זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

הפגנה נגד תעשיית הפרווה הסינית

ההפגנה תתקיים ביום ב', 13.2.2006, בשעה 16:00, מול שגרירות סין, ברח' בן-יהודה 222, תל-אביב. רצוי להגיע בלבוש שחור/כהה. על הפגנות נוספות בעולם

מקורם של כמחצית ממוצרי הפרווה הנמכרים בעולם הוא בסין. עשרות מיליוני בעלי-חיים, ביניהם שועלים, דביבונים, ארנבונים, כלבים וחתולים, נטבחים בסין מדי שנה עבור פרוותם. תנאי הגידול של החיות מחרידים ופשיטת הפרווה מתבצעת לעתים כשהחיות בהכרה. לפרטים נוספים

המאבק הבינלאומי נגד תעשיית הפרוות בסין הוא יוזמה של פעילי זכויות בעלי-חיים מישראל. כ-30 מדינות הצטרפו עד כה ליוזמה והקימו את הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות בסין. המאבק יכלול הפגנות, הפעלת לחץ על שגרירויות סין בעולם, דרישה ממזכירות האו"ם להתערב להצלת בעלי-החיים בסין, פנייה לוועד האולימפי בהצהרה על החרמת האוליפיאדה שתתקיים בסין ב-2008, ועוד. ההפגנה הקרובה מסמנת את ראשית המאבק.

טבח היונים בדגון

לפי עדויות מהשטח, בממגורות דגון ממשיכים לירות ביונים. ההנהלה הפנתה את האחריות לעיריית חיפה. בתשובה לפניית אנונימוס בעניין, כתב לעמותה סגן מנהל השירות הווטרינרי בחיפה, ד"ר יאיר וייס (1.2.2006):

"השירות הווטרינרי בחיפה לא נתן הוראה להשמדת היונים במקום.
ממגורות דגון אינם גוף עירוני, ואנו נתבקשנו ע"י העירייה לייעץ בנושא.
בעקבות הייעוץ, הוכנס למקום רכב מטאטא כבישים שנרכש ע"י דגון, ותפקידו לנקות שאריות זרעים שנופלים לרצפה (להקטין מזון זמין).
כמו כן, פנינו למשרד הבריאות על מנת ליצור תקן מחייב למשאיות להובלת זרעים, על מנת למנוע בין השאר נפילת ופיזור זרעים.

בנוסף, נבדקו על ידנו שיטות שונות להקטנת המפגע (כמו: כלבי בורדר קולי, ציפורים דורסות, לכידה וכו').

לא המלצנו על ירי כשיטה לדילול היונים.
אף על פי כן, ממגורות דגון שכאמור, אינו גוף עירוני, בחר את השיטה (ירי) באופן עצמי.
לכשנודע לנו, התבקשו הממגורות להציג אישורים כחוק לביצוע הירי, והוברר שהירי נעשה באישור (רשות שמורות הטבע), כנדרש בחוק."

אף על-פי שהמכתב עמום לגבי שיטות הרחקה אלימות ש"נבדקו", אין כעת ספק שהשירות הווטרינרי בחיפה פעל באופן אחראי ושקול כשייעץ להנהלת ממגורות דגון לטפל בבעיה מן השורש ובאופן בלתי אלים, ואף יזם מהלך ממשלתי, שבכוחו למנוע מראש היווצרות בעיות דומות בעתיד. כדאי לכתוב בתודה לשירות הווטרינרי בחיפה:

רח' אבא הלל סילבר 22-20, חיפה. 04-8237508. haifa33@netvision.net.il

האחריות לטבח חלה אפוא על הנהלת ממגורות דגון. אם אכן נעשה שימוש במטאטא הכבישים שציין ד"ר וייס, אין כל סיבה לירות ביונים גם מנקודת-המבט של הנהלת הממגורות, משום שבהיעדר מזון, היונים מתפזרות ממילא. כתבו למנכ"ל דגון, מיקי שרן, ומחו בפניו על הטבח (היעזרו במידע נוסף על צמצום אוכלוסיות יונים גדולות):

ת.ד. 407, חיפה 31033. פקס: 04-8664211

• משמרות מחאה נגד טבח היונים בממגורות דגון יתקיימו בימי ד', 18:30-17:00 במרכז זיו בחיפה (בכפוף למגבלות מזג-האוויר). לפרטים – שני: 054-5889672, איילת: 050-6416937
• חיתמו על העצומה נגד הטבח והפיצו אותה.

שיאי גלישה באתר אנונימוס בינואר 2006

שיאים חדשים לאתר אנונימוס נקבעו בחודש ינואר 2006 – לראשונה בתולדות האתר נערכו בו למעלה מ-100,000 ביקורים בחודש. בממוצע נרשמו בחודש ינואר כ-3,500 כניסות ביום, עם מספר שיא של 5,237 כניסות ב-25 בחודש. העמודים הפופולאריים ביותר באתר הם עמוד המתכונים מהצומח, עמוד השער של אתר הצמחונות ועמוד הסרטונים.
הצטרפו לתנופה! אם אתם מנהלים אתר אינטרנט או מכירים אדם שעושה זאת – אנא שלבו באתר קישור לאתר אנונימוס. מומלץ להשתמש בבאנר לפרסום האתר.

בעיתונות הישראלית

nrg מעריב יותר ניסויים בחיות. בכתבה "חשיפה: עליייה של יותר מ-30% בניסויים בבע"ח" (8.2.2006, עמ' 13-12) סוקר דן אבן את הנתונים שנחשפו לאחרונה עקב עתירת העמותה למען מדע מוסרי, ולפיהם בשנת 2004 אושרו ניסויים בלמעלה מחצי מיליון בעלי-חיים, מספר הגבוה ב-32% יחסית לשנת 2000.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

הארץ צרכנים נגד ניסויים. בידיעה "עלייה בהתנגדות לניסויים בבעלי חיים" (מוסף בריאות, 3.2.2006, עמ' 12) מדווח ערן שיפמן על תוצאות סקר שערכה ועדת הרופאים לרפואה אחראית (PCRM) ולפיו יש מגמת עלייה בשיעור האנשים, שיעדיפו לתרום למוסדות שאינם מבצעים ניסויים בבעלי-חיים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

מעריב סוחרי הכלבים. בכתבה "התעללות בתינוקות" (מוסף סופשבוע, 10.2.2006, עמ' 27-26) סוקרת עדי כץ את הסחר הבלתי חוקי בגורי כלבים גזעיים ומגנה אותה, אך היא אינה מבקרת את הסחר החוקי בכלבים גזעיים, שכרוך אף הוא בפגיעות קשות בהם (כגון מומים מולדים ומחלות תורשתיות קשות). כדאי לכתוב למוסף ולהבהיר שקיימת בעיה מוסרית חמורה בטיפוח כלבים גזעיים וסחר בהם, גם כאשר הדבר נעשה על-פי היתר חוקי. למידע נוסף בנושא

לתגובות: מעריב, מוסף סופשבוע, ת.ד. 20010, ת"א. פקס: 03-5632065, דואל: sofash@maariv.co.il
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

ידיעות אחרונות zoo התעללות. בכתבה "פילים בקנה" (מוסף 7 ימים, 10.2.2006, עמ' 55-52) מספרת טלי חרותי-סובר את סיפורה של פילה הכלואה בכלוב צר בספארי. הנהלת הספארי מסרבת להעבירה לשמורת פילים בארה"ב, משום שהפילה טרם "הגשימה את ייעודה" והעמידה צאצאים. הפרשה מחדדת את תפקודם של גני-חיות בפועל כבתי-כלא לבעלי-החיים הנידונים לשעשע מבקרים, למרות הרטוריקה של "ערך מדעי וחינוכי" שיש לכאורה למוסדות אלה.

לתגובות: ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, ת.ד. 9499, תל-אביב. פקס: 03-6082234 דואל: 7days@yedioth.co.il

נענע לא מקרקסים חיות. בטור "באר-שבע אומרת 'לא!' לקרקסי חיות" (8.2.2006) מפרטת גבריאלה גוטיס (בתמונה), חברת מועצת עיריית באר-שבע (קדימה באר-שבע) שהובילה את האיסור על מופעי קרקס בעיר, מדוע מופעים אלה הם פסולים מוסרית.

nrg מעריב שואת בעלי-החיים. בכתבה "כל יום הוא טרבלינקה" (9.2.2006) סוקר דוד גוטרמן את ספרו של ההיסטוריון צ'ארלס פאטרסון, שעוסק ביסודות המשותפים של מנגנון ההשמדה הנאצי ושל הטבח המתועש של בעלי-החיים. הספר תורגם לאחרונה לעברית ויצא לאור בהוצאת פרדס.

מזון כלבים רעיל. שורה ארוכה של כתבות עסקה השבוע בפרשת מזון הכלבים "נוטרה נאגטס", המשווק על-ידי כצט, אשר הכיל רכיב רעיל.

"דרושים מתנדבים להסעת כלבים לתרומת דם", וואלה!, 5.2.2006.
קרן לוי צדק ואורן שלמה, "אפשר היה למנוע את מותם", nrg מעריב, 7.2.2006.
אלי סניור, "זו פרשת רמדיה של הכלבים", ynet (ידיעות אחרונות), 8.2.2006 .
עמרי ליבנה, "הכלבים גוססים והשיירה מקטינה ראש", ynet (ידיעות אחרונות), 8.2.2006.
אמיר בוחבוט, קרן לוי צדק ואורן שלמה, "'הרמדיה' של הכלבים – הפרשה מסתבכת" , nrg מעריב, 8.2.2006.
רונן טל, יפעת גליק, וראובן וייס, "זרקו אותם לכלבים", ידיעות אחרונות, 9.2.2006, מוסף 24 שעות, עמ' 3-2.
אלי סניור, "מש' החקלאות: רעלים בעוד מוצרי 'נוטרה-נאגטס'", ynet (ידיעות אחרונות),  9.2.2006.
עדי כץ, "פה קבור הרעל", מעריב, 9.2.2006, עמ' 3-2.
"גם הסדרה הכחולה מורעלת", nrg מעריב, 9.2.2006.
צבי זינגר וראובן וייס, "חשד: התגלה עוד מזון מסוכן לכלבים", ידיעות אחרונות, 10.2.2006, עמ' 11.
דליה מזורי, "עוד מוצרים מורעלים לכלבים הורדו מהמדפים", מעריב, 10.2.2006, עמ' 9.
יובל אזולאי, "משרד החקלאות פירסם אזהרה על מזון כלבים", הארץ, 10.2.2006, עמ' א16.
רוני לינדר-גנץ, "עמותת תנו לחיות לחיות מגבשת תביעה נגד כצט בפרשת הרעלת הכלבים", הארץ, 10.2.2006, עמ' 42 דה מרקר.

הארץ  חלב מחצ'קן. בידיעה "אקנה ויוד" (מוסף בריאות, 3.2.2006, עמ' 12) מדווח ערן שיפמן על תוצאות של מחקר חדש, שהתפרסם בכתב-העת Journal of the American  Academy of Dermatology ולפיו צריכת מוצרי חלב מגבירה את התפשטות האקנה (פצעי בגרות).

הארץ בשבחי הסויה. בכתבה "למה סויה" (מוסף בריאות, 3.2.2006) סוקרת התזונאית מרב מור-אופיר את יתרונותיה התזונתיים של הסויה, בכל הקשור למניעת מחלות לב, סרטן, אוסטואופורוזיס ועודף כולסטרול. 

כתבה נוספת בנושא: גלית יצחק, "7 סיבות ליהנות מחלב סויה" , Nfc, 6.2.2006.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות; לפעילות בעניין יונים בחיפה, ראו כתבה מורחבת.

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. תקנות דיג 2005
"שומרים על הטבע": מגבילים דיג אזוטרי כדי לדוג יותר באופן מסחרי

תיקונים לפקודת הדיג, שהתקבלו בכנסת בנובמבר 2005, כוללים איסור על השימוש ב"קרס מרובת עוקצים", היתר להשתמש באמצעי הפחדה אלימים נגד דגים בירדן ובכינרת, והגבלות על שיטות דיג חובבניות במפרץ אילת. חגי כהן סוקר את התיקונים ואת השלכותיהם על גורל הדגים.

הגבלות על הדיג
בנובמבר 2005 התקבלו בוועדת הכלכלה של הכנסת מספר תיקונים לתקנות הדיג, שמקורן בפקודת הדיג מתקופת המנדט הבריטי, ב-1937. מרבית ההגבלות החדשות נועדו למנוע נזקים ארוכי טווח של דיג מרובה, ובעיקר הכחדת מיני דגים, וכן לצמצם את הפגיעה שגורם הדיג לשוניות האלמוגים במפרץ אילת. חיים אנג'וני, מנהל אגף הדיג וחקלאות המים במשרד החקלאות, הסביר בדיון שנערך בוועדת הכלכלה:

"אנחנו מודאגים וחרדים מכמות הדגה ההולכת וקטנה גם בים כינרת וגם במפרץ אילת. על מנת לנסות ולשנות את אותה תמונת מצב עגומה, שאנחנו יודעים את הגורמים לה, הבאנו את התקנות האלה לאישור."

אף על-פי שהתקנות אינן קשורות בחוק צער בעלי-חיים ומניעת התעללות בדגים אינה אחת ממטרותיהן, למספר הוראות מתוכן עשויה להיות השפעה על הסבל הנגרם לדגים במהלך דיג.

פגיעה משולשת
בתקנות החדשות נקבע:

"לא ידוג אדם דגים בחכה בעלת קרס מרובת עוקצים המכונה 'עוגן'."

הקרס* מרובה העוקצים הנפוץ הוא בעל שלושה עוקצים, ומכאן כינויו 'משולשת' (בתקנות הומצא המונח 'מרובת עוקצים' כדי למנוע עקיפת החוק על-ידי הוספת עוקץ או שניים נוספים). מילון פורום דיג בתפוז מסביר, שקרס זה משמש כדי "לשפד" דגים באמצעות "זריקת המשולשת למרחק קצר יחסית, ומשיכתה בתנועה חזקה." עוד מוסבר, ש"שימוש במשולשות גדולות לצורך 'חטיפת' דגים מהים [...] גורם נזקים ומומים לדגים רבים." בעל חנות לציוד דיג בטבריה שמח להסביר לגולשי ynet תיירות כיצד יש לדוג דגים בכינרת ב"עונת העוגנים", אשר במהלכה הדגים שלפני ההשרצה ממעטים לזוז ונמנעים ממזון:

"הדיג נעשה בעזרת 'עוגן' (קרס משולש גדול), התופס את הדג שלא באמצעות פיתיון, פוצע אותו ופוגע גם במים: 'מרבית הדגים קטנים מאוד והדייגים זורקים אותם בחזרה למים' מסביר קלס, 'אחר כך רואים אותם צפים מתים.' בנוסף, אחת לכמה 'הרמות' העוגן נתפס בסלעים, החוט נקרע והעוגן שעשוי מעופרת – מתכת רעילה – נשאר במים שכולנו שותים."

קרסים משולשים עם מרכיבים המיועדים למשוך את תשומת-לבם של הקורבנות ולגרותם לנשוך בקרס.

כל תמונות הקרסים בדף זה לקוחות מפרסומות לציוד דיג.

קרס משולש – פגיעה חריגה?!
בהודעה לעיתונות מטעם משרד החקלאות, מוצג בפירוט ובגאווה האיסור על דיג באמצעות קרס משולש "בשל הפציעה לה גורמת שיטה זו לדגים (ולבני-אדם) והפצת מחלות בטבע ושינויים נוספים." אפילו יעקב פדידה, נציג הדייגים מטבריה, הדגיש בוועדת הכלכלה את ההומאניות שבאיסור:

"אני רוצה להוסיף לגבי החכה רבת העוקצים: אנחנו עדים לכך שאנשים שזורקים חכה כזאת לתוך להקה מוציאים על וו אחד דג, ועל הוו השני חתיכת דג. זה נראה נורא. זו התעללות בבעלי חיים, וצריך לאסור את זה על הסף, לדעתי."

ברור מתיאורים אלה כי מדובר בשיטת דיג אכזרית, אולם האם נעיצת קרס בשפתי הדג, אזור עשיר במיוחד בעצבים, היא אכזרית פחות? על עוצמת הפגיעה של קרסים מעיד סיפורו של דייג מחדרה (ידיעות אחרונות, 10.2.2006), שנפצע באפו לאחר שהשליך קרס למים. קרסים רבים כאלה נתלשים מחוטי החכות ופוצעים דגים, צבים ועופות מים, והם מגיעים גם לגופן של חיות ביבשה. ומעבר לכך, האם דיג מסחרי באמצעות רשתות אינו גורם פציעות, תלישות קשקשים ואיבוד זימים המביאים ל"הפצת מחלות בטבע"?

שקנאים חומים המורגלים בחברת בני-אדם מתאספים סביב ניתוח מאולתר הנערך בשקנאי, אשר קרס דיג נתפס בפיו.

צולם באתר דיג בפלורידה על-ידי Peter Proulx.

אכזרי הוא מה שלא מביא כסף
גם ח"כ דוד טל תהה בדיון בוועדת הכלכלה, מהו ההבדל המהותי בין הקרס רב-העוקצים וקרסים אחרים:

"ואם זה יהיה בקרס אחד זה יהיה בסדר? הרי גם עם קרס אחד אני יכול לפגוע בדג ולפצוע אותו, ובגלל הפציעה הזאת אני עלול לגרום לכך שיהיו כל מיני מזיקין ומרעין בישין וכל מיני חוליים רעים ומשונים על הדגים האחרים?"

מהתשובות שניתנו לו, בעיקר מטעם נציגי הדייגים, עולה כי המוטיבציה העיקרית לאיסור על שיטה זו היא חוסר הכלכליות שלה: היא ננקטת על-ידי חובבי דיג למטרות "ספורט", ופוגעת בדגים שאותם רוצים לדוג הדייגים המקצועיים. חובבי הדיג, בניגוד לדייגים המקצועיים, לא גיבשו לובי משפיע בכנסת ולכן נחשף תחביבם לביקורת.

שפמנון, ככל הנראה עדיין חי ובהכרה, לאחר שנתפס על-ידי דייג חובב.

הקרס השמאלי לכד את הקורבן, והקרס הימני הענק שימש למשיכתו לסירה.

היתר לשימוש באבנים ושלשלאות
סעיף טכני קצר במסגרת התיקון לתקנות הדיג, קובע:

"הוראות תקנת משנה (‎5) לא יחולו על דיג בים כנרת ובמי הירדן."

משמעות הסעיף היא היתר לפגיעה בדגים, שהוכנס בשקט תחת מסווה כללי של תקנות, המגבילות פגיעה בדגים. סעיף זה מבטל את התקנה הקובעת:

"אסור להשתמש בשלשלאות, בעבותות תיל ובאמצעים דומים כדי להמריץ תנועת דגים, ולהקיש על פני המים במשוטים או כפות-חתירה, ולזרוק אבנים ולצעוק, או להשתמש בכל שיטה אחרת כדי להבהיל את הדגים לתוך רשתות או מלכודת."

אנג'וני נימק בקצרה, מבלי שהתפתח דיון בנושא, ש"כיוון שבכינרת אי-אפשר לדוג בלא הרעשים, אנחנו לא רוצים לפגוע בדייגים, ולכן אנחנו מחריגים את ההוראות האלה מהכינרת." אולם אם רק הרעשים נחוצים, מדוע להתיר שימוש באבנים, בתיל ובשלשלאות? נוסח הדברים אף מרמז, שככל הנראה משרד החקלאות לא טרח עד היום לאכוף את האיסור, ובמובן זה הסעיף החדש משמעו השלמה רשמית עם עבריינות ותיקה, באמצעות הכנסתה אל החוק. שיטת דיג מסוימת, לעומת זאת, נאסרה בכינרת: דיג באמצעות רשתות זריקה ("שבכאת טרח"), המושלכות מעל להקות דגים, ומשקולות עופרת מושכות את הרשת למטה ומסבכות בה את הדגים. אולם שיטה זו ממילא אינה נהוגה בכינרת למטרות מסחריות.

דג שקרס ננעץ בפיו. מתוך אתר דיג, המציג קרס מסוג זה, שהוא מעוגל יותר מקרסים רגילים, בתור מכשיר פחות אגרסיבי משום שהוא נוטה להיתפס בפה ולא לשסע את הקרביים.

דיג תת-מימי
במסגרת התיקון החדש לפקודת הדיג, הוטלו הגבלות רבות על דיג במפרץ אילת. הצבת מלכודות במים, ודיג באמצעות חכות ורשתות מסוגים מסוימים בחוף, מותנים בקבלת אישורים מיוחדים. אחת מההגבלות החדשות, שעוררו מחלוקת בוועדת הכלכלה, היא הרחבת איסור הקיים בכינרת – האיסור על הדיג באמצעות רובה תת-מימי – גם למפרץ אילת ("אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו"). שוב התברר, כי יותר משיש כאן הגנה על דגי השונית הניצודים, ניצבת כאן האפשרות הנוחה להגביל פעילות חובבנית בהיקף קטן, שאינה מגובה בלובי פוליטי. זאת תוך הימנעות מהגבלות משמעותיות על רובו המכריע של הדיג, המבוצע למטרות מסחריות. מפי אנג'וני זה נשמע כך:

"אנחנו קוראים לזה [להרג ברובה תת-מימי] הרג לשמו. זה מין ספורט כזה שאנחנו לא אוהבים – יורדים למטה ופוגעים בדגי שונית שלא למטרות מסחריות. באופן כללי, כמות הדגים המסחריים [שניצודים בדרך זו] קטנה מאוד."

מוסיף אנג'וני:

"בים התיכון אנחנו כן מאפשרים דיג עם רובה, אבל ללא אמצעי נשימה מלאכותיים. אנחנו קוראים לזה ‎fair fight [קרב הוגן] בין הדג לדייג."

קשה לזהות "הגינות" בירי באמצעות רובה על דג, החמוש בסך-הכל בזנב ובקשקשים, אך זוהי ודאי "הגינות" בהשוואה לדיג מסחרי, שכולל רשתות-ענק הגורפות בתי-גידול וקהילות בעלי-חיים ימיות שלמות.

ההגיון הכלכלי נגד דגים
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אמנון כהן, היה מודאג שמא ההגבלות על הדיג יקטינו את מספר הדגים בשוק ובכך יגרמו להעלאת מחירם. אנג'וני השיב, שהתקנות מיועדות דווקא להגדיל את מספר הדגים הנידוגים, משום שההגבלות מונעות פגיעה ב"עתודות הדיג" על-ידי איסורים על דיג דגים חסרי ערך כלכלי, שנתפסים באופן לא מסחרי. ניכר כאן פרדוקס המוכר מחוקים רבים בעולם, המגבילים ציד של מינים נכחדים כדי לאפשר לאוכלוסייה להתאושש, במטרה לחזור ולטבוח בה. בנוסף לכך, הגבלות מסוימות מייצרות פגיעות מסוג חדש או מגדילות את תפוצתן של פגיעות קיימות. כך, למשל, הסביר בוועדת הכלכלה דייג ממפרץ אילת, שדווקא ההגבלות על גודל ה"עין" ברשתות הדיג, שנועדו לאפשר לדגיגים חסרי ערך מסחרי לחמוק, גורמת לכך שדגים נתפסים ברשת בזימיהם (וכך כנראה נפצעים מבלי שיעלו ברשת).

אכיפה

השלכותיו של האיסור המבטיח ביותר בתיקון לפקודת הדיג, השולל באופן גורף דיג בקרס מרובה עוקצים, תלויות במידת הרצינות של אכיפתו. נראה שכוונות משרד החקלאות רציניות; לפי הודעה לעיתונות מטעם המשרד (7.2.2006):

"הלילה במבצע אכיפה של אגף הדייג במשרד החקלאות בסיוע המשטרה והפיקוח העירוני בטבריה נתפסו דייגים שעסקו בדייג לא חוקי.
"במסגרת המבצע נתפסו כ-20 דייגים שעסקו בדייג לא חוקי באמצעות קרס רבת עוקצים, נרשמו דוחות והוחרם כל ציוד הדייג של הדייגים וציוד נלווה. נגד הדייגים יוגשו כתבי אישום."

עם זאת, בחנויות דיג מקוונות, למשל, הקרס האסור ממשיך להימכר בגלוי. כדאי אפוא לפנות אל מנהל אגף הדיג וחקלאות המים, לברכו על מבצע האכיפה הראשון, ולבקש ממנו לפעול לסילוק הקרס המשולש מרשימת הציוד הנמכר בארץ, בהתאם לתקנות החדשות.

כתובת המנהל: חיים אנג'וני (אגף הדיג וחקלאות המים במשרד החקלאות), דרך המכבים, ראשל"צ, ת.ד. 30, בית דגן 50200. פקס: 03-9485411 דואל: chaima@netvision.net.il

*במסמכי הכנסת מופיעה המילה "קרס" בלשון נקבה, ואילו במילונים היא מופיעה בלשון זכר. לכן בציטוטים בכתבה, ובהם בלבד, היא מובאת בלשון נקבה.

מקורות

ערן נבון, "הדייג זרק החכה לים והקרס נתפס לו באף", ידיעות אחרונות, 10.2.2006, עמ´ 11.

פורום דיג בתפוז (גישה: 10.2.2006).

דפנה יוריסטה, דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, "מבצע משולב של אגף הדייג במשרד החקלאות, המשטרה והפיקוח העירוני בטבריה נגד דייג לא חוקי בכינרת" (הודעה לעיתונות), 7.2.2006.
תקנות הדיג (תיקון), התשס"ה - 2005.

דפנה יוריסטה, דוברת משרד החקלות ופיתוח הכפר, "משרד החקלאות הכניס שורה של תיקונים להגנה על הטבע ולמען איכות הסביבה בתקנות הדייג" (הודעה לעיתונות), 20.11.2005.
פרוטוקול מס' ‎520 מישיבת ועדת הכלכלה, הכנסת ה-16, מושב רביעי, 14.11.2005.
גילי סופר, "דיג, חופים מומלצים", ynet תיירות, 21.4.2003.

תקנות הדיג, 1937.

3. נטישה היא עבירה!
הערות לחוק נגד נטישת בעלי-חיים, חלק ראשון

איסור על נטישת בעל-חיים הוא תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שהתקבל על-ידי הכנסת בדצמבר 2005. בתור מקרה מיוחד של התעללות, הנטישה הוצאה אל מחוץ לחוק, ולהוראה זו עשויות להיות השלכות הן על כל חיה המוחזקת בידי אדם, מ"חיות מחמד" ועד לחיות המנוצלות בחקלאות. עו"ד יוסי וולפסון סוקר את החוק בשתי כתבות.

עיקרי החוק
ב-14.12.2005 קיבלה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק צער בעלי-חיים, האוסר נטישת בעלי-חיים. התיקון הוא פרי יוזמתו של ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד). הוראות התיקון משולבות במספר סעיפים בחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד-1994, ואלה העיקריות שבהן:

"לא ייטוש בעלים של בעל-חיים, או אדם שבעל-חיים נמצא ברשותו או באחריותו (בחוק זה – מחזיק) את בעל-החיים.
נמצא בעל-חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה נטל ההוכחה כי לא נטשו.
נעברה עבירה [לפי התיקון לחוק], תהא זו הגנה לנאשם אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים האפשריים למניעתה.
תאגיד הפועל שלא למטרות רווח שבין מטרותיו איסוף בעלי-חיים וטיפול בהם, רשות מקומית או רופא וטרינר [...] שהחזיקו בבעל-חיים שננטש, רשאים להיפרע מהבעלים או מהמחזיק את הוצאות החזקתו, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
תחילתו של [התיקון לחוק] 18 חודשים מיום פרסומו."

העונש המרבי על נטישת בעל-חיים הועמד על שנת מאסר.

למה בעצם איסור נטישה?
נטישת בעל-חיים עלולה לחשוף אותו לסבל קשה ואף למוות אטי. הדברים אמורים בבעלי-חיים, שאין להם כלים לשרוד בעצמם בסביבה שבה ננטשו. המקרה המובהק ביותר הוא של בעלי-חיים צעירים (גורי כלבים וחתולים, אפרוחים וכיוצא באלו) שאינם מסוגלים לדאוג לצרכיהם בעצמם, וזקוקים לטיפול של אמם או לטיפול חלופי. אבל מדובר גם בבעלי-חיים שגדלו בתנאי שבי או בית, ושלא פיתחו כישורים לשרידה בטבע. כך, למשל, חתול שגדל כל חייו בבית, עלול להתקשות מאוד לשרוד ברחוב, וחיית בר שנולדה וגדלה בשבי עלולה שלא לשרוד בטבע בהיעדר תהליך מדורג של הסתגלות. עם זאת, קיימות גם דוגמאות הפוכות. ישנן אוכלוסיות של חיות פראליות: בעלי-חיים מזנים מבויתים, שחזרו לחיי בר. התופעה של introduced species, כגון הארנבונים באוסטרליה והדררות בישראל, מקורה בחיות שברחו או שוחררו מהשבי לטבע. ישנם בעלי-חיים, ששנים של ביות ושל שינוי גנטי פגמו ביכולתם לשרוד בתנאים לא מלאכותיים. לחוסר היכולת לשרוד ללא הטיפול הקבוע על-ידי אדם, יש להוסיף גם את הסבל הפסיכולוגי הקשה, שעוברים בעלי-חיים רבים בעקבות נטישתם. כאן מדובר בעיקר בבעלי-חיים, שנקשרו נפשית לסביבת הגידול שלהם או לבני-האדם שחיו במחיצתם. דוגמה מובהקת לכך היא כלב שחי עם משפחה ויצר קשר רגשי חזק עם בני המשפחה. עבור כלב כזה, הנטישה היא בגידה באמון ושבר נורא.

גורי חתולים שננטשו (Cat and Kitten, UK)

נטישה והתעללות
מאחר שנטישה כרוכה בגרימת סבל לבעל-חיים, היא עשויה להוות גם עבירה של התעללות בבעל-חיים, הן לפי חוק צער בעלי-חיים טרם התיקון והן לפי החוק כנוסחו לאחר התיקון. בכך דומה עבירת הנטישה לשורה של עבירות "פרטיקולריות" שמופיעות בחוק: עריכת קרבות בעלי-חיים, שיסוי בעלי-חיים זה בזה, ניתוחים "למטרות נוי", העבדת בעל-חיים למעלה מכוחותיו והרעלה ברעל אסור. כל העבירות האלו הן מקרים פרטיים של התעללות. האיסור הכללי על התעללות מנוסח בחוק בלשון רחבה ומאפשר פרשנות גמישה – ובכך יוצר חוסר ודאות; זאת לעומת האיסורים על עבירות פרטיקולריות, שהגדרתן ברורה יותר. יתרון נוסף בהגדרת הנטישה כעבירה פרטיקולרית קשור בעמימות נוספת של האיסור הכללי על התעללות: כדי להרשיע אדם בעבירת התעללות, יש להוכיח שנגרם סבל בפועל לבעל-חיים מסוים, ושהעבריין היה מודע לאפשרות שסבל זה ייגרם. כשמדובר בנטישת בעל-חיים, קיים קושי מיוחד בהוכחת יסוד זה, כי לעתים בעל-החיים נעלם ואין יודעים מה עלה בגורלו; כמו כן, במקרה שבעל-החיים ניצל ובפועל לא נגרם לו סבל – אין בהצלתו משום הפחתה מחומרת העבירה של הנוטש.

השוואה לחוקים בחו"ל
איסורים מפורשים על נטישת בעלי-חיים קיימים בחוקיהן של מדינות רבות:

שווייץ: איסור על נטישת חיה התלויה בטיפול של בני-אדם לשרידתה.

גרמניה: איסור לנטוש בעל-חיים שגדל בטיפולם של בני-אדם כשהמטרה היא להתחמק מהחובות של מחזיק. איסור נוסף בחוק הגרמני מתייחס לשחרור לטבע של חיה שגדלה בשביה ואינה מסוגלת להזין את עצמה בבר או שהתנאים האקלימיים אינם מתאימים לה.

אנגליה ודרום אפריקה: איסור על נטישה בתנאים שעלולים לגרום לבעל-החיים סבל לא נחוץ.

קנדה: איסור על מי שמחזיק בעל-חיים לנטוש אותו במצוקה. החוק גם מחייב לספק לבעל-החיים מזון, מים, מחסה וטיפול הולמים.

הודו: אסורה נטישת בעלי-חיים בנסיבות שבהן הם עלולים לסבול מרעב או מצמא.

צ'כיה: איסור על נטישת בעל-חיים במטרה להיפטר ממנו. האיסור אינו חל על שחרור חיה לשטח המחיה הטבעי שלה, ובלבד שהוא מתאים לה.

ניו זילנד: איסור על נטישת בעל-חיים ללא צידוק סביר, בנסיבות שבהן לא נעשו פעולות כדי לענות לצרכים הגופניים, הבריאותיים וההתנהגותיים של בעל-החיים.

ברזיל: איסור על נטישת בעל-חיים חולה, פגוע, פצוע או שהוטל בו מום.

איסורים מפורשים על נטישת בעלי-חיים קיימים גם בפורטוגל, בחלק ממדינות ארצות-הברית, כנראה גם באיטליה ובמקומות נוספים. האמנה האירופאית להגנת חיות-מחמד (שאושררה על-ידי 18 מדינות) אוסרת את נטישתן.

נטישה משפחתית
בדברי ההסבר להצעת החוק בישראל, הושם דגש על נטישת חיות בית – חתולים וכלבים:

"אנו עדים לאין ספור מקרים בהם ננטשות ונזרקות לרחוב חיות בית (כלבים וחתולים בפרט) על ידי בעליהם, חיות אשר הורגלו לחיות בבית עם משפחה, ואשר אינן מסוגלות לדאוג לעצמן בחוץ. חיות אלו נידונות למוות ומחלות."

גיבוי להצעת החוק נמצא במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שערך סקירה השוואתית של חקיקה במדינות זרות, וזאת תחת הכותרת "נטישת חיות בית". מעניין לציין, שלמעט האמנה האירופית להגנת "חיות מחמד", שנזכרת במסמך, שאר דברי החקיקה הנזכרים שם אינם מצמצמים את תחולתם לחיות בית בלבד. גם בדיון הציבורי בנושא ובדיונים בוועדת החינוך של הכנסת, מוקד הדיון היה בכלבים ובחתולים (אף שהוזכר שהחוק מיועד לחול לא רק על חיות בית). התופעות המרכזיות שנזכרו היו משפחות שנוטשות את כלביהן לפני נסיעה לחו"ל (ארגונים מדווחים על נוכחות גדולה של כלבים נטושים באזור נמל-התעופה בתקופות החגים והחופש הגדול), ואנשים המשאירים כלבים וחתולים לא רצויים בפתחיהן של מכלאות. הממונה על חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות מסרה בוועדת החינוך של הכנסת הערכה, שלפיה 100,000 כלבים ננטשים בישראל מדי שנה. במסגרת הדיון בפתרון המערכתי לתופעה של בעלי-חיים לא רצויים, הוזכר לא פעם הצורך במדיניות של עיקורים ושל הגבלות על הרבעה מסחרית של כלבים וחתולים: צעדים אלו יצמצמו את הפער בין מספר הכלבים והחתולים לבין מספר הבתים שיכולים ורוצים לקלוט אותם ולתת להם תנאי מחיה הולמים.

ב-9.2.2006 התקבל דיווח בתנו לחיות לחיות, על כלב מבוגר מאוד שנמצא בתעלת מים במושב גנות. הכלב ננטש עם אוכל יבש במזג אוויר סוער ליד התעלה ונפל למים. צביקה לזרוביץ', נהג רכב ההצלה של העמותה, הגיע למקום וחילץ את הכלב כשהוא רועד ופגוע ברגליו האחוריות. אף על-פי שחולץ בחיים, הכלב לא שרד.

נטישה מסחרית
נוסח החוק שהתקבל חל באופן שווה על חיות בית ועל חיות אחרות שמצויות בהחזקתו או באחריותו של אדם. כנגד 100,000 הכלבים הבלתי רצויים, שאליהם התייחסה הממונה על חוק צער בעלי-חיים, תעשיות החי למיניהן פולטות ונוטשות מדי שנה מיליוני בעלי-חיים בלתי רצויים, כחלק בלתי נפרד מפעולתן. מדובר באפרוחים זכרים בתעשיית הביצים; אפרוחים "פגומים" בתעשיות הביצים ובשר העוף; בעלי-חיים שכבר אין להם שימוש כלכלי בשל גילם, מצבם הגופני או מחלות; בעלי-חיים שנוצלו לניסויים ואין בהם עוד חפץ; סוסים שנוצלו למירוצים ושוב אין בהם שימוש; כלבים בתעשיית הכלבים הגזעיים שאינם עונים לקריטריונים ועוד ועוד. כפי שנראה בהמשך הסקירה, איסור הנטישה מהווה הגנה חשובה גם לבעלי-חיים המוחזקים למטרות מסחריות ולא כחלק מהמשפחה.

נטישה בתחומי המשק: תרנגולת שיצאה איכשהו מכלוב בתעשיית הביצים, נותרה כלואה בלול מבלי שיש עוד ללולן עניין להאכילה. היא נאלצת לכלכל את עצמה על הררי הפרשות ונוצות, המתנשאים עד לגובה מטר וחצי. צולם בגבעת חן, פברואר 2001.

מקורות:
חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 4), התשס"ו-2006.
פרוטוקול מס' ‎503 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 15.11.2005.

דינה צדוק (מרכז המחקר והמידע של הכנסת), "סקירה משווה בנושא: נטישת חיות בית", 19.7.2004.
הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – נטישת חיות בית וזכות טיעון לארגון למען בעלי-חיים), התשס"ד-2004. 

Swiss Federal Act on Animal Protection of 9.3.1978 (State as per 1.7.1995), article 22(f).
German Animal Welfare Act, articles 3(3)-(4).
UK - Abandonment of Animals Act 1960.
South African Animals Protection Act, article 2(p).
Canadian Criminal Code (Cruelty to Animals), article 446(1)(c).
Indian Prevention of Cruelty to Animals Act, article 11(1)(i).
Czech Act on the Protection of animals against cruelty, article 6
New Zealand Animal Welfare Act, article 14(2).

Brazil Federal Decree on Anti-Cruelty No. 24,645 (summary).
European Convention for the Protection of Pet Animals, Strasbourg, 13.9.1987.

4. פינת התזונה
לכבוד ט"ו בשבט – סלט ולדורף

החומרים
2 גבעולי סלרי
1 תפוח עץ
כוס חתיכות אננס
2/3 כוס אגוזי מלך קצוצים גס

אופן ההכנה

פורסים את גבעולי הסלרי לפרוסות דקיקות ואת תפוחי-העץ ל"גפרורים".

מעבירים לקערה, מוסיפים את האגוזים הקצוצים ואת חתיכות האננס ומערבבים.

הערת גיוון
ניתן להוסיף שתי כפות מיונז צמחי (מיונז טופו או קליונז)
 
למתכוני ט"ו בשבט נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון