ניו יורק: לא יוקמו שוק עופות ומשחטה

תרנגולים בשוק סיטונאי לעופות חיים בשוק ננג'ינג, ג'יאנגסו, סין. (humanrights-china.org) 

בוטלה הקמת שוק-משחטה

הצלחה נדירה של מאבק אזרחי נגד תעשיית העופות בארצות-הברית: לפי הודעת הארגון United Poultry Concerns מ-12.7.2006, התנגדות אזרחית הצליחה למנוע הקמת משחטת עופות באיסליפ, סאפולק – מחוז במזרח לונג איילנד שבמדינת ניו יורק. מועצת העיר איסליפ (330,000 תושבים) החליטה פה-אחד לעצור את היוזמה להקמת המשחטה בעיר, בעקבות שימוע ציבורי סוער שנערך ב-17 במאי. חלקים מהשימוע הוקרנו בתוכנית טלוויזיה פופולארית בניו יורק ב-5 ביוני, עם ביקורת על שווקים חיים ותפקידם בהפצת שפעת העופות. אימת שפעת העופות היא שהצילה אפוא המוני ציפורים מזוועות השוק. שווקים כאלה נפוצים מאוד באסיה, ומסתבר שהם נפוצים למדי גם בארצות-הברית: כ-80 מיליון עופות נמכרים בשנה בשווקים לעופות חיים בניו יורק ובניו ג'רזי. שווקי עופות חיים מקושרים להתפרצויות שפעת העופות הקטלנית באסיה. גם בניו יורק הם נקשרו תכופות להתפרצויות של המחלה, אמנם מזנים פחות קטלניים. הדבר בלתי נמנע בשווקים אלה, שבהם נמכרים עופות חולים ללא פיקוח ובתנאים סניטריים ירודים ביותר.

מהם שווקים חיים?

הדברים הבאים לקוחים מתוך דף המידע של UPC בעניין שווקים לעופות חיים. שוקי עופות חיים הם למעשה החלק הציבורי של משחטות לתרנגולים, תרנגולי הודו, ברווזים, טווסים, חוגלות, שלווים, פניניות, יונים ופסיונים. עופות אלה אנוסים לרבוץ שעות וימים בכלובים מטונפים כשהם ממתינים לשחיטתם בחדר אחורי. שווקי עופות חיים דומים למכירות פומביות של עופות; עם זאת, במכירות פומביות מרכזים את העופות ממקומות שונים כדי להביאם למכירה נוספת, במקום להרוג אותם במקום.

תרנגולים ממתינים לשחיטתם בשוק לעופות חיים (UPC) 

מנין מגיעים העופות?

הסוחרים נוהגים לאסוף עופות "בלויים" – עופות מלולי רבייה או הטלה שעברו את התקופה הרווחית בחייהם – ממקורות שונים: מכירות פומביות לעופות חיים, שווקים אחרים לעופות חיים, משקים של 'מרעה חופשי' ולולי חצר אחרים, שווקי פשפשים, משקים לעופות ציד, וכו'. השווקים קונים עופות אלה. עופות בעיר ניו יורק מגיעים בעיקר מפנסילבניה, מניו ג'רזי ומניו אינגלנד. הם מובלים במשאיות ולעתים קרובות עוברים מאות מייל לאורך המדינות, ללא מים ומזון, ובכל מזג אוויר.

בשוק

רבים מן העופות בשוק פצועים, חולים וסובלים מתת-תזונה. תולשים אותם בגסות מתוך כלובי ההובלה ודוחסים אותם לכלובי שוק, המועמסים בקומות, לעתים קרובות על גבי עגלות. הכלובים המכוסים בהפרשות, מגשי המזון המזוהמים וכלי המים המלוכלכים, עוברים ניקיון אחת לשבוע, לכל היותר. חלק מהשווקים מחזיקים את העופות בכלובי ההובלה, ויש הקלה בצפיפות רק כשהורגים את החברים לכלוב. כאשר לקוח בוחר בעוף כדי להורגו, העוף נשקל כשהוא תלוי וראשו כלפי מטה, ואז הוא נלקח לחדר ההריגה, או שהוא נשחט לעיני הלקוח או אפילו על-ידי הלקוח עצמו. ורידי הצוואר של העוף או העורקים הראשיים נחתכים בסכין, או שראש העוף נכרת. העופות החיים נתלים במהופך כדי שידממו ונזרקים מתים או חיים לתוך מכל שליקה כדי להחליש את נוצותיהם. עופות חיים נמכרים ארוזים בתוך נייר או ניילון ללקוחות המעוניינים להחזיק בהם ולהרוג אותם בכל דרך אפשרית, ובכלל זה לתת לילדים להרוג אותם. משפחות רבות (ושווקים) מנקבות באכזריות את הגרון ונותנות לדם לזרום באיטיות החוצה. בשוק, הלשלשת והדם נשטפים עם הביוב. עופות שלא נמכרו ופסולת מהשחיטה נמכרים לסוחרים ולחברות עיבוד, או "פשוט מטופלים כמו זבל טיפוסי" (לדברי מפקח שחיטה, מדינת ניו יורק).

ברווזים ממתינים למותם בשוק עופות חיים (UPC) 

החוק

מפקחים פדרליים או מפקחי המדינה מבקרים בשוק 4 עד 5 פעמים בשנה, לכל היותר. חוקי המדינה נגד התאכזרות לחיות מקבלים פירוש פתוח או שלא נאכפים. בסן פרנציסקו, התובע המחוזי לא תבע שווקים שנמצאו בהם ליקויים על-ידי המחלקה הווטרינרית. קיצוצי תקציב מבטלים את הבקרה כך שאפילו הנחיות מזעריות אינן נאכפות. משרד המזון והחקלאות של קליפורניה למעשה הזמין את "התאחדות הנדבנות הסינית" לעתור כדי לקבל פטור מ"תקנות השחיטה ההומאנית לעופות" של המדינה.

שווקים והרג פולחני

שווקי עופות חיים מוכרים עופות להרג פולחני. כסיום לחייהם העצובים והאומללים, עופות רבים משווקי עופות חיים מסיימים את חייהם בעינויים בטקסי וודו או סנטריה. במיאמי, פלורידה, הגופות המתים של רבים מן העופות האלה מושלכים אל מחוץ לבית-המשפט בחיפוש אחר "צדק" ונקמה. עובד בשוק לעופות חיים בהארלם, ניו יורק, אמר לניו יורק טיימס (1.12.1994): "יש אנשי וודו. הם פשוט לוקחים אותם חיים. אנחנו לא שואלים אותם שאלות."

בישראל

בישראל, כמו בארצות-הברית, חלק בולט מן המסחר בעופות חיים קשור במסורות מיושנות ולא מוסריות, ובעיקר עם מנהג הכפרות. האלימות הטמונה במנהג והאיוולת שב"כפרה" על חטאים על-ידי עינוי ציפור והריגתה, מעוררים ביקורת רבה נגד המנהג מצד חילוניים ודתיים כאחד. עם זאת, כדאי לזכור מהם ההבדלים האמיתיים בין שוק עופות חיים למשחטה רגילה: ראשית כל, בשוק, זמן ההמתנה למוות עלול להיות ממושך יותר ולהיות כרוך בגסיסה מתמשכת, בעיקר מצמא. גם במשחטות תעשייתיות הצפיפות והחום קשים וההמתנה עלולה להתארך, אולם פחות, בדרך-כלל. ההבדל השני הוא, שבשוק העופות החיים הזוועה גלויה יותר לעין. המשחטות התעשייתיות מסתירות את האלימות, אולם שחיטת עופות אינה מחרידה פחות כשהיא נערכת הרחק מן העין.