 |
|
זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט
לזכויות בעלי-חיים
עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, חגי כהן, נעמה הראל
דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד.
לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-6204878
פקס: 03-6204717
אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il
|
|
שלום,
לפניך גיליון מס' 297
(10.3.2007) לחצו
לקריאת הגיליון באינטרנט
בגיליון זה:
- חדשות ופעילויות
- סמית'פילד תחת ביקורת עצמית (כתבה שנייה)
- מגפת הניוקאסל בישראל
- פינת התזונה: טמפה – הפלא האינדונזי
בברכה,
צוות
אנונימוס
|
1. חדשות ופעילויות
ציד כלבי הים בקנדה
 עצרת לזכר עשרות מיליוני בעלי-החיים שעונו ונטבחו
השנה עבור פרוותם, תתקיים ביום ה', 15.3.2007 בשעה 16:00, מול שגרירות
קנדה, ברח' נירים 3 (ליד אצטדיון יד-אליהו), תל-אביב. עצרות בינלאומיות
יתקיימו במקביל בעשרות מדינות בעולם, ביום פתיחת עונת ציד כלבי הים
בקנדה. העצרת הישראלית מאורגנת על-ידי קבוצת אוטופיה, במסגרת הקואליציה הבינלאומית נגד
פרוות שנענתה לקריאה של Harpseals.org. המשתתפים מתבקשים להגיע עם
פרח ובלבוש שחור. הפרחים יונחו בכניסה לשגרירות, ונציגי הקואליציה
ימסרו מכתב לשגריר קנדה בישראל. לפרטים על האירוע – ג'יין הלוי:
050-2005411 janeart3@gmail.com
אם אין באפשרותך להגיע לעצרת, כדאי לפנות ב-15 במרץ אל
שגרירות קנדה, למחות בנימוס על ציד הגורים ועל ההתעללות בהם, ולדרוש
שממשלת קנדה תאסור את ציד גורי כלבי הים.
The Canadian Embassy, P.O. Box 9442 Tel-Aviv, 67060
לעצומה
נגד ציד כלבי הים בקנדה; למידע על ציד כלבי הים
בקנדה
דיון ציבורי: ניסויים בקופים בישראל
ביום ג', 20.3.2007 החל בשעה 14:30, ייערך באודיטוריום
משכן הכנסת דיון ציבורי, בהשתתפות ח"כ יואל חסון, ד"ר תמר רון, השר
איתן כבל, ד"ר אלעד פייגין, ח"כ גלעד ארדן, ד"ר אנדריי מנשה, ענת
רפואה, ח"כ גדעון סער ועו"ד אהוד פלג. משך האירוע: קרוב לשלוש שעות.
מתוך הודעת ח"כ חסון: "כיו"ר השדולה לזכויות בעלי-חיים בכנסת ובשיתוף
עמותת 'תנו לחיות לחיות', אני מתכבד לקיים במשכן הכנסת דיון ציבורי
בנושא 'ניסויים בקופים בישראל', בו יוצגו ויידונו מגוון היבטים הקשורים
לנושא."
ההשתתפות בדיון מותנית בפנייה עם ציון שם ומס' תעודת
זהות לפקס: 03-6241779 או לדוא"ל: anatr@letlive.org.il
"משפט הקופים"
 בכתבה מקיפה בסופשבוע מעריב
("משפט
הקופים" 9.3.2007, עמ' 28) סוקר משה גורלי את פסק-הדין של בית-משפט
השלום בכפר סבא בעניין תביעה על פרסום לשון הרע שהגיש משה
בושמיץ, מבעלי חוות הקופים במושב מזור, נגד איילת סלעי-רייז והאגודה
נגד ניסויים בבעלי-חיים. התביעה התייחסה לפרסומים בדבר הפגיעה הקשה
בקופים בחווה, ולכוונת הפגיעה בתובע. השופטת מימון-שעשוע זיכתה את
הנאשמות ואשררה את הטענות העיקריות בעניין הפגיעה בקופים, למשל:
"אין חולק, כי ההפרדה המוקדמת אינה משרתת כלל ועיקר
את טובתם של הקופים אלא נועדה אך ורק להעשיר את כיסם של בעלי החווה,
בכך שנגרם זירוז לא טבעי של ההתעברות הבאה של הקופות. אין ספק, כי
מדובר במעשה אכזרי וקורע לב מבחינה פסיכולוגית, וכי תגובתם של הקופים
[...] מבטאת בבירור את סבלם, חרדתם ומצוקתם של הקופים.
"יש לציין, כי בדיעבד אימצו הרשויות את העמדה
כי הפרדת תינוקות הקופים מאימותיהם לפני גיל שנה היא בגדר גרימת
עינוי לבעלי החיים, ועל כן יש לאוסרה."
גורלי חושף בביקורתיות את התנהלות ההגנה על החווה. הוא
גם ביקר שם ומדווח:
"הקופים היו לחוצים, רצים תמיד לחלק הכלוב המרוחק
מהמקום שבו עמדנו. הוסבר לנו שזה בגלל נוכחותנו, האורחים הזרים,
ובמיוחד בגלל המצלמה של יונתן. בגני חיות, נזכרתי, קופים רואים בכל
יום מבקרים זרים, חלקם רעשנים במיוחד, ואינם נרתעים או נלחצים כמו
כאן. מן הסתם, בני אדם אינם מהווים בשורות טובות במיוחד לקופים
כאן."
לתגובות: מעריב סושפבוע, פקס:
03-5632065 דואל: sofash@maariv.co.il
בלבולי ביצים
 בכתבה מקיפה "בלבולי
ביצים" (TheMarker הארץ, 8.3.2007, עמ' 28) בוחנים רוני
לינדר-גנץ ואתי אפללו את ההטעיות בשוק הביצים
בישראל. כאשר ביקשו הכתבים את תגובת חברת מ. לסר לפער התהומי שבין
התיאור על אריזת "ביצי הגליל" שהיא משווקת לבין צילומי פעילי
אנונימוס בלול, העדיפו בחברה לשקר: "לא מדובר בלולים
שלנו". הכתבים הגיעו ללול בעצמם; "הפעם החברה כבר לא הכחישה
שמדובר בלולים שלה, אבל נתנה לנו שיעור מעניין בקריאה סלקטיווית של
טקסט." ד"ר שמוליק בכר, מומחה לדיני צרכנות מהמרכז האקדמי פרס:
"אין שום קשר בין תנאי הגידול האמיתיים לבין מה
שמוצג לצרכן על גבי האריזה, יש כאן ניצול של פערי המידע בין החברה
שמפעילה את הלולים לבין הצרכן, שאין לו דרך או משאבים לאמת את
המידע."
גלית אבישי, מנכ"לית אמון הציבור:
"הצרכן הרי רוכש את הביצים האלה במחיר גבוה משמעותית
מביצים רגילות בין השאר בגלל התיאור הזה, ולכן מדובר במפורש בהטעיה
והיינו מצפים שגם הממונה [על הגנת הצרכן] יכיר בכך."
הכתבה עוסקת גם בהיעדר הפיקוח על "ביצי חופש". אלה
משווקות בעיקר על-ידי "טבע גב" ו"מן הטבע-בארותיים", אך רק החברה
הראשונה נמצאת תחת פיקוח עמותת חי-משק המוסמכת לכך. לדברי אבי
פנקס מהעמותה, "כיום, מגדל תרנגולות בכלובים שרוצה למכור במחיר גבוה
יותר, יכול להדביק על האריזה שלו תווית 'ביצי חופש' ושלום על
ישראל."
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס:
03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
סקרייפי בישראל
 ב-20.2.2007 אובחנה במכון הווטרינרי מחלת הסקרייפי
בשתי כבשים בנות שנתיים, בעדר הכולל כ-246 כבשים בוואדי ערה. לפי חוזר
השירותים הווטרינריים, "בעקבות האבחנה הוטל על העדר סגר מלא. כל העדר
יומת תמורת פיצויים לבעליו." מחלת הסקרייפי קרובה למחלת קרויצפלד יעקוב
(CJD) באדם ולמחלת ספגת המוח (BSE) בבקר. המחלה מדבקת, אם כי לא
לאדם.
מקור: ד"ר מ. חיימוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים,
סקרייפי
(חוזר מס: א/ 2007 /7), השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד
החקלאות ופיתוח הכפר, 2.3.2007.
עוד בעיתונות הישראלית
 nrg מעריב
הצעות חוק. בסקירה "קחו את החוק
לידיים" (4.2.2007) מציג הגל הירוק 20 הצעות חוק סביבתיות, שהעביר
לעיון הציבור ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת. הציבור
מוזמן לשלוח לח"כ חנין עד 15.3.2007 הערות להצעות החוק ולסדרי
העדיפויות ביניהן, ורעיונות להצעות חוק נוספות. בין ההצעות: "הצעת חוק
צער בעלי-חיים (תיקון – הגברת הפיקוח על ניסויים)", המבקשת להגדיל
מ-3 ל-6 את מספר נציגי הארגונים למען בעלי-החיים במועצה לניסויים
בבעלי-חיים; לקבוע כי יושב-ראש הוועדה יהיה שופט בדימוס; ולהכניס
נציג בעל הכשרה מתאימה לוועדות הפנימיות לאישור ניסויים במוסדות
העורכים ניסויים בבעלי-חיים.
Nfc עונש
לדייגים. בידיעה "השופט
פיש ומלחמתו למען זכויות הדגים" (8.3.2007) מדווח  עמי עצמון כי 2 דייגים הורשעו בבית-משפט השלום בחיפה בגין דיג
לא חוקי ופגיעה בשמורת טבע. השופט דניאל פיש גזר 5,000 שקל קנס על
המורשע בעבירה ראשונה, ו-10,000 שקל על המורשע בפעם הרביעית.
 nrg מעריב שו"ט
נגד כלבה. בכתבה "חיסול
ממוקד" (7.3.2007) מסופר על צעיר מקריית שמונה שהתיידד עם כלבת
רחוב וביקש לאמץ אותה לאחר שנלכדה. הווטרינר העירוני, ד"ר ברוניסלב
ליפלנדסקי, הרג אותה ואמר לצעיר שנמסרה לתיירים.
ynet צדיק
ורע לו. בכתבה "מרפאתו
של הווטרינר שהציל גורים אוזבקים ריקה" (4.3.2007) מספרת תמר דרסלר
על קובלנה שהגישו השירותים הווטרינריים, נגד ד"ר יובל סמואל, לאחר
שטיפל בגורים שיובאו מאוזבקיסטן והוחזקו בנתב"ג. אתי אלטמן:
"מדובר במאבקי אגו וכבוד של משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים."
 ynet הצלת צבים.
בכתבה "צבים
במזל אריה" (3.3.2007) מספר ארז ארליכמן על גרעין רבייה לצבי
יבשה שהקים אריה יחזקאלי ממושב בלפוריה, בניסיון להציל את המין
מהכחדה.
 ynet ראמים ויענים.
בכתבה "לא
בשמיים" (8.3.2007) מספר ארז ארליכמן על הניסיון שנערך לאחרונה
להעביר ראמים ויענים מהחי-בר לחוות איקלום באזור מישורי חיון בערבה,
לקראת השבתם לטבע. רעש מטוסי חיל האוויר גרם ניסיונות בריחה
מסוכנים וחרדה. חיל האוויר שינה את תוואי הטיסות.
הארץ
קרקס. בטור "איזה מין
אנשים אלה, ההולכים לבלות בקרקס?" (7.3.2007, עמ' 17) סוקר דרור
בורשטיין את ספר הצילומים של ירון קמינסקי, "ראיתי חיות עצובות", המציג
תמונות מחיי קרקסים עם חיות: "פתאום אפשר להתבונן באלבום הזה כתיעוד של
מושבת עונשין, שיש בה אמנם מעמדות (מצבן של החיות ללא ספק גרוע יותר),
אבל לא אדונים מול עבדים, אלא שני סוגי אסירים אומללים שחיוכיהם
ותעלוליהם רק מדגישים את מצבם הנורא."
לתגובות: הארץ מוסף ספרים, פקס: 03-5121385,
דואל: sfarim@haaretz.co.il
 הארץ תרמילים. דורעם גונט
מספק שני מתכונים טבעוניים לקטניות העונה: "מתכון: סלט
של תרמילי פול ירוק ובורגול" (8.3.2007); "מתכון:
אפונת גינה בזנגביל ושומשום" (9.3.2007).
דרושים: מרצים באזור הצפון
לאנונימוס דרושים מרצים/ות בעלי ניסיון
רב בהוראה/הדרכה, לעבודה בהתנדבות בבקרים באזור הצפון, בתדירות לא
גבוהה. ההרצאות נערכות לפי תוכנית קבועה מראש לאחר תקופת הכשרה. פרטים
במשרד: 03-6204878.
 הרצאות בבתי-ספר
אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים לנוער בגיל חטה"ב וביה"ס התיכון.
לפרטים – תמר:
03-6204878
דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב
תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת כ-4
פגישות חודשיות בת"א ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות
בדוכן. הבוגרים יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות
לאנונימוס דרושים/ות פעילים/ות בתחומים:
הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד
במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.
למידע על פעילויות
קבועות; לוח היכרויות לטבעונים/ות
ולצמחונים/ות; פורומים לזכויות
בעלי-חיים: תפוז; נענע; יומן חייתי 11: מועדי שידור, צפייה בתכנית
באינטרנט
2. סמית'פילד תחת ביקורת עצמית
רפורמת רווחה לחזירי סמית'פילד בארצות-הברית, כתבה
שנייה
בשבוע שעבר
סקרנו את ההחלטה ההיסטורית של החברה הגדולה בעולם לגידול חזירים
ולשחיטתם, סמית'פילד, להפסיק את השימוש בכלובי הריון
תוך עשור. הליך זה נקבע לאחר שהחברה כבר מפעילה באופן וולונטרי תוכנית
כוללת להגבלת הפגיעה בחזירים במתקני הגידול שלה. בכתבה זו נסקור את
היתרונות והחסרונות שבתוכנית.
תוכנית היסטורית
תוכנית
רווחת בעלי-החיים של סמית'פילד היא אחת הרפורמות החשובות בהיסטוריה של
החקלאות: היא אמורה להשפיע ישירות על גורלם של 14.2 מיליון חזירים בשנה
במתקנים השייכים לחברה, עם פוטנציאל להשפיע בעקיפין על עשרות מיליונים
נוספים. כרגיל בתחום זה, המונח "רווחה" מטעה; נכון יותר לדבר על "הגבלת
פגיעה" – מובן מאליו שהחברה לא תכפה על עצמה הפסדים כספיים משמעותיים
לטובת החיות, ותעדיף להפוך את פרויקט הרווחה למנוף עבור ייעול כללי של
פעילותה. עם זאת, גם צמצום פגיעות שנעשו מתוך בורות, רשלנות ואכזריות –
עשוי להועיל מאוד לחיות.
התוכנית נקראת "מערכת ניהול רווחת בעלי-חיים" (בקיצור:
AWMS). היא פותחה על-ידי חברת-הבת Murphy-Brown LLC (בקיצור: MB),
העוסקת בגידול חזירים. מבדקים לפי התוכנית נערכו במתקני החברה העיקריים
החל מהרבעון השני לשנת 2004. בשנים הראשונות היו פרטי AWMS סודיים.
באוגוסט 2006, נעתרה הנהלת סמית'פילד לבקשת הארגון PETA והסכימה לפרסם
תקציר בן 19 עמודים של מדריך AWMS, טפסים המשמשים לרישום מבדקי פיקוח
פנימיים, וכמה תוצאות כלליות של מבדקי הפיקוח.
תאי הנקה לחזירות ולגוריהן בצפון
קרוליינה
עקרונות התוכנית
AWMS היא
מערכת כללים לבקרת הטיפול בחזירים, הנמצאים במשקים ובכלי רכב: מה
לבדוק, מי אחראי ואיך מתקנים ליקויים. אלה הם חמשת עקרונות התוכנית,
לפי מדריך AWMS:
1.
"המחסה תוכנן, מתוחזק ומופעל במטרה לספק סביבה פיסית שעונה לצרכי
החיות."
מנהל המשק חייב לבצע באופן יומיומי הסתכלות באיכות
האוויר ובציוד האוורור, בדיקת מדי-טמפרטורה, הסתכלות במידת הצפיפות
במבנה, בדיקת מצב הקרקע ועוד מספר בדיקות, חלקן לפי הצורך (כגון בדיקת
צפיפות וטמפרטורה ברכב הובלה) ואחרות תקופתיות (כגון גישה לגנרטור
חירום). אולם המדריך כפי שפורסם לקהל הרחב אינו מציין אילו תנאים
נחשבים "תקינים". במיוחד חסר מידע על מידת הצפיפות המותרת במכלאות
הפיטום. כמו כן, הצרכים שעליהם אמורים התנאים לענות הם גופניים בלבד –
ללא התייחסות לצרכים חברתיים ונפשיים. MB מפרסמת קריטריונים
מפורטים יותר רק ביחס לצפיפות הרצויה עבור חזירות בכלובי ההריון
(שימשיכו להיות בשימוש עוד עשר שנים):
"תא להחזקת חזירה צריך להיות ארוך מספיק כדי להחזיק
את גופה על הרצפה. אורך ראוי מוגדר כמספיק כדי שהחזירה, כאשר היא
שוכבת כשחלקה האחורי נשען על הגדר האחורית של התא, אינה חייבת להוציא
את ראשה מעל למגש מזון מוגבה או החוצה מהגדר הקדמית של
התא.
"חזירה צריכה להיות מסוגלת לעמוד ולשכב ברביצת מנוחה רוחבית
מלאה ללא הפרעה, כלומר היא יכולה להתרומם ולרבוץ בתנועה רציפה, מבלי
להזדקק באופן קיצוני ליציבה בלתי נורמלית או לתנועות
התאמה."
המסמך מזכיר גם כיצד מטפלים בחזירות גדולות מדי: "בקרה
על כמות המזון" (כלומר, הרעבה?), הרג נקבות גדולות מדי וכליאת חזירות
גדולות וקטנות בכלובים הסמוכים לסירוגין זה לזה. בקיצור, הצפיפות
המותרת – מחרידה.
2.
"גישה למים ולמזון באיכות גבוהה כדי לענות על הצרכים התזונתיים של
החיות." גם כאן מדובר בבדיקות יומיומיות, מבלי לציין באופן פרטני מהם
התנאים הרצויים.
3. "טיפול הומאני בחיות שמקדם את
רווחתן ועונה על כל החוקים והתקנות שניתן ליישמם." מנהל המקום צריך
לעקוב אחר תנועת חזירים ממבנה למבנה או לרכב הובלה ולפקח על שיטות
זירוז, לתעד טיפולים במידת הצורך ולעקוב אחר האינטראקציה בין העובדים
לחזירים. שוב, לא נמסר מה נחשב כטיפול "תקין" – למשל, עד כמה מותר
השימוש בשוקר חשמלי? יש לציין, שבהיעדר חקיקה מפורטת להגנה על חיות
בארצות-הברית (מלבד "החוק לשיטות שחיטה הומאניות"), אין כמעט משמעות
לדרישה שהוצגה כאן, לעמוד בדרישות החוק.
4. "זיהוי חיות הזקוקות לטיפול רפואי
וטיפול נאות בהן." מנהל המשק חייב לבצע הסתכלות יומיומית בחיות, לנהל
יומן "דירוג מצב גוף" במידת הצורך, ולתעד אפשרויות טיפול במידת הצורך.
מסמך נפרד מפרט כיצד בודקים פגעים בעור (פציעות, חבלות, מחלות
וכו') וממנו מסתבר, שפגעי עור בנקבות נבדקים רק כשלוקחים מהן את
הגורים, כשמבצעים בדיקת הריון וכשמעבירים אותן לכלוב הנקה. בשאר
החזירים, נבדקים פגעי העור במסגרת בדיקה כללית, שתכיפותה לא פורטה.
5. "שימוש בשיטות הומאניות להמתת-חסד
של חיות חולות או פצועות שאינן מגיבות לטיפול." המנהל צריך לזהות חיות
הפגועות באופן סופני ולבחון אפשרויות להמתת-חסד, בשיטות שלא פורטו.
נקודה נוספת, שמופיעה בנפרד, היא "הזנחה או התעללות
במזיד יופסקו מיד והעבריינים עשויים לעמוד בפני הליכים פליליים."
הדיווח וחובת הטיפול במקרים כאלה נוקשים יותר מהחובות ביחס לליקויים
אחרים; עם זאת, סמית'פילד בכלל ו-MB בפרט אינן מתחייבות לפתוח בהליכים
פליליים נגד עובדיהן.
משק פיטום חזירים בצפון קרוליינה,
העובד תחת חוזה עם חברת MB של סמית'פילד. במשק 3,520
חזירים.
המערך הלוגיסטי
את AWMS
הכינה ועדה שכללה מומחים מתחומים רבים: רפואה וטרינרית, פיסיולוגיית
רבייה, ניהול ייצור, ניהול שיווק, משפט, לוגיסטיקה, עניינים ציבוריים
וכן שני מומחים ידועים להתנהגות בעלי-חיים ולרווחתם: טמפל גרנדין וסטן
קרטיס. מבט כללי על מדריך AWMS מרמז, שאנשי לוגיסטיקה היו כוח התכנון
הדומיננטי. רוב המדריך עוסק בחלוקה דקדקנית של תחומי סמכות ואחריות. כל
עובד MB, בכל דרג שהוא, חייב לעבור הכשרה וביקורת לפי תפקידו במערך,
לבצע בדיקות בהתאם לתפקידו ולדווח על כל ליקוי או הפרה של כללי AWMS.
הנהלת MB אחראית בפני סמית'פילד על התוכנית, והיא מחויבת לקיים מנגנון
מוגדר של בקרה ושיפור. MB מחולקת לחטיבות גדולות, כשבכל אחת מהן יש
"ועדת הדרכה ל-AWMS" בראשות מנהל בכיר, החייבת להיפגש מדי רבעון לפחות
ולסקור את תוצאות המבדקים הפנימיים, תקריות התעללות בחיות, תקריות של
הפרת הכללים ורשימת אתרים בחברה שלא עמדו בדרישות התוכנית. ועדה זו
אחראית לתיקון כל הליקויים.
מבדקים פנימיים
עד כאן
נראה אפוא שמדובר ביצירה לוגיסטית מרשימה, המבטיחה לכאורה שהכל יידעו
את תפקידם, והליקויים יתגלו ויטופלו באחריות ההנהלה. עם זאת, הרוב
המוחלט של המידע על הנעשה במתקנים מגיע להנהלה מדיווחי האחראי הישיר על
כל מתקן – ולא מצוות מומחים נפרד. צוות מיוחד של MB עורך מבדקים
פנימיים רק ב-10% ממתקני החברה בשנה. המבדקים הפנימיים נערכים לפי 40
משתנים, המוצגים בטופס בצורת סעיפים ברורים ומוחשיים למדי, כגון "ציוד
האוורור תקין ובמצב עבודה תקין בכל המבנים הפועלים" או "מנהל המשק או
הממונה יודע את לוח-הזמנים של האוורור בכל המבנים הפעילים". חשוב
לציין, שהמבדק כמעט שלא עוסק בחיות עצמן. מבין 40 הסעיפים, טופס המבדק
מטיל על הבודק סוג אחד בלבד של תצפית בחזירים. 13 מהסעיפים דורשים
בדיקת תקינות של ציוד ותעודות, ושאר הסעיפים הם מעין בחינת בקיאות
למנהל המקום בכל הנוגע לטיפול בחיות ובציוד. במילים אחרות: אם המבדקים
יכולים לחשוף משהו על מצב החיות, הרי זה כמעט בעקיפין, דרך איתור
ליקויים בציוד ובניהול.
משק חזירים במיזורי. הגורים שבתמונה בני
חודש; בטבע הם נגמלים בגיל שלושה-ארבעה חודשים.
האם התוכנית עובדת?
מהו
ערכה של תוכנית וולונטרית לרווחת בעלי-חיים? לטובת סמית'פילד ייאמר,
שלא מדובר בהצהרות ריקות שיצאו ממחלקת יחסי-הציבור, אלא בתוכנית
מקצועית מאוד, הנוגעת בהיבטים רבים בחיי החזירים, מספקת כלי
בקרה משמעותיים ומטילה אחריות ברורה על הדרגים הנכונים. בהשוואה
לרפורמה שנכפית על חברות חקלאיות מתוקף חוקים לרווחת בעלי-חיים, מדובר
במערכת לוגיסטית מדויקת הרבה יותר, עם נוכחות הרבה יותר גדולה בשטח. MB
אף קיבלה "אישור לווידוא הליכים" מטעם משרד החקלאות, שמשמעותו היא כי
המשרד ערב לתקפות של הצהרות MB בכל הנוגע לתוכנית ולהפעלתה. יש גם
להזכיר שוב, שהביטול המתוכנן של כלובי ההריון יהווה שינוי יסודי
במתקנים, ולכן קל ביותר יהיה לוודא שהרפורמה בוצעה. עד כאן הכל נראה
מבטיח, במסגרת הדרישות הצנועות שקובעת התוכנית לצמצום הפגיעה בחזירים.
אולם כיצד עובדים הדברים באמת? האם עובדי MB מתייחסים להנחיות ברצינות
או שהם מפברקים נתונים? אולי המנהלים הגבוהים מנותקים מדי מהשטח והם
ניזונים מטפסים מפוברקים ומהצגות שעורכים לכבודם לקראת מבדקים?
נתונים מתוך סמית'פילד עשויים לרמז על התשובה. אמנם,
ההנהלה סירבה לפרסם נתונים על רמת הליקויים בכל מתקן בנפרד, ולחשוף בכך
מוקדי בעיות. אולם היא מפרסמת ציונים ממוצעים שניתנו לכל מתקני MB
שבמזרח ארצות-הברית במבדקים פנימיים. התוצאות: במשך השנתיים הראשונות
להפעלת התוכנית, עלה הציון מ-96.75% ל-97.75%. מה שמתמיה בציונים
אלה אינו הדירוג הגבוה שהחברה העניקה לעצמה, אלא העובדה שהשינוי כה
קטן. סביר לצפות, שקביעת עקרונות חדשים והפעלת מערך הדרכה חדש ומערך
ביקורת חדש – יביאו שינוי דרמטי; היעדר שינוי כזה מרמז שתוכנית הרווחה
אינה מורגשת בשטח. MB פרסמה גם ממוצע של מקרי הפרת הנחיות AWMS. כאן
מדובר בפער גדול יותר במהלך השנתיים שנסקרו, מ- 0.85 ל-0.65 מקרים לכל
10,000 חיות, אולם העליות והירידות בין הרבעונים מעידות שוב על תוצאות
לא מובהקות.
סמית'פילד מציגה את הנתונים האלה בגאווה, אולם אם הם
מלמדים משהו, הרי זה דווקא על כישלון התוכנית. ובכל מקרה, המבחן הסופי
לתוכנית חייב להיעשות על-ידי בדיקות חיצוניות וחשאיות לחלוטין, מטעם
גורמים שאינם קשורים בחברה או במשרד החקלאות. רק חקירות סמויות כאלה
מסוגלות לחשוף באופן אמין את תרבות העבודה בסמית'פילד. אולם מאחר
שמתקני החברה מתועשים לחלוטין ושמורים היטב, השגת מידע אמין על הנעשה
בתוכם היא משימה כמעט בלתי אפשרית.
משפחת חזירים במכלאה ללא כלובים. עוד
עשר שנים גם בסמית'פילד (צילום: USDA).
רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר
אנונימוס
3. מגפת
הניוקאסל בישראל
קרוב למיליון עופות מתו והומתו בלולי
הגליל מאז ראשית שנת 2006 בגלל מחלת הניוקאסל. לפניכם כמה עובדות על
המחלה, שנובעת מתיעוש הלולים.
כמו שפעת העופות
הרחק מתשומת-הלב הציבורית, מתרחשת בישראל השמדת
עופות בממדים המתקרבים למבצע ההשמדה שנערך בעקבות התפרצות שפעת
העופות באביב 2006. דיווח קצר מאת עמירם כהן ואלי אשכנזי
(הארץ, 7.3.2007) חושף כי עשרות להקות של עופות בתעשיות הבשר
והביצים שבגליל נפגעו במשך שנה ממחלת ניוקאסל האקזוטית
(בקיצור: ניוקאסל):
"מאז ראשית 2006 פרצו כמה גלים של המחלה, בעיקר
בלולי הטלה ולולים לפיטום עופות באזור הגליל, בהם הצפיפות גדולה
במיוחד. כ-990 אלף עופות מתו מהמחלה במהלך השנה האחרונה, ומגדלי
העופות פוצו בגין הנזקים ב-11.5 מיליון שקל. בשלושת החודשים האחרונים
נשחטו כמה מאות אלפי עופות שחלו במחלה."
כמו במקרה של שפעת העופות, מדובר בתמותה בהיקף אדיר,
שנובעת מציפוף מאסיבי של עופות בלולים תעשייתיים, מחולשת המערכת
החיסונית שלהם וממדיניות ההשמדה שכופים השירותים הווטרינריים. המדובר
אפוא ב"סיכון מקצועי" אינהרנטי לתעשייה, ואף על-פי כן כולנו,
בתור כמשלמי מסים, מממנים את הלולנים כאילו מדובר באסון טבע.
לפי משרד החקלאות האוסטרלי, נגיף הניוקאסל תוקף לעתים בני-אדם, בעיקר
עובדי ענף הלול, כמחלה דמוית שפעת; אולם מאחר שהסיכון לבני-אדם נמוך,
הנושא אינו עולה לשיח הציבורי. בפועל מדובר במחלה נפוצה, הנמצאת כמעט
ללא הפסק במוקד תשומת-הלב של תעשיית העופות. בשנים 2002-3
היא עלתה לכותרות בעיתונות הכללית בעקבות מגפה גדולה
בדרום-מערב ארצות-הברית. הידיעה האחרונה על מחלת
הניוקאסל פורסמה ב-8.3.2007, לאחר שביפן התגלו 120 עופות נגועים
והושמדו כל שאר 8,530 העופות הנותרים בלול.
לול של תעשיית הבשר במהלך התפרצות
ניוקאסל (צילום: USDA - APHIS - Veterinary Services)
חיסון
למחלת הניוקאסל אין טיפול. אך כפי שכותבים כהן
ואשכנזי, "נגד המחלה, הפורצת בדרך כלל בחורף ותוקפת עופות בלבד ואינה
מסוכנת לבני אדם, קיים חיסון. ואולם, לעתים קרובות בעלי לולים קטנים
אינם מחסנים את העופות." חיסונים ניתנים בהזרקה או בריסוס –
חוויה לא נעימה לעופות, בשתי השיטות. בפועל, המחלה עלולה להרוג גם
עופות מחוסנים. דף מידע של חברת התרופות "אביק" (פברואר 2006) מסביר
כיצד זה עלול לקרות בקלות:
"לאחרונה אירעו מספר התפרצויות של מחלת הניוקאסל
בתרנגולות מחוסנות בתרכיבים של חברות שונות. [...]
"חשוב לזכור כי
תרכיבי ניוקאסל מומתים המוזרקים בגיל 12-10 יום מתחילים לספק הגנה
החל מגיל 25 יום ומגיעים לרמת נוגדנים טובה רק בגיל כ-35 יום.
"בנוסף, חשוב ביותר לבצע את החיסונים בתרכיבים חיים על פי
ההוראות בגיל יום ובגיל שלושה שבועות, ולהקפיד הקפדה יתרה על המינון
המלא ועל ביצוע החיסון. במידה ונתקבל אישור על ידי השירותים
הווטרינריים לחסן בשיטת הריסוס בגיל 21-17 יום, חשוב לכנס את
העופות בתוך רשתות בקבוצות בהן ניתן לרסס ישירות על ראשיהם של
העופות, אחרת רוב התרכיב יגיע לרצפה והחיסון לא יהיה
יעיל!!."
פונדקאים
ככל הנראה, כל מיני העופות עשויים לשמש כפונדקאים
לנגיף, אולם רמות התחלואה והתמותה משתנות בין מיני ציפורים שונים וזנים
שונים של הנגיף. כמו במחלות רבות אחרות, תרנגולי הבית הם הרגישים
ביותר, לדברי משרד החקלאות האמריקאי. משרד החקלאות האוסטרלי מוסיף
לרשימה גם תרנגולי הודו, יונים ותוכים. עופות בר עלולים להדביק עופות
במשקים, כאשר הם עצמם עשויים להיות עמידים לנגיף לעומת העופות
המבויתים, שמתים בהמוניהם. למשל, המקור להתפרצות ב-1992 בלולים מסחריים
בדקוטה הצפונית הוא ככל הנראה קורמורנים. בתוכים זוהתה הפרשת הווירוס
לסירוגין במשך למעלה מ-400 יום, מבלי להשפיע על התוכי; בארצות-הברית
נחשבים תוכים מוברחים בתור מקור משמעותי לזנים קטלניים של הנגיף. מחלת
הניוקאסל היא אחת מן הסיבות לבידוד עופות בהסגר במשך 30 יום במסגרת
הסחר החוקי בחיות בר. עם זאת, קיים מסחר בינלאומי בהיקף ענק באפרוחי
תרנגולים, שאינם עוברים הסגר. לא מצאנו ניסיונות לאפיין את מסלולי
התנועה העולמיים של הזנים הקטלניים, אולם על רקע ההתעלמות הבוטה של
הרשויות הווטרינריות בעולם מן המידע הבולט והסביר ביותר למקור שפעת העופות
ודרכי הפצתה (לולים תעשייתיים), ניתן לשער שגם ביחס לניוקאסל
ניתן דגש מופרז לסיכון מצד עופות בר. קשר הדוק אחר בין משקים
תעשייתיים לנגיף נובע מכך שהלול התעשייתי הוא הקרקע האופטימלית
להתפתחות מוטציות, בגלל רבבות העופות הצפופים בתוך הפרשותיהם – תנאים
שאינם קיימים בשום נסיבות אחרות. כך, לפי שירותי המחקר החקלאי של
ארצות-הברית, מגפת הניוקאסל הקטלנית שאירעה באוסטרליה ב-1998, התפתחה
מזן נפוץ וותיק של הנגיף.
הדבקה
ניוקאסל היא אחת ממחלות העופות המדבקות ביותר. ההדבקה
נעשית דרך הפרשות מחיה נגועה, ובמיוחד לשלשת. לכן לעוף בלול תעשייתי
נגוע אין כמעט סיכוי שלא להידבק. הזיהום עלול לעבור גם דרך מזון,
מים, מתקנים, בגדים, נעליים, כלי רכב וכו'. לפי משרד
החקלאות האמריקאי,
"המחלה מופצת לעתים קרובות באמצעות צוותי חיסון
וקטימת מקורים, מובילי זבל עופות, נהגי משאיות לאיסוף פגרים, צוות
הובלת מזון, קנייני עופות, אנשי שירות ביצים, ובעלי משק העופות
ועובדיו."
הנגיף רגיש לחום אך הוא יכול לשרוד מספר שבועות
בהפרשות לחות שנותרו באקלים חם. בחומר קפוא הוא שורד ללא
הגבלה. הוא נהרס מהר בהתייבשות ותוך 30 דקות בחשיפה לשמש, והוא גם
רגיש לחומרי ניקוי וחיטוי.
סימנים קליניים
תקופת הדגירה הטיפוסית של מחלת הניוקאסל היא 6-4 ימים,
והיא עשויה להימשך 15-2 ימים. חלק מהעופות מתים בפתאומיות ללא סימנים
מקדימים, אולם עבור רובם מדובר בסבל קשה, המתמשך באופן טיפוסי על פני
כיומיים. אלה הם הסימנים קליניים:
- התנשמות, קוצר נשימה ושיעול
-
כנפיים שמוטות, רעד שרירים, רגליים נגררות, סיבוב
מעוות של הראש והצוואר, תנועה במעגלים, דיכאון, חוסר תיאבון, שיתוק
מלא
-
שלשול ירקרק מימי הגורם במהירות התייבשות
וקריסה
-
התנפחות הרקמות סביב העיניים ובצוואר
-
הפסקה חלקית או מלאה של ההטלה, הביצים מעוותות או
בעלות קליפה דקה
רמות התחלואה והתמותה תלוית בזן הנגיף, ברמת החיסון,
בתנאים הסביבתיים ובמצב הלהקה. לפי משרד החקלאות של קווינסלנד, התמותה
בעופות בוגרים הרבה יותר נמוכה מאשר בצעירים. אולם מאחר שבתעשיית הבשר
הורגים את כל העופות בעודם כמעט אפרוחים, הם רגישים מאוד למחלה.
סימנים קליניים של מחלת הניוקאסל: מימין
התרנגולת ינה מסוגלת לעמוד, ומשמאל הכנפיים שמוטות
והראש נשמט בתנוחת סיבוב. (צילום:
R.Reece, New South Wales Agriculture, מתור אתר DEFRA)
השמדה
בהיעדר טיפול רפואי למחלה, ממהרים לבודד כל להקה
נגועה, להשמיד את העופות הנגועים ואת כל החשודים בסיכון
הדבקה, בלולים הסמוכים. קיימות שיטות הרג שונות, וביניהן הרעלה
דרך מי השתייה, שעלולה להיות מייסרת לא פחות מהמחלה. לאחר ההשמדה נערך
חיטוי מאסיבי, ובאופן כללי משתדלים למנוע מגע של הלול עם עופות בר ועם
"ציפורי נוי". מחלת הניוקאסל, כמו שפעת העופות, עלולה לשמש ככלי בידי
תעשיות העופות לחסל לולים בלתי מתועשים וכל ציפור אחרת. באופן כזה
הגיעה המחלה לתודעה הציבורית, לאחר שבאוקטובר 2005 התגלו בלול מסחרי
בקיבוץ חצרים כמה תרנגולות נגועות בניוקאסל. בתגובה, אילצו השירותים
הווטרינריים את הקיבוץ להרוג את כל 200 העופות שבפינת החי. המוציאים
להורג לא ידעו כיצד לפעול והם חיסלו עופות ממינים שונים בשיטות
מאולתרות ואכזריות. 200 הציפורים "האקזוטיות" בחצרים, זכו לעניין
ציבורי רב יותר ממיליון ההרוגות במשך כל השנה האחרונה. ההתעלמות
מקורבנות הניוקאסל היא חלק מהעלמת-העין השיטתית של צרכני הבשר והביצים
מכלל הקורבנות של התעשיות שהם מממנים.
מקורות
עדי כץ, "על
השחיטה", nrg מעריב, 12.11.2005.
"Newcastle
Disease", Product Integrity / Animal and Plant Health,
Department of Agriculture,
Fisheries and Forestry, Australia,
14.7.2006.
Newcastle Disease
Factsheet", The State of Queensland (Department of Primary
Industries and Fisheries), 21.4.2006.
"Exotic
Newcastle Disease", Veterinary Services, APHIS,
USDA, January 2003.
"Newcastle
disease", OIE - World Organisation for Animal
Health, 22.4.2002.
4. פינת התזונה
טמפה – הפלא
האינדונזי
מקורו של הטמפה באינדונזיה, שבה (ובמדינות נוספות
בדרום אסיה) הוא מהווה מרכיב מסורתי חשוב בתזונה היומיומית. הטמפה מופק
באמצעות התססת פולי סויה חצויים ומבושלים עם נבגי פטריות. תהליך התסיסה
דומה לתסיסת השמרים בהתפחת לחם. בסיום התהליך, מחברים חומרי התסיסה את
פולי הסויה החצויים למקשה אחת. התוצאה: פרוסה של פולי סויה מחוברים
ומצופים בקליפה דקה דמוית עובש לבן (לעתים בצירוף נקודות וכתמים
שחורים), המקנה לטמפה את טעמו ומרקמו הייחודיים ואת כמה מערכיו
התזונתיים המועילים. הטמפה נמכר בישראל בבתי-טבע כשהוא קפוא. לאחרונה
החלה חברת "גינקו" לשווק גם טמפה אורגני.
הטמפה מכיל כ-20% חלבון מלא (כל חומצות האמינו
החיוניות), מינרלים (כגון סידן, ברזל, מגנזיום ואבץ), וכן ויטמינים
מקבוצת B. בניגוד לטופו, הוא עשיר בסיבים תזונתיים. תהליך ההתססה הופך
את הטמפה לקל יותר לעיכול. 100 גרם טמפה מכילים כ-190 קלוריות. הטמפה
נוח לעיבוד ולשילוב במגוון רב של תבשילים. תחילה יש להפשירו, ולאחר מכן
ניתן לחתוך אותו לפרוסות או קוביות ולבשלו בשלל רטבים ותבשילים, לטגן
(למשל, "להקפיץ" עם ירקות ורוטב סויה), לצלות או לאפות (מומלץ בתוספת
רוטב או לאחר השריה במרינדה). ניתן גם לשלב טמפה מבושל או אפוי בסלטי
ירקות ובכריכים. כמו-כן ניתן לגרד טמפה כדי להוסיף את התערובת לרטבים
או ליצור ממנו קציצות ומילוי לירקות ממולאים (בתוספת אורז). חובבי
צ'יפס יכולים לטגן אצבעות טמפה במעט שמן זית ותבלינים עד לקבלת מעטפת
קראנצ'ית ולאחר מכן לאכול עם מטבל קטשופ או רוטב סויה.
מתכון: טמפה אפוי במרינדה
המרכיבים
300 גרם טמפה
חתוך או שלם
כוס וחצי מיץ תפוחים
3 כפות רוטב סויה
3 כפות
חרדל
שן שום כתושה
מעט פלפל חריף
שליש כוס שמן זית
ההכנה
-
מערבבים את כל המצרכים פרט לטמפה, ליצירת
מרינדה.
-
מסדרים את הטמפה בתבנית אפייה בשכבה
אחת.
-
יוצקים את המרינדה על הטמפה.
-
מכניסים לתנור שחומם ל-180 מעלות.
-
אופים במשך כ-35 דקות או עד שהטמפה יבש
מעט.
למתכונים
נוספים
גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון
עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך
טופס
מאובטח
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן
בכל עניין יש לפנות לכתובת
אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת
השבועון |
