ינואר: הושגה פריצת דרך בחשיפת מידע על הניסויים בבעלי-חיים בישראל: ב-19.1.2004 נחתם הסכם בין העמותה למען מדע מוסרי לבין הממונה על הבגצ"ים בפרקליטות המדינה. בהסכם, שקיבל תוקף של פסק-דין בבית-המשפט העליון, מתחייבת המועצה לניסויים בבעלי-חיים ליצור מערכת רישום ובקרה מפורטת על הניסויים המתבצעים בישראל, ולפרסם את הנתונים שייאספו במערכת.
פברואר: הרעלות וחטיפות חתולים המוניות נערכו בשרון על-ידי השירותים הווטרינריים מאז תחילת השנה. פעילים להגנת בעלי-חיים ניהלו מאבק עיקש להפסקת ההרג. המאבק, שזכה לסיקור תקשורתי נרחב ולתמיכת חברי-כנסת ושר הפנים דאז, אברהם פורז, זכה מאוחר יותר (בתחילת יוני) לתמיכת בג"ץ, שהכריע לטובת תנו לחיות לחיות והעמותה למען החתול בעתירתן נגד מדיניות ההרג של השירותים הווטרינריים, חברת "מגן לחתול" ומפעיליה וארגון "צער בעלי-חיים תל-אביב".
מרץ: ב-2.3.2004 דנה ועדת החינוך של הכנסת בנושא פיטום האווזים, בעקבות בקשה של משרד החקלאות להאריך בשנה את התקנות לפיטום אווזים, שנפסלו על-ידי בג"ץ. בכך ניסה המשרד לעקוף את החלטת בג"ץ. הוועדה האריכה את התקנות בחצי שנה בלבד, וחבריה קבעו נחרצות שהפיטום צריך להיאסר סופית. מאז נערכו שני דיונים נוספים בוועדה, כשבאחרון – בתחילת ינואר 2005 – סירבה הוועדה להאריך את התקנות ודרשה ממשרד החקלאות להיערך לסגירת המפטמות.
אפריל: ועדת ההוראה של בית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, החליטה לבטל "ניסוי בעור צפרדע" בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב. החוג יחפש חלופה וירטואלית לנושא. הניסוי הנדון, שבמהלכו מפשיטים צפרדעים מעורן כדי לבדוק את חדירוּת העור למעבר חומרים, עורר סערה בפקולטה בשנים האחרונות, ובשיא המאבק חתמו כ-200 תלמידי רפואה על עצומת מחאה.
מאי: הצעת חוק לרווחת בעלי-חיים הונחה על שולחן הכנסת על-ידי חמישה חברי כנסת מסיעת שינוי (אתי לבני, רוני בריזון, רשף חן, יגאל יאסינוב ואילן שלגי, בעקבות יוזמה של השר פורז). ההצעה מהפכנית במספר מובנים: העיקרון המנחה שלה הוא שיש לאפשר לחיות לבצע התנהגות טבעית בהתאם לצרכיהן הגופניים, ההתנהגותיים והנפשיים; היא אינה מפלה בין "חיות מחמד" ל"חיות משק"; והיא אינה מסתפקת בעקרונות כלליים שיפורטו בתקנות, אלא היא עצמה כוללת פירוט (בעקבות הסחבת שנוקט משרד החקלאות זה עשר שנים בהתקנת התקנות שחויב לבצע לפי חוק צער בעלי-חיים).
יוני: ב-26.6.2004 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת "תקנות המסדירות פיקוח על כלבים מסוכנים". הסעיפים שמשכו את עיקר תשומת-הלב נועדו להביא להיעלמותם ההדרגתית של שמונה גזעי כלבים מישראל באמצעות איסור לייבא כלבים כאלה והוראה לעקר את הכלבים הקיימים עד סוף 2004. סעיפים אחרים, ובראשם ההוראה לחסום את פיהם של כלבים אלה כאשר נמצא באותו בית ילד מתחת לגיל 16, עתידים להגביל את חייהם.
יולי: ב-26.7.2004 החליט הקבינט החברתי-כלכלי לאשר את בקשת שר החקלאות, ישראל כץ, ולקיים מרוצי סוסים עם הימורים בשילוב היפודרומים לרכיבה בגלבוע ובנגב. זאת אף על-פי שסוסים במרוצים מנוצלים עד קצה גבול יכולתם (לעתים עד מוות) וסובלים מעיוות תורשתי, מאימונים מתישים ומפגיעות גופניות, כגון ריאות מדממות, מפרקים נפוחים ושברי מאמץ חמורים.
אוגוסט: בעקבות דיון בפורום צמחונות וטבעונות ב"נענע", שינה מנהל בית-הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר, אלון מלכיאור, את מדיניות בית-הספר, שדחתה מועמדים טבעונים. מלכיאור הבטיח שמעתה יוכלו תלמידים טבעונים להתקבל לבית-הספר.
ספטמבר: הוקם תא סטודנטים לזכויות בעלי-חיים באוניברסיטת תל-אביב. בין היתר, מחו חברי התא נגד לכידת חתולים בגבולות הקמפוס והצליחו למנוע את הלכידה, שפירושה מוות. להצטרפות לתא, פנו לאורי 050-7923232.
אוקטובר: פרופ' משה אבלס נבחר כאחד הזוכים לשנת 2004 בפרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) בחסות ראששלה.שלה. פרופ' אבלס הוא אבי השיטה הפולשנית לניסויים במוחות חתולים וקופים בישראל. הוא ביצע עד היום כמאה מחקרים במאות חתולים וקופים, כולם כ"מחקר בסיסי". האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים קיימה הפגנות מחאה נגד הבחירה.
נובמבר: ב-17.11.2004 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים. התקנות כוללות, בין היתר: חיוב סימון כל כלב בשבב אלקטרוני; הפעלת מרכז רישום ארצי למידע על כלבים, וטרינרים ומחזיקי הכלבים; חיוב רשיון לאחזקת כלב בן למעלה מ-2.5 חודשים; חיוב קשירת כלב ברצועה שאורכה לא יעלה על 5 מטרים.
דצמבר: תקנה חדשה של עיריית תל-אביב-יפו, בעקבות יוזמה של רשימת הירוקים בעירייה: חנויות לממכר בעלי-חיים בעיר לא יורשו עוד להחזיק כלבים וחתולים.
http://anonymous.org.il/art221.html