חולדה מחפשת חברים

מה עם ההיבט החברתי?

אחרי עכברים, חולדות הן הקורבנות הנפוצים ביותר של המחקר המדעי. כשם שהתעורר בשנים האחרונות עניין מהוסס ברווחת עכברים במעבדות, כך גם לגבי חולדות. העניין ברווחת החולדות והעכברים מוקדש בעיקר לבירור היבטים שונים של "העשרה סביבתית" ונוטה להתעלם מן הצרכים החברתיים של חיות קטנות אלה. מרבית המחקרים בהתנהגות החברתית של חולדות אינם מתעניינים כלל ברווחתן. הן נתפסות כמודל חברתי-פסיכולוגי-נוירולוגי של בני-אדם. כופים עליהן תנאים קשים, עוקבים אחר התנהגותן החברתית, מלעיטים אותן בכימיקלים מסוימים או כופים עליהן תנאים אחרים - ובודקים שינויים בהתנהגות. מחקרים רבים אחרים מתמקדים ביכולות למידה ובזיכרון. העניין במורכבות החברתית, ההתנהגותית והנפשית של החולדות כשלעצמן הוא מזערי. הן נתפסות מראש, ברוב המחקרים, כיצורים פשוטים וצפויים.

פישוט עם כוונות טובות

מחקר חברתי בחולדות מתוך עניין ברווחתן, פורסם לאחרונה על-ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת אוטרכט (הולנד). החוקרים הניחו, שחולדות מזהות זו את זו על-ידי ריח בלבד, ולפיכך ניתן להטעותן ולגרום להן לפתח "זיכרון חברתי" על-ידי חשיפה לריח של חולדה זרה (דרך כלי עם נסורת ספוגה בהפרשות), במקום לחשוף אותן לחולדה עצמה. לפי תוצאות הניסוי, אכן ניתן להחליף חולדה חיה בריח של חולדה. השלכות התגלית הן מרחיקות-לכת - המדובר בחלופה לניסויים בבעלי-חיים: ניתן לבצע מחקרים מסוימים במספר קטן יותר של חולדות מכפי שנהוג. אולם אגב כך תרמו החוקרים להנצחת התדמית של חולדות כיצורים פשוטים מאוד. לדבריהם, "זיכרון חברתי" הוא שווה-ערך לזיהוי ריח - והרי זיכרון חברתי כולל הרבה יותר מיכולת לזהות ריח, למשל - זיכרון של פעילות חברתית. למעשה, אפילו יכולת הזיהוי מסתמכת לא רק על ריח, אלא גם על מראה וקולות.

זקוקות לחברה

רוב מחקרי ההתנהגות של חולדות, יעוררו בקורא ההדיוט פליאה רבה על פשטות ההשערות והממצאים ביחס לחיי החברה והנפש של החולדות, לעומת הסיבוך הטכני הרב. השורה התחתונה של המחקרים צפויה: כאשר מחזיקים חולדות בבידוד, הן הופכות להיות חששניות ואגרסיביות, בהשוואה לחולדות הכלואות בקבוצות. כבר לפני למעלה משלושים שנה קבעו מחקרים, שהמספר "הטוב ביותר" של חולדות שאינן ברבייה לשכנן יחד הוא שלוש עד שש. מחקרים אחרים הראו, ששלילת טיפול אימהי ושלילת האפשרות לשחק עם חולדות אחרות בתקופת ההתבגרות, גורמים לחולדות קשיי הסתגלות במגע עם חולדות אחרות ואף לליקויים בהתנהגותן כאימהות. המחקרים בשלילת קשרים חברתיים בסיסיים מחולדות ממשיכים להיערך.

חברות לפני הכל

מחקר מצומצם, שנערך לאחרונה באוניברסיטת קולומביה הבריטית (קנדה), ניסה לברר עד כמה זקוקות החולדות לחברה. החוקרים, בעלי עניין מסוים ברווחת חולדות, מתלוננים על דגש-היתר שניתן ל"העשרה סביבתית" על חשבון "העשרה חברתית". להמחשת טענתם, הם לקחו שש נקבות בוגרות והחזיקו אותן בזוגות המתחלפים באופן כזה, שכל חולדה הכירה שלוש אחרות. במשך שנה חשפו החוקרים את החולדות יום-יום לכלוב, שבו נמצא שיפור כלשהו בתנאי הכליאה הרגילים: שטח גדול יותר, "צעצועים" לא מוכרים, "ריהוט" שניתן לטפס עליו, או שלוש מכרותיהן יחד. החולדות למדו, שכדי להגיע אל הכלוב המשופר, עליהן ללחוץ על דוושה. התוצאות היו חד-משמעיות: חמש מתוך שש החולדות העדיפו את חברת מכרותיהן על פני כל שיפור אחר ועל פני הכלוב המקורי שלהן. הן השקיעו מאמץ כפול, כמעט, בניסיונות להגיע אל החברות. ומה בנוגע לחולדה השישית? היא השקיעה פחות מאמץ דווקא בגישה אל שלוש מכרותיה, מסיבות לא ידועות (אולי בגלל מעמד חברתי נמוך, משערים החוקרים). השורה התחתונה של ניסוי זה, שהוא מחקר רווחה בעל מעוף, באופן יחסי, היא פשוטה: חולדות זקוקות מאוד לחברה, אבל אולי שאר השיפורים שהוצעו להן לא תוכננו היטב, ולכן דרוש מחקר נוסף...

בלבול חברתי ותוקפנות

ניסיון אחר לברר מהם הצרכים החברתיים של חולדות פורסם בשנת 2000 על-ידי שני חוקרים מאוניברסיטת בריסטול (אנגליה), שניסו לבדוק מה עלול לפגוע ביכולתן של חולדות לזכור את מכרותיהן ואת היחסים החברתיים עמן. ברקע לניסוי עומד המנהג הרווח במעבדות, להוציא חולדות מכלוביהן ולהחזירן, או לערב בכלוב חולדות חדשות - ולהפר בכך את המבנה החברתי השורר בכלוב. החולדות (ובעיקר זכרים) תוקפות חולדות בלתי מזוהות - ובעיקר חולדות בוגרות. החוקרים הכניסו לכלובים חולדות צעירות זרות בתנאים שונים. החולדות הצעירות זכו לרחרוחים נמרצים, לחיכוכי אפים, ללקיקות, ופה ושם גם לדחיפות ולדריכות. בחשיפה השנייה כבר היו תושבות הכלוב מופתעות פחות. אבל הכנסה של מספר חולדות בפרק זמן קצר בלבלה אותן, והן נהגו במכרות ותיקות כאילו היו מבקרות חדשות. הנחת החוקרים היא, שהיכרות עם חולדות מזדמנות בשולי סביבת המחיה לא הייתה חשובה לאבות-אבותיהן של החולדות המבויתות, אלא רק היכרות עם חולדות קרובות. בתנאי המעבדה, הבלבול הנובע ממבנה נפשי-חברתי זה עלול להביא לתקיפות חמורות.

לחולדות אין ג'יין גודול

סקרנו כאן כמה מחקרים חדשים ואוהדים, באופן יחסי, לצורכיהן החברתיים של חולדות. יש לזכור, שבמחקרי התנהגות רבים אחרים, גורמים לחולדות מצוקות קיצוניות במתכוון או הורגים אותן כדי לבדוק את השפעת שינויי ההתנהגות על איברים פנימיים. אולם אפילו המחקרים האוהדים ביותר נוטים להוכיח את המובן מאליו - שהתנאים במעבדות שוללים סיפוק של כל צורך התנהגותי של החולדות. ואפילו מחקרים אלה נערכים מתוך ניכור עצום ממושאי המחקר. למשל, לאחר יותר משנה של עבודה יומיומית עם שש חולדות בלבד, נותרה במחקר הקנדי החולדה החריגה, הלא חברתית, עם הכינוי: subject number four. החוקרים מתעקשים שלא לספר סיפור מסוים של חולדות אינדיבידואליות, אלא לראות בכל חולדה "מודל" - אם לא מודל מפוקפק לבני-אדם, לפחות מודל מפוקפק לכל החולדות האחרות. הידע על הצרכים החברתיים של חולדות נותר מוגבל ונוטה להכללות פשטניות. לאו דווקא משום שהחולדות הן יצורים פשוטים כל-כך, אלא כי כך בוחרים לראות אותן.