רשויות ממשלתיות פועלות להפחתת צריכת הבשר

שנה מהפכנית (26.9.2009)  התפתחויות נוספות (28.11.2009)  עדכון (6.1.2010) 

שנה מהפכנית (26.9.2009)

דו"ח האו"ם

ב-29.11.2006 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק-החי: סוגיות ואופציות סביבתיות". הדו"ח קבע שחקלאות המנצלת בעלי-חיים היא אחד מן הגורמים העיקריים לנזק סביבתי על פני כדור-הארץ, בכל ההיבטים הסביבתיים. לתשומת-לב מיוחדת זכה ההיבט האקלימי. תעשיות בעלי-החיים (הפקת מזון לחיות, גידול החיות, ההרג ועיבוד מוצרים) פולטים גזי חממה יותר מכל גורם אחר – הרבה יותר מתחבורה. מדובר ב-18% מגזי החממה שנגרמים עקב פעילות אדם. דו"ח האו"ם מסמן את ראשית ההכרה הרשותית בנזקים הסביבתיים שגורמות תעשיות-החי, והשפעתו ממשיכה ואולי אף גוברת עם הזמן. עם זאת, "צלו הארוך של משק-החי" הוא דו"ח שמרן ביותר, שאמנם מציע לשפר את הניהול הסביבתי של התעשיות החקלאיות, אך אינו מתייחס ישירות לפתרון הסביבתי המתבקש: צמצום בצריכת המוצרים מן החי.

משק תעשייתי של חזירים באורגון: פליטת גזי חממה מתוך ההפרשות היא רק אחת מהבעיות הסביבתיות.
(צילום: friends of family farmers) 

הצהרת פצ'אורי

ד"ר ראג'נדרה ק. פצ'אורי הוא כלכלן המכהן בראשות הפאנל הבין-ממשלתי בעניין שינוי האקלים של האו"ם (IPCC) וחתן פרס נובל לשלום בשם IPCC. ב-8.9.2008 נאם פצ'אורי בלונדון והכריז שהפחתה בצריכת בשר היא "ללא ספק האפשרות המושכת ביותר" לעצירת שינוי האקלים. "ותרו על בשר יום אחד [בשבוע] מראש, והפחיתו זאת מכאן ואילך," יעץ פצ'אורי והסביר לבריטים שוויתור לאומי על יום אחד של בשר בשבוע יפחית את פליטת גזי החממה בערך השווה להורדת חמישה מיליון מכוניות מהכביש. נאום פצ'אורי זכה להד תקשורתי עצום בעולם. בדרך-כלל הנאום תואר כהצהרה פרטית של דמות סמכותית, אך יש שהתייחסו אליו כהמלצה של האו"ם.

עידוד לצמחונות בגרמניה

הגרמנים צורכים בשר רב יחסית לשאר האירופים, קרוב ל-59 ק"ג לאדם בשנה, אך בשל מודעות בריאותית גוברת, הצריכה ירדה מ-64 ק"ג ב-1991. החקלאות אחראית ל-15% מגזי החממה שנפלטים בגרמניה. ב-22.1.2009 פרסמה סוכנות הסביבה הפדרלית של גרמניה המלצה לציבור לחזור לנורמות אכילת הבשר שרווחו לפני המלחמה ולאכול בשר רק באירועים מיוחדים. בחיי היום-יום, המליצה הסוכנות לאמץ את התפריט המסורתי של המדינות הים-תיכוניות, העשיר במוצרים מן הצומח.

עידוד לצמחונות בבריטניה

ממשלת בריטניה לא המליצה עדיין על צמחונות, אך היא פועלת בכיוון זה. הממשלה לוחצת על גופים שונים להפחית את פליטת גזי החממה. המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי הוא שירותי הבריאות הלאומיים, האחראים לרבע מפליטת גזי החממה במגזר הציבורי. שירותי הבריאות נדרשו להפחית את הפליטות ב-10% עד שנת 2015, והם נענו ברשימת צעדים מתוכננים, שפורסמה ב-27.1.2009. אחד מהצעדים הבולטים הוא הפחתת כמות הבשר ומוצרי החלב בארוחות בבתי-החולים. שירותי הבריאות יציעו למאושפזים לאכול יותר ירקות ופירות.

בסוף חודש מאי 2007 פורסמה בעיתונות תגובת סוכנות הסביבה הבריטית (גוף הכפוף למשרד הסביבה והחקלאות ולרשות של וויילס) לפנייה מארגון זכויות בעלי-החיים, VIVA!. הסוכנות הביעה הסכמה עם הטענה שלמעבר לתפריט טבעוני עשויה להיות השפעה משמעותית מאוד על האקלים. אולם הסוכנות הביעה חשש שרק מעטים ייענו להמלצה לבצע שינוי כה משמעותי בסגנון חייהם, ולכן, לדבריה, יש להציע שינוי כזה "בעדינות", וסביר להניח שהסוכנות לא תציע בעתיד טבעונות מלאה. הסוכנות גילתה שמשרד הסביבה והחקלאות (DEFRA) מפתח המלצות בנושא שינויי התנהגות רצויים מבחינה סביבתית, ובוחן את נושא צריכת המוצרים מן החי. יתכן אפוא שהמלצות על הפחתת הצריכה יפורסמו בעתיד, אך בינתיים זה לא קרה.

פרה במשק חלב: אחת מהתעשיות ההרסניות ביותר עקב פליטת גזי חממה. (צולם באחיסמך, ינואר 2008) 

עידוד לצמחונות בשבדיה

מינהל המזון הלאומי של שבדיה והסוכנות להגנת הסביבה, פרסמו ב-22.6.2009 טיוטת חוברת תחת הכותרת "בחירות מזון נבונות לסביבה". המדובר ביוזמה חלוצית בעולם: הממשלה מפרסמת המלצות מפורטות לבחירת מזון ידידותי לאקלים, על רקע עלייה מהירה בצריכת הבשר בשבדיה, המגיעה כיום ל-65 ק"ג לאדם בשנה. בראשית ההנחיות נכתב, שבשר של יונקים ועופות מהווה את קבוצת המזון בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על הסביבה. ההמלצה הראשונה בחוברת היא: "אכלו בשר, בהחלט, אבל הפחיתו בכמות. נסו להחליף מנה או מספר מנות של בשר בקר, טלה, חזיר או עוף במנות צמחוניות בכל שבוע, או הקטינו את גודל מנות הבשר." בחוברת מובאות המלצות עמומות יותר בנוגע לדגים, המתמקדות פחות בהפחתת הצריכה ויותר בהורדת עומס הדיג על מינים מסוימים. החוברת מכילה גם המלצות בריאותיות תמציתיות על הפחתה בצריכת בשר, ויש בה המלצות בעניין מזון צמחי מועדף מבחינה סביבתית (למשל: להעדיף גידול מקומי). הטיוטה תורגמה לאנגלית והופצה באירופה לשם ביקורת ובתקווה שמדינות אירופיות נוספות יפרסמו המלצות דומות. היא צפויה להתפרסם בקרוב כמסמך ממלכתי עבור הציבור.

עידוד לצמחונות באוסטרליה

ב-10.9.2009 השיק שר המדע של אוסטרליה את הספר "מדריך CSIRO לחיסכון באנרגיה בבית". CSIRO הוא סוכנות המדע הלאומית של אוסטרליה ואחת מסוכנויות המחקר הגדולות בעולם. אם בעבר הלא רחוק פרסם CSIRO המלצה שערורייתית לצריכה מוגברת של חלבון מן החי כאמצעי להרזיה (לפי מחקר שתעשיות הבשר והחלב השתתפו במימונו), הרי ש"מדריך CSIRO לחיסכון באנרגיה בבית" מציע לעבור לתזונות "עתירות-פחמימות, בריאות ללב וצמחוניות" כי הן "משלבות דפוסי אכילה בריאים עם השפעה נמוכה יותר של גז חממה." הספר מציע להחליף את החלבון מן החי בחלבון מן הצומח, ומבטיח ששינוי זה יביא להפחתת "טביעת-הרגל הפחמנית" (כלומר, פליטת גזי חממה) ב-10,000 שקיות זבל של פחמן דו-חמצני בשנה לאדם. הטבלה המופיעה בספר מבהירה, שמעבר לצמחונות יפחית במחצית את טביעת-הרגל הפחמנית, בהשוואה לתפריט עתיר הבשר והחלב ש-CSIRO המליץ עליו לאחרונה – תפריט הדומה לתזונה האוסטרלית הממוצעת.

יום צמחוני בבלגיה

אחת היוזמות הבולטות לצמצום פליטת גזי החממה היא הפקת "יום צמחוני" בשבוע. עיריית גנט, עיר בלגית בת 240,000 תושבים, הפכה ב-13.5.2009 לחלוצה העולמית בקביעת "יום חמישי – יום צמחוני". היום הצמחוני כולל היערכות וולונטרית של המסעדות בעיר להגשת יותר מזון צמחוני או מזון צמחוני בלבד, הגשת ארוחות צמחוניות בבתי-הספר כברירת מחדל, ומערך הסברה גדול לקהל הרחב, לתלמידים ולמסעדנים. המניע הבולט ליום הצמחוני בגנט הוא אקלימי, בנוסף על מניעים סביבתיים אחרים והמניע הבריאותי – על רקע העלייה בשיעור ההשמנה.

היום הצמחוני בגנט זכה לסיקור עולמי נרחב ולהתעניינות מצד ערים רבות. העיר השנייה בעולם שתכריז על יום צמחוני היא האסלט (Hasselt) שבבלגיה, שבה מעל 70,000 תושבים. "יום חמישי – יום צמחוני" בהאסלט ייפתח רשמית ב-1.10.2009. (בתמונה: פוסטר המציין את אירועי הפתיחה, מאת הארגון היוזם, EVA)

מדיניות חקלאית בניו זילנד

אחת מהדרכים העיקריות שבהן חודרת ההכרה בנזקים הסביבתיים של משקי החי לעבודת הממשלות היא הניסיון להפחית פליטת גזי חממה במסגרת "תוכניות היתרי זיהום סחירים" (ETS). תוכניות אלה קובעות מכסה מרבית מותרת לפליטת גזי חממה, והגופים המזהמים צריכים לשלם עבור ההיתר. ניו זילנד היא החלוצה ביישום ETS ביחס לחקלאות. החקיקה בנושא נכנסה לתוקף החל משנת 2008, וכניסת החקלאות לתוכנית עוכבה מראש עד 2013 ונדחתה בשנתיים נוספות. לפי התוכנית, עד 2018 יסובסדו המזהמים החקלאיים ב-90% מערך הזיהום, והסבסוד יקטן בהדרגה עד להפסקתו בשנת 2030.

התהליך אטי באופן מאכזב, אך עדיין מדובר בצעד מהפכני: תעשיות בעלי-החיים – משקים חקלאיים, משחטות, מפעלי עיבוד חלב ועוד – יחויבו לראשונה לשלם בקביעות עבור זיהום האוויר שהן גורמות. בהשוואה לאירופה ולארצות-הברית, שם אחראיות תעשיות בעלי-החיים על פליטת 9-6% מגזי החממה, בניו זילנד מדובר במהלך מהפכני לכלכלת המדינה. בניו זילנד החקלאות אחראית על כ-60% מכלל הפליטות, רובן מתאן שנפלט מגוף הכבשים והפרות, וכן תחמוצת החנקן (N2O) מהפרשות. לא ברור עד כמה תקטין התוכנית הניו זילנדית את היקף תעשיות הבשר, הצמר והחלב המקומיות. חלק מהפחתת הזיהום לא ישפיע על היקף התעשייה אלא יתמקד במניפולציות גנטיות בחיות, מניפולציות תזונתיות, ייעול המשקים וכן נטיעת עצים.

כבשים בניו זילנד: משק החי אחראי ליותר ממחצית פליטות גזי החממה במדינה זו. (צילום: vtveen) 

גם באוסטרליה יש תוכנית היתרי זיהום סחירים, אולם כאן מעמד החקלאות אינו ברור עדיין, ורק ב-2015 יוחלט כיצד ישלמו תעשיות בעלי-החיים על הזיהום שהן גורמות. יתכן שהאוסטרלים יבחרו שיטה שתתבע פחות מהחקלאים, אולם אפשר גם שתעשיות בעלי-החיים יקטנו.

סיכום

אם עד לשנים האחרונות רק ארגונים להגנה על בעלי-חיים העזו לומר בקול שיש להפחית בצריכת המוצרים מן החי מטעמים סביבתיים, ושתעשיות בעלי-החיים צריכות לשאת בנזק הסביבתי שהן גורמות – הרי שכיום מתמסדים רעיונות אלה במהירות. מיסוד הביקורת הסביבתית על תעשיות-החי מצטרף לביקורת הבריאותית הוותיקה יותר, שקוראת להפחתה בצריכת המוצרים מן החי בגלל סכנת מחלות לב, סרטן, סוכרת ועוד. מגמות אלה מחזקות את משקלה המעשי של הביקורת העמוקה ביותר: הביקורת המוסרית על ניצול בעלי-חיים, על עינויים ועל הריגתם.

(צילום: Stockbyte, Getty Images) 

התפתחויות נוספות (28.11.2009)

כינוס הדתות: הצעת היהודים

בראשית נובמבר אירח הנסיך פיליפ בטירת ווינדזור כ-200 מנהיגים של תשע הדתות הגדולות, במסגרת כינוס בינלאומי של "ברית הדתות והשימור" ובמעמד מזכ"ל האו"ם. הכינוס הקדים את "ועידת שינוי האקלים" של מנהיגי מדינות העולם בקופנהאגן, שתיערך בדצמבר, ואיפשר להעביר מסר ברור למנהיגים החילוניים. מנהיגי הדתות הציגו תוכניות של מחויבות לפעולה קהילתית בעניין שינוי האקלים, לשבע השנים הקרובות. בדרך-כלל הם התעלמו מחלקן של תעשיות המזון מן החי בהתחממות הגלובלית – מלבד המשתתפים היהודים. בסיקור העיתונאי של האירוע נאמר, שיהודים מאמריקה ומישראל הצהירו שהם מבקשים לנסות לקצץ מחצית מצריכת הבשר בקהילותיהם עד שנת 2015. הבסיס להצהרה דרמטית זו הוא נאומו של נייג'ל סבאג', מנהל "חזון" – הארגון הסביבתי הגדול ביותר של הקהילה היהודית באמריקה. "חזון" מנהל קמפיין "שינוי אקלים יהודי", שחלק ממנו הוא פנייה לציבור היהודי בבקשה להפחית בצריכת הבשר במחצית עד 2015. נושא זה מוצנע למדי בפעילות הארגון, וגם בנאומו של סבאג' הוא הוזכר רק בקיצור נמרץ, כאפשרות אחת בין אחרות. אולם בעיתונות הוזכרה הערה זו בהדגשה כהתחייבות.

כינוס מנהיגי הדתות ראוי לציון גם משום שהוחלט שהתפריט ההולם ביותר את הדרישות הדתיות של כל הדתות ואת הדרישות הסביבתיות – הוא טבעוני. זוהי הארוחה הטבעונית הרשמית הראשונה אי-פעם בטירת ווינדזור, והתפריט זכה לסיקור נרחב.

פרות על מצע קש יבש במשק קטן בשבדיה (צילום: Steffe). תנאי הגידול בתעשיות החקלאיות במדינה זו פחות גרועים מאשר ברוב הגדול של מדינות המערב, והמדינה אף מקדמת מהלכים שצפויים להוביל לצמצום משק-החי. 

שבדיה: מסמנים מזון ומדברים עליו

שבדיה, נשיאת האיחוד האירופי, ממשיכה לקדם יחס רציני יותר לנזקים הסביבתיים של תעשיות המזון מן החי. החוברת הממשלתית "בחירות מזון נבונות לסביבה" עדיין לא יצאה לאור, אך בחודשים האחרונים מתחילה להתממש תוכנית חלוצית בעולם מטעם מינהל המזון הלאומי של שבדיה: סימון רמות הפליטה של גזי חממה על כל מוצרי המזון. מינהל המזון הלאומי לא פרסם מידע בנושא. בעיתונות פורסם בראשית יולי על תחילת מימושה של תוכנית סימון וולונטרית של מוצרי מזון "ידידותיים לאקלים", המעניקה תווית ירוקה למוצרים שתהליך הייצור שלהם עבר שיפור מוגדר, מבחינה סביבתית, בהשוואה למוצרים דומים. תוכנית זו בעייתית משום שאינה משווה בשר למאכלים צמחיים, אלא רק בשר לבשר. לעומת זאת, באוקטובר דווח על תוכנית אחרת: סימון כמות גזי החממה שנפלטו במהלך ייצורו של כל מוצר מזון, לפי משקל CO2 שנפלט על כל ק"ג מזון. הסימון וולונטרי והוא כבר מתבצע ברשת ההמבורגר הגדולה במדינה.

ב-23 וב-24 בנובמבר, יזמה שבדיה ואירחה ועידה כלל-אירופית בנושא "מזונות נבונים מבחינה אקלימית" – אירוע חשוב שנועד לעודד את מנהיגי העולם להתייחס ברצינות למזון בכינוס הקרב בקופנהאגן. בוועידה השתתפו מדענים ובעלי תפקידים רשותיים בכירים, וכמה נציגי תעשיות המזון. אף הרצאה לא התמקדה במוצהר בנזקים המיוחדים של תעשיות המזון מן החי או בצריכת מוצרים מן החי, אך הנושא השתלב בהרצאות שונות. בסיכום הרשמי של יום הוועידה הראשון, מוזכרים שלושה נושאים, ואחד מהם הוא "קותלי חזיר או המבורגר מאפונים?"

הודו: מסר למדינות העשירות

ב-20 בנובמבר יצא שר הסביבה של הודו, ג'אירם ראמש, בקריאה לעולם, ללכת בעקבות רבים מבני ארצו ולהפסיק לאכול בשר כדי לסייע במאבק נגד שינוי האקלים. ראמש הצמחוני התייחס רק לבשר בקר, שהינדים אינם אוכלים, והפנה את קריאתו למדינות העשירות, שבהן צריכת הבשר לאדם גבוהה עשרות מונים בהשוואה להודו. בעיתונות נכתב שלמעלה מ-30% מההודים צמחונים.

בארצות-הברית נקלט המסר, לפחות ברמה הסמלית, והארוחה הרשמית שאירח הנשיא אובמה בהשתתפות ראש ממשלת הודו ב-25 בנובמבר, הייתה צמחונית.

פרות בתעשיית החלב בהודו: משק החי ההודי גורם עומס סביבתי ניכר (וגם תנאי החיים בו קשים מאוד, כפי שחושף דו"ח PETA שממנו לקוחה התמונה) אולם המצב במערב גרוע עוד יותר, בגלל צריכת בשר גבוהה יותר עשרות מונים. 

בריטניה: סטרן והצמחונות

לורד ניקולס סטרן הוא כלכלן בריטי שעבד שנים בשירות ממשלתו. בעבר הוא כיהן ככלכלן הראשי של הבנק העולמי; ב-30.10.2006, בעודו מכהן כראש שירותי הכלכלה של בריטניה, פרסם צוות בראשותו את "סקירת סטרן על הכלכלה של שינוי האקלים" – הדו"ח המקיף ביותר שנכתב על ההשלכות הכלכליות של ההתחממות העולמית. מעמדו המיוחד כמומחה סביבתי המזוהה עם הממשלה, הביא לסיקור עצום ולמבול של תגובות בבריטניה, כאשר ב-27.10.2009 פורסם ראיון איתו ב-Times ובו הצהיר סטרן: "בשר הוא בזבזני בשימוש במים והוא יוצר הרבה גזי חממה. הוא מטיל לחץ עצום על משאבי העולם. תזונה צמחונית טובה יותר." סטרן השווה בין היחס הרווח כיום כלפי אכילת בשר לבין היחס בעבר כלפי נהיגה בשכרות, ואמר שהוא צופה שגישותיהם של אנשים לנושא ישתנו בעתיד עד שאכילת בשר לא תהיה מקובלת. לקראת "ועידת שינוי האקלים" בקופנהאגן, העריך סטרן שתוצאה טובה של הוועידה תהיה עלייה במחירי הבשר ומזונות אחרים האחראים לפליטה ניכרת של גזי חממה.

הצהרת סטרן עוררה גל של תגובות נזעמות ומבוהלות מצד תעשיית הבשר הבריטית, ותגובה הממשלתית מדרג נמוך, יחסית. רוברט ווטסון, יועץ מדעי ראשי במשרד לסביבה, מזון וענייני כפר (DEFRA, משרד החקלאות הבריטי) הצהיר שאין זו מדיניות הממשלה לעצור אנשים מאכילת בשר. עם זאת, הוא לא ניסה לסתור את דברי סטרן על הנזק הסביבתי של תעשיית הבשר, ואמר שהוא עצמו אוכל כיום יותר פירות וירקות, ושתזונה מאוזנת טובה לסביבה ולבריאות.

מימין לשמאל: לורד ניקולס סטרן; השר למזון, סביבה וענייני כפר, ג'ים פיצפטריק; שר הבריאות, אנדי ברנהם והמזכיר לסביבה, מזון וענייני כפר, הילרי בן. פיצפטריק ובן צמחונים, וככל הנראה דווקא מסיבה זו הם נזהרים מתמיכה רשמית בצמחונות, אך יש עיתונים שהציגו את עמדתם כתמיכה בדו"ח שפורסם בחסות משרד הבריאות. 

בריטניה: מומלץ להפחית בבשר ובחלב

בעוד שמשרד הסביבה הבריטי, המחובר מבחינה מנהלית למשרד החקלאות (תחת DEFRA) מסרב לצאת בהצהרה ברורה בעניין תעשיות בעלי-החיים, משרד הבריאות יצא ביוזמה משלו. ב-25 בנובמבר הושק במעמד שר הבריאות, אנדי ברנהם, דו"ח מקיף, שהוזמן על-ידי המשרד ונכתב בהשתתפות 55 מדענים מ-9 מדינות. הדו"ח, שהתפרסם בשני מאמרים בכתב-העת הרפואי Lancet, קובע שההתחממות העולמית מציבה "סכנה אמיתית ונוכחת" לבריאותם של מיליוני בני-אדם בעולם. סכנה זו מוצגת במקביל לנזקים הבריאותיים שגורמת הצריכה הגבוהה של מוצרים מן החי במדינות עשירות כמו בריטניה. לפי הדו"ח, יש לאכול פחות מוצרי בשר וחלב כדי להפחית את האפקט של שינוי האקלים ולהציל חיי אדם. הפחתת הצריכה של שומן רווי (הנמצא במוצרים שונים מן החי) ב-30% יכולה להציל חיי 18,000 איש בבריטניה בשנה; מדובר בהפחתה של 15% במקרי המוות בטרם עת ממחלות לב, בנוסף לסוכרת ולכמה סוגי סרטן. כמו כן, הדו"ח קורא לצמצום היקפו של משק החי ב-30% במדינות היצרניות ביותר. צמצום כזה יכול לסייע בהפחתת הפליטות של גזי החממה במחצית עד שנת 2030.

כצפוי, הדו"ח עורר בהלה וכעס בתעשיות בעלי-החיים וכן תגובות מגומגמות מצד DEFRA. אולם DEFRA לא פרסם דברי התנגדות מהותיים. אם כן, ממשלת בריטניה יצאה בהמלצה ברורה ראשונה להפחית בצריכת המוצרים מן החי ולצמצם את ממדי תעשיות בעלי-החיים.

עדכון (6.1.2010)

שרת החקלאות הגרמנייה, אילסה איינגר, קוראת לצרכנים הגרמנים להפחית את צריכת הבשר שלהם משיקולים סביבתיים. היא הציעה לאכול בהתאם להמלצות ארגון התזונה הגרמני ולהפחית במחצית את היקף הצריכה הנוכחי. השרה נימקה את דבריה בשיקולים בריאותיים וסביבתיים. הדברים נאמרו בראיון שהעניקה השרה לקראת כנס בינלאומי שייערך בברלין החל מ-15 בינואר, בנושא חקלאות ושינוי האקלים. בשנת 2009 פרסמו רשויות סביבה ובריאות רבות בעולם המלצות להפחית בצריכת המזון מן החי, אולם דברי איינגר הם ההמלצה הראשונה מסוג זה מטעם משרד חקלאות.