זעזוע בתעשיית בשר הבקר האמריקאית בעקבות גילוי מקרה ראשון של "הפרה המשוגעת". כמעט כל יבואני בשר הבקר מארצות-הברית הפסיקו את הייבוא, ואילו בבית נאבקות הרשויות להבטיח שמוצרי הבשר בטוחים למאכל אדם - ולא משכנעות אלא את מי שלא אכפת לו ממילא. הכל בזכות פרה אחת, שחיה ומתה בייסורים.

סיפור חיים קצר. לפרה שאחראית לזעזוע - בעל כורחה - אין שם, ואפילו המספר שלה אינו ידוע. אך כמה עובדות כבר ידועות על חייה ומותה. היא מזן הולשטיין, שעבר ברירה מלאכותית אינטנסיבית לייצור מוגבר של חלב. היא נקנתה באוקטובר 2001, כנראה במרכז מדינת וושינגטון (צפון מערב ארצות-הברית), ומשם הועברה לחוות Sunny Dene שבמחוז מאבטון (Mabton). בחווה זו מוחזקות 4,000 פרות בבעלותו של וטרינר בשם ביל וואברין. את הפרה ניצלו עובדיו של וואברין להפקת חלב - היא המליטה תוך זמן קצר והחלב החל להישאב מגופה. במהלך תקופה זו, אכלה הפרה מזון נגוע, שמעורבים בו חלקי גוף של חיות נגועות. אולם על כך עדיין לא ידוע דבר במדויק.

סיפור מוות ארוך. לקראת גיל ארבע או ארבע וחצי, עברה הפרה המלטה עם סיבוכים ולא התאוששה. מבנה גופה המעוות מברירה מלאכותית, משטר החליבות האינטנסיבי ותנאי הרפת הכריעו אותה. היא איבדה את יכולתה ללכת ואפילו לעמוד. דינה נגזר - שחיטה. ב 9 בדצמבר, 2003, הובלה הפרה לחברת הבשר ורנר מוזס לייק. הווטרינר הרשותי בדק אותה ואישר לשחוט אותה למאכל אדם. הפרה נשחטה. לאחר מותה, זוהו אזורי מוגלה ודימום באגן שלה.

לאחר מותה, נלקחו ממוחה של הפרה ומחוט השדרה שלה דגימות ונשלחו למעבדה באיוווה. במקביל לכך, נשלחו שרידי גופה לשני מפעלי בשר, ושם אבדו עקבותיהם. מניחים, שחלק מהם עבר עיבוד והפך למזון לעופות או לחומר גלם לסבונים. חלק אחר נשלח למאכל אדם, ככל הנראה נטחן ועורבב בבשר פרות אחרות - ונאכל על-ידי אנשים, כנראה בתור המבורגר.

13 יום לאחר מות הפרה, הגיעו תוצאות מהמעבדה: ספגת המוח, BSE (bovine spongiform encephalopathy), "פרה משוגעת", הגורם המשוער לווריאנט החדש של מחלת קרויצפלד יאקוב בבני-אדם. תוך יומיים-שלושה נעצר רוב הייצוא של בשר בקר מארצות-הברית. המשחטה מנעה "באופן וולונטרי" שיווק של חמישה וחצי טון בשר בקר - שרידי הפרה הנגועה ועוד 19 פרות שנשחטו לידה. דגימה ממוח הפרה נשלחה לבדיקה בבירת ספגת המוח העולמית, אנגליה. העדר במאבטון הוכנס להסגר ומאיימים לשחוט אותו אם המעבדה האנגלית תאשר את ממצאי המחלה. שרת החקלאות של ארצות-הברית הודיעה שהיא תמשיך לאכול בשר בקר כרגיל.

קרויצפלד יאקוב. כ 150 איש (כ 140 מהם בבריטניה) מתו ממחלת קרויצפלד יאקוב מאז שהתגלתה מגפת ספגת המוח בבריטניה, ב 1986. כ 150 אלף פרות ופרים נגועים זוהו בבריטניה, ו"רופאו" בשיטה המקובלת: השמדה. שיעור החולים הקטן אינו עוצר את ההיסטריה מול הפרה האחת. מחלת קרויצפלד יאקוב קשורה בפעולה של חלבונים בשם פריונים, המחוררים את המוח וגורמים למוות ממושך ואיום. ההיסטריה נובעת במידה רבה מחוסר אמון בהבטחות שמשחררות הרשויות. והנה כמה סיבות טובות לכך:

מי עוד אכלה בשר? ההנחה, שרק פרה אחת אכלה מזון מזוהם, נראית בלתי סבירה בעליל. הרבה יותר סביר להניח, שכל העדר נחשף לאותו מזון, וודאי עדרים רבים אחרים. בדיקות אקראיות. לפי עדות משרד החקלאות האמריקאי (שגם בה יש מפקפקים), בשנת 2002 נבדקו כ 20,500 פרות ופרים לזיהוי ספגת המוח. זאת לעומת יותר מ 35 מיליון שנשחטים למאכל אדם בשנה. סכנת מזון נגוע. רק בשנת 1997 אסר משרד החקלאות להשתמש בשרידי חיות להזנת בקר. איסור לחוד ומעשים לחוד, כפי שמודים פקידי המשרד עצמם. עד 2001 הייתה האכיפה עלובה, וגם כיום היא אינה מושלמת. רק המוח והשדרה? הרשויות ו"יצרני" הבשר טוענים בלהט, שמערכת העצבים המרכזית עלולה להיות מסוכנת למאכל, אך אכילת שרירים בטוחה. אולם פטריק בוסק, מומחה למחלת קרויצפלד יאקוב מאוניברסיטת קולורדו, ערך ניסויים בעכברים ומצא חלבונים נגועים בשריריהם. כרגיל - הניסוי נראה מיותר, משום שגם ממצאים מבני-אדם חולים הראו שהפריונים מצטברים בשרירים. וחשוב יותר - גם אם הפריונים מרוכזים במספר מקומות בגוף, אין דרך בטוחה למנוע מהם להתפזר במשחטה בתוך שרידי החיה המתה. סקר ממשלתי משנת 2002 מצא, ששרידים מתוך מערכת העצבים המרכזית נמצאו במוצרי בשר ב 74 אחוזים מכלל המפעלים שנבדקו.

מלבד בקר. לא רק פרות ובני-אדם חולים בספגת המוח. המחלה זוהתה עד כה במינים רבים של יונקים, וביניהם כבשים ואיילים. איילים חולים (מחלתם נקראת chronic wasting disease) נמצאים ברחבי קנדה וארצות-הברית, ובשנים הקרובות יתברר אם הם זכו לנקמה עצובה לאחר המוות - בציידים שהרגו ואכלו אותם. בפברואר 2003 גילה צוות חוקרים גרמני פריונים בדגים, לאחר שכבר זוהו בעופות. עם זאת, עדיין לא יודעים אם דגים, זוחלים ועופות חולים בספגת המוח. לכן מותר לחקלאים בארצות-הברית להאביס בקר בשרידי עופות, ולהאביס עופות בשרידי חיות אחרות, כולל בקר. במאי 2003 התעורר מנהל המזון והתרופות האמריקאי לפעול להגבלת המרכיבים המותרים במזון לכלבים, לאחר ששרידי בקר נגועים התגלו במזון יבש לכלבים (עוד סיבה להזין אותם במזון ממקור צמחי). בבריטניה ובאירופה התופעה מוכרת יותר: באוגוסט דווח כי זוהו 89 מקרים של ספגת המוח בחתוליים - לא רק בחתולי בית אלא גם בחתולים גדולים רבים בגני חיות. ולבסוף, אם החיות אינן אוכלות זו את זו, תחקיר של ה BBC במאי 2003 חשף, כי בבריטניה משווקים בשר חזירים ותרנגולים, שהוזרק להם חלבון של בקר (אמנם, לא נטען שהחלבון נגוע). החשיפה הייתה גם בבשר כשר בשחיטה הפולחנית המוסלמית (חלאל).

מתה למען עולם טוב יותר. הפרה מוושינגטון חיה ומתה בייסורים. אולם ייתכן שמחלתה תמנע מפרות אחרות להיוולד למעגל דומה של ייסורים, או לפחות למות בגסיסה ממושכת. הפרה החולה הייתה אחת מתוך 130 עד 190 אלף "פרות קורסות" בשנה בארצות-הברית. ניסיונות לקדם חקיקה שתאסור את עיבוד גופן למזון לבני-אדם, כמעט תמיד נכשלו עד כה - ה"יצרנים" טוענים, כמובן, שהם משתמשים רק בפרות פצועות ולא בפרות חולות. אך מקרה הפרה מוושינגטון יעורר ודאי ספקנות ציבורית ביחס להכרזות אלה - ויש לקוות לחקיקה שתקל במשהו על גורלן של הפרות הפצועות והגוססות בימיהן האחרונים. ואולי אף חשוב מכך: ייצוא בשר הבקר מארצות-הברית, הכולל כעשרה אחוזים מכלל "ייצור" בשר הבקר שם, נמצא כעת בקיפאון, וטייוואן וסינגפור כבר הכריזו, שאם הבדיקות מאנגליה יהיו חיוביות, הן יפסיקו את הייבוא מארצות-הברית למשך שש-שבע שנים. ואם המשבר יהיה ממושך דיו, יותר אמריקאים יעברו לצמחונות ופחות חיות יורבעו לחיים קצרים וכואבים.

ב 30.12.2003 הודיעה שרת החקלאות של ארצות-הברית על קביעת תקנות בהולות בעקבות גילוי ספגת המוח (BSE, "פרה משוגעת") בפרה מזן הולשטיין (מתעשיית החלב) במדינת וושינגטון. ההוראה הדרמטית ביותר היא איסור פדרלי על שימוש בפרות ובפרים קורסים למאכל אדם (חיות קורסות אינן מסוגלות לעמוד וללכת בכוחות עצמן). משמעות האיסור היא, שלתעשייה יהיה תמריץ לטפל בחיות פחות גרוע, כדי שלא יקרסו מלכתחילה; בנוסף לכך, חיות קורסות יישחטו מהר יותר, תוך קיצור תקופת עינוין.

סיפור חייה העגום של הפרה הנגועה בספגת המוח ממשיך להתגלגל. עדיין לא ידוע היכן נולדה, אך משערים שהגיעה מאלברטה, קנדה, כאחת מ 74 פרות שהובלו לתעשיית החלב בארצות-הברית. אולם לפי המידע מארצות-הברית, הפרה הייתה בת ארבע או ארבע וחצי כשהרגו אותה, ואילו המידע מקנדה מצביע על כך שהייתה בת שש וחצי. כעת מבקשים לאמת את הממצאים בבדיקות DNA, ובמקביל לכך מנסים להתחקות אחר עקבותיהן של 73 הפרות הנותרות מעדר זה. לפרה הנגועה יש צאצא חי אחד, שנמצא עם העדר שלו בהסגר. הפרה הנגועה אכלה שרידי חיות בקנדה, ככל הנראה, אולם לא ידוע עדיין אם המזון יוצר בארצות-הברית או בקנדה.

בארצות-הברית נרשמה ירידה תלולה במחירי הבקר החי, והקשר של הפרה הנגועה עם קנדה צפוי להשפיע על המסחר בין שתי המדינות. בחצי השנה שלאחר גילוי מקרה ספגת המוח בקנדה (מאי 2002), הפסידה התעשייה 3.3 מיליארד דולר בעקבות ההסגרים.

בעקבות גילוי ספגת המוח ("פרה משוגעת") במדינת וושינגטון ב 23.12.2003, אסרו יותר מארבעים מדינות ייבוא בשר בקר מארצות-הברית. כ 37,000 טון בשר בקר קפוא ומצונן ממתינים בנמלים בארצות-הברית ללא דורש; 46,200 טון של בשר בקר, שנותרו בנמלים במדינות שונות או בים, יוחזרו כמעט כולם לארצות-הברית. חלק משרידי הבקר יתקלקל וחלק ישמש להכנת מזון לחיות מחמד או לייצור מוצרי לוואי.

ניסיון משרד החקלאות להציג את המחלה כאירוע נקודתי ממשיך להסתבך. לפחות 110 פרות שהיו בסיכון ללקות בספגת המוח (הן אכלו מאותו מזון), נשחטו ונשלחו לעיבוד למאכל אדם, אך במשרד אומרים שאין סיבה לצרכנים לדאוג. משרד החקלאות מתכוון להרוג 129 פרות מהמשק שממנו הגיעה הפרה.

באזור המשק הנגוע, יש התארגנויות אזרחים נגד שיווק מוצרי חלב הקשורים במשק זה.

ב 26.1.2004 הכריז מִנהל המזון והתרופות של ארצות-הברית (FDA) על צעדים חדשים למניעת התפשטות ספגת המוח (BSE, "פרה משוגעת"): איסור על הזנת בקר בפסולת עופות, שאריות ממסעדות ומוצרי דם. האיסור על שימוש בפסולת עופות מהווה הכרה בסכנת הקשר שבין עופות לספגת המוח. המדובר ברפד (מצע) של לולים, המכיל, בין השאר, הפרשות של עופות ונוצות.

מבין 81 הפרות שנכנסו מקנדה לתעשיית החלב של ארצות-הברית בספטמבר 2001 - העדר שבתוכו הגיעה גם הפרה הנגועה - זוהו עד כה 28. במנהל המזון והתרופות אין מצפים לזהות היכן נמצאות כולן.

מקורות
מרים פוקס ודליה מזורי, "'הפרה המשוגעת' חוזרת: היבוא מארה"ב הופסק", מעריב, 25.12.2003.