אירופה 2009

תמונה כללית

האיחוד האירופי הוא הגוף החשוב בעולם בתחום החקיקה שנועדה לצמצם את סבלם של בעלי-חיים המנוצלים באופן ממוסד. בכל עת נערכים באיחוד מחקרים מדעיים ועבודה משפטית בתחום נרחב של עניינים הנוגעים לבעלי-חיים, וכל יוזמת חקיקה מתמשכת באופן הדרגתי על פני שנים רבות. אולם גם על רקע זה, ההחלטות שהתקבלו בשנת 2009, כמו ב-2008, צנועות למדי במונחים אירופיים, ואולי הן משקפות את צירופן לאיחוד של מדינות רבות שאין בהן מסורת של קידום רווחת בעלי-חיים.

בסקירה זו לא נעסוק בהתפתחויות שחלו בכל מדינה בנפרד, אך יש לציין שבארבע מדינות (גרמניה, בריטניה, שבדיה ובלגיה) החל השנה עידוד ממשלתי תקדימי להפחתה בצריכת הבשר ומוצרים אחרים מהחי, מטעמים סביבתיים ובריאותיים.

שחיטה והימום

ב-22.6.2009 התקבלה תקנה חדשה (Council Regulation (EC) No 1099/2009) בעניין שחיטת עופות ויונקים, והיא תיכנס לתוקף בתחילת 2013 ותחול גם על מוצרים מן החי שיובאו ממדינות חיצוניות לאירופה. התקנה מחליפה דירקטיבה קיימת; בניגוד לדירקטיבה, התקנה מחייבת את המדינות החברות באופן ישיר ולכן אינה נתונה לפרשנות מקומית מסולפת. התקנה חלה על כל צורות ההרג בתעשיות המזון והלבוש (אם כי למשחטות קטנות יש פטור מרוב ההוראות). היא מתייחסת אפוא למיליארדי עופות (הרשויות אינן מספקות נתון מדויק), ל-360 מיליון יונקים גדולים ול-25 מיליון חיות בתעשיית הפרווה. בין ההוראות שהתקבלו:

• מפעילי המשחטות אחראים לכך שלחיות יסופקו תנאים ללא סבל, תוך התחשבות בהתנהגותן הנורמלית וערנות להתנהגות חריגה.
• מפעילי המשחטות אחראים לביצוע בדיקות מדגמיות, שנועדו לוודא שחיות לא שבות להכרה לאחר ההימום (וכן לאחר שחיטה פולחנית ללא הימום).
• מפעילי המשחטות חייבים לפתח וליישם הליכים מוגדרים, המבטיחים שהמשחטה עומדת בהוראות התקנה, ולקיים רישום מסודר של הפיקוח הפנימי.
• כל עובדי המשחטות שבאים במגע עם חיות חייבים להיות בעלי הכשרה ורישיון לטיפול בחיות במשחטה, בהתאם לדרישות התקנה מתפקידם.
• יצרני הציוד להימום חיות חייבים לפרסם הנחיות ברורות לשימוש יעיל בציוד, דהיינו הימום הגורם אובדן הכרה תוך מזעור הסבל.
• המשחטות נדרשות להחזיק "ממונה על רווחת בעלי-חיים", בעל סמכות אכיפה למזעור סבלן של החיות.
• נקבעו הגבלות על שיטות ההרג המותרות במקרים של השמדה המונית של בעלי-חיים בעקבות התפרצות מגיפה, וההשמדה טעונה דיווח לציבור.
  
  

  הימום עופות על-ידי טבילה במים עם זרם חשמלי. (צילום: FAO, מתוך: Guidelines for humane handling, transport and slaughter of livestock) 

התקנה לא אוסרת על שיטות הימום והרג אכזריות – למרות ההכרה בסבל שהן גורמות – וזאת בטענה שאין לשיטות אלה חלופות מסחריות. למשל, תליית העופות ברגליהם על סרט נע גורמת פחד עז ושברים, טבילת העופות התלויים באמבט עם זרם חשמלי גורמת כאב ומצוקה רבה, והימום באמצעות פחמן דו-חמצני גורם מצוקה נשימתית חמורה לפני אובדן ההכרה. התקנה אינה אוסרת אפוא תליית עופות ברגליהם, טבילת העופות התלויים באמבט חשמלי, ושימוש בפחמן דו-חמצני להימום חזירים וחיות בתעשיית הפרווה ולעתים גם להרג עופות. עם זאת, התקנה מורה לנציבות להגיש עד 8.12.2013 דו"ח בעניין שיטות הימום לעופות (לקראת עדכון אפשרי של התקנה). יוגשו גם דו"חות בעניין מתקני ריסון לבקר הכוללים היפוך של החיה (סוף 2012) ושיטות להימום ולהרג דגים (סוף 2014).

עוד על עופות ודגים

תעשיית בעלי-החיים הגדולה והאינטנסיבית ביותר, תעשיית העופות, גדלה באיחוד האירופי בשנת 2009 ב-1% בקירוב. זוהי גדילה מואטת יחסית לשנים קודמות, כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי. החקיקה לצמצום סבלם של תרנגולים בתעשיית הבשר נותרה השנה בקיפאון. לפי דירקטיבה שהתקבלה בשנת 2007, עד סוף 2009 היה על הנציבות האירופית להגיש דו"ח על האפשרות לסמן באופן ספציפי מוצרי בשר תרנגולים בסימון אחיד לפי תקן של רווחת בעלי-חיים. אולם הנציבות לא פרסמה כל מידע על השלמת הדו"ח.

תעשיית הדגים האירופית קיבלה דחיפה נמרצת בעקבות מסמך שפרסמה הנציבות ואושר על-ידי מועצת השרים. המסמך עוסק ב"הגדלת התחרותיות" של חקלאות המים (בריכות דגים ביבשה וכלובים במקווי מים טבעיים). הנציבות הציעה, בין השאר, לקדם פיתוח טכנולוגי, שיפורים מנהליים, וכן שמירה על סטנדרט גבוה של בריאות הדגים ורווחתם. הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) הפיקה השנה שני מסמכי הערכה מדעית בעניין "רווחת דגים" בהימום ובהרג. מסמכים כאלה ישמשו בחקיקה לרווחת דגים, שכנראה עודנה רחוקה.

כלובי דגים בים ליד איי פארו (דנמרק) (צילום: Erik Christensen) 

סימון מוצרי רווחה

ב-28 באוקטובר אימצה הנציבות האירופית דו"ח המציג אפשרויות טכניות לרישוי ולסימון מוצרים מן החי בכללם לפי רמת רווחת בעלי-החיים. מדובר בראשיתו של דיון בין הנציבות לשאר מוסדות השלטון, שעשוי להביא לחקיקה. הכוונה היא לסימון אחיד ומחייב בכל רחבי האיחוד, שיספק לצרכנים מידע אמין על תנאי החיים של החיות, ויאפשר למעוניינים בכך לקנות מוצרים שמקורם בחיות שגדלו בתנאים גרועים פחות מהסטנדרט המותר לפי החקיקה האירופית. סימון מחייב כזה קיים רק בתעשיית הביצים האירופית (מאז שנת 2004) והוא הביא לעלייה משמעותית בצריכת הביצים מלולים נטולי כלובים על חשבון הצריכה מלולי כלובים. בתעשיות אחרות, קיים רק סימון וולונטרי המשתנה ממדינה למדינה. כמו כן, בתחילת השנה נכנסו לתוקף תקנות בעניין מוצרים אורגניים מן החי, שמקורם בדרך-כלל בשיטות חקלאיות פחות פוגעניות מהמקובל. החל מ-1.7.2010 תחול חובת סימון כלל-אירופי אחיד למוצרים אלה.

הובלת יונקים

בתחילת 2009 נכנסה לתוקף הוראה המחייבת את כל כלי הרכב המובילים יונקים גדולים למרחקים ארוכים בין מדינות באירופה לכלול מערכת איתור לוויינית (מתוקף (Regulation (EC) No. 1/2005). המערכת מספקת מידע מדויק על מיקום כלי הרכב בכל זמן נתון, ומאפשרת לאכוף את התקנה המגבילה את משך ההובלה המותר.

משאית להובלת בקר 

ניסויים בבעלי-חיים

ב-11 במרץ נכנסו לתוקף שני איסורים על ניסויים בחיות עבור פיתוח מוצרי קוסמטיקה (מתוקף Cosmetics Directive 76/768/EEC): על עריכת מבדקים של מרכיבי מוצרי קוסמטיקה או צירופי מרכיבים (עריכת ניסויים במוצרים המוגמרים נאסרה כבר ב-11.9.2004); ועל שיווק מוצרים שנערכו בהם מבדקים כאלה, מלבד מבדקים אחדים שייאסרו בהתאם לפיתוח חלופות הולמות או תוך ארבע שנים לכל היותר.

באפריל חתם המרכז האירופי לאישור שיטות חלופיות (ECVAM) של הנציבות האירופית על הסכם שיתוף פעולה עם הגופים המקבילים בארצות-הברית, ביפן ובקנדה. שיתוף הפעולה יבטיח שיפור ברמת האמינות של מבדקי בטיחות חדשים המחליפים מבדקים בחיות, ושהשיטות החלופיות יזכו ביוקרה רבה יותר ויתפשטו מהר יותר במדינות הקשורות בהסכם
ובמדינות אחרות.

ב-5 במאי אישר הפרלמנט האירופי ברוב גורף הצעה (הטעונה עדיין אישור נוסף) של הנציבות האירופית בעניין ניסויים בחיות. המדובר בעדכון דירקטיבה בת 20 שנה (Directive 86/609). הצעת העדכון הוגשה בנובמבר 2008 ועברה שחיקה משמעותית עד להצבעה הנוכחית, תחת לחצי בעלי אינטרסים. ההוראות המשופרות בהצעה הן: הגבלה על הכאב שמותר לגרום בניסויים בחיות; הקמת מרכזים לאומיים ואירופיים לפיתוח חלופות לניסויים בחיות; הרחבת החוק למינים מסוימים של בעלי חוליות ולעוברים (המשמשים בניסויים ללא הגבלה כיום); והרחבת החוק כך שיחול על כל המחקר הבסיסי בחיות. המחדלים הבולטים בהצעה הם: היתר להשתמש שוב ושוב באותן חיות בניסויים עוקבים; הענקת "חופש מדעי" להשתמש בחיות רבות ללא בדיקה אתית קפדנית; חופש להשתמש בקופים בניסויים שאין להם השלכה ישירה על בריאות האדם; ודחיית ההצעה לבטל בהדרגה את השימוש בצאצאיהם של קופים שנלכדו בטבע.

כלבי ים

לאחר דיונים סוערים ומאבק ממושך שניהלה קנדה נגד האיחוד האירופי, ב-16 בספטמבר התקבלה תקנה (Regulation (EC) No 1007/2009) האוסרת סחר במוצרים שהופקו מגופם של כלבי ים. האיסורים המרכזיים ייכנסו לתוקף רק ב-20.8.2010 (כלומר, לאחר עונת ציד נוספת בקנדה). התקנה חלה על כל מוצר שהוא המופק מגופם של כל מיני כלבי הים. היא אוסרת סחר במוצרים כאלה, אך מתירה שני חריגים בלשון עמומה למדי: מותר לסחור במוצרים שמקורם בציד מסורתי התורם לקיומן של אוכלוסיות ילידים; ומותר להציע בשוק מוצרים מכלבי ים שנהרגו בציד שמפוקח על-ידי חוק לאומי ושמטרתו היחידה היא "ניהול בר-קיימא של משאבים ימיים" – בתנאי שמדובר בהצעה שלא למטרות רווח, ובמוצרים שכמותם וטבעם מעידים שאין מאחוריהם מניע מסחרי.