זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

סוויסה נגד הטעיה על אריזות ביצים

השחקן והבדרן מאיר סוויסה הצטרף לקמפיין אנונימוס נגד ההטעיה על אריזות הביצים. ב-5.2.2007 שלח סוויסה מכתב גלוי למנכ"ל תנובה ובו הוא מוחה על אחריות החברה להתעללות נרחבת בבעלי-חיים, הנערכת בחסות הטעיית צרכנים. קטעים מהמכתב פורסמו בעיתונות:

"הביצים של סוויסה", nrg מעריב, 5.2.2007.

הדר פרבר, "מאיר סוויסה מצטרף לקמפיין של אנונימוס", Nfc, 5.2.2007.

"מאיר סוויסה בקמפיין נגד הטעיה על אריזות ביצים",  ynet, 5.2.2007.

"מאיר סוויסה לתנובה: די להטעות צרכנים", וואלה!, 5.2.2007.

יום פעולה עולמי נגד תעשיית הפרווה בסין

עצרת לזכר עשרות מיליוני בעלי-החיים שעונו ונטבחו השנה עבור פרוותם, תתקיים ביום ג', 13.2.2007 (ראש השנה הסיני) בשעה 17:00, מול שגרירות סין, ברח' בן-יהודה 222, תל-אביב. עצרות בינלאומיות יתקיימו במקביל בעשרות מדינות בעולם. העצרת הישראלית מאורגנת על-ידי קבוצת אוטופיה, במסגרת הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות. המשתתפים מתבקשים להגיע עם פרח ובלבוש שחור. הפרחים יונחו בכניסה לשגרירות, ונציגי הקואליציה ימסרו מכתב לשגריר סין בישראל. לפרטים על האירוע – ג'יין הלוי: 050-2005411 janeart3@gmail.com

אם אין באפשרותך להגיע להפגנה, כדאי להתקשר או לשלוח פקס לשגרירות סין ב-13 בפברואר, למחות בנימוס על הרג החיות וההתעללות בהן, ולבקש שממשלת סין תחוקק חוקים משמעותיים להגנה על בעלי-חיים. למידע על תעשיית הפרווה בסין

שגרירות סין, רח' בן יהודה 222, ת.ד. 6067, תל-אביב 61060

דואל: chinaemb_il@mfa.gov.cn, Chinaemb1@012.net.il פקס: 03-5467311
טלפון: 03-5467277, 03-5467312, 03-5442638 (24 שעות)

חלב, הסיפור האמיתי

בימים האחרונים מתפרסמות כתבות פרסומת לתעשיית החלב, כשהעיתונות נענית באופן לא ביקורתי למסע יחסי-הציבור העונתי של התעשייה. על רקע המידע המסולף שמפיצה התעשייה, כדאי לקרוא: עובדות מול מיתוסים נפוצים על התעשייה, עיוותי הגוף כתוצאה מברירה מלאכותית, מיכון החליבה מראשיתה ועד ימינו והמחיר שמשלמות על כך הפרות, גרימת נכויות שיטתית ברפת וטיפול בטלפיים, הזנחת פרות פגועות, והזיהום הסביבתי שגורמות רפתות.

פרוות במשביר לצרכן

בפורום זכויות בעלי-חיים בתפוז מתארגנת פעילות נגד המשביר לצרכן, שם נמכרות פרוות ארנבונים, חורפנים וכבשים. נפתח אתר חדש למאבק, הקורא לחרם צרכנים ומבקש לפנות למשביר ולהבהיר שלא תקנו שם כל עוד הם מוכרים מוצרי פרווה. 

לפניות למשביר: דואל mashbir@m365mail.co.il; טלפון 03-9244380 או 09-8926666; פקס 03-9243926 או 09-8926731.

פורום מחודש בנענע

לאחר תקופת קיפאון, שב פורום זכויות בעלי-חיים בנענע לפעילות נמרצת בניהול חדש.

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

הורגים יותר עופות. בעשר השנים האחרונות חל גידול של 50% בצריכת בשר עופות בישראל: מ-25 ק"ג לאדם בשנה ב-1997 עד 38 ק"ג לאדם ב-2006. הסיבות: ייעול התעשייה על חשבון התרנגולים תוך ירידה במחירים והעובדה כי בשר העוף נחשב בטעות לדל שומן. ביקוש הצרכנים מביא להגדלת הענף. כתבות בנושא:

נורית פלתר, "משרד החקלאות פותח קורס ארצי לגידול עופות", ידיעות כלכלה, 5.2.2007, עמ' 7.
אורנה יפת, "הישראלי צורך בממוצע 38 ק"ג עופות בשנה", ynet, 4.2.2007.

עידן יוסף, "שוק כשר: ישראלים אוהבים קוריצות", Nfc, 4.2.2007.

ynet טרפות. בכתבה "רואים את הלבן בעיניים: שוק המזון הלא כשר" (9.7.2007) מדווחת אורנה יפת, ששוק המזון הלא כשר בישראל, שמגלגל 39 מיליארד שקל בשנה, כולל בשר ארנבונים, חזירים, חיות ימיות, יענים וכן בקר, תרנגולים ודגים. כ-7% מן האוכלוסייה צורכת מוצרים אלה.

סוף תוכנית ספדיה. ב-6.2.2007 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לדחות סופית את התוכנית לבניית 20 אלף יחידות דיור בשטחים הירוקים שממערב לירושלים, הידועה בשם "תוכנית ספדיה". מדובר באחד ההישגים הגדולים ביותר של הגופים הירוקים בישראל, עם השלכות ניכרות על חיות הבר. כתבות נבחרות:

עדי הגין, "הירוקים ניצחו: תכנית ספדי בוטלה", nrg מעריב, 6.2.2007.

נטע סלע ולילך שובל, "המחאה השתלמה: תוכנית ספדי בוטלה", ynet, 6.2.2007.

צפריר רינת, "ניצחון לירוקים: תוכנית ספדיה נגנזה", וואלה! (הארץ), 6.2.2007.

הכחדה במישור החוף. ב-4.2.2007 פרסם מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע סקר מסכם על מצב היונקים והזוחלים במישור החוף מניצנים לאכזיב בשנים 2001-6. הממצאים: קיפוד החולות נעלם ונראה כי נכחד; עוד בסכנת הכחדה: נחש החולות, הכוח האפור, ירבוע החולות, גרביל החולות, צב היבשה המצוי, צב הים הירוק וחתול הביצות. מרבית גושי החולות צפויים להצטמצם לכדי רבע משטחם המקורי או אף פחות מכך. הגורמים העיקריים להכחדה הם בנייה למגורים ולתעשייה, כריית חולות, רמיסה על-ידי ג'יפים ושינוי ממשק הצומח. חולות ניצנים וחולות פלמחים הם בעלי החשיבות הגבוהה ביותר לשימור בעלי-החיים החוליים. ההמלצות העיקריות: לקדם הכרזה על שמורות טבע בבתי-גידול חוליים, למנוע בנייה בהם ולאכוף את החוקים כנגד נסיעה בחולות. כתבות בנושא:

"חיות מישור החוף הולכות ונעלמות", nrg מעריב, 4.2.2007.

"חוקרים חוששים: קיפוד החולות נכחד מישראל",ynet, 4.2.2007.

"מחצית מבע"ח והצמחים במישור החוף ייכחדו", וואלה!, 4.2.2007.

הדר פרבר, "בתי גידול במישור החוף: שעון החול הולך ואוזל", Nfc, 4.2.2007.

הארץ לולים, רפתות וירי. בכתבה "הצבאים חוזרים, התנים משלמים את המחיר" (5.2.2007, עמ' א12) מדווח צפריר רינת שבינואר נספרו 229 צבאים בדרום רמת הגולן לעומת כ-5,000 לפני עשרים שנה. לאחר שאנשי רשות שמורות הטבע ירו בעבר בהמוני צבאים, הם עברו לירות בתנים, בטענה שאלה טורפים צבאים. בארבע השנים האחרונות נורים בכל שנה 800-700 תנים. "אוכלוסיית התנים ברמת הגולן המשיכה לגדול, למרות הירידה במספר הצבאים, הודות לשפע של פגרי בעלי-חיים המושלכים מלולים ורפתות ליד יישובים בגולן. מעשי האדם מפרים את סדרי הטבע, ובכך מפריעים לאוכלוסיית הצבאים לשמור על יציבותה." לדברי אקולוג הרשות, "אנחנו מנסים לפעול גם לשיפור הטיפול בפגרי בעלי-חיים כדי למנוע היווצרות מקורות מזון שיעודדו גידול במספר התנים." למרות זאת, מתכוונים להמשיך לירות בתנים גם השנה.

Local המכלאה בנתניה. בכתבה "האם תנאי הכליאה בכלביה העירונית נתניה מחפירים?" (4.2.2007) מתאר שמואל נהון את גורלו של כלב בריא שהגיע למכלאה העירונית בנתניה וכמעט מת שם מהזנחה. השירות הווטרינרי המקומי לוכד כאלף כלבים בשנה.

הארץ החזרה לטבע. בכתבה "קווי חשמל וציד מסכנים העופות ששוחררו לטבע" (4.2.2007, עמ' א9) מתאר אלי אשכנזי פרויקטים להשבת דורסים נכחדים לטבע בישראל. המפתח טמון בניסיון להשיב את בית-הגידול למצבו הקודם.

nrg מעריב (עיתון חי) חתול בבית? בכתבה "אין side אאוט" (6.2.2007) בוחנות ריבי מאיר ורינת עמירן מהם החיים הטובים לחתול: בבית או בחוץ? התשובה תלויה בחתול הספציפי. "כיצד ניתן לדעת האם החתול שחי בחוץ זקוק לבית מוגן ולמיטה? ובכן, מידת החברותיות היא שיקול מכריע. המבחן האופטימלי הוא הרמת החתול על הידיים: אם הוא מוכן שירימו אותו ויכניסו אותו לכלוב נשיאה, סימן שהוא חתול סתגלן וחברותי. על כל פנים, 99 אחוז יסרבו, ובמקרים כאלה אל תחשבו שאתם יודעים טוב יותר, ואל תאלצו את החתול לעשות זאת." ובכל מקרה, גם חתול שנשאר בבית מרצונו זקוק לשפע גירויים ולחברה.

וואלה! גן חיות מתות. בכתבה "מתה הג'ירפה הפלסטינית האחרונה" (5.2.2007) מתוארים כמה מאסונותיהן של החיות הכלואות בגן החיות בקלקיליה, שהוקם בסיוע הספארי ברמת גן. חיות רבות נפגעו בפעולות צה"ל, ואחרות מתו כי פעולות אלה מנעו מהחיות טיפול אלמנטרי.

תזונה בעיתונות הישראלית

nrg מעריב פלבונואידים. בכתבה "מיהם הפלבונואידים המתחבאים לנו במזון?" (5.2.2007) מביאה ד''ר דינה ראלט קישור למחקר חדש (באנגלית) על רמות הפלבונואידים ביותר מ-60 פירות, אגוזים וירקות טריים בארצות-הברית. המדובר בנוגדי חימצון המצויים בירקות, בפירות, באגוזים, ביין, בשוקולד כהה (מעל 70% קקאו) ובתה, ולהם יתרונות בריאותיים רבים במניעת מחלות.

ynet דגים רעילים. בכתבה "אכלו דג מחופי חיפה ונפגעו במערכת העצבים" (7.2.2007) מדווח חגי עינב על דג רעיל מהמזרח הרחוק, שנידוג בחיפה. זוג אוכלי הדג אושפזו: "מדובר בדג רעיל מאוד, שדי באכילת מנה קטנה של איבריו הפנימיים כדי לגרום לפגיעה במערכת העצבים. במינון מספיק, נגרם שיתוק של שרירי מערכת הנשימה, והמורעל עלול למות."

הארץ אקלים טבעוני. בכתבה "עזוב אותך מטויוטה פריוס, תאכל פלאפל" (8.2.2007) סוקר נמרוד הלפרן מספר מקורות סמכותיים הקובעים, שמעבר לתזונה מן הצומח הוא אחד מן האמצעים היעילים ביותר נגד התחממות כדור-הארץ. בין המקורות: דו"ח האו"ם בנושא זה, ומחקר חדש המובא כקישור (באנגלית) וקובע שמעבר לתזונה צמחית תורם לבלימת התחממות כדור-הארץ הרבה יותר ממעבר למכונית היברידית.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – עומר:

0503-305006 omer@anonymous.org.il

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 11, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. ייבוא חיות בר
בחינה ביקורתית של רשימות מיני חיות בר המותרים והאסורים בייבוא ובסחר

רשות הטבע והגנים מציעה לציבור להגיב על רשימה חדשה של מיני חיות בר המותרים והאסורים בייבוא לישראל ובסחר בישראל. למרות התוספת המבורכת של מספר מינים לרשימת האסורים, רשימת המותרים עדיין מיטיבה עם סוחרי בעלי-החיים ללא כל הצדקה אקולוגית ותוך התעלמות מצער בעלי-חיים.

שימוע ציבורי
רשות הטבע והגנים (רט"ג) מציגה בפני הציבור רשימות חדשות של מיני חיות בר המותרים והאסורים בייבוא ובסחר, ועורכת שימוע ציבורי בנושא. הציבור מוזמן להגיב עד 15.3.2007על כל פרט ברשימות המוצעות ועל הליך בניית חוות-הדעת. החומר האמור יוצג למנהל הרט"ג ולהנהלה עד תחילת יוני 2007. עם אישור המנהל, תיכנס לתוקפה המדיניות החדשה בנושא האמור ותפורסם באתר הרט"ג. זוהי הזדמנות לבחון את מדיניות ישראל בעניין ייבוא חיות בר וסחר בהן – ולהגיב.

אחת מהנמלטות המצליחות ביותר: המיינה המצויה. המקור המשוער בישראל למין זה ולנמלטים אחרים הוא "הצפארי" בפארק הירקון, ואף על-פי כן קבעה רשות הטבע והגנים הקלות מיוחדות לגני חיות בכל הנוגע לייבוא חיות בר וסחר בהן.

הרשימות
הרט"ג מפרסמת בשתי רשימות נפרדות את שמות המינים המותרים והאסורים בייבוא ובסחר. לגבי חלק מהמינים מצורפת חוות-דעת מדעית, שעניינה העיקרי הוא הסכנה שמינים אלה יתפשטו בישראל אם יימלטו מהשבי. מחבר חוות-הדעת וההסבר לאופן הכנת הרשימה הוא ד"ר סיימון נמצוב, אקולוג חיות בר והממונה המדעי מטעם ישראל לאמנת CITES, המסדירה את הסחר הבינלאומי במינים בסכנת הכחדה. רשימת המינים והסוגים האסורים בייבוא ובסחר כוללת שני מיני דו-חיים, 19 מינים/סוגים של זוחלים (מתוכם 13 חדשים – שהותר בעבר לייבאם וכעת אסור), ו-86 סוגים/מינים של עופות (מתוכם 21 חדשים), רובם ממשפחות העורביים, האורגיים, התוכיים והזרזיריים. בנוסף לכך, "אי-הופעתו של מין ברשימת המינים האסורים אינה בהכרח אישור לייבא אותו או לסחור בו." רשימת המינים המותרים בייבוא ובסחר כוללת 12 מיני צפרדעים, 117 מיני זוחלים, 203 מיני עופות (מתוכם 119 תוכיים) וארבעה מיני יונקים.

סחר קיים כתירוץ להמשכת הסחר
רק מיעוט קטן מכלל המינים שמציעה הרט"ג להתיר לייבוא ולסחר – כל מיני הצפרדעים, 15 מיני זוחלים ו-11 מיני עופות – הוכנסו לרשימה בליווי הערכה מדעית. כל שאר המינים הוכנסו לפי הקריטריון "מינים המותרים בייבוא לעת עתה, מכיוון שהיו מותרים בייבוא בעבר". זהו קריטריון תמוה מאוד, שמשמעותו עלולה להיות: אם הקריטריונים להיתר הייבוא היו לקויים בעבר, הרי שאותם ליקויי עבר משמשים כצידוק להנצחת הליקויים בעתיד! אין ספק שמדיניות זו נוחה מאוד לסוחרים, אך הרט"ג אינה אמורה להקל על סוחרים אלא להגן על חיות בר. אם היתרי ייבוא בעבר ניתנו לפי חוות-דעת מדעית, על הרט"ג להציגן לביקורת ציבורית כמו חוות-הדעת הנלוות להיתרים החדשים; ואם לא ניתנו חוות-דעת כאלה, יש לעצור את הייבוא כל עוד אינו נתמך בחוות-דעת מדעיות. העיקרון שצריך להנחות רשות לשמירת טבע הוא עצירת הסחר בטבע כל עוד לא ניתן נימוק טוב להתיר את הסחר; רשות כזו בהחלט אינה צריכה לחלק היתרים חופשיים לסחר כל עוד לא הוכח שהוא מסוכן מבחינה אקולוגית. נטל הנימוק וההוכחה צריך ליפול על המבקשים לסחור בטבע – לא על המבקשים למנוע זאת.

סיכון אקולוגי מיותר
בדברי ההסבר לאופן הכנת הרשימות, כותב ד"ר נמצוב:

"פלישת מינים זרים לאזורים חדשים עלולה להיות הרסנית למינים מקומיים, באופן ישיר באמצעות תחרות וטריפה, ובאופן בלתי-ישיר באמצעות שינוי בתי הגידול ופגיעה במערכת הטבעית. מהניסיון בעולם עולה כי קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, להכחיד אוכלוסיות של מין פולש שכבר הצליחו לחדור ולהתבסס במערכות הטבעיות. מסקנת המומחים בעולם היא שחשוב למנוע ככל האפשרי יבוא של מינים שאינם מקומיים. כלומר, הדרך הנכונה לטפל בבעיית המינים הפולשים היא באמצעות מניעת הבאתם לאזורים חדשים ומניעת שחרורם לטבע."

מלבד השימוש המטעה (והרווח, למרבה הצער) במונח הצבאי והמבהיל "פולש" לציון יצורים שנמלטו משבי – אלה הם דברים כדרבנות. אולם מיד מוסיף נמצוב:

"כדי לברר אם ניתן להביא לישראל חיות בר למטרת מכירה כחיית מחמד ולהחזקה על ידי כל אזרח, נערכה הערכת סיכון אקולוגי למינים רבים. [...] מינים בעלי סיכון בינוני אושרו ליבוא, אך אם תצפיות יראו שהם פולשים לטבע, יופסק יבואם."

אם כן, ההערכה בוצעה ביחס ל"מינים רבים" –  ודאי רמז לכך שלא בוצעה הערכה לגבי כלל המינים שהותרו בייבוא – כפי שמחייבת הזהירות האקולוגית. זאת ועוד: מדען הרט"ג מצהיר במפורש, שמינים אושרו לייבוא ולסחר אף על-פי שיש "סיכון בינוני" שהם יתפשטו בישראל. כתרופה נגד התפשטות זו, מובטח ש"יופסק ייבואם" – לאחר שכבר התפשטו בטבע! אין שום תועלת אקולוגית בהפסקת הייבוא לאחר שהמין כבר התפשט בישראל, וכפי שנאמר לעיל בבירור – התפשטות מינים אפשר למנוע מראש, ולא בדיעבד. הרט"ג מוותרת בריש גלי על מדיניות המניעה שהיא עצמה ממליצה עליה, וזאת לגבי כל המינים ב"סיכון בינוני" ומינים שמידת הסיכון להתפשטותם לא הוערכה.

חשוב לציין עוד, שלפי המסמך הנ"ל, מותר להחזיק בגני חיות "בעלי-חיים עם רמת סיכון גבוהה להיות פולשים בישראל, שאסור לייבא אותם למטרות סחר כחיות מחמד." מדוע הותרה דווקא להם "רמת סיכון גבוהה"? הדברים מובאים ללא נימוק; זאת אף על-פי שהריכוז הגדול בישראל של עופות בורחי-כלוב נמצא ככל הנראה בפארק הירקון, סביב גן חיות. עובדה זו מעלה צורך דחוף לבחון מחדש את ההיתר המיוחד לגני חיות, לנקוט צעדים להגבלת פעילותם, ובמידת הצורך אף לפעול לסגירתם.

סחר בחיות בר משמעו הובלה בכלובים זעירים, לעתים קרובות בטיסות ובנסיעות ממושכות ביותר.

בתמונה: כלוב "אופטימלי" מתוך פרסומת לכלובי הובלה לעופות.

לכידת חיות בטבע
באופן רשמי, הרט"ג מתייחסת לא רק לפגיעה אפשרית בטבע בישראל, אלא להשפעת הייבוא לישראל על חיי הבר בחו"ל. לפי מסמך הרט"ג "מדיניות הרשות בענין הסחר (יבוא ויצוא) בחיות בר",

"באופן עקרוני ישראל מאשרת יבוא של חיות-בר רק מגידול בשביה." [...]
"לא יותר יבוא של בעלי חיים שנלכדו בטבע, כולל אלה במכסות ("קואטות") אלא אם יוצג מסמך מהמדינה המייצאת על מחקר מדעי המוכיח שסחר זה אינו פוגע במין המדובר בטבע (NDF – non-detriment finding), וזאת לשביעות רצונו של הגוף המדעי. כמו כן, לא יותר יבוא מחוות רבייה הנמצאת בתחום התפוצה של מין, אלא אם הגוף המדעי מאשר את ה-NDF. מסמך ה-NDF יגיע לרשות עם הבקשה להיתר יבוא."

חוות-דעת המדעיות של ד"ר נמצוב אינן מתייחסות לכך אלא רק לסכנת ההתפשטות של חיות נמלטות. אם יש בידי הרט"ג הערכות מדעיות לגבי השפעת הסחר בכל מין על לכידתו בטבע, מן הראוי שמידע זה יוצג בפני הציבור כחלק מחומר הרקע לרשימות. בפועל, חוות רבייה לחיות בר עלולות לעודד לכידת חיות בר בטבע כ"אספקה" של חיות לרבייה; בנוסף לכך, החוות עלולות לשמש ככיסוי נוח ביותר ללכידה בטבע ולהברחות, בחסות מסמכים מזויפים והצהרות שווא. כאשר מותר לסחור בחיות ממין מסוים וממקור מסוים, מוטל על הרט"ג עומס בלתי ריאלי לזהות זיופים והברחות (טפסי הבקשה לסחר בחיות מאפשרים לסוחר לדחוס שמות 20 מינים על פיסת נייר אחת! כיצד ניתן לבצע הערכה רצינית של כמויות כאלה?). לעומת זאת, כאשר הסחר במין אסור לחלוטין, ההשקעה הנדרשת לאכיפת החוק קרובה הרבה יותר למשאבים שבידי הרט"ג.

מעבר לכך, אין הצדקה אקולוגית לסלחנות שמגלה הרט"ג כלפי חוות רבייה לחיות בר שנמצאות בחו"ל. בכל הנוגע לחיות מקומיות, נוהגת הרט"ג אחרת. החוק להגנת חיית הבר (תשט"ו-1955) מתיר לרט"ג להגדיר "חיות בר מטופחות", שהן "מין, תת מין או זן של חיית בר, שטופח או פותח לצרכי גידולו בשביה למטרות מסחר"; אף על-פי כן לא מחולקים היתרים כאלה – ובצדק – להרבעת חיות מקומיות כגון חוחית, בז מצוי, ירבוע מצוי או סלמנדרה כתומה. בנוסף לכך, המסמך שלעיל מבהיר כי "ישראל לא מאשרת יצוא של חיות-בר ישראליות למטרות מסחריות". מידת החומרה הננקטת כלפי מינים מקומיים צריכה להדריך את הרט"ג גם בכל הנוגע לחיות בר מחו"ל. זאת מתוך הכרה בכך שהסחר הגלובלי מטיל על ישראל אחריות ביחס לחיות בחו"ל בדיוק כפי שהיא אחראית לחיות שמוצאן בשטחה.

סחר בלתי חוקי בחיות בר נערך בתנאי צפיפות מחרידים, הגובים המוני קורבנות.

הסחר החוקי מעודד בהכרח את הסחר הבלתי חוקי כי הוא מאפשר "להלבין" בקלות רבה חיות בלתי חוקיות.

צער בעלי-חיים
הסמכויות לפי חוק צער בעלי-חיים אינן מצויות בידי הרט"ג והמשרד להגנת הסביבה אלא בידי משרד החקלאות – ליקוי ידוע ומוכר בחוק, הטעון תיקון דחוף בכנסת. אולם אין משמעות הדבר, שהרט"ג רשאית לסלק ממדיניות הסחר שלה כל שיקול של צער בעלי-חיים. בפועל, הרט"ג כיום היא המחסום האפשרי היחיד בפני התעללות בחיות בר בקנה-מידה עצום. הדבר מטיל עליה אחריות להכניס את הנושא למערך השיקולים במתן היתרי סחר, לגבש חוות-דעת מדעיות בנושא ולקבוע הגבלות בהתאם להן.

סכנות רבות נשקפות לחיות הנסחרות: ציד בלתי חוקי (בחסות סחר חוקי) הכולל הרג פרטים רבים, תנאים תעשייתיים בחוות רבייה, תנאי הובלה קשים הן בהובלה החוקית והן בהברחות, ותנאי החזקה לקויים בחנויות. סכנה מסוג אחר היא עצם החזקת החיות בשבי: המדובר בחיות שאין טבען לחיות במחיצת האדם, וודאי שלא בכלובים. כשמדובר בחיות אינטליגנטיות, חברותיות וגדולות, כגון תוכים גדולים, אין כמעט אפשרות לספק להן תנאי מחיה נאותים בשבי. מן הראוי שהרט"ג תתייחס לשיקולים אלה באופן שיטתי.

תוכיי קקדו בשבי: קשה ביותר לספק לחיות אינטליגנטיות וחברותיות תנאים סבירים בשבי,

וזו כשלעצמה סיבה מספקת לאסור את הסחר בהם. 

מקורות
כל המקורות נבדקו ב-9.2.2007.
"שימוע ציבורי על רשימות מיני חיות בר המותרים והאסורים ביבוא ובסחר", רשות הטבע והגנים, 24.1.2007.
הצעה: מיני חיות-בר האסורים ביבוא לישראל והאסורים בסחר בתוך ישראל, רשות הטבע והגנים, 20.1.2007.

הצעה: מיני חיות-בר המותרים ביבוא לישראל ומותרים בסחר בתוך ישראל, רשות הטבע והגנים, 20.1.2007.

סיימון נמצוב, "הערות בעניין רשימות המינים האסורים והמותרים ביבוא", רשות הטבע והגנים, 7.1.2007.

"מדיניות הרשות בענין הסחר (יבוא ויצוא) בחיות בר", רשות הטבע והגנים, 14.1.2001.

יותם אורחן, "ציפורים פולשות בישראל: שלבי התבססות של המינים השונים והשפעותיהם על המגוון הביולוגי המקומי בפארק הירקון" (תקצירי הכנס הזואולוגי 2004), קמפוס טבע ברשת (המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב).

חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955, רשות הטבע והגנים.

בקשה להיתר יבוא לחיות בר, רשות הטבע והגנים.

"מינים פולשים", קמפוס טבע ברשת.

יהונתן מירב, "על מיינות ומינים פולשים", פורטל הצפרות הישראלי.

3. ילדים עמידים
טבעונות בריאותית למשפחה לפי ד"ר ג'ואל פורמן

ספר מעולה שני של הרופא ג'ואל פורמן בתרגום לעברית: ילדים עמידים. הספר מציג באופן מנומק היטב ובליווי שלל עצות מעשיות את התפריט הטוב ביותר להבטחת הבריאות מינקות עד זקנה: טבעונות בריאותית מגיל אפס. אריאל צבל מגיש סקירה קצרה של הספר וממליץ עליו בהתלהבות.

טבעונות בריאותית
ילדים עמידים יצא לאור בראשית שנת 2007 בהוצאת פוקוס, כשנה לאחר המקור האמריקאי. זהו ספר הפונה להורים בעתיד ובהווה ומציע תוכנית מעשית למניעת חלק ניכר ממחלות הילדות, לגדילה בריאה ובעיקר למניעת מחלות שעלולות להתפתח בגיל מבוגר. כל זאת על-ידי ביסוס תזונת המשפחה כולה על תפריט בריא. יותר ממחצית הספר היא סקירת סוגיות הקשורות בתזונת ילדים ובבריאות, על סמך מאות מקורות מדעיים עדכניים ובשילוב נקודות מניסיונו הקליני של פורמן. שאר הספר כולל עצות מעשיות למימוש השינוי התזונתי, עם רשימת מתכונים ארוכה. ילדים עמידים מומלץ ביותר גם לקוראי ספרו הקודם של פורמן, לאכול כדי לחיות. פורמן חוזר על ספרו הקודם רק בעיקרון הכללי: הרוב הגורף של המחלות בחברה המערבית קשור בתזונה לקויה, שעיקרה מוצרים מן החי ומוצרים מעובדים מן הצומח; תזונה מיטבית, לעומת זאת, חייבת להתבסס על ירקות, פירות, קטניות, דגנית מלאים, אגוזים וזרעים – כולם בדרגת עיבוד מזערית; וכאשר זהו המזון שנמצא בבית, אפשר לאכול ממנו כמה שרוצים, ללא הגבלת קלוריות וללא תכנון מיוחד של הרכב הארוחות. במעבר לעיקרון זה, ילדים עמידים אינו חוזר על לאכול כדי לחיות.

משפחת פורמן באתר www.drfuhrman.com. מעבר למאות המקורות המדעיים, רבות מן העצות המעשיות בספר

מסתמכות על ניסיונו של פורמן בתור אב ולעתים גם מובאים רעיונות של הבנות.

חשדות נפוצים
פורמן נאלץ להתמודד עם החשדנות היתירה, הרווחת בעניין טבעונות לילדים. מאחר שמוצרים מן החי וכן מוצרים מעובדים ועתירי סוכר, שמן או מלח גורמים מחלות רבות, ולעומת זאת מוצרים לא מעובדים מן הצומח מספקים הגנה פעילה ממחלות (בעיקר סרטן), השאלה שנותרת היא: האם תזונה מלאה מן הצומח מספקת את כל המרכיבים התזונתיים הנחוצים לבני-אדם בתהליך הגדילה? התשובה החד-משמעית היא "כן", ללא כל קושי, ובכלל זה חלבון וסידן. זוהי התזונה המיטבית להתפתחות הגוף בכלל והמוח בפרט. אין הבדל ממשי בין המזון המתאים לילדים למזון המתאים להוריהם – מלבד היתרון הבריאותי הגדול של חלב אם בשלב הינקות. פורמן מאשר, שצמיחתם של ילדים הניזונים ממזון בריא איטית יותר מהצמיחה הממוצעת במערב, אולם זהו דווקא יתרון. למשל, הבגרות המינית של נשים הוקדמה בחמש שנים בקירוב מאז המאה ה-19 – תופעה המקושרת למחלות, ובעיקר סרטן השד.

פורמן מסויג מתוספי תזונה בגלל מיעוט המרכיבים שיש בהם ובידודם לעומת המרכיבים המצויים בצמחים לא מעובדים. עם זאת, הוא ממליץ על נטילת מולטי-ויטמין נטול ויטמין A, עם דגש מיוחד על ויטמין B12 וויטמין D. כמו כן, במקרים רבים הוא ממליץ ליטול חומצה דוקוסהקסנואית (DHA) העשויה מאצות (לא מדגים) – החיונית להתפתחות מיטבית של המוח.

חשד נפוץ שמזכיר פורמן הוא הקשר בין צמחונות לאנורקסיה נוירוזה. במידה שחשד זה רציונאלי, הוא מבוסס על כך שאנורקטיות פונות לעתים לצמחונות; אלא שההפך אינו רלוונטי – הצמחונות אינה מובילה לאנורקסיה. בכל מקרה, אין למצב זה קשר לתוכנית של פורמן, שמתבססת על מעבר המשפחה כולה לתזונה בריאותית. פורמן אף מעלה השערה, שטבעונות בריאותית עשויה להפחית את מקרי האנורקסיה כי היא מאפשרת לאכול ללא הגבלה ולהישאר רזה – שלא כמו התזונה המערבית המקובלת, שכוללת קונפליקט מתמיד בין אכילה מספקת לגזרה רזה.

אהבה למזונות מסוימים ולא אחרים תלויה בחינוך ובהרגלים – ולכן ניתן לשנותה לטובה.

ההתלהבות מהמבורגר או מעגבניה היא נרכשת.

מחלות ילדים
פורמן סוקר שורה של מחלות ילדים, הנובעות בעיקרן מתזונה לקויה וניתנות לטיפול באמצעות התפריט שהוא מציע כעיקרון מונע, העומד מול הנטייה הרווחת של רופאים להציף את הילדים החולים בתרופות, ובמיוחד באנטיביוטיקה. לדברי פורמן, 90% ויותר מהאנטיביוטיקה בארצות-הברית ניתנת במקרים שאין בה תועלת (זיהומים נגיפיים) ולמרות נזקים קשים ורבים שהיא גורמת. כאן הפיתרון המרכזי אינו תזונתי – פשוט כדאי להגביל את האנטיביוטיקה למקרים של זיהומים חמורים או מסכני חיים.

נושא נוסף הקשור בתרופות הוא העלייה במתן אמפטאמינים ותרופות ממריצות לילדים, כתוצאה מעלייה דרמטית באבחנת הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). התרופות להפרעות אלה נושאות תופעות-לוואי קשות, סכנות אפשריות לטווח ארוך ולעתים קרובות אין בהן תועלת. זאת לעומת שינוי תזונתי, שנמצא כיעיל ביותר לטיפול ב-ADHD: אימוץ תזונה בעלת ערך תזונתי גבוה, סילוק מזונות מעובדים, אכילת מזונות המכילים חומצות שומן מקבוצת אומגה-3 (זרעי פשתן, אגוזי מלך, פולי סויה וירקות עלים ירוקים) ונטילת תוסף של חומצה דוקוסהקסנואית.

פורמן סוקר גם את הקשר שנמצא בין אכילת מזונות מן החי, העשירים בחלבון ובשומן, וכן לחם לבן ומרגרינה, לבין שכיחות גבוהה של אלרגיות ואסתמה בילדים. במקביל לכך, נמצא שאלרגיות ואסתמה קשורות לצריכה דלה של מוצרים צמחיים כגון ירקות ואגוזים.

בעיה נפוצה אחרת היא הפרעות בעיכול, וכאן המקור המרכזי לנזק הוא מוצרי חלב פרה. למרות הפרסום המסיבי של חלב כ"מוצר בריאות", בפועל הוא עלול לגרום אלרגיות, סדק (פיסורה) בפי-הטבעת, סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים), עצירות כרונית, מחלת קרוהן, דלקות אוזניים, התקפי לב, טרשת נפוצה וסרטן בלוטת הערמונית. 

מחלות מבוגרים מתחילות בינקות
אחד מן הנושאים החשובים בילדים עמידים הוא השפעת התזונה בגיל צעיר על הבריאות בטווח הארוך. מה שהילד אוכל מלידה, ולמעשה מה שאמו אכלה עד שנה לפני תחילת ההיריון – משפיע על נטייתו לחלות במשך כל חייו. הנטייה למחלות שמהן מתים רוב האנשים במערב, נקבעת במידה רבה על-ידי התזונה הלקויה בראשית החיים, כאשר הגוף גדל והתרבות התאים בשיאה.

פורמן סוקר שורה של מחקרים, המראים התאמה בין שישה סוגי סרטן לבין משקל גוף גבוה בגיל צעיר מאוד וכן התפתחות מהירה בגיל מוקדם – הן התפתחות לגובה והן בגרות מינית (כל אלה מקושרים לתזונה המערבית הטיפוסית). באופן ספציפי יותר, יש התאמה בין צריכה גבוהה של בשר ובמיוחד מוצרי חלב בגיל צעיר לבין תחלואה במספר סוגי סרטן בגיל מבוגר. זאת בעוד שצריכה מוגברת של מזונות צמחיים, כגון פירות, מקושרת להקטנת הסיכון.

גם נזק ללב ולכלי הדם, שעלול לגרום מוות בבגרות, נקבע במידה הרבה ביותר על-ידי התזונה בגיל צעיר. תזונה דלה בסיבים תזונתיים (צמחים לא מעובדים) ועשירה בשומן רווי (מוצרים מן החי) יוצרת פגיעות להתקפי לב.

שיא השפעתה של התזונה על הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות לב הוא בגילאים 15-2 בקירוב. אם בספר לאכול כדי לחיות פנה פורמן לקהל המבוגרים והציע שינוי תזונתי כאמצעי למניעת מחלות ולריפוין בהווה, בילדים עמידים הוא מציג נתונים נוספים, כשהשורה התחתונה היא (עמ' 109): "שינויים קלים בתקופת הילדות הם משמעותיים; בתקופת הבגרות דרושים שינויים גדולים יותר על מנת לפצות על טעויות תזונתיות קלות בתקופת הילדות".

מה שנראה לכאורה כמו טעם אישי הוא תולדה של מצאי המזון בבית והתנהגות ההורים. שתי תמונות אקראיות מאלבומים משפחתיים: תינוקות יאכלו בשמחה גלידה או כרוב, בהתאם למה שנותנים להם ואוכלים בבית בכלל.

העיקרון המשפחתי
פורמן מתמודד בהרחבה עם הטענה הנפוצה, שילדים אינם אוהבים מזון בריאות ומעדיפים ג'אנק פוד. מסתבר, שהבעיה אינה בילדים אלא בגישת ההורים ובהרגלים שלהם. כשפונים אל פורמן ילדים חולים, הוא מזמין את כל המשפחה ומציע שינוי תזונתי כולל בבית, בהנחה שאין טעם להציע לילד מזון משופר כל עוד מצוי בהישג ידו שפע של מזון מוכר ומזיק ודוגמה הורית להעדפות פסולות. התוכנית התזונתית מתמקדת אפוא פחות בילד החולה ויותר בסביבתו.

ומה לעשות אם הילד לא רוצה לאכול את המזון המשופר? פורמן משיב בנחרצות: כשהוא יהיה רעב באמת, הוא יאכל; אין כל סכנה שהוא יזיק לעצמו בגלל מחסור במזון. חשוב ביותר להימנע תמיד מהפעלת לחץ על ילדים לאכול מזון בריא – מעשה שמועד להשניא על הילד את האכילה. המפתח הוא בדוגמה אישית ובזמינות המזון בבית (תוך צמצום עדין של כוח המשיכה של מזון בחוץ, למשל: הימנעות מאכילה משותפת במזללות, יציאה לאירועים על בטן מלאה והכנת מנות מושכות לבית-הספר).

מעבר לסילוק המוצרים מן החי ומוצרים עתירי שמן, סוכר ומלח, פורמן מציג שורה ארוכה של טיפים ומתכונים, שיהפכו את המזון הבריא למושך עבור הילדים. אולם יש לזכור, ששינוי בתפריט דורש תקופת הסתגלות: מחקר מסוים מראה, שרוב ההורים מתייאשים לאחר חמישה ניסיונות להציג פריט מזון לילד, בעוד שדרושים 15-8 ניסיונות כדי לפתח חיבה למאכל חדש.

הערה לנוער
ילדים עמידים נכתב עבור הורים ואנשים המתכננים הקמת משפחה. אולם הספר מומלץ מאוד גם לנוער, שבחר בצמחונות ובטבעונות מטעמי מוסר: זאת הן בזכות המידע התזונתי-בריאותי שיש בו, והן הודות לרעיון, שתזונה בריאה היא פרויקט משפחתי ולא עניין אישי גרידא. כדאי להציע להורים לקרוא את הספר כהזמנה לשינוי משותף של ההרגלים בבית כולו.

מקורות
ג'ואל פורמן, ילדים עמידים: הדרך הטבעית לגדל ילדים בריאים וחסינים מפני מחלות, (רמת-גן: פוקוס, 2007).
האתר של ד"ר ג'ואל פורמן
הוצאת פוקוס מציעה באינטרנט פרק מהספר לדוגמה

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון