זוהמה במחלבות

ליקויי היגיינה

לאחרונה ביצעו השירותים הווטרינריים בדיקות ב-16 המחלבות (מפעלים לייצור מוצרי חלב) שיש להן אישור לייצא מישראל לאירופה ולארצות-הברית. הביקורת נערכה לקראת ביקורם המתוכנן של נציגי השירותים הווטרינריים של האיחוד האירופי, שנדחה בינתיים במספר חודשים.

בכתבה "תנובה ושטראוס לא עומדות בתקני ההיגיינה האירופיים" (מעריב, 2.3.2009), מדווחת נורית קדוש:


המחלבות נדרשו לתקן את הליקויים עד 25 בפברואר, אך לא הצליחו לעמוד בדרישה. קדוש מצטטת את תגובתו של בעל אחת המחלבות: “מעולם לא הגיע למחלבה יותר ממבקר אחד מטעם השירות הווטרינרי, והביקורים ארכו בין חצי שעה לשעה, ופתאום פשטו על המקום 4 מבקרים ונשארו מהבוקר עד הלילה." המחלבות מאשימות את השירותים הווטרינריים בניסיון לכסות על עצמם מפני ביקורת צפויה כלפיהם, על רקע היותם נתונים תחת חקירה בעקבות חשד לאי-סדרים מהותיים. אפשר שזהו אכן המניע לבדיקה הקפדנית, אולם למעשה נובע מכך שבדרך-כלל אין פיקוח תברואתי ראוי על תעשיית החלב.

סיליקון

זיהום החלב מגיע לכותרות רק במקרים מיוחדים, כגון פרשת הסיליקון בחלב של תנובה. בין ינואר 1994 לספטמבר 1995, הוסיפה החברה סיליקון לכ-13 מיליון ליטר חלב, בניגוד לחוק (במינון פי 10 מהמותר), ללא סימון על האריזות ומבלי לדווח למשרד הבריאות. עם חשיפת הפרשה ב"מעריב" הכחישה תנובה את העובדות. הוספת הסיליקון נועדה להתגבר על בעיה טכנית בתהליך הייצור. גלובס מביא את דברי שופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, עמירם בנימיני:


השופט פסק (7.10.2008) שתנובה תפצה את צרכני החלב בסך 55 מיליון ש"ח. זמן קצר לאחר העונש, הפגינה תנובה זהירות רבה יותר ואספה מהמדפים קרטוני חלב עקב חשש ל"טעם או ריח לא אופייניים".

עטינים נפוחים ופצועים. חצרים, נובמבר 2007 

אנטיביוטיקה

חלב גם מכיל לעתים קרובות אנטיביוטיקה, שחדרה לתוכו לאחר שניתנה לפרות. חלב זה אמור להיזרק ולא להגיע למאכל אדם. בינואר 2000 דיווח גלובס:


לאחר מכן פרסם מעריב את עדותו של עובד לשעבר במחלבת תנובה שברחובות, אשר טען כי החברה שיווקה במתכוון חלב מזוהם באנטיביוטיקה. יחידת ההונאה של משטרת מחוז המרכז חקרה בנושא. בקשה לתביעה ייצוגית בעניין שיווק חלב עם אנטיביוטיקה, נדחתה על-ידי בית-המשפט.

חליבה ברפת במושב נורדיה