הניסוי
"לאכול בגדול" הוא סיפורו של ניסוי, שערך מורגן ספרלוק בגופו. ספרלוק, גבר בריא ורזה בן 33, נטל על עצמו את המשימה הבאה: - לאכול שלוש ארוחות ביום במסעדות מקדונלד'ס ולא לאכול דבר מלבדן;
- לטעום בארוחות שונות כל מה שמופיע בתפריט;
- להשיב בחיוב בכל פעם שמציעים לו מנה מוגדלת (super size);
- לעסוק בפעילות גופנית כמו אמריקאי ממוצע, כלומר - לכל היותר הליכה של מייל ליום.
- ספרלוק הוסיף 12 קילוגרם למשקלו;
- רמת הכולסטרול בדמו עלתה מ-165 ל-230;
- הכבד שלו נפגע - הפך ל"פאטה" כדברי אחד הרופאים; הנזק דומה לנזק שנגרם מאלכוהוליזם קשה;
- הוא פיתח סימנים של התמכרות - דיכאון ואדישות בין הארוחות ותחושת התעלות בסמוך לזמן הארוחה;
- הוא סבל מכאבי ראש ומהקאות;
- הדחף המיני שלו נחלש והופיעה בעיית אימפוטנציה.
עוד בסרט
הניסוי הוא לב הסרט. אך המוצר המלא, כפי שמסכימים עשרות מבקרים באינטרנט, מצחיק מאוד בין הגועל להלם. ספרלוק אוכל מקדונלד'ס בעשרים ערים אמריקאיות ומגיש במבט משועשע דיוקן של ארצות-הברית-של-המזון-המהיר. הוא מראיין מומחים לבעיית ההשמנה, סוקר את מדיניות השיווק של מקדונלד'ס ואת התמקדותה היעילה בהפיכת ילדים ללקוחות, ועובר גם במזנוני בתי-ספר בארצות-הברית, שם הוא מגלה השתלטות של הארוחות המוכנות בסגנון מזללות מזון מהיר. ההשמנה היא האויב המובן מאליו ב"לאכול בגדול". בסרט אין עניין בחווייתם של השמנים עצמם - כפי שאומרים במחאה מוצדקת פעילים נגד אפליית שמנים. גופותיהם של נשים וגברים שמנים מוצגים על המסך ללא קול וללא פנים, מעין "אתנחתא קומית" עבור רזים בלבד. המרדף חסר הסיכוי אחר "הגוף האידיאלי", או הקשר בין השמנה למעמד חברתי, אינם מטופלים כמעט בסרט.שתיקת החיות
בעלי-חיים מופיעים ב"לאכול בגדול" רק כשהם מתים וגופם טחון בתוך מנות מקדונלד'ס. כמו במסעדות הרשת, כך גם בסרט, הבשר מגיע משום-מקום ונוצר משום-דבר. רק בקטע אחד מבטיח ספרלוק סקירה על "ייצור" בשר עופות - וחומק לבצע זאת דרך סרטון מצויר בלתי מזיק (אם כי מבקר אחד כתב שהסרטון מזעזע!). הבמאי חוסך אפוא מהצופים את זוועות המשק התעשייתי; זוהי ודאי גישה אינטואיטיבית של אדם, שמעוניין להמשיך לאכול בשר ללא נקיפות מצפון. אין ספק, שמראה החיות המעונות לא נחסך מאתנו מתוך אנינות - שהרי בסרט מוצגים בבהירות סצנת הקאה וחיטוט בקרביו של אדם במהלך ניתוח. מעבר לכך, עצם האפיון של מקדונלד'ס בתור תאגיד המתקיים על הרג חיות, נותר עמום למדי. האויבים הגדולים בסרט הם דווקא השומן והסוכר. אלה נמצאים בכמויות עתק במזונות ובמשקאות מן הצומח - צ'יפס וקולה, המוגשים במנות מוגדלות. ומסתבר, שסלטים במקדונלד'ס עשויים להיות משמינים אף יותר מהמבורגר. הסרט אינו מציג אפשרות בחירה בין אכילת-כל לבין צמחונות, אלא בין אכילת מזון מהיר לבין כל אפשרות אחרת. עם זאת, בת-זוגו של ספרלוק - בהיותה טבחית טבעונית - היא שמגלמת את הניגוד למקדונלד'ס. בעשרות ביקורות שבדקנו מתוך אתרי קולנוע באינטרנט, לא מצאנו התייחסות לטבעונות ולצמחונות, אולם בפורום של אתר הסרט, הנושא חוזר שוב ושוב ומהווה עילה לוויכוחים (עצבניים למדי)."מאז לא נכנסתי למקדונלד'ס"
"לאכול בגדול" הוא אחד מן הסרטים הדוקומנטריים המצליחים ביותר בשנים האחרונות, העמוסות בהצלחותיו של מייקל מור. ספרלוק זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס, והוליווד מחזרת אחריו. גם מבקרים רבים משבחים את הסרט, וחשוב ביותר - לא מעט מהם (וכן חלק מהמגיבים לביקורות באינטרנט) מציינים שמאז הסרט הפסיקו לאכול במקדונלד'ס. רבים מהם מתלוננים, שהסרט שטחי ואומר את המובן מאליו. ובכל זאת - הוא אומר את הדברים באופן משכנע במיוחד. הרעיון לסרט צץ במוחו של ספרלוק לאחר שראה בטלוויזיה כתבה על תביעה שהוגשה נגד מקדונלד'ס בשמן של שתי נערות, אשר האשימו את התאגיד בנזקים לבריאותן. התביעה נכשלה; השופט קבע, שלא הוכח שהמזון שמוגש ברשת אכן מזיק לבריאות. לאחר ספרלוק, הרבה יותר קשה להתווכח על הנזק. מבקרים חרוצים באינטרנט (רובם גולשים ולא מבקרים מקצועיים) מתעקשים לציין, שהניסוי של ספרלוק הוא "זיוף", כי איש אינו אוכל אך ורק במקדונלד'ס (איש מהם לא טרח לציין, שספרלוק ערך את המקדיאטה שלו במשך חודש בלבד, ואילו צרכני לא-רק-מקדונלד'ס, נחשפים למזון המהיר במשך שנים). יודעי נסתר אפילו מבטיחים, שספרלוק למעשה זלל בין הארוחות כדי להקצין את תוצאות הניסוי ולהפיק סרט דרמטי יותר ממה שמציע התפריט הצנוע של שלוש ארוחות יומיות במקדונלד'ס. צופים דתיים נוצריים, שמהווים קבוצה גדולה בציבור האמריקאי, מרבים להתלונן על כך, שהסרט כולל דיון גלוי ביחסי המין של ספרלוק עם אישה שהוא אינו נשוי לה כדת - הוכחה לרמת המוסריות הירודה שלו (בנוסף לניבולי פה ולהופעה של ספרלוק בתחתונים ואף בבדיקה רקטאלית!). למרות הטרוניות הרבות, כמעט כל הכותבים על הסרט מסכימים, שהוא מעורר מחשבה מחודשת ורצינית על מה שכולנו אוכלים. למרבה הצער, איש מהם אינו מציין, שפנה לצמחונות בעקבות הסרט. תכנית "הבראה" תאגידית
תגובת מקדונלד'ס מעידה היטב על האפקטיביות של "לאכול בגדול". מפניותיו של ספרלוק עצמו התעלמו, ודאי בהנחה שסרט תיעודי דל-תקציב יגווע מעצמו. לאחר ההצלחה המסתמנת, נערכו כמה ניסיונות לעצור את ההקרנה. לא מצאנו דיווחים על הקרנות שנגנזו בפועל, אבל בבתי הקולנוע באוסטרליה מקדימה את הקרנת הסרט פרסומת, שבה מוצהר כי הסרט שיוקרן כולל סילופים והטעיות. במקביל לתגובות תבוסתניות אלה, פנו אנשי השיווק של מקדונלד'ס לשיטות מתוחכמות יותר. שישה שבועות לאחר בכורת הסרט, בוטלו הארוחות המוגדלות (super size) ברשת - שעד כה הכניסו לתאגיד ממון רב, משום שעלות התוספת זניחה לעומת מחירה לצרכן. אם לא די בזה, החלו לחלק בסניפים מד-צעדים (פדומטר) - לכאורה כדי לעודד את הלקוחות לפעילות גופנית. מקדונלד'ס גם השיקה מבצע פרסום שבמרכזו, למרבה האירוניה, עידוד לאורח חיים מאוזן ופעילות גופנית. גם בישראל מנהלים מבצעי פרסום דומים - מקדונלד'ס ישראל הפחיתה לאחרונה, תוך פרסום רב, את מספר הקלוריות בארוחה. בשום מקרה לא מדובר בהפחתה ממוקדת של מוצרים מן החי, אך אין ספק שהסרט "לאכול בגדול" עשוי לעודד אנשים לכך.http://anonymous.org.il/art144.html