זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

הרצליה
הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקס מדראנו תתקיים ביום ב', 11.7.2005 בשעה 19:00, מול קניון שבעת הכוכבים (מול מופע הקרקס). בואו והביאו חברים, מכרים, ושלטים. לפרטים – הגר: 052-3365811.

תל-אביב

כנס "חיות וחברה" בנושא "בעלי-חיים בחברה: מעמד, עמדה ותודעה" ייערך ביום ג', 12.7.2005, בשעות 17:00-08:00 באוניברסיטת תל-אביב. בכנס ייערכו למעלה מ-50 הרצאות (רובן במושבים מקבילים). הכניסה בתשלום. לתשומת לבכם: כמה מן המרצים עשויים להציג עמדה המעודדת ניצול חיות. לתכנית הכנס

עמק הטל (רחובות)

בימי ג', החל מ-12.7.2005, תערוך אורנית חומש סדנאות בישול טבעוני (בתשלום) לפרטים. בפני עמק הטל עומד איום הריסה. לחתימה על עצומה לשימור המקום

אירוח בפורום

ביום ג', 5.7.2005 בשעה 18:00, תתארח בפורום זכויות בעלי-חיים בתפוז הדס שכנאי, חברת מועצת העיר תל-אביב לפרטים נוספים על האירוח. הדס פועלת בעירייה למען בעלי-חיים, מסייעת לארגונים למען בעלי-חיים הפועלים בתל-אביב, ועומדת מאחורי האיסור על כניסת קרקסי חיות לתל-אביב לפרטים נוספים על פעילותה

יומן חייתי 6

תכנית חדשה ליומן חייתי: חדשות פעילות למען בעלי-חיים בישראל; מה לא בסדר עם חוות מזור; הפרדת עגל מאימו; פמלה אנדרסון על תעשיית העורות; תמונות נדירות מתהליך קיטום מקורים באפרוחים; אנימציות, קצרצרים ועוד.

ניתן לצפות בתכנית בערוץ 25 הוט (כבלים): מתב: בכל יום א', 21:00; תבל: בכל יום א' 22:00 ובימי ב' בחצות; ערוצי זהב: בכל יום ב', 21:00 ובימי ו' בחצות.

לתגובות: contact@animal-tv.org

עצומה: להסיר ביצים ממוצרי טבעול

מתארגנת פנייה משותפת ל"טבעול", בבקשה להפסיק את השימוש בביצים במוצריה (לעצומה). כדי להצטרף לפנייה, ניתן גם לשלוח שם מלא, אזור מגורים ומספר טלפון/כתובת דואל לאיילת ayelet_erlich@walla.co.il או למירי maria_krivosh@hotmail.com

מדוע כדאי להפסיק לצרוך ביצים: למידע על תעשיית הביצים

בעיתונות הישראלית

הארץ הפיטום נמשך. בכתבה "ממשיכים לפטם" (28.6.2005, עמ' ב3) מדווח צפריר רינת על המשך פיטום האווזים לאחר הפיכתו לבלתי חוקי לפי פסיקת בג"ץ. הפיטום ממשיך ללא הפרעה, בחסות משרד החקלאות, שאמור לאכוף את החוק אך מתכחש לפסיקה ואף מנסה לקדם חקיקה שתכשיר את ההתעללות במסגרת חוק צער בעלי-חיים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

למידע נוסף על פעולות משרד חקלאות (שימו לב לבקשה לכתיבת מכתבים!)

מעריב ביצים וגסיסה. בכתבה "מושלכים למותם" (28.6.2005, עמ' 4) סוקרת עדי כץ את הניסיונות להכניס לשימוש שיטות הרג מהירות, באופן יחסי, לאפרוחים בתעשיית הביצים. מנהלי המדגרה בקיבוץ הסוללים מסרבים להשקיע בכך כסף ומשרד החקלאות ממאן לעגן את השיטות המהירות בתקנות.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

לרשמים מביקור במדגרה: "50 אלף עיניים בפח אשפה"

בכנסת: דיון בניסויים. ב-29.6.2005 נערך בכנסת דיון משותף של ועדת החינוך והתרבות וועדת המדע והטכנולוגיה בעניין הפיקוח על הניסויים בחיות. בדיון לא התקבלה החלטה ביצועית, אולם ח"כ יוסי שריד הודיע על הצעת חוק שהגיש לאחרונה, הכוללת שינויים בהרכב המועצה לניסויים בבעלי-חיים: הכפלת מספר נציגי הארגונים להגנת בעלי-חיים מ-3 ל-6 (מתוך 23 חברי המועצה), ומינוי שופט או שופט בדימוס כיושב-ראש המועצה (במקום אדם המזוהה עם עיסוק בניסויים). שריד גם מציע לקבל את כללי האיחוד האירופי בנושא. יו"ר ועדת החינוך והתרבות, ח"כ אברהם פורז, הכריז שיפעל להשגת תקן למשרה נוספת של מפקחת על הניסויים בפועל (כיום עובדת רק מפקחת ב-3/4 משרה). למידע נוסף:

"ועדת החינוך התרבות והספורט וועדת מדע וטכנולוגיה - ניסויים בבע”ח - פיקוח", הודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט, 29.6.2005.

יוסי שריד, "שגריר החיות בכנסת", nrg מעריב, 26.6.2005.

הארץ צמחונות ותירוצים. בכתבה "הצמחונים באמת מרוצים" (26.6.2005, עמ' ב1)  בוחנת אורית שוחט את האבסורד והרוע הטמונים בטיעונים נגד צמחונות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב ניסויי רעילות. בטור "לכבוד מיליארד תוהים" (28.6.2005) מסבירה ענת רפואה מהם ניסויי רעילות, בעקבות חשיפת הניסויים בחברת Covance על-ידי PETA.

הגורים נשארים.  לפי פסיקת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, הגורים מאוזבקיסטן יישארו בישראל בעקבות גיוס 100 אלף שקל, המחיר שדרש משרד החקלאות להחזקתם בהסגר לארבעה חודשים נוספים. לכתבות:

"הגורים האוזבקיים יישארו בארץ; "תנו לחיות לחיות" גייסה 100 אלף שקל", הארץ, 28.6.2005.

"בארץ לתמיד", nrg מעריב, 26.6.2005.

nrg    מעריב    חיילים    זורקים    כלבים.    בכתבה    "נטושים    בשטח" (27.6.2005) מדווח אמיר בוחבוט על זריקת כלבים פגועים בכביש כשיטה לסלק אותם מבסיס חיל האוויר.  

Nfc גורילות. בכתבה "ישראלים למען הגורילות - קמרון 2005" (26.6.2005) מדווחת הדר פרבר על משלחת שתצא ליערות קמרון בספטמבר לשם בניית מקלט לגורילות.

הארץ הגן על חתולך לקיץ. בכתבה "חתול הולך לאיבוד דרך מרפסת" (1.7.2005, עמ' ד7) מתארת מיכל פלטי את סכנת הנפילה מחלון הדירה, הנשקפת לחתולים, ואת הפתרון: רשת מתחת לחלון.

הודעות קבועות

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

תביעה נגד מקדונלד'ס אם רכשת מקלוני תירס במקדונלד'ס בהנחה שזהו מוצר צמחוני (המוצר מטוגן עם בשר) תוכל/י לסייע לתביעה (מנשה: menashe_e@yahoo.com).

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. להאכיל בכבוד
תביעת דיבה: מאכילת חתולים נגד עיתון משמיץ

הכתבה הפוגעת
ב-14.6.2005 פסקה שופטת בית-משפט השלום כפר-סבא, ניצה מימון-שעשוע, פיצויים בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 8,000 ₪, לטובת נורית דיין. דיין תבעה את האחראים במקומון "זמן השרון" (מעריב) בעקבות כתבה שפורסמה ב-11.6.2004 במקומון. המדובר בכתבה בת 5 עמודים, תחת כותרת גדולה: "שלום, קוראים לי נורית ואני מאכילה כפייתית". בתמונה גדולה נראית התובעת כשהיא משתופפת ומאכילה קבוצת חתולים. בפינה הימנית התחתונה של התמונה מופיע הכיתוב: "נורית דיין, מאכילה כפייתית. 'אכפת לי מחתולים כמו שאכפת לי מבני אדם'". כותרות המשנה מקשרות בלשון מתחכמת בין האכלת חתולים לבין פסק-הדין של בג"ץ נגד חיסול חתולים, והכתבה נפתחת בסיפור על אישה, המכונה "רונית המוזרה", שמתוארת בתור "המתבודדת התמהונית" ומאכילת חתולים. מאכילי החתולים מוגדרים כ"מאכילים אנונימיים". בהמשך הכתבה, מופיעה לשון אוהדת כלפי המאכילים ומידע למעוניינים להאכיל חתולים.

נגד מאכילי חתולים
לפי פסק-הדין,

"התובעת טוענת כי לשון הכותרת 'שלום, קוראים לי נורית ואני מאכילה כפייתית' מהווה ציטוט ישיר מ'תכנית 12 הצעדים' שהיא תכנית גמילה למכורים מסוגים שונים, כמו נרקומנים, אלכוהוליסטים, בעלי הפרעות אכילה ובעלי אובססיות וסטיות נפשיות אחרות. גם הביטוי 'מאכילים אנונימיים' לקוח מאותו ז'רגון. לטענת התובעת, הכותרת והכיתוב המתנוססים על תמונתה, תוך ציון שמה המלא, מציגים אותה כסובלת מדחף כפייתי ו/או בעיה נפשית ו/או העדר יכולת שליטה במאווייה, וכמי שמכירה ומתוודה בדחף זה.
"התובעת טוענת לפגיעה קשה בשמה הטוב, ולהשפלתה בעיני סביבתה הקרובה, עד כי דבקו בה הכינויים 'כפייתית', 'תמהונית' ו'מוזרה'."

עם פרסום הכתבה, פנתה דיין אל המקומון בדרישה לפרסום מודעת התנצלות. המקומון פרסם לאחר חודשיים מכתב מטעמה, על פני חצי עמוד, תחת הכותרת "הכי רגילה שיש". דיין טענה, שאין בפרסום זה כדי לצמצם את הנזק שנגרם לה, ופנתה לבית-המשפט. הנתבעים טענו בפני בית-המשפט, שהכתבה "מציגה את מניעיהם התרומיים של מאכילי החתולים, לצד הקשיים בהם הם נתקלים, והכל ברוח אוהדת וחיובית כלפיהם" (הציטוט מדברי השופטת).

הכותרת בחזית הפגיעה
השופטת מימון-שעשוע מבהירה, שללא כותרת הכתבה, כותרות התמונות וסיפורה של רונית בתחילת הכתבה, "ניתן היה לראות בה כתבה חיובית ואוהדת את פועלם של מאכילי החתולים". צריך להיות קורא מעמיק באופן מיוחד – ורוב הקוראים אינם כאלה, מבהירה השופטת – כדי להבחין בפער שבין חלקים אלה לשאר הכתבה, ואף כדי להבין, שביטויים כגון "מאכילה כפייתית" הם תוספות מטעם העיתון ולא וידוי המצוטט מפי דיין. השופטת מרחיבה, תוך הסתייעות בתקדימים משפטיים, בדיון על השפעתה וחשיבותה העצמאית של הכותרת בעיתון; קשה מאוד, אם ניתן בכלל, לתקן רושם שיוצרת כותרת שלילית, אפילו הכתבה כולה חיובית.

העורך מול הכתבת
מסתבר שהכתבת, קרן ארגמן, התכוונה לפרסם כתבה אוהדת בעניין מאכילי החתולים, והיא אמנם זוכתה במשפט מאשמת הדיבה. את החלקים השליליים בכתבה הוסיף העורך, אלון צרפתי. כותבת מימון-שעשוע:

"נראה כי העורך קיבל לידיו כתבה 'חיובית' ו'אוהדת' מדי לטעמו, ומתוך תפיסה עיתונאית לפיה 'צהוב יותר = טוב יותר', ו'חיובי = משעמם', החליט להוסיף לה כותרת, כיתובים ופתיח בוטים ומשמיצים, כדי לעשותה מושכת ומסקרנת יותר. זאת, בעיקר על חשבונה של התובעת, שרגשותיה ותדמיתה הוקרבו למולך ה'רייטינג'."

הנתבעים ניסו להגן על עצמם בטענות, המעוררות רושם רע עוד יותר: הביטויים המשפילים הם "ביטוי מטאפורי-ציורי", למאכילי החתולים ממילא יש תדמית שלילית, פרסום הדברים הוא "מעשה של מה בכך", ועוד.

מטרות קלות?
השופטת מדגישה את ההיבט המסחרי, שהביא את העורך להשתמש בנוסחיו הפוגעים. בכך מחמיץ פסק-הדין היבט מהותי לבעיה: האם היה העורך משתמש בלשון כזו לתאר אנשים המבצעים פעילויות פילנטרופיות אחרות – למשל, מאכילים בני-אדם נזקקים? קשה להאמין שהדבר היה עולה על דעתו. ככל הנראה, השיקולים שהביאו את צרפתי לנסח כותרות משפילות אינם רק "שיקולי 'רייטינג' מסחריים ויצירת רושם של כתבה 'סנסציונית'", כפי שכתבה השופטת, אלא זיהוי מאכילי החתולים בתור מטרה קלה ואולי אף כמי שראויים לזלזול. כותרת הכתבה איננה סתם מקדם מכירות – היא הצהרה אידיאולוגית נגד בני-אדם, הפועלים למען חיות ממין ביולוגי אחר, ונגד החיות עצמן. ה"מאכילה כפייתית" של צרפתי מצטרפת לשורה ארוכה של ייצוגים שליליים בתקשורת לפעילות למען בעלי-חיים. לעתים קרובות, מייחסים כתבים ועורכים לפעילים כל תכונה דמיונית שתפגע בכבודם ותפחית מחשיבות עניינם ("תמהונות"), או שמודגשות בכוונה רבה תכונות אמיתיות אך לא רלוונטיות (גיל צעיר וכדומה). זאת במקביל להתעלמותה של העיתונות מהפגיעות ההמוניות ביותר בחיות. כלי התקשורת המרכזיים נוטים להיות העוינים או לפחות האדישים ביותר, בעוד שעיתונים קטנים, מקומונים ופורטלים באינטרנט מגלים לעתים פתיחות רבה יותר, כפי שניכר בשנים האחרונות.

התביעה המוצלחת של נורית דיין היא אפוא יותר מניצחון אישי של התובעת ויותר מהישג למאכילי החתולים. פסק-הדין של השופטת מימון-שעשוע מסמן לכלי התקשורת בישראל, שכדאי להתייחס ברצינות לאנשים הפועלים למען חיות – אם לא מתוך כבוד למעשיהם, לפחות מתוך יראה מפני נכונותם לעמוד על שלהם.

לא רק החתולים חשובים!
זוהי ההזדמנות להזכיר למאכילי החתולים, שניתן להאכיל חתולים מבלי לממן פגיעות מחרידות בבעלי-חיים אחרים. זאת על-ידי שימוש במוצרים מן הצומח, שהוכרו כבעלי ערכים תזונתיים מעולים עבור חתולים (לכתבות בנושא). מוצרים אלה עדיין אינם משווקים בישראל ויש להזמינם באופן אישי מחו"ל. לכלבים ניתן לקנות מזון צמחי בחנויות בישראל.
לאתרים המוכרים מזון צמחי לחתולים ולכלבים בחול:

http://www.veggiepets.com/
http://www.vegancats.com/
http://www.vegepet.com/

מקור
פס"ד א 006150/04, נורית דיין נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ ואח'. ניתן ע"י השופטת ניצה מימון-שעשוע בבית-משפט השלום כפר-סבא, 14.6.2005.
   

3. הכל אשליות, לטובה ולרעה
חיות מהסרטים, הסיפור האמיתי, כתבה שלישית ואחרונה

בכתבות קודמות תיארנו את מעמדן של חיות בקולנוע, שהחל בניצול ללא הגבלות ורוסן בעשורים האחרונים על-ידי פיקוח AHA ("ההתאחדות ההומאנית האמריקנית"). השבוע נבחן מה ניתן – ולא ניתן – ללמוד על גורל החיות במציאות מתוך צפייה בסרט.

אווז מלאכותי של Walter Klassen, עבור הסרט The Tale of Teeka (מ-1997)

מאלימות לאשליה?
בסרטים שלפני 1990 בקירוב, אין מקום רב לדמיון: כאשר רואים על המסך טבח חיות במקלות, אבנים, סכינים ורובים, זה בדיוק מה שאירע במציאות. כך, למשל, ב-Walkabout (מ-1971) וב-Cannibal Holocaust (מ-1979) . גם חיסול התאו באפוקליפסה עכשיו (1979) הוא אמיתי לחלוטין. אולם כיום, מוגבלת האלימות הבוטה בעיקר לסרטים דוקומנטריים ולסרטים שמופקים מחוץ לצפון אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה (וככל הנראה גם הודו). במדינות שלעיל התפתחה תעשייה גדולה של אמצעים, המאפשרים ליצור דימויים אשלייתיים של חיות נפגעות. לכן קשה ביותר לפענח מתוך צפייה גרידא בסרט, מה קרה לחיות במציאות. הנתונים שמספק AHA חושפים חלק מן האמצעים הנסתרים, שיוצרים אשליית פגיעה. עם זאת, לעתים קרובות מה שמוצג בדיווחי הארגון כהישג של "הומאניות", מרמז דווקא על שליטה אימתנית בחיות, שהושגה באמצעים פוגעניים.

אייל מת מלאכותי של Walter Klassen, עבור הסרט "פיתוי קטלני" (1995, To Die For)

אלה הם האמצעים הבולטים ליצירת אשליית פגיעה בחיות:

אנימטרוניקה
בובות דמויות בעלי-חיים (אנימטרוניקה): מבובות פשוטות ועד לרובוטים מורכבים. שימוש מתוחכם במיוחד באנימטרוניקה נעשה ב"כלבים נגד חתולים" (2001, Cats & Dogs), עם בובה-כפילה לכל חיה אמיתית; המעטפת דמוית הפרווה של הבובות מסתירה שלד מתכת ומערכת מנועים, הניתנים להפעלה מרחוק. ב"בייב" (1995) נראים מרדפים מסוכנים בין כלבים, חזיר וכבשים, אולם בפועל צולמו בכל מקרה רק חיות ממין אחד ואילו שאר החיות בכל צילום הן בובות. גם חלק מפעלולי הלווייתן ב"לשחרר את ווילי" (1993), ובכלל זה שהייתו מחוץ למים ונגיחותיו במכל הזכוכית, הם אנימטרוניקה. השימוש בבובות נפוץ גם באופן פחות מתוחכם, למשל: ב"על כלבים וגנבים" (1997, 101Dalmatians) הוצבו בובות לצד כלבים חיים, כדי ליצור אשליית המון כלבים.

כלב מלאכותי של Walter Klassen, לסדרת הטלוויזיה Due South (מהשנים 1996-1994)

דימויים ממוחשבים (CGI)
הדמיה ממוחשבת כוללת חיות שלמות, תנועות של אברים מסוימים ותוספת עצמים מסוכנים סביבן. גם כאן, "כלבים נגד חתולים" הוא אחד משיאי התעשייה: האנימטורים בנו דגמים ממוחשבים של החיות על בסיס צילומים מפורטים. הדגמים כוללים שלד ושרירים וירטואליים, הדמיה של פרווה בתנועה ומגוון גדול של הבעות. חתולי הנינג'ה המעופפים בסרט, למשל, הם שילוב של CGI ואנימטרוניקה. ב"בייב", עיקר התוספת הממוחשבת הוא בתנועות הפה, כדי ליצור אשליית דיבור. ב"המין האנושי" (2001, Human Nature) נעשה שימוש בעכברים אמיתיים היושבים על כיסאות זעירים ליד שולחן זעיר כ"ניסוי התנהגות", אולם רוב פעילותם ליד השולחן היא תוספת ממוחשבת.

הרכבת תמונות וצלילים
הרבה מהאירועים שנראים ונשמעים על המסך יחד, התקיימו בפועל בנפרד. דרך אחת ליצור אשליה כזו היא הצגת צילומים מאירועים שונים ברצף סיפורי אחד. הפר שנוגח בדלת ב"חתול תעלול" (2003, Cat in the Hat) הוא למעשה צילום של פר המתקרב לדלת, וצילום נפרד של קרניים מלאכותיות הפוגעות בדלת. שיטה אחרת כרוכה בחיבור חלקים על פני רצף אחד. במרדפים, למשל, כמו מרדף הטיגריס והכלב ב"שני אחים" (2004), צולמו הרודף והנרדף בנפרד והורכבו כרצף אחד בעריכה. ב"כלבים נגד חתולים" יש כמה סצנות הומות ומרובות משתתפים, שמורכבות בפועל מחיות יחידות, שצולמו בנפרד על מסך כחול; הצילומים צורפו בחלל מדומה אחד בעריכה. וכמובן, מעשה ההרכבה הפשוט ביותר הוא בצלילים: קולות של חבטות עזות, חפצים נשברים וקולות כאב ופחד של חיות – כל אלה מוצמדים בקלות לצילומים תמימים ויוצרים אשליית פגיעה.

הכנה מראש
אחד מיסודות השימוש בחיות בסרטים הוא אימון ממושך. ב"כלבים נגד חתולים", למשל, ארכו האימונים שנה. הפעולה שמבצעת החיה ונראית לצופים מפתיעה ומפחידה, למעשה מוכרת לה היטב מראש. לעתים קרובות, סדרת פעולות מורכבת מבוצעת בפועל על-ידי מספר חיות שונות, שנראות לעינינו זהות, וכל אחת מהן מאומנת בביצוע פעולה יחידה. כך ב"על כלבים וגנבים", פונגו קשור לכידון אופניים וגורר את הרוכב למרדף ממושך; בפועל היו אלה מספר כלבים, שכל אחד מהם הכיר היטב קטע מהמסלול. פיזור העבודה בין חיות שונות נועד גם לאפשר להן להתחלף ולנוח, כשכל דמות בולטת של חיה בסרטים מגולמת על-ידי מספר חיות בפועל.

אמצעי בטיחות ונוחות
רוב המצבים שנראים קשים או מסוכנים, נראים כך מזווית הצילום בלבד. למשל, במעברי מכשולים כגון זינוק מבעד לאדן החלון – פעלול נפוץ בסרטים רבים – נהוג לשים בצד המוסתר מן המצלמה משטח מוגבה ומרופד. ב"חתול תעלול" נראה כלב מועף דרך חלון; בפועל הוא קשור ברתמה המחוברת לכבל בלתי נראה, ולפי דיווח AHA, הוא "לא הראה שום צל של סימן למועקה ונראה שאהב את הטיסה המדומה שלו".

לצד כל הטריקים האלה, הסרטים מסתירים גם פגיעות שונות בחיות. הפגיעות הללו נסתרות לא רק מעינינו, הצופים, אלא גם מעיני AHA, שאינו מפקח על מצב החיות מחוץ להפקה ואף אינו ביקורתי כלפי פגיעות ניכרות מסוימות:

טיפול המוני
קשה להאמין, שניתן לטפל היטב בהמוני חיות, עם כל הרצון הטוב. אתרי צילום מסוימים הופכים למכלאה המונית, למשל: 970 חיות ב"בייב", מתוכן 550 כבשים ו-47 גורי חזירים המגלמים את בייב; ו-799 חיות ב"בייב בעיר הגדולה" (1998, Babe 2), מהן 200 חתולים.

צייתנות
העבודה עם חיות בסרטים מבוססת על התניית התנהגותן בצייתנות רובוטית לאותות שונים; לעתים קרובות, מוסתרים בתוך האבזרים זמזמים, המפעילים את החיות באמצעות התניה. גם במקרה שההתניות הושגו באמצעים חיוביים, הן מנוגדות באופן בוטה לטבע החיות. ניתן להתרשם מכך בתיאור AHA לסצנה עם 106 כלבים בכנסייה ב"על כלבים וגנבים": "מאחר שהכלבים הגיעו ממועדוני צייתנות, הכלבים עברו היטב סוציאליזציה והיו רגילים לעבוד בקבוצות גדולות. שערי הכנסייה היו סגורים ונתיבי הבריחה נחסמו. כמה מן הכלבים היו מאומנים לנבוח לפי פקודה."

מאמן רוכב על אריה, מתוך פרסומת של חברת Hollywood Animals, המתמחה בבבימוי סצנות אלימות עם חיות גדולות. לדבריהם, "מכיוון שאנו מגדלים את החיות שלנו מינקות עם בקבוק, עם אהבה רבה, הן מכבדות אותנו ובוטחות בנו...

כל האימון מלא החיבה שלנו מבוסס על חיזוקים חיוביים."

אימונים אלימים
דיווחי AHA מציינים חיזוקים חיוביים כשיטת אימון בלעדית. גם חברות המשכירות בעלי-חיים לסרטים, מציינות לעתים שהן עובדות רק באמצעות חיזוקים חיוביים. אולם מה קורה כאשר נציגי AHA אינם בסביבה? מידע כזה ניתן להשיג רק מחקירות סמויות או מהדלפות מתוך החברות – וזהו מידע נדיר. הארגון PETA ערך בשנת 2003 חקירה סמויה במתקן של חברה להשכרת חיות לסרטים, ומצא "אימון" קופים גדולים בעזרת מכות בחפצים קהים, בעיטות ואגרופים. אין ספק שזהו רק קצה הקרחון, בעיקר כשמדובר בחיות בר, שמטבען אינן משתפות פעולה עם גחמות אנושיות.

תנאי החזקה קשים
באתרי הצילומים מדווח AHA על תאים מחוממים במידת הצורך, חיטוי רגלי הנכנסים לאתר וטיפול מסור בחיות. אולם אנשי AHA לא צריכים להרחיק לכת כדי להיווכח, שהם מטעים את הציבור בדיווחים אופטימיים כאלה. PETA מסכם תיעוד התעללות בחיות בארבע חברות אמריקאיות המספקות חיות לסרטים, בשנים 2004-1991. רוב הנתונים אינם פרי חקירה עצמאית, אלא ביקורת מטעם משרד החקלאות, אשר מצא הפרות חוזרות ונשנות של חוק רווחת בעלי-החיים הפדרלי: כליאה בכלובים קטנים, שוממים, חשוכים ומזוהמים, הזנחה רפואית, מזון לא מתאים ומסחר לא חוקי בחיות. משרד החקלאות לא סגר חברות אלה, ו-AHA מתעלם מן המידע וממשיך לאשר סרטים הכוללים חיות שסופקו על-ידיהן. העלמת-עין זו צורמת עוד יותר לאור העובדה הידועה, שחיות בר גדולות, כגון קופי-אדם וחתולים גדולים, נוחות ל"אילוף" רק כשמפרידים אותן בכוח מאמהותיהן, כגורות קטנות; ולאחר מספר שנים של עבודה, הן הופכות למסוכנות ואז נוטים למכור אותן למכלאות עלובות. חוקרי PETA מצאו בשנים האחרונות שימפנזה ואורנגאוטן בתנאי כליאה קשים, לאחר שמאמניהם נפטרו מהם. השימפנזה הופיע ב"כוכב הקופים" (2001) והאורנגאוטן הופיע ב"פלינטסטונס" (1994). הסרטים אושרו על-ידי AHA, אף על-פי שגורל הקופים בקולנוע ידוע מראש.

סיכום
היחס לחיות בסרטים עבר שיפור דרמטי בעשורים האחרונים, אולם מאחורי הקלעים עדיין מוקרבות חיות על מזבח הבידור. מן הצפייה בסרט קשה לדעת מה עלה בגורל החיות במציאות, וממילא מי שצפה – כבר שילם ותמך בכך ביוצרי הסרט. לפני שיוצאים לקנות כרטיס לסרט שיש בו הופעה בולטת של חיות, כדאי לחפש מידע על הפקתו: אם הסרט דורג כ-Unacceptable על-ידי AHA, כדאי להחרים אותו, וכך גם אם מופיעות בו חיות בר גדולות, גם במקרה ש-AHA אישר את הסרט.

מקורות עיקריים

“Caring for an Interesting Breed of Actor” including Movie Reviews, American Humane Association – Film & TV Unit, accessed 7.5.2005.
No More Monkey Business, People for the Ethical Treatment of Animals, accessed 1.7.2005.

4. פינת התזונה
קוראים שואלים – טבעונות בקיץ

שואלת שירי רוזנטל מחיפה:
בחורף אני אוכלת הרבה קטניות, כשאני חוגגת על מרקים ותבשילי קדירה, כמו חמין למשל. אבל בקיץ חם מדי לבשל, ואין חשק לאכול תבשילים כבדים. איך בכל זאת אוכלים תזונה צמחית מאוזנת בתנאי חום של קיץ ישראלי?

תשובה:
אכן התבשילים שציינת מתאימים יותר לחורף. בקיץ אפשר לצרוך קטניות בצורה אחרת – סלט חומוס, ממרחי טופו, סלט פסטה עם שעועית, סלט עדשים וטופו, ועוד. ישנם גם מרקים קרים, כמו מרק יוגורט טבעוני ומרק עגבניות קר. אם אין חשק לבשל, אפשר להסתמך יותר על מוצרים קנויים, וכמובן להרבות באכילת מזון לא מבושל, כמו אגוזים, שקדים, ירקות ופירות. בנוסף לאלה יש מגוון אדיר של סלטים קרים וגם חלק ניכר מהתבשילים והמאפים ניתן להגיש קרים או בטמפרטורת החדר. למעשה, רובם גם מתאימים לקיץ כשהם חמים.

לשאלות ותשובות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il