צבאים בירושלים

צבאים עירוניים, 2002

בתוך ירושלים, בין שכונות צפופות וכבישים סואנים, חי עדר בן כ-25 צבאים (נכון לשנת 2002). הבנייה הנרחבת בדרום-מערב ירושלים, לכדה את העדר בשטח מטעי פריהר (כ-285 דונם), שלמרגלות שכונת גבעת מרדכי. למרות המולת העיר מסביבם, ניסיונות מכוונים לפגוע בהם והטרדות לא מכוונות, שרדו הצבאים בעמק ואף התרבו, כשהם מקיימים חיי עדר תקינים. הצבי הארצישראלי (Gazella gazella) הוא אחד היונקים הגדולים ביותר ששרדו בישראל. מין זה הושמד כמעט לגמרי במדינות רבות באזורנו, והוא נמצא בסכנת הכחדה עולמית. אף על-פי שבישראל מוגנים הצבאים על פי חוק, מִדלדלת אוכלוסיית הצבאים בארץ ומאוימת באופן מתמיד, כתוצאה מה"פיתוח", המחסל את שטחי המחיה של הצבאים - וגם אותם.

צרות בעיר

מתוך רשימת ההנחיות שפרסמה החברה להגנת הטבע, עולות הסכנות שאִתן נאלצים הצבאים להתמודד בחיי היומיום: אנשים המבהילים אותם ברעש ובתנועות חדות, או אף רודפים אחריהם, וכן כלבים מסוכנים: "אם יש עמכם כלב, קִשרו אותו ברצועה, הימנעו מלשחררו במטעים ואל תאפשרו לו לרדוף אחר צבאים", מבקשות ההנחיות. חמור במיוחד הוא מצבם של העופרים: "בעונת ההמלטות (מרץ-אפריל) הימנעו מלהרחיק צביות מעופריהן. אם גיליתם עופר בודד חבוי בסבך - התרחקו ממנו! נגיעה בו או התקרבות למקומו עלולות להרחיק ממנו את האם ולחרוץ גורלו למוות!" בכל מקרה של פגיעה או חשד לניסיון פגיעה בצבאים, בציד או במלכודות - יש ליצור קשר מיידי עם מוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 5005444-02. המוקד פועל שבעה ימים בשבוע, בין השעות 07:00-24:00.

איומי הטרקטור

סכנת המטרידים והציידים מתגמדת בהשוואה לסכנת היזמים. במקרה של עמק פריהר, המדובר בשני קיבוצים: מעלה החמישה וקריית ענבים. בשנות החמישים הוחכר להם העמק, כחלק מיישום לקחי המצור במלחמה: הקיבוצים קיבלו את המקום כדי שיגדלו שם צמחים למאכל, בתור עתודות מזון בתוך ירושלים. בעמק ניטעו עצי תפוח, אולם זה שנים שאין הוא משמש עוד לצרכים חקלאיים. לפני מספר שנים, הגישו הקיבוצים תוכנית לבניית שכונת מגורים יוקרתית (1100 יחידות דיור) ובנייני מסחר, בתקווה להתעשר מן העמק, שהוחכר להם למטרה שונה לחלוטין. את הצבאים ניסו ללכוד כדי לסלקם למקום אחר, אולם הניסיונות לא הצליחו. התכנית נותרה תלויה כגזר-דין מוות מעל ראשי הצבאים, המכותרים על-ידי כבישים ושכונות, ללא יכולת להימלט בכוחות עצמם.

המאבק

ההכרעה בעניין גורלם של הצבאים, עברה לידי חברי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בירושלים. קואליציה של ארגונים חברתיים, תושבי השכונות באזור, ארגוני איכות הסביבה ואנונימוס, שיתפו פעולה למען שימור העמק. הוגשו 990 (!) התנגדויות, ובתוכן התנגדות תקדימית מטעם אנונימוס בשם האינטרסים של בעלי-החיים במקום, אשר את ביתם ביקשו היזמים להרוס. הארגונים הירוקים והחברתיים ביקשו לשמר את העמק בתור פארק, ריאה ירוקה לתושבי העיר. את הצבאים ניסו להציל על-ידי הפיכתם לאטרקציה העיקרית של הפארק, והזמנת תלמידים וקבוצות אחרות לצפות בהם, כפעילות חינוכית. ההצעה הייתה לשמור שטח מסוים מן השטח, המספיק לקיומם של הצבאים, ואת שאר השטח לפתח כ"שטח ציבורי" לבילוי.

בין ועדות ובעלי אינטרסים

במהלך הדיונים בוועדה המקומית, הבהירה נציגת מִנהל מקרקעי ישראל, כי לקיבוצים אין כיום זכויות במקום ותקופת החכירה שלהם נסתיימה לפני למעלה מעשרים שנה. למרות זאת המשיכה הוועדה המקומית בדיוניה ואישרה את תוכניות הבנייה. מכאן עבר המאבק לערכאה גבוהה יותר - הוועדה המחוזית. לקראת דיון הוועדה שנערך ביום ג', 11.6.02, ניסה ראש העיר, אהוד אולמרט, להפעיל את מלוא כובד משקלו לטובת בעלי ההון ונגד התושבים (האנושיים והלא-אנושיים). הוא ביקש להופיע בפני הוועדה לפני מתן החלטתה - לאחר שמיעת ההתנגדויות והתשובות להן, וללא מתן אפשרות תגובה למתנגדי התוכנית. את פניו של אולמרט קיבלו באולם הוועדה נציגי הארגונים הפועלים לשימור העמק, מלווים באנשי תקשורת. ילדה מבית-הספר "קשת" ביקשה למסור לו מכתב מטעם ילדי בית-הספר, אולם ראש העיר סירב בתוקף. לבסוף הוא נאלץ לעזוב, מבלי שניתנה לו אפשרות התגובה, עקב התארכות בלתי צפויה של הדיון שקדם לנושא זה. מאוחר יותר החליטה הוועדה, כי לא תהיה בנייה בעמק פריהר, אולם הוועדה עלולה להתכנס להצבעה חוזרת בשבוע הקרוב, על-פי דרישת שניים מחבריה. במקרה זה יהיה צורך לשוב ולפעול, עד לניצחון הסופי.

עדכון: נצחון

באוקטובר 2002 הוחלט סופית שהעמק יישאר בידי הצבאים ותכנית הבניה בעמק בוטלה.

עדכונים

לפניכם עדכונים שהתפרסמו בעיתונות, כפי שסוכמו ב"זכויות בעלי-חיים השבוע":

בכתבה "הצבי ישראל על שכונותיך חלל?" (nrg מעריב, 26.1.2005) מדווחת אנה סטקולשצ'יק על העתירה של תושבי שכונת רמות בירושלים והצבאים החיים בסמוך – נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר הקמת אלפי בתים צמודי קרקע ולהרוס בכך את אזור המחיה של הצבאים במצפה נפתוח (לא מדובר בעמק פריהר!).

בעתירת חמישה אזרחים והצבי הישראלי נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, המבקשת להשמיד שטחי בר לטובת בנייה במצפה נפתוח (ירושלים), החליט השופט א' רובינשטיין:
  •   נדחתה הבקשה להוציא צו-ביניים נגד הבנייה, בטענה שמדובר בשלב מוקדם מדי וצפויות התנגדויות נוספות. אם ישתנה מצב זה, תידון העתירה מחדש.
  •   השופט קבע, שבעל-חיים כשלעצמו אינו יכול להיות עותר; "נוכח האמור, יודיעו באי כוח העותרים, אם נכונים הם למחוק את 'העותר 6' [הצבי הישראלי] תוך שמירה על זכותם להידרש לנושאים הקשורים בצבאים שבאתר נשוא העתירה."
  •   לדברי השופט, מעמד בעלי-החיים במשפט הישראלי עבר שדרוג, "במידה רבה ברוח מסורת ישראל" (השופט גם מזכיר, שבמשפט העברי ייתכן מעמד לבעל-חיים כצד במשפט). בעלי-החיים זוכים ל"מעין אפוטרופסים, המהפכים בענייניהם והדורשים בטובתם" – שהם "בני-אדם וארגונים המתמסרים לכך" ומייצגים את בעלי-החיים בבית-המשפט.

בכתבה "תוכנית: "'פארק טבע' יגן על הצבאים בבירה" (הארץ, 7.12.2006, עמ' א15) מדווח צפריר רינת שתושבי שכונות גבעת מרדכי והקטמונים בירושלים וארגונים סביבתיים הגישו לאישור מוסדות התכנון תוכנית להפוך את עמק פריהר לפארק טבע עירוני תוך שמירה על הצבאים. המדובר בשטח בן 220 דונם ובו 22 צבאים, שנותרו לכודים שם לאחר שהוקפו מכל עבר בכבישים ובשכונות. הם בסכנת השמדה בעקבות בנייה, וכן טריפה על-ידי כלבים ותנים. |מכ:priharעל המאבק להצלת הצבאים|

בכתבה "התושבים תיכננו שכונת מגורים חדשה, לצבאים" (הארץ, 3.4.2008, עמ' 6) מספר יהונתן ליס על תוכנית להקמת פארק בעמק בירושלים, ששליש משטחו יאכלס את עדר הצבאים שחי שם ויהיה סגור לכניסת מבקרים. בערב ייסגר כל השטח למבקרים, והצבאים יוכלו לצאת לכל שטח העמק. התוכנית טעונה אישור ותלויה בתקציב.

ב-27.5.2008 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את תוכנית שימור עמק הצבאים – שטח פתוח שגודלו כ-220 דונם הממוקם בין שכונת הקטמונים לכביש בגין בירושלים, ובו שוכנים צבאים וחיות בר נוספות. השימור המתוכנן הוא חלקי וכולל "פיתוח" המקום כפארק, ובכלל זה בניינים ודרכים סלולות – הצבאים יוגבלו לשליש מהשטח.
מקורות
צפריר רינת ויהונתן ליס, "מהפכה בבירה: הצבאים גברו על הנדל"ן", הארץ, 28.5.2008, עמ' 20.
יעל עברי דראל, "ירושלים: הצבאים ניצחו את תוכניות הנדל"ן", ynet ,27.5.2008.
"תבוטל תוכנית הבנייה בעמק הצבאים", nrg מעריב, 26.5.2008.

בכתבה "י-ם: עמק הצבאים – שטח מריבה" [nrg מעריב (כל הזמן), 28.9.2008] מדווח דורון בר גיל: "תושב העיר החליט שעמק הצבאים הוא בעצם שלו, ובחר להשכיר את שטחי העמק לכל המרבה במחיר. החברה להגנת הטבע תפנה בשבוע הבא למשטרה." העמק נמצא בין הקטמונים לכביש בגין, ובעקבות מאבק תושבים בוטלה תוכנית העירייה לבנות עליו.

בכתבה "הצבאים ישארו בעמק, בינתיים" (וואלה!, 13.11.2008) מדווח אייל דץ שבית-משפט השלום בירושלים הוציא צו-מניעה זמני, שאוסר לבצע עבודות בשטח עמק הצבאים בירושלים, לחסום את הגישה לעמק, לסלק מטיילים ולהשכיר השטח לרוכשים. כל זאת עד לדיון ב-17.11.2008. הצו ניתן לאחר ש"יזם פרטי השתלט לפני כמה ימים על עמק הצבאים בירושלים, נעל את השערים המובילים אליו, הכניס למקום טרקטור והחל להשטיח את הקרקע. בנוסף, הקבלן הציע הקרקעות למכירה בפרסומים בעיתונות המקומית. בעקבות תלונות שהועברו למינהל קרקעי ישראל פרסם המינהל שלטי הבהרה באזור לפיהם 'אין לאדם המפרסם מודעות אלה כל זכויות בקרקע והמינהל אף הגיש תביעת פינוי כנגד הטוענים לזכויות.'"

לפי הודעת החברה להגנת הטבע, ב-17.11.2008 החליט בית-משפט השלום בירושלים להשאיר בתוקף את צו-המניעה הזמני נגד פעולותיו של זכריה קהלאני בעמק הצבאים עד להחלטה אחרת בעניין צו-המניעה הזמני. הצו אוסר על קהלאני לבצע כל עבודות בשטח עמק הצבאים, לחסום את הגישה לעמק, לסלק מטיילים מהשטח ולהשכיר את השטח לרוכשים. זאת לאחר שהאיש בשבועות החל לבצע עבודות בשטח העמק, לחסום את הכניסה באמצעות שרשראות ולגרש מטיילים ואת אנשי החברה להגנת הטבע. תביעה נגד קהאלני וכל פעולותיו בשטח תוגש לבית-משפט השלום על-ידי החברה להגנת הטבע ב-23 בנובמבר.
כתבות בנושא
אריאל הירשפלד, "עמק הצבאים ומפלצת העד-כאן", מוסף הארץ, 21.11.2008, עמ' 14.
"בית המשפט: בינתיים, לא יחודשו העבודות בעמק הצבאים", nrg מעריב, 17.11.2008.

בכתבה "סופית: עמק הצבאים בי-ם יהפוך לפארק, למרות שרק שלושה צבאים נותרו בו" (הארץ, 26.11.2009) מדווח ניר חסון: "שלוש נקבות בלבד הן השריד האחרון כיום לעדר המפורסם, של 25 צבאים ארצישראליים שחיו בעמק הצבאים בלב ירושלים. אתמול, לאחר מאבק ציבורי מרתק שנמשך כמעט עשור, אישרה באופן סופי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכנית האמורה להבטיח את עתידן ואת שלומן של השלוש ואת שיקום העדר." כעת אמורים לגדר את המקום ולשחרר בתוכו צבאים נוספים.