פעילות 

פעילות נגד המשלוחים החיים מאוסטרליה

ביום ב', 12.11.2007, בשעה 12:00, ייצא לדרכו מיצג נודד ובו כ-15 פעילים מצופפים, עירומים ומטונפים, מיטלטלים ללא מחסה ושתייה, כהמחשה לחודש העינויים שעוברים כבשים ועגלים במסעות מאוסטרליה לישראל. הפעילות נערכת על-ידי אנונימוס כתמיכה ב"יום הלאומי להפסקת המשלוחים החיים" שנערך באוסטרליה. למידע נוסף: עדות שהגיעה לאנונימוס; סרטון; מחאה אוסטרלית; המסים שלנו מסבסדים את מסעות המוות; המשלוחים לישראל 2002-06; סקירת דו"ח אוסטרלי; אסון הקורמו אקספרס;  מאבק משפטי באוסטרליה.

לקראת החורף

למתעניינות ולמתעניינים ברכישת בגדים ונעליים לחורף כדאי להיזכר כיצד מיוצרים מוצרי עור, צמר, ופרווה. קל להימנע מקניית בגדים ונעליים כאלה. תעשיית הפרווה גדלה בשנים האחרונות בעקבות התפשטות משקי פרווה בסין, והכנסת קישוטי פרווה קטנים ולעתים מוסווים למוצרי אופנה (במקום מכירת מוצר פרווה מובהק). גדילת התעשייה נשענת גם על העובדה שקשה מאוד להבחין בין פרווה אמיתית לפרווה סינתטית; המוכרים משקרים או לא יודעים, ולעתים אפילו המידע שעל התווית שקרי. כך, השימוש ההמוני בחיקויי פרווה מסווה את הפרוות האמיתיות ומעודד את התעשייה על-ידי מתן לגיטימציה לשימוש בפריטים שנראים כמו פרווה. לכן מומלץ שלא לקנות מוצרים עם פרווה, גם כאשר ידוע שמדובר במוצר סינתטי.

כדאי לכתוב: משרד החקלאות חונק עופות

ב-8.11.2007 ערך משרד החקלאות תרגיל מתוקשר, שמטרתו המוצהרת היערכות להתמודדות עם שפעת העופות. במסגרת התרגיל, כלאו למעלה מ-200 תרנגולים במתחם קטן בקיבוץ יגור והתיזו עליהם קצף באמצעות זרנוק חזק. מצלמות הטלוויזיה תיעדו את העופות הנחבטים ממטח הקצף, העולה בהדרגה עד מעל לראשי רובם ומטביע אותם. בצילומים הם נראים מפרפרים תוך שהם נחנקים, ולא ברור כמה זמן נמשכת גסיסתם. בתגובה למחאת תנו לחיות לחיות, אמרו נציגי משרד החקלאות ש"העופות שיומתו יהיו עופות פסולים לשחיטה שמיועדים ממילא להמתה." את יחסי-הציבור לתרגיל ערכו מנכ"לית המשרד, יעל שאלתיאלי, שטענה כי העופות מתים תוך כשבע שניות, ודגנית בן-דוב, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים – שעמדתה בנושא ממחישה את ניגוד האינטרסים הקיים בהחזקת תפקיד הממונה בתוך משרד החקלאות. לאחר ההרג ביגור, הרגו אנשי משרד החקלאות מאות עופות נוספים בשדה אליהו, באמצעות שוקרים חשמליים. כזכור, טיפול משרד החקלאות בהתפרצות המגיפה באביב 2006 ספג ביקורת קשה ממבקר המדינה.

העיתונות הרחיבה – בצדק – בהבעת ספקות לגבי הנחיצות והערך האתי של הניסוי. כדאי להגיב לכתבות בהדגשת היבט אחר של הנושא: ההרג המיותר של מאות תרנגולים ביגור ובשדה אליהו אינו מיותר פחות או אכזרי פחות מההרג של מאות אלפי תרנגולים בתעשיית הבשר, מדי יום. לכידת העופות האלימה, ההובלה הממושכת, השהייה בכלובים, הוצאת העופות מהכלובים ותלייתם ברגליהם, ולבסוף השחיטה הרשלנית – כל אלה מטילים על צרכני הבשר אחריות לאכזריות גדולה הרבה יותר מזו שסוקרה כקוריוז עיתונאי.

בעיתונות

ארז ארליכמן, "משרד החקלאות המית מאות עופות במהלך תרגיל", ynet  ,8.11.2007.

ארז ארליכמן, "משרד החקלאות: המתת העופות בתרגיל הייתה הומאנית", ynet  ,8.11.2007.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

איריס מיזן (חדשות 10), "משרד החקלאות המית מאות עופות בתרגיל", וואלה!, נענע,8.11.2007.

עידן יוסף, "תרגיל שפעת העופות גדול התקיים בצפון", 8.11.2007, Nfc.

דיון פתוח: ניסויים בבעלי-חיים

ביום ה', 15.11.2007 בשעה 19:00, ברח' אלנבי 138 קומה 5 (תל-אביב) תקיים האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים דיון בנושא ניסויים בבעלי-חיים, בהשתתפות מקים האגודה, הווטרינר ד"ר אנדרה מנשה. הכניסה חופשית. פרטים באגודה isav@isav.org.il או  03-6359014

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז.

פרטים – שי: 4animal.r@gmail.com 03-6204878

משמרות בתל-אביב

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ד', בשעות 19:30-17:00, בפינת רח' המלך ג'ורג' / בוגרשוב. לפרטים: גיל 052-4322260; gilvegan@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878 avimor18@gmail.com

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

עגלים בערבה. משרד הביטחון נענה לבקשת שר החקלאות, שלום שמחון, ויאפשר הכנסת כ-6,000 עגלים שיובאו מאוסטרליה עבור רצועת עזה, וממתינים כעת בתחנות הסגר בערבה. העברת העגלים תתבצע בארבעה שלבים. חלק מהעגלים מעוכבים כבר למעלה משישה חודשים בתחנות ההסגר. לפי הנתונים שנמסרו לעיתונאים, באילות נמצאים 3,500 עגלים ובצופר כמעט 2,500. שמחון הנחה את מנהל השירותים הווטרינריים שלא לאשר עוד ייבוא עגלים מאוסטרליה עבור רצועת עזה, כל עוד החלטת הקבינט בעניין הרצועה עומדת בעינה. בנוסף לכך, אונייה העמוסה באלפי עגלים שנועדו למשלוח לרצועה הופנתה לעקבה.

מקורות

עמירם כהן, "אלפי עגלים המיועדים לשיווק ולשחיטה ברצועת עזה הגיעו לשווקים בישראל", TheMarker הארץ, 6.11.2007, עמ' 6.

עידן יוסף, "אלפי עגלים יועברו לעזה", Nfc ,4.11.2007.

ידיעות אחרונות הורגים חתולים. בכתבה "חתול בשק שחור" (24 שעות, 4.11.2007, עמ' 3-2) מספר ניר גונטז' שבעקבות תחקיר כלבוטק ברשת טיב טעם התעוררה "בהלת חתולים כלל-ארצית". משמידי חתולים מוזמנים מטעם מוסדות ומפעלים ללכוד ולהרוג חתולים בכל הארץ.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

ynet רישום כלבים. בכתבה "מאגר הכלבים הארצי: בלי מספרי טלפון" מוסר (6.11.2007) ארז ארליכמן כי שבועיים אחרי שהוחלט שהמידע באתר האינטרנט המרכז את פרטיהם של כל "בעלי" הכלבים בארץ יהיה פתוח לציבור הרחב, חזרו בהם חברי ועדת הכלכלה של הכנסת. האתר לא יחשוף את מספר הטלפון של "בעל" הכלב אלא רק את שמו וכתובתו.

Nfc מוביל לכלא. בכתבה "תקדים: מוביל בע"ח שלא כדין נשלח לכלא" (6.11.2007) מדווח משה ריינפלד שב-5.11.2007 גזר בית-משפט השלום בבית-שאן חצי שנת מאסר בפועל על דורון ויצמן ממושב חזון, הוא נתפס שבע פעמים בשנים 2003-4 בעבירות שכללו: הובלת חיות מיהודה ושומרון לישראל בלא היתר ייבוא, הובלת חיות לא מחוסנות הובלתם ברכב שאינו מורשה להובלת בעלי-חיים והובלה ללא היתר וטרינרי. אחת מההנחות שעלו בכתב-האישום היא שויצמן חשף בעלי-חיים למחלות מדבקות.

הארץ ביוב. בכתבה "שיקום הקישון שוב מתעכב: השפכים ימשיכו לזרום לנחל" (5.11.2007) מדווח צפריר רינת: "תהליך השיקום של נחל קישון שוב עתיד להתעכב לאחר שהמשרד להגנת הסביבה החליט להקפיא את הטיפול בהקמת צינור שיוביל את שפכי המפעלים לים, במקום להזרימם אל הנחל. לא ברור מתי יחדש המשרד את הטיפול בעניין. ללא הקמת הצינור, שהיתה מתוכננת להסתיים עד 2011, יוותר המצב הנוכחי שבו מוזרמים לנחל שפכים שלא מאפשרים את השלמת השיקום."

nrg מעריב שריפה. בכתבה "תרגיל צבאי גרם לשריפת ענק" (6.11.2007) מדווחים אושרת נגר-לויט ואלי לוי שתרגיל של צה"ל גרם לשריפה ליד שמורת היהודיה בגולן. כ-2,000 דונם של חורש טבעי נשרפו.

nrg מעריב ניסויים בקופים. בכתבה "מסע הייסורים בדרך אל הניסויים" (4.11.2007) נמסר על חקירה סמויה של BUAV (האגודה הבריטית לביטול ניסויים בבעלי-חיים) במתקן להחזקת קופי מקוק בקטלוניה (ספרד), החושפת תנאי חיים קשים לקופים בטרם שליחתם למעבדות מחקר למטרת ניסויים. הקופים נחטפים במאוריציוס ומוחזקים בספרד בכלובי בטון ומתכת, חשופים לשמש. בשנת 2003 אסרו שלטונות קטלוניה להרחיב את שטח המכלאות בעקבות מחאה ציבורית אבל החקירה חושפת שקיבולת המתקן עוברת הרחבה מ-1,000 קופים ל-3,000. BUAV חושף את תוצאות החקירה כחלק ממאמץ להביא לאיסור על ניסויים בקופים באירופה, על רקע בחינה מחודשת של הדירקטיבה הרלוונטית (86/609) על-ידי הנציבות האירופית.

מקור נוסף

Michelle Thew, "Guantánamo for Animals", Guardian, 2.11.2007.

תזונה בעיתונות

nrg מעריב רעל מן החי. בכתבה "כתב אישום נגד אויבי הבטן המערבית" (6.11.2007) מעבירה מוריה בן ברק כמה מטענותיה של ד"ר עדי-צוונג-גונן, מנהלת רפואית של "מכבי טבעי" בירושלים: צריכת חלב גורמת אוסטאופוריזיס, ליחה, הצטננויות חוזרות ודלקות אוזניים בילדים; חלבון מן החי מעודד גידולים סרטניים, ערכי כולסטרול גבוהים ומחלות לב.

Nfc נגד מחלות לב. בכתבה "בצל ותפוח למניעת מחלות לב" (4.11.2007) מעבירה יפעת גדות את תוצאותיו של מחקר של "המוסד לחקר המזון", שהתמקד בקוורצטין, הנמצא בתה, בבצל, בתפוחים וביין אדום. המרכיבים הנוצרים לאחר שהקוורצטין מתפרק בגוף, התגלו כמסייעים במניעת דלקתיות כרונית שעלולה לגרום לעיבוי העורקים. "מומחים בתחום הסבירו כי דלקת היא תהליך חשוב בהתעבות העורקים, תהליך שעלול לגרום למחלות לב ושבץ, והמחקר הנוכחי מספק רמזים לשאלה מדוע תזונה עשירה בפירות וירקות מורידה את הסיכון למצבים אלו."

יומן חייתי 13 בערוץ 98 ב-HOT, וב-YES, בימי ג', ה' ב-23:30 

העשרה במעבדות ובחקלאות
כתבה שלישית ואחרונה על העשרה סביבתית

בכתבות קודמות ערכנו סקירה כללית על מושגים שונים של העשרה, תוך התמקדות בגני חיות. השבוע אנו מסיימים את הדיון במושגים אחרים של העשרה: במעבדות ובחקלאות.

עכבר בכלוב במעבדה עם מתקן העשרה פשוט (Americans for Medical Progress) 

מעבדות

בידוד וניכור
במעבדות (או ב"בתי החיות" של מעבדות) אין מניעים משמעותיים לקיים העשרה לחיות. ביקורי זרים וביקורת חיצונית כמעט שלא קיימים במעבדות, וחוקי רווחת בעלי-חיים לא נאכפים בפועל במוסדות מחקר. רוב הניסויים כוללים עינויים קשים, ועבור חיות רבות גם סופניים – וסבל הכליאה היומיומי נדחק מן התודעה על רקע זה. מעל לכל, במעבדות נפוצה תרבות מקומית מנוכרת, של יחס לחיות בתור משאב לעבודה, ולעתים אף יחס סדיסטי. עם זאת, סכנת הביקורת הציבורית הצליחה להזיז משהו בניהול של כמה מעבדות ולעודד את המנהלים לעשות לעצמם יחסי-ציבור באמצעות תכניות העשרה. פה ושם יש שהפנימו את העובדה שחיות במצוקה מתמדת אינן מהוות "מודל" טוב למחקר. בנוסף לכך, לעתים מגיעים לעבוד במעבדות אנשים שאכפת להם, וקורה אפילו שנוצרים יחסים טובים עם ארגונים מקומיים להגנה על בעלי-חיים, העשויים להוביל, למשל, להוצאת כלבי המעבדה לטיול על-ידי מתנדבים. אולם אלה הן תופעות נדירות, וממילא הן רלוונטיות בעיקר למיעוט קטן מבין קורבנות המעבדות – החיות הגדולות. אם כן, מושג ההעשרה במעבדות שונה מן המושג הרווח בגני חיות גדולים: ברוב המעבדות זהו עדיין מושג חדש וזר; חיי הטבע אינם מהווים כאן מושא קרוב לחיקוי, והדגש הוא על שיפורים מקומיים זעירים. כמובן, העשרה המותאמת לחיות כאינדיבידואלים כמעט שאינה קיימת במעבדות.

ערסל מבד פשוט מוסיף מפלס לכלוב מעבדה זעיר לעכברים  (Biomedical Research Unit, Birmingham University)

תוכניות העשרה
צילומים סמויים במעבדות חושפים תמיד כלובים זעירים וריקים מחפצים מלבד המינימום הדרוש לקיום החיות. אולם לצד המעבדות הנפוצות הללו, יש מעבדות המקיימות תוכניות העשרה לחיות, בעיקר כאשר המעבדה קשורה במחקר התנהגות. במוסדות מחקר המתגאים בתוכניות ההעשרה שלהם, התוכנית נבנית מתוך גישה לספרות המדעית ובקיאות שאינם אופייניים לחובבי "חיות מחמד" או לחקלאים. קיים שוק מוצרים גדול של ציוד העשרה למעבדות, במקביל ולעתים במשולב עם השוק הגדול הרבה יותר של מוצרי כליאה, אחזקה בסיסית וציוד לעריכת ניסויים אלימים. אפילו החזקת חיות נדירות כמו קופים היא נפוצה במעבדות עד כדי כך, שיש שוק מוצרי העשרה מיוחדים לקופים במעבדות, כגון טבעות ולולאות לטיפוס ולהתעמלות, וצעצועי גומי ופלסטיק שנועדו למשחק בידיים, ללעיסה, לגלגול, להקפצה, למתיחה ועוד – בדומה לצעצועי תינוקות. יש גם מוצרים רבים לחתולים ולכלבים, עם דגש על מרדף ולעיסה – וכאן מדובר באופן כללי במוצרים הנמכרים גם לבית. קיים גם שוק של מוצרי העשרה למכרסמים, כגון מחילות מוכנות מראש וחומרי מצע, אולם בהתחשב בכך שהרוב הגורף של החיות במעבדות הם עכברים וחולדות, שוק אמצעי ההעשרה עבורם נותר מצומצם.

קוף עם מראת אקריליק (חומר שניתן לחיתוך בקלות וללא סכנת פציעה לקופים). הקופים מרבים לשאת את המראות

ממקום למקום בכלוב ולהסתכל בהן. (ג'ניפר גרין, Laboratory Animal Refinement & Enrichment Forum)

החוק
אף על-פי שבפועל העשרה משמעותית במעבדות תלויה בנסיבות חריגות, יש לה רקע בחקיקה. בארצות-הברית, כבר ב-1985 הוכנס לחוק רווחת בעלי-החיים סעיף התובע לספק לפרימאטים בשבי רווחה נפשית, מושג שפורש במונחים של "חיזוק סביבתי". חמש שנים לאחר מכן קבעו פקחי משרד החקלאות, שברוב המתקנים שמחזיקים פרימאטים, האחראים במקום לא מבינים איך לקדם את רווחתם. הביקורת הביאה להעשרת הידע ולהפצת המלצות, אך לא לדרישות מוגדרות. בפרימאטים המצב הוא הטוב ביותר; חולדות ועכברים הוצאו במפורש מחוק רווחת בעלי-החיים האמריקאי. משרד החקלאות מדווח, שכיום "מתקנים רבים פיתחו תוכנית העשרה גם למכרסמים שלהם". באירופה בדרך-כלל המצב פחות גרוע, דבר המתבטא, למשל, בכך שהחוק כולל את כל בעלי-החוליות. אולם גם באירופה אין דרישות ספציפיות להעשרה (כמו גם בישראל).

מכלאה עם אמצעי העשרה מורכבים לארנבונים במעבדה המפעילה במשך שנים ועדת העשרה

(Freimann Life Science Center, אוניברסיטת נוטר דם).

מחקרים
בהקשר של מעבדות, יש לציין שהעשרה היא נושא נפוץ למדי במחקרי פסיכולוגיה ומדעי המוח, על רקע התובנה שכישורים קוגנטיביים בסיסיים אינם מתפתחים היטב בסביבה שוממת, וניתן לזהות התפתחויות דרמטיות בעקבות הופעה של גירויים. במחקרים אלה, כמו במעבדות בכלל, "העשרה" איננה תוכנית כוללת אלא תוספת של אביזר או פעילות ספציפיים.

מוטות לעמידה במכון מחקר של אוניברסיטת קאסל. מתקן פשוט כזה, העונה במידת-מה

על הצורך של תרנגולות לעמוד על ענפים מוגבהים, אינו קיים ברוב הלולים המסחריים.

משקים חקלאיים

מרעה חופשי
לא נהוג להשתמש במושג "העשרה" ביחס למשקים עם מרעה חופשי או למכלאות גדולות ומגוונות, שנבנו כתחליף לכלובים קטנים. אולם בפועל, משקים כאלה מהווים תכנית העשרה כוללת, לעתים תוך ניסיון לחקות תנאי גידול טבעיים ולתרגם לאמצעים הקיימים בשבי את הידע על התנהגות החיות בטבע (למשל: בניית מקומות עמידה גבוהים ומוצלים לתרנגולות, בתגובה לנטייה של מין הבר להסתתר בעצים). התפשטותה האטית של "העשרה" מסוגים אלה במקביל להגברת התיעוש, נובעת מהתעוררות של ספקות מוסריים, בריאותיים וסביבתיים, בקרב הצרכנים וגם בקרב חקלאים, ומהנכונות של הצרכנים לשלם יותר עבור המוצר הפחות-תעשייתי.

עגלים בתעשיית החלב מופרדים מאמם ומוחזקים לעתים בבידוד; לא תמיד מספקים להם מצע סופג.

השימוש במושג "העשרה" נדיר בחקלאות, אך אספקת מצע קש לעגלים נחשבת לעתים כהעשרה, במיוחד ב"עגלי חלב",

כלואים בדרך-כלל על רצפה חשופה. (התצלום מתוך פרסומת למצע של Celtic Sea Minerals, אירלנד)

מושג ניסיוני
על כל פנים, השימוש במושג "העשרה" בחקלאות שונה. למרות התבססותו של המושג בתחומים אחרים, בחקלאות עדיין מדובר במושג ניסיוני. מרעה חופשי מהווה במובנים רבים חקלאות אלטרנטיבית כוללת, ואילו העשרה בחקלאות היא רעיון של תוספות מקומיות וזולות לתנאי הכליאה הקיצוניים. החקלאות הכניסה למושג ההעשרה מרכיב שאינו קיים בתחומים שלעיל: תועלת כלכלית. במדע רווחת בעלי-החיים נערכים ניסויים רבים בהעשרה בתנאים הדומים לתנאים התעשייתיים, וחלק מהניסויים נועדו לבדוק את רמת ה"תפוקה" בעקבות ההשקעה בהעשרה. מגמה זו מומחשת בכך ש"שיטה של גידול חיות משק על-ידי חשיפתן לצעצועים" נרשמה ב-1988 בתור פטנט במשרד הפטנטים האמריקאי. גדי גבריהו, הממציא, מתאר תליית פיסת פלסטיק לניקור בכלובי סוללה לתרנגולות, פיזור חרוזים למניפולציה במכל לגידול דגים ממשפחת הסלמון, ותליית פיסות גומי ללעיסה בכלוב של טלאים צעירים. ההסבר לפטנט מתייחס רק במרומז להקלת סבלן של החיות הכלואות, ומרחיב בטענות על התועלת הכלכלית, ובכלל זה ירידה ברורה בשיעור התמותה, שיפור בבריאות, נצילות מזון גבוהה יותר והטלה מוגברת. שני עשורים לאחר הניסויים הללו, היתרונות הכלכליים של ההעשרה עדיין זרים לתעשייה.

צעצוע העשרה ניסיוני לחזיר – כדור עם חורים שניתן לדחוף לתוכם את החרטום, ובתוכו כדור נוסף. הצעצוע ניתן לחזירים

בפרויקט מחקר של משרד החקלאות האמריקאי (תצלום: Adam Lewis, Livestock Issues Research Unit)

כלובים לתרנגולות
התחום החקלאי העיקרי אשר נהוג בו שימוש במושג "העשרה" הוא הרפורמה האירופית בתעשיית הביצים. בשנת 2012 ייאסר השימוש בכלובי סוללה לתרנגולות באיחוד האירופי, בעקבות המחאה הציבורית – דהיינו מטעמים מוסרים ולא בניסיון להגדלת רווחים. אולם השימוש בכלובים יהיה מותר, בתנאי שהם מועשרים בהגדלה צנועה של שטח הכלוב (750 סמ"ר לתרנגולת במקום 550 סמ"ר) ובתוספת הפריטים: מקל לעמידה, משטח רפד לגירוד ולניקור, ותיבת קינון זעירה. אביזרים אלה מבוססים על ידע נרחב בתחום ההתנהגות והצרכים של תרנגולות, אולם דחיסת האביזרים לממדים מיניאטוריים מעקרת את הידע מתוכן מהותי. תצלום של הכלוב המועשר אומר הכל: במבט ראשון הוא נראה זהה לכלוב סוללה רגיל. מושג ההעשרה בחקלאות שומר אפוא על העיקרון "התעשייה מעל לכל".

במבט ראשון זה נראה כמו כלוב סוללה לכל דבר, אך זהו כלוב מועשר: מעט יותר גדול וכולל פרטי ריהוט מיניאטוריים (CIWF).

רשימת המקורות תובא עם הזנת הכתבה לאתר אנונימוס 

פינת התזונה: כוסמת אדומה

חומרים

2 כוסות כוסמת יבשה
1 בצל גדול קצוץ בגסות
3 כפות שמן לטיגון
1.5 כפיות מלח
2 כפות צ`ילי יבש
1 קופסת רסק עגבניות קטנה של הרדוף
1/4 כפית פלפל לבן
1/2 כפית פפריקה מתוקה
אפשר מעט צ'ילי

5 כוסות מים רותחים

הכנה

1. לטגן בסיר את הבצל בשמן עד שנוצרת שקיפות קלה.
2. להוסיף את הכוסמת לצריבה קלה ולערבב היטב.
3. להוסיף את התבלינים והמים, לערבב ולכסות. להקטין את האש לעוצמה בינונית ולהמשיך לבשל כ-20 דקות.
4. כשבסיר נותרים עוד מעט מים לכבות את האש ולהשאיר מכוסה עד שהמים יספגו במשך 20-10 דקות.
5. להוסיף את הצ`ילי, אם רוצים.
   

מתכון: אלה שמורק