סיכום שנתי
עם סיום השנה, אנו מביאים סקירה של הההתפתחויות והאירועים הבולטים בעניין בעלי-חיים בישראל. חשוב לציין שבסקירות כאלה יש מידה של סילוף כי הן מתבססות על המידע הזמין ביותר, שמטבע הדברים מעניק משקל-יתר לענייני חקיקה ומשפט. בפועל, בעלי-החיים מושפעים הרבה יותר משינויים הנערכים בתוך הפרקטיקה החקלאית ובהרגלי הצריכה של הציבור – אולם נתונים כאלה בדרך-כלל אינם עומדים לרשותנו, מלבד מעט נתונים סטטיסטיים.לדוגמא, לפי נתוני המועצה לענף הלול, בחודשים ינואר-אוקטובר גדלה תעשיית בשר העופות המשווק בשוק הישראלי בחצי אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד: 179,634,000 אפרוחים; לעומת זאת, מספר אפרוחי תרנגולי ההודו ירד בתקופה זו ב-13.9% ל-7,154,000; ומספר האפרוחות ששווקו לתעשיית הביצים עלה ב-15.2% ל-3,967,000. נתונים נדירים אחרים מופיעים בחדשות. למשל, באוגוסט נחנכה בצפת משחטת עופות, עם תוכנית להרוג שם 25,000 עופות ביום; וביוני דווח על הקמת רפת החלב הגדולה בארץ, במושב אחיהוד: אלף פרות ועגלות; כמשלמי מסים, אנו מסבסדים 65% מעלות הקמת הרפת.
מספר התרנגולות בתעשיית הביצים גדל בישראל בשנת 2009; החלפת כלובים אלה בכלובים דומים נעצרה בצו בג"ץ בעקבות קמפיין אנונימוס, עד שיותקנו תקנות שיגבילו את הפגיעה בתרנגולות. (צולם בבארותיים, 15.8.2009)
הרפורמה בתעשיית הביצים
ב-24.6.2007 החליטה הממשלה על רפורמה בתעשיית הביצים, הכוללת בנייה מחדש של רוב לולי הביצים בארץ, בסבסוד בסך 300 מיליון ₪. תכנון הרפורמה התנהל תוך התעלמות מחוק צער בעלי-חיים, אולם בעקבות התערבות אנונימוס, מינה משרד החקלאות בתחילת השנה "צוות מקצועי לבחינת רווחת המטילות", והורה לו להגיש את המלצותיו תוך פחות מחודשיים. ב-19 ביולי הכריז משרד החקלאות ש"הצוות המקצועי" ממליץ להקציב לכל תרנגולת בכלובים החדשים שטח מחיה בגודל 550 סמ"ר (פחות מדף נייר משרדי A4). באירופה נאסר להכניס לשימוש כלובים כאלה כבר בראשית שנת 2003, אך עצם קביעת שטח מזערי לתרנגולת (שאף גדול יותר מהשטח המקובל כיום, 450-350 סמ"ר) הוא הישג תקדימי בישראל.
דמות מחופשת כתרנגולת עם מקור קטום וגחון עירום מנוצות בקמפיין נגד כלובי הסוללה.
דיג
ביוני הכריז משרד החקלאות על תוכנית חדשה לניהול הענף, הכוללת צמצום של מחצית צי הדיג בים התיכון תוך ארבע שנים. באוגוסט נמסר בעיתונות שהוועדה לממשק דיג בכינרת החליטה לסגור לגמרי את הכינרת לדיג, "לכל המאוחר מ-1.12.2010," כי כל מיני הדגים באגם על סף הכחדה. פירוט ביצועי של התוכניות לא התפרסם.לעומת זאת, באוקטובר הוציא אגף הדיג במשרד החקלאות "נוהל תמיכה בענף הדיג הימי", ובו נמסר על הקצאת 750,000 ₪ (מכספי הציבור) לתמיכה "בהוצאות הכרוכות באחזקת מערכות השיט והדיג", וזאת "כדי לאפשר לצי, המוגבל בגודלו, לנצל את משאב הדגה כראוי." ההתייחסות לצמצום בהיקף הדיג עמומה מאוד במסמך זה.
תוכי בחנות חיות בתל-אביב: עם כניסת "תקנות ההחזקה" לתוקף, ניתן לבחון בקפידה שורה של תנאים בחנויות חיות ולהגיש תלונה במשטרה במקרה הצורך.
תקנות החזקה
ב-23.6.2009 אושרו בכנסת תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים) התשס"ט-2009. התקנות קובעות הנחיות מפורטות למדי בעניין מענה לחלק מהצרכים הגופניים והנפשיים של חיות המוחזקות במתקנים לא חקלאיים, כגון חנויות חיות, פינות חי, פינות ליטוף, בתי-מחסה, פנסיונים וכן חיות המנוצלות לעבודה. התקנות מתירות ניצול נרחב של חיות, אולם הן גם קובעות איסורים מפורשים ומכוננות אפשרות אכיפה ריאלית נגד מגוון גדול של פגיעות נפוצות בחיות. בסוף אוקטובר נכנסו רוב התקנות לתוקף.תקנות אורגניות
שר החקלאות הגיש השנה לכנסת טיוטה של "תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן החי – ייצורה ומכירתה), התשס"ט-2009". התקנות, שישפיעו על חייהם של מיליוני בעלי-חיים, דומות לתקנות המקבילות באירופה אך נופלות מהן במספר נקודות. הן עדיין לא אושרו.דו"ח מבקר המדינה
ב-6.5.2009 פורסם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008, ובו פרק בנושא הפיקוח על מזון לבעלי-חיים. הפרק מתמקד בליקויים שיטתיים במערכת הפיקוח ובהשלכותיהם המסוכנות על צרכני המוצרים מן החי ועל כלל הציבור, עם דגש על השימוש בחומרים רעילים ומסרטנים (כגון ארסן ואנטיביוטיקה) המוספים למזונן של החיות בתעשיות המזון מהחי. הדו"ח קורא לסיים במהרה חקיקת חוק חדש לפיקוח על מזון לבעלי-חיים, אולם הדבר לא נעשה.פרווה
בפברואר שודר בערוץ 10 תחקיר שחשף כי בגדים הנמכרים ברשתות אופנה בתור מוצרים המכילים פרווה סינטטית, מכילים למעשה גם פרוות בעלי-חיים. בבגדים, שמקורם בסין, נמצאו פרוות שועלי רקון וארנבונים. החשיפה הביאה להסרת המוצרים מהמדפים.
הפגנה נגד חנות המוכרת מוצרי פרווה (צילום: הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות)
במרץ הגיש ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) הצעת חוק לאיסור על ייבוא פרוות, סחר בהן וייצורן. בהצעה תמכו השרים ארדן וסער, אולם ביולי הפילו השרים שטייניץ ונאמן את ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה.
הצעת חוק אחרת, המבקשת לאסור ייבוא פרווה או מוצרי טקסטיל הכוללים פרווה משיער כלבים, חתולים או ארנבות ממזרח אסיה, הוגשה על-ידי ח"כ רונית תירוש (קדימה) ואושרה ביוני בקריאה טרומית. בנובמבר נחסמה ההצעה על-ידי "יהדות התורה" – אף על-פי שרוב הציבור החרדי סבור שהרג חיות לשם ייצור פרווה אינו מוסרי (לפי סקר שהזמינו הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות ותנו לחיות לחיות). ב-16 בדצמבר הושגה בוועדת החינוך והתרבות פשרה על נוסח ההצעה, כך שתחול על פרוות חתולים וכלבים בלבד. נוסח זה יעלה להצבעה בכנסת.
הרחבת מעגל העניין בצמחונות
בישראל אין עדיין מדיניות התומכת בהפחתת הצריכה של מוצרים מן החי, אולם העניין בנושא עלה השנה לראשונה על סדר-היום של גופים שהתעלמו ממנו עד כה.
בעלי מגזין האוכל "על השולחן" יזמו "יום צמחוני" בישראל והצליחו לגייס כ-40 מסעדות שהתחייבו להגיש תפריט צמחוני מורחב בימי ב'. העניין במזון מן הצומח עמד גם במרכז כנס תקדימי ופופולרי שהפיקו בנובמבר הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה Eatwell. "פוקוס" אף הוציאה לאור תרגום של "מחקר סין" מאת ט' קולין קמפבל, שהוא ודאי ספר התזונה החשוב ביותר שפורסם בשנים האחרונות. הספר תומך בטבעונות.העניין בצמחונות עלה גם במכללה החברתית-כלכלית, שהפיקה עם זנגביל בירושלים קורס: "בין ממון למזון: דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה". הקורס התקיים גם בתל-אביב וברבדים, ובקרוב יתקיים גם בכרמיאל, והוא כולל התייחסות לנזקים הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים של תעשיות המזון מן החי.
בנובמבר קיימו מכון הערבה ומרכז הש"ל כנס בתל-אביב: "מזון למחשבה: הכנס הראשון למזון וקיימות". הכנס, שהיווה מפגש לתנועה הסביבתית בישראל, כלל באופן תקדימי דיון נרחב בנזקים הסביבתיים של תעשיות המזון מן החי. יש לציין עוד, שנושא זה חדר השנה באופן משמעותי לאמצעי התקשורת. בכל חודש, ולעתים מדי שבוע, מתפרסמות בכלי תקשורת מרכזיים כתבות בנושא.
מרכזי תרבות טבעוניים
בינואר החלו להתקיים בירושלים ארוחות טבעוניות קהילתיות בבית האיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות שברח' בלפור 8. המקום קיבל את השם "זנגביל – מרכז קהילתי צמחוני", ובמאי הוקם בו בר, "מהטמה" הפועל שלוש פעמים בשבוע ומגיש מזון טבעוני במחירי עלות. מאז אמצע השנה מתקיימות בזנגביל כשלוש פעילויות בשבוע: קורסים, הרצאות, סדנאות, ארוחות ועוד – כולן סביב טבעונות וזכויות בעלי-חיים.
שני אירועים ב"זנגביל – מרכז קהילתי צמחוני" בירושלים: סדנה להכנת מזון צמחי נא, וט"ו בשבט (צילומים: The Vegetarian Community Center in Jerusalem)
ביוני נפתח בתל-אביב המועדון "רוגטקה", ברח' יצחק שדה 32, שמתפקד כמרכז הפצת רעיונות לשינוי חברתי וכמועדון הופעות ואירועים. "רוגטקה" כולל בר המגיש מזון טבעוני במחירים מזעריים בימי ג', בשבתות ובאירועים. לעתים גם יש במקום סרטים והרצאות על זכויות בעלי-חיים.
בספטמבר נפתחה ברח' אבן גבירול 3 בתל-אביב חנות למוצרים טבעוניים, VeganShop, שפעלה עד כה כחנות מקוונת בלבד.
הסניף המרכזי של "בודהה בורגרס" ברח' יהודה הלוי 21 בתל-אביב, סוגר שנת פעילות שנייה ובה, בנוסף לתפריט טבעוני עשיר ביותר, גם סדנאות תזונה והפצת חומרי הסברה לקידום הטבעונות.
סביבה בכנסת
בסוף חודש מרץ התמנה גלעד ארדן לשר להגנת הסביבה ועורר תקוות רבות. אולם חלק מהסמכויות הרלוונטיות לעניינים סביבתיים, תוך השלכה ישירה על חיות בר – כגון השליטה במינהל מקרקעי ישראל וראשות ועדת הפנים והגנת הסביבה – ניתן לש"ס, שנציגיה נוטים להתעלם מבעיות סביבתיות. ארדן הפגין מחויבות לחיות ולסביבה בהצבעה על חוקים שונים (לרוב בדעת מיעוט) ומשרדו העלה ב-50% את תקציב התמיכה בעמותות למען בעלי-חיים (1.9 מיליון ש"ח).ביוני התקיים בכנסת יום איכות הסביבה, שנותר בעיקרו אירוע הצהרתי: יומיים קודם לכן דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה 10 מבין 12 הצעות חוק סביבתיות, חלקן עם השפעה ישירה על בעלי-חיים.
בנייה על שטחי בר
הנושא המסוקר ביותר בעיתונות בהקשר של בעלי-חיים הוא בנייה על שטחי בר, שמשמעותה השמדת שטחי המחיה של המוני חיות ולעתים רמיסת החיות למוות. החלטות על הרס שטחי הבר הושגו בדרך-כלל לאחר התנגדות ציבורית (לרוב בהובלת החברה להגנת הטבע או אדם טבע ודין) ולמרות חלופות פחות הרסניות שהוצעו לוועדות התכנון והבנייה.אישורי בנייה בולטים שהתקבלו: שכונה בגן לאומי פארק הכרמל, על שפת נחל נדר ויובליו; מלון גדול בחוף אלמוג באילת; הרס 3,400 דונם בחולות חלוצה שבנגב והפיכתם לשדה חקלאי; הסכמה בין ישראל, ירדן והבנק העולמי לקדם את חיבור ים סוף לים המלח, תוך הקמת תשתיות אדירות בערבה; והקמת העיר "כסיף" על 4,750 דונם של שטחי טבע ליד ערד.
כמה עתירות חשובות נדחו: למניעת כריית חול בחולות סמר שבערבה; להחלפת התוכנית לבנות גשר הרסני באזור נחל יתלה שבהרי יהודה בחפירת מנהרה; ולמניעת הבנייה בצמוד לשלולית החורף בנתניה.
לאחר מאבקים ממושכים, עברו שתי תוכניות בנייה עידון בכל הנוגע לפגיעה בחיי הבר, בהשוואה לתכנון המקורי: כביש 561 באזור נתניה לא יעבור בנחל האילנות וביער; ומתחם הבילויים שיוקם בראשון לציון, על סף אגם מלאכותי שמאכלס חיות בר רבות, יורחק מעט מהמים.
שמורות טבע
במרץ הוכרז על 20,000 דונם בחולות ניצנים כשמורת טבע, ובאפריל נוספו 110,000 דונם של שמורות: בנחל שיזף, במצוק צינים (מזרח מכתש רמון), בהר הנגב ועוד. בנובמבר נוספו 9,000 דונם של שמורות טבע בים באילת, בחולות פלמחים ועוד.זיהום מים
תעשיות בעלי-החיים מוסיפות חטא על פשעיהן בניצול בעלי-חיים, והן מזהמות את מי הנחלים והים תוך פגיעה בחיות בר. למשל, במאי דיווח ידיעות אחרונות שמשחטה הנמצאת בסמוך לאור יהודה, הזרימה אחת לשבוע דם לתעלת הניקוז העירונית "והפכה אותה ואת נחל האיילון שאליו היא נשפכת לנהר של דם."פסקי-דין שהתקבלו השנה בנושא, מתייחסים לזיהומים ממושכים שאותרו בשנים קודמות. השנה הוטלו שישה קנסות בסך מאות אלפי שקלים על מזהמים בעוון עבירות ישנות: זיהום מים והשלכת פגרים מחזירייה במעיליא, שנגדה הוצא צו סגירה והוטל קנס גבוה במיוחד: 450,000 ₪; הזרמת שפכי רפת בכיוון הים במשך שבע שנים ממושב הבונים; הזרמת שפכים לים תוך חריגה מהיתרים ממשחטת "זוגלובק" בשלומי; הזרמת שפכים בכיוון נחל אבליים מחזירייה באעבלין; זיהום נחל ציפורי מהמדגרה שבקיבוץ הסוללים (הקנס: 360,000 ₪); והזרמת תמלחות לביוב של תל-אביב ממפעל מוצרי החלב "טרה-מילקו" (הקנס: 415,000 ₪). בנובמבר זוכו בעלי רפת שזיהמה את נחל שורק – אף על-פי שבית-המשפט קיבל את ההוכחות בדבר הזיהום; עילת הזיכוי: "הנאשמים עשו כל שביכולתם על מנת לשתף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה."
שפכי רפת בעמק חפר, ספטמבר 2007
השמדת חיות בר
בעלי בריכות הדגים הורגים למעלה מ-3,000 ציפורי בר מדי שנה. במרץ דווח בעיתונות שרשות הטבע והגנים תאסור, החל מיולי, להשתמש בירי מאש חיה לסילוק עופות מבריכות דגים. אולם באוקטובר דיווח ynet שהרשות נמנעה מלאסור על הירי "מסיבות לוגיסטיות וכלכליות". התוצאה: עשרות שקנאים ירויים, וזאת חודש וחצי לאחר שהחל פרויקט האכלה של השקנאים בעמק החולה, שנועד לרצות את בעלי בריכות הדגים. התערבותו של השר ארדן הביאה לביטול היתרי הירי בתחמושת חיה.
היורים לא נענשו. הקנסות הבולטים שהוטלו השנה על ציידים הם 10,000 ₪ על אדם שירה באווז לבן-מצח, ו-20,000 ₪ על אדם שדג במפרץ אילת דגים ממינים מוגנים.
ניסויים בחיות
ועדה מטעם המועצה לניסויים בבעלי-חיים, שמונתה לבדוק חלופה לבדיקת רעילות בתרופות באמצעות ניסויים בארנבונים, הודיעה בנובמבר שלא תאשר באופן מחייב את החלופה לניסוי הפוגעני. באיחוד האירופי, לעומת זאת, הוחלט באפריל לחייב שימוש בחלופות לניסויים כאלה.
במאי קבע בית-המשפט המחוזי מחוז מרכז תקדים מסוכן, כשחייב סטודנטים למדעי בעלי-החיים להשתתף בנתיחת בעלי-חיים שהומתו קודם לכן, וקבע שנתיחה כזו "אינה חוסה תחת הוראות חוק המסדיר ניסויים בבעלי-חיים", וכן ש"באיזון שבין החופש האקדמי לחופש המצפון של הסטודנטית, ידו של החופש האקדמי על העליונה."
עיקורים
לאחר גניזת התקציב שתוכנן לעיקור כלבים וחתולים בשנה שעברה, בפברואר 2009 הסכימו משרדי החקלאות והאוצר להקצות 2 מיליון ₪ לעיקר חתולים וכלבים בשלוש השנים הבאות. במאי דיווח ynet שמשרדי החקלאות והגנת הסביבה החליטו להגדיל את השתתפות המדינה בהוצאות הסירוס והעיקור. בספטמבר נמסר על תוכנית להקצאת התקציב הממשלתי לרשויות מקומיות בהתאם להיקף פעילותן בתחום העיקורים, כשהמטרה היא עיקור/סירוס 10,000 חתולים.חמורים וסוסים
ביוני הודיע משרד החקלאות על כוונתו להקים מרכז רישום ארצי לסוסים, הכולל סימון הסוסים בשבב. הרישום עשוי להרתיע מפני הזנחת סוסים והתעללות בהם, אך המרכז עדיין לא הוקם. עם זאת, משרד החקלאות הקציב השנה 600,000 ₪ לפרויקט הצלת סוסים וחמורים, שהחל ב-2007. עד כה, חולצו מהתעללות ושוקמו במסגרת הפרויקט כ-500 סוסים וכ-350 חמורים.ביוני דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה (מול עמדת היחיד של ארדן) את הצעת החוק של ח"כ איתן כבל (העבודה) לאסור על רוכלים להשתמש בסוסים ובחמורים הרתומים לעגלות בשטח עירוני. בתל-אביב נעשה צעד משמעותי בתחום זה ביוזמת חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות): עד תחילת נובמבר הוצבו כ-20 תמרורים בכניסות לעיר מכיוון דרום, האוסרים כניסת סוסים וחמורים. בכך קבעה עיריית תל-אביב-יפו תקדים ארצי. אכיפת האיסור מצויה בידי המשטרה.
בסוף השנה נגזר גזר-דין ראשון בישראל בגין התעללות בסוסים: קנס בסך 30,000 ₪ לבעל אורווה ממושב מרחביה, שהזניח קשות שש סוסות.
http://anonymous.org.il/art676.html