נגד החוק והמשפט

תוכן הכתבה: הפגנה: אל תצפצפו על החוק!  מהו חוק עוקף בג"ץ?  לקראת דיון ועדת החינוך  הצעת החוק נבלמה  הפגנה במפטמה 

הפגנה, אפריל 2005: אל תצפצפו על החוק!

ההפגנה

הפגנת הצפצפות, שנערכה ביום ד' 20.4.2005 מול בית הליכוד, אורגנה במחאה על התנהגותו של שר החקלאות, ישראל כץ. השר מסרב לאכוף את האיסור על פיטום אווזים, שנכנס לתוקפו בתחילת אפריל 2005. אף על-פי שהחלטת בג"ץ בדבר איסור הפיטום כבר נכנסה לתוקפה (לאחר שנה וחצי של השעיה, כדי לאפשר ל-24 מפטמי האווזים להיערך לכך), שר החקלאות בוחר לצפצף על החוק ועל הפסיקה ולהניח לפיטום להתנהל באין מפריע. כץ אף יוזם הצעת חוק, שמטרתה להוציא את האווזים אל מחוץ לחוק צער בעלי-חיים ולהפוך את ישראל למדינה הראשונה בעולם המעגנת התעללות בבעלי-חיים בחוק. המפגינים צפצפו בצפצפות ונשאו שלטים, הקוראים לשר החקלאות להפסיק לצפצף על החוק ולהתחיל לאכוף את האיסור על פיטום אווזים.

הסיקור התקשורתי

ההפגנה סוקרה במספר תכניות רדיו וכן בעיתונות:
עדי הגין, "חוק לעצמו", nrg מעריב, 20.4.2005.
הדר פרבר, "'ישראל כץ – תפסיק לצפצף על החוק!", Nfc, 20.4.2005.
יערה קדוש, "שי אביבי בפנייה נרגשת לישראל כץ", העיר, 22.4.2005, עמ' 30.
לתגובות: העיר ת.ד. 20565 תל-אביב 61204. פקס: 03-5634663 דואל: ha-ir@ha-ir.net

בכתבה במקומון "העיר" מובאת תגובתו של מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, לטענות אנונימוס. ישי טוען כי "בג"ץ לא קבע שאסור לפטם אווזים, הוא קבע שהפרקטיקה הקודמת שבה פיטמו אווזים הייתה בעייתית. אנו אוכפים את התקנות החדשות על פי קביעת בית-המשפט". לדברים אלה אין קשר עם האמת. הנה העובדות:

• בניגוד לטענתו של ישי, בג"ץ לא קבע שפרקטיקת הפיטום היא "בעייתית", אלא שהיא כרוכה בהתעללות בבעלי-חיים ולכן היא מנוגדת לחוק צער בעלי-חיים. יש להדגיש, שבג"ץ לא אסר לפטם אווזים בגלל פרט טכני כגון אורך צינור הפיטום או החומר שממנו הוא עשוי (כפי שעלול להשתמע מדברי ישי) אלא עקב מאפייניו הכלליים, המהווים "סטייה מהותית" ממטרות החוק. בג"ץ הכיר בכך, שמחלת הכבד הניוונית שנגרמת לאווזים היא אחד מגורמי הסבל העיקריים, ומחלה זו נותרת מטרתה של התעשייה, בכל שיטת פיטום שהיא. למידע נוסף על פסיקת בג"ץ.
• בניגוד לטענת ישי, בג"ץ הקציב למשרד החקלאות שנה וחצי להתקנת תקנות פיטום שיתיישבו עם חוק צער בעלי-חיים, אולם המשרד לא הצליח בכך, משום ששיטה כזו אינה אפשרית – לא ניתן לנפח את כבד האווז פי שמונה מגודלו הנורמלי מבלי להתעלל בו. הן ועדת המומחים שמינה משרד החקלאות והן ועדת החינוך של הכנסת, שהתקנות מחייבות את אישורה, הגיעו למסקנה זו.
• בניגוד לטענת ישי, משרד החקלאות אינו אוכף את התקנות החדשות משום שתקנות כאלה כלל אינן קיימות.

חוק עוקף בג"ץ: עוד ניסיון של משרד החקלאות לעקוף את איסור הפיטום

תזכיר החוק

פיטום אווזים אסור בישראל החל מ-1.4.2005, אולם בפועל הפיטום ממשיך בניגוד לחוק ובגיבוי משרד החקלאות, שאינו מבצע את המוטל עליו, דהיינו אינו אוכף את האיסור. השבוע היו אמורים להתקיים בבית-משפט השלום ברמלה דיונים בשתי בקשות נפרדות לצווי-מניעה (כלומר, צווים מטעם בית-המשפט להפסקת הפיטום) שהוגשו נגד מפטמים שונים. הדיונים נדחו לאור בקשת המפטמים, ולאחר שהוגשה בקשה לאיחוד הדיון בשתי הבקשות. ובעוד המאבק המשפטי להוצאת צווי-מניעה נגד המפטמים נמצא בעיצומו, הכין משרד החקלאות תזכיר חוק לפיטום אווזים, הכולל הצעת חוק: חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (הלעטת בעלי-חיים) (הוראת שעה), התשס"ה – 2005. מטרתו של תזכיר זה, שהוגש ב-25.5.2005, לעקוף את פסיקת בג"ץ (מ-11.8.2003) אשר הבהירה שפיטום האווזים אינו חוקי. התזכיר מבקש לעגן בחקיקה את ההתעללות באווזים, וכל זאת במסגרת חוק הגנה על בעלי-חיים: הוא קובע שסעיף 2(א) בחוק צער בעלי-חיים, האוסר על התעללות בבעלי-חיים, לא יחול על פיטום אווזים לתקופה של שלוש שנים. במילים אחרות – החוק המוצע מאשר שפיטום אווזים הוא "עינוי, התאכזרות והתעללות בבעלי-חיים" (כלשון חוק צער בעלי-חיים), אך מציע שתעשיית הפיטום תעמוד מעל החוק, ושהמפטמים יזכו לחסינות מפני העמדה לדין על העבירה שימשיכו לבצע.

ללא מראית-עין של חמלה

בתזכיר נאמר אמנם שהפיטום חייב להתבצע בהתאם להוראות המפורטות בחוק, אולם בניגוד לתקנות שבג"ץ פסל, הפעם משרד החקלאות כלל אינו מתיימר ליצור מראית-עין של הפחתת הסבל מן האווזים. בשנים האחרונות הורגלנו למצוא במסמכי משרד החקלאות מראית-עין של דאגה לרווחת האווזים, בתוך הוראות קונקרטיות בדבר שיטות הפיטום: סוג מכונת הפיטום, אורך הצינור, הכמויות היומיות המרביות של מזון שיולעט, מניעת ניפוח הכבד מעל גודל מקסימאלי וכיוצא באלו. הוראות אלה כלל אינן מופיעות בהצעת החוק החדשה, וככל הנראה בכוונת משרד החקלאות אף להימנע מלקבוע הוראות פרטניות כאלה במסגרת תקנות. הסמכות לעניין זה מועברת כולה למנהל השירותים הווטרינריים ולמדריך של שירות ההדרכה והמקצוע (ככל הנראה פנחס מליס, שבעבר התעקש שהאווזים כלל אינם סובלים מהפיטום). אנשים אלה, שהם עובדי משרד החקלאות, הם שייתנו הוראות למפטמים, ומשמעות הדבר היא, שהוראות אלה לא יופיעו בפרסומים רשמיים של המדינה ולא יהיו פתוחות לידיעה ולביקורת ציבוריות. נראה, שהכישלונות החוזרים של משרד החקלאות בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת (אשר ממונה על אישור/דחיית תקנות חוק צער-בעלי-חיים) לא שכנעו אותו שהגיע הזמן להפסיק את הפיטום, אלא שהגיע הזמן להפסיק את הביקורת הפרלמנטרית. ליתר ביטחון, למקרה שיידרשו תקנות הטעונות אישור בוועדה מוועדות הכנסת, מבקש התזכיר להחליף את ועדת החינוך, שיצאה פעם אחר פעם נגד פיטום האווזים, בפורום משותף של ועדת החינוך ושל ועדת הכלכלה של הכנסת. ועדת הכלכלה עוסקת בקביעות בענייני חקלאות, וללובי החקלאי יש בה אחיזה חזקה.

מראית-עין של תוכן משפטי

כדי לרכך את המשמעות של חוק, המעניק למעשה פטור מציות לחוק, עמוס התזכיר בהוראות פיקוח, רישוי ואכיפה – אולם מבט מקרוב מגלה, שרובן מהוות חזרה על סמכויות הקיימות ממילא על-פי חוקים אחרים. כך, למשל, נדרשים אישורים הדרושים ממילא לפי תקנות מחלות בעלי-חיים; נאסרת שחיטה שלא בבית שחיטה – איסור הקיים גם כיום לפי תקנות מחלות בעלי-חיים; ו"ניתנות" לשוטרים סמכויות הקיימות בידיהם ממילא בהתאם לחקיקת סדר הדין הפלילי... הוראה אחרת קובעת, ש"בעל מפטמה יעביר מיידית לשחיטה כל עוף מים שמראה סימני עקה". לכאורה, מחייבת הוראה זו לשחוט את כל העופות מיד עם תחילת הפיטום (לולא היו העופות סובלים ממצוקה, לא היה כל צורך במתן חסינות מהוראות חוק צער בעלי-חיים). אלא שכותבי התזכיר ידעו, כנראה, שהוראה זו היא כה כללית ועמומה, שלא ניתן יהיה לאוכפה, ומכל מקום אין כל כוונה לאוכפה.

מפטמים בשקרים

דברי ההסבר להצעה כוללים שורה ארוכה של פרטי מידע מסולף. כך, למשל, מנופח מספר העובדים בענף הפיטום ומוסתרת העובדה, שרוב העובדים בפיטום הם עובדים זרים ושכירים זמניים. בנוסף לכך, מוצהר בתזכיר כי "אין בידינו מידע מוסמך על מדינה בה קיימת הלעטת אווזים כענף חקלאי ושהוחלט להפסיקה מלבד מדינת קליפורניה בארה"ב". לא רק שקיימות מדינות אירופיות – איטליה ופולין – שאסרו תעשיות פיטום קיימות, אלא שמידע בנוגע לפולין אף מוזכר בבקשה שהגיש משרד החקלאות לבג"ץ בחודש מרץ! משרד החקלאות גם טורח להסתיר בדברי ההסבר את המסקנה המרכזית של הוועדה המקצועית, אשר מינה משרד החקלאות בעניין. הוועדה קבעה, בזמנו, כי על-סמך המידע שהונח בפניה לא ניתן לכתוב תקנות שיסדירו את הלעטת האווזים מחד גיסא, ויעמדו ברוח פסיקת בג"ץ מאידך גיסא. בדברי ההסבר לתזכיר נטען, כי הוועדה ביקשה לדחות את המלצותיה עד לאחר השלמתו של מחקר בנושא. למעשה, כל שהוועדה אמרה הוא, שהוצגו בפניה הצעות לשינוי פרקטיקת ההלעטה, וכי אם מחקר בעניין יצליח, ניתן יהיה לבחון אם השיטות עומדות במבחן בג"ץ. הוועדה הציעה להאריך את תוקף התקנות עד 31.3.2005 – אך לא מעבר לכך.

המאבק בניסיון החקיקה

שר החקלאות מטיל את כל כובד משקלו הפוליטי להצלחת ניסיון החקיקה. מנגד, הארגונים להגנה על בעלי-חיים, ובראשם אנונימוס, עושים כל שביכולתם להכשיל הצעה מסוכנת זו. בשלב הראשון, התבקשו המשרדים השונים, כמו גם גורמים משפטיים ואקדמיים, להעביר את הערותיהם בעניין התזכיר. לאחר מכן תידון ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. זוהי ועדת המורכבת מכמחצית משרי הממשלה, כשבראשה עומדת שרת המשפטים, ציפי לבני. ועדה זו היא שתחליט האם הממשלה מאמצת הצעה זו כהצעת חוק ממשלתית. אם תאמץ הוועדה את הצעת החוק, תועלה ההצעה למליאת הכנסת לקריאה ראשונה (ללא קריאה טרומית), כשכל חברי הקואליציה לא יוכלו להצביע נגדה – אנוסים בידי המשמעת הקואליציונית. גם אם ההצעה תעבור בוועדת השרים לענייני חקיקה, עדיין אין פירוש הדבר שהחקיקה תתקבל – רוב גדול של הציבור מתנגד לפיטום האווזים, והדבר משתקף גם בעמדותיהם של חברי-כנסת רבים. עם זאת, בשלב הנוכחי מושקעים מרב המאמצים במניעת קבלת ההצעה בוועדת השרים.

תודה לעו"ד יוסי וולפסון על העזרה בהכנת הכתבה

הצעת חוק נגד החוק: לקראת דיון ועדת השרים בהצעה להעניק תוקף חוקי לפיטום עופות

חדש במילון הפיטום: "להחריג"

הצעת החוק של משרד החקלאות הוגשה ב-25.5.2005, תחת הכותרת "חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הלעטת עופות מים)(הוראת שעה)-התשס"ה – 2005". המדובר במסמך מוזר, שהקריאה בו תטריד לא רק כל אדם שמתנגד להתעללות בחיות, אלא גם כל המעוניין בהתנהלות תקינה של מערכות השלטון. בתחילת ההצעה (סעיף 2), תחת הכותרת "הוראת השעה", מופיע הנוסח הבא:


בדברי ההסבר הנלווים להצעה, מוגדרת תכלית ההצעה כך: "להחריג את ענף עופות המים מתחולתו של חוק צער בעלי-חיים לתקופה שלא תעלה על שמונה שנים". במילים אחרות, ההצעה נועדה להעניק למפטמי עופות מים פטור מיוחד מחוק צער בעלי-חיים. היא אינה קובעת שפיטום יהיה מותר וחוקי במלוא מובן המילה, אלא שהפיטום ימשיך להיות עבירה על חוק צער בעלי-חיים, ואף על-פי כן ניתן יהיה לפטם ואיש לא יועמד לדין. במונחים משפטיים, מדובר ב"הענקת חסינות" למפטמים מפני העמדה לדין פלילי.

המפטמים "מורמים מעם"?

במכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כותב עו"ד יוסי וולפסון (1.9.2005):

כשיש משרד, מי צריך כנסת?

הצעת החוק גם מבקשת לפגוע בעיקרון המקובל בשלטון החוק, ולפיו הסדרים ראשוניים ייקבעו בחקיקה של הכנסת ולא בתקנות או בהוראות של גורמים ברשות המבצעת. על-פי ההצעה, שורה של הסדרים ראשוניים ייקבעו בהוראות מטעם גורמים ברשות המבצעת (משרד החקלאות) ללא ביקורת הרשות המחוקקת. נורמות כלליות, האמורות לתפקד בדומה לחוק, יהיו פטורות אף מפרסום ברשומות. כך, למשל, לפי ההצעה:

• משך תקופת הניסויים ייקבע בהחלטות של המדען הראשי במשרד החקלאות;
• הוראות כלליות בנוגע לפיטום יקבע מנהל השירותים הווטרינריים ויפרסמן באינטרנט – במקום תקנות, שחייבות באישור ועדת החינוך של הכנסת ובמקום פרסום ברשומות;
• והסדרים בנוגע לסגירת הענף, לרבות משך תקופת המעבר, ייקבעו בידי שרי האוצר והחקלאות.

חשבון מכאיב

נזכיר כאן עוד מספר פרטים בולטים בהצעת החוק. בסעיף 3 א-ב, תחת הכותרת "תקופת המחקר", נכתב:
במכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כותב עו"ד יוסי וולפסון (1.9.2005):


כלומר, תחת מראית-עין של תקופת מחקר לרווחת האווזים, יקבלו המפטמים שלוש שנות פטור מחוק צער בעלי-חיים. מסר פשוט זה מוסווה על-ידי תתי-סעיפים רבים, המתפלפלים בעניין אישורים לניסויים ודיווחי התקדמות – אשר עשויים לכאורה לקצר את התקופה הנדונה, אלא שהמערכת כולה בשליטת משרד החקלאות.

על תקופת הפטור הראשונה, מוסיפה הצעת החוק תקופה ארוכה עוד יותר (סעיף 5):



אין בהצעה או בהסבר המצורף אליה כל פרט מעשי על משמעותו של ה"מעבר", אלא רק שמדובר בהארכה של תקופת הפטור ובחיסול הדרגתי של הענף. משרד החקלאות ממשיך אפוא להתחמק מהוראות מפורשות לגבי נוהל סגירת הענף. אפילו המפטמים לא יוכלו להסיק מתוך הצעת החוק כיצד כדאי להם לנהוג.

עילות מופרכות

בדברי ההסבר להצעת החוק, ניתנות שתי עילות ל"החרגה":



שתי הטענות (כמו גם מספר טענות אחרות בדברי ההסבר) מהוות סילוף בוטה של האמת, כפי שהבהרנו בהרחבה בכתבות קודמות. צוות המחקר שמינה משרד החקלאות בשנת 2004 לא מצא כל נתיב מחקרי מבטיח, לא בשלוש שנים ולא בכל תקופה שהיא; אילו היה בתקוות המחקריות ממש, היה משרד החקלאות פוטר את עצמו מן המתקפה המשפטית נגד פיטום האווזים כבר לפני שנים (המאבק הנוכחי נפתח בעתירה לבג"ץ ב-1999). בנוסף לכך, בענף הפיטום רשומים 24 בעלי עסק בלבד, שלא טרחו למצוא לעצמם פרנסה חלופית ולא קיבלו סיוע ממשרד החקלאות בעניין, אף על-פי שהוראת בג"ץ לסגירת הענף ניתנה כבר באוגוסט 2003.

לצאת לשטח!

עם היוודע המועד שנקבע לדיון בהצעת החוק של משרד החקלאות, ארגנה אנונימוס במהירות הפגנה מול מצודת זאב. עשרות מפגינים קראו לשרים שלא לעגן את ההתעללות בחוק. בהפגנה הופיעה פעילה המחופשת לאווז, שצווארו כבול בעוגן (בתמונה). ההפגנה סוקרה ב-nrg מעריב.

במהלך ישיבת ועדת השרים, ביום א', 4.9.2005 ב-10:00 בבוקר, תיערך הפגנה נוספת מול משרד ראש הממשלה בירושלים, שם תיערך הישיבה. המשרד לאיכות הסביבה כבר הודיע על התנגדותו להצעה, וכן יו"ר הוועדה, שרת המשפטים, ציפי לבני.

נבלם חוק עוקף בג"ץ: ועדת השרים דחתה את ניסיונו של כץ לעגן בחוק התעללות באווזים

בזמן הדיון: הפגנת אנונימוס, עם ח"כ זבולון אורלב 

הדיון בוועדת השרים

ביום א', 4.9.2005, דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק של שר החקלאות, ישראל כץ, שלפיה יוחרג פיטום אווזים מחוק צער בעלי-חיים ומפטמי האווזים יהנו מחסינות מפני העמדה לדין. מבין חברי הוועדה, המונה 11 שרים, השתתפו בדיון רק שלושה מהם – היתר הצביעו ברגליים ונעדרו מהדיון. למעשה, התומך היחיד בהצעתו של כץ היה הוא עצמו, בעוד ששני השרים האחרים שהשתתפו בדיון – יו"ר הוועדה, שרת המשפטים ציפי לבני (ליכוד), ושר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג (העבודה), התנגדו להצעה. משמעות ההצבעה היא, שהצעתו כץ לא תאומץ כהצעת חוק ממשלתית.

מחאה בשטח

לפני הדיון ובמהלכו, ערכה אנונימוס הפגנה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, שבו התקיים הדיון. קרוב למאה מפגינים נשאו שלטים וקראו קריאות נגד הצעת החוק של כץ. אל המפגינים הצטרף גם ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל), שכיהן בעבר כיו"ר ועדת החינוך, וקרא עוד בשנת 2001 למשרד החקלאות לסגור את ענף הפיטום ולדאוג לפרנסה חלופית למפטמים. עם היוודע תוצאות הדיון בוועדת השרים, אמר אורלב לאמצעי התקשורת:



לאחר הדיון, מסרה השרה ציפי לבני לעיתונות: "כל הליך פיטום האווזים הינו הליך הגורם סבל וייסורים רבים שמן הראוי שלא יתקיים."

סיקור הדיון בכלי-התקשורת

הדיון ותוצאותיו, וכן הפגנת אנונימוס, זכו לסיקור נרחב ביותר ואוהד באמצעי התקשורת. בנוסף לאלה, סוקרה החלטת ועדת השרים ומחאת אנונימוס גם ברדיו ובטלוויזיה. למרות המגמה האוהדת, המשיכו חלק מהעיתונאים להפיץ, ללא בדיקה וביקורת, נתונים חסרי שחר על מספר המפטמים, ה"אמנה" שחתמו עליה, "סכנת" העברת התעשייה לירדן וכדומה. הכתבות:
טובה צימוקי, "השרה הצמחונית טירפדה החוק לפיטום אווזים", ידיעות אחרונות, 5.9.2005, עמ' 16.
לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
אורן רייס וטלי צין, "האווזים ניצחו את ישראל כץ: הפיטום ייפסק", ynet (ידיעות אחרונות), 4.9.2005.
משה כהן ודליה מזורי, "בשורה לחקלאים, נדחתה הצעה לאפשר פיטום אווזים", מעריב, 5.9.2005, עמ' 19.
לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: mailto:cotvim@maariv.co.il
קרן לוי צדק ועדי הגין, "סוף ענף הפיטומים?", nrg מעריב, 4.9.2005.
יובל יועז ועמירם כהן, "הממשלה דחתה את ההצעה לאפשר פיטום אווזים", הארץ, 4.9.2005 (בדפוס: "ועדת שרים דחתה הצעת חוק של כץ להמשך פיטום אווזים; שר החקלאות יערער", 5.9.2005, עמ' א10).
יובל יועז, "למרות איסור בג"ץ, השר כץ יוזם חוק שיאפשר המשך פיטום אווזים", הארץ, 4.9.2005 (בדפוס: "ועדת שרים דחתה הצעת חוק של כץ להמשך פיטום אווזים; שר החקלאות יערער", 5.9.2005, עמ' א10).
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
מיכל רווה, "השר ישראל כץ הפסיד – פיטום האווזים ייפסק", גלובס, 5.9.2005. (הכניסה טעונה הרשמה חינם)
לתגובות: גלובס, האצל 53, ת.ד. 5126 ראשל"צ 75106. פקס: 03-9525971 דואל: mailbox@globes.co.il
מיכאל דבורין, "ועדת שרים: לא יתאפשר פיטום אווזים", Nfc, 4.9.2005.

מבט לעתיד: המאבק בהצעת החוק ממשיך!

מיד לאחר הכישלון שנחל בוועדת השרים, הצהיר שר החקלאות שיערער על ההחלטה בפני מליאת הממשלה, שבה משתתפים כל חברי הממשלה. אם ערעורו יתקבל – תקבל הצעת החוק מעמד של הצעת חוק ממשלתית וכל חברי הקואליציה לא יוכלו להצביע נגד ההצעה כשהיא תידון במליאת הכנסת.

לקראת ההצבעה בממשלה על החוק לעיגון פיטום אווזים בחוק - הפגנה במפטמת אווזים

ויכוח בין בעלת מפטמה לבין מפגינים, 19.9.2005. משמאל: שי אביבי 

ביום ב', 19.9.2005, הפגינו כשלושים פעילי אנונימוס, וביניהם השחקן שי אביבי, במפטמת אווזים במושב פתחיה. ההפגנה נערכה במחאה על ניסיונו של שר החקלאות, ישראל כץ, להעביר תיקון לחוק צער בעלי-חיים, המוציא את האווזים מתחולת החוק ומתיר את פיטומם. המפגינים הניפו שלטים שקראו: "די לפיטום – לא לחוק עוקף בג"ץ!" ו"שר החקלאות – עזור למפטמים להחליף מקצוע". שלושה מהמפגינים מספרים:

כפיר גלנדר: "כשהתקרבנו למפטמה, הרגשנו ריח הולך ומתגבר של ביוב, עד שהאוויר הפך לבלתי נסבל לנשימה. זה המחיש לנו את העובדה, שמפטמות אווזים הן לא רק מהמשקים האכזריים ביותר, אלא גם מהמזהמים ביותר. בכמה מקומות בארץ, כמו באזור יבנה, הרשויות המקומיות מנסות לסגור את המפטמות כי אנשים שגרים באזור לא יכולים אפילו לפתוח חלון בלי להיחנק מהסירחון. וזה בלי להזכיר את זיהום הקרקע ומי התהום."

רותם אייל: "לפני ההפגנה קיבלנו החלטה להתקרב לאווזים כמה שפחות. מניסיון קודם במפטמות ידענו, שהאווזים שם פוחדים מאוד מבני-אדם, ובצדק. כל התקרבות של בני-אדם היא בעיניהם איום בסבב האבסה נוסף והם משתוללים, צווחים בקולי קולות ורומסים זה את זה בניסיון להתרחק בתוך הכלוב. לכן נעצרנו בפתח המפטמה, ושם הפגנו. לידנו היה רק כלוב מאולתר אחד, שאליו מעבירים אווזים שהתחילו לגסוס כתוצאה מהפיטום. לאחר כמה ימים ללא פיטום, חלקם מתים וחלקם מתאוששים ומוחזרים להמשך הפיטום. האווזים בכלוב נראו רע, והתרשמתי שהם אפילו לא מסוגלים לקום על הרגליים."

גיא ראושר: "המפטמים, מזל ורן ואחנון, הגיעו מהר והתחילו לצעוק עלינו. הם כבר לא ניסו לטעון שזו לא התעללות בבעלי-חיים או שהם לא עוברים על החוק. הם פשוט הודיעו שהם ימשיכו לפטם, לא משנה מה בג"ץ פסק, עד שידאגו להם לפיתרון. הם שלחו אותנו להפגין מול משרד החקלאות, שמרשה להם לפטם למרות פסיקת בג"ץ, לטענתם רק כי אף אחד לא רוצה לדאוג להם להסבה מקצועית או לפיצויים. הם אמרו שאם משרד החקלאות יעזור להם, הם יסגרו את המפטמה מחר בבוקר."

גם שי אביבי ואורנה בנאי תרמו את חלקם לסיקור התקשורתי של ההפגנה. בנאי התבטאה בעיתונות ואמרה:



ושי אביבי פנה לממשלה:


סיקור ההפגנה בתקשורת
"השר כ"ץ מנסה לאשר פיטום אווזים", וואלה!, 19.9.2005.
עדי הגין, "הפעילים פרצו למפטמת האווזים", nrg מעריב, 19.9.2005.
הדר פרבר (Nfc), "פעילי זכויות בעלי חיים פרצו לחוות פיטום", msn חדשות, 19.9.2005.
ביום ההפגנה, נערך עימות ב"שש עם עודד בן עמי" בערוץ 2 בין אורנה בנאי לחי בנימיני; ולמחרת נערך עימות בין שי אביבי למזל ואחנון בתוכנית הבוקר של ערוץ 2.