סוף לפיטום הברווזים

ברווזים לעומת אווזים

פיטום ברווזים בישראל היה במובנים מסוימים אף יותר אכזרי מפיטום אווזים. הברווזים הוחזקו בכלובי יחיד, הגדולים רק במעט מגופם, כשראשם בולט מפתח שבין הסורגים. בכלוב הם לא יכלו אפילו לסובב את גופם. המפטם עבר עם מכונת הפיטום בין הכלובים ומשך את צווארו של כל ברווז כדי לחברו למכונה. צוות אנונימוס שצילם שם, מצא אווזים מטונפים מתערובת, פצועים וגוססים. פיטום ברווזים היווה כ-12% מכלל עופות המים שפוטמו בכפייה בישראל – כ-100,000 ברווזים מגזע מולארד פוטמו בישראל מדי שנה, כולם במשק אחד במושב בית-לחם הגלילית, לעומת כ-700,000 אווזים שפוטמו בכ-25 מפטמות שונות ברחבי הארץ. דומיננטיות זו של פיטום האווזים אינה נהוגה ברוב המדינות שמפטמות עופות מים, שם רוב ה"פואה גרא" מקורו בברווזים ולא באווזים. בשל השיעור הנמוך יחסית של הברווזים מתוך כלל עופות המים המפוטמים בישראל, המונח המקובל לתיאור תעשיית הפיטום הוא "פיטום אווזים". למינוח מטעה זה היו השלכות חיוביות ושליליות גם יחד במהלך המאבק בפיטום.

ללא תקנות לפיטום ברווזים

בינואר 2001 אישרה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תקנות המתירות פיטום אווזים. לאור האישור, הסיכוי לזכות בעתירה נגד הפיטום, נראה קלוש ביותר. אולם העובדה שהתקנות לא חלו על ברווזים, איפשרה לפתוח מחדש את הנושא. אנונימוס פנתה ליו"ר ועדת החינוך דאז, ח"כ זבולון אורלב, והביעה חשש כי בעקבות היעדר ההגבלה על הקמת מפטמות חדשות של מולארדים והרחבת המפטמה הקיימת (ולאור הגבלה כזו על ענף האווזים) יפותח ענף המולארדים, בדומה לנעשה בעולם. בעקבות פניית אנונימוס, ביקש אורלב למשרד החקלאות להגיש תקנות נפרדות לפיטום ברווזים. ביולי 2001 דנה ועדת החינוך והתרבות בתקנות לפיטום ברווזים, שהגיש משרד החקלאות. אולם הפעם התקנות לא עברו – אנונימוס הגיעה לדיון מצוידת בראיות מצולמות, המוכיחות כי גם פיטום לפי התקנות כרוך בהתעללות בעופות, והסרטון שהקרינה במהלך הדיון הדהים את חברי הוועדה. לא זו בלבד שהוועדה לא אישרה את התקנות לפיטום ברווזים, אלא היא גם הצהירה ששינתה דעתה בנושא פיטום אווזים וקראה למשרד החקלאות להחזיר לדיון את תקנות פיטום אווזים, על מנת שהוועדה תאסור את הפיטום. משרד החקלאות לא שעה לקריאה. להצהרות אלה הייתה, ללא ספק, חשיבות מכרעת בפסק-הדין של בג"ץ בסוגיית הפיטום.

הארכת העינוי לברווזים – וסופו הרשמי

אולם אף על-פי שהעתירה הייתה נגד פיטום עופות מים, בפסק-הדין הוזכר המונח "פיטום אווזים". משרד החקלאות ניסה להיאחז במינוח זה ולהתיר פיטום ברווזים, זאת אף על-פי שמדובר בהליך זהה, שבג"ץ פסל. באוקטובר 2005 הודיע המשרד לכל מגדלי האווזים – אך לא למגדל הברווזים היחיד בארץ – על סגירת הענף וקבע לוח זמנים עד לסגירה סופית ב-15.4.2006. תאריך זה אושרר על-ידי בג"ץ. אנונימוס איימה בבג"ץ נוסף, אם לא ייאסר גם פיטום ברווזים, ומשרד החקלאות קבע לבסוף גם לוח זמנים לסגירת ענף פיטום הברווזים, עד 31.7.2006. את הדחייה נימק במתן זמן התארגנות למשק. לאחר שנכנס לתוקפו האיסור לפטם אווזים, ניסו מספר מגדלי אווזים לעקוף את האיסור על-ידי מעבר לפיטום ברווזים. אנונימוס פנתה למשרד החקלאות לאסור זאת, שכן הנימוק היחיד להמשך פיטום הברווזים היה מתן תקופת התארגנות למשק קיים ובוודאי שאין כל הצדקה לפתיחת משקים חדשים לפיטום ברווזים. משרד החקלאות נעתר לפניית אנונימוס ולא איפשר לפטם ברווזים במפטמות אווזים.

סוף פיטום הברווזים בפועל

ב-28.8.2006 נכנסה חוקרת למשק הברווזים שבבית-לחם הגלילים. הסרט שצילמה במקום מראה שהמפטמה ריקה, וגם בסביבה לא נראה זכר לברווזים. זהו סימן נפלא, אך הציוד עדיין קיים (ואין איסור על החזקת ציוד כזה) וכל עוד לא תפורק המפטמה, המוטיבציה לחזור ולפטם קיימת גם היא. לכן המעקב אחרי מפטמות האווזים והברווזים יימשך. בתמונות למטה ניתן לראות את מפטמת הברווזים בבית-לחם הגלילית במבט מבחוץ ובהצצה פנימה אל הכלובים הריקים, בתמונות שנלקחו מתוך הסרט שצולם ב-28 באוגוסט. ניתן להשוות תמונות אלה לתמונות המפטמה הפעילה, שצולמו ב-5.5.2005 מאותה נקודת תצפית.