מהו מקור "שפעת החזירים"?

המוקד המשוער: מתקן ענק

"שפעת החזירים" או "השפעת המקסיקנית" מתפשטת בעולם מיום ליום, ועד 2.5.2009 היא זוהתה ב-15 מדינות. המגיפה נחשפה בעולם בסוף אפריל, אך ככל הנראה היא פרצה כבר בפברואר. בעיתונות מוזכרת העיירה לה גלוריה שממזרח למקסיקו סיטי בתור מקור המגיפה. לפי העיתון Huffington Post, כ-1,300 מבין 3,000 תושבי העיירה פנו לקבל עזרה רפואית עקב תסמיני שפעת. התושבים מאשימים במחלתם זיהום מים ואוויר שמקורו ב-72 משקי חזירים ענקיים שנמצאים מצפון להם. המשקים מופעלים על-ידי חברת גרנחאס קרול (Granjas Carroll de Mexico) ה"מייצרת" 950,000 חזירים בשנה. חברת החזיר הגדולה בעולם, סמית'פילד (Smithfield Foods) מחזיקה במחצית מהבעלות על החברה המקסיקנית, כחלק ממגמה גוברת של הקמת משקי ענק אמריקאיים במקסיקו. עדיין אין אישור רשמי לכך שהמחלה יצאה מתוך גרנחאס קרול, אולם לפי דו"ח שפרסם המרכז האירופי למניעת מחלות ולבקרתן ב-30 באפריל, הנגיף הנוכחי התפתח מתוך המאגר הגנטי שנוצר בארצות-הברית ב-1998.

נגיף שפעת (A (H1N1 בזיהום מתרבית שמקורה במגיפה של 1918 (תצלום: Cynthia Goldsmith, CDC) 

מגיפת 1998

סיפורה של מגיפת 1998 החל במשק עם 2,400 חזירים במדינה שנמצא בה ריכוז החזירים הגדול ביותר, קרוליינה הצפונית. לפי מאמר שפרסם כתב-העתScience במרץ 2003, הופעתו של נגיף השפעת החדש נחשפה באוגוסט 1998, כאשר כל החזירים במשק חלו ו-50 חזירות מתו. עד אז, סבלו החזירים בתעשייה האמריקאית רק משפעת עונתית "קלאסית", בדומה לבני-אדם – מחלה נפוצה למדי, לא קשה, התוקפת בעיקר בחורף. לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות-הברית (CDC) החזירים החולים בשפעת הקלאסית סבלו משיעול, נזלת והפרשות מהעיניים, עלייה בחום, ירידה בתיאבון, ירידה בפוריות ושיעורי הפלה מוגברים. המחלה התאפיינה ביציבות גנטית. לפי Science, הווירולוגים מייחסים את מקור השפעת החזירים הקלאסית לפנדמיה (מגיפה עולמית) של שנת 1918 – "השפעת הספרדית" שקטלה עשרות מיליוני בני-אדם תוך כשנה. יתכן ששפעת 1918 הופיעה לראשונה בחזירים; על כל פנים, מבני-האדם עבר הנגיף לחזירים והתייצב כמחולל מחלה מתונה.

אדם-תרנגול-חזיר

ב-1998 הופיע נגיף חדש. לפי Science, נגיף זה כולל מעטפת חלבון שמקורו בשפעת החזירים הקלאסית, אולם בתוך הנגיף נמצא חומר גנטי שחלקו שפעת החזירים, חלקו שפעת העופות וחלקו שפעת של בני-אדם. מדובר בתיעוד הראשון בהיסטוריה של יציר-כלאיים משלושה מקורות כאלה. בניגוד לנגיף היציב, הנגיף החדש עבר התפתחות מהירה לזנים שונים, והוא התפשט במהירות בגלל הובלת החזירים על-פני ארצות-הברית. נוהג שגרתי הוא הרבעת החזירים במדינה אחת, הובלתם למדינה אחרת לתקופת הפיטום והובלתם לשחיטה במדינה שלישית; חלק מהמסעות משתרעים מחוף לחוף. כך, כבר בסוף 1999 נמצאו צאצאי הנגיף מקרוליינה הצפונית בכל צפון אמריקה, והם דחקו את נגיף השפעת היציב. לפי CDC, השפעת מהווה כיום בעיה כלכלית משמעותית בתעשיית החזירים האמריקאית. ב-30% מהחזירים בתעשייה נמצאים סימני נוגדנים המעידים על זיהום בנגיף. יעילות החיסונים מוגבלת בגלל ריבוי הזנים והתפתחותם. לפי מאמר שהתפרסם בסוף אפריל ב-New Scientist, חברות התרופות לא עומדות בקצב השינוי של הנגיפים, ולכן אחד מכל חמישה "יצרני" חזיר מכין כיום את החיסונים בעצמו.

חזירים במשק בארצות-הברית (צילום: Viva! USA) 

תיעוש ונגיפים

השערות המומחים בעניין התפתחות הנגיף החדש, מצביעות על תיעוש משקי החזירים בתור גורם מרכזי. ככל שהמשק מכיל חזירים רבים יותר, כך יש לנגיף שחדר לשם אפשרות להתרבות יותר ולעבור מוטציות מסוכנות. הארגון HSUS מסכם, שבשנת 1998 היו בקרוליינה הצפונית 10 מיליון חזירים – פי חמישה ממספרם שש שנים קודם לכן. במקביל לכך, מספר החזירים הממוצע במשק גדל פי 25. לפי Science, בשנת 2002 הכילו יותר ממחצית משקי החזירים בארצות-הברית 5,000 חזירים ומעלה. מתקני-ענק אלה אמורים להיות סגורים הרמטית, אך תמיד יכולים לחדור לתוכם נגיפים. ההובלה השגרתית של חזירים למרחקים ארוכים, בנוסף על התפתחות לולי עופות ענקיים – לא פעם בסמיכות לחזירים – מקלים על הנגיפים להתפשט ולהתפתח.

חיסון ונגיפים חדשים

התעשייה מגיבה על הגברת התחלואה במשטר חיסונים מתהדק. לפי Science, ב-1995 היה חיסון חזירים נגד שפעת בגדר תופעה חדשה. בשנת 2003 כבר חוסנו יותר ממחצית החזירות המוחזקות לרבייה (והן מעבירות נוגדנים לצאצאיהן, המנוצלים ישירות בתעשיית הבשר). החיסון מפחית את התחלואה ולכן גם מצמצם את התפשטות הנגיף, אולם הוא לא מגן מפני זנים חדשים, ובמקביל לכך הוא יוצר לחץ סלקטיבי לטובת מוטציות ייחודיות. במילים אחרות: כל עוד מצופפים המוני חזירים יחד, נגיפי השפעת יעברו התפתחות מואצת, בין אם הסיבה לכך היא תפוצה המונית ומהירה ובין אם הסיבה היא חיסון.

למרבה האירוניה, חברת סמית'פילד בתגובה להאשמה בהפצת השפעת החדשה, הצהירה שלא נמצאו במקסיקו סימנים קליניים לשפעת חזירים בחזירים או בבני-אדם. New Scientist קובע שהדבר אינו מפתיע, כי המדובר בחזירים מחוסנים; אולם לפי משרד החקלאות האמריקאי, החיסון אינו חוסם את הזיהום ואינו מונע מהחזירים הנגועים להפיץ את הווירוס, גם בהיעדר סימנים קליניים.

חזירים במשק הענק של קיבוץ להב 

איך עוצרים את המגיפה?

בהתפרצויות של שפעת העופות, תגובת השירותים הווטרינריים בכל העולם היא השמדת העופות בלולים שלמים. ההתפרצות הנוכחית של "שפעת החזירים" מעוררת תגובה מתונה יותר, ולו משום שבשלב זה הנגיף עובר מאדם לאדם, ללא עלייה בסכנה הנשקפת ישירות מקרבה לחזירים. למרות זאת, ב-29 באפריל החליטו השלטונות במצרים להשמיד את כל 300,000 החזירים שבמדינה, וגם בירדן הוחלט לסגור את התעשייה. למחרת הוציא הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE) הודעה לעיתונות ובה התנגדות נחרצת ל"דילול" חזירים בטענה שהדבר לא יסייע להגן על הציבור מפני המחלה. OIE מציע תחת זאת לחזק את הבטיחות הביולוגית במתקנים שבהם מוחזקים ונשחטים חזירים. קשה להתעלם מהסתירה שבין טענות OIE על כך שגידול חזירים, הסחר בהם וצריכתם אינם קשורים במגיפה – לבין הטענה שיש לחזק את הבטיחות הביולוגית. יתכן אפוא שההמלצות נובעות במידה רבה ממניע כלכלי-פוליטי – כפי שההשמדה במצרים מצטיירת כצעד דתי-פוליטי בעיקרו.

אין ספק שהמגיפה בבני-אדם התנתקה מהתלות במגע ישיר עם חזירים, אך יש לזכור שהמשקים התעשייתיים ממשיכים בהפצת נגיפי שפעת. באוגוסט 2002 פרסם צוות חוקרים מוויסקונסין תוצאות מחקר שהשווה את שכיחות הנוגדנים לשפעת חזירים בקרב עובדי משקי חזירים לעומת שכיחותם בקרב עירוניים. התוצאות: סימנים לנוכחות הנגיף נמצאו בקרב 17 מתוך 74 הכפריים, לעומת מקרה אחד בלבד מתוך 114 העירוניים שנבדקו. עובדי התעשייה מהווים אפוא גורם העברה של נגיפים מתוך המשק הסגור לכאורה אל שאר העולם. בגדים מיוחדים, מסיכות, חיטוי וכדומה, עשויים להפחית את הפצת הנגיפים אך לא למנוע אותה.

חזירים בקיבוץ להב: אם נגיף מגיע לאחד מהם, הוא יעבור בקלות לכולם. 

לסיכום, כל עוד לא הושלמה עבודת הבלשות הווירולוגית, לא ידוע מהו המקור הנקודתי להתפרצות הנוכחית של שפעת H1N1 בבני-אדם. אולם כל הסימנים מעידים על כך שהמגיפה היא תוצאה של תיעוש משק החזירים. ציפוף המוני חזירים יחד במתקנים סגורים מהווה אסון לחזירים, ובו-בזמן יוצר בית-גידול אופטימלי לנגיפים חדשים, המקדימים תמיד את הטכנולוגיה הרפואית.