הפרקליטות תערער על זיכוי המפטם

בכתבה "הפרקליטות לעליון: זיכוי מפטם האווזים עשוי להחיות את הענף" (הארץ, 14.4.2013) מדווחת עפרה אידלמן כי בבקשה לרשות ערעור שהוגשה היום לבית המשפט העליון על ידי פרקליטות המדינה, נכתב כי "ענף פיטום האווזים – למעשה – נסגר בישראל כפועל יוצא של פסיקות בג"ץ. פסיקת בית המשפט המחוזי עשויה להביא לפתיחתו מחדש – בין אם בשיטת המשיב ובין אם בשיטות אחרות שיומצאו – וחשוב מכך עשויה להביא לביצוע מעשים העולים כדי התעללות, התאכזרות ועינוי של בעלי חיים". בשבוע שעבר, בכתבה "הפרקליטות תערער על פסק-הדין המאשר פיטום אווזים" (ידיעות אחרונות, 7.4.2013) דיווחו טובה צימוקי ואמיר בן-דוד על כוונת הפרקליטות לערער על פסק הדין: "היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הורה לפרקליטות המדינה לערער על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, שזיכה אדם שעסק בפיטום אווזים. עמדת היועץ היא שפסק-הדין סותר את פסיקת בג"צ האוסר את הפיטום בגלל הסבל הרב שהוא מסב לאווזים." פעולת היועץ באה לאחר בקשה מצד משרד החקלאות (שאינו מוסמך לערער על הזיכוי) ופניות רבות מהציבור, בעניין רן וחנון, שהורשע בעבירה על חוק צער בעלי-חיים לאחר שנתפס כשהוא מפטם אווזים. וחנון טען שהשתמש בשיטת פיטום חדשה, ושופט בית-משפט השלום פסק שהחידוש לא רלוונטי להתעללות שגלומה בהכרח בעצם ההלעטה בכפייה. ב-26.2.2013 זיכה את וחנון בית-המשפט המחוזי מרכז, בטענה שהמדינה הייתה צריכה להביא מומחים שיוכיחו שהשיטה הספציפית של וחנון להלעטה בכפייה מהווה התעללות. לא מדובר אפוא ב"אישור" לפיטום האווזים כטענת הכותרת שלעיל, אך משרד החקלאות דיווח שבעקבות הזיכוי פנו אליו חקלאים בבקשה לעסוק מחדש בפיטום אווזים. קודם להודעה על הערעור הצפוי, סיקרה העיתונות בהרחבה את פניית משרד החקלאות:
דליה מזורי, "חשש מחידוש פיטום אווזים בישראל", nrg מעריב, 4.4.2013.
אילן ליאור, "החלטה של המחוזי עלולה להחיות את ענף פיטום האווזים בישראל", הארץ, 4.4.2013.
"במשרד החקלאות חוששים מחידוש פיטום האווזים בארץ", נענע 10, 4.4.2013.
יובל אזולאי, "חשש במשרד החקלאות מפסיקה שתאפשר לחדש פיטום", גלובס, 4.4.2013.

הצעת חוק נגד פיטום אווזים

ב-5.3.2013, הגיש ח"כ דב ליפמן (יש עתיד) הצעת חוק לאיסור על ייבוא של כבד אווזים וברווזים שעברו פיטום. פיטום אווזים וברווזים אסור בישראל מ-2006, בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא. עם זאת, כבד מפוטם המיובא ממדינות אחרות, שבהן הפיטום חוקי, ממשיך להימכר בישראל.



חקיקה דומה, האוסרת על ייבוא של כבד עופות שעברו פיטום, נכנסה לתוקף לאחרונה בקליפורניה. בנאום שנשא בכנסת עם הגשת החוק, הסביר ח"כ ליפמן: "ב-2005 התקבלה החלטת ממשלה האוסרת פיטום אווזים על אדמת ישראל. החלטה מצוינת. בהחלט סגרנו את הדלת שאפשרה את ההתאכזרות הזו, אבל השארנו חלון אחד פתוח, חלון שהולך וגדל, ובעצם, מבטל בפועל את אפקטיביות החוק להגן על אלה שבאמת אינם יכולים להגן על עצמם. מטרת המהלך לא הייתה להעביר את כלכלת הפיטום מישראל לחוץ לארץ, אלא לעצור את ההתעללות הנוראה [...] זה לא אנושי לגרום מחלה קשה לבעל חיים רק לצורך בידור גסטרונומי של החך. הביס הקצר שלכם, כרוך בסבל ארוך ומתמשך."

אפר פחם

בכתבה "איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות" (הארץ, 28.2.2013) מבקרת נטע אחיטוב את השימוש בחקלאות באפר פחם, תוצר פסולת של תחנות כוח, המכיל מתכות כבדות וחומרים רדיואקטיביים. אחד מהשימושים הנעשים באפר הפחם הוא כרפד בלולים וברפתות. על-אף שהביקורת בכתבה מתייחסת בעיקר לסיכונים הבריאותיים שבשימוש באפר פחם, היא חושפת בדרך-אגב גם את הפגיעה בבעלי-חיים: "בתמונות שצולמו על ידי אחד מעובדי הלולים שבהם פוזר האפר אפשר לראות את ההשלכות של אפר הפחם על אותן תרנגולות. הנוצות, הנחיריים והאיברים הפנימיים שלהן מכילים חלקיקים גבישיים של חומר שחור. [...] עולה גם כי התרנגולות מתקשות לנשום."

ניסויים מטעים

בכתבה "עכברי המעבדה לא תמיד אומרים את האמת" (הארץ, 15.2.2013) מדווח דן אבן על מחקר בן עשר שנים, המתפרסם בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, המבקר את חוסר האפקטיביות בהסקת מסקנות לגבי בני-אדם על-פי ניסויים בעכברים: " לפי ממצאיו, מיליארדי דולרים הושקעו עד כה בפיתוחים המבוססים על מודלים שגויים. [...] לטענתם, בעת האחרונה מתברר כי ככל הנראה המנגנונים הגנטיים והביולוגיים בבני אדם ובעכברים שונים באופן משמעותי ומעמידים בספק את ההכרח לעבור ניסוי בעכברים כשלב בפיתוח טיפול רפואי חדש." הכתבה מזכירה גם מחקר ישראלי שהצביע על חוסר האפקטיביות של ניסויים בעכברים בפיתוח תרופות פסיכיאטריות.

מקור נוסף:
ניו יורק טיימס, "מחקר: עכברים אינם יעילים בחקר מחלות אנושיות קטלניות", TheMarker, 12.2.13

בשר סוסים

בטור "לאהוב סוס, לאכול פרה" (הארץ, 19.2.2013) מתייחסת רחל טל-שיר לשערורייה שפרצה באירופה בעקבות הגילוי שבשר סוסים נמכר בתור בשר בקר, ומבקרת את הצביעות שבזעזוע המוסרי מאכילת סוסים, תוך התעלמות מכך שייצור בשר בקר כרוך בלא פחות (ולעתים אף יותר) התעללות בבעלי-חיים.

חיתוך מקורים

ynet מפרסם צילומי וידאו ועדות של פעיל אנונימוס שתיעד חיתוך מקורי אפרוחות בתעשיית הביצים. החיתוך מתבצע במהירות באמצעות להב מתכת מלובן לחום של 700 מעלות והוא מכאיב וטראומטי כי המקור מכיל תאי עצב וכלי דם רבים. המקור משמש את התרנגולות לאכילה ושתייה, ניקוי הנוצות ופליית טפילים, להגנה עצמית, למישוש וחקירת עצמים שונים, ועוד.