ב"כנס מדעי העופות" שנערך באשקלון בחודש מאי 2003, תוארה ההחרפה בבעיות הרגליים של תרנגולי הודו בתעשיית הבשר, הנובעות מברירה מלאכותית שנערכה בהם לגדילה מואצת (הרגליים אינן מסוגלות לשאת את הגוף הכבד). לדברי החוקרת אפרת מונסונגו אורנן, בקיץ האחרון נראו בלולים רבים מחצית מן התרנגולים - שיעור חסר תקדים - הסובלים מבעיות רגליים גלויות לעין. "המראה הוא מזעזע", דיווחה אורנן, "הם לא מסוגלים לזוז, מעדיפים לשבת, נעזרים בכנפיים כדי ללכת". אורנן, שבכנס הקודם הציגה מחקר אכזרי, שבו העמיסה משקל על גבם של אפרוחים והלעיטה אותם בכימיקלים מזיקים כדי שיפתחו בעיות רגליים, התלוננה שה"הודי" הוא "חיית מחקר הרבה יותר קשה", אך למרות זאת "פותח זן למטרות ניסוי ש 90% ממנו לוקים ב TD [ליקוי בעצמות הרגל]". אורנן הבטיחה לחזור על הניסויים שערכה באפרוחי תרנגולי בית גם ב "הודים". הסטודנט עדי רייך הציג בכנס מחקר, המשחזר כמעט ללא כל שינוי את הניסוי שערכה אורנן, עם מסקנה זהה, שהייתה ידועה מלכתחילה מתצפיות השטח: ככל שמאלצים אפרוחים לשאת על רגליהם משקל רב יותר - גוברות בעיות הרגליים. מתוך דבריו:
"קצב גדילה מהיר מוליד בעיות פיזיולוגיות קשות כמו כשילת רגליים, הגורמת לעיוותים בעצמות הרגליים. מצב זה מונע מהעופות לעמוד על רגליהם ולהגיע למזון ולמים. המחלה גורמת לעלייה בתחלואה ותמותת עופות ופוגעת קשות ברווחת החיה."
למראה שקופיות שהציגו את האפרוחים פשוקי הרגליים וכפופי הגב, הכורעים תחת כובד המשא שרייך קשר לגבם, השמיעו אפילו הלולנים שבאולם מלמולי "מסכנים".
עוד קודם לכן, בגיליון הסתיו של "משק העופות" (בטאון ארגון מגדלי העופות בישראל) פורסם כי מתרבים הדיווחים על גידול בתמותה של "הודים" בחודשים האחרונים כתוצאה מ"כשילת רגליים" - נכויות וכאבים חזקים, שמרבית התרנגולים סובלים מהם. בעקבות התגברות התמותה, דנה הנהלת ענף הלול בנושא והחליטה לממן מחקרים שיבחנו דרכים להתמודד עם התופעה כדי לפתור אותה "אחת ולתמיד".
אולם מחקרים מסוג זה נערכים בישראל מזה שנים, ואין ביכולתם לפתור את בעיות הרגליים, כפי שהודתה מונסונגו אורנן כשאמרה שהדרך היחידה לפתור את הבעיה היא על-ידי גדילה איטית וטבעית יותר של העופות - רעיון שאותו הזכירה בגיחוך, שהרי יישומו יקטין את רווחי הלולנים.
http://anonymous.org.il/art325.html