החשיפה וההישג

תוכן הכתבה: החשיפה: עינויי תעשיית החלב ב"כלבוטק"  ההישג: נאסרה גדיעת קרניים ללא הרדמה! 

החשיפה: עינויי תעשיית החלב ב"כלבוטק"

התחקיר והתכנית

התכנית "כלבוטק" שידרה בעבר שתי כתבות חשובות ביותר על תעשיית הביצים: תחקירים על הרג אפרוחים זכרים ועל הרג תרנגולות שאינן רווחיות עוד ללולנים ("מטילות זקנות", כלשונם). כתבות אלה היוו דחיפה מכרעת להכנסתן לשימוש של שיטות להרג מהיר יותר. גם הפעם הסכימו עורכי "כלבוטק" לחשוף תמונות קשות, העשויות לגרום לשינוי בשיטות החקלאיות הרווחות. התמונות צולמו ברפת החלב של קיבוץ גת על-ידי צוות אנונימוס מירושלים, ב 20.12.2001. קיבוץ זה נבחר באופן אקראי, ומה שנראה בתכנית הוא מעשה של שגרה ברפתות לייצור חלב בכל רחבי הארץ. הקבלן איקי, שנראה בתכנית בעבודתו עם צוות עובדיו, איננו איש הקיבוץ, אלא הוא אחד משלושה קבלנים, המבצעים עבודות דומות ברפתות בכל רחבי הארץ. יש להעיר, שניכר בעובדים כי נוכחות המצלמה גרמה להם לנהוג בעדינות מיוחדת ביום הצילומים.

אם היא מתנגדת, בועטים בגופה ובראשה ולעתים משתמשים במקלות ובשוקר חשמלי 

הריסון

כל פעולה מכאיבה בגופן של חיות אינה אפשרית ללא מאבק אלים. הצריבה והגדיעה מתחילות בתפיסת העגלה (פרה צעירה) ודחיפת ראשה לתוך גדר ברזל, שם סוגרים על צווארה במוט מתכת. אם היא מתנגדת, בועטים בגופה ובראשה, ולעתים משתמשים במקלות ובשוקר חשמלי. כדי לקבע את ראשה, תופסים את הבשר שבין נחיריה בנזם מתכת, ומושכים. כאשר משתוללת העגלה בפחד ובכאב, עלול אפה להיפצע.

כל פעולה מכאיבה בגופן של חיות אינה אפשרית ללא מאבק אלים 

צריבת המספר

צריבת מספר סידורי על גופן של עגלות נועד לאפשר לזהותן מרחוק. נעשה גם שימוש בתגי פלסטיק המוחדרים לאוזן, אך לדברי איקי "התג קטן מדי ולא ניתן לזיהוי מרחוק, ובערך תוך שנה הוא נופל." הצריבה מתחילה בגילוח האזור המיועד על הגוף. לאחר מכן מורחים עליו אלכוהול מטילי ("חומר מאוד דליק", הסביר איקי, "פעם אחת עישנו בזמן הצריבה, הסיגריה נפלה על העגלה והיא התחילה לבעור"). הכלי שנועד להטבעת המספר שרוי במכל עם קרח יבש, בטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס. כדי להטביע את המספר מצמידים בחוזקה את התבניות לעורה של העגלה (30 שניות על עור כהה, דקה על עור לבן), עד שנוצרת כוויית קור בצורת המספר הרצוי. איקי מודה, שקורה כי מתבלבלים במספר. במקרה כזה נהוג לצרוב עליו ריבוע גדול, ולהתחיל את התהליך מחדש על חלקת עור אחרת. יש להעיר, שכוויית קור אינה מכאיבה פחות מכוויית חום בברזל מלובן. איגוד הווטרינרים הבריטי אף טוען, שהצריבה הקרה מכאיבה יותר.

"פעם אחת עישנו בזמן הצריבה, הסיגריה נפלה על העגלה והיא התחילה לבעור" 

גדיעת הקרניים

בתעשיית החלב כלואות הפרות בצפיפות גדולה, ולכן הן מגלות עצבנות ועלולות לתקוף זו את זו. הרפתנים "פותרים" את הבעיה על-ידי סילוק הנשק שלהן - הקרניים - גם כדי למנוע נזק לציוד החליבה וסיכון לבני-אדם. העגלות הצעירות ביותר זוכות בטיפול "קל", באופן יחסי: הפועל מצמיד לנבט של הקרן (שאך החלה לצמוח) מַלחֵם מתכת לוהט, אשר מתיך וממיס את אזור הקרן. המקום כולו נשרף, כולל העור וכלי-הדם (בתוך הקרן מצויים כלי-דם ועצבים). לאחר מכן שולפים את שרידי הקרן מתוך השורש שלה, ואם הדימום ממשיך, עוצרים אותו על-ידי הצמדה חוזרת של המלחם לראש. צוות הגודעים מגיע לכל רפת אחת לחצי שנה בקירוב, ולכן נתקלים בעגלות, שקרניהן כבר צמחו באופן ניכר. קרניים אלה חותכים-מרסקים באמצעות מכשיר קיצוץ ענק, כעין אלה המשמשים לקיצוץ מוטות ברזל. הדם ניתז מיד, והפועל ממהר לשרוף את כל האזור באמצעות להביור, עד שהעור נחרך ונהרסים כל התאים שמהם צומחת הקרן ("יותר קל מלחבוש", מסבירים העובדים). אחר-כך מורחים יוד על האזור הפגוע. את ה"טיפולים" באמצעות מלחם השווה פרופ' רפאל קרסו, מומחה לכאב מביה"ח הלל יפה, לעקירת שן ללא הרדמה, שבסופה דוחפים מלחם לוהט לתוך המכתש המדמם שבפיך. שיטה נוספת הנהוגה בארץ היא המסת האזור כולו בחומצה, ובמשך כשבוע סובלות העגלות כאבים עזים.

הדם ניתז מיד, והפועל ממהר לשרוף את כל האזור באמצעות להביור, עד שהעור נחרך 

חלופות חקלאיות

מול העגלות המבועתות, שכל גופן מעוות מכאב, נחיריהן נקרעים ולהבות אש פורצות מראשן, קיימות שיטות חלופיות, שהחקלאים יכולים לאמץ בקלות. השימוש בהרדמה מקומית עשוי לטשטש את הכאבים המיידיים והבוערים ביותר. הקבלן איקי טוען, שבכל הזדמנות הוא מציע לרפתנים לבצע את הניתוחים עם הרדמה. כולם מסרבים. סכום הכסף שעוצר אותם הוא 35 ₪ לעגלה עבור ההרדמה. צריבת המספר אף אינה הכרחית, מנקודת-מבטם של הרפתנים. סימוני צבע, תגים או שבבים אלקטרוניים זעירים, המוחדרים מתחת לעור, הם אפשרויות זמינות, העונות על הדרישה לסימון. גם גדיעת הקרניים אינה הכרחית לרפתנים: השליטה בתכונותיהן התורשתיות של פרות גבוהה כיום במידה כזו, שניתן "ליצור" זן של פרות חסרות קרניים. וכמובן, לשיטת החיתוך והשריפה הברברית יש חלופות זמינות. במדינות רבות אסור לבצע את ניתוח הסרת הקרניים אלא תחת הרדמה או אלחוש, ורק לווטרינר מותר לבצע עבודה זו; השימוש במלחמים ובלהביורים מיותר אף הוא, וניתן להחליפו בחבישה.

ההישג: נאסרה גדיעת קרניים ללא הרדמה!

מהטלוויזיה לכנסת

ביום א', 20.1, הוצג ב"כלבוטק" מעקב אחר החשיפה, וסוקרה הפגנת אנונימוס מול תנובה. למחרת, 21.1, התקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ אברהם פורז (שינוי). כל המשתתפים בדיון הסכימו, ללא כל הסתייגות, שביצוע גדיעת הקרניים ללא הרדמה מהווה עבירה בוטה על חוק צער בעלי-חיים. עם זאת, דוברי משרד החקלאות והחקלאים ניסו להפחית בהיקף התופעה, וטענו שמדובר במקרים חריגים בלבד. הגדיל לעשות ח"כ אבשלום וילן (מרצ), שהעיד על עצמו שהיה רפתן שנים רבות. לדבריו, מדובר בעבירה על החוק, אבל הדברים נופחו מעבר לכל פרופורציה (לדבריו, ודאי חלה תקלה, שבעטיה הצטברו עגלות רבות שקרניהן לא הוסרו עדיין, והרפתנים לא רצו להטריח את הווטרינר...) ח"כ פורז הציג, כנגד זאת, מכתב שהתקבל מקיבוץ גזר, הטוען שמדובר בשיטה המקובלת בכל המשקים זה שנים. טענה זו מתיישבת עם דבריו המוקלטים של הקבלן, אשר הועסק בגדיעת הקרניים בקיבוץ גת.

משרד החקלאות - מופתעים?

בלטה בדיון טענת נציגי משרד החקלאות, שהופתעו מממצאי "כלבוטק", ושלא ידעו על התופעה של גדיעת קרניים ללא הרדמה. הפתעה זו מלמדת, לדעת אנונימוס, על כשל חמור במערך האכיפה של חוק צער בעלי-חיים, שהרי מדובר בתופעה נפוצה, שהווטרינרים בשטח לא יכלו שלא לדעת על קיומה. צוות הצילום מסניף ירושלים של אנונימוס צילם את התמונות ששודרו ב"כלבוטק" לאור יום ובידיעה מלאה של המעורבים. איש לא ניסה להסתיר דבר. בדיון בוועדת הכלכלה טענו נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים, כי הכשל של משרד החקלאות נובע מסתירה מבנית, כאשר המשרד הממונה על הקידום הכלכלי של ענפי החקלאות נדרש לאכוף חקיקה לרווחת בעלי-חיים, שמחייבת הגדלת עלויות הייצור באותם ענפים ממש. פעילי ופעילות סניף ירושלים עשו את מה שלא עלה בידי משרד החקלאות לעשות: הם חשפו את העובדות וסיפקו את התמונות. ללא התמונות הקשות, ספק אם הייתה נוצרת קואליציה רחבה כזו - מקיר לקיר - המסכימה שמדובר בעבירה פלילית חמורה.

החקירה המשטרתית

בעקבות החשיפה ב"כלבוטק" הגישה אנונימוס תלונה במשטרה. תלונות מקבילות הוגשו על-ידי ח"כ יוסי שריד (מרצ) ותנו לחיות לחיות. בדיון בוועדת הכלכלה הבטיחו צחי דותן (ראש מערך הגנה על בעלי-חיים במשרד לאיכות הסביבה) ויצחק בן-דוד (סמנכ"ל המשרד), כי המשטרה הירוקה תחקור את הנושא עד תום ותביא את האשמים לדין במהירות. הם מסרו עוד, כי למערך האכיפה של חוק צער בעלי-חיים צורפה לאחרונה תובעת משטרתית, שתופיע בבתי-המשפט בתיקים העוסקים בנושא צער בעלי-חיים במקום התובעים המשטרתיים הרגילים.

הסרת קרניים בעתיד

ביטול השיטה של חיתוך הקרניים ללא הרדמה הוא ללא ספק הישג גדול, שימנע כאב חריף מהעגלות בתעשיית החלב. אולם החלופה המרכזית הנהוגה בארץ היא בעייתית: מדובר במשחה, המכילה סודה קאוסטית, אשר מאכלת את כפתורי הקרניים. המשחה צורבת ומאכלת גם רקמות סמוכות, וגורמת לעגלות הצעירות מצוקה קשה וממושכת. ועדה מדעית של האיחוד האירופי המליצה עוד בשנת 1995 שלא להשתמש במשחה כזו ולהעדיף פרוצדורה כירורגית באמצעות התקן ברזל מלובן, שתינקט תחת הרדמה ואלחוש בשבועות הראשונים של חיי העגלות.

תעשיית החלב ממשיכה לחלוב

ח"כ וילן טען בדיון בוועדת הכלכלה, שנושא גדיעת הקרניים הוצא מכל פרופורציה. ישנם, לדבריו, מקורות רבים לסבל בתעשיית החלב, למשל ההמלטה עצמה, הגורמת סבל גדול פי עשרה. יש מידה של אמת בטענה זו, כפי שנראה בכתבה הבאה. לדיון בוועדת הכלכלה הגיעו נציגים של "תנובה" ושל "שטראוס". הם לא התבטאו, אולם נראו מדפדפים בכרוזי "יש דם בחלב שלי", שהפיקה אנונימוס, ובו היא קוראת לצרכנים להחרים את תעשיית החלב בשל אכזריותה. התשובה האמיתית למצוקת הפרות מצויה לא בחוזר ששלח מנהל השירותים הווטרינריים לרפתנים, אלא בשינוי גישתם של הצרכנים לתעשיית החלב.

לסקירת פסק-הדין בעניין שניתן בעניין גדיעת קרני הפרות (2006)