לקראת יום צמחוני בישראל

הבשורה מגנט

ב-13 במאי 2009 הכריזה עיריית גנט שבבלגיה על יום צמחוני שבועי בעיר. תחת הסיסמה "יום חמישי – יום צמחוני" עברו כל המזנונים העירוניים, ובכלל זה מזנוני בתי-ספר, לתפריט צמחוני כברירת מחדל; המסעדות בעיר קיבלו חומרי הסברה ורבות מהן הרחיבו את התפריט הצמחוני או אף עברו לתפריט צמחוני ביום חמישי; רבבות תושבים קראו חומרי הסברה על צמחונות, ורבים משתתפים בסדנאות לבישול צמחוני. הפרויקט אינו מהווה חוק אלא המלצה: בתי-העסק הצטרפו באופן וולונטרי, ובמזנונים העירוניים נותרה אפשרות לאכול בשר אם מבקשים זאת במיוחד. ההיענות בגנט עצומה, וערים נוספות בבלגיה וברחבי העולם מתכננות ללכת בעקבותיה. העיתונות מדווחת שסאו פאולו שבברזיל (יותר מ-10 מיליון תושבים) תהיה העיר השנייה בעולם שמקיימת יום צמחוני בשבוע. בינתיים, קמפיין בינלאומי תחת הכותרת "יום שני ללא בשר", הושק על-ידי פול מקרטני ובנותיו וסוקר בהרחבה בעולם. החלק האמריקאי של הקמפיין מנוהל על-ידי בית-ספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת ג'ון הופקינס ומתמקד בתרומת הצמחונות לבריאות הציבור – לעומת ההתמקדות בתועלת הסביבתית בגנט.

בישראל, עורכי מגזין האוכל "על השולחן" יזמו פרויקט בשם "שני צמחוני", ורתמו אליו כ-40 מסעדות ברחבי הארץ. מסעדות אלה ירחיבו בכל יום שני במהלך החודשים יולי ואוגוסט את תפריטן הרגיל ויכללו בו מנות צמחוניות. חלק מהמשתתפות הן מסעדות בשריות מובהקות.

חלוקת מזון טבעוני והסברה על-ידי צוות אנונימוס בתל-אביב: למה לא בכל יום שני בחסות העירייה? 

דו"ח האו"ם

עליית הצמחונות על סדר-היום של מדינאים קיבלה דחיפה עם פרסומו של דו"ח האו"ם, "צלו הארוך של משק החי", בנובמבר 2006. דברים אלה מתוך התקציר מסכמים את הדו"ח:


שלוש תופעות שבוחן הדו"ח, מדאיגות במיוחד בהקשר הישראלי:

• הרס שטחים טבעיים: "ייצור משק-החי תופס 70% מכלל הקרקע החקלאית ו-30% מאדמת כדור-הארץ." לאור צפיפות האוכלוסין הגדולה בישראל (315.6 איש לקמ"ר בשנת 2007) ברור שמדובר בשימוש בזבזני במיוחד בקרקע. כמו כן, מאחר שישראל מייבאת בשר בקר מדרום אמריקה, גם הדברים הבאים רלוונטיים ישירות לארץ: "התפשטות הייצור של משק-חי היא גורם מרכזי בהשמדת יערות [...] 70% מכלל השטחים המיוערים לשעבר באמזונס הפכו לשטחי מרעה, וגידולי מספוא תופסים חלק ניכר מן השארית."
• זיהום האוויר ושינוי אקלימי: זהו הנתון שצוטט יותר מכל בעולם: "משק-החי הוא גורם מרכזי, האחראי ל-18% מגזי החממה שנפלטים ונמדדים לפי שווה-ערך ל-CO2. זהו חלק גדול יותר מזה של תחבורה."
• בזבוז וזיהום מים: "משק-החי הוא גורם מרכזי בשימוש הגובר במים, ואחראי ליותר מ-8% מצריכת המים העולמית לשימוש אדם, בעיקר להשקיית גידולי מספוא. זהו ודאי המקור המגזרי הגדול ביותר לזיהום מים, התורם לאיטורפיקציה [דישון-יתר במים והתפשטות אצות], אזורים 'מתים' בחופים, הרס שוניות אלמוגים, בעיות בריאות אנושיות, הופעת עמידות לאנטיביוטיקה ובעיות רבות נוספות."

מחברי הדו"ח לא העיזו כמעט להציע פתרונות עומק. רק בעמ' 269 מסתתרת קריאה ישירה לשינוי בצריכת המוצרים מן החי: "ניתן בהחלט לטעון שנזק סביבתי על-ידי משקי-חי עשוי להצטמצם באופן משמעותי על-ידי הפחתה בצריכת-היתר של מוצרי משק-חי בקרב העמים העשירים."

מבט מן האוויר על רפת חלב תעשייתית באורגון: במתקן יש 55,000 פרות ולפי נתונים שהוא מפרסם,הוא פולט לאוויר 2.5 מיליון ק"ג אמוניה בשנה.
בישראל הרפתות הקטנות נהרסות בהדרגה וכיום מוקמת רפת לאלף פרות. (צילום: friendsoffamilyfarmer) 

פצ'אורי

ד"ר ראג'נדרה ק. פצ'אורי, כלכלן המכהן בראשות הפאנל הבין-ממשלתי בעניין שינוי האקלים של האו"ם (IPCC), צוטט בספטמבר 2008 בכל כלי התקשורת המרכזיים בעולם, כשהכריז שצמצום בצריכת בשר הוא "ללא ספק האפשרות המושכת ביותר" לעצירת שינוי האקלים: "ותרו על בשר יום אחד [בשבוע] מראש, והפחיתו זאת מכאן ואילך." דברים אלה מפיו של חתן פרס נובל לשלום (מתוקף תפקידו ב-IPCC) הם הדחיפה הסמכותית ביותר שניתנה ל"יום צמחוני" בשם המשבר הסביבתי. פצ'אורי הפיק מצגת, שבה הוא מציין:

בין ישראל לחו"ל

לא פעם נדמה, שאפילו ישראלים שניחנו בערנות סביבתית רואים בנזקים סביבתיים שמתרחשים בחו"ל "בעיה של מישהו אחר". למשל, חלק ניכר מהעומס הסביבתי שגורמות תעשיות בעלי-החיים מתקיים במהלך ייצור המספוא, ודגנים המשמשים כמספוא מיובאים מחו"ל – ולכן "זו לא בעיה שלנו". כשמדובר במים, למשל, אף אפשר להשלות את עצמנו שהגידול נערך במדינה ש"בטח יש בה מים". לרוב, אפילו הנחה זו שגויה. אולם מהותי מכך הוא הכישלון להבין שכולנו חיים במערכת אחת, הן מבחינת האפקט של השפעות סביבתיות המתקיימות בין מקומות מרוחקים והן מבחינת האחריות ההדדית בין תושבי מקומות אלה. אין תחום שבו הדבר ברור יותר מההתחממות העולמית. כאן כבר ברור לכל, שנזק שגרמנו לאטמוספרה באמזונס או בארצות-הברית כתוצאה מגידול מספוא שם עבור חיות שנאכלות בישראל – גרמנו גם לעצמנו. בדומה לכך, אם מנענו פליטת גזי חממה במדינה רחוקה, הגנו על האקלים שבתוכו גם אנחנו חיים. השלכות גיאוגרפיות דומות קיימות במידה רבה גם ביחס למים ולקרקע, אך מקוצר היריעה ניצמד לנושא גזי החממה.

יום צמחוני בישראל וגזי חממה

אם נסתמך על החישוב של פצ'אורי בהשוואה שטחית (מספר תושבי בריטניה לעומת מספר תושבי ישראל) נגלה שיום צמחוני בישראל שקול להשבתת למעלה מ-612,000 מכוניות פרטיות, ויום צמחוני בתל-אביב-יפו לבדה שקול להשבתת 32,500 מכוניות פרטיות.

אפשר לבחון את הדברים ביתר פירוט לפי נתונים אחרים. גדעון אשל ופאמלה מרטין מהמחלקה לגיאופיסיקה באוניברסיטת שיקאגו חישבו את העומס הסביבתי, ובכלל זה פליטת גזי חממה, שגורמים תהליכי הייצור של מוצרי מזון. לפי חישוביהם, קיים פער של 1,485 ק"ג בשנה בפליטת גזי חממה שווי-ערך ל-CO2 בין אדם האוכל לפי התפריט האמריקאי הטיפוסי לבין אדם האוכל מזון מן הצומח בלבד.

הישראלים צורכים פחות מוצרים מן החי; כדי להתאים את חישובי אשל ומרטין לישראל, נשווה בין צריכת המוצרים השונים מן החי בישראל ובארצות-הברית. לאחר חישוב הפליטות המיוחסות למוצרים, נמצא שהישראלי הממוצע מעמיס על הסביבה בשנה 1,040 ק"ג גזי חממה (שווי-ערך ל-CO2) יותר מאדם האוכל מזון צמחי בלבד.**

כלי רכב בתל-אביב: יום צמחוני בשבוע שקול לסילוק 10,000 כאלה מהכבישים. (צילום: |רעdavid55king||) 

מזון מהחי וכלי רכב

מכאן ליום צמחוני בישראל: אם כל 7.4 מיליון תושבי ישראל ישתפו פעולה ויפחיתו ב-1/7 את כמות המזון מן החי שהם צורכים, כמות גזי החממה הנפלטים בארץ תפחת ב-1,100 אלפי טונות (שווי-ערך ל-CO2) בשנה. נשווה ערך זה לכמות גזי החממה שפולטים בישראל כלי רכב מכל הסוגים – כולל כחצי מיליון משאיות, שכמובן מזהמות הרבה יותר מכלי רכב פרטיים.***

אם כן, יום צמחוני בשבוע בישראל שקול להשבתת למעלה מ-180,000 כלי רכב מנועיים בישראל; ויום צמחוני בתל-אביב-יפו לבדה שקול להורדת קרוב ל-10,000 כלי רכב מנועיים מהכבישים, ובכלל זה קרוב ל-3,000 משאיות ואוטובוסים!

ישראל השמנה

אי-אפשר לסקור את ההשלכות של יום צמחוני בישראל מבלי להזכיר כמה נתונים בריאותיים. בשנים 2001-1999 ערך משרד הבריאות "סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון" (מב"ת) בקרב ישראלים בגילאי 64-25. לפי התוצאות, כ-62% מהישראלים הבוגרים סובלים מעודף משקל, ובכלל זה כ-23% המוגדרים כשמנים לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי.

המצב בישראל מחמיר במהירות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת סיכם השוואה שנערכה בין שיעורי ההשמנה בגילאי 13 ו-15 במדינות מתועשות: "הילדים הישראלים הם מהשמנים בעולם, ומדורגים במקום השלישי (אחרי ארה"ב ויוון), בדירוג ההשמנה של מדינות המערב." בסיכום מפורטים הנזקים הצפויים לנוער ולילדים שמנים: מחלות לב וכלי דם (10%-30% מהם סובלים מלחץ דם גבוה), סיבוכי נשימה ועיכול, נזקים לכבד, נזקים בשלד ובשרירים, הפרעות בגדילה, סוכרת, פגיעה במערכת החיסון ובמערכת ההורמונלית, ושורה של נזקים נפשיים וחברתיים.

יום שני רזה

אמנם, לא רק מוצרים מן החי אחראים להשמנה בגיל צעיר ומבוגר, אלא גם מאכלים עתירי סוכר, שמן צמחי ופחמימות מעובדות. אולם מוצרים טבעיים מהצומח אינם משמינים, בעוד שמוצרים מן החי הם עתירי שומן מיסודם, והחלבונים מן החי מוסיפים סיכון בסוגים שונים של סרטן. לפי סקר מב"ת, הרכב התזונה של הישראלים קרוב למדי להמלצות משרד הבריאות בכל הנוגע לאבות המזון – עובדה המרמזת על כך שההמלצות הותאמו יתר על המידה לתפריט המשמין המקובל. אולם יש פער דרמטי בין ההמלצות לבין הרגלי התזונה הישראלים בכל הנוגע לצריכת סיבים תזונתיים: הצריכה בפועל עומדת רק על מחצית בקירוב מן הכמות המומלצת. מאחר שסיבים תזונתיים קיימים רק במוצרים מן הצומח, מובן שנחוצה עלייה דרמטית בצריכת הירקות, הפירות, הקטניות והדגנים המלאים. יום צמחוני אחד בשבוע יהיה רק תחילתו של התהליך.

רעיון (לאו דווקא בריאותי במיוחד) לאירוע ביום שני צמחוני: תחרות האכילה המהירה של המבורגר צמחי. (צילום: CxOxS) 

מהו "יום צמחוני"?

מעבר לשיקולים המוסריים החותכים לטובת תזונה מן הצומח, די בסקירה חלקית זו כדי לגלות שמן הראוי לעבור לתזונה צמחית משיקולים סביבתיים ובריאותיים. לדברי מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, עלות הטיפול בהשמנת-יתר ובמחלות הנלוות אליה היא 10 מיליארד ₪ בשנה לפחות בישראל. לפיכך, הקצבת כספי ציבור ביום צמחוני, הן מכספי המדינה והן מכספי העיריות, מהווה השקעה נבונה ולא מותרות. היום הצמחוני צריך להתנהל בשלושה מישורים:

• במערכות החינוך וההסברה: שיעור או אירוע שבועי בבתי-הספר על חשיבותם של ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים; הפקת אתר אינטרנט על החשיבות שבהפחתת צריכת המזונות מהחי והדרכה לתזונה טובה מהצומח; וחלוקת חומרי הסברה בנושא.
• במערכות ההסעדה: הנהגת תפריט מהצומח במזנונים ציבוריים (בתי-ספר, בתי-חולים, בסיסי צבא, מוסדות השכלה ומקומות עבודה גדולים); הפקת אירועים ציבוריים כגון ירידי אוכל מהצומח וסדנאות בישול מהצומח.
• בעסקים פרטיים: עידוד עירוני להוספת מנות מהצומח (לצד מנות בשריות או כתפריט בלעדי) במסעדות ברחבי העיר ביום הצמחוני, עידוד למתן הנחות על מנות מהצומח במסעדות ובחנויות, ועידוד למתן הנחות על ספרי בישול מהצומח בחנויות הספרים.

*בחקלאות נפלטים מספר גזי חממה, ומשווים את האפקט שלהם לאפקט של CO2 כדי ליצור מדד אחיד.
** נתוני הצריכה חושבו לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם לשנת 2003. ההערכות לכמות גזי החממה שנפלטים במהלך ייצור מוצרי מזון שונים שונות זו מזו במידה ניכרת, והנתונים ששימשו כאן לקוחים מתוך הספר Pendos CO2-Zähler.
*** נתוני הפליטה בישראל לקוחים מדו"ח הלמ"ס המתייחס לשנת 2006.