אנונימוס לזכויות בעלי-חיים      

זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717

אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il


שלום,

 

לפניך גיליון מס' 245 (10.3.2006)  לחצו לקריאת הגיליון באינטרנט

 

בגיליון זה:

  1. חדשות ופעילויות
  2. הכנסת השש-עשרה: סיכום הפעילות הפרלמנטרית לטובת בעלי-חיים
  3. צדק עם קריצה: קריקטורות עולם הפוך, כתבה שנייה  
  4. פינת התזונה: סלק ממולא אבוקדו

 

 בברכה,                 
צוות אנונימוס        

 1. חדשות ופעילויות

צמחונות – הבחירה שלי  

אנונימוס מציינת השנה את אירועי ה-meatout הבינלאומיים – יום ללא בשר – ביום הבחירות לכנסת (יום ג', 28.3.2006) תחת הסיסמה "צמחונות – הבחירה שלי": הבחירה של כל אחת ואחד מאיתנו בצמחונות יכולה להשפיע אף יותר מהשתתפות בבחירות לכנסת. ביום זה נחלק מאות המבורגרים צמחיים ברחובות תל-אביב, נחלק אלפי "פתקי בחירות" ומדבקות הקוראים לציבור לבחור בצמחונות, ונחתים על עצומה הקוראת לכנסת החדשה לפעול לקידום זכויות בעלי-החיים. הפעילות תיערך בין השעות 16:00-10:30 ותכלול גם ארוחת צהריים לפעילים ודיון מודרך.
להצטרפות לפעילות, צרו קשר עם אבימור: 054-4311054
לארגון פעילות ביום הבחירות באזור מגוריכם, יש לפנות למשרד אנונימוס.

 

meatout כרמיאל: ביום ו', 31.3.2006, בין השעות 13:00-11:00 ברחבה מול מקדנולד'ס בשדרה החדשה ליד קניון "כיכר העיר", תתקיים חלוקת אוכל צמחוני וחומרי הסברה. פרטים נוספים – ניצן שחר: 054-6211486, נעה צדוק: 052-2613089 ועומר גינזבורג: 052-5305006

 

meatout חיפה:  להשתתפות בפעילות, צרו קשר עם דנה: 050-6353733
משמרות הסברה לעידוד צמחונות יתקיימו מדי יום ב' בשעות 20:00-18:00 במרכז זיו (רח' טרומפלדור, פינת ברל כצנלסון). לפרטים: שני 054-5889672
 

כלבוטק: התעללות והרג במטה בנימין

ב-7.3.2005 נחשפו בתוכנית כלבוטק התעללות והרג בעלי-חיים על-ידי אנשי רשות מטה בנימין. הוצגו בה עבירות מהותיות על חוק צער בעלי-חיים ועל פסיקות בג"ץ: לכידה שרירותית של חתולים חופשיים, כליאתם בהסגר בכלובים קטנים ללא מים ומזון במשך מספר ימים, הריגת כלבות והשארת גוריהן למות ללא הגנה ומזון, העברת חתולים ממקום משכנם למקומות נטולי מקורות מים ומזון, ירי בבעלי-חיים בתוך שטח בנוי והשלכת גופות בעלי-החיים במזבלה.

לפי הודעה לעיתונות של תנו לחיות לחיות

   

פיטום אווזים בתקשורת

הארץ בכתבה "כמה עולה לנקות מצפון לאומי?" (6.3.2006, עמ' 13 דה מרקר) סוקר עמירם כהן את המניפולציות שעושים המפטמים בניסיון לסחוט מהמדינה פיצויים מנופחים, כאשר האווזים שעוד נותרו במשקים, מהווים בני-ערובה; מנגד, סוקר כהן את ניסיון הממשלה להתנער כליל מתשלום.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 

ידיעות אחרונות בכתבה "אווז לכל דורש" (5.3.2006) מדווחת נורית פלתר על "האיום" הרטורי של המפטמים, לשחרר 57,000 אווזים לטבע, בניסיון לסחוט כסף מהמדינה. משרד החקלאות אינו מתרשם.

 

ידיעות אחרונות בטור אישי "בלוז למגדלי האווזים" (7.3.2006, ממון עמ' 3) שוטחת נווית זומר שלל טענות חסרות בסיס עובדתי בעניין הפיטום והפסקתו .

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

 

למידע על המאבק נגד פיטום האווזים בחודשים האחרונים: כישלון חוק עוקף בג"ץ; והחלטת בג"ץ האחרונה

 

עוד בעיתונות הישראלית

זמן חיפה. יונים בדגון. בכתבה "היונים כבר לא עפות" (10.3.2006, עמ' 22) מסכם אבי כפירי את פעילות אנונימוס מאז חשיפת הטבח על-ידי כפירי ב-23.12.2005. תגובת ממגורות דגון מובאת בכתבה: "הירי ביונים הסתיים ואין כוונה להמשיך בו."

לתגובות: zman_haifa@maariv.co.il

 

הארץ אין רצח מוסרי. בכתבה "יום הבחירות – יום ללא בשר" (5.3.2006) מסקרת אורנה קזין את פעילות אנונימוס הצפויה ביום הבחירות, ומסיימת בתהייה: "אם אוכל לדעת שהבשר שאני אוכלת בא מחיה שלא התאכזרו אליה, אולי דווקא אסעד ואשבע ממנה בהנאה?" כדאי להשיב לקזין ולהסביר, מדוע מה שהיא מבקשת "לדעת" אינו ניתן להשגה בתנאים מסחריים, ומדוע נטילת חיים היא פסולה גם אילו היה מדובר בחיים טובים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 

סקר בחירות. לקראת הבחירות שלחה אנונימוס שאלונים למועמדים לכנסת ה-17 ובדקה את מצעי המפלגות. שתי כתבות עיתונות התפרסמו בנושא, על בסיס דו"ח שסיכם את הממצאים:

"במי בוחרים בעלי החיים?", nrg מעריב, 8.3.2006.
"ח"כ פורז - המחוקק המוביל במאבק למען בע"ח", וואלה!, 8.3.2006.

 

nrg מעריב רעות הורן. הכתבה "לוחמת הצדק של בעלי-החיים" (8.3.2006) לרגל יום האישה הבינלאומי, מתמקדת בפעילה ותיקה של אנונימוס, הפועלת כיום כדוברת הארגון.

 

מעריב נוטרה נאגטס. בכתבה"ירוק רעל" (10.3.2006, סופשבוע, עמ' 16) סוקרים אייל לוי ויעל גרוס באופן מקיף את תולדות ההרעלה ותגובות היצרנים והמפיצים בארצות-הברית ובישראל. הכתבה מתייחסת גם לתביעה נגד היצרן, המפיץ ומשרד החקלאות.

לתגובות: מעריב סופשבוע, ת.ד. 20010, תל-אביב. פקס: 03-5632065, דואל:  sofash@maariv.co.il
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת
כתבות נוספות בנושא:
עמירם כהן, "בעלי הכלבים שכלביהם הורעלו ממוצרי "נוטרה נאגט" תובעים 7.6 מיליון שקל", הארץ (דה מרקר), 8.3.2006, עמ' 6.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
"פרשת נוטרה נאגטס: תובעים את כצט", nrg מעריב, 7.3.2006.
עמרי ליבנה, "תביעה: 'כצט התעלמה מציבור בעלי הכלבים'", ynet (ידיעות אחרונות), 7.3.2006.

 

nrg מעריב אווזים בשבדיה. בכתבה "מצטערים, ה'פואה גרא' הוצא מהתפריט" (5.3.2006) מדווח על 30 מסעדות בשטוקהולם, שהסירו כבד שומני מהתפריט שלהן. למידע על זכויות בעלי-חיים בשבדיה

 

הארץ צמחונות-בריאות. בידיעה "אצבע על הדופק" (6.3.2006, מוסף בריאות עמ' 10) מסקר ערן שיפמן מאמר מתוך כתב-העת Nutrition Reviews, ובו נטען שתזונה צמחונית מצמצמת את הסיכון ללחץ דם גבוה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 

זכויות בעלי-חיים באתר מודיעין

אתר אינטרנט חדש של העיר מודיעין מארח מדור קבוע בנושא זכויות בעלי-חיים. במדור התפרסמו עד כה כתבות על הובלת בעלי-חיים מאוסטרליה, ניסויים בחיות ותעשיית הפרוות בסין. הכותבת היא שיר פרידמן, פעילת אנונימוס בת 16.5, המדווחת שהכתבות עוררו עניין רב בקרב הגולשים. 

 

צמחונות בעמק הטל

בעמק הטל (טל' 08-9492380) שליד רחובות ייערכו הפעילויות הבאות בחודש מרץ 2006, בימי ו' בשעה 10:00. מחיר השתתפות בפעילות: 50 ש"ח.

  • 17.3 (במקרה גשם יידחה הסיור), סיור בנושא צמחי בר למאכל, בהנחיית ד"ר מרדכי הוכברג.
  • 24.3, סדנת סויה וטופו הכוללת ארוחה, בהנחיית אורנית חומש.
  • 31.3, גידול ירקות בשיטת הפירמידה, המאפשרת לספק תצרוכת ירקות אורגניים למשפחה בשטח מטר רבוע. בהנחיית ד"ר מרדכי הוכברג.

 

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

עוד מבוקשים (לפנות אל tultul22@walla.co.il):

  • טכנאי מחשבים מקצועי, לסיוע בהתנדבות
  • תרומה של כיסאות מחשב (אפשר משומשים)

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

 

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 8, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

 

2. הכנסת השש-עשרה
סיכום הפעילות הפרלמנטרית לטובת בעלי-חיים

לקראת סיום הכנסת ה-16 והבחירות לכנסת ה-17, אנו מביאים סקירה של הפעילות הפרלמנטרית לטובת בעלי-חיים בכנסת ה-16. בכתבה הראשונה נסקור את החוקים והתקנות שהוצעו והתקבלו; בכתבה השנייה נתמקד בסקירת הפעילות האישית והמפלגתית בנושא, ונכלול בה גם התייחסות לפעילותם של מועמדים ריאליים שלא היו חברי-כנסת.

 

הצעות, תיקונים ותקנות
פעילות רבה נערכה בכנסת ה-16 בעניין בעלי-חיים. מתוך 19 הצעות חוק רלוונטיות שהוגשו, שלוש בלבד התקבלו. תקנות בחמישה תחומים עברו את ועדות הכנסת (הוועדות הן שמאשרות או דוחות טיוטות של תקנות) ורובן כוללות הוראות לטובת בעלי-חיים, אך כמה סעיפים ממסדים את הפגיעה בהם.

תקנות

פיטום אווזים
תקנות צער בעלי-חיים (הלעטת אווזים), המתירות פיטום אווזים, התקבלו עוד בכנסת ה-15. באוגוסט 2003 קבע בג"ץ שאינן חוקיות, וקבע שנה וחצי עד ביטולן בפועל. הכדור עבר לידי ועדת החינוך והתרבות, שבכוחה להקדים את הביטול.


ב-2.3.2004 התקיימה בוועדה ישיבה, בעקבות בקשה של משרד החקלאות להאריך בשנה את תוקף התקנות. הח"כים אילן שלגי (שינוי) יוסי שריד (מרצ), אורי אריאל (איחוד לאומי), משולם נהרי (ש"ס) ואיתן כבל (העבודה) דיברו נגד הפיטום, אולם הוועדה אישרה הארכה למשך חצי שנה.

 

דיון נוסף נערך ב-28.7.2004, והוועדה שבה והאריכה את תוקף התקנות בחצי שנה. יוסי שריד היה היחיד שהפגין עמדה נחרצת נגד הפיטום, והיחיד שהצביע נגד ההארכה.


הדיון המכריע התקיים ב-3.1.2005. חמישה חברי הליכוד שהגיעו לישיבה תמכו בהמשך הפיטום תחת משמעת סיעתית, ואילו כל שאר המשתתפים (פלישוק-בלוך, שריד, נהרי, אריאל, טלב אלסאנע (רע"מ), משה גפני (יהדות התורה), ראלב מג'אדלה (העבודה) וגילה פינקלשטיין (מפד"ל) הכריעו לראשונה נגד הארכת התקנות, ודרשו ממשרד החקלאות ומהממשלה להיערך לסגירת הענף בסוף מרץ 2005. ההחלטה הגורלית נתמכה באופן פעיל על-ידי חברי-כנסת שלא הצביעו בוועדה: פורז, שלגי, כבל, זבולון אורלב (מפד"ל), מתן וילנאי (העבודה), עוזי לנדאו (ליכוד) ורשף חן (שינוי).


משרד החקלאות, בראשות ישראל כץ (ליכוד), התעלם מהחלטת הוועדה ומפסיקת בג"ץ, וב-25.5.2005 פתח הליך חקיקה, שנועדה להעניק למפטמים חסינות מפני חוק צער בעלי-חיים. ב-4.9.2005 נדונה הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות ציפי לבני (ליכוד) ובהשתתפות יצחק הרצוג (העבודה). שניהם הכריעו נגד הצעת כץ, שהגיש ערעור בפני הממשלה. ב-2.10.2005 דחתה הממשלה פה-אחד את הצעתו.

 

"עגלי חלב"
ב-6.6.2005 נדונה בוועדת החינוך והתרבות טיוטת התקנות בעניין "החזקה של עגלי חלב". הוועדה, בראשות פורז ובהשתתפות שריד ונהרי, שלחה את משרד החקלאות לבצע שיפורים בתקנות, וביניהם צמצום תקופת המעבר שביקש משרד החקלאות עד כניסת התקנות לתוקף, מעשר שנים לשלוש. הוועדה דחתה את בקשת הארגונים, להכניס לתקנות תיקונים חיוניים בעניין אנמיה בעגלים ובהליכי האישום לעבריינים.


ב-15.11.2005 קיבלה הוועדה, שהתכנסה בהרכב זהה, את הטיוטה המתוקנת, ובה הוראות לשיפור תנאי חייהם של "עגלי חלב" בכל הנוגע לתנאי הכליאה, ההזנה, אספקת המים והאוורור; תקופת המעבר עד כניסתן של התקנות לתוקף נקבעה בין חצי שנה לשלוש וחצי שנים, בהתאם לאופי ההוראות. גם הפעם דחתה הוועדה, את בקשות הארגונים לשיפורים נוספים. נהרי הצביע נגד התקנות מתוך התנגדות מוחלטת לתעשייה זו.

 

הובלת יונקים גדולים
ב-1.3.2006 אישרה ועדת החינוך והתרבות את התקנות בעניין "הובלת בהמות". התקנות חלות על בקר, צאן, גמלים וחזירים. הן מחייבות להוביל חיות אלה רק תחת השגחת "משגיחים" שעברו הכשרה לכך, ולטפל בחיות שנפגעו בהובלה או להמיתן. הובלת חיות חולות, פצועות ונקבות שהמליטו לאחרונה, אסורה. משך ההובלה המרבי הוא ארבע עד שש שעות ברציפות. יש לספק לחיות מזון ומים טרם ההובלה, ולספק מים לאחר הפריקה. נקבעו הגבלות על השלכה, הכאה, הרמה, דחיפה, גרירה ותלייה של חיות. נקבעו גם הגבלות על הצפיפות המותרת, וחובה לספק אוורור ומחסה. יו"ר הוועדה, פורז, היה חבר הוועדה היחיד שהשתתף בדיון.

 

דגים
ב-14.11.2005, התקבלו בוועדת הכלכלה תיקונים לתקנות הדיג. בישיבה השתתפו הח"כים אמנון כהן (ש"ס) ודוד טל (נוי). התיקונים כוללים איסור על השימוש בקרס בעל יותר מאנקול אחד, אשר משמש חובבי דיג וגורם לדגים פציעות קשות. התיקונים גם מגבילים שיטות דיג חובבניות באילת, אולם הם כוללים היתר להשתמש באמצעי הפחדה אלימים בדיג המסחרי בירדן ובכינרת.
 
כלבים
ביום ב', 28.6.2004, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת "תקנות המסדירות פיקוח על כלבים מסוכנים". התקנות כוללות חובה לעקר כלבים משמונה גזעים ואיסור לייבאם, וכן הוראה לחסום את פיהם בבית בנוכחות ילדים. בדיון דיברו חברי-הכנסת פורז, רביץ, חן, פולישוק-בלוך ואבשלום וילן (מרצ), נגד הטלת האחריות על הכלב כשמדובר בהתנהגות תוקפנית והעדיפו לחדד את האחריות המוטלת על האדם שמחזיק בכלב. יש לציין, שביוני 2004 הוגשו שלוש הצעות חוק נפרדות על-ידי גדעון סער (ליכוד), משה גפני (דגל התורה) וגילה פינקלשטיין (מפד"ל), שביקשו לאסור החזקת כלבים מהגזעים הנדונים. ההצעות לא קודמו.

 

ב-17.11.2004 אישרה ועדת הכלכלה, בהשתתפות שלום שמחון (העבודה), רשף חן (שינוי), אליעזר כהן (ישראל ביתנו) ואילן ליבוביץ (שינוי) את "התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים". התקנות קשורות בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002. הן מכוננות מרכז ארצי למידע על כלבים ועל מחזיקיהם, מחייבות לסמן כל כלב בשבב אלקטרוני, ומחייבות לקשור כלבים ברשות הרבים ברצועה ולשים שלט "זהירות כלב" בכניסה לחצר עם כלב. הן גם מתירות לווטרינר לחסן כלב נגד כלבת ללא קשר למקום מגוריו של האדם המטפל בכלב.

תיקוני חקיקה

החמרת ענישה למתעללים
ב-26.7.2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שיזם ד"ר אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) והצטרפו אליה שני חבריו לסיעה, מוחמד ברכה ועסאם מח'ול. התיקון שילש את תקופת המאסר המרבית והקנס המרבי למתעלל בבעל-חיים, ואלה עומדים עתה על שלוש שנים ו-202,000 ₪.

 

איסור נטישה
ב-14.12.2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שיזם ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד). הסעיפים העיקריים של התיקון קובעים: "לא ייטוש בעלים של בעל-חיים, או אדם שבעל-חיים נמצא ברשותו או באחריותו [...] בעל-החיים"; וכן: "נמצא בעל-חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה, נטל ההוכחה כי לא נטשו." לחוק יש השלכות על הטיפול בחיות במתקנים חקלאיים.

 

מסירת חיות בכל הארץ
ב-14.12.2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שיזם ח"כ יחיאל חזן (ליכוד). התיקון, "איסור על סירוב או על מתן עדיפות במסירת בעלי-חיים", הוצע בתגובה לפרסומי עיתונות, שלפיהם אגודת "צער בעלי-חיים תל-אביב" מסרבת להעביר חיות לאנשים הגרים מחוץ לתל-אביב. התיקון לחוק מחייב שלא להפלות אדם המעוניין בחיה בגלל מקום מגוריו, ובכך "להציל בעלי-חיים מפני מיתה מיותרת."

הצעות חוק שלא התקבלו

כל ההצעות לתיקוני חקיקה מתייחסים לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד-1994, אלא אם צוין אחרת:

  • "השתתפות של חיות במופעים והגנה על חיות הבר". ההצעה נועדה לאסור מופעים הכרוכים בפגיעה בחיות במהלך המופע, ההכנות למופע או בתנאי ההחזקה של החיות. הגישה: זהבה גלאון (מרצ), 19.5.2003.
  • "סימון מוצרים" – תיקון לחוק הניסויים בבעלי-חיים, במטרה לחייב סימון מיוחד על גבי אריזות של מוצרים שנוסו על חיות. הגיש: כבל, 19.5.2003.
  • "איסור מופעי קרקס" – ניסוח מרוכך לעומת ההצעה שהוגשה שבועיים קודם לכן. הגישה: גלאון, 2.6.2003.
  • "תכלית ראויה": "לא ימית אדם בעל-חיים ללא תכלית ראויה". ההצעה נועדה להדגיש את ערך החיים של חיות, שאינו מובהר בחוק (המתמקד בהתעללות ולא בהרג). הגישה: ענבל גבריאלי (ליכוד), 23.6.2003.
  • "איסור פגיעה באמצעות פיטום או מניעת מזון", במטרה למנוע פיטום עופות מים והרעבת תרנגולות בתעשיית הביצים. הגישה: אתי לבני (שינוי), 3.11.2003.
  • "זכות טיעון ארגון למען בעלי-חיים" ההצעה מבקשת לאפשר לארגון למען-בעלי-חיים להצטרף כתובע או כנתבע לכל דיון משפטי, אשר בעל-חיים עלול להיפגע מתוצאותיו. הגישו: ליבוביץ, בריזון, חן ויגאל יאסינוב (שינוי), 16.2.2004.
  • "הכשרה ותנאים מוקדמים לצורך תפיסה". ההצעה מבקשת להתנות לכידת כלבים וחתולים בהכשרה מיוחדת. הגיש: כבל, 4.8.2004.
  • "הימום לפני שחיטה". ההצעה מבקשת להתנות שחיטת בעלי-חיים בהימום מוקדם (ולחייב בכך שחיטה לא כשרה). הגישו שבעה מחברי שינוי, 17.5.2004.
  • "איסור האכלת אווזים בכפייה". הגיש: שריד, 26.3.2005.
  • "החמרת ענישה". ההצעה מבקשת להגדיל את העונש המרבי למתעלל בבעלי-חיים לחמש שנים, כדי להבחין ענישה זו מהעונש המרבי לעבירות רכוש (שלוש שנים). הגיש: ניסן סלומינסקי (מפד"ל), 28.3.2005.
  • "איסור עקירת ציפורניים": "לא יבצע אדם בחתול חיתוך או כריתה של פרקיו, גידיו וציפורניו אלא כאשר הטיפול נדרש לצורך טיפול בבריאות החתול." הגישו: טיבי, ברכה ומח'ול, 27.7.2005.
  • "פעולות המעידות על התעללות": "אדם לא יהפוך, יגרור, יטלטל או יפעיל לחץ על  איברים בגופו של בעל-חיים בעת מופע של בעל-החיים". ההצעה נועדה למנוע מופעי "קרב אדם בתנין". הגישה: גלאון, 27.7.2005.
  • "איסור המתת עופות בגריסה או בזרם חשמלי ללא הימום". ההצעה נועדה למנוע השלכת תרנגולות חיות מתעשיית הביצים למגרסות והריגתן במכות חשמל ללא הימום. הגיש: שאול יהלום (מפד"ל), 27.7.2005.
  • "הגברת הפיקוח על הניסויים" – תיקון לחוק הניסויים בבעלי-חיים, במטרה להעלות את מספר נציגי הארגונים לבעלי-חיים במועצה לניסויים בבעלי-חיים משלושה לחמישה, ולמנות בראשה שופט מחוזי או שופט עליון בדימוס. הגישו: שריד, טיבי, כבל ולנדאו. ב-2.11.2005 עברה בקריאה טרומית ברוב מוחץ.
  • "איסור גרימת סבל לצורך טקס דתי". ההצעה נועדה למנוע ניצול תרנגולים למנהג הכפרות. הגישו: חן ובריזון, 21.11.2005.
  • "הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעל-חיים)", מגדירה את עשרת ימי ההסגר של כלב החל מיום הנשיכה – במקום הנוהג לספור את הימים מיום ההסגרה, דבר שאינו מועיל לאבחון כלבת וגורם סבל מיותר לכלב. הגישו: שריד, אדלשטיין, טיבי, כבל, לנדאו ופורז. ב-21.12.2005 עברה בקריאה ראשונה.

הכתבה מסתמכת בעיקרה על עשרות מסמכים מתוך אתר הכנסת: פרוטוקולים של ועדת החינוך והתרבות וועדת הכלכלה, הודעות לעיתונות של הוועדות, הצעות חוק, חוקים ותקנות.

 

3. צדק עם קריצה
קריקטורות של עולם הפוך, כתבה שנייה

בשבוע שעבר ראינו קריקטורות המופצות בתנועה לזכויות בעלי-חיים ומשלבות זוועה והומור, בהציגן חיות כמנצלות בני-אדם. בכתבה זו מביא חגי כהן דימויים נוספים של עולם הפוך, המתייחסים להשבת הצדק על כנו.

 

ליל הדין האחרון
"עולם הפוך", שבו החיות הן הפוגעות בבני-אדם במקום יחסי הפגיעה המקובלים במציאות, עשוי לעורר חתרנות מוסרית – עם חיוך. אבל כאשר אזהרה חמורת-סבר מבקשת להשתלט על הדימוי, החיוך עלול להיעלם – ואיתו החתרנות המוסרית. מסתבר, שהניסיון להציג את העולם ההפוך בתור איום רציני, אינה משכנעת:

בדימויים אלה מוצגת פנטזיה של נקמה והשבת ה"צדק" על כנו: "חזון אחרית הימים" אפל, שבו נגאלים הקורבנות החפים מפשע, בעוד שהאכזרים באים על עונשם. פנטזיה זו מבוססת על רעיון אקולוגי לכאורה, של "נקמת הטבע" – נקמה הצפויה להגיע מכוח צדק קוסמי או חוק טבע מאזן, ולהעניש את האדם על הרברבנות העיוורת, שמניעה אותו לפגוע ללא גבולות בטבע ובחיות. איור החזיר שמשסע אדם, הדומה לליצן של מקדונלד'ס, אפילו מלווה במסר מילולי של התרעה ועצה טובה: "הנקמה תגיע יום אחד... עברו לטבעונות". האווירה באיור זה, כמו גם באיור שלצדו, היא א-היסטורית, מיתולוגית, אפוקליפטית. כמו בציור דתי מתקופת הבארוק, אור תיאטרלי חושף דמויות בתוך חלל לא מוגדר, השרוי בחשיכה מאיימת. לשתי התמונות משותף היפוך חזותי של סדר העולם, אשר מקובל בציורים דתיים: החיות נמצאות בחלק העליון של התמונה ואילו האדם נמצא בחלקן התחתון, סימן לנחיתות ולקללת נצח: האדם יורש גיהינום כעונש על מעשיו. החזיר דומה לשד מן הגיהינום, המעניש את האדם באמצעי החטא שלו – מי שאכל חזירים בחייו, ייאכל על-ידי חזירים במותו. ובאיור מתחום הניסויים, החיות הן שנותרות לבושות ומכובדות סביב הגווייה האנושית, מסודרות כמו קבוצת קדושים: ספק ויוויסקטורים, ספק נשמות החיות שעינה האדם כשעדיין עמד הוא על הרגליים, לבוש בחלוק.

 

איום קלוש
המקור לשני הדימויים אינו ידוע לנו. אם מי שיצרו אותם התכוונו למסר אירוני – לא כך הם מוגשים בתנועה לזכויות בעלי-חיים. ודווקא הרצינות שלהם שומטת את הקרקע מתחת למסר. החזיר המגואל בדם, האדמה המחורצת בערוצי דם והעצים המאיימים בפרספקטיבה מוגזמת, נראים כמו אפקטים זולים מסרט אימה סוג ב': אולי מפחיד לרגע אבל לגמרי לא אמיתי. ואילו קבוצת החיות המצוירות בריאליזם קפדני, נראית כמו מקבץ חיות חמודות במודעה המציעה חיות לאימוץ: "איזה מאמי!" אבל לא מפחיד ולא מעורר כבוד. אם לא די בכך, הרי שהרעיון כולו בעייתי: החיות הנוקמות אינן מייצגות חיות ממשיות, אלא ישויות המסמלות בגופן מין ביולוגי או אף את "החייתיות" עצמה. האם החייתיות אמורה לעורר בנו פחד? אולם בני-אדם נוהגים להתמודד עם פחד מפני חיות לא באמצעות חתירה לדו-קיום אלא דרך הפרדה והשמדה. אם האיור התכוון לומר: "לטובתנו, עדיף שנפסיק לאכול אותם", הרי שהוא עלול דווקא לחזק את הרעיון של מלחמת קיום עד חרמה, ולהיקרא דווקא כך: "עדיף שאנחנו נאכל אותם משהם יאכלו אותנו". אולם מעל לכל, האיום אינו משכנע: הרעיון של "נקמת החיות" פשוט נאיבי מדי.

 

איום בצחוק
ההכרה בנאיביות של הרעיון, עשויה להשיב משהו מן היכולת של הדימוי לעורר ביקורתיות. ספגת המוח ("הפרה המשוגעת") ושפעת העופות מתוארות בעיתונות לעתים קרובות בתור "נקמת החיות", במידה רבה של רצינות. הקריקטוריסט מונטי ווברטון ממחיש בעזרת תבנית של כרזה לסרטי אימה, עד כמה רעיון הנקמה מופרך:

פרת הענק, עם עוצמה של גודזילה ובין-לאדן גם יחד, מגיחה לתוך העיר באיפור "נשי" כבד ובקווים מעוגלים. הכיתובים הצהובים מרמזים בציניות, שהפאניקה מוגזמת. לכך נוסף הכיתוב באדום, המציג את סיפורה של "הפרה המשוגעת" הראשונה שהתגלתה בארצות-הברית במונחים של כרזה זולה: "נחטפה מהעדר שלה בקנדה... שועבדה בתעשיית החלב האמריקאית... נשחטה כמו חיית משק! עכשיו היא חוזרת... והיא משוגעת מכעס!" הכיתוב ודאי אמור להצחיק את הקהל הרחב: לכאורה, פרה אינה יכולה להיות גיבורה של עלילה – היא לא יותר מגוף סביל, בשר וחלב טרם השיווק. אלא ש"תקציר העלילה" שמציג ווברטון אמיתי לחלוטין. אמנם, נדרשת מידה של ערנות מוסרית כדי לחוש בשל כך אי-נוחות. אולם בהינתן ערנות כזו, דווקא הפרודיה מתארת בחדות את האסון האישי של הפרה, בעוד שכל הדיווחים חמורי-הסבר בעיתונות מעקרים את המידע על חיי הפרה ומותה ממשמעותו המוסרית.

 

מהפכה!
"פרות עם רובים" הוא שם של שיר מאת היוצר האמריקאי, דאנה ליונס, שזכה להצלחה רבה כשנוצר, ב-1996. בשנים האחרונות יש באינטרנט תפוצה עצומה לסרטון אנימציה  שיצר Bjørn-Magne Stuestøl עבור השיר.

השיר והסרטון מגוללים את סיפורו של מרד השחרור הגדול של הפרות, מראשית המהפכה בעזרת תמ"ק עוזי ובהשראת צ'ה גווארה, ועד למאבק עם הכוחות המזוינים של ארצות-הברית. השיר מגוחך לגמרי, והנאמנות שלו לדגם מוכר של שירים וסיפורים על מאבקי שחרור, ממחישה בחריפות עד כמה רעיון ההתקוממות הוא אבסורדי כשמדובר בחיות. בו-בזמן, השיר גם מרמז עד כמה השחרור הזה נחוץ וצודק. הסרטון פופולרי מאוד בתנועה לזכויות בעלי-חיים, ודאי בזכות רעיון ההתקוממות. אולם הפופולריות של השיר והסרטון חורגת הרבה מעבר לגבולות התנועה, ונותר רק לתהות, האם המסר הביקורתי נקלט בקרב מי שאינם משוכנעים מראש.

 

צדק ממוסד
איורים רבים מציבים את היפוך הכוחות אדם/חיה בין כותלי בית-המשפט. עשיית צדק ממוסדת שכזו, ללא נקמה רגעית וללא מאבק מזוין או משונן, יכולה להיערך, מן הסתם, רק לאחר הצלחת המהפכה של "פרות עם רובים". איורים כאלה מצליחים להצחיק אפוא כי הם מתארים מצב חסר שחר.

איור משפט הרפתן מציג את האדם כמין אחד מני רבים, שעליהם חלים הצדק והמשפט. הפרה מתייפחת כשהיא מספרת על אקט החליבה, שמוצג כאירוע בודד וחריג – כמו אונס, והשופט/ת מוחה זיעה מרוב זעזוע. דלי החליבה המתויג מוצג בפני בית-המשפט כראיה לפשע, והרפתן משפיל את ראשו מרוב בושה. זוהי פנטזיה על צדק מושלם: כל היצורים, ללא הבדל מין ביולוגי, שופטים בדיון שקול ולא נקמני את ניצול החיות, ללא תלות ביחסי-הכוח הממשיים ביניהם, אשר הופכים את החוק והמשפט במציאות לכלי של לגיטימציה אוטומטית לפגיעות הרווחות. באיור, פעולת החליבה נשפטת כשלעצמה, בחלל פילוסופי אוטופי, שבו החליבה נתפסת כמעשה חריג ופוגע בעליל. רק הקשר כזה מאפשר שיפוט הוגן ונטול פניות של הסיטואציה, וזה למעשה מה שהקריקטורה מנסה להשיג ברמת השיפוט האישי של המתבונן.

 

משפט רצח
תוך פרודיה על דרמות טלוויזיה משפטיות, שולף התובע-הפר המבורגר, ומתריס בפני הנאשם האנושי, עובד מקדונלד'ס: "אולי זה ירענן את זיכרונך!"

השופט, בתגובה, אינו יכול לכבוש את זעזועו למראה האובייקט המפליל, וגם המושבעים אינם שולטים ברגשותיהם: הם פוערים את פיהם בתדהמה, צועקים ומכסים בפרסותיהם על עיניהם. כל זאת למראה לחמניית המבורגר, שבעינינו נראית סתמית לחלוטין. הפער בין מה שאנו רואים לבין מה שהפרים רואים גורם צחוק, אך אולי מעורר גם להרהר בהמבורגר בתור גופה מרוטשת. המאייר, בעבודה עבור ארגון זכויות בעלי-חיים, העדיף שלא להמר על יכולת הקליטה שלנו, והוסיף ברקע את הכיתוב "בשר זה רצח".

 

משפט נירנברג
באיור חריג בסדרת "הברווז" של דודו גבע, הברווזים אינם עוד חסרי אונים מול הקצב-השוחט, אלא הם שופטיו וסוהריו, והוא מצטדק באוזניהם בביטוי שהפך לקלישאה בזויה: "הייתי רק בורג קטן במערכת". בכך יוצר גבע הקבלה בין השתמטות הנאצים מאחריותם לרצח-עם לבין הטיעון הנפוץ והמקובל להימנעות מצמחונות: "מה זה כבר ישנה אם אני אישית לא אקנה בשר?". את האנלוגיה הבלתי נסבלת הזו בהקשר הישראלי (שבו השוואה לשואה היא טאבו) מרכך האבסורד הקומי של הסיטואציה.


 

4. פינת התזונה
סלק ממולא אבוקדו

החומרים
4 סלקים
כף פפריקה
כפית מלח
כפית כמון
חצי כפית פלפל שחור

 

למילוי
1 אבוקדו בשל
2  תפוחי-אדמה
חצי כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור

 

אופן ההכנה

  1. מקרצפים את הסלקים, קוטמים את שני הקצוות ומבשלים בסיר מים כשעה וחצי עם התבלינים.
  2. בינתיים מכינים את המילוי: מקלפים את תפוחי-האדמה, חותכים לרבעים ומבשלים בסיר מים במשך כ-20 דקות, עד להתרככותם.
  3. מעבירים את תפוחי-האדמה לקערה, ומוסיפים לקערה גם את תוכן האבוקדו.
  4. מועכים למחית, מתבלים במלח ובפלפל וערבבים עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה.
  5. מקלפים את הסלק בידיים ומרוקנים את תוכו, רצוי בעזרת כף להכנת כדורי אבטיח/מלון.
  6. ממלאים כל סלק בתערובת האבוקדו.

 

הערה
את פנים הסלק ניתן לנצל להכנת סלט סלק, קציצות סלק, מרק סלק ועוד.

 

למתכונים נוספים

 

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

  

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

 

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון