Anonymous for animal rights
לדף הבית
|
מי אנחנו
|
צרו קשר
|
English
|
العربية
עובדות
תעשיות מזון
תעשיות לבוש
ניסויים
בידור וספורט
מצבי חירום
פגיעות נוספות
מאמרים
שאלות ותשובות
פילוסופיה
ביולוגיה
חברה והיסטוריה
חוק ומשפט
ספרות
קולנוע ואומנות
יהדות
אקולוגיה וגלובליזציה
צמחונות
למה צמחונות
מידע תזונתי
מתכונים
מוצרים
מסעדות
שאלות ותשובות
אורח חיים
צמחונות בחדשות
הכרויות לצמחונים
פעילות
התנדבות
עצות מעשיות
ארועים ופעילויות
מאבקים בישראל
מאבקים בעולם
גלריה
תמונות
סרטונים
חדשות
2011
2010
2009
2008
2007
2006
2005
2004
2003
2002
2001
תרומה
הירשמו חינם למגזין השבועי: 
שליחה
חיתמו על עצומה! 
לא להנצחת ההתעללות:
תנו לתרנגולות לפרוש כנפיים
תרומה לאנונימוס  
תרומה לאנונימוס
אנונימוס בפייסבוק 
זכויות בעלי-חיים – מה זה בעצם?  
זכויות בעלי-חיים – מה זה בעצם?
תשובות לטיעונים נפוצים  
תשובות לטיעונים נפוצים
כאב ביצים  
כאב ביצים
דו"ח האו"ם: פגיעת משקי-חי בסביבה  
דו"ח האו"ם: פגיעת משקי-חי בסביבה
התשדיר שצונזר  
התשדיר שצונזר
 

החזקה רופפת

על התקנות להחזקת חיות בעקבות עתירת תנו לחיות לחיות לבג"ץ

הרבה תוכים בתוך כלוב אחד.

משרד החקלאות מעכב זה שנים התקנת תקנות שיפרטו מה מותר ומה אסור בהחזקת בעלי-חיים. עמותת תנו לחיות לחיות הגישה עתירה לבג"ץ במטרה לזרז את התקנת התקנות, שכבר נכתבו כטיוטה. אם תתקבל טיוטה זו, ניתן יהיה לנקוט הליכים משפטיים לטובת לא מעט חיות, אך תנאי חייהן של חיות המנוצלות בחקלאות ימשיכו להיות הפקר.

סחבת בשירותים הווטרינריים

ביום 4.11.2003 הגישה עמותת תנו לחיות לחיות עתירה לבג"ץ, הדורשת ממשרד החקלאות להתקין תקנות בנושא החזקת בעלי-חיים. כבר ביולי 2000 הגישה ועדת מומחים את המלצותיה לתקנות כאלה, המגדירות מתי נחשבת החזקת בעלי-חיים כ"התעללות", האסורה בחוק. כיום משמשות המלצות הוועדה את השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות כ"נהלים פנימיים" בלבד, שאינם מחייבים את האנשים המחזיקים חיות. השירותים הווטרינריים נמנעים מלהפוך נהלים אלה לתקנות רשמיות, ולכן לא ניתן לנקוט צעדים משפטיים נגד מתעללים רבים.

חוק חסר ערך

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד קרן קלר, מדגישה תנו לחיות לחיות את אוזלת-ידו של החוק, בהיעדר תקנות (סעיפים 24-25):

"למשרדי העותרת מגיעות מדי חודש עשרות תלונות הנוגעות לתנאי החזקה לקויים של בעלי חיים - הן בפינות חי, הן בחנויות לבעלי חיים והן בידי גורמים פרטיים. במקרים בהם נראה שיש חשד להתעללות בבעלי חיים, מפנה העותרת התלונה לגורמי החקירה המוסמכים - במשטרת ישראל ובשירותים הווטרינריים.

"בהעדר תקנות מחייבות, הקובעות אמת מידה אובייקטיבית להחזקת בעלי חיים, הן משטרת ישראל והן השירותים הווטרינריים חסרי סמכות לפעול במקרים אלה. העמותה נתקלת, שוב ושוב, באוזלת ידם של גורמי האכיפה במקרים כאלה: המשטרה מסרבת לטפל וסוגרת את התיקים, או מפנה אותם לשירותים הווטרינריים, והתוצאה היא פגיעה אנושה ברווחתם של אלפי בעלי חיים."

הרשויות אינן מסוגלות לתפקד, לפי העתירה, כי החוק נותר עמום ואין די בו כדי להוכיח עבירה של התעללות בבעלי-חיים בתנאי החזקתם (סעיפים 21-22):

"בעוד שלא נדרשת מומחיות כלשהי כדי לדעת שבעיטה בבעל חיים, הלקאתו בשוט או העבדתו עד לאפיסת כוחות גורמת לו לסבל, הנושאים שהושארו לקביעתו של השר הנם אותם נושאים בהם נדרשת קביעה של מומחה.

"מהי צפיפות הגורמת לבעל חיים לסבל? מהו האורך הסביר לרצועה בה יוחזק בעל חיים? מהם תנאי מחיה תקינים, אותם חייב מחזיק בעל חיים לספק? מהו גודל כלוב ראוי לבעל חיים? אלה הן שאלות שאין הדיוט יכול לענות להן. לפיכך הותיר המחוקק מלאכה זו בידי מחוקק המשנה."

נטישה וקשירה

טיוטת התקנות, שאותה מבקשת העתירה להפוך לתקנות מחייבות, כוללת מספר הוראות חשובות, למשל: איסור לנטוש בעלי-חיים. כמו כן, בהימצא בעל-חיים נטוש, חלה על "בעליו" הרשמי חובת ההוכחה שלא נטש אותו. איסור אחר חל על קשירת בעל-חיים ברגלו - תופעה נפוצה בהחזקת חמורים וסוסים. קיימות הגבלות גם על קשירת כלבים, כגון חובה שאורך הרצועה יהיה שני מטרים לפחות. איסורים אלה מצטרפים לסעיפים רבים, המגדירים את חובות ה"בעלים" כלפי החיות, ובכלל זה "החובה לספק רווחה מרבית". אמנם, כשבוחנים את הפרטים, מסתבר שמדובר בעיקר בחובה לספק צרכים בסיסיים ולא רווחה מרבית.

חיות בר

בעלי-החיים, כך עולה מן הטיוטה לתקנות, מתחלקים לארבעה מעמדות: חיות בר בשביה, כלבים וחתולים, חיות ממינים אחרים בחנויות וחיות משק. חיות הבר זוכות להכרה המשמעותית ביותר בצורכיהן. התקנות דורשות, שתנאי החזקת חיות בר יתאימו לצרכים ההתנהגותיים, החברתיים והפיסיולוגיים שלהן, ועליהם לאפשר לחיות לקיים התנהגות טבעית. המדובר הן בתנועה גופנית טבעית, ובכלל זה ריצה ותעופה - הדורשות חלל גדול, והן פעילויות מיוחדות כגון התפלשות בעפר, שחייה והסתתרות - המחייבות להתקין בכלוב "ריהוט והעשרה סביבתית".

כלבתולים

כלבים וחתולים זכאים לקבל יחס מיוחד, לפי טיוטת התקנות, אם כי גרוע יותר מן היחס הנדרש לחיות בר. על כליאתם במכלאות (של רשויות או עמותות) ובחנויות מוטלות הגבלות רבות, יחסית. למשל, כלובי כלבים צריכים להיות פתוחים לחצר זעירה, ולכל חתול בכלובים צריך להיות מוקצב לפחות מטר מעוקב. הגבלות אלה ואחרות הופכות את החזקתם של כלבים וחתולים לבלתי מעשית עבור רוב חנויות בעלי-החיים - ולכך יש חשיבות מעשית רבה. עם זאת, התקנות עדיין מאפשרות כליאת כלבים וחתולים בכלובים קטנים, כמעט ללא גירויים וללא הגבלת זמן. זאת אף על-פי שכליאה במכלאות עלולה להימשך חודשים ושנים, באותם תנאים מינימליים. בנוסף לכך, "כלבי עבודה או שמירה" אינם זוכים לחסותן של רבות מן ההוראות, אף על-פי שדווקא כלבים אלה מוחזקים לעתים קרובות בתנאים קשים במיוחד.

חיות בחנויות

לפי הטיוטה, התקנות להחזקת חיות בחנויות (מלבד כלבים וחתולים) כוללות הגבלות, שנועדו בעיקר למנוע התדרדרות במצבן הגופני. הוראות מעטות מרמזות על הכרה כלשהי בצרכים הנפשיים של החיות, למשל: איסור על בידוד חיות, והוראה שלפחות דופן אחת של הכלוב לא תהיה חשופה לקהל (כלומר, החיה שבכלוב לא תהיה מוקפת בבני-אדם מכל כיוון). ההוראה המהפכנית ביותר היא איסור על הצגת החיות בחלון הראווה (למעט דגים) ואיסור לאפשר מגע אקראי בין הקהל לבעלי-החיים. אולם לחיות המוחזקות בחנויות, כמו לחיות בר, יש צורך טבעי גם בחברה, בגירויים ובמרחב. מנסחי התקנות התעלמו מקיומם של צרכים אלה. ההוראות מחייבות לאפשר לחיות חופש תנועה מזערי בלבד: לסובב את הגוף במקום, להתנקות באמצעות הלשון או המקור, לקום, לשכב ולפשוט את הגפיים. מותר להחזיק את החיות בכלובים זעירים: שני בעלי-חיים בכלוב שכל רוחבו כאורך בעל-חיים אחד ואורכו כפול מכך. ההגבלות שנקבעו, עוסקות כמעט רק בתנאים חומריים בסיסיים: מזון הולם, שתייה מספיקה, הגנה מפגעי מזג-האוויר, טיפול וטרינרי, מניעת הידבקות במחלות, ניקיון, אוורור, תאורה מתאימה וכדומה. אולם אמצעי העשרה? אפשרות משחק? אפשרות לעופף ולו למרחקים קצרים? מחסה להסתתר בו? כל אלה נשללים מבעלי-החיים בחנויות. עם זאת, לעתים קרובות התנאים בחנויות קשים עד כדי כך, שאפילו תקנות מצומצמות אלה, אם יתקבלו, יאפשרו לנקוט צעדים משפטיים נחוצים לטובת חיות.

המנודים

במעמד הנמוך ביותר נמצאות, לפי טיוטת התקנות, "חיות המשק", המנושלות כליל מהגנה. הגדרת המושג "בעל-חיים" היא "כמשמעו בחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), למעט בעל-חיים במשק החקלאי המוחזק לשם הפקת תוצרת חקלאית ממנו או מתולדתו". כלומר, התקנות נוסחו מתוך אפליה שרירותית, שאינה מופיעה בחוק, בין "חיות משק" לבין שאר החיות. בחוק צער בעלי-חיים, "בעל-חיים" מוגדר במונחים ביולוגיים: בעל חוליות (דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים; החוק אינו חל על בני-אדם, שחוקים אחרים מספקים להם כמובן הגנה חזקה הרבה יותר). בתקנות המוצעות, ההגדרה היא כלכלית גרידא, מתוך התעלמות מהעובדה הביולוגית, ש"חיות משק" אינן שונות בטבען מחיות אחרות. משרד החקלאות מבקש אפוא למנוע מן החיות הכלואות במשקים אפילו את התנאים הבסיסיים שמבטיחות תקנות ההחזקה. אם יתקבלו התקנות המוצעות, הן לא יסייעו אפוא כהוא זה לרוב המוחלט של בעלי-חיים המוחזקים בידי בני-אדם, ובתנאים מחרידים - בעלי-החיים המנוצלים בחקלאות.

פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים. להרשמה לשבועון >>>

Share:
 
http://anonymous.org.il/art84.html
לחצ/י להצגת רשימת המקורות
מקורות
בג"ץ 9926/03 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות, 4.11.2003.
טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקת בעלי חיים) - נוסח סופי, 29.6.2000.
עוד בנושא
הרשעת מפטם אווזים בהתעללות
בג"ץ מגביל הרג חתולים
עתירה לבג"ץ נגד חוות מזור, 2003
המאבק לחשיפת מידע על ניסויים, 2002-2006
ייצוא קופים לפני הכרעה
בג"ץ המשלוחים החיים מאוסטרליה (2003-5)
מהי "תכלית ראויה" לעינוי חיות?
לראשונה: תביעת מדגרה על התעללות באפרוחים
עתירה למען שימוש בחלופות
ללא הרדמה, ללא אחריות משפטית
עוד בנושא >>>
כתבו אלינו   |   תנאי השימוש באתר   |   מפת האתר   |   ראיתם תקלה באתר?   |   הרשמה ל-RSS