בין בית-המטבחיים לבית-המחוקקים חנויות, קרבות, ציד וניסויים
2009 הייתה שנת השיא בהיסטוריה האמריקאית בכל הנוגע לחקיקה להגנה על בעלי-חיים. הארגון המוביל בקידום החקיקה, HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית"), מציין 121 חוקי הגנה על בעלי-חיים שנחקקו במדינות השונות – לעומת השיא הקודם, בשנה שעברה: 93 חוקים. קשה לומר אם השיפור משקף את החלפת הממשל או את התחזקות HSUS. בממשל, בולט מינויו של קאס ר. סנסטין לראשות המשרד למידע ולעניינים רגולטריים. סנסטין, תיאורטיקן משפטי שהרבה לכתוב על זכויות בעלי-חיים, תומך בחקיקה שתגביל מהותית את השימוש בחיות בחקלאות ובמדע. מינויו של "קיצוני זכויות בעלי-חיים", כפי שכינו אותו משמיציו, לתפקיד "הצאר הרגולטורי של ארה"ב", עורר תגובות שנאה וחרדה בקרב בעלי אינטרסים כלכליים בניצול חיות, אולם בינתיים לא ניכרה השפעת סנסטין בתחום.
המהלך הבולט היחיד שביצע ממשל אובמה לצמצום הפגיעה בחיות בחקלאות הוא תיקון בתקנות פיקוח הבשר הפדרליות. ב-14.3.2009 הודיע שר החקלאות, טום וילסאק, על איסור שחיטת פרות ופרים (בפועל מדובר בעיקר בפרות תעשיית החלב) שאינם יכולים לעמוד וללכת בכוחות עצמם ("פרות קורסות"). האיסור חל על שחיטת כל פרה קורסת עבור בשר למאכל אדם, בין אם הפרה קרסה לפני שנבדקה על-ידי מפקח משרד החקלאות ובין אם קרסה לאחר הבדיקה. התקנות הקודמות, מיולי 2007, התירו שחיטת פרות שקרסו לאחר הבדיקה – מצב שהיווה בפועל תמריץ כלכלי לבעלי המשחטות להפעיל אלימות רבה כדי להקים את הפרות בכוח או לגרור אותן לשחיטה לאחר הבדיקה. התקנות החדשות מבטלות תמריץ זה. כל פרה שקרסה תסומן על-ידי המפקח כ"פסולה" (לממכר למאכל אדם) ויש להרוג אותה תוך מזעור הסבל.
התיקון שהתקבל, הובטח כבר בימי ממשל בוש. בתחילת 2008 חשף HSUS תוצאות של חקירה סמויה במשחטת Hallmark/Westland שבקליפורניה. עובדי המשחטה צולמו כשהם מענים בשיטתיות פרות שקרסו, בניסיון לגרום להן לקום ולהגיע למתחם השחיטה. ארצות-הברית רעשה – בעיקר מפחד אכילת פרות חולות – ומשרד החקלאות סגר את המשחטה והורה על השמדת בשר בהיקף חסר תקדים (65 מיליון ק"ג). שני עובדי משחטה שצולמו על-ידי HSUS כשהם מענים פרות, הורשעו ונענשו. השנה מצא הארגון דרך להגיע גם אל בעלי המשחטה: תביעת הונאה על סך 150 מיליון דולר, לפי "חוק הטענות הכוזבות". העילה לתביעה היא ש-Hallmark/Westland סיפקו בשר ל"תוכנית ארוחות בית-הספר הלאומית" תוך הונאה בעניין "טיפול הומאני בחיות". המהלך המשפטי החל כתביעה אזרחית, אולם ב-1 במאי הודיע HSUS כי משרד המשפטים החליט להצטרף לתביעה – תפנית מעודדת בעניין סיכויי התביעה להתקבל ולהרתיע בעלי משחטות מביצוע עבירות דומות.
ב-30 באוקטובר פרסם HSUS תוצאות חקירה סמויה שנערכה באוגוסט-ספטמבר במשחטת העגלים Bushway Packing שבוורמונט. החוקר תיעד עגלים רבים שאינם מסוגלים לעמוד או ללכת, חלקם עם חבל הטבור משתלשל; העובדים, וביניהם סגן מנהל המשחטה, מרבים לבעוט בעגלים ולדרבן אותם במכות חשמל כדי להביאם לשחיטה. מפקח משרד החקלאות צולם כשהוא מביט בעובד המנסה לפשוט את עורו של עגל חי, וכן בעובד העורם עגלים חיים עם מתים. המפקח הוקלט באומרו שמעשים אלה מהווים עילה לסגירת המשחטה, אך לא עשה דבר לעצירת ההתעללות. HSUS הגיש במשרד החקלאות הפדרלי תלונה בעניין עבירות על "החוק לשיטות שחיטה הומאניות", ותלונה במשרד החקלאות המקומי בעניין עבירות על חוק ורמונט נגד התאכזרות לחיות. המשרדים הגיבו במהירות: הם סגרו את המשחטה באופן זמני ופתחו בחקירה משלהם. HSUS עתר למשרד החקלאות בבקשה לסגור את הפרצה בתקנות בעניין עגלים.
החשיפה ב-Hallmark/Westland תרמה לקבלת החוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק" ("הצעה 2") במשאל-עם שנערך בקליפורניה בנובמבר 2008. החוק אוסר בהדרגה, לראשונה בארצות-הברית, על שיטות כליאה נפוצות של תרנגולות, חזירות ועגלים. בהשראת החוק החדש, הפכה "ועדת החקלאות" ל"ועדת המזון והחקלאות", כשהתוספת "מזון" מעידה על משקל מוגבר לעמדת הצרכנים על חשבון זכויות-היתר המופלגות שניתנות לתעשיות החקלאיות. רווחת בעלי-חיים הפכה במפורש לאחד מתחומי העיסוק של הוועדה, בראשותו של מנהיג הרוב בסנאט, דין פלורז (בתמונה). בפברואר 2009 פתח פלורז את עבודת הוועדה בנושא כשהגיש הצעת חוק נגד כריתת זנב של פרות בתעשיית החלב.
כריתת זנב מסלקת כ-2/3 מזנב הפרה, בדרך-כלל על-ידי כריכת גומייה הדוקה על הזנב, שנמק ונושר תוך מספר שבועות. לעתים קוצצים את הזנב במספריים, ובשום מקרה לא משתמשים בהרדמה. מקור הפרקטיקה בניו זילנד, בראשית המאה ה-20, והיא מבוססת על האמונה שהזנב השלם תורם לזיהום העטינים והחלב ולהעברת מחלות לרפתנים. ההתאחדות האמריקאית לרפואה וטרינרית (AVMA) הפיקה באפריל 2006 מסמך הסוקר את הידע המדעי בנושא וסיכמה שאין בסיס מחקרי לאמונות הרפתנים; כמו כן, חוקרים מצאו שהכריתה גורמת כאב מיידי ניכר, עלולה לגרום כאב כרוני באזור הקטוע, שוללת מהפרות את היכולת לסלק זבובים (שעלולים לגרום מצוקה רבה) ואף פוגעת ביכולתן של הפרות לתקשר ביניהן. בשנה האחרונה אשרר AVMA את עמדתו נגד כריתת זנבות, והצטרפו אליו "התאחדות הבוקרים הקליפורנית" ו"משרד המשק הקליפורני". המתנגד הבולט להצעה היה המושל, ארנולד שוורצנגר, שניסה ללעוג לעיסוק בזנבות של פרות על רקע המשבר התקציבי. אולם ההצעה עברה בסנאט ברוב 12-27, ובבית-הנבחרים ברוב 15-58; שוורצנגר חתם עליה ב-12 באוקטובר, וב-1.1.2010 נכנס החוק לתוקף. החוק החדש מוסיף את המילה "ובקר" לחוק קליפורני קיים, האוסר לכרות זנבות של סוסים. פלורז נאלץ לוותר על הנוסח המקורי והאפקטיבי יותר, שחייב רפתנים לדווח למדינה על כריתת זנבות שבוצעה כטיפול חירום רפואי (המותר בחוק).
תעשיית החלב בקליפורניה היא הגדולה ביותר בארצות-הברית, ובה כ-1.8 מיליון פרות (פי 15 בערך מהתעשייה הישראלית), וב-HSUS מקווים שמדינות אחרות יילכו בעקבות קליפורניה. מספר הפרות שיושפעו מהחוק אינו ברור: סקר מדגמי שערך צוות מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס מצא שהטלת המום הזו מקובלת ב-10% עד 15% מתעשיית החלב המקומית, לאחר שחלק מהרפתות הנסקרות הפסיקו את הנוהג לאחרונה; ואילו סקר מהשנים 2006-2005 מאוניברסיטת קולורדו מצא כריתת זנב ב-82.3% ממשקי החלב שנסקרו.
במיין התקבל קודם לכן חוק האוסר על כליאת חזירות בתאי הריון ועל בידוד/קשירת עגלים, החל מ-1.1.2011. החוק נחתם ב-13.5.2009 ואף הוא התקבל בהליך רגיל אך במהירות ובשקט – הצעת החוק עברה פה-אחד בשני הבתים.
באוהיו הצליחה התעשייה החקלאית להדוף את יוזמת HSUS לחוקק חוק דומה לזה שבמישיגן. תמרון פוליטי מטריד איפשר לתעשייה החקלאית להגיש למשאל-עם הצעה על הקמת מועצה, שתחזיק בסמכות בלעדית להחליט כל החלטה תחיקתית בעניין הטיפול בחיות ותהיה בשליטה גורפת של נציגי התעשיות החקלאיות. התעשיות ניהלו קמפיין ללא תשובה משמעותית מ-HSUS. ב-3 בנובמבר עברה ההצעה ברוב משמעותי, ובינתיים לא הוקמה המועצה. HSUS מתכוון להעלות למשאל-עם בבחירות הקרובות הצעה משלו, ככל הנראה לפי המודל שעבר בקליפורניה.
(לסקירה מפורטת על ההתפתחויות במדינות אלה)
"חוק סימון מוצרי הפרווה" הפדרלי מ-1951 מחייב סימון מין החיה וארץ הייצור של מוצרי פרווה שלמים, אך אין חובה לסמן מוצרים שיש בהם רק חלק מפרווה. עם זאת, קיימים מספר חוקים כלליים להגנת הצרכן מפני הטעיות. בנובמבר 2008 הגיש HSUS תביעה בגין פרסום כוזב והטעיית צרכנים נגד מספר חברות, וביניהן: Lord & Taylor, המותג Bloomingdale's של Macy's, וכן Neiman Marcus ו-Saks Fifth Avenue. ב-25 בספטמבר פרסם בית-משפט מחוזי בוושינגטון די. סי. פסיקה המאפשרת ל-HSUS להמשיך בהליכי התביעה.
ב-23 בנובמבר הפכה ניו ג'רזי למדינה החמישית בארצות-הברית (אחרי דלאוור, מסצ'וסטטס, ניו יורק וויסקונסין) המחייבת לסמן כל מוצר המכיל חלק מפרווה במין החיה ובארץ הייצור. הסימון צפוי להרתיע צרכניות וצרכנים מרכישת מוצרים שיש בהם חלק מפרווה, ובמיוחד מסין.
אחד מהחוקים היעילים בתחום הוא הגבלה על מספר "כלבות הרבייה" שמותר להחזיק בו-זמנית. כמו ב-2008, כך גם ב-2009 חוקקו שתי מדינות חוק כזה – אורגון וושינגטון – שהגבילו את מספר הכלבות ל-50 (לעומת מאות ויותר מכך במשקים גדולים). חוקים אלה כוללים גם תנאי מינימום של מרחב, מבנה, התעמלות וגישה למים, למזון ולטיפול וטרינרי.
בפנסילבניה הושלם תהליך חקיקה שארך כשנתיים, והוא אוסר כמה מההליכים המכאיבים והמסוכנים ביותר שנהוגים במשקי כלבים גדולים: קיצוץ זנב לאחר גיל 5 ימים, הטלת מום כירורגית במיתרי הקול (debarking) ויילוד כלבים בניתוח, אלא אם הניתוח מבוצע תחת הרדמה ועל-ידי וטרינר.
HSUS מדווח על תביעה תקדימית, שעדיין לא הוכרעה, נגד חברה בינלאומית ל"חיות מחמד", Petland. החברה, שבסיסה באוהיו, מפעילה 192 חנויות. היא מוכרת רבבות גורי כלבים בשנה – יותר מכל חברה אחרת בארצות-הברית – ומצהירה שמקור הכלבים מבתי גידול בסטנדרט רווחה גבוה. השנה תבעו את Petland מאות לקוחות מ-40 מדינות על מכירת כלבים ממשקי כלבים. זאת לאחר שבנובמבר 2008 חשף HSUS חקירה ממושכת, שהוכיחה כי מקור הכלבים שנמכרים בחנויות Petland הוא ממשקים. החוקרים סקרו 35 משקים גדולים ומאות ספקים אחרים לחנויות Petland ומצאו ברובם כלבים בכלובים זעירים, מתבוססים בהפרשותיהם.
HSUS מדווח על 15 פשיטות שערכו הרשויות על זירות כלבים במהלך שנת 2009. כ-750 כלבים חולצו. פשיטה חסרת תקדים בהיקפה נערכה ב-8 ביולי ב-8 מדינות במקביל, לאחר 18 חודשי חקירה. למעלה מ-500 כלבים חולצו, 26 איש נעצרו ו-5 הורשעו. באתר Pet-Abuse.Com רשומות 16 הרשעות בסך הכל במהלך השנה. בשלושה מקרים עדיין לא ניתן גזר-דין, באחד הוטל קנס קטן, אולם שלושה גברים מאילינוי נידונו ל-14, 18 ו-24 חודשי מאסר, וצעיר מווירג'יניה נידון במרץ לארבע שנות מאסר לאחר שארגן קרבות כלבים, אמנם בהיקף קטן, ונתפס גם בהחזקת מריחואנה למכירה. חומרת הענישה תלויה במדינה. מארגן קרבות מקרוליינה הצפונית, שהורשע ב-14 אישומים לאחר שבשטחו נמצאו בשנה שעברה 127 כלבים נידון בפברואר 2009 ל-8 עד 10 חודשי מאסר; 127 הכלבים הומתו בצו-בית-המשפט.
בוב סטיבנס מווירג'יניה הוא אחד הראשונים שנתבעו לפי החוק, לאחר שמכר סרטים שיצר, אשר נועדו לקדם שיסוי כלבים זה בזה וכללו צילומים רבים של קרבות כלבים. בשנת 2005 הורשע סטיבנס ונידון ל-37 חודשי מאסר, אולם ב-18.7.2008 ביטל בית-דין לערעורים את פסק-הדין בטענה ש"חוק צילום התאכזרות לחיות" מנוגד לתיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית, האוסר, בין השאר, לחוקק חוקים הפוגעים בחופש הביטוי.
לפי חקירת HSUS, מאז שבוטל פסק-הדין חלה עלייה תלולה במכירת "סרטי ריסוק" באינטרנט. באתר אחד הוצעו למכירה 118 סרטים, המתעדים התעללות קיצונית במאות מכרסמים, עופות, צפרדעים, נחשים וחתולים. בסוף 2008 עתר בעניין התובע הכללי של ארצות-הברית לבית-המשפט העליון, ובאפריל 2009 הסכים בית-המשפט לשמוע טיעונים בנושא – דיון ראשון מזה 15 שנים במשפט בעלי-חיים חשוב בערכאה זו. להכרעה צפויות השלכות כבדות, כי מוקד הדיון הוא קביעת בית-המשפט לערעורים, שלפיה מניעת התאכזרות לחיות אינה מהווה אינטרס משמעותי של ארצות-הברית ולכן הגנה על חופש הביטוי (של מתעללים) גוברת מבחינה משפטית על ההגנה על חיות מפני התעללות.
לואיזיאנה ערכו במרץ את הפשיטה הראשונה לפי החוק האוסר לשסות תרנגולים זה בזה, שנחקק אשתקד; אולם הסתבר שרוב המכוניות שחנו בסביבת הזירה הגיעו ממדינות שכנות, עדות לחולשתו היחסית של החוק החדש בלואיזיאנה. באתר Pet-Abuse.Com רשומות רק שלוש הרשעות בתחום זה במהלך השנה, כשהעונש הכבד ביותר הוא חודשיים מאסר; אולם בינואר נידון בקליפורניה מארגן קרבות תרנגולים ל-360 ימי מאסר, לאחר שבשנה שעברה הוחרמו משטחו 50 תרנגולים.
הישג מסוג אחר במאבק נגד קרבות תרנגולים רשם HSUS כאשר בית-משפט פדרלי הורה לשירותי הדואר של ארצות-הברית לשקול מחדש איסור על משלוחי דואר של מגזינים מסוימים בעניין קרבות בעלי-חיים. מדובר במגזינים הגדושים בפרסומות לציוד בלתי חוקי המשמש בקרבות (כגון סכינים המוצמדים לרגל התרנגולים). מגזינים כאלה נמצאו ברוב זירות הקרבות שנערכו בהן פשיטות. ב-2006 דחו שירותי הדואר עתירה של HSUS בעניין, אף על-פי שחוק רווחת בעלי-החיים הפדרלי מפרט איסור מפורש על השימוש בשירותי הדואר למטרות אלה בדיוק.
השיטה הקיצונית ביותר של ציד במכלאות, הכוללת הפעלת רובה דרך האינטרנט, נאסרת בהדרגה: ב-2009 הגיע מספר המדינות האמריקאיות שאסרו שיטת ציד זו ל-40.
במאבק על גורלם של דובי הקוטב, דחה משרד הפנים בממשל אובמה ניסיון של ארגון הציידים Safary Club להתיר ייבוא גופות של דובי קוטב לארצות-הברית. החוק האמריקאי הגן על הדובים בין השנים 1994-1972, אז הצליח Safari Club להביא להיתר ייבוא כמעט 1,000 דובים תוך 15 שנים. ההיתר בוטל ב-2008.
מצב הדובים השחורים בארצות הברית גרוע יותר משום שאינם נתונים בסכנת הכחדה מיידית. כ-33,000 מהם ניצודים בשנה. השנה ביקש משרד הדגים והציד של קליפורניה להרחיב את היתרי ציד הדובים השחורים במדינה, אולם באפריל נסוג מיוזמתו.
יוזמה קטלנית נוספת שנעצרה היא תוכנית להתיר ציד "ספורטיבי" של זאבים באזור הימות הגדולות – מינסוטה, מישיגן וויסקונסין. זוהי הפעם השישית בחמש שנים האחרונות שיוזמה של הרשויות להרוג זאבים נעצרה בעקבות התערבות משפטית.
התפתחות חיובית נדירה בתחום הניסויים היא הצהרת הסוכנות להגנת הסביבה על תוכנית סימון מוצרים חדשה, שפותחה בשיתוף עם חברות גדולות לייצור חומרי ניקוי. התוכנית מבוססת על מבדקי בטיחות של מוצרים ללא ניסויים בחיות, והיא צפויה למנוע מבדקים הנערכים על-ידי החדרת הכימיקלים לעיני ארנבונים והרס עיניהם בייסורים.
בין בית-המטבחיים לבית-המחוקקים
שנה לממשל אובמה
2009 הייתה שנת השיא בהיסטוריה האמריקאית בכל הנוגע לחקיקה להגנה על בעלי-חיים. הארגון המוביל בקידום החקיקה, HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית"), מציין 121 חוקי הגנה על בעלי-חיים שנחקקו במדינות השונות – לעומת השיא הקודם, בשנה שעברה: 93 חוקים. קשה לומר אם השיפור משקף את החלפת הממשל או את התחזקות HSUS. בממשל, בולט מינויו של קאס ר. סנסטין לראשות המשרד למידע ולעניינים רגולטריים. סנסטין, תיאורטיקן משפטי שהרבה לכתוב על זכויות בעלי-חיים, תומך בחקיקה שתגביל מהותית את השימוש בחיות בחקלאות ובמדע. מינויו של "קיצוני זכויות בעלי-חיים", כפי שכינו אותו משמיציו, לתפקיד "הצאר הרגולטורי של ארה"ב", עורר תגובות שנאה וחרדה בקרב בעלי אינטרסים כלכליים בניצול חיות, אולם בינתיים לא ניכרה השפעת סנסטין בתחום.פרות קורסות
קאס סנסטין (Matthew W. Hutchins, Harvard Law Record)
התיקון שהתקבל, הובטח כבר בימי ממשל בוש. בתחילת 2008 חשף HSUS תוצאות של חקירה סמויה במשחטת Hallmark/Westland שבקליפורניה. עובדי המשחטה צולמו כשהם מענים בשיטתיות פרות שקרסו, בניסיון לגרום להן לקום ולהגיע למתחם השחיטה. ארצות-הברית רעשה – בעיקר מפחד אכילת פרות חולות – ומשרד החקלאות סגר את המשחטה והורה על השמדת בשר בהיקף חסר תקדים (65 מיליון ק"ג). שני עובדי משחטה שצולמו על-ידי HSUS כשהם מענים פרות, הורשעו ונענשו. השנה מצא הארגון דרך להגיע גם אל בעלי המשחטה: תביעת הונאה על סך 150 מיליון דולר, לפי "חוק הטענות הכוזבות". העילה לתביעה היא ש-Hallmark/Westland סיפקו בשר ל"תוכנית ארוחות בית-הספר הלאומית" תוך הונאה בעניין "טיפול הומאני בחיות". המהלך המשפטי החל כתביעה אזרחית, אולם ב-1 במאי הודיע HSUS כי משרד המשפטים החליט להצטרף לתביעה – תפנית מעודדת בעניין סיכויי התביעה להתקבל ולהרתיע בעלי משחטות מביצוע עבירות דומות.
פרה שקרסה נגררת לשחיטה ברגלה האחורית, הקשורה בשרשרת, על-ידי מלגזה. צולם במשחטת Hallmark/Westland שבקליפורניה על-ידי HSUS.
ורמונט: עגלים קורסים
הפרצה בתקנות פיקוח הבשר נסגרה רק בחלקה. התקנות מתעלמות משאר המינים שקורסים במשחטות (תופעה נפוצה בחזירים) וכן מעגלים. בארצות-הברית, בניגוד לאירופה, אין הגבלה על הובלת עגלים בימים הראשונים לחייהם. כך מובלים למשחטות בכל שנה מעל 100,000 עגלים זכרים שנולדו לפרות בתעשיית החלב, כשהם עדיין בקושי עומדים על רגליהם – וכבר מונעים מהם אוכל ומים בנסיעה העלולה להימשך 28 שעות באופן חוקי. רבים מהעגלים מתים בדרך ואחרים קורסים במשחטה.ב-30 באוקטובר פרסם HSUS תוצאות חקירה סמויה שנערכה באוגוסט-ספטמבר במשחטת העגלים Bushway Packing שבוורמונט. החוקר תיעד עגלים רבים שאינם מסוגלים לעמוד או ללכת, חלקם עם חבל הטבור משתלשל; העובדים, וביניהם סגן מנהל המשחטה, מרבים לבעוט בעגלים ולדרבן אותם במכות חשמל כדי להביאם לשחיטה. מפקח משרד החקלאות צולם כשהוא מביט בעובד המנסה לפשוט את עורו של עגל חי, וכן בעובד העורם עגלים חיים עם מתים. המפקח הוקלט באומרו שמעשים אלה מהווים עילה לסגירת המשחטה, אך לא עשה דבר לעצירת ההתעללות. HSUS הגיש במשרד החקלאות הפדרלי תלונה בעניין עבירות על "החוק לשיטות שחיטה הומאניות", ותלונה במשרד החקלאות המקומי בעניין עבירות על חוק ורמונט נגד התאכזרות לחיות. המשרדים הגיבו במהירות: הם סגרו את המשחטה באופן זמני ופתחו בחקירה משלהם. HSUS עתר למשרד החקלאות בבקשה לסגור את הפרצה בתקנות בעניין עגלים.
עובד בועט ונותן מכות חשמל לעגל צעיר מאוד שבקושי מסוגל לעמוד כדי לדרבן אותו ללכת לאזור השחיטה במשחטת Bushway Packing (מתוך חקירת HSUS).
קליפורניה: כריתת זנבות
החשיפה ב-Hallmark/Westland תרמה לקבלת החוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק" ("הצעה 2") במשאל-עם שנערך בקליפורניה בנובמבר 2008. החוק אוסר בהדרגה, לראשונה בארצות-הברית, על שיטות כליאה נפוצות של תרנגולות, חזירות ועגלים. בהשראת החוק החדש, הפכה "ועדת החקלאות" ל"ועדת המזון והחקלאות", כשהתוספת "מזון" מעידה על משקל מוגבר לעמדת הצרכנים על חשבון זכויות-היתר המופלגות שניתנות לתעשיות החקלאיות. רווחת בעלי-חיים הפכה במפורש לאחד מתחומי העיסוק של הוועדה, בראשותו של מנהיג הרוב בסנאט, דין פלורז (בתמונה). בפברואר 2009 פתח פלורז את עבודת הוועדה בנושא כשהגיש הצעת חוק נגד כריתת זנב של פרות בתעשיית החלב.כריתת זנב מסלקת כ-2/3 מזנב הפרה, בדרך-כלל על-ידי כריכת גומייה הדוקה על הזנב, שנמק ונושר תוך מספר שבועות. לעתים קוצצים את הזנב במספריים, ובשום מקרה לא משתמשים בהרדמה. מקור הפרקטיקה בניו זילנד, בראשית המאה ה-20, והיא מבוססת על האמונה שהזנב השלם תורם לזיהום העטינים והחלב ולהעברת מחלות לרפתנים. ההתאחדות האמריקאית לרפואה וטרינרית (AVMA) הפיקה באפריל 2006 מסמך הסוקר את הידע המדעי בנושא וסיכמה שאין בסיס מחקרי לאמונות הרפתנים; כמו כן, חוקרים מצאו שהכריתה גורמת כאב מיידי ניכר, עלולה לגרום כאב כרוני באזור הקטוע, שוללת מהפרות את היכולת לסלק זבובים (שעלולים לגרום מצוקה רבה) ואף פוגעת ביכולתן של הפרות לתקשר ביניהן. בשנה האחרונה אשרר AVMA את עמדתו נגד כריתת זנבות, והצטרפו אליו "התאחדות הבוקרים הקליפורנית" ו"משרד המשק הקליפורני". המתנגד הבולט להצעה היה המושל, ארנולד שוורצנגר, שניסה ללעוג לעיסוק בזנבות של פרות על רקע המשבר התקציבי. אולם ההצעה עברה בסנאט ברוב 12-27, ובבית-הנבחרים ברוב 15-58; שוורצנגר חתם עליה ב-12 באוקטובר, וב-1.1.2010 נכנס החוק לתוקף. החוק החדש מוסיף את המילה "ובקר" לחוק קליפורני קיים, האוסר לכרות זנבות של סוסים. פלורז נאלץ לוותר על הנוסח המקורי והאפקטיבי יותר, שחייב רפתנים לדווח למדינה על כריתת זנבות שבוצעה כטיפול חירום רפואי (המותר בחוק).
תעשיית החלב בקליפורניה היא הגדולה ביותר בארצות-הברית, ובה כ-1.8 מיליון פרות (פי 15 בערך מהתעשייה הישראלית), וב-HSUS מקווים שמדינות אחרות יילכו בעקבות קליפורניה. מספר הפרות שיושפעו מהחוק אינו ברור: סקר מדגמי שערך צוות מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס מצא שהטלת המום הזו מקובלת ב-10% עד 15% מתעשיית החלב המקומית, לאחר שחלק מהרפתות הנסקרות הפסיקו את הנוהג לאחרונה; ואילו סקר מהשנים 2006-2005 מאוניברסיטת קולורדו מצא כריתת זנב ב-82.3% ממשקי החלב שנסקרו.
פרה כרותת זנב ברפת של ספק Land O'Lakes (יצרן החמאה הגדול בארה"ב) בפנסילבניה, 2009. כריתת זנב הייתה אחת מצורות הההתעללות הפחות חמורות שתועדו. הארגון המתעד, PETA, לא ניסה לעורר את מערכת החוק והמשפט אלא פנה למשווק וביקש ממנו להנהיג תוכנית רווחת בעלי-חיים בקרב ספקיו.
מישיגן, מיין ואוהיו: סוף לכלובים
ב-12 באוקטובר חתמה מושלת מישיגן על חוק הדומה לחוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק" שהתקבל בקליפורניה אשתקד. החוק במישיגן אוסר לקשור או לכלוא חיות באופן המונע מהן לשכב, לעמוד, למתוח אברים או להסתובב בחופשיות. החוק חל על חזירות, עגלים, ותרנגולות, והוא אוסר אפוא על השימוש בתאי בידוד ל"עגלי חלב" (החל מ-1.10.2012) וכן על כלובי הריון לחזירות וכלובי סוללה לתרנגולות בתעשיית הביצים (תוך עשור). שלא כמו משאל-העם בקליפורניה, במישיגן התקבלו האיסורים בחקיקה רגילה, לאחר משא-ומתן בין הארגונים להגנה על בעלי-חיים לבין התעשיות החקלאיות. מישיגן הפכה למדינה השביעית בארצות-הברית שאסרה כלובי הריון לחזירות, החמישית שאסרה תאי בידוד לעגלים והשנייה שאסרה כלובי סוללה לתרנגולות.במיין התקבל קודם לכן חוק האוסר על כליאת חזירות בתאי הריון ועל בידוד/קשירת עגלים, החל מ-1.1.2011. החוק נחתם ב-13.5.2009 ואף הוא התקבל בהליך רגיל אך במהירות ובשקט – הצעת החוק עברה פה-אחד בשני הבתים.
באוהיו הצליחה התעשייה החקלאית להדוף את יוזמת HSUS לחוקק חוק דומה לזה שבמישיגן. תמרון פוליטי מטריד איפשר לתעשייה החקלאית להגיש למשאל-עם הצעה על הקמת מועצה, שתחזיק בסמכות בלעדית להחליט כל החלטה תחיקתית בעניין הטיפול בחיות ותהיה בשליטה גורפת של נציגי התעשיות החקלאיות. התעשיות ניהלו קמפיין ללא תשובה משמעותית מ-HSUS. ב-3 בנובמבר עברה ההצעה ברוב משמעותי, ובינתיים לא הוקמה המועצה. HSUS מתכוון להעלות למשאל-עם בבחירות הקרובות הצעה משלו, ככל הנראה לפי המודל שעבר בקליפורניה.
(לסקירה מפורטת על ההתפתחויות במדינות אלה)
חנויות, קרבות, ציד וניסויים
סימון מוצרי פרווה
בשלוש השנים האחרונות בדק HSUS מוצרי פרווה מרשתות אופנה גדולות ומצא עשרות מקרים של סימון ופרסום מוצרים באופן כוזב ומטעה. השקר הבולט הוא סימון פרווה אמיתית של כלב דביבון (מין אסיאתי ממשפחת הכלביים) בתור "פרווה מלאכותית" (Faux Fur). רמת החיקויים ורמת העיבוד והצביעה של פרווה אמיתית, מחייבים בדיקת מעבדה ואינם מאפשרים ללקוח/ה בחנות לדעת את האמת. הטעיות נוספות שמצא HSUS הן סימון פרוות בתור חיה ממין אחד (המזוהה לרוב כמין אמריקאי) בעוד שמדובר בפרוות חיה ממין אחר (שמקורו ודאי בסין).כלב דביבון (המכונה גם שועל רקון) בכלוב של תעשיית הפרווה הסינית (מקור: The Beijing News).
"חוק סימון מוצרי הפרווה" הפדרלי מ-1951 מחייב סימון מין החיה וארץ הייצור של מוצרי פרווה שלמים, אך אין חובה לסמן מוצרים שיש בהם רק חלק מפרווה. עם זאת, קיימים מספר חוקים כלליים להגנת הצרכן מפני הטעיות. בנובמבר 2008 הגיש HSUS תביעה בגין פרסום כוזב והטעיית צרכנים נגד מספר חברות, וביניהן: Lord & Taylor, המותג Bloomingdale's של Macy's, וכן Neiman Marcus ו-Saks Fifth Avenue. ב-25 בספטמבר פרסם בית-משפט מחוזי בוושינגטון די. סי. פסיקה המאפשרת ל-HSUS להמשיך בהליכי התביעה.
ב-23 בנובמבר הפכה ניו ג'רזי למדינה החמישית בארצות-הברית (אחרי דלאוור, מסצ'וסטטס, ניו יורק וויסקונסין) המחייבת לסמן כל מוצר המכיל חלק מפרווה במין החיה ובארץ הייצור. הסימון צפוי להרתיע צרכניות וצרכנים מרכישת מוצרים שיש בהם חלק מפרווה, ובמיוחד מסין.
משקי כלבים: חקיקה
גידול "חיות מחמד", ובעיקר גידול כלבים (puppy mills), הוא תחום חקלאי בארצות-הברית, וכמו בתחומים חקלאיים אחרים, הכלבים סובלים מצפיפות קיצונית, מהזנחה ומטיפולים אלימים. אין בארצות-הברית חקיקה נגד הרבעה מסחרית של כלבים, אך החקיקה משפרת את אפשרויות הפיקוח וקובעת תנאי מינימום להחזקת החיות. בשנת 2009 חוקקו 10 מדינות חוקים כאלה (מתוך 33 מדינות שבהן הוגשו הצעות חוק בנושא).אחד מהחוקים היעילים בתחום הוא הגבלה על מספר "כלבות הרבייה" שמותר להחזיק בו-זמנית. כמו ב-2008, כך גם ב-2009 חוקקו שתי מדינות חוק כזה – אורגון וושינגטון – שהגבילו את מספר הכלבות ל-50 (לעומת מאות ויותר מכך במשקים גדולים). חוקים אלה כוללים גם תנאי מינימום של מרחב, מבנה, התעמלות וגישה למים, למזון ולטיפול וטרינרי.
בפנסילבניה הושלם תהליך חקיקה שארך כשנתיים, והוא אוסר כמה מההליכים המכאיבים והמסוכנים ביותר שנהוגים במשקי כלבים גדולים: קיצוץ זנב לאחר גיל 5 ימים, הטלת מום כירורגית במיתרי הקול (debarking) ויילוד כלבים בניתוח, אלא אם הניתוח מבוצע תחת הרדמה ועל-ידי וטרינר.
משקי כלבים במשפט
HSUS מדווח שבשנת 2009 נערכו 16 פשיטות רשותיות על משקי כלבים ברחבי ארצות-הברית וחולצו מעל 3,000 כלבים, לרוב בעקבות הזנחה קשה. אחד מהכלים החדשים שהנהיג הארגון לעידוד ההרשעות הוא מוקד לדיווחים בעניין משקי כלבים, המציע פרס כספי למי שיביא למעצר ולהרשעה (HSUS פתח מוקדים כאלה גם בענייני התעללות אחרים). האתר Pet-Abuse.Com מדווח על 10 הרשעות בעניין משקי כלבים במהלך השנה. העונש הכבד ביותר הוטל על זוג ממדינת וושינגטון, שממשקיהם חולצו כ-600 כלבים, מתוכם כ-480 כלבות הרות: שנת מאסר ותשלום כ-31,000 דולר – הוצאות החזקת הכלבים שחולצו.HSUS מדווח על תביעה תקדימית, שעדיין לא הוכרעה, נגד חברה בינלאומית ל"חיות מחמד", Petland. החברה, שבסיסה באוהיו, מפעילה 192 חנויות. היא מוכרת רבבות גורי כלבים בשנה – יותר מכל חברה אחרת בארצות-הברית – ומצהירה שמקור הכלבים מבתי גידול בסטנדרט רווחה גבוה. השנה תבעו את Petland מאות לקוחות מ-40 מדינות על מכירת כלבים ממשקי כלבים. זאת לאחר שבנובמבר 2008 חשף HSUS חקירה ממושכת, שהוכיחה כי מקור הכלבים שנמכרים בחנויות Petland הוא ממשקים. החוקרים סקרו 35 משקים גדולים ומאות ספקים אחרים לחנויות Petland ומצאו ברובם כלבים בכלובים זעירים, מתבוססים בהפרשותיהם.
קרבות כלבים
להערכת HSUS, יותר מרבע מיליון כלבים מנוצלים מדי שנה בשיסוי הדדי (קרבות כלבים). שיסוי חיות זו בזו הוא ודאי תחום ההתעללות המטופל ביותר בחקיקה האמריקאית, אם כי במדינות רבות קבועה ענישה חלשה מדי אפילו בתחום זה. בראשית 2009 נותרה רק נבאדה, מבין כל מדינות ארצות-הברית, כמדינה שמותר להחזיק בה בכלבים המיועדים לקרבות או לאמנם לשם כך. ב-26 במאי חתם מושל נבאדה על חוק האוסר זאת, ובכך נסגרה הפרצה בחוק (החוק הוותיק יותר, שאוסר על שיסוי החיות, מחייב לתפוס את מארגני הקרב בשעת מעשה ולכן אינו יעיל).HSUS מדווח על 15 פשיטות שערכו הרשויות על זירות כלבים במהלך שנת 2009. כ-750 כלבים חולצו. פשיטה חסרת תקדים בהיקפה נערכה ב-8 ביולי ב-8 מדינות במקביל, לאחר 18 חודשי חקירה. למעלה מ-500 כלבים חולצו, 26 איש נעצרו ו-5 הורשעו. באתר Pet-Abuse.Com רשומות 16 הרשעות בסך הכל במהלך השנה. בשלושה מקרים עדיין לא ניתן גזר-דין, באחד הוטל קנס קטן, אולם שלושה גברים מאילינוי נידונו ל-14, 18 ו-24 חודשי מאסר, וצעיר מווירג'יניה נידון במרץ לארבע שנות מאסר לאחר שארגן קרבות כלבים, אמנם בהיקף קטן, ונתפס גם בהחזקת מריחואנה למכירה. חומרת הענישה תלויה במדינה. מארגן קרבות מקרוליינה הצפונית, שהורשע ב-14 אישומים לאחר שבשטחו נמצאו בשנה שעברה 127 כלבים נידון בפברואר 2009 ל-8 עד 10 חודשי מאסר; 127 הכלבים הומתו בצו-בית-המשפט.
סרטי התעללות
הקלות שבה ניתן להפיק סרטים ביתיים ולמכור אותם דרך האינטרנט, הביאה להתפתחותו של שוק לסרטים המציגים התעללות בחיות. ב-1999 עבר בקונגרס "חוק צילום התאכזרות לחיות", האוסר למכור בין מדינות צילומים, ובכלל זה סרטי וידיאו, שבהם נראית חיה העוברת במתכוון הטלת מום, פציעה, עינוי או הרג. החוק נחקק בתגובה להתפשטותם של "סרטי ריסוק", שבהם נראית אישה הרומסת למוות חיה קטנה. לפני חקיקת החוק, הוצעו למכירה כ-2,000 סרטים כאלה; החוק צמצם את השוק במידה ניכרת.בוב סטיבנס מווירג'יניה הוא אחד הראשונים שנתבעו לפי החוק, לאחר שמכר סרטים שיצר, אשר נועדו לקדם שיסוי כלבים זה בזה וכללו צילומים רבים של קרבות כלבים. בשנת 2005 הורשע סטיבנס ונידון ל-37 חודשי מאסר, אולם ב-18.7.2008 ביטל בית-דין לערעורים את פסק-הדין בטענה ש"חוק צילום התאכזרות לחיות" מנוגד לתיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית, האוסר, בין השאר, לחוקק חוקים הפוגעים בחופש הביטוי.
לפי חקירת HSUS, מאז שבוטל פסק-הדין חלה עלייה תלולה במכירת "סרטי ריסוק" באינטרנט. באתר אחד הוצעו למכירה 118 סרטים, המתעדים התעללות קיצונית במאות מכרסמים, עופות, צפרדעים, נחשים וחתולים. בסוף 2008 עתר בעניין התובע הכללי של ארצות-הברית לבית-המשפט העליון, ובאפריל 2009 הסכים בית-המשפט לשמוע טיעונים בנושא – דיון ראשון מזה 15 שנים במשפט בעלי-חיים חשוב בערכאה זו. להכרעה צפויות השלכות כבדות, כי מוקד הדיון הוא קביעת בית-המשפט לערעורים, שלפיה מניעת התאכזרות לחיות אינה מהווה אינטרס משמעותי של ארצות-הברית ולכן הגנה על חופש הביטוי (של מתעללים) גוברת מבחינה משפטית על ההגנה על חיות מפני התעללות.
קרבות תרנגולים
HSUS מתאר 8 פשיטות שערכו הרשויות על זירות של קרבות תרנגולים במהלך 2009. בדרך-כלל הוחרמו מאות עופות בכל פשיטה; במספר מקרים צוין שהרשויות הרגו את התרנגולים הזכרים בטענה שהם תוקפניים עבור אימוץ. כמה מהפשיטות היו גדולות במיוחד: בטנסי הוגשו כתבי אישום נגד 236 איש בפשיטה אחת, ובניו מקסיקו נערכה פשיטה על 7 זירות ביום אחד. רשויותאחד מכתבי-העת שמעודדים שיסוי תרנגולים זה בזה; שימוש בשירותי הדואר האמריקאיים להפצת כתבי-עת כאלה אינו חוקי לפי חוק רווחת בעלי-החיים.
הישג מסוג אחר במאבק נגד קרבות תרנגולים רשם HSUS כאשר בית-משפט פדרלי הורה לשירותי הדואר של ארצות-הברית לשקול מחדש איסור על משלוחי דואר של מגזינים מסוימים בעניין קרבות בעלי-חיים. מדובר במגזינים הגדושים בפרסומות לציוד בלתי חוקי המשמש בקרבות (כגון סכינים המוצמדים לרגל התרנגולים). מגזינים כאלה נמצאו ברוב זירות הקרבות שנערכו בהן פשיטות. ב-2006 דחו שירותי הדואר עתירה של HSUS בעניין, אף על-פי שחוק רווחת בעלי-החיים הפדרלי מפרט איסור מפורש על השימוש בשירותי הדואר למטרות אלה בדיוק.
חיות בר
לאחר שממשל בוש נתן היתר לצוד במכלאות אנטילופות ממינים נדירים, ביוני 2009 ביטל בית-המשפט את ההיתר. בארצות-הברית פועלות כ-1,000 מכלאות המציעות לציידים לירות בחיות הכלואות, עם העדפה לחיות גדולות או נדירות.השיטה הקיצונית ביותר של ציד במכלאות, הכוללת הפעלת רובה דרך האינטרנט, נאסרת בהדרגה: ב-2009 הגיע מספר המדינות האמריקאיות שאסרו שיטת ציד זו ל-40.
במאבק על גורלם של דובי הקוטב, דחה משרד הפנים בממשל אובמה ניסיון של ארגון הציידים Safary Club להתיר ייבוא גופות של דובי קוטב לארצות-הברית. החוק האמריקאי הגן על הדובים בין השנים 1994-1972, אז הצליח Safari Club להביא להיתר ייבוא כמעט 1,000 דובים תוך 15 שנים. ההיתר בוטל ב-2008.
מצב הדובים השחורים בארצות הברית גרוע יותר משום שאינם נתונים בסכנת הכחדה מיידית. כ-33,000 מהם ניצודים בשנה. השנה ביקש משרד הדגים והציד של קליפורניה להרחיב את היתרי ציד הדובים השחורים במדינה, אולם באפריל נסוג מיוזמתו.
יוזמה קטלנית נוספת שנעצרה היא תוכנית להתיר ציד "ספורטיבי" של זאבים באזור הימות הגדולות – מינסוטה, מישיגן וויסקונסין. זוהי הפעם השישית בחמש שנים האחרונות שיוזמה של הרשויות להרוג זאבים נעצרה בעקבות התערבות משפטית.
ניסויים בבעלי-חיים
החקיקה להגבלת הניסויים בחיות כמעט שלא מתפתחת בארצות-הברית, וגם הטיפול המשפטי בתחום כושל. חקירה סמויה שערך HSUS במשך רוב שנת 2008 באחת ממעבדות הקופים הגדולות בעולם, New Iberia Research Center, שם כלואים למעלה מ-6,000 קופים, חשפה 338 הפרות של חוק רווחת בעלי-החיים. במרץ 2009, מיד אחרי פרסום הממצאים, פרסם משרד החקלאות אישור מיידי כללי שלהם, אולם מאז מתעכבת החקירה ולא פורסמו תוצאות. בעקבות החקירה גם עלו יוזמות חקיקה שלא הצליחו.
התפתחות חיובית נדירה בתחום הניסויים היא הצהרת הסוכנות להגנת הסביבה על תוכנית סימון מוצרים חדשה, שפותחה בשיתוף עם חברות גדולות לייצור חומרי ניקוי. התוכנית מבוססת על מבדקי בטיחות של מוצרים ללא ניסויים בחיות, והיא צפויה למנוע מבדקים הנערכים על-ידי החדרת הכימיקלים לעיני ארנבונים והרס עיניהם בייסורים.
http://anonymous.org.il/art681.html