עתירה נגד ניסויים בקופים

העתירה

ביום ג', 2.7.02, הגישו העמותה למען מדע מוסרי, נח ותנו לחיות לחיות, באמצעות עורכי-הדין ערן לב, שגיא אגמון וחגי אשלגי, עתירה לבג"ץ, שמבקשת: להפסיק את הניסוי; לבטל את האישור שניתן לאוניברסיטה העברית לבצע ניסויים בבעלי-חיים; להורות למועצה לניסויים בבעלי-חיים להקים מיידית ועדה מפקחת על הניסויים, כמתחייב מן החוק (בפועל, פיקוח אינו מתקיים כיום). העתירה מפרטת ליקויים חמורים והפרות חוק בעבודת המועצה לניסויים בבעלי-חיים ובעבודת הוועדה הפנימית של האוניברסיטה, האחראית ישירות לאישור הניסוי. בנוסף לכך, היא מתארת את עבודתם הרשלנית של החוקרים ואת הפגיעות החמורות בקופים - ועל כך נפרט בכתבה זו.

הניסויים

המחקר שנערך במחלקה לנוירוביולוגיה, מתמקד בפעילות קליפת המוח של קופים בעת זיהוי עצמים, בזיכרון ובלמידה אסוציאטיבית. לפי הגדרת החוקרים, זהו מחקר בסיסי; השלכות רפואיות אינן מוזכרות כלל. במהלך הניסוי, מוחזקים הקופים כשהם מרוסנים במִתקן קשיח ("כיסא קופים"), האוחז בקוף בצמוד לגופו ולצווארו ואינו מאפשר לו כמעט תנועה (למעט האפשרות להניע את ידיו). במצב זה נדרשים הקופים למלא משימות של זיכרון חזותי. בחלק אחד של הניסוי, הוצגו בפניהם עשר סדרות חוזרות של שלוש תמונות. אחרי שלמדו את הסדרות, הוצגו בפניהם ארבע תמונות - שלוש מהסדרה שנלמדה ותמונת הסחה אקראית. כשקוף הצליח לחזור על שלושת העצמים המקוריים, הוא קיבל מיץ. בחלק אחר של הניסוי, הוקרנה בפני הקופים סדרה של תמונות כשמולם נמצא מסך מגע, אשר עליו מופיעות תמונות אלה. אם הצליח הקוף לגעת בתמונות שעל המסך בסדר שבו הוקרנו, הוא קיבל מיץ. על מנת להבטיח "שיתוף-פעולה" של הקופים במהלך הניסויים, מנעו מהם שתייה במשך רוב שעות היממה. אף על-פי שאסור (על-פי הכללים שנקבעו מכוח החוק) להחזיק קופים ב"כיסא קופים" יותר ממספר דקות ביום, הוחזקו בתוכו הקופים בין שעה לשעתיים ביום.

ניתוחים מקדימים

את הניסוי מקדים ניתוח מורכב: הסרת כיפת הגולגולת והשתלת צ'מברים (מעין תאים המחוברים לגולגולת) בראש הקוף. בראשו של מאליש הושתלו ביוני 2001 שני צ'מברים. הניתוח ארך 6-7 שעות, ובו נחתכו העור והבשר בראשו ונחשפה הגולגולת. בגולגולת נקדחו שני חורים, לתוכם הוחדרו הצ'מברים, אשר הודקו לגולגולת באמצעות כעשרים ברגים; בסיום תהליך זה, כוסתה כיפת הראש בצמנט דנטלי והעור נתפר. הצ'מבר האחורי משמש להברגת ראשו של הקוף לכיסא, ודרך הצ'מבר הקדמי מוחדרות למוחו אלקטרודות ומוזרקים למוחו מוסימול (חומר לשיתוק פעילות תאים במוח) וחומרים נוספים. מאליש סובל מטראומה ומנזק בלתי-הפיך בעין שמאל, כתוצאה מהֶתקן שהיה על ראשו, הכולל חוט מתכתי בעינו, היוצר שדה מגנטי אשר מאפשר לדעת לאיזה כיוון הוא מסתכל. הֶתקן זה ניזוק - ככל הנראה כי הותקן כשמאליש היה עדיין בשלבי גדילה, וחִייב ביצוע של ניתוח נוסף, שארך ארבע שעות. ניתוחים להשתלת צ'מברים בוצעו גם בראשיהם של ג'ד, סיימון ופרד.

הזנחה מקצועית

הניתוחים המורכבים שתועדו, נערכו על-ידי ד"ר יעקובלב וד"ר אורלוב, שאינם רופאים וטרינרים. זאת תוך הפרת חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991, הדורש שניתוח בעלי-חיים ייערך רק על-ידי רופא וטרינר או תחת השגחתו. גם הזנחה מצד וטרינרים תועדה - במהלך הניתוח הראשון במאליש: בעיצומו של הניתוח, נזכרה הווטרינרית האחראית לברר, מהו המין הביולוגי של הקוף המנותח - עובדה בעלת השלכות מכריעות לגבי מינון חומרי ההרדמה והאלחוש. מעבר לכך, החוקרים השתמשו באופן קבוע וביודעין בתרופות שפג תוקפן מספר שנים קודם לכן, תוך הפרת פקודת הרוקחות, התשמ"א-1981, וכללי ה-NRC (המועצה הלאומית למחקר של ארה"ב, שלפי כלליה נוסחו כללי הטיפול בבעלי-חיים בניסויים בישראל). אפילו מזון לא ניתן לקופים כראוי: האכילו אותם במזון המיועד למכרסמים, ובסופי-שבוע ובחגים לא השאירו להם די מזון, לפי עדות מוקלטת מפי ד"ר אורלוב עצמה. תנאי הכליאה של הקופים היו קשים ביותר, ומנוגדים להנחיות ה-NRC. הקופים, שאורכם כארבעים ס"מ (וזנב באורך חצי מטר נוסף) נכלאו בזוגות, בכלובים ריקים בגודל של כמטר מעוקב - ללא מדף או נדנדה שיאפשרו להם לנצל את גובה הכלוב וללא צעצועים או אמצעי העשרה אחרים. מכיוון שקופים אלה (ממין מקוק פסיקולריס) הם פעילים וסקרנים, ובטבע הם מבלים זמן רב בצמרות עצים, תנאי כליאה אלה פגעו בהם קשה. הכליאה בכלובים נמשכה כ 22 שעות רצופות ביממה, ובסופי-שבוע ובחגים אף 48 שעות ברצף ויותר.

ללא אישור

לפי חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשנ"ד-1994, חייב כל ניסוי בבעל-חוליות לקבל אישור (במקרה זה - על-ידי ועדה פנימית של האוניברסיטה). בקשת הניסוי אושרה על-ידי הוועדה הפנימית בדיעבד, כלומר - הניסוי החל להיערך לפני שאושר. הבקשה לא כללה את מטרת הניסוי, לא פירטה את אופן הניסוי ואת הניתוחים שנעשו במהלכו; הבקשה התייחסה לשני קופים בלבד, בעוד שבפועל נערכו הניסויים בארבעה; הצמאת הקופים אינה מוזכרת בבקשה לניסוי, וממילא היא מנוגדת לכללי ה-NRC. ריסון הקופים במשך שעות (באמצעות חיבור בהברגה לגולגולתם ולסד המגביל ביותר את התנועה), לא הוזכר אף הוא בבקשת הניסוי. שורה ארוכה זו של פגיעות קשות בקופים והפרות חוק ממשיכה גם ביחס לנושא מטעם ועדת האתיקה של האוניברסיטה והמועצה לניסויים בבעלי-חיים.