חוסר אונים טוטאלי

לפי הערכה זהירה, למעלה ממיליון תרנגולים מתים מחום בישראל בשנה. הספרות החקלאית מדווחת, שבעקבות גלי חום קשים, השכיחים בקיץ ובאביב, מתים מאות אלפי עופות בכל אירוע. לעופות אלה אין כל אפשרות להתמודד עם החום, כפי שעושות זאת חיות בטבע. חוסר האונים המוחלט של תרנגולים במשקים נובע משני גורמים עיקריים:

• כליאה צפופה. עשרות אלפי תרנגולים כלואים בלולים בצפיפות עצומה: 20-15 תרנגולים למ"ר בתעשיית הבשר. בתעשיית הביצים דחוסות כל שלוש תרנגולות בכלוב צר, כשלכל אחת מוקצב שטח של מרצפת קטנה. כאשר עולה הטמפרטורה, הופכת הצפיפות לקטלנית; באופן טבעי מתרחקים בעלי-חיים זה מזה כדי להפיג את החום, אפשרות הנמנעת מהם במשקים תעשייתיים.
• גוף רגיש. התרנגולים המנוצלים בתעשיות המזון עברו ברירה מלאכותית באירופה, באקלים קר. הטמפרטורה האופטימלית עבור התרנגול המודרני היא 22 מעלות צלזיוס. החל מטמפרטורה של 29 מעלות, מתחיל התרנגול להראות סימני סבל, ההולכים ומחריפים ככל שעולה הטמפרטורה. בנוסף לכך, בעקבות העיוותים שנגרמו לגופו כתוצאה מהברירה המלאכותית לגדילה מואצת (בתעשיית הבשר) או להטלה אינטנסיבית של ביצים גדולות (בתעשיית הביצים), נפגעו מערכות רבות בגופם של התרנגולים, אשר הפכו פגיעים ונשללה מהם יכולתם הטבעית להתמודד עם מצוקות שונות. הוכח זה מכבר כי "רגישות פטמים לחום גוברת ככל שעולה פוטנציאל הגדילה שלהם."

ממדי התופת

בתחילת חודש יוני 2002 נסעו חגי כהן ורעות הורן לעמק יזרעאל ולעמק בית-שאן, לצפות בתרנגולות בלולים של תעשיית הביצים בימי שרב: מעל ארבעים מעלות בצל בשעות השיא, ויום קודם לכן אף היה חם יותר. מספר חגי:

גוססות בכלובים

"בהמשך היום נכנסנו לתוך מספר לולים," ממשיך חגי. "בתוך הכלובים רבצו התרנגולות, חלקן נראו עצבניות, וחלקן על סף מוות: חלשות, גוססות, ראשן שמוט. מהיכרות עם התנהגות נורמלית של תרנגולות הבחנו מיד בקצב הנשימה המוגבר שלהן, בניסיון לאדות מגופן מים וכך לצנן אותו. בדרך-כלל הן מסתפקות בכשלושים נשימות ונשיפות בדקה. לפי הספרות החקלאית, במקרי חום קיצוניים הן מגיעות ליותר מ-300 נשימות בדקה. היו תרנגולות, שההלחתה כבר לא הייתה יכולה להציל אותן. עיניהן היו מיובשות, ובניגוד לתרגולות אחרות, המפגינות את סימני הרתיעה השגרתיים - בריחה היסטרית מפני בני-אדם - הן אפילו לא הצליחו להתרומם ממקומן כאשר התקרבנו אל הכלוב."

גוססות בפחי האשפה

"כמו בימים כתיקונם, כך גם בימים של מוות המוני, הלולנים חושבים דרך הכיס: תרנגולות שאפסו סיכוייהן נזרקו לערמות אשפה ולבורות, שם ודאי המשיכו לגסוס שעות ארוכות. מי יודע כמה תרנגולות גוססות הושלכו לאשפה בגל השרב האחרון - עשרות אלפים? אולי מעל 100,000? איש לא סופר. רק עין פקוחה המציצה מתוך שקית ניילון התלויה על וו בלול, ועווית של כנף בערמה של גוויות, הזכירו לנו, האורחים, את המוני הקורבנות הזולים, שאיש לא טורח אפילו לספור."

סוללות של גוויות

"שניים מן הלולים שראינו בתחילת השבוע היו "לולי חופש", שבהם מוחזקות התרנגולות במבנה ללא כלובים, עם אפשרות יציאה לחצר. ב'לול החופש' במושב היוגב, דיווחו לנו על מאה גוויות שנאספו ביום השרב הכבד ביותר. המספר הוא עצום ביחס לגודל הלהקה (2,500 תרנגולות), אבל בלולי סוללה (הלולים הרגילים, הכוללים שורות כלובים קטנים) באותו אזור, הכולאים מספר דומה של תרנגולות, דווח על שלוש מאות גוויות, ואף יותר. לולן מטירת צבי, אשר הקים לאחרונה לול אורגני בנוסף ללול הסוללות שברשותו, סיפר שאף על-פי ששני הלולים סמוכים זה לזה, הרי שביום השרב מתו בלול הסוללות כמאתיים תרנגולות, ואילו בלול האורגני לא נרשמה תמותה יוצאת-דופן. נראה כי העובדה שבלול האורגני, בניגוד ללול הסוללות, מצויה להקה צעירה מאוד, יכולה להסביר רק חלק מן ההבדל המדהים."

יותר חופש - יותר חיים

ההסבר הסביר ביותר לתמותה המעטה יותר בקרב התרנגולות שמחוץ לכלובים הוא, שכאן ניתנת להן האפשרות להתמודד עם החום בכוחות עצמן: לבחור את המקום הנוח ביותר עבורן, לבצע התנהגויות טבעיות שיש בהן כדי להפיג את החום, וכדומה. למרות זאת, יכולת התמודדות אמיתית עם אסונות ומצוקות תישאר נחלתם הבלעדית של בעלי-חיים הגדלים בחופשיות ללא כליאה, עיוות והגבלות - בבית גידולם הטבעי. הדרך לסייע לחיות הרבות ביותר הסובלות מהקיץ הישראלי עוברת, אם כן, בצלחת.

סרטון על תעשיית הביצים