גרעין הפעילות "פנדה"

הקמת הקבוצה

פנדה היא קבוצת נוער שפועלת לקידום זכויות בעלי-חיים, מתוך איזון נדיר בין עצמאות לבין קשר עם אנונימוס וארגונים אחרים. גיל החברים/ות כיום הוא 14 פלוס (עולים לכיתה ט'). הקבוצה נוסדה כשהיו מקימיה, מתן, עמית ודניאל ד., בכיתה ה' בבית-ספר "מרחבים" בירושלים, במסגרת שיעור העשרה במחשבים. הם החליטו להקים אתר אינטרנט נגד התעללות בבעלי-חיים, החלו ללמוד את הנושא ובהדרגה למדו להתמקד בצמחונות ולהרחיב את תחומי הפעילות, תוך פתיחות רבה לגבי מבנה הקבוצה: "הגישה שלנו היא, שכל מי שרוצה לעזור - שיעזור, איך שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה", כדברי עמית. במעבר מבית-הספר היסודי לחטיבת-הביניים, התפצלו חברי פנדה למספר בתי-ספר בסביבת ירושלים. למרות זאת, הצליחו לשמור על פעילות בכמה מוקדים. הם גם פתחו דוכן הסברה במבשרת ציון והציעו לבני/ות גילם להצטרף לפעילות. רבים הביעו עניין, אך בסופו של דבר גרעין הפעילות נותר מבתי-הספר, והוא מנה 10-20 "פעילים ממש" ותומכים נוספים (הקבוצה כוללת גם בנות, אף על-פי שכל המתראיינים הם בנים). בשנה האחרונה, נערכה רוב הפעילות במסגרת אירועים של אנונימוס והאגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים.

עקרונות

תפיסת העולם של פעילי פנדה, נשענת על עולם המונחים של מוסר וזכויות. לדברי אלון, " המעמד שלנו ושל בעלי-החיים צריך להיות שווה". מפרט עמית:

חיות "חמודות"

לאחדים מפעילי פנדה יש כלב או חתול בבית, והם היו מעורבים במקרי הצלה אחדים; הם מסתייגים משיתוף-פעולה עם אגודות שהורגות חיות, ומתנגדים לקניית חיות מחנויות. אולם כדברי עמית,

צמחונות

שבעה מתוך תשעה הנערים שהשיבו על השאלון הם צמחונים. אף אחד מהם אינו נמנע לחלוטין מצריכת מוצרי חלב וביצים - זה נראה להם כאתגר מסובך - אך המגמה היא "להגיע לטבעונות". לגבי המחויבות לצמחונות - הדעות חלוקות:

עיתון קיר והרצאות

בתחילת ימיה של הקבוצה, הפעילות כללה בעיקר חלוקת עלוני הסברה וכתיבה בפורומים לזכויות בעלי-חיים, שסייעו לילדים לגבש עמדות בשלות בתחום. עם המעבר של כמה מן הילדים לכיתה ז' בבית-ספר "ליד האוניברסיטה", עלה הצורך להתחיל מחדש בהפצת הרעיון בין ילדים זרים. דניאל ד. ועמית בחרו לעשות זאת באמצעות עיתון קיר (והקדימו בכך בשנה את פרויקט עיתוני הקיר של אנונימוס), בסיוע מורתם, אילנה אורעד. על הקיר הם תלו תמונות וכתבות בתוך ניילוניות - מתוך זכויות בעלי-חיים השבוע, מתוך העיתונות היומית והאינטרנט וכן עלוני הסברה של אנונימוס ושל האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים. הם שקלו ליצור קיר צבעוני ומושך, אך במשך הזמן הסתבר, שגישת ילדי הכיתה רצינית יותר. הדבר בולט באחת הסוגיות הרגישות ביותר - התמונות. מסביר עמית:


למרות הכל, לדברי דניאל, "כמה ילדים ביקשו שנוריד תמונות מהקיר, כי זה זעזע אותם". דניאל ועמית ערכו גם שתי הרצאות על פגיעה בבעלי-חיים במסגרת שיעורי חינוך, אך טוענים שההצלחה הייתה מעטה בגלל חוסר ניסיון שלהם - וגם משום ששאר הילדים כבר הכירו את החומר מעיתון הקיר. פעילות זו הייתה כולה בתחום של כיתה אחת. בשנת-הלימודים הקרובה, הם מקווים להרחיב את הפעילות הסדירה לכלל בית-הספר. למשל: ליצור "קיר זכויות בעלי-חיים" מחוץ לכיתה, ליד "קיר זכויות האדם".

טלוויזיה

כמה מילדי פנדה הפכו לזמן-מה למשתתפים מבוקשים בתכניות טלוויזיה בערוץ הילדים. לאחר שהפנו את עמית למפיקה בערוץ, התגבש יום צילומים בנושא יתרונן של ביצי "חופש" וביצים אורגניות על פני ביצים מכלובי סוללה, עבור התכנית "אין חיה כזאת". מספר עמית:


התכנית השנייה השתלבה בקמפיין הקצר שערך בישראל ארגון PETA, אשר קישר בין צמחונות לשלום. המפיקה מערוץ הילדים התלהבה מן הקישור - הפעם עבור התכנית "תנו לגדול בשקט".

קשרים ותגובות

עיקר הסיוע החיצוני לפנדה הגיע מאנונימוס. לדברי כל הפעילים שנשאלו, ההורים לכל היותר מודעים לפעילות, אך אינם מעורבים; אחד הילדים אף ציין, שבביתו יש התנגדות לפעילות, בעיקר מצד אחיו. יחס שונה הפגינו בתי-הספר: כאן ציינו כולם יחס טוב, פתיחות ועזרה. מצד התלמידים, היחס מעורב ובעיקר חיובי:

האם להקים קבוצה עצמאית?

כאשר יש בנמצא ארגונים כמו אנונימוס, מה הטעם להקים קבוצה נפרדת? מדוע לא להצטרף לארגון ממוסד? דניאל ד. משיב בפשטות: "הבעיה היחידה היא, שאת/ה לא מי שמחליט/ה מה הארגון יעשה." מעבר לכך, הפעילות של פנדה מוכיחה, שיש יתרונות גדולים לקבוצת ילדים/נוער עצמאית: תחושת האחריות, הגאווה המקומית והיכולת לפעול לאורך זמן בתוך קהילה אחת. זאת מבלי להקל ראש בחשיבותו של קשר הדוק עם ארגונים קיימים - שיספקו את רוב חומר ההסברה.

איך מקימים קבוצה?

הכל מתחיל בשניים-שלושה ילדים בעלי יוזמה ומחויבות. דניאל מייחס חשיבות רבה להתארגנות מתוכננת:


בעקבות פעילות כזו, יצטרפו ילדים נוספים אל המייסדים ותוקם קבוצה של ממש, שאינה תלויה עוד במייסדיה בלבד, כמו פנדה כיום.

חשיבות הידע

פעילי פנדה מדגישים את ההכרח "ללמוד טוב על הנושא ולדעת על מה מדברים", כדברי סתיו. בתחום זה חל שיפור עצום מאז ימי הקמת פנדה, בעקבות זכויות בעלי-חיים השבוע, אתר אנונימוס החדש וריבוי פרסומי הדפוס של אנונימוס. אולם מידע כתוב אינו מספיק - כמה מפעילי פנדה נעזרו באופן מכריע בפורומים לזכויות בעלי-חיים באינטרנט, שדרכם יכלו לא רק לקרוא - אלא גם לקבל תשובות אישיות ולהתווכח. חשיבות רבה לא פחות יש לפורומים לצמחונות ולטבעונות.

מה לעשות?

לפעילי פנדה יש תודעה חדה של יתרונותיהם כילדים הפונים לילדים אחרים. מסביר עמית:

• בגיל צעיר יותר קל לשנות הרגלים.
• אדם שהופך לצמחוני בגיל צעיר, מציל יותר בעלי-חיים מאשר אדם ההופך לצמחוני בגיל מבוגר.
• כאשר ילד הופך לצמחוני, בדרך-כלל יש למבוגרים הסובבים אותו נטייה להתעניין בנושא. זה קיים גם בכיוון ההפוך, אבל במידה יותר קטנה.
• בעוד מספר שנים, תפקידי ה'מפתח' (פוליטיקה, פרסום וכד'), יהיו בידי מי שהם היום ילדים, וצריך להגיע אליהם כבר כיום.
• ילדים לא עובדים בדרך-כלל ולכן יש להם לרוב יותר זמן פנוי לפעול בנושא.
• אנחנו ילדים, וילדים נוטים לפעמים להקשיב יותר טוב לילדים. נראה לי שאני גם יודע לדבר טוב עם ילדים."

פנדה נוצרה כקבוצת הסברה. עמית מציג בתמציתיות דרכי פעולה אפקטיביות: "הפצת חומר הסברה, עיתון קיר, דוכן, השתתפות בעצרת/הפגנה, החתמה על עצומות והתרמות למימון כל אלה". לכך יש להוסיף ארגון של אירועי הסברה (הרצאות, "יום בעלי-חיים") מטעם ארגונים ממוסדים; חשוב גם לזכור, שכדאי לעבור מהר ככל האפשר מפעילות כיתתית לפעילות בכל בית-הספר, בתמיכת ההנהלה.

על מה לדבר?

הניסיון שרכשו פעילי פנדה, מתבטא היטב בעמדה הרווחת ביניהם, שלפיה אין תועלת בפנייה לקהל בנושאים שאינם מתאימים לו, גם אם אנו צודקים ואומרים רק אמת. כדברי אלון: "צריך לפנות רק אל האנשים שיש סיכוי לשכנע אותם ובלי יותר מדי רעש". ניסויים בתעשיית הקוסמטיקה הם נושא שווה לכל נפש, אך סדר-היום של פנדה שם את החרם על תעשיות המזון (בשר, ביצים וחלב) בראש הפעילות ומתייחס בהרחבה גם לתעשיות הלבוש (עור, צמר, פרווה ונוצות). בנושאים אלה, ההמלצה היא לדבר בזהירות. פעילי פנדה מדגישים, שיש להצטייד בידע רב על יתרונות התזונה הצמחית ועל הנזקים שגורמות תעשיות המזון והלבוש מן החי. ומוסיף עמית: "טעות פטאלית שאנחנו עשינו היא, שלא פרסמנו מתכונים בעיתון הקיר. הטענה הכי נפוצה היא שלצמחונים/טבעונים אין מה לאכול, וזה כלל לא נכון."

איך לדבר?

כל פעילי פנדה שרואיינו, מזהירים שלא לבצע הסברה תוקפנית. תובנה זו נרכשה דרך ניסיון מר של ראשית הדרך. יש לזכור, שבניגוד לאנשי הסברה המתלהבים יתר על המידה בדוכנים ברחוב - ואינם פוגשים שוב את הקהל שלהם כדי להיווכח בתוצאות השליליות של גישתם - פעילי פנדה המשיכו לחיות בתוך הקהל שלהם ונוכחו היטב בעוינות שנוצרה כתוצאה מסגנון הסברה תקיף.

לא להתייאש!

השורה התחתונה שרשמו כל פעילי פנדה היא, שיש להתגבר על הייאוש שעלול להופיע לאחר מפגשים לא נעימים עם הקהל, בעיות ארגוניות או אף חילוקי-דעות בתוך הקבוצה. מסכם עמית:

מבט קדימה

הסיפור של פנדה עדיין בעיצומו. בשנה הקרובה מתכננת הקבוצה לפעול לא רק ברמת הכיתות, אלא בכל בית-הספר - בבתי-ספר שונים שיש בהם פעילים/ות. ופנדה היא רק קבוצה אחת, אשר מוכיחה שאפשר לעשות הרבה מאוד למען בעלי-חיים בגיל צעיר מאוד ובתוך הקהילה שלך, ללא תמיכה מבחוץ. אנו מקווים, שבשנים הקרובות נראה הרבה "פנדות" בבתי-ספר בכל רחבי הארץ.

תודה לכל המשיבים על השאלון:
עומר, עמרי, חי, סתיו, ניר, אלון, דניאל ב. ודניאל ד., ותודה לעמית כרמון על העזרה בהפקת הכתבה.