המדריך למורה

מטרות תוכנית הלימודים  מסגרות לפעילות  חיות בבית-הספר  טכניקות וחומרי הוראה  צריכה בידורית  תחליפים  טבעונות 

הפגיעה ההמונית והעמוקה ביותר בבעלי-חיים נערכת באופן ממוסד, במימונו של רוב הציבור וללא כוונת פגיעה. תכנית לימודים רצינית בעניין בעלי-חיים חייבת אפוא להעמיד בעיה זו במרכזה. (צולם בצפון הארץ) 

מטרות תוכנית הלימודים

כשמתכננים להכניס את נושא זכויות בעלי-החיים בבית-הספר, חשוב להגדיר במה מדובר. שלושה נושאים נבדלים, מחייבים גישות שונות:

פגיעה ממוסדת בחיות

הפגיעה ההמונית והעמוקה ביותר בבעלי-חיים נערכת באופן ממוסד, במימונו של רוב הציבור וללא כוונת פגיעה. פגיעה זו, שרובה הגדול נערך בתעשיות המזון והלבוש, עולה עשרת מונים בהיקפה ובחומרתה על כל שאר צורות הפגיעה יחד. תכנית לימודים רצינית בעניין בעלי-חיים חייבת אפוא להעמיד בעיה זו במרכזה. מורות רבות מתרחקות מהבעיה כולה עקב היבטיה השנויים במחלוקת (ובעיקר החשש לומר "צמחונות!" בבית-הספר) אך הרתיעה אינה מוצדקת. מה שנדרש הוא מאמץ להציג נושאים אלה בדרכים שיהיו מקובלות על הנהלת בית-הספר, על משרד החינוך ועל הורי הילדים. לשם כך יש צורך לזהות את המכנה המשותף – הנרחב למדי – שבין העמדה הרדיקלית-לכאורה של הכרה מלאה בזכויות בעלי-החיים, לבין גישות שבקונצנזוס.

תוכנית לימודים הנענית לאתגר זה, נועדה לבסס לעומק את ההכרה המוסרית בזכויותיהם של בעלי-חיים – ולא רק של "חיות מחמד" ושל כמה מינים פופולאריים של חיות בר. לשם כך יש צורך בבסיס משמעותי של כבוד ואמפתיה כלפי החיות המוכרות והאהודות יותר, שממנו יורחב מעגל הכבוד והאמפתיה גם לחיות שרגילים להתעלם מהן. מטרה שנייה של תוכנית הלימודים היא היכרות עם ניצול ממוסד של בעלי-חיים וההכרה בכך שהבעיה בתחום זה אינה משנית ביחס להתעללות סדיסטית, אלא להפך – היא חמורה הרבה יותר. המטרה השלישית היא לבסס את ההכרה בהשפעה של כל פעולה צרכנית – לטובה ולרעה, ולעורר אמון והתלהבות ביחס למחאה מאורגנת ולהפעלת התקשורת ומערכות החוק והמשפט לטובת החיות.

הגוף היחיד בישראל שמתמחה בקידום כל המטרות האלה הוא אנונימוס. הרצאת המבוא של אנונימוס, הנערכת בידי צוות העמותה בפני תלמידי חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון, עשויה לספק פתיחה ראויה לכל תוכנית לימודים בנושא. ההרצאה מותאמת למתינות ולאווירת הקונצנזוס הנדרשים בבתי-הספר (ונבדלת בכך מכל שאר חומרי ההסברה של העמותה). כמורה, תוכלי לשאוב מההרצאה רעיונות להרחבת העיסוק בתחום. בעתיד תספק אנונימוס תוכנית לימודים עבור מורות בבתי-ספר יסודיים, ותנהל אתר שבו יוצגו תוכניות חינוך לכל הגילאים והמסגרות.

"חיות מחמד"

קשר אחראי עם "חיות מחמד" נחשב על-ידי רבים בתור העניין המרכזי בתחום זכויות בעלי-החיים – מתוך חוסר הבנה או חוסר נכונות להתמודד עם ניצול ממוסד. עם זאת, קשר טוב ואחראי עם "חיות מחמד" חשוב כשלעצמו, ומהווה בסיס להזדהות עם חיות אהודות פחות. העמותות שמטפלות בחתולים ובכלבים ישמחו לסייע בהוראת הנושא, וניתן לקבל תוכניות לימודים הממוקדות בו (במשולב עם עיסוק בבעיית ההתעללות הסדיסטית) דרך המשרד להגנת הסביבה. בכל תוכנית לימודים בנושא זה, חשוב לשלב בחינוך לאמפתיה ולטיפול אחראי בחיות גם חינוך למניעת פגיעות שנערכות מתוך חוסר מודעות. הימנעות מוחלטת מקניית חיות ומהתייחסות אליהן כאל סחורות, צריכה לעמוד במרכז התוכנית. זאת בנוסף להימנעות מהחזקת חיות שקשה לספק להן מרחב הולם (ציפורים, דגים וכו'). במקביל לכך, דרושה ביקורת שיטתית על טיפוח חיות גזעיות.

התעללות סדיסטית

לעתים מתעורר בקרב סגל בית-הספר עניין בבעלי-חיים כתגובה למקרי התעללות סדיסטית בבית-הספר או ביישוב. במקרים אלה, הפעילות נועדה לעורר בילדים אמפתיה כלפי חיות והכרה בחשיבות רווחתן וחייהן; להעניק עידוד ערכי ורגשי לילדים שעשויים לדווח על מקרי התעללות ולבסס בקרבם תחושת ביטחון מפני התנכלות ואלימות; ולהרתיע עבריינים, תוך ניצול סמכויות הענישה וההרחקה של בית-הספר ועירוב מרבי של סמכויות חיצוניות כגון המשטרה וההורים. כדאי להיעזר לתכנון פרויקט כזה בארגונים המתמחים בכלבים ובחתולים, וכן בעמותת משמר בעלי-החיים שפועלת בשרון (יחידות שיטור דומות צפויות לקום גם בערים אחרות).

קשר אחראי עם "חיות מחמד" נחשב על-ידי רבים בתור העניין המרכזי בתחום זכויות בעלי-החיים – מתוך חוסר הבנה או חוסר נכונות להתמודד עם ניצול ממוסד. (צילום: treegirl2504) 

מסגרות לפעילות

בבתי-הספר קיים היצע גדול של מסגרות לשילוב לימודים ופעילות בנושא זכויות בעלי-החיים. חשוב לזהות את המסגרות, ובהמשך המדריך נוסיף פרטי תוכן שניתן לצקת למסגרות אלה.

שילוב במקצועות הלימוד

דיון בזכויות בעלי-חיים עשוי להשתלב היטב ברוב מקצועות הלימוד: ביולוגיה/טבע, לימודי הסביבה וגיאוגרפיה, מדעי החברה – סוציולוגיה, פסיכולוגיה וכלכלה, היסטוריה, פילוסופיה, ספרות, תנ"ך/מקרא, תורה שבעל-פה, מחשבת ישראל, אזרחות ודמוקרטיה, משפטים, אמנויות, אנגלית, חיבור והבעה. בקישור זה מובאת סקירה של תחומי עניין אפשריים ומקורות מידע לכתיבת עבודות לימודיות בכל המקצועות האלה, וכאן ניתן למצוא רשימת ספרות רלוונטית בעברית. מאחר שרוב הפעילות הכיתתית איננה כתיבת עבודות, מדובר בחומר רקע בלבד, שמתוכו תוכלי לבנות שיעורים או חלקי שיעורים המתאימים לכלל הכיתה. היתרון במסגרת זו הוא שלא נדרשת בה כל עבודת ארגון.

קורס זכויות בעלי-חיים

ללא ספק, מיסוד שיעור שבועי קבוע המוקדש כולו לזכויות בעלי-חיים הוא הפעילות האפקטיבית ביותר שניתן לעשות בבית-הספר. לעתים עולה האפשרות לעשות זאת במסגרת שיעורי טבע או חברה, אך בדרך-כלל ישמשו לכך מסגרות של "פרויקטים מיוחדים", "שיעורי העשרה" וכו'. בבית-הספר "קשת" שבירושלים, למשל, הפיקה המורה מירה מורד קורס בנושא וניצלה לשם כך "שיעור מפגש", המתקיים במקביל לשעה שבה עוסקים הדתיים שבין ילדי הכיתה בתפילה.

קבוצת פעילות

תלמידים המתעניינים בזכויות בעלי-חיים מתארגנים לעתים בכוחות עצמם, אך לרוב הם מתקשים בכך. תחת הנהגתך עשויים להתגלות פעילים מסורים, לאחר שהתגברת עבורם על הקשיים הארגוניים, כגון: קבלת אישור מההנהלה, השגת חלל לפגישות, קבלת אישורי הורים ולעתים אף אבטחה. את הקבוצה כדאי לגייס מקרב כל כיתות בית-הספר (ואולי יותר מבית-ספר אחד). בתחילת הדרך, חשוב ליצור רשת קשר הדוקה בדואל ובטלפון, וכדאי לגבש יחד שם ולוגו לקבוצה. יש להקדיש את הפגישות הראשונות לדיון על פעילויות אפשריות ולמקד את הקבוצה בשיטות מעשיות וביעדים ריאליים – עם עדיפות לפעילות שניתן לבצע בתוך היישוב שלכם; לאחר מכן חשוב לגבש משימות מוגדרות ולקבוע מי אחראים אישית לביצוע כל משימה. יש יתרון גדול לפעילות שחלקה נערך במתכונת קבועה, למשל: הקמת דוכן הסברה במועד שבועי קבוע במרכז היישוב. בדוכן ניתן להסתייע בחומרי הסברה של אנונימוס.

יש יתרון גדול לפעילות שחלקה נערך במתכונת קבועה, למשל: הקמת דוכן הסברה. 

מאבק מקומי

ביישובים שונים מתקיימת פגיעה בחיות, שהמאבק בה עשוי להפוך לפרויקט בית-ספרי ללא צורך במסגרת זמנים קבועה ובשיבוץ רשמי בתוכנית הלימודים. נושאים מועדפים למאבק יהיו כאלה שלגביהם צפויה הסכמה נרחבת ביישוב או תמיכה ברורה של החוק – למשל, כשמדובר גם בבעיה סביבתית קשה. דוגמאות: משק בעלי-חיים או משחטה המפזרים גופות בעלי-חיים או מזרימים שפכים לנחל; מכלאה עירונית ("הסגר") הידועה בהזנחת החיות או בהרג חסר הבחנה; סלילת כביש או בנייה אחרת בשטח טבעי, במיוחד אם הם שנויים ממילא במחלוקת וניתן להצטרף למאבק משפטי קיים ולחזק את ההיבט הציבורי שלו.

יום מיוחד

"יום זכויות בעלי-חיים" כדאי לבסס על שלושה מרכיבים: גיוס כלל מורות בית-הספר, אשר ישלבו התייחסות מיוחדת לזכויות בעלי-חיים בשיעוריהן בהתאם למקצוע; הזמנת עמותות להגנת בעלי-חיים לעריכת הרצאות ודוכנים; ואירוע מרכזי בשיתוף כלל בית-הספר. אירוע מרכזי כזה עשוי להיות: עימות בין שתי קבוצות תלמידים (debate) סביב שאלה נבחרת (נושא פופולארי במיוחד הוא "ניסויים בבעלי-חיים: בעד ונגד" – כך למשל, הסתיים הקורס בבית-ספר "קשת") וניתן לקיים את העימות כמשפט הדורש מהקהל הכרעה; דיון פומבי בין מומחים מוזמנים; תצוגת אופנה של מוצרים שאינם כרוכים בפגיעה בחיות (בדגש על המוצרים הבעייתיים – נעליים, תיקים, חגורות ומעילים); הצגה שיצרה קבוצת תלמידים בנושא.

מחויבות אישית

המסגרת של "מחויבות אישית – שירות לזולת" מאפשרת לתלמידי בית-הספר התיכון לקבל יחידה אחת של "בגרות פנימית" תמורת 60 שעות פעילות לפחות בשנה, לאחר הכשרה מתאימה ובתוספת דיווח על התנסותם. אנונימוס פתוחה לקבל תלמידים במסגרת "מחויבות אישית" בתל-אביב, בירושלים ובפתח-תקווה, ולשם כך יש צורך שאת כמורה תקדמי את הפרויקט בבית-ספרך ותשמשי כמלווה לתלמידים במהלך השנה.

מבצע של אדם אחד

משימות חינוכיות מסוימות תוכלי לבצע בעצמך, מבלי לקבל לשם כך קבוצה, חלל ומסגרת זמן. פרויקט אפשרי כזה הוא הקמת פינה בנושא זכויות בעלי-חיים בספריית בית-הספר, אשר בה יצטברו במשך הזמן עשרות ספרים תחת שילוט מתאים. פרויקט מקביל לכך הוא הקמת מדור לזכויות בעלי-חיים באתר האינטרנט של בית-הספר, עם בלוג אישי, עדכון בקישורים (למשל: לגיליון האחרון של "זכויות בעלי-חיים השבוע") ומקום לתגובות. גם שדרוג הקפטריה – סילוק ג'אנק פוד הכולל מוצרים מן החי ותוספת ירקות ופירות ו"תחליפי" בשר וחלב – ניתן לבצע כפרויקט אישי. כמובן, כל פרויקט כזה יהיה אפקטיבי יותר בשיתוף כמה שיותר תלמידים, אך הפרויקט עשוי להצליח גם אם יש קושי לבנות מסגרת רבת-משתתפים.

ומורה בעלת יוזמה יכולה לנצל את האפשרויות הגלומות במערכת החינוך ולחולל שינוי של ממש בקרב דורות של תלמידים. (צילום: Mr. J. Jay) 

חיות בבית-הספר

ביקורי חיות

אין דבר מפתה יותר לחינוך בנושא זכויות בעלי-חיים מפרויקט שכרוך במגע ישיר עם חיות, אולם גם אין פרויקט מסוכן יותר. בתכנון מגע עם חיות חשוב לזכור שטובת החיות קודמת לכל, ובכלל זה לכל תועלת חינוכית!

הזמנת מדריכים חיצוניים, שמביאים איתם חיות שהילדים יוכלו לראות מקרוב ולגעת בהן, פסולה מכל וכל. הטלטול והחשיפה לאנשים זרים, מהווים מקור למצוקה לרוב החיות. (צילום: Tjflex2) 

הזמנת מדריכים חיצוניים, שמביאים איתם חיות שהילדים יוכלו לראות מקרוב ולגעת בהן, פסולה מכל וכל. למרות הבטחות המדריך/ה, אין לך אפשרות לוודא באילו תנאים מוחזקות החיות בדרך-כלל, ובכל מקרה הטלטול והחשיפה לאנשים זרים, מהווים מקור למצוקה לרוב החיות. האפשרות להביא בעצמך את הכלב שלך לבית-הספר סבירה הרבה יותר – אם את בטוחה שהכלב ייהנה מכך. אביטל מישה, שלימדה במשך שלוש שנים ילדי כיתות א'-ו' בבית-ספר "קפלן" שבחדרה, נהגה להגיע לבית-הספר עם הכלב שלה והרבתה לדבר על מה שהוא מרגיש. כך יצרה סף רגישות גבוה לצרכיו בקרב הילדים. הנוכחות הממושכת של כלב חופשי ומטופל היטב בבית-הספר, יכולה לרכך את התנגדותם של ילדים ומורות שחוששים מכלבים, לספק מודל ראוי לילדים המטפלים בחיות בעצמם ולתרום עניין לכלב.

אפשר ליצור קשר עם השירותים הווטרינריים המקומיים ולנסות לארגן ביקורי תלמידים שיטפלו בחיות במכלאה או יוציאו כלבים לטיול. שיתוף-פעולה כזה נדיר, וודאי יתאים רק לקבוצת תלמידים נבחרת. שיתוף-פעולה דומה יתכן גם עם ארגון המחזיק מקלט לחיות ביישוב שלך.

פינות-חי: בעיה רצינית

החזקת פינת-חי מקובלת בבתי-ספר רבים. תומכי התופעה מניחים שזוהי הדרך המיטבית להכיר חיות מקרוב ולעורר בילדים תחושות חיבה ואחריות כלפיהן. גם אם יש בכך מידה של אמת, רוב פינות-החי מעבירות מסר דומיננטי יותר: החזקת חיות בשבי היא לגיטימית, וניצולן למטרות חינוך לגיטימי אף הוא. אם החיות נקנו עבור פינת-החי וחיות שמתו "מוחלפות" בחיות אחרות – הילדים קולטים מסר הרסני וקיצוני: חיות הן סחורה בת-תחליף.

בעיה אחרת היא הפגיעה הישירה בחיות. גם את את משוכנעת שתוכלי להעניק לחיות חיים מצוינים, אינך יכולה להבטיח שהתנאים לא ישתנו בעתיד, אם תפסיקי לעבוד במקום או שגישת ההנהלה תשתנה (תוחלת החיים של מינים המוחזקים בפינת-חי היא מספר שנים, ולפעמים מעל 20 שנה!). בנוסף לכך, חיות שכלואות במקום ציבורי מהוות מוקד משיכה להתפרצויות סדיסטיות. מקרי התעללות והרג אינם בגדר אסון מפתיע, אלא הם תולדה צפויה של כליאת יצורים חסרי-אונים במקום ציבורי.

אם כבר קיימת בבית-הספר פינת-חי, כדאי כמובן לנסות לשפר את תנאי המחיה השוררים בה ולערב תלמידים בטיפול בחיות. אולם השאיפה המוצהרת צריכה להיות סגירת המקום – לאחר מותן הטבעי חיות, שחרורן לטבע או אימוצן במקום בטוח יותר. כדאי לערב את התלמידים בדיון על הסגירה הצפויה.

פינת-החי כמקלט

לעתים עשויה פינת-החי להיות הפתרון הטוב ביותר לחיות שאין להן אפשרות לשוב לחיי חופש או לעבור למקום טוב יותר. רק אז הופכת פינת-החי לפרויקט ראוי מבחינה מוסרית וחינוכית – וחשוב לבסס בקרב התלמידים את ההכרה שלא מדובר בכליאת חיות כדי לספק עניין חינוכי, אלא במקלט לכל דבר. פינות-חי כאלה עשויות לאכלס חיות מבויתות שננטשו או חיות בר שאינן יכולות לשוב לטבע (רק באישור רשות הטבע והגנים!) וניתן להקים פינת-חי כמקלט לחיות שחולצו מתעשיות המזון. מאחר שבכל המדגרות נהוג להרוג אפרוחים "פגומים" ואת האפרוחים הזכרים שבקעו בתעשיית הביצים, קל להקים פינת-חי שהיא למעשה מקלט להצלת מעט מהאפרוחים האלה, או להצלת תרנגולות "זקנות" בתעשיית הביצים. מקלט כזה יהווה גם רקע להבנת הניצול התעשייתי של בעלי-חיים.

תצפיות מרחוק בחיות

במבט ראשון, נדמה שקשר מרחוק עם חיות אינו יכול להתחרות במגע גופני ישיר בכל הנוגע ליצירת חיבה ואמפתיה, וליכולת לרתק ילדים. אולם קשר מרחוק אפקטיבי הרבה יותר בפיתוח כבוד כלפי החיות כיצורים מורכבים ובעלי חיים עצמאיים, שהוא יסוד מוסרי לא פחות חשוב מחיבה ומאמפתיה.

תצפיות מרחוק ללא מעורבות ניתן לבצע בעיקר בציפורים. ניתן גם לעודד ציפורי בר להתמקם בחצר בית-הספר ללא מגע איתן. בתצפיות עשוי להתעורר צורך בסיוע מדריך חיצוני, במשקפות ובעבודה בקבוצות קטנות; סביר אפוא לשלב תצפיות בלימודים בכיתה, למשל בסיוע סרטי טבע. למרות הקשיים הטכניים, שילוב הצפרות בתוכנית הלימודים מומלץ בבתי-ספר המצויים באזור עשיר בציפורים, תוך עידוד גאווה מקומית והדגשת חשיבות ההגנה על חיות בר מפני הרס בתי-גידולן. יש להעיר כאן נגד הנטייה לשלב את התצפיות בטיבוע ציפורים. המדובר בשיטת מחקר מפוקפקת מבחינה מוסרית, המעבירה לילדים את המסר שמותר לבצע בציפורים מעשים אלימים "למען המדע" (כלומר לשם סיפוק סקרנותם של צפרים...).

מספר פרויקטים בהובלת החברה להגנת הטבע נחלו הצלחה רבה ביצירת עניין, הזדהות ואפילו אמפתיה עם חיות בר. הצבת תיבות קינון לבזים אדומים, לסיסי חומות, לתנשמות ועוד, בבית-הספר או בסביבתו, יוצרת מעורבות אישית וקהילתית עמוקה. מצלמות המוצבות בקנים מאפשרות צפייה במתרחש והתקשרות אישית, למרות היעדר מגע גופני.

מצלמות המוצבות בקנים מאפשרות צפייה במתרחש והתקשרות אישית, למרות היעדר מגע גופני. בתמונה: זוג סיסים בקן, הסיס שמימין מאכיל גוזל. מתוך סרטון של אתר הצפרות הישראלי. 

פרויקט אפשרי אחר כרוך בתצפיות מרחוק בחתולים חופשיים, בניסיון לעמוד על מורכבות חייהם העצמאיים. הנחיית התצפיות מחייבת ידע רב, והילדים יצטרכו להתאזר בסבלנות מול חתולים מנמנמים. אפשרות קלה יותר היא מעקב מתועד אחר חתולי בית-הספר וסביבתו, תוך נטילת אחריות בית-ספרית להאכלה, לטיפול הרפואי ומן הסתם גם למניעת התרבות החתולים.

טכניקות וחומרי הוראה

חלוקה לקטגוריות

בכל תוכנית לימודים, חלוקת הנושא לקטגוריות תכריע במידה רבה את יעילות תהליך הלמידה. לימודים המוקדשים לכל קבוצה ביולוגית בנפרד ("דגים", "עופות" וכו') ינציחו חשיבה סטריאוטיפית. גרועה עוד יותר היא חלוקה לפי סוג הקשרים שבין אנשים לחיות ("חיות מחמד," "חיות משק" וכו'): מיון כזה מחזק את הנטייה לחשוב על חיות בתור כלים לשימושו של האדם ולא כיצורים בעלי ערך בזכות עצמם. חלוקה כזו גם מרכזת שלא לצורך את הקשיים לדון בנושאים העשויים לעורר מחלוקת – חיות בחקלאות ובמעבדות. עדיף אפוא לחלק את החומר לקטגוריות המדגישות את עושר חייהן של החיות, כשכל קטגוריה חלה על מינים מקבוצות ביולוגיות רבות ועל חיות הסובלות מניצול במצבים שונים. כך, למשל, הרצאת המבוא של אנונימוס סוקרת את הזכויות המוסריות של בעלי-החיים לפי חתכים אלה: "הזכות לחופש מאלימות", "הזכות לסיפוק צרכים גופניים", "הזכות לסביבה הולמת", "הזכות לחברה ולמשפחה", ו"הזכות לבריאות תורשתית."

כדאי להדגיש לאורך כל תוכנית הלימודים את השאלה "מה אפשר לעשות כדי לעזור לחיות?" תוך הימנעות מהדגשת התחום המשפטי, שבדרך-כלל אינו מאפשר לילדים מעורבות משמעותית. תחת זאת יש למיין את סוגיית החקיקה והאכיפה בין שאר תחומי הפעילות הציבורית: הימנעות מגרימת נזק, פעולות עזרה ישירות, צרכנות מוסרית, הסברה ישירה, הפעלת התקשורת, לחץ על נבחרי ציבור, לחץ על חברות מסחריות וכו'.

העשרה: חיי הרגש של חיות

ההכרה בזכויות בעלי-החיים מבוססת במידה משמעותית על לימוד יסודי וחווייתי בנושא המורכבות הרגשית, חיי החברה והאינטליגנציה שלהם. שיעור המלווה בסרטים או בקטעי סרטים (או לכל הפחות שקופיות) הוא המדיום הטבעי לכך. קיימים אינספור מקורות כלליים בנושאים אלה, וביניהם סרטי טלוויזיה רבים המשודרים בערוצי נשיונל ג'יאוגרפיק, אנימל פלנט (דיסקברי) וכדומה. בבחירת סרטים או קטעי סרטים לצפייה בכיתה, כדאי להתמקד במעקב אישי ואמפתי אחר קבוצות קטנות של חיות (כמו הסדרות "סוריקטות: יצורים חסרי מנוח" ו"שוכני הצוקים"). חיסרון ניכר של סרטים אלה הוא ההתמקדות בחיות בר בחו"ל, הרחק מחוץ לתחום ההשפעה של הילדים. יש אפוא יתרון לסרטים מישראל (כגון סרטי משה אלפרט). בבחירת סרטי טבע, חשוב להימנע מהמגמות הנפוצות בערוצי הטבע: דגש רב על טריפה, והצגות של שליטה בחיות (למשל, הסדרה "יומני תנינים").

הוראה בתחום זכויות בעלי-החיים מחייבת להכניס לתוכנית הלימודים לא רק דיון בחיות בר וב"חיות מחמד", אלא גם ברגשות ובהתנהגות של חיות המנוצלות בחקלאות ובמעבדות. ללא דיון כזה, השיעורים יעמיקו את ההפרדה הקיימת בתרבות ממילא – בין חיות שיש להן רגשות וזכויות לבין חיות שלא מתחשבים בהן ולא חושבים עליהן כלל. באתר אנונימוס יש מדור המוקדש לרגשות של חיות אלה, וניתן להיעזר גם בסיכום בנושא בהפקת הארגון CIWF (באנגלית). סרטים בנושא נדירים; הסרט The Emotional World of Farm Animals (ללא תרגום) ניתן לצפייה באינטרנט.

הוראה בתחום זכויות בעלי-החיים מחייבת להכניס לתוכנית הלימודים לא רק דיון בחיות בר וב"חיות מחמד", אלא גם ברגשות ובהתנהגות של חיות המנוצלות בחקלאות ובמעבדות. (צילום: Free Animal Pix) 

עיתון קיר

קיר בנושא זכויות בעלי-חיים, עם כותרות גדולות ותמונות וטקסטים שניתן לעדכנם, מתאים למקום מרכזי בבית-הספר וגם לכיתות. את הקיר רצוי ליצור כפרויקט מתמשך של כיתה אחת לפחות, וניתן להסתייע לפיתוחו במורות נוספות. אנונימוס מספקת ערכה בסיסית לעיתון קיר. למידע מפורט בנושא.

אתר אינטרנט

אתר מיוחד או מדור בתוך אתר בית-הספר, ירחיב את העיסוק בתחום מעבר לשעות הלימודים. מומלץ להקדיש בדף הראשי של האתר מקום לעדכונים שבועיים: פסקת הקדמה משלך, טקסטים קצרים שכתבו ילדים, ציורים שציירו, תמונות/סרטים שצילמו, וכן קישורים לנושאים אקטואליים (למשל, "זכויות בעלי-חיים השבוע" וכמה כתבות ממדור החדשות שבו). האתר הוא המדיום הטבעי לקידום פעילויות הטיפוסיות לאינטרנט, ובמיוחד כתיבת מכתבים לרשויות, לחברות מסחריות המנצלות בעלי-חיים ולעיתונות. הכתיבה מחייבת תרגול והנחיה, ונמענים ניתן למצוא ב"זכויות בעלי-חיים השבוע" או לגבש בעזרת התלמידים.

באתר כדאי לכלול גם פורום לדיונים. זוהי הזדמנות לערב הורים בחומר הנלמד – למשל דרך השתתפות בפורום, לאחר שכל ההורים קיבלו הזמנות השתתפות אישיות.

כתבות עיתונות

שיטת עבודה נוחה היא לאסוף עם התלמידים כתבות עיתונות המתייחסות לבעלי-חיים – ולדון בהן. בדיונים כדאי להדגיש שאלות מוסריות הקשורות בכתבות ולבחון את האפשרויות העומדות בפנינו, הציבור, להגן על חיות במקרים דומים.

כתבות עיתונות הן מקור מידע נוח, אך גם בעייתי לעתים קרובות. תוכלי לנצל את הבעייתיות לפיתוח חשיבה ביקורתית, המאפשרת לזהות בעלי-חיים במקום שבו נהוג לראות רק פעילות כלכלית, ולזהות מצוקות בעלי-חיים בתנאים שאיש לא שם לב אליהם או שאף נהוג להחשיבם כתנאים טובים. תחת הכותרת "איפה מסתתרות החיות?" אפשר לעבור על כתבות רבות ולגלות רמזים לפגיעה בבעלי-חיים, שלא עניינו את הכתב. למשל: בדיווח כגון "ענף הלול נפגע מגל החום" – מסתתרים המוני עופות שגססו ומתו כי לא היה להם לאן להימלט מהחום; "הוחלט על סלילת כביש" – כלומר על הריסת ביתן של חיות הבר ועל דריסת רבות מהן; "תערוכת חתולים" – כאן מסתתרים עיוותים תורשתיים וטלטול חתולים בכלובים; "מתעלל נשלח למאסר" – ואנו שומעים על כך כי רוב המקרים הדומים לא טופלו על-ידי הרשויות; או "בגן החיות נולד אריה" – ועם לידתו נגזר עליו מאסר עולם. לעתים תיאלצי לנווט דיון מרוכך על תכנים קשים כאלה. ילדים קטנים אולי יסתפקו בציור המציאות שמתוארת בדיווח היבש, ודי בכך כדי לעוררם לחשוב "איפה מסתתרות החיות?"

סיפורי מאבקים

תוכנית לימודים על זכויות בעלי-חיים אינה שלמה ללא התייחסות רצינית למאבקים בניצול בעלי-חיים. כדאי להתייחס למאבקים שהסתמכו במידה ניכרת על פעילות של נוער. באתר אנונימוס מתוארים עשרות סיפורים כאלה, בעיקר במדור "פעילות". פגישה פנים אל פנים עם שותף למאבק כזה, תוכל להלהיב במיוחד ולחדד את הקישור שבין תיאוריה למעשה. תוכלי להזמין לשם כך נציג אנונימוס שיספר, למשל, על אחד מהמאבקים הדרמטיים והמצליחים ביותר בהיסטוריה של התנועה העולמית לשחרור בעלי-חיים: המאבק נגד פיטום אווזים בישראל.

נציג אנונימוס ישמח לספר על אחד מהמאבקים הדרמטיים והמצליחים ביותר בהיסטוריה של התנועה העולמית לשחרור בעלי-חיים: המאבק נגד פיטום אווזים בישראל. 

דיוני מוסר

מרכיב חשוב בתוכנית הלימודים הוא דיונים שעניינם הכרעות מוסריות בקונפליקטים שבין בני-אדם לבעלי-חיים שונים. בהנחיית דיונים כאלה, כדאי לשים לב למספר נקודות:

חשוב לתת מקום מוגדר לעיסוק בעובדות הרלוונטיות לסוגיה המוסרית: מי נפגע במצב הנדון ועד כמה הוא נפגע, או מי מרוויח מה. יש להדגיש את ההבחנה בין הבירור העובדתי לבין הוויכוח בשאלה מה ראוי לעשות. ללא הבחנה כזו, צפוי בלבול בין ויכוחים על ערכים לוויכוחים על עובדות. למשל, אביטל מבית-הספר "קפלן" הנחתה דיוני מוסר בכיתות ד'-ו' (דרך ערכת "שלום שלמה המלך") ונוכחה שלמרות חוש הצדק הבריא שהפגינו הילדים מול סוגיות של התעללות בוטה, הם לא ראו פסול ב"לקחת" צב (או חיית בר אחרת) הביתה – משום שלא ידעו שהצב ייפגע כתוצאה מכך.

כשמדובר בסדרת שיעורים ממושכת, עדיף להתחיל בסוגיות פשוטות יחסית (כגון מקרי התעללות או הזנחה בוטים) שיסייעו לבניית הסכמה על המעמד המוסרי של בעלי-חיים ולביסוס אוצר מילים מתאים ומאגר של דוגמאות משותפות. רק לאחר מכן אפשר לעבור לסוגיות מוסריות מסובכות.

כדאי להימנע מדיון מנוכר, שבו מוצגים שני הצדדים בקונפליקט בגוף שלישי. עדיף ליצור משחק תפקידים, שבו צדדים מתווכחים בגוף ראשון, תוך הזדהות עם הצד הרלוונטי בקונפליקט ומתוך ניסיון לייצג באופן אותנטי את האינטרסים "שלי" בתור תרנגולת, לולן וכו'.

צריכה בידורית

הקשר הצרכני

כאשר נושא זכויות בעלי-החיים זוכה להגיע למערכת החינוך, לרוב מתמקד המסר בריסון סדיזם ובפיתוח אחריות כלפי "חיות מחמד". אולם מאחר שבחברה המודרנית עיקר השפעתנו על חיות נובעת מבחירות שאנו עושים כצרכנים, בכך צריכה להתמקד גם תוכנית הלימודים בנושא זכויות בעלי-חיים. היבטים רבים של החרם הצרכני מתיישבים היטב עם ערכי מוסר מקובלים, וריסון של צרכנות בלתי מוסרית מתיישב בדרך-כלל גם עם האינטרסים הכלכליים של ההורים. רצוי וקל אפוא להתמקד בהיבטים אלה במסגרת אילוצי מערכת החינוך.

התחום הצרכני כולל בתוכו, בין השאר, התעללות בבעלי-חיים שכרוכה בעסקי בידור. התעללות זו מוצגת תוך הטעיית הקהל באשר לפגיעה בחיות מאחורי הקלעים, לעתים קרובות תוך הפרת החוק והנורמות המשפטיות. ניתן להציג נושא זה בכיתה, לחשוף את ההתעללות שמאחורי הקלעים ולחדד את הקשר שבין מימון הפעילות בידי הצרכנים – ילדים, ברובם – לבין מעשי ההתעללות. כמובן, חשוב למנוע כל מעורבות של בית-הספר בפעילויות כאלה, הן בשטח המוסד והן בטיולים ובמופעים מחוץ לשטח המוסד. אלה הם תחומי הבידור העיקריים שמבוססים על התעללות:

מופעים עם בעלי-חיים

מופעים שכוללים אלימות גלויה אסורים בחוק במפורש (שיסוי חיות זו בזו) או שהם נפסלו על-ידי בית-המשפט. המעמד של "קרב אדם-תנין", למשל, עמד במוקד מאבק משפטי בשנות ה-90, עד שקיום הקרבות נאסר על-ידי בג"ץ בפסק-דין יסודי, שעשוי לשמש אותך בכיתה כחומר לימוד.

מופעים עם בעלי-חיים, גם כשנדמה שהחיות משתפות פעולה מרצון, מבוססים בדרך-כלל על אימוני כפייה, שבמהלכם לומדת החיה, תחת לחצי עינויים, לבצע תרגילים המנוגדים לטבעה. למופעים נלווים גם טלטול החיות למרחקים ארוכים בתנאי הובלה קשים וכליאה בצפיפות במשך רוב ימות השנה (לכתבה בנושא, ולסרט באנגלית). מופעים כאלה אסורים בחוק, הקובע הגבלות מיוחדות על מופעים הכוללים חיות בר. החוק גם מתייחס לכל החיות בקובעו איסור לקיים מופעים, שבהכנות לקראתם או באופן החזקת החיות הקשורות במופע ייגרם להן סבל. אלא שהחוק אינו נאכף. מופעים עם חיות מבויתות עדיין נפוצים בישראל תחת כותרות כגון "קרקס" או "תיאטרון", במסגרת גני חיות, במופעי קוסמים ובמופעים מאולתרים שונים. מופעים פוגעניים נוספים שמתפשטים בארץ הם מירוצי סוסים ורודיאו.

ניתן לדוון בכיתה בהתעללות בבעלי-חיים שכרוכה בעסקי בידור ולחדד את הקשר שבין מימון הפעילות בידי הצרכנים – ילדים, ברובם – לבין מעשי ההתעללות. (צילום: Usien, גרמניה) 

חיות בתצוגה

סוג אחר של פגיעה בחיות למטרות בידור הוא הצגתן כלואות לקהל – בגני חיות ובפינות חי. בדור האחרון עברו גני החיות הגדולים בעולם שינוי תדמית: הם הרחיבו אחדים ממתחמי הכליאה ומתהדרים בתוכניות לשימור מינים. למרות זאת, עדיין מדובר במתקני כליאה הקיימים בראש ובראשונה למטרות מסחריות, ורוב החיות עדיין כלואות בחללים זעירים ומשעממים. בעיתונות הישראלית מתפרסמות ידיעות רבות על תאונות-לכאורה שאירעו לחיות הכלואות – החל במוות כתוצאה מהאכלה בידי מבקרים וכלה במוות כתוצאה מהתקפי זעם. מקרים אלה הם תולדה של תנאי הכליאה.

מגע עם חיות

ב"פינות ליטוף" מתנהלת התעללות שיטתית בחיות, תחת מסווה של טיפוח חיבה לכאורה. טלטול חיות או הפלתן וגילויי אלימות מכוונת, נגלים בקלות לעין בביקורים ב"פינות ליטוף", ולעתים זוכים לסיקור תקשורתי.

גם רכיבה על סוסים, גמלים וחמורים צופנת בחובה לעתים קרובות התעללות – בשלב האילוף, בתנאי ההחזקה של החיות ובעצם המגע הכפוי עם המוני אנשים זרים והכפייה לשאת אותם על הגב.

קניית חיות

קניית חיות בתור "חיות מחמד" היא תחום שונה של צריכה הפוגעת בחיות. החינוך בתחום זה צריך להתמקד במשמעות של גידול בעל-חיים: גדלו חבר, לא סחורה! מעבר לכך, כשמדובר בחתולים ובכלבים, הקנייה באה במקום אימוץ של חיה, שנידונה לפיכך לחיים עלובים במכלאה או להמתה. עבור מינים רבים אחרים, המצב חמור עוד יותר כי קשה לספק להם תנאי מחיה הולמים. כשמדובר בציפורים ובדגים, הקנייה תביא בדרך-כלל לכליאה בתנאי צינוק, וכן לעידוד חטיפתם של דגים וציפורים מהטבע.

כבד אווז ועגל חלב

חרם צרכנים על כבד אווז ועל עגל חלב דומה לחרם על קרקסים עם חיות יותר משהוא דומה לעיסוק בצמחונות. הביטוי "בידור קולינרי" אף שימש כחלק מקו ההסברה בעתירת "נוח" (ארגון הגג של הארגונים להגנה על בעלי-חיים בישראל) לבג"ץ בעניין פיטום האווזים בישראל. לאחר שבג"ץ פסק שפיטום עופות המים אינו חוקי והממשלה סגרה את ענף הפיטום, אין חשש מלדבר בכיתה על חרם צרכנים נגד כבד אווז (שעדיין מותר לייבא לארץ). תקנות אחרות שהתקינה הכנסת, בעניין החזקת עגלים, הפכו גם את השיטות לגידול "עגלי חלב" לבלתי חוקיות (אמנם, כאן לא נסגר הענף החקלאי אלא נקבעו תנאי רווחה מזעריים להחזקת עגלים). הקושי העיקרי ביחס לדיון על מוצרים אלה בכיתה הוא מידת הרלוונטיות שלהם לילדים, שמוטלת בספק.

לאחר שבג"ץ פסק שפיטום עופות המים אינו חוקי והממשלה סגרה את ענף הפיטום, אין חשש מלדבר בכיתה על חרם צרכנים נגד כבד אווז. (צולם על-ידי צוות אנונימוס במושב בן זכאי בשנת 2000) 

תחליפים

כאשר ניתן להחליף מוצר הכרוך בפגיעה בבעלי-חיים במוצר חלופי, הצגת הנושא בפני הילדים אינה מסובכת. כמו כן, לא צפויים קשיים מיוחדים לכונן בבית-הספר מדיניות מוצהרת של רכישת המוצרים החלופיים בלבד.

מוצרי ניקיון

מוצרי ניקיון מחברות שלא עורכות ניסויים בחיות, דומים בתפקודם ובמחירם למוצרי ניקיון מחברות שעורכות ניסויים כאלה (לרשימת החברות). מבדקי הרעילות שנערכים במהלך הפיתוח של מוצרי קוסמטיקה וניקיון הם אכזריים במיוחד, ואין הכרח להיכנס לפרטים כדי להעביר את הנושא בכיתה – די בפיתוח אמפתיה וכבוד כלפי עכברים, חולדות וארנבונים.

ביצים חלופיות

קל להסביר לילדים על היתרון שבהחלפת ביצים "רגילות", שהוטלו על-ידי תרנגולות הכלואות בלולי סוללות, בביצים שהוטלו בלולים פחות אינטנסיביים. נושא זה נמצא כיום במרכזו של מאבק ציבורי. לולים נטולי כלובים כוללים לולי אסם (מבנה סגור ללא גישה לחצר), לולים אורגניים ולולי מרעה חופשי (בשני האחרונים יש לתרנגולות גישה לחצר). הלולים הפחות גרועים מכולם הם לולי מרעה חופשי, המשווקים "ביצי חופש" באישור עמותת "חי משק".

העלאת נושא זה בכיתה עלולה להיתקל בשתי בעיות: מחיר הביצים, שעשוי להיות כפול ממחיר ביצים מכלובי סוללה, וזמינות מוגבלת של הביצים החלופיות. לכן, לפני הדיון בכיתה, יש לשקול את האפשרויות הכלכליות של הורי הילדים ואת שיתופם בתוכנית הלימוד. חשוב גם לבצע סקר שווקים מקומי, בניסיון למצוא את "ביצי החופש" הזולות ביותר. יתכן שלא תמצאי כלל ביצים חלופיות בסביבה, ובמקרה כזה אפשר ליזום פרויקט חינוכי, בשיתוף הורים, של פנייה לחנויות המזון בסביבה בבקשה למכור "ביצי חופש".

טבעונות

טבעונות בתנאי בית-הספר

אפשר ורצוי לקדם את הטבעונות בבית-הספר, ללא חשש שהנושא עלול להיות בלתי הולם למסגרת זו ולילדים בכלל. אולם חשוב להדגיש, שקידום הטבעונות במסגרת בית-הספר, אין משמעותו להביא את קהל הילדים להפוך לטבעונים. פעילות כזו אכן לא מתאימה למסגרות חינוך של ילדים המצויים ברשות הוריהם, מלבד נסיבות מיוחדות, שבהן ההורים מצטרפים לשיעורים כשותפים פעילים.

את הטבעונות יש לקדם בבית-הספר על בסיס אותם היבטים שלה שמצויים בקונצנזוס. האתגר החינוכי הוא לזהות את התנאים התרבותיים שמעוררים כיום צריכה מוגברת של מוצרים מן החי, ולפתח בתלמידים גישה אחרת ביחס לחלק מתנאים אלה – גישה שתרחיב את הבסיס לבחירה אפשרית שלהם בטבעונות, אי-שם בעתיד. הקשיים הצפויים בקידום הטבעונות לאור גישה זו, נעוצים במחסור במסגרות מתאימות להעברת החומר – ולא ברדיקליות-לכאורה של חומר הלימוד.

להבחין ב"חיות משק"

אחד מהתנאים המרכזיים שמאפשרים "ייצור" בעלי-חיים בתנאים מחרידים וצריכת מוצרים שהופקו מהם, הוא הפרדת "חיות משק" מכל שאר החיות והפיכתן לבלתי נראות. היכולת להבחין באופן אמפתי בתרנגולים, בדגים, בפרות וכדומה היא תנאי הכרחי להתפתחותה של טבעונות מטעמי מוסר. כדי לאפשר זאת, יש להציג בכל חלק וחלק של תוכנית החינוך חיות מזנים המנוצלים בחקלאות במשולב עם שאר מיני החיות שמופיעים בתוכנית (ראי סעיף "טכניקות וחומרי הוראה  ").

היכולת להבחין באופן אמפתי בתרנגולים, בדגים, בפרות וכדומה היא תנאי הכרחי להתפתחותה של טבעונות מטעמי מוסר. (צילום: Baksteendegeweldige) 

מוצר עם סיפור חיים

מוצרי צריכה בחברה התעשייתית נתפסים כמעט כאילו היו מן שהומטר מן השמים – ישר לסופרמרקט. תפיסה זו מונעת מחשבה על גורלן של החיות לפני הפיכתן למוצר. לכן ילדים שלמדו לחשוב על מוצרי צריכה שהם מכירים בתור גלגול אחד בלבד בתוך "סיפור חיים" שלם, שראשיתו ולעתים גם אחריתו אינן תמימות כפי שמצטייר המוצר הארוז, רכשו בכך בסיס חשוב לטבעונות. זאת גם במקרה ש"סיפורי החיים" שלמדו אינם סיפורי מוצרים מן החי. הסוגיה הטבעונית דומה במובן זה לסוגיות סביבתיות וחברתיות ואף קשורה ישירות בחלקן. ניתן אפוא לפתח את המודעות ל"סיפורי החיים" של מוצרי צריכה במסגרת לימודי סביבה, גיאוגרפיה, טכנולוגיה, חברה ועוד. אולם אין טעם בשיעורים על תהליכי ייצור טכנולוגיים, המציגים את פאר היצירה הטכנולוגית באופן בלתי ביקורתי – כפי שעדיין נהוג לעתים קרובות ללמד את הנושא. "סיפור החיים" צריך לחשוף תהליכי ייצור האחראים לבזבוז מים, להרס הקרקע, לזיהום האוויר, לניצול עובדים וכדומה. הלימוד נועד לפתח הכרה באחריות שלנו כצרכנים לבעיות שפוקדות אחרים, במקומות רחוקים.

שיעורי תזונה

למרות חשיבותה העצומה של התזונה בחיינו, אין במערכת החינוך מסגרת מוגדרת ללימודי תזונה, ובאותם מקרים נדירים שבהם מגיע הנושא לבתי-הספר ולגני הילדים, עלולות תוכניות הלימודים להגיש תכנים שיווקיים בתור חומר לימוד נייטראלי לכאורה. תעשיית החלב הצליחה במיוחד להחדיר תכנים שיווקיים כאלה למערכת החינוך. אם כן, משימה חינוכית בוערת היא סילוק כל תוכנית כזו מבית-הספר שלך. בעניין זה, החוק עומד לצדך.

אף על-פי שמעבר לטבעונות מטעמי בריאות אינו רעיון מקובל בממסד התזונתי-רפואי בישראל, כמעט כל מומחה/ית לתזונה ימליץ על הפחתה בצריכת המוצרים מן החי (וכן מוצרים צמחיים מעובדים). לפי משרד הבריאות, צריכת סיבים תזונתיים (המצויים רק במוצרים מן הצומח) בקרב אנשים צעירים בישראל עומדת על כמחצית מהכמות המומלצת (סעיף 2.7). שיעורי תזונה, אם ניתן לשלבם בלימודים, יכולים אפוא להתמקד בחשיבות של צריכה מוגברת של מזונות טריים מן הצומח, ללא הכרח להזכיר טבעונות. אם תוכלי להזמין לשיעורים אלה תזונאית אורחת, אנונימוס תשמח לסייע בהפניה לתזונאית מתאימה. אם הזמנת תזונאית אחרת, כדאי לוודא שהיא מכירה את עמדת ארגון התזונאים הגדול בעולם בנושא "תזונות צמחוניות".

גינה

מכשול נפוץ במעבר לטבעונות הוא חיבה מוגבלת לירקות, ולעתים אפילו סלידה מהם. גידול ירקות הוא אחת מהדרכים המומלצות לעורר יחס אחר כלפיהם: עם עבודת האדמה, המעורבות הממושכת והגאווה – בא גם שינוי בטעם. מבחינה זו, יש יתרון לגינה בבית-הספר על-פני עבודה בחווה חקלאית מרוחקת. מומלץ לשלב בשיעורים גם פרויקט של יצירת גינת ירק ביתית (הן בבית עם גינה והן במרפסת של דירה עירוניות) במטרה לשתף בכך את כל המשפחה ולכונן הרגלים שעשויים לשרוד בעתיד. הנחיות בנושא יש בשפע באינטרנט – חפשי "גינת ירק ביתית", "אורגנית" או "משפחתית". במסגרת זו, כדאי לשלב גם ניסיונות בהנבטת זרעים למאכל, במטרה להנחיל שיטה זו לשימוש ביתי.

גידול ירקות הוא אחת מהדרכים המומלצות לעורר יחס חיובי כלפיהם. (צולם בבית-ספר יסודי באנגליה, Addingham Archive, Don Barrett) 

מזון בבית-הספר

להשלמת פיתוחה של גישה חיובית כלפי ירקות, חשוב שהילדים יהיו מעורבים בהכנת ארוחותיהם. אם תצליחי למצוא מסגרת מתאימה לכך בבית-הספר, אפילו כשיעורים ניסיוניים נדירים, תוכלי להציע תפריט על טהרת הצומח, שוב ללא הכרח לדון בטבעונות. אם שיעורים אלה יכללו בישול, קל ליצור גרסה טבעונית של רובם הגדול של המתכונים המכילים חלב או ביצים.

מזון המוגש או נמכר בשטח בית-הספר, חייב לעמוד בקריטריונים של משרד הבריאות. קריטריונים אלה רופפים, אך הם יכולים לסייע במאבק לסילוק כמה מוצרים מן החי, עתירי שומן או מטוגנים, ממזנון בית-הספר. במקביל לכך, כדאי להיאבק על הרחבת מצאי המזון הצמחי הבריא שמוגש/נמכר לילדים. מומלץ במיוחד לקדם הכנסת מגוון של פירות וירקות טריים ושלמים לתפריט המוצע, וכן משקאות סויה ומעדני סויה במקביל לכל מוצר חלבי (או במקומו). המהלכים שלעיל תואמים מגמות בריאותיות מקובלות, ללא צורך לדון בטבעונות עם ההנהלה ועם ספק המזון.

היצע המזון הטבעוני במוסדות החינוך דל למדי, בחסות משרד הבריאות (לעיל) ומשרד החינוך. אלה מציעים תפריטים של ארוחות צמחוניות-לכאורה הכוללות בשר דגים, בנוסף לדגש רב על מוצרי חלב. זאת תוך התעלמות מהמשמעות של צמחונות עבור הילדים הצמחונים והתעלמות מוחלטת מהטבעונים. במוסדות המציעים תפריט בהתאם להנחיות כאלה, נרמסות אפוא זכויותיהם של ילדים צמחונים וטבעונים לתזונה הולמת. תוכלי להנהיג למענם – בשיתופם ובשיתוף הוריהם – מאבק להכנסתו מזון מגוון מן הצומח למזנון בית-הספר. הכוונה היא למזון שיאפשר לילדים לאכול ארוחה צמחית לחלוטין, שאינה נופלת בגיוון ובהשקעה מהארוחה הבשרית. בבתי-ספר בארצות-הברית מתפתחת בשנים האחרונות מגמה של הכנת קווים נפרדים של ארוחות צמחוניות (שנוטות בפועל לטבעונות), וניתן לשאוב מכך השראה ורעיונות. ארוחות אלה נוחלות הצלחה רבה גם בקרב לא-צמחונים.



*הכתבה פונה למורה בלשון נקבה עקב הרוב הברור של מורות במערכת החינוך ומציינת "תלמידים" בלשון זכר בהתאם למוסכמות בעברית, אולם היא מתייחסת לשני המינים.

תודה לאביטל מישה, למירה מורד ולרותם אייל על סיוען במתן מידע עבור המדריך.