הירשמו חינם למגזין השבועי: 

חיות בכלובים. רוב החיות המומתות להפקת פרווה, כלואות כל חייהן בכלובי רשת קטנים וחשופים, בתנאים ההורסים את בריאותן. כתוצאה מהצפיפות ומהתסכול הן מפתחות התנהגויות נוירוטיות חמורות: תנועות חוזרות ונשנות ללא מטרה במשך שעות, פציעה עצמית בנשיכות ותקיפת השכנים לכלוב, לעתים עד מוות. ההרג מתבצע בשיטות, שמטרתן היחידה היא שמירה על פרווה שלמה. חיות רבות לא מומתות, או עוברות הימום כלשהו, לפני פשיטת עורן, וגם חלק מהחיות שעברו הימום, מתעוררות בזמן פשיטת העור וגוססות בהכרה במשך דקות ארוכות. שיטות ההרג כוללות: חבטות מוט בראש, הטחת החיה בקרקע, כליאת חיות בקופסה וחניקתן בגז מצינור הפליטה של משאית, חשמול על-ידי תפיסת השפה או האוזן באטב מתכת והחדרת מוט מתכת לפי-הטבעת, וזריקת סטריכנין הגורמת שיתוק שרירים וחנק.

חיות במלכודת. עשרות מיליוני חיות בר נלכדות מדי שנה במלכודות של תעשיית הפרוות. לרבות מהן אין ערך מסחרי והן נזרקות פצועות או מתות. אמצעי הלכידה הנפוץ הוא מלכודת רגל – מלתעות מתכת משוננות עם מנגנון קפיצי. כאשר החיה דורכת על הקפיץ, המלתעות נטרקות על הרגל. החיה משתוללת בניסיון להשתחרר וכך נפערים ברגלה חתכים עמוקים. בתחילת המאבק, בטרם נחלשה, החיה עלולה לשבור עצמות, לקרוע גידים או לרסק את שיניה בניסיון להשתחרר. חלק מהחיות לועסות את הרגל הלכודה עד שזו נתלשת מהגוף. כדי לשמור על הפרווה שלמה, הציידים מכים את החיה למוות במוט או דורכים עליה כדי לחנוק אותה או לרסק את אבריה הפנימיים.

פרווה: אופנה מתה? המאבק נגד תעשיית הפרוות בשנות השמונים והתשעים (של המאה הקודמת) הצליח לצמצם את היקפה בעולם בצורה חסרת תקדים. לכידת חיות באמצעות "מלכודות רגל" נאסרה במדינות האיחוד האירופי, ונאסר אפילו לייבא פרווה של בעלי חיים שנתפסו במלכודות אלו. בבריטניה נסגרו כ-90% מחנויות הפרווה. גם פגיעה כלכלית ישירה בתעשיית הפרוות נפוצה בעשורים האחרונים, ובעיקר שחרור חיות ממשקים. אולם בעשור האחרון הצליחה תעשיית הפרוות להתאושש. מעבר ממעילי פרווה כבדים וראוותניים להסוואת הפרווה במוצרים שונים והעברת עיקר הייצור למזרח הרחוק, מציבים אתגרים חדשים למאבק. אך משווקי הפרווה רגישים כתמיד למחאה המאיימת על רווחיהם, ובכל מקום שמופעל עליהם לחץ עקבי – הם מוותרים על השימוש בפרווה.