פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ב' 3.12.2007, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

מגורים בדירת פעילים של אנונימוס

למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים, מציעה אנונימוס מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב. לפרטים ולהצעת מועמדות: 03-6204878.

מזון מורעל בישראל

משרד החקלאות הסיר את האזהרה שלא להאכיל חיות בארבעה מתוך חמישה סוגי מזון יבש מתוצרת החברה הברזילאית Dalquim. האזהרה לגבי המוצר Crok Crok Mix עומדת בעינה, לאחר שבמוצר נמצא הרעל אפלאטוקסין בריכוז גבוה. (המוצרים שהותרו לשימוש: Pro Omega Life Puppy, Pro Omega Life Adult, Multi Raca, Dal Cat Mix).

מקור:  איציק וולף, "הותר לשימוש חלק ממזון בע"ח שנאסר בשל רעלנים", Nfc,  27.11.2007.

ניסויים בעמק יזרעאל

ב-6.12.2007 תחנוך מכללת עמק יזרעאל מעבדה חדשה למחקר פסיכוביולוגי, עם התמחות בחיות. הדמות המרכזית בניסויים אלה היא ד"ר אבי אביטל, אשר מתכנן להעביר במעבדה סמינריון שעניינו "מחקר השוואתי שיטתי של חשיפה ללחץ בתקופות חיים שונות לאחר הלידה ועד תקופת הבגרות, על מנת להעריך את השפעות החשיפה ללחץ בתקופות חיים שונות על יכולת הלמידה והזיכרון של החולדה" (לפי הידיעון, עמ' 13). תלמידי המכללה יכולים להביט בהזמנה, להגיע לטקס ולמחות. כדאי לעקוב אחר התארגנות בנושא בפורום זכויות בעלי-חיים בתפוז.

כדאי לקרוא ולכתוב: מוסר עם בשר?!

מערכת אתר 'מסע אחר' מציגה מאמר מערכת תחת הכותרת "טיפים לצרכנות ירוקה ואחראית" ובו טיפים מועילים רבים, אולם תוך התעלמות מהמרכיב החשוב ביותר של צרכנות ירוקה ואחראית: הימנעות מצריכת מוצרים מן החי. כדאי לקרוא על כך הן מבחינה סביבתית (1, 2, 3) והן מבחינה מוסרית (1, 2, 3), ולהציע למערכת כתב-העת השלמה חיונית לרשימת ההמלצות.

מערכת אתר מסע אחר: sherut@masa.co.il

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז.

פרטים – שי: 4animal.r@gmail.com 03-6204878

מחלקים בתל-אביב

חלוקת חומרי הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימת בימי ד' בשעות 19:30-17:00, במרכז העיר. לפרטים: גיל 052-4322260; gilvegan@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  4animal.r@gmail.com

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

נענע התעשיות. בכתבה "דרך כל בשר" (27.11.2007) בוחנת אפרת פארי אחדות מתעשיות המזון מן החי. מתוך הכתבה: "יצא לכם פעם לנסוע מאחורי משאית שמובילה עופות לשחיטה? [...] לפני כמה חודשים נסעתי אחרי משאית כזו, אבל הפעם המחזה שנגלה לעיניי היה גרוע מתמיד. מצד אחד, הכלוב שבו נלקחו התרנגולות היה רעוע בצורה מחפירה. מצד שני, כמות התרנגולות שהושלכו לתוך הכלוב הייתה עצומה ביחס לגודלו. והתוצאה: חלק מהתרנגולות החלו להשתפד על הברזלים שמקיפים את הכלוב, והמחזה המזוויע כלל נוצות מעורבות בדם – לא נעים בכלל. אחי הצעיר, שהיה עמי באוטו, העיר לנהג המשאית על המצוקה בה שרויים העופות. הנהג בתורו ספק את ידיו בחוסר אונים. אחר כך ראינו אותו עוצר את המשאית בצד, ומנסה להתיר את הפלונטר המדמם. הוא לא ממש הצליח."

מעריב שחיטה. בכתבה "השחיטה תצומצם, המחירים יעלו – ורשות ההגבלים בודקת" (עסקים, 29.11.2007, עמ' 5) מדווחת רונית מורגנשטרן שמשחטות העופות הגדולות, ובהן "מילואות", "א.ת." ו"עוף טוב", החליטו להפחית יום עבודה בשבוע. עניין הכתבת הוא כלכלי, אך היא חושפת בעקיפין השלכה על בעלי-חיים: בעקבות ההחלטה, צפויה עלייה של מחירי בשר העופות, מצב העשוי לתרום לצמצום צריכת הבשר.

הגבלה על הרג חתולים. יובל גורן ונעם וינד (nrg מעריב) מדווחים על החלטת השופטת ריבה ניר בבית-משפט השלום בתל-אביב ב-29.11.2007, בעניין תביעת תנו לחיות לחיות נגד אגודת "צער בעלי-חיים תל-אביב" ולוכדי החתולים אבי סעד וחברת "מגן לחתול": "בהקשר לגב' נעמה בלו וחברת ''מגן לחתול' פסקה השופטת כי היא יכולה למסור את החיות שהיא לוכדת רק לארגוני בעלי-חיים אחרים ולא לצער בעלי-חיים. תנו לחיות לחיות [...] הסכימו להרים את הכפפה ולקלוט את החיות והודיעו שאת אותם חתולים הם יעקרו או יסרסו ויחזירו אותם לטריטוריה ממנה הם נלקחו. בנושא אבי סעד הדיון הגיע לטונים גבוהים והוחלט שבשבועיים הקרובים לא יכול סעד לבצע לכידות כלל – עד קיום הדיון בעניינו. נושא אגודת צער בעלי-חיים בתל-אביב גם הוא נדחה לדיון נוסף בשבועות הקרובים."

דיווחים מהדיון (למעלה: תמונה מההפגנה נגד צב"ח ת"א שהתקיימה קודם לדיון. צילם: מני ברמן)
עפרה אידלמן, "למה חובבי החיות האשימו ברצח את 'צער בעלי חיים'?", הארץ, 30.11.2007, עמ' א21. לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il 
יובל גורן ונעם וינד, "השופטת קבעה: תנו לחיות לחיות", nrg מעריב, 29.11.2007.

ארז ארליכמן, "קרב חתולים בבית המשפט בתל אביב", ynet ,29.11.2007. 
נויה נרדימון, "נצחון לחתולים", נענע, 29.11.2007.

קול הכפר חנויות חיות. בכתבה "צער בעלי-חיים: המכרסמים בחנויות מוחזקים בתנאים ירודים" (30.11.2007, עמ' 75) מספרת אירית מרק על פנייתו של הווטרינר ד"ר אנדרי מנשה למחלקה הווטרינרית של כפר סבא ורעננה בעניין תנאי ההחזקה הלקויים בחנויות חיות: "הבעיה המרכזית נובעת מחוסר העשרה סביבתית למכרסמים. בחנויות שביקרתי, חיות אלה נמצאות בכלובים קטנים, שאין בהם חפצים לכרסום וגם לא מקומות מסתור כדי לספק להם את התנאים הבסיסיים העונים על הדרישות הטבעיות שלהן. בנוסף קיימת בעיה של ריצוף לא מתאים עשוי מרשת מתכת כאשר כפות הרגליים נלכדות בין הרווחים." מעיריית כפר סבא מסרו למרק שהם מטפלים בנושא.

ynet רצים למוות. בכתבה "בריטניה: גורלם הטרגי של כלבי המירוצים" (29.11.2007) מספר ארז ארליכמן על דו"ח חדש שהוגש לפרלמנט הבריטי בעניין מירוצי כלבים: "עשרות אלפי כלבי רוח משלמים מדי שנה מחיר כבד על היותם חלק מתעשיית מירוצי הכלבים, המגלגלת מדי שנה מיליארדי ליש"ט. רבים מהם מורדמים למוות, נפצעים או ננטשים לחסדי עמותות למען בעלי-חיים."

צרכנות בעיתונות

ידיעות אחרונות זוגיות טבעונית. בכתבה "וגר זאב עם גזר" (24 שעות, 28.11.2007, עמ' 8) מראיין צחי כהן טבעוניות וטבעונים על חיפוש בן/בת זוג ועל קשרים זוגיים, על רקע אתר ההיכרויות של אנונימוס. מתוך הכתבה: "אני כמעט ולא יוצא עם בחורות שהן לא טבעוניות, כי מהניסיון שלי תוך מספר פגישות אני מתחיל להרגיש שנורא קשה לי לפתח רגשות משמעותיים כלפי בנאדם שנמנע מלהחליט החלטות שהרבה מאוד בעלי-חיים משלמים עליהן את המחיר." [...]  "הדייט השני שלי עם כל בחור שמצא חן בעיניי היה: 'בוא נלך לאכול אצלי משהו בבית'. זה נותן פרופורציות. כשהם מנסים לאכול ארוחה צמחונית, הם מגלים שיש כל-כך הרבה אוכל – והוא כל-כך טעים." [...]  "יש הבדל בריחות ובטעמים של הגוף ושל הפרשות הגוף. צמחונים, יש להם ריח טוב יותר וטעם טוב יותר."

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

מעריב ריקבון. בכתבה "3 טונות של בשר לא ראוי למאכל נתפס בדרך לחנויות" (29.11.2007) מדווח תומר ולמר שבדיקת פתע של משאית שהובילה עופות מתים של "עוף טנא" גילתה כי הם יצאו מהמשחטה מופשרים. ההערכה שהם עמדו שעות רבות ללא קירור, אולם בטופסי המשלוח צוין שהם עברו בדיקה וטרינרית והם מוכנים לשיווק למאכל אדם. למידע נוסף על חשיפות של שיווק בשר המסוכן לצרכנים: 1, 2, 3, 4.

יומן חייתי 14

תוכנית חדשה ליומן חייתי, בימי ג' ו-ה' בשעה 23:30 בערוץ 98 ביס ובהוט. בתוכנית: קליפ על הפעילות האחרונה למען זכויות בעלי-חיים בארץ; נטלי פורטמן נגד חוות מזור; קליפ של להקת "גולדפינגר": שחררו אותי (מתורגם); סרטון על שפעת העופות; סרטוני פרסומת קצרים נגד שימוש בפרוות; הזמרת פינק נגד תעשיית הצמר האוסטרלית; וטריילר הסרט "מקלייבל" שיוקרן בקרוב בסינמטקים בארץ.

בשר מלאכותי

רקמות שריר שגודלו בתנאים מלאכותיים, מחוץ לגוף חי, כבר אינן בגדר מדע בדיוני. בשנים הקרובות צפויה להתגבש שיטה מסחרית לייצור בשר מלאכותי ללא פגיעה בחיות. אריאל צבל סוקר את הטכנולוגיה החדשנית ואת השלכותיה.

איפה החיות?
בשר מלאכותי אינו קיים עדיין בייצור מסחרי, אולם בחברה הבינלאומית הבולטת שעוסקת בפיתוחו, New Harvest, מעריכים שהטכנולוגיה לייצור מוצר כזה תהיה זמינה תוך שנים אחדות. ב"בשר מלאכותי" (lab-grown meat, in-vitro meat, או cultured meat) הכוונה היא לרקמות המורכבות מתאי בעלי-חיים, אשר גודלו מחוץ לגוף, בתנאים מלאכותיים לחלוטין. המקור לבשר מלאכותי הוא תאים של בעלי-חיים. בניסוי חלוצי בתחום, שנערך ב- Touro College שבניו יורק ופורסם בסוף שנת 2002, השתמש הצוות של מוריס בנג'מינסון בתאים שהוצאו מגופם של דגי זהב, שהומתו לשם כך; תאים אלה גודלו מיד מחוץ לגוף בתוך נוזל. אולם ב-New Harvest צופים עתיד טכנולוגי קרוב, שבו השימוש בבעלי-חיים יהיה מצומצם מאוד. באתר החברה טוענים, שבעיקרון ניתן להשתמש בתא אחד מיצור חי לאספקת תצרוכת הבשר השנתית של כל בני-האדם בעולם. זהו עדיין חזון רחוק, אולם בנג'מינסון מזכיר טכנולוגיה אפשרית של גידול דורות של תאים זה מזה, וכן נטילת תאים מחיות באמצעות ביופסיה, ללא הרג (אם כי מדובר בהליך לא נעים שמבוצע בחיה שבויה). אפשרות אחרת, שהועלתה בעיתונות באופן דמיוני עבור מי שאינם מעוניינים לפגוע בחיות, היא עריכת ביופסיה עצמית וגידול רקמת בשר המבוססת על תאים מגופך שלך.

רקמות בשר תרנגול הודו שגודלו בתרבית, בהגדלה (אוניברסיטת מרילנד, 2005)

הטכנולוגיה
בשר מלאכותי מבוסס על תאים המסוגלים ליצור רקמות שריר (מיובלאסטים). באופן כללי, גידול הרקמות דורש שלושה תנאים:

• הזנה: התאים מושרים בנוזל, שמתוכו הם שואבים חומרי בניין. החומרים שנעשה בהם שימוש בניסויים לקוחים בעיקר מגוף חיות, אולם בעתיד הם עשויים להיות צמחיים לחלוטין, כגון תמיסה שעיקרה מים וגלוקוז, או פטריות מסוימות.
• תמיכה: התאים צריכים להיצמד למשהו כדי להתפתח – קרומים או מבנים ספוגיים. אחת הטכניקות הניסיוניות כוללת הסרת מעטה התאים הדק שהתפתח והנחת שכבות תאים זו על גבי זו כדי ליצור רקמה מעובה.
• פעילות: התפתחות רקמת שריר מלאכותית דורשת הדמיה כלשהי של התכווצות שרירים. האפשרויות שהוזכרו במאמרים בנושא כוללות התכווצות ומתיחה מכאניים, או העברת זרם חשמלי ברקמה.

הדרישות שלעיל, שהן כמובן מסובכות ביותר לביצוע מבחינה טכנולוגית, עדיין מייצרות רקמה פשוטה ואחידה. אם יהיה לכך יישום מסחרי, הוא יתמקד במוצרים הדומים לבשר טחון. כדי לייצר רקמה הדומה לשריר של ממש, יש צורך לשלב בין תאי השריר גם תאים אחרים כגון תאי שומן, ולהוביל חומרי הזנה באמצעות מערכת המקבילה לנימי דם; ב-New Harvest מעריכים שיידרשו לכך למעלה מעשר שנים. כדאי לציין עוד, שייצור בשר מלאכותי אינו מחייב כל שימוש בהנדסה גנטית.

איור לתהליך הייצור של בשר מלאכותי, מתוך כנס "מזון ,אמנות ומדע" שנערך ב-29.6.2007 ב-Centraal Museum, אוטרכט.

המשקיעים
קשה להשיג מימון לפרויקט הבשר המלאכותי. הניסויים של בנג'מינסון מומנו על-ידי סוכנות החלל האמריקאית (NASA) במחשבה על הזנת אסטרונאוטים בחלל. לכן, מראש לא דובר על פרויקט ישים מבחינה מסחרית. עם פרסום הניסויים, הייתה חשיפה גדולה גם להצעתו של ולדימיר מירונוב, מנהל מעבדת הנדסת רקמות באוניברסיטה הרפואית של קרוליינה הדרומית, שהצעתו לגידול תאי שריר בשיטה אחרת נדחתה על-ידי NASA. מנהל הסוכנות צוטט בכתב-העת New Scientist: "אנשים על-פני כדור הארץ הם צמחונים וטבעונים והם מסתדרים לא רע. יעיל יותר לגדל צמחים ולאכול אותם." כיום, פרויקט מחקר בולט בתחום הבשר המלאכותי נערך באוניברסיטת אוטרכט במימון ממשלת הולנד, כחלק מתוכנית לאומית להגביל את ההרס הסביבתי הכרוך בייצור מזון. ב-New Scientist הוזכר שגורמים כמו מקדונלד'ס "מביעים עניין", אבל מכאן ועד למימון פרויקט מסחרי הדרך ארוכה. המדענים שעוסקים בתחום מגיעים ממחלקות לביולוגיה, לרפואה ולתזונה, וראש הפרויקט באוניברסיטת אוטרכט, הנק האגסמן, עובד במחלקה למדע הבשר.

מי צריך בשר מלאכותי?
הפוטנציאל של בשר מלאכותי הוא עצום: בלי עינוי והרג של חיות, ניצול יעיל של משאבים סביבתיים בהשוואה לחקלאות בעלי-חיים, זיהום סביבתי מועט, ללא שימוש בכימיקלים המזיקים לצרכן הבשר, ועם פוטנציאל לצמצם נזקים בריאותיים נוספים לצרכני הבשר, באמצעות ייצור רקמה דלת-שומן וכדומה. הטכנולוגיה הניסויים הקיימת יקרה ביותר, אבל כאשר יגיעו הדברים לייצור המוני, המוצר יהיה זול מאוד; מירונוב, למשל, חוזה שבעתיד תהיה במטבחים ביתיים מכונת ייצור בשר מלאכותי, בדומה למכונה ביתית לייצור לחם. הלקוחות של הבשר המלאכותי צפויים להיות צמחונים המעוניינים בטעם של בשר, או אוכלי בשר החוששים מבשר שומני ועתיר חומרי הדברה, הורמונים ופתוגנים.

אבל אפילו מקדמי הטכנולוגיה החדשה אינם בטוחים איזה שימוש ייעשה בה. בחברת New Harvest שמים את הבשר המלאכותי בשורה אחת עם תחליפי בשר קיימים מסויה ומצמחים אחרים, שהחברה מפרסמת. אחד מחוקרי החברה, ג'ייסון מת'ני, אמר לכתבת AlterNet, שבשר מלאכותי עשוי להיות צעד מעבר, מעין "מתאדון לאוכלי בשר", שיקל עליהם את המעבר מבשר לצמחונות. מת'ני הוא צמחוני שפרסם מאמרים בנושא זכויות בעלי-חיים ועבד בארגון רווחת בעלי-החיים HSUS.

בעניין הגועל
מת'ני מדווח על חשדנות וגועל כלפי הבשר המלאכותי, דבר המשתקף גם בחלק מהתגובות לנושא בעיתונות. קשה להבין כיצד מוצר שגדל במכלים סטריליים על מצע נקי יכול להגעיל יותר מבשר "רגיל" – פגר מרקיב של חיה ספוגת מחלות ורעלים, שהוטבעה באמבט רווי הפרשות במשחטה לפני ששפכו את מעיה. אולי הגועל מבשר מלאכותי נובע ממקור אחר: מעצם המחשבה על אכילת גוף חי. מחשבה כזו, שאם הופכים בה בגלוי היא עלולה להתחבר באופן מטריד לרעיון של אכילת הגוף שלך עצמך או של קרוב משפחה שנפטר – הודחקה ביסודיות כשמדובר בבשר מן החי. אולם היא צצה בהכרח במוצר בשרי, שהליכי ייצורו קיימים בהכרח בתודעה.

בשר מלאכותי שגודל מתוך תאים של צפרדע (Carlijn Bolts, Technische Universiteit Eindhoven)

ממש לא טבעי
אולי בעיית התדמית של בשר מלאכותי נובעת מעצם החידוש? קשה לקבל הסבר זה בעולם שמקבל בהתלהבות חטיפים חדשים עם צבע וטעם של פלסטיק. אחד מן האתגרים שאנשי  New Harvest מתמודדים אתם הוא הטענה שבשר מלאכותי אינו טבעי. בתשובות לשאלות נפוצות באתר החברה, נכתב: "בשר מלאכותי אינו טבעי באותו אופן שבו לחם, גבינה, יוגורט ויין אינם טבעיים. בכולם מעורב עיבוד של מרכיבים שנלקחו ממקורות טבעיים." באתר מזכירים שבמשקים מתועשים הכל מלאכותי: המכלאה, הורמונים סינתטיים הניתנים בהזרקה, תזונה המלאה באנטיביוטיקה ובהפרשות בעלי-חיים.

אולם אלה הם הסברים התוקפים את המוצרים המקובלים מבלי להגן למעשה על הבשר המלאכותי. ככל הנראה, הבעיה בבשר מלאכותי טמונה ביצירת קטגוריה ביולוגית-טכנולוגית חדשה, הפורעת את הסיווגים המקובלים לסדרי עולם ופורצת את הגבול שבין חי לצומח. כלומר, לא המוצר עצמו מעורר דחייה, אלא חוסר היכולת לסווג אותו בקטגוריה מוכרת. לכן כל עוד יש לאנשים תפיסה חותכת של גבולות נוקשים בין חי לצומח, בשר מלאכותי ודאי ירתיע אותם. יצירה של קטגוריה חדשה תהיה אטית הרבה יותר מקבלתם של מוצרים מסחריים בסיווג מוכר.

אותנטיות וכוח
כבר עשרות שנים שקיימים בשוק נקניקיות ומוצרים צמחיים אחרים, המחקים מוצרי בשר בדיוק רב כל-כך שהם עשויים להטעות אוכלי בשר. הבשר המלאכותי יהווה אפוא רק חוליה נוספת בטשטוש הייחוד הקולינרי של מוצרי בשר. בהתחשב בכך שחיקויי הבשר הצמחיים פחות מזיקים לבריאות במידה ניכרת מהמוצרים הבשריים, נראה שאם מקור העניין שיש לצרכנים בבשר היה הטעם בלבד, שוק התחליפים כבר היה משתלט מזמן על שוק הבשר.

אולם אנשים מתעקשים לאכול בשר ומתבצרים מאחורי הבדלי טעם זעירים. ההסבר המשכנע ביותר לכך הוא רצון לא מודע (ובמקרים של אוכלי "בשר אדום" ואוכלי "על האש" רבים – רצון מודע בהחלט) לאכול חיות מתות. בתרבות המערב כיום, כמו בתרבויות אחרות ובזמנים אחרים, קיימת מערכת סמלית עמוקה המקשרת בשר חיות מתות עם כוח ומעמד, במקביל לקישור מזון צמחי עם נחיתות חברתית וגופנית. הבשר המלאכותי יציב אתגר חדש בפני מערכות סמלים אלה, אך במידה שייצורו יתנהל ללא אלימות כלפי חיות – סביר להניח שרוב הצרכנים יסווגו אותו כסוג של מוצר צמחי, ויטענו בלהט ש"משהו חסר" בו. עם התפשטות הטכנולוגיה, ודאי נחזה בטרנד של צרכנים שעושים "חזרה לבשר" על משקל של "חזרה לטבע", ומשכנעים את עצמם שאכילת נתח גוף של חיה משיבה להם חיבור לעולם שאבד תחת נחשול הטכנולוגיה הגואה. לעומת אלה, ודאי יהיו צמחונים רבים שנמנעים מבשר מלאכותי מתוך רצון להחרים את מכלול מערכת הסמלים והערכים הקשורה בבשר. ניצנים למגמות אלה ניכרים כבר כיום ביחס לתחליפי הבשר הצמחיים.

עיצוב דמיוני של בשר מלאכותי לפי דימוי של חתך במעי פרה (ג'יימס קינג, אפריל 2007)

עתיד ותעשייה

האם יש אפוא תקווה לבשר המלאכותי? אם אמנם ניתן לייצר בשר מלאכותי זול יותר ונקי יותר מבשר חיות, נדמה כאילו דבר לא יעמוד בפני הכוח הכלכלי של הבשר המלאכותי. אולם הפיתוח של מוצר זול תלוי בביקוש ראשוני, שקשה מאוד ליצור. ומעבר לכך, אם הביקוש אכן ייווצר, תעשיות הבשר ודאי יפעילו לחץ כדי לחנוק את הטכנולוגיה החדשה – למשל, באמצעות קידום תקנות בטיחות מזון מגבילות בארצות-הברית. המאבק האמיתי על עתיד הבשר המלאכותי עדיין לא החל.

רשימת המקורות מאמר תובא עם הזנתו לאתר אנונימוס

פינת התזונה
עוגת טחינה

חומרים
3/4 1 כוס קמח תופח
1 כוס טחינה גולמית
1 כף תמצית וניל
1 כוס מיץ תפוזים (טרי, לא ממותק)
1/2 – 3/4 כוס סוכר
1 כפית סודה לשתייה
1 כוס שבבי אגוזים (אפשר לגוון בשקדים, אגוזי מלך, אגוזי פקאן ועוד)
1 כוס צימוקים (אפשר לגוון בכל הפירות היבשים – משמשים, תאנים, שזיפים וכיוב', בתנאי שיהיו קצוצים)
אפשר להחליף את הווניל בכפית קינמון

הכנה

1. לערבב במעבד מזון את הקמח, הטחינה, מיץ התפוזים, הסוכר והווניל עד לקבלת בצק אחיד וגמיש.
2. לחמם את התנור ל-180 מעלות (בטוסטר-אובן לחום בינוני).
3. להוסיף בקערה את שאר החומרים ולערבב היטב.
4. לרפד בנייר אפייה או לשמן תבנית עגולה מס` 26 או תבנית של טוסטר אובן.
5. לצקת את התערובת לתוך התבנית, ליישר ולהחליק.
6. לאפות כ-45 דקות, עד שהעוגה שחומה ויפה. אל תסתפקו בשיזוף קל, כי אז תגלו שהעוגה נשארה לא אפויה בתחתיתה.

מתכון: האלת', פורום צמחונות וטבעונות בנענע