כתיבת מכתבים לגורמים בעלי כוח

אין מרכז אחד

כמה טיפים כלליים לכתיבת מכתבים:

• מכתבים צריכים "להיראות טוב": מנוסחים היטב ובנימוס, מודפסים בפונט קריא (כגון: דויד או אריאל, גודל 12) וברווח כפול. בראש המכתב יופיעו פרטי הנמען, ומתחת להם כותרת בולטת. כדאי לחתום במלוא הפרטים האישיים. מכתבים אלקטרוניים צריכים לחקות ככל האפשר את העיצוב הברור והמרווח של מכתבים על נייר.
• הקורא/ת צריך/ה להבין בקריאה שטחית ומהירה, מה את/ה רוצה. כדאי לכתוב מכתבים קצרים, הממוקדים סביב נושא אחד. אם ברצונך להעלות מספר נושאים חשובים, כדאי לפצל זאת למספר מכתבים. אם בכל זאת יש מספר נקודות במכתב, כדאי לתת להן כותרות משנה בולטות.
• ביקורת היא לגיטימית, אך מחמאות מתקבלות טוב יותר. כדאי למצוא נקודות לחיוב אפילו כשאת/ה כותב/ת לגורם, שאינך אוהד/ת כלל.
• כדאי להחתים על מכתבים אנשים נוספים, רבים ככל האפשר, אם כי עדיף, כמובן, לשכנע אנשים אלה לשלוח מכתבים נפרדים בעלי תוכן דומה (ושאינם זהים זה לזה!).
• כדאי "למחזר" מכתבים שכבר טרחת לכתוב - למשל, לשלוח העתקים לגורמים שונים.

טיפים לכתיבת מכתבים - לפי הנמענים

לעיתונים:

• העיתוי במכתבי תגובה הוא קריטי. להגיב מהר!
• עיתונים פותחים את מדורי המכתבים בעיקר לתגובות על כתבות שהתפרסמו בהם. לכן כדאי לנצל כל הזדמנות לתגובה: כל אזכור של משקים חקלאיים, של מזון מן החי, של מחקר הכרוך בניסויים בחיות, וכדומה.
• כדאי לכתוב בהתאמה עם סגנון מכתבי הקוראים המתפרסמים בעיתון שאליו פנית, ובאורך הקרוב למספר המילים הממוצע של מכתב המתפרסם בעיתון זה
• כדאי להתמקד בתיאור שיטות הפגיעה בחיות ובייסוריהן, ולציין מה יכול האזרח מן השורה לעשות כדי למנוע זאת. התבטאויות על חברה מתוקנת, חוסר היושר של משרד החקלאות או מדענים וכדומה - רצוי להשאיר רק במידה הנחוצה לפרסום המכתב. המכתבים המשפיעים ביותר הם לרוב לא אלה שמתווכחים עם דעות אחרות, אלא המכתבים שחושפים בפני קהל קוראים גדול את מה שמוסתר מפניו.
• כשמתפרסם מכתב, לא נדיר לגלות, שהעורכים קיצצו את עיקר המסר שלך והותירו משפטים וחלקי משפטים, באופן המסלף את כוונתך. כדי לצמצם את נזקי העריכה, עליך לשאול את עצמך, מה יהיה המסר אם יקוצץ משפט זה או אחר. תמצית המסר צריכה לעבור, ככל הניתן, בכל משפט ומשפט; במקביל לכך, כדאי למחוק משפטים, שיעבירו מסר שגוי אם יוצאו מהקשרם.

לגורמים בפוליטיקה ובפקידות הגבוהה:

• כשפונים לפוליטיקאי/ת, יש לברר היטב מהם תחומי העניין שלו/ה, ולקשר לכך את הנושא שלך. ייתכן, שעניין זכויות בעלי-החיים יידחק לשולי המכתב (אם כי תמיד רצוי להזכירו). לח"כ דתי כדאי לכתוב על גרימת צער בעלי-חיים, פגיעה בחוקי הכשרות וחילול שבת; לח"כ בעל/ת מצע סוציאליסטי כדאי להזכיר כי לבעלי-החיים אין מי שיגונן עליהם מלבדו/ה, ולהציג ניתוח כלכלי ריאלי, המסביר כיצד ניתן להשיג את מבוקשך ללא פגיעה במצבם הכלכלי של בעלי מקצוע (כגון לולנים); בפני ח"כ בעל/ת מצע ליברלי, כדאי להעלות את זכותך כצרכן/ית לבחור, ולהזכיר חקיקה לרווחת בעלי-חיים במדינות המתקדמות, וכדומה.
• לא רק מכתבי בקשה לשינוי, אלא גם מכתבי תמיכה, הם חשובים ביותר. חקיקה וניסוח הנחיות שונות להגנה על בעלי-חיים הם פעילות מתמשכת ושוחקת - ופוליטיקאים זקוקים לתמיכה בפעילותם בנושא.
• לא מומלץ לשלוח לפוליטיקאים חומר הביתה, כולל לא בפקס. אם הם מוצפים בפניות הביתה בנושא אחד, הם עלולים לחוש שמדובר בהטרדה אישית.

לגופים מסחריים:

• תחת לחץ ציבורי, עשויות חברות מסוימות להפסיק למכור מוצרים אכזריים במיוחד ובעלי היקף מכירות קטן - למשל, כבד אווז או פרוות. כשמדובר במוצרים נפוצים יותר, עשויות החברות לעבור לרכוש מוצרים שהליך ייצורם אכזרי פחות - למשל, ביצי "חופש", או מוצרי קוסמטיקה של חברות שאינן עורכות ניסויים בבעלי-חיים. לחץ כבד עשוי להביא משווקים גדולים לדרוש מן הספקים שלהם שיפור בתנאי החיות. כדאי לכתוב גם לארגונים של יצרנים גדולים (כגון ארגון מגדלי העופות), ולבקש שיפור בתנאי החיות.
• לחברות מסחריות יש עניין בלקוחותיהן - לא במי שמצהירים על עצמם, שממילא לא קנו ולא יקנו את הסחורה! כדאי להתמקד בהצהרה על חרם: כל עוד נמשכת הפגיעה בחיות בחברה שלכם, אני אעדיף את המתחרים.
• כדאי להביא דוגמאות לחברות שכבר ביצעו את השינוי שהצעת - הן המתחרים הישירים (כגון: מסעדה סמוכה שהפסיקה להגיש כבד אווז) והן דוגמאות מחו"ל (כגון: חברות תעופה שמסרבות להטיס קופים המיועדים לניסויים).
• במכתבים לגופים מסחריים רצוי להתמקד ברווחת בעלי-החיים. יש צורך במאמץ גדול כדי שההנהלה תבין, שנושא זה חשוב לצרכנים ולכן הוא בעל משמעות כלכלית.