פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום ה', 6.3.2008, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

טבעונות בחיפה

בחיפה נפגשת אחת לשבועיים קבוצת צמחונים וטבעונים מגיל 21 ומעלה, המשלבת מפגש חברתי, הכרת מזון טבעוני וטעימת מזון. המפגש הבא: יום ד', 5.3.2008, בשעות 21:00-19:00.

לפרטים: veg.haifa@gmail.com או 054-5889672

כדאי לכתוב: ניסויים בכיתה

בכתבה "לימודים בבשר החי" (ידיעות אחרונות, 24 שעות, 25.2.2008, עמ' 4-2) סוקרת טובית נייזר מאבקים שניהלו וממשיכים לנהל סטודנטים למדעי החיים ולרפואה נגד הניסיונות לכפות עליהם הרג חיות ועינוין כחלק מתוכנית הלימודים. המרואיינים אומרים, שניסויים רבים שקבועים בתוכנית הלימודים אינם נחוצים להבנת החומר ולרכישת מיומנויות. במוסף הגדול של ידיעות אחרונות, קיבל יאיר לפיד במה לכתוב בשבח הניסויים בחיות ("אז מה דעתכם באמת", 7 ימים, 29.2.2008, עמ' 17). זאת בנימוקים כגון "אני נגד התעללות בבעלי-חיים אך גם נגד התעללויות בפרופסורים" ו"הרי מה מבקשים מאתנו להאמין? שפרופסורים לרפואה, אנשים שהקדישו שנים להצלת חיים, נהנים לנעוץ נקזים בגופה של כבשה?"

כדאי לכתוב לעיתון ולהזכיר שהכנסתן לשימוש של חלופות לניסויים בבעלי-חיים מעוכבת על-ידי המועצה לניסויים בבעלי-חיים משיקולים לא מדעיים, לא רפואיים ולא מוסריים. דווקא בתחום ההוראה, החלופות עולות ביעילותן הפדגוגית על יעילות הניסויים בחיות.

ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

ידיעות אחרונות מוסף "7 ימים", ת.ד. 9499, תל-אביב. פקס: 03-6082234 דואל: 7days@yedioth.co.il

דרושים מרצים

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים עם ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה.

לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  4animal.r@gmail.com

פרסומות לחלב ולבשר בבית-הספר

בבית-הספר שלך או של ילדיך מפרסמים מוצרים מן החי? חברות מזון מחלקות טעימות של מוצרי בשר או חלב? מפיצות מידע תזונתי? מחלקות מתנות? כל זה לא חוקי. אם נתקלתם בפרסום כזה, אנא פנו אלינו: טל' 03-6204878 info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

ynet ירוק, כאילו. בכתבה "משרד החקלאות: הפרה הישראלית מפיצה פחות גז" (27.2.2008) מובאת טענת משרד החקלאות שהפרות בתעשיית החלב הישראלית "ידידותיות יותר לסביבה מאחיותיהן בנכר" בגלל פליטה מופחתת של מתאן, התורם לאפקט החממה. ומהי הסיבה לכך ש"הפרה הישראלית" זוכה לכינוי "פעילה ירוקה"? היא אוכלת גרעינים במקום ללחך עשב טבעי. הכתבים התעלמו מן העובדה, שגידול דגנים להזנת פרות במקום צריכתו הישירה מהווה בזבוז משאבים גדול, בנוסף על הרס השטחים הטבעיים כדי לגדל בהם חיטה לפרות והזיהום שגורמת הובלת הזרעים. עם זאת, הכתבים מזכירים את דו"ח האו"ם על הנזקים הסביבתיים של משק החי.

Nfc מוות במים. בכתבה "מחדל הזרמת השפכים: 90% מהבקשות מאושרות" (28.2.2008) סוקר איציק וולף מחקר חדש שמצא "כי הוועדה, אשר תפקידה לאשר הזרמת חומרים מסוכנים למפעלים במקרים מיוחדים, מאשרת בפועל כ-90% מהבקשות המופנות אליה." בשנת 2007 עלה מספר ההיתרים ל-127. בכתבה, בעקבות המחקר, מצוין גם מי הם המזהמים וכיצד פועל מנגנון אכיפת החוק.

Nfc הברחה והשמדת ביצים. בכתבה "מזהירים שוב: ביצי 'חרמון' אסורות" (25.2.2008) מדווחת גלית יצחק על תפיסת 60,000 ביצים שהוברחו לישראל מהרשות הפלסטינית, לאחר תפיסת 60,000 ביצים נוספות בשבוע שעבר. הביצים הושמדו. ביצים אלה הן תוצאה של למעלה מ-120,000 יממות של חיים בכלובי סוללה. 

נענע 10 זכויות. בכתבה "פרא אדם" (26.2.2008) מנסה נויה נרדימון להציג תמונת מצב כללית של זכויות בעלי-החיים בישראל כפי שהן קבועות בחוק – זכויות מעטות ושוליות, שאינן נאכפות עקב מבנה מנגנון האכיפה. הסקירה מסתיימת בהפניית האחריות לצרכני המוצרים מן החי.

ynet מאחורי סורגים. ברשימה "מי באמת צריך גני חיות?" (26.2.2008) קובע עו"ד יוסי וולפסון: "גני החיות הם מיקרוקוסמוס של עריצות האדם כלפי בעלי-החיים האחרים. שיעבדנו את כל משאביו של כדור הארץ לצרכיה של קבוצה צרה של מתעשרים – השמדנו את היערות, הרעלנו את האוקיינוסים, המצאנו את לולי הענק, את הרפתות המתועשות ואת מעבדות הניסויים בחיות. ניכסנו לשירות מטרותינו את מה ששייך בעצם לא רק לנו אלא גם לשותפינו לפלנטה הזו."

ynet  צנזורים בעירייה. בכתבה "פ"ת וראשל"צ נגד חופש ביטוי לאוהבי בעלי חיים" (25.2.2008) מספרת שלומית שרביט על עתירת 'שב"י' נגד שתי עיריות, שאסרו על העמותה להפיעל דוכני הסברה בשטחן. לפי העתירה, בקשה להקים דוכן בפ"ת הועברה בעירייה דווקא למנהלת השירותים הווטרינריים העירוניים, אשר קבעה – מחוץ לסמכותה ולמומחיותה – שהמסר של העמותה, שעניינו טבעונות, "פוגע בבריאות הציבור." בעירייית ראשל"צ קבעו ש"הצבת הדוכן יוצרת 'מכשול' על דרך התנועה החופשית של הציבור" וכי "העירייה רשאית אף למנוע מלכתחילה הקמת מכשול ברחוב, בין אם המדובר במכשול פיזי ובין אם המדובר במכשול רעיוני, דעתני וכיוצ"ב."

ynet מזון מהיר מוות אטי. בכתבה "גרמניה: הקיפודים ניצחו את מקדונלד'ס" (27.2.2008) מדווח ארז ארליכמן: "קיפודים רבים מתו מרעב בגרמניה לאחר שראשיהם נלכדו בתוך מכסי כוסות גלידה של מקדונלד'ס. קמפיין של צרכנים וארגון סביבה מקומי שכנע את תאגיד המזון העולמי להקטין את פתח האריזה על מנת למנוע פגיעה בקיפודים."

הארץ הרג פילים. בכתבה "דרום אפריקה תתיר להרוג פילים - כי יש יותר מדי" (26.2.2008, עמ' א9) מדווחת סוכנות AP: "דרום אפריקה הודיעה אתמול כי היא מבטלת איסור גורף שגזרה ב-1995 על הרג פילים, ומעתה תתיר להרוג פילים כדי לווסת את מספרם." עקב השתלטות בני-אדם על שטחי הגידול של הפילים, הם "פולשים" לאזורים חקלאיים ולשכונות. אוכלוסיית הפילים במדינה עדיין מצומצמת עקב הציד. הממשלה גם אסרה ללכוד פילים במטרה לנצלם בקרקסים, לרכיבה וכדומה.

מקור נוסף: ארז ארליכמן, "דרום אפריקה: 'הרג פילים - המפלט האחרון'", ynet ,26.2.2008.

נענע 10 סלבס. בכתבה "חיות זה אנחנו" (24.2.2008) סוקרת נויה נרדימון ידוענים בעולם ובישראל, המתגייסים לטובת קמפיינים שונים להגנה על חיות.

תזונה בעיתונות

הארץ הטבעונאי. בטור "עלים, בייבי" (גלריה, 29.2.2008, עמ' ד4) מספרת רחל טל-שיר על בילוי בחברת אופק און בר: ביקור במיטפח שלו, שיחה על תזונא (פירושים בכתבה) ותיאור כללי של אורח-חייו המבוסס על אכילת מזונות צמחיים בצורה טבעית ככל האפשר.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

Nfc מלא רזה. בכתבה "הסוד להורדת השומנים בבטן" (26.2.2008) מדווחת יפעת גדות: "מחקר חדש מראה כי אנשים שהקפידו על תזונה שכללה לחמים, דגני בוקר ומזונות אחרים מדגנים מלאים, הורידו כמות גדולה יותר של שומן גוף באזור הבטן לעומת אלו שאכלו רק דגנים מזוקקים כמו לחם לבן ואורז."

יומן חייתי 14 בערוץ 98 ב-HOT וב-YES, בימי ג', ה' ב-23:30

התעללות ממוסדת בפרות
החקירה במשחטת הולמארק בקליפורניה

ב-17 בפברואר 2008 הכריז משרד החקלאות האמריקאי על החזרת 65 מיליון ק"ג בשר בקר מהמדפים. צעד זה בא בעקבות חקירה סמויה של הארגון HSUS במשחטת הולמארק/ווסטלנד שבקליפורניה, שחשפה כיצד נוהגים לשחוט שם פרות שאינן מסוגלות לקום. בעקבות החקירה, עומדת על הכוונת גם מדיניות הממשלה.

איך זה התחיל?
בארצות-הברית קיים "חוק לשיטות שחיטה הומאניות", שהמשחטות מתעלמות ממנו – בחסות משרד החקלאות (USDA). ב-23.12.2003 נחשף לראשונה בארצות-הברית גילוי פרה הנגועה בספגת המוח ("הפרה המשוגעת"). בעקבות הבהלה שנוצרה, מיהרה שרת החקלאות להודיע ששחיטת "פרות קורסות" למאכל אדם נאסרה לחלוטין. המדובר בפרות שאינן מסוגלות ללכת או לעמוד בכוחות עצמן. החולשה שלהן, או פציעות שנגרמו בגללה, עלולות לנבוע מספגת המוח. אבחון המחלה על-ידי וטרינר במשחטה אינו אפשרי, וסילוק כל הפרות שקרסו ממסלול ההרג ועיבוד הבשר למאכל אדם, נחשב כאמצעי בטיחות בסיסי לצרכני הבשר. האיסור עוגן בתקנה זמנית ב-12.1.2004 והחזיק מעמד עד יולי 2007, אז הפך USDA את האיסור לתקנה קבועה, בשינוי "קטן": האיסור על שחיטת פרות שקרסו כבר אינו גורף. תחת זאת הן צריכות לעבור בדיקה של מפקח מטעם USDA, שיחליט בכל מקרה לגופו; ואם פרה קרסה לאחר הבדיקה, אין עוד איסור מפורש להביאה לשחיטה הרגילה. אם האיסור הגורף עודד את המשחטות להרוג פרות במקום קריסתן, הרי שהפרצה בתקנה מחזירה את התמריץ הכלכלי לטלטל את הקורסות: להעמיד אותן על הרגליים בכוח עבור בדיקת המפקח, או לגרור אותן על הקרקע למתקן השחיטה הרגיל.

בעקבות הפרצה בתקנה, יצא הארגון HSUS לבדוק מה קורה במשחטות. הבחירה במשחטת Hallmark/Westland Meat Packing Co שבדרום קליפורניה הייתה אקראית. חוקר סמוי מטעם HSUS התקבל שם לעבודה בהעברת בקר מהמכלאות למתקן השחיטה. במשך שישה שבועות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2007, הוא צילם כשעה מדי יום במצלמה נסתרת ודיווח בכתב על מה שראה.

שוק חשמלי בראש בניסיון להצעיד פרה שקרסה ברכב הובלה.

(כל התמונות בכתבה צולמו על-ידי חוקר HSUS במשחטת הולמארק/ווסטלנד)

ממצאי החקירה
ניתן לסכם במשפט אחד את מה שראה החוקר במשחטת הולמארק/ווסטלנד: התעללות שגרתית בפרות שקרסו , שמטרתה להעמיד פרות על הרגליים ולגרום להן ללכת בבדיקה, או לגרור אותן לשחיטה לאחר הבדיקה. מדובר אפוא לא בהתפרצות סדיסטית, אלא בעינוי מחושב שמטרתו להפיק רווחים מגוף הפרות, תוך ניצול הפרצה בחוק. הסרטונים שהפיץ HSUS באינטרנט מכסים, כמובן, רק חלק זעיר מכלל התיעוד. החוקר הדגיש, שההתעללות בפרות הקורסות הייתה יומיומית. לפניכם סיכום האירועים השגרתיים שראה:

• פרות שקרסו נקשרו ברגלן למלגזה באמצעות שרשרת ונגררו על הקרקע. בסרטונים ניתן להתרשם מהמשקל העצום שתלוי על רגל אחת (נראה בלתי סביר שהרגל לא תישבר תחת לחץ כזה, אם כי הדבר לא מוזכר בדיווחים; הגרירה על הבטון ודאי גם גורמת שפשפות עמוקות). הפרות הנגררות נראות סובלות קשה.
• פרות הורמו באוויר על-ידי המלגזה ולאחר מכן נפלו מהלהבים או שהנהג שמט אותן על משטח הבטון.
• פועל שנהג במלגזה נגח בפרות באמצעות להבי המלגזה – כדי לדחוף אותן וכדי להכות בהן שיקומו. איכות הסרט לא מאפשרת לראות את השפעת הנגיחות, אך הן נראות חזקות, מכאיבות ביותר ואולי פוצעות ושוברות עצמות. נהג המלגזה גם דרס פרות.
• פועל בעט בפרות בפניהן והכה בהן במחבטי עץ בראש ובעיניים. למרות המכות, רבות מהפרות נותרו שוכבות – הן לא היו מסוגלות לקום.
• פועל פגע באמצעות שוקר חשמלי בפרות בכל גופן, ובמיוחד בפנים ובעיניים שלהן. הן הגיבו בגעיות כאב אך לא הצליחו לברוח. במקרים מסוימים, ריבוי השוקים החשמליים גרם לפרה להתמוטט.
• חיות פצועות הושארו בתוך המעבר הצר לשחיטה, ופועל דחף לשחיטה פרות אחרות, שנאלצו לרמוס את הפצועה.
• חלק מהפרות לא הצליחו לעמוד לגמרי ונותרו על ברכיהן. הפועל הכריח אותן באלימות לגרור את עצמן לשחיטה על הברכיים.
• פועל הזרים מים בלחץ גבוה במשך דקות רצופות לתוך אפן ופיהן של הפרות, כדי לגרום להן לחוש שהן טובעות ולעורר אותן בכך לבעוט ברגליהן ולעמוד.
• מפקח מטעם USDA כמעט שלא ראה את החיות בעודן בחיים. הוא הגיע לאזור זה פעם-פעמיים ביום, בשעות קבועות וצפויות. הבדיקה שביצע הייתה שטחית מאוד – הוא בחן בו-זמנית 35-30 פרות שעברו לפניו, סימן את אלה שאינן מסוגלות לעמוד ואישר את השאר לשחיטה.

במהלך החקירה הסתבר, שלהולמארק/ווסטלנד יש היסטוריה ארוכה של התעללות מתועדת בחיות שקרסו. כבר ב-1993 ערך הארגון Farm Sanctuary חקירה סמויה במקום, וב-1996 ו-1997 הגיש ארגון מקומי שלוש תלונות למשרד החקלאות. ב-2005 היה זה משרד החקלאות עצמו שהאשים את המשחטה בטיפול לקוי בחיות. למרות כל זאת, לא ננקטו צעדים נגד המשחטה. במהלך החקירה הסתבר גם שמשחטת הולמארק/ווסטלנד היא ספקית בשר הבקר השנייה בגודלה בארצות-הברית לתוכניות המזון הפדרליות – הכוללות בעיקר ארוחות לבתי-ספר, בנוסף למוסדות אחרים ולמשפחות מעוטות יכולת.

נהג מלגזה דוחף פרה באמצעות להבי המלגזה. הוא לה מצליח להכניס את הלהבים מתחת לגופה

אלא מפיל אותה, מגלגל אותה וממשיך לנגוח בה באמצעות הלהבים.

החשיפה
ב-30 בינואר 2008 חשף HSUS את ממצאי החקירה. HSUS הוא הארגון הגדול ביותר להגנה על בעלי-חיים, המייצג למעלה מ-10 מיליון חברים, והשפעתו ניכרת בהתאם לכך. החשיפה נערכה במידה לא מעטה מנקודת-מבט של צרכני בשר מודאגים – וזהו ודאי חלק מהמפתח להשפעתה הציבורית. הסיקור התקשורתי היה עצום; ואפילו מועמדים לנשיאות ארצות-הברית ניצלו את ההזדמנות להבטיח רפורמה במשחטות (אם כי שר החקלאות העדיף לטייח בתירוץ הרגיל שמדובר ב"תקריות מבודדות"). ההתעללות עצמה אמנם קיבלה חשיפה וגונתה, אך העניין המרכזי בתקשורת היה החשש לבריאותם של ילדי בתי-הספר. החשש אינו רק מספגת המוח, אלא גם מזיהום חיידקים, כגון E. coli O157:H7, סלמונלה ואנתרקס – חיות קורסות, שהתפלשו בזבל, נגררו על הקרקע ונפצעו, חשופות במיוחד לזיהומים אלה.

מלגזה גוררת פרה הקשורה ברגלה. גוף הפרה מתהפך על הרגל בחוסר אונים ותיכף תימשך רגלה קדימה בעוצמה.

תוצאות בשטח
כבר ב-5 בפברואר הוציא USDA את מפקחיו מהמשחטה ובכך הביא לסגירתה באופן זמני. אולם HSUS הצליח להכניס לתקשורת את המסר שהבעיה אינה נקודתית, ושהמקרה האקראי חושף ליקויים מהותיים הן בתקנות USDA והן במערכת הפיקוח. עיתונים כגון Los Angles Times אף פרסמו תחקירים על השיטות שבהן נוהגים עובדי המשחטות "לטפל" במפקחים – להזהיר עובדים אחרים מפניהם במכשירי קשר ולהסיח את דעת המפקחים מהעבודה. USDA החליט להגן על תעשיית הבשר מפני האמון המתדרדר וקבע: יש לסלק מהמדפים 65,000,000 ק"ג בשר שמקורו בהולמארק/ווסטלנד. המדובר ודאי בבשרן של פרות רבות יותר מכל הפרות שבתעשיית החלב הישראלית. זוהי השבת הבשר (meat recall) הגדולה בהיסטוריה, למעלה מפי ארבעה מהשיא הקודם. ההודעה ניתנה ב-17 בפברואר, לאחר שהבשר נמכר ב-40 מדינות לפחות, ו-8.9 מיליון ק"ג ממנו כבר נצרכו בתוכניות המזון הפדרליות. USDA הודיע, שהוא מצפה שהמשחטה תישא בהוצאות; ב-23 בפברואר התפרסמה הכרזת בעלי המשחטה, שהיא כנראה לא תיפתח שוב.

פועל מתיז מים בעוצמה רבה לתוך אפה ופיה כדי שתחושת הטביעה תגרום לה להפעיל את רגליה ולקום

הדים משפטיים ותחיקתיים
ב-15 בפברואר הגיש התובע המחוזי של סן ברנרדינו כתב-אישום נגד שניים מפועלי הולמארק/ווסטלנד. נגד דניאל אוגרטה נווארו הוגשו חמישה אישומי פשע ושלושה אישומי עוון, ונגד חוזה לואיס סאנשז הוגשו שלושה אישומי עוון. ב-HSUS נזהרים שלא להאשים ישירות את הנהלת המשחטה, אף על-פי שברור כי שני הפועלים לא המציאו את שיטות ההתעללות אלא נהגו לפי מדיניות המשחטה; הנושא עדיין נמצא בחקירה. HSUS מנסה לפעול באפיקים גורפים יותר, וב-27 בפברואר הגיש עתירה נגד משרד החקלאות, בניסיון לסגור את הפרצה שנקבעה בתקנה. העתירה מגלה סתירה בין לשון התקנה לבין "החוק לשיטות שחיטה הומאניות", הדורש ש"הטיפול בחיות משק בהקשר של השחיטה יתבצע רק בשיטות הומאניות"; וגם לבין "החוק הפדרלי לפיקוח על בשר". בעתירה גם נאמר שהפרצה נקבעה ב-2007 ללא יידוע מספק של הציבור כנדרש לפי "חוק ההליכים המנהליים".

מהלכים נוספים אירעו בקונגרס: דיונים בנושא נערכו בסוף פברואר בוועדות הרלוונטיות הן בסנאט והן בבית-הנבחרים, ונציגי HSUS הוזמנו להשמיע עדות מפורטת. לפי דיווחים קצרים של HSUS מהדיונים, חברי הקונגרס הזדעזעו והם רוצים שינוי. אולם כדי לגרום שינוי, יש צורך ביותר מהצהרות. חברי הקונגרס צריכים לאשר הצעת חוק, שנגררת שנים, האוסר חד-משמעית שחיטת חיות שקרסו עבור מאכל אדם. בנוסף לכך, יש צורך בתקציב להגביר את האכיפה, ואולי גם לשנות את המנגנון, כפי שהציעו אחדים, כדי שמשרד החקלאות לא יהיה הממונה על שמירת מקורביו בתעשיית הבשר. הסערה בארצות-הברית עדיין בעיצומה. ימים יגידו אם תהיה לכך השפעה על היחס לפרות – או שההתעללות תמשיך בחסות שתיקתם של משרד החקלאות והקונגרס.

בתמונה: הסנאטור דניאל אקקה מהוואי מנסה כבר למעלה מעשור להעביר בקונגרס חוק להגנה על חיות קורסות – אולם הלובי של תעשיית הבשר הצליח לגבור אפילו על "בהלת הפרה המשוגעת".

רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס

סויה לתינוקות ולילדים
חידושי המרכז הרפואי קפלן ויחס העיתונות לסויה

מחקר מקיף שנערך בישראל סותר את הטענה בדבר הסכנה לנזק הורמונלי כתוצאה מצריכת מוצרי סויה בגיל צעיר. זהו הקול הסמכותי הראשון מזה מספר שנים לטובת הסויה בעיתונות הפופולרית.

זיכוי הסויה
כתבת השער של המגזין "רק בריאות" של ידיעות אחרונות ב-24.2.2008 מכריזה: "חלב הסויה יצא זכאי". בכתבה מדווחת אריאלה איילון:

"מחקר ישראלי רב משתתפים, הגדול בתחומו שנעשה אי פעם, קובע חד משמעית: אין קשר בין שימוש בסויה בגיל הינקות לבין התבגרות מינית מוקדמת בתחילת גיל הנעורים. תוצאות המחקר סותרות את ההנחה הרווחת בעולם, שלפיה חשיפה מוקדמת לסויה מאיצה סימני התבגרות מינית, בעיקר בקרב בנות."

מידע זה מהווה תוצאות ביניים של מחקר שערך פרופ' צבי צדיק, מנהל רשות המחקר של המרכז הרפואי קפלן, ב-1,500 איש מינקותם ועד גיל 20. פרופ' צדיק אמר לאיילון:

"מהמחקר שעשיתי עולה בוודאות שתחליף חלב שמבוסס על סויה לא משפיע על ההתבגרות המינית או משנה אותה. לאור הממצאים אני משער שהנחיות משרדי הבריאות בעולם לגבי שימוש בסויה בתינוקות ישתנו."

בכתבה מוצג גם מחקר נוסף מבית-החולים קפלן, שנערך ב-600 ילדות מגיל אפס עד שנתיים. מחקר זה השווה בין צריכת חלב אם, חלב פרה ומשקה סויה; נתגלה בו אפקט הורמונלי קל בלבד לסויה, ונמצא שאין קשר בין צריכת חלבון הסויה בינקות לבין התפתחות מינית מוקדמת (איילון אינה מוסרת אילו השפעות נמצאו לחלב פרה). אחד מהחוקרים, ד"ר אמנון צונק, סיכם את השלכות הממצאים:

"השימוש בתחליף חלב מסויה עורר רעש גדול בהרבה ממה שהוא שווה באמת, שכן מצאנו במחקרים שערכנו שצריכת סויה, לפחות בקרב ילדים, היא חסרת משמעות בריאותית. לכן הנחיית השימוש לתינוקות גורפת: כל תינוק שרגיש לחלב פרה יכול לצרוך פורמולה צמחית ללא הגבלה."

המתקפה על הסויה
איילון כותבת ש"המהומה סביב השימוש בתחליף חלב מסויה בקרב תינוקות הוצתה ביוני 2005, בעקבות פרסום דו"ח של משרד הבריאות שהגביל את צריכתו עד גיל 18 חודשים למנה אחת ביום, ולכל היותר לשלוש מנות בשבוע." למעשה, מתקפת משרד הבריאות על מוצרי סויה סומנה בעיתונות לפחות שנתיים קודם לכן. ההנחה המוצהרת שעליה התבססה הביקורת היא שהפיטואסטרוגנים שיש בסויה – הורמונים הדומים לאסטרוגן (ההורמון הנקבי) – עלולים לגרום התפתחות מינית מוקדמת בבנות וירידה בפוריות בבנים. הקשר בין צריכת סויה להתפתחות מינית הוצג בנחרצות, במנותק לחלוטין מכל הקשר היסטורי וחברתי, ואפילו במנותק מהקשר תזונתי נרחב יותר.

התפתחות בהקשר
גם כאן מסמנת איילון מפנה חיובי. היא מצטטת את פרופ' אליוט בארי, המזכיר ש"מאז שנת 1850 גיל ההתפתחות המינית בנערות [במערב] יורד בממוצע בארבעה חודשים לעשור." כמות השומן בגוף הנערה ומשקלה הכללי מוזכרים בתור גורמים אפשריים להקדמת ההתפתחות המינית. כמובן, הסויה אינה נחשדת בין הגורמים לעלייה ההיסטורית במשקל הגוף ובהשמנה, ואיש לא טוען שקיימת התאמה בין השינוי ההיסטורי בגיל הבגרות המינית לבין השינויים בהיקף צריכת הסויה במערב. המומחים שציטטה איילון אינם מציינים שמאז המאה ה-19 חל במערב שינוי דרסטי בהרגלי התזונה, הקשורים בהשמנה ובגדילה מוקדמת: עלייה גדולה בצריכת מוצרים מן החי, וכן במוצרים מעובדים מן הצומח. פרופ' קולין קמפבל, שסיכם את הידע בנושא בספרו "מחקר סין", טוען שמוצרים מן החי הם שגורמים להקדמת הווסת הראשונה, לאיחור בהפסקת הווסת ולרמות גבוהות בדם של הורמונים נשיים כגון אסטרוגן ופרוגסטרון. העיתונות, גם במיטבה, מתעלמת מהקשר רחב זה.

סיקור שערורייתי

המתקפה על הסויה לובתה בזמנו על-ידי עיתונאים, שהציגו את המלצת משרד הבריאות, לצרוך סויה במתינות, בתור הכרזה על סכנה. דן אבן, למשל, הכריז במעריב: "משרד הבריאות קובע: הסויה מזיקה לבריאות". אופי הסיקור בעיתונות הרתיע אפילו את אנשי משרד הבריאות. כבר למחרת הפרסומים הודיעה תמרה טראובמן (הארץ):

"'סויה לא מזיקה לבריאות' –  כך אמרה אתמול ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות, שאחראית על הדו"ח שפרסם שלשום משרדה. אולם לדבריה, החליט המשרד לנקוט ב'עקרון הזהירות', לפיו כאשר יש ספק בקשר לבטיחותו של מוצר מסוים, יש לנסות להימנע מהשימוש בו ובמקביל להמשיך לחקור את השלכות השימוש בו."

במשך קרוב לשלוש השנים שחלפו מאז, התדמית העיתונאית של הסויה לא הצליחה להתאושש, למרות הערות כגון "חלק מהאי-ודאות ביחס להשפעות הסויה נובע מהעובדה שמרבית המחקרים בוצעו על בעלי-חיים, ורובם ככולם מומנו על-ידי חברות בעלות אינטרס כזה או אחר." (דנה פלג, ידיעות אחרונות).

חלב פרה

בכתבה שפורסמה במגזין "מנטה" תחת הכותרת הנחרצת "אחת ולתמיד: סויה טובה לבריאות או לא?", מזכירה יפה שיר-רז את המחקרים – הבלתי מספקים – על הקשר בין סויה לבין התפתחות מינית מוקדמת. הנקודה המעניינת בכתבה זו, כמו ברבות אחרות, אינה הפגנת הזהירות מפני מוצרי סויה, אלא המסקנה הנחרצת והבלתי מנומקת: "אם תינוקכם אינו יונק האכילו אותו בפורמולות המבוססות על חלב פרה." מבין כל הסיכונים הרבים הקשורים בצריכת חלב פרה, מוזכרת רק רגישות ללקטוז. נשמטו נזקים הקשורים, למשל, בחשיפה לחלבון המצוי בחלב פרה – כאילו נושא בריאות הילדים מוגבל לסוגיית ההתפתחות המינית ותו לא. כשל דומה מאפיין את רובם הגדול של הפרסומים הפופולריים על סויה: העיתונאים והמומחים שהם מצטטים בוחנים את הסויה בשבע עיניים – ובצדק; אולם בכל הנוגע לתחליף האחר לחלב אם – חלב פרה – הזהירות הרפואית נעלמה כלא הייתה ותחתיה מוגשות בסמכותיות דעות קדומות ללא נימוק. יתכן שמחקרי המרכז הרפואי קפלן יתקנו את הפופוליזם העיתונאי נגד מוצרי הסויה, אך יש להמשיך ולבחון בביקורתיות את היחס השאנן לחלב פרה.

מקורות

אריאלה איילון, "חלב הסויה יצא זכאי", ידיעות אחרונות (רק בריאות), 24.2.2008, עמ' 5-4.
יפה שיר-רז, "אחת ולתמיד: סויה טובה לבריאות או לא?", ynet (מנטה), 7.7.2006.
דנה פלג, "היצרנים מכניסים סויה למזון שלכם - ואתם לא יודעים", ynet, 25.9.2005.
תמרה טראובמן, "אחרי דו"ח משרד הבריאות על סויה - הדעות על השפעותיה עדיין חלוקות", הארץ, 7.2005.

דן אבן, משרד הבריאות קובע: הסויה מזיקה לבריאות, nrg מעריב, 20.7.2005.
רבקה פרייליך, משרד הבריאות: להפחית השימוש בתחליפי חלב צמחיים לתינוקות, ynet ,29.3.2004.

שושנה חן, "סויה: הכל על הטרנד החדש-ישן שכובש אותנו", ynet ,4.7.2003.