עיוות גופה של הפרה לייצור חלב במשקל עצום שמכביד עליה עד כדי צליעה, צניחת העטינים הכבדים מדי והתפתחות דלקות, התדלדלות הסידן בגוף הפרה וקריסתה בגלל בעיות בשלד בגיל צעיר, הפרדת העגלים ממנה בכוח, פגיעה בקרניה וכוויות בעור ללא הרדמה – אלה הם רק מקצת האירועים הכאובים הכרוכים בייצורה של כוס חלב אחת.
לרגל חג השבועות, הזמינו פעילי אנונימוס את הציבור ליהנות מהתנובה המסורתית של הארץ – ירקות, פירות, דגנים ומוצרים צמחיים שונים. כמענה לצריכת החלב המוגברת בחג, הציעו הפעילים טעימת משקאות "חלב", "גבינות", "עוגות גבינה" ומעדנים – כולם על בסיס צמחי מאורז ומסויה. הקהל שעצר לטעום ולהתרשם, הביע עניין רב בנושא הבריאותי. רבים נוטים לשכוח, שחלב פרה נועד להזין עגלים ולא בני-אדם. הוא אינו מתאים למערכת העיכול האנושית ואינו מפורק בצורה יעילה על-ידי אנזימי הקיבה. אלרגיה לחלבון החלב, ובמיוחד בתינוקות, היא תופעה נפוצה, אשר רק פרסום מסחרי מסיבי הביא להתעלמות ממנה. מוצנעת אף יותר מכך היא העובדה, שיש התאמה בין צריכת חלב גבוהה לבין שיעור גבוה של בריחת סידן ואוסטיאופורוזיס – בניגוד ישיר לתעמולה של התעשייה, שחלחלה אפילו לממסד הבריאות.
נעמי, פעילת אנונימוס, מספרת על חוויותיה באירוע ומסכמת בכך את חשיבות ההסברה בנושא חלב פרות:
לרגל חג השבועות, הזמינו פעילי אנונימוס את הציבור ליהנות מהתנובה המסורתית של הארץ – ירקות, פירות, דגנים ומוצרים צמחיים שונים. כמענה לצריכת החלב המוגברת בחג, הציעו הפעילים טעימת משקאות "חלב", "גבינות", "עוגות גבינה" ומעדנים – כולם על בסיס צמחי מאורז ומסויה. הקהל שעצר לטעום ולהתרשם, הביע עניין רב בנושא הבריאותי. רבים נוטים לשכוח, שחלב פרה נועד להזין עגלים ולא בני-אדם. הוא אינו מתאים למערכת העיכול האנושית ואינו מפורק בצורה יעילה על-ידי אנזימי הקיבה. אלרגיה לחלבון החלב, ובמיוחד בתינוקות, היא תופעה נפוצה, אשר רק פרסום מסחרי מסיבי הביא להתעלמות ממנה. מוצנעת אף יותר מכך היא העובדה, שיש התאמה בין צריכת חלב גבוהה לבין שיעור גבוה של בריחת סידן ואוסטיאופורוזיס – בניגוד ישיר לתעמולה של התעשייה, שחלחלה אפילו לממסד הבריאות.
נעמי, פעילת אנונימוס, מספרת על חוויותיה באירוע ומסכמת בכך את חשיבות ההסברה בנושא חלב פרות:
"ביום כזה מדברים עם הרבה אנשים, אבל אני זוכרת במיוחד קשישה נחמדה שנעצרה לדבר אתי במשך אולי רבע שעה. בתחילת השיחה דיברנו על 'מה לא בסדר בחלב?'. היא התרפקה על זיכרונות נעורים מהרפת בכפר הולדתה ופשוט נשארה שם, לא הצליחה להתחבר למציאות התעשייתית של היום. אז היא התחילה לספר לי על בריחת סידן ועל הפחד המתמיד שלה מפני נפילה ושבר. זה היה עצוב. והיה עצוב עוד יותר כשהיא אמרה: 'אין מה לעשות, רק חלב בונה עצמות!'. למרות ניסיון החיים שלה, היא חשבה שמוצרי חלב זה המקור היחיד לסידן. העובדה שיש הרבה מאוד סידן בירקות, בקטניות ובזרעים, ושעודף חלבון מהחי גורם פליטת סידן – זה היה בשבילה חידוש גמור. חשבתי שאיבדתי אותה והשיחה הסתיימה. אבל אז היא הוציאה פנקס ורשמה את השם וההוצאה של הספר של ד"ר פורמן על תזונה לילדים, והסבירה לי שהיא לא רוצה שהנכדה שלה תעבור את מה שהיא עוברת כיום."
צילומים: מני ברמן
http://anonymous.org.il/art603.html