זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

תל-אביב

"מופע האימים של העכברות ולאה גולדברג"  – מופע דראג "חייתי-פוליטי", ה"מאחד את המעמדות המדוכאים למסיבה צבעונית של התנגדות", יתקיים ביום ג', 14.6.2005, בשעה 20:00, בסלון מזל, סימטה אלמונית 3 (כניסה לרחוב מרח' קינג ג'ורג'). דמי כניסה מומלצים: 10 ₪.

בעיתונות הישראלית

nrg  מעריב  אכילת  בשר  =  קניבליזם.  תחת  הכותרת  "רבע  עוף" (7.6.2005) מתפרסמת ב"ירוק נושך", תמונה גדולה, ובה מיצג מקורי להמחשת האבסורד והאימה שבצריכת בשר.

nrg מעריב פטרייה קטלנית. בכתבה "כלב אסור, כלב מותר" (8.6.2005) מדווחת עדי הגין על הרג כלבה במכלאת "צער בעלי-חיים תל-אביב" לאחר שנחשדה כנגועה בפטרייה, למרות העניין שהפגין זוג באימוצה.

Nfc כלבת. בידיעה "כלבים חולי כלבת נלכדו באזור הצפון" (8.6.2005) מדווחת גלית יצחק על איתור כלבים חולי כלבת בקיבוצים להבות הבשן ודן. אנו מזכירים לכל מי שמטפל/ת בכלבים ובחתולים בצפון, לחסן אותם לאלתר.

זמן חולון בת ים עיקור והתקציב הנעלם. בכתבה "חתולים מתים בסתר" (10.6.2005, עמ' 38) מדווח ליאור אברהם, שבתקציב 2004ביקשו חברי מועצת העיר חולון לאשר 250 אלף ₪ לעיקור חתולים. בפועל לא התקבל כסף מהעירייה וחברי המועצה אינם יודעים אם התקציב אושר. לפי דוברת העירייה, משרד הפנים הוא שסירב לאשר סעיף זה בתקציב.

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

Nfc מצוקה ברמת-גן. בכתבה "צער בעלי-חיים ר"ג עומד להיסגר" (6.6.2005) מדוות הדר פרבר על סגירתה הצפויה של צער בעלי-חיים רמת-גן, עמותה שאינה הורגת חיות אלא עוסקת בהצלה בלבד.

ynet  היכרויות  באינטרנט.  בכתבה  "עיריית  ת"א  מציעה:  אמצו  חיות  באמצעות  הרשת" (8.6.2005) מדווחת רוני שני, שעיריית תל-אביב פתחה תת-מדור באתרה הרשמי, ובו מוצגות תמונותיהם של בעלי-חיים הזמינים לאימוץ באגף הפיקוח המקומי.

ידיעות חיפה. כרישים, צפרדעים ויונים. בכתבה "טכניון: סטודנטים בפקולטה לביולוגיה מתנגדים לניתוחים מיותרים בבעלי-חיים" (10.6.2005) סוקרת מיכל ירון את התעקשות הטכניון לחייב תלמידי ביולוגיה וביוכימיה לבצע ניסויים בחיות.

תגובות (התגובות לא מתפרסמות): פקס: 04-8645430 דואל: Iedhaifa@spotnik.com

nrg מעריב אהבה קטלנית. בטור "ד"ר סטריינג'לאב" (6.6.2005) מספרת ענת רפואה על הארי הארלו, חוקר הפסיכולוגיה של האהבה, אשר נהג להפריד גורי קופים מאימותיהם, לכלוא אותם ולהתעלל בהם.

הארץ צבי ים. בכתבה "הצבת כיסאות בחוף נהריה נאסרה כדי לא להפריע לקינון צבי הים" (9.6.2005) מדווח צפריר רינת על הצו שהוציא השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, הדורש ממסעדה בחוף נהרייה, הממוקמת בלב אזור הקינון של צבי ים, שלא להציב ריהוט על החוף בלילה. הצו ניתן מתוקף החוק לשמירת הסביבה החופית, ובעל המסעדה ביקש לבטלו. בית-משפט השלום בעכו אישר את חוקיות הצו אך צמצם את יעילותו.

תגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

msn הגנה לחיות בטיסה. בידיעה "בית קברות לחיות בתא  המטען?" (5.6.2005) מדווח דוד ורטהיים, שהקונגרס האמריקאי החליט לחייב חברות תעופה בפיקוח ובדיווח על הטסת בעלי-חיים, לאור ריבוי מקרי המוות של חיות בטיסות. מבין 2 מיליון בעלי-חיים המוטסים בשנה בארה"ב, מעריכים ש-20,000 נהרגים, ברובם חיות גדולות שהובלו בתא המטען. החוק ייכנס לתוקף ב-15.6.2005.

הארץ אילוף רך. ברשימה "חינוך לילד ולכלב" (7.6.2005 עמ' ב1) טוענת הסטר לייסי, שיש כיום דמיון רב בין חינוך ילדים לחינוך כלבים: "האם אנו מתייחסים לכלבים כמו לילדים, או שמא אנו מתייחסים לילדים כמו לכלבים? לדעתי התשובה אינה חשובה, אם יש כאן סימפטום של התרככות כללית בתפישתנו את הכוח שיש לנו על יצורים קטנים יותר."

תגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הודעות קבועות

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

חיפה: קבוצת נוער לזכויות בעלי-חיים של מחנות העולים נפגשת בימי ו' בשעה 15:00. לפרטים – דפנה: 054-4278623.

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

תביעה נגד מקדונלד'ס אם רכשת מקלוני תירס במקדונלד'ס בהנחה שזהו מוצר צמחוני (המוצר מטוגן עם בשר) תוכל/י לסייע לתביעה (מנשה: menashe_e@yahoo.com).

נחוצים צילומים בנושאים הקשורים בניצול ממוסד של בעלי-חיים ובפעילות למענם לזכויות בעלי-חיים השבוע. info@anonymous.org.il

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

2. גורל העגלים נדחה
“עגלי חלב” – בין תקנות משרד החקלאות לדחיית ועדת החינוך

ב-6.6.2005 דחתה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ניסיון של משרד החקלאות להתיר לחקלאים להחזיק "עגלי חלב" בתנאים אכזריים במיוחד במשך עשר השנים הבאות. לפניכם תולדות הקמפיין לביטול תעשיית "עגלי החלב" בישראל.

התעללות ממוסדת
“עגלי חלב” הם גורים בני חודש עד חמישה חודשים, החיים בצינוק. במשק “עגלי חלב” כלוא כל עגל בתא נפרד עד להוצאתו לשחיטה. קירות התא מונעים מהעגל לגעת בשכניו, בתקופה בחייו שבה הוא זקוק נואשות למגע. התא כה קטן, עד שהעגל אינו יכול להסתובב בו או לרבוץ בתנוחה סבירה. פעמיים ביום פותחים בקדמת התא רווח, שדרכו מוציא העגל את ראשו כדי לגמוע תחליף חלב. העגלים מסתערים זה על זה בליקוקים. במשך שאר היום הם מפגינים סימני מצוקה בבצעם פעולות חסרות מטרה, החוזרות על עצמן לאורך זמן. לא רק מצבם הנפשי נורא, אלא גם מצבם הגופני. כדי לפתח יכולת עיכול נורמאלית, עליהם לקבל מזון סיבי מוצק, אך הם מקבלים רק תחליף חלב, ללא סיבים וללא נוזלים נוספים. כמו בעלי-חיים אחרים, הם זקוקים לברזל, המסייע להובלת חמצן בדם. אולם החקלאים מונעים מהם ברזל. העגלים מנסים ללקק ברגים ואת הפרשותיהם בניסיון נואש להשיג ברזל, והם מתקשים לנשום. כל זה נעשה לעגלים רק כדי להפיק מגופם המת בשר בהיר ורך.

החוק באירופה
באיחוד האירופי התקבל ב-1991 חוק (עם תיקונים מאוחרים יותר), האוסר להחזיק עגלים בתנאים כאלה (לקריאת החוק האירופי). החוק אסר לכלוא עגלים מגיל שמונה שבועות ואילך בתאי יחיד (בתוך מתקנים חדשים החל מ-1998, ובכל המתקנים החל מ-2007). החוק גם מחייב לאפשר לכל עגל לרבוץ ולהסתובב בנוחיות, לספק לעגלים מזון ההולם את צורכיהם, כולל ברזל וסיבים, ולספק להם מים לשתייה ללא הגבלה.

ראשית המאבק בישראל
בישראל פעלו בשנים האחרונות ארבעה משקים ל”עגלי חלב”, שפיטמו כ-10,200 עגלים בשנה. בחודש מאי 2001 החלה אנונימוס לנהל מאבק לביטול התעשייה. פעילי הארגון תיעדו את המתרחש בשני משקים (שם צולמו שתי התמונות שלפניכם): צפיפות קיצונית בתאי הפיטום, שלשול המכסה את רגליהם האחוריות של העגלים ואת רצפת התא, צמא רב למים, השתוקקות למגע, וכן טלטולי ראש וגלגולי לשון מתמשכים – עדות למצוקה קשה. הסרט שצולם במשקים, נשלח לפרופ' דונלד ברום (שכיהן כראש ועדה של האיחוד האירופי לרווחת בעלי-חיים) אשר מסר עמדת מומחה ביחס לסבלם של העגלים.

דו"ח אלמגור
בחודש יוני 2001 מסרה אנונימוס לממונה לפי חוק צער בעלי-חיים דאז, ד"ר חגי אלמגור, את תוצאות התחקיר וביקשה ממנו לבדוק את מצב "עגלי החלב" בישראל. באוגוסט 2001 גם הגישה אנונימוס תלונה במשטרה נגד שני המשקים, שבהם תועדו העגלים הפגועים. התלונה לא הניבה תוצאות, אולם ד"ר אלמגור בדק את כל משקי "עגלי החלב" בישראל ובאפריל 2002 השלים כתיבת דו"ח בנושא. מסקנתו העיקרית הייתה, ששיטות גידול העגלים אינן עולות בקנה אחד עם חוק צער בעלי-חיים: תנאי הגידול גורמים לעגלים אנמיה חמורה; כליאתם בתאי יחיד גורמת להם הגבלה בלתי סבירה של התנועה ובידוד חברתי; והיעדר מזון סיבי מונע מהם התפתחות תקינה של מערכת העיכול. הדו"ח נחתם בהמלצה, לאמץ את דרישות האיחוד האירופי בעניין.

דו"ח הוועדה המקצועית
באפריל 2002, בעקבות דו"ח אלמגור, מינה מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ועדה לבדיקת “עגלי חלב” בישראל. הוועדה, בראשות ד"ר פלמנבוים, מנהל האגף לבעלי-חיים בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, כללה גם נציג אנונימוס. הוועדה השלימה את בדיקתה עד יוני 2002, ומסרה המלצות ברוח החוק האירופי. ביניהן נקבע, כי יש לאפשר לעגלים שתייה חופשית, למנוע את בידודם בתאי יחיד ולהתקין מערכת אוורור ברפתות. עוד הוצע, להקפיד שרמת ההמוגלובין בדמו של כל אחד מן העגלים לא תרד מ-4.5 mml/l (אלפית מול לליטר). רמת ההמוגלובין הנורמאלית בבקר היא שבעה mml/l בממוצע, וכל ירידה מכך משמעותה אנמיה; 4.5 mml/l הוא ערך שמתחתיו אין ספק, שהעגלים נוטים לחלות במחלות שונות. יש להדגיש, כי הוועדה המליצה שרמת ההמוגלובין בכל העגלים – ולא בממוצע בין העגלים – תהיה מעל 4.5 mml/l. המלצה זו חשובה ביותר, כי כדי לקבל ממוצע של 4.5 mml/l במשק, יכולים החקלאים להחזיק המוני עגלים הרחק מתחת לממוצע – עגלים חולים קשה. כמו כן, המלצת הוועדה מאפשרת לכל בדיקת דם אשר בה נמצא ערך נמוך מן הנדרש, לשמש כעילה לתביעה על התעללות; זאת לעומת הדרישה לערך ממוצע, אשר חושפת כל בדיקת דם לוויכוח עקר על תקפותו הסטטיסטית של המדגם. הוועדה המליצה עוד, לאכוף את דרישת ההזנה בברזל בעזרת בדיקות דם תקופתיות. כמו כן הומלץ, שהוראת התקנות תחול תוך שנתיים מיום אישור ההמלצות.

משרד החקלאות: סחבת ועיוותים
בעלי אחד מן המשקים הביעו נכונות לאמץ את המלצות הוועדה המקצועית באופן וולונטרי, וכיום פועלים רק שני משקים המחזיקים "עגלי חלב". למרות הקלות שבה ניתן לאמץ את ההמלצות מבחינה טכנית וארגונית, המלצות הוועדה נקברו במשרד החקלאות. בספטמבר 2003, במחאה על הסחבת, הפגינה אנונימוס במשק “עגלי חלב”, והמפגינים סיפקו מים לעגלים המיובשים. ההפגנה סוקרה בהרחבה בכלי התקשורת ויו"ר ועדת החינוך דאז, ח"כ אילן שלגי, פעל רבות לזירוז התקנות. שלוש שנים חלפו מאז הוגשו ההמלצות, עד שהמשרד הגיש טיוטה של תקנות לאישור ועדת החינוך של הכנסת. בטיוטה נשמרו כמה מהמלצות הוועדה, וביניהן (לפי מה שפורסם בעיתונות): איסור על החזקת עגלים בתאי יחיד והוראה שעגלים בריאים יוחזקו בקבוצות של 4 לפחות בני אותו גיל; שטח המחיה יאפשר לכל עגל לשכב ולנוע בנוחות; חובה לספק לעגלים מים באופן חופשי; ורמת ההמוגלובין הממוצעת בדם לא תפחת מ- 4.5 mml/l. עם זאת, בהצעת משרד החקלאות שונו לרעה סעיפים חשובים ביותר, שעליהם המליצה הוועדה: ערכי ההמוגלובין הדרושים בדם הם ממוצעים בלבד, והתקנות החדשות נועדו להיכנס לתוקף תוך 10 שנים בלבד, במקום שנתיים. דחייה זו מעקרת את התקנות מתוכן ולמעשה נועדה לספק למפרי חוק צער בעלי-חיים הגנה מפני החוק – במקום לספק לעגלים את ההגנה שהם זכאים לה על-פי חוק זה.

ועדת החינוך נגד עשר שנות התעללות
ב-6.6.2005 התכנסה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לדון בתקנות שהציע משרד החקלאות – ודחתה אותן בגלל הפגיעות הנרחבות שהן מתירות בעגלים. הוועדה שלחה את משרד החקלאות לבצע שיפורים בתקנות, וביניהן הגבלת תקופת המעבר לשלוש שנים (במקום עשר, אך אמנם לא לשנתיים). הוועדה לא קיבלה את בקשת ארגוני ההגנה על בעלי-החיים, להכניס לתקנות שתי דרישות נוספות: איסור על כך שרמת ההמוגלובין בדמם של כל העגלים (ולא הממוצע בלבד) תרד מתחת ל-4.5 mml/l, וביטול הדרישה כי במקרה שנמצא חקלאי שהפר את התקנות, תובעיו יהיו חייבים להוכיח כי הוא היה מודע בפועל לכל פרטי הסטייה מהתקנות (דרישה בלתי הגיונית, המאפשרת לחקלאי להימנע מבדיקת מצבם של העגלים – וכך הוא יוצא פטור כי "לא ידע" שהתקנות הופרו). למרות הפשרה בסעיפים אלה, דחיית התקנות המעוותות היא הישג. אין ספק, שאפילו המלצות הוועדה המקצועית מתירות פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בעגלים – כמו תעשיית הבשר בכללה. אולם במסגרת החוק, איסור מפורש על פרקטיקות פוגעניות כלשהן הוא הישג – ולכך שואפת ועדת החינוך. הוועדה אמורה להתכנס שוב בחודש הקרוב לדון בגרסת התקנות המתוקנת.

סיקור ומכתבים
בדיון ניכרה היטב תרומתם של שני התומכים הבולטים בזכויות בעלי-חיים מבין חברי הכנסת: אברהם פורז, שגם מכהן כיו"ר הוועדה, ויוסי שריד. גם נציג ש"ס, ח"כ משולם נהרי, תרם תרומה חשובה ביותר לדיון, בהסתמכו על פסק הלכה בנושא מאת הרב עובדיה יוסף. לדברי הרב יוסף, "צער בעלי חיים הוא מדאורייתא ועל-כן כל דבר שיש בו צער לבעלי החיים צריך להתנגד לו בתוקף. גידול “עגלי חלב” בתנאים הקיימים היום, יש בהם צער בעלי-חיים ויש להתנגד לכך." (צוטט ב-Nfc).

כדאי לכתוב לחברי הכנסת פורז, שריד ונהרי, להודות להם על תמיכתם בעגלים ולבקשם לוודא, שיתקבלו תקנות לפי המלצות הוועדה המקצועית, ללא פשרות ודחיות.

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אברהם פורז, ועדת החינוך, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 02-6753158 דואל: v2@knesset.gov.il
ח"כ יוסי שריד,  משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 6496157-02 דואל: yossis@knesset.gov.il
ח"כ משולם נהרי, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 02-6496447
דואל: mnahari@knesset.gov.il

מספר עיתונים פרסמו כתבות על ישיבת ועדת החינוך ודחיית הצעת משרד החקלאות. כדאי להגיב לכתבות:

דליה מזורי, "המאבק בהתעללות: יוזמה בכנסת: תקנות חדשות נגד תעשיית עגלי החלב", מעריב 7.6.2005, עמ' 21.

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il
"עגל הזהב", nrg מעריב, 6.6.2005.
רנית נחום-הלוי, "הרב עובדיה יוסף: למנוע פיטום וצער בעלי-חיים", Nfc, 6.6.2005.
nrg מעריב עורך "סקר גידול עגלי חלב" (7.6.2005). כדאי להיכנס ולהצביע. 

3. חיים ומוות בלהב המאוורר
וירג'יניה, יוני 2005: מותם של 513 חזירים מתקלה באוורור

הפסקת חשמל בדיר אחד גרמה למותם של רוב החזירים הכלואים בו, תוך שעות מעטות. מבחינת בעלי המשק והחוק גם יחד, מדובר בסך הכל בתאונה מקומית – ודאי לא באשמתו של מישהו. זוהי הרוח הנושבת כיום בדירי חזירים ובלולי עופות גדולים.

האסון
מזג-אוויר נוח שורר במדינת וירג'יניה, ארצות-הברית. הטמפרטורות המרביות בחוץ עומדות על 25 מעלות צלזיוס בקירוב. אולם בתוך דירי חזירים שורר עולם אחר: הדירים דחוסים עד אפס מקום, האוויר עמוס במזהמים ובלחות, והטמפרטורות  גבוהות בהרבה מאלה השוררות בחוץ. עצם היכולת לשרוד בדיר, תלויה לחלוטין בתקינותה של מערכת האוורור. ביום ב', 6.6.2005, חלה תקלה במערכת האוורור בדיר אחד שבמחוז סאסקס (וירג'יניה). התקלה אירעה בלילה, בזמן סופת ברקים. בבוקר מצאו עובדי הדיר 513 חזירים מתים, לאחר שנחנקו או התמוטטו מעומס חום. היו אלה רוב החזירים בדיר – מעל 200 בלבד שרדו. הגסיסה ודאי ארכה שעות, תוך מאבק חסר סיכוי להימלט, בשעה שאוויר צח בשפע מצוי מעבר לקיר. המדובר באירוע מקומי, לאו דווקא חריג, מלבד עניין אחד: מישהו מעובדי הדיר סלד מהמתרחש ודיווח על כך לארגון זכויות בעלי-החיים PETA. זוהי הסיבה היחידה לכך, שמותם של 513 החזירים לא עבר בשתיקה.

צפיפות וזיהום טיפוסיים בדיר חזירים. מקור: Animal Rights Media Online Depository (נמסר: 19.9.2004).

"נזק"
הדיר שבו אירע האסון שייך לחברה הגדולה בעולם ל"ייצור" בשר חזיר, הנקראת Murphy-Brown LLC. החברה שייכת לתאגיד הגדול בעולם ל"ייצור" חזירים, Smithfield Foods. בסמית'פילד הורגים 20 מיליון חזירים בשנה, והתאגיד מבצע לאחרונה השתלטות אגרסיבית על תעשיית החזירים באירופה. עבור מרפי-בראון, 513 חזירים מתים לפני המועד המתוכנן הם נזק כלכלי זניח. הגופות נשלחו כבר למחרת למפעל "עיבוד" בתור חומר-גלם פחות-ערך – יחסית לבשר ממשחטות. הנזק הגדול יותר, מבחינת החברה, הוא הפרסום השלילי. איש יחסי-הציבור של החברה הסביר לעיתונאים, שסופת הברקים שהשתוללה בלילה גרמה להפסקת חשמל, ולכן האוורור לא פעל והחזירים מתו. בעל המשק הסביר, שהמאווררים בדיר פועלים באופן אוטומטי בטמפרטורות מסוימות, ואם יש הפסקת חשמל, וילונות מחוץ לבניין נופלים כדי להצל עליו מהשמש. אולם החזירים מתו תוך מספר שעות בלילה, בשעות הקרות, ואפילו לא בשיא הקיץ.

"כוח עליון"
כעת עולה השאלה, האם בעל המשק או מעסיקיו ישלמו על התאונה, מעבר לאובדן הרווחים משחיטה רגילה. ארגון PETA פנה לשירותים הווטרינריים של וירג'יניה בבקשה לפתוח בחקירה. ממשרד החקלאות הודיעו, שיארגנו חקירה בעניין אולם "אם נקבע שזו הייתה אצבע אלוהים עם הסערה, נמליץ שהדברים יסתיימו שם". על כל פנים, דוברת המשרד הבטיחה, שתיחקר אפשרות של הזנחת החיות או הזנחת המכשור. לחקירה מונה קצין מקומי לפיקוח על בעלי-חיים. הוא הגיע למקום לאחר שהקורבנות כבר עברו "עיבוד" ולא ניתן היה ללמוד דבר על האסון מניתוח גופותיהם. הקצין מסר לעיתונות, שאין במחוז שלו חוקים נגד התאכזרות לחיות, אשר חלים על חיות משק. נראה ש"אלוהים" יוכרז כאחראי לאסון – ולא התנאים, המועדים לתאונות, שנכפו על החזירים. יש להעיר, שלאחרונה פנה PETA לסמית'פילד בבקשה לפרסם מסמכים, המתארים את השיטות הנהוגות בתאגיד לטיפול בחזירים לפני שחיטתם. בסמית'פילד סירבו.

תמונות אלה, של גופות חזירים שנזרקו לשלג מתוך דיר, צולמו ב-16.1.2000 במדינת מונטנה,

על-ידי Compassionate Action For Animals. כ-13.7% מהחזירים בתעשייה מתים בטרם הגיעם לשחיטה.

עומס חום
חזירים בחוץ מסתדרים היטב עם עומס חום, אבל לא באקלים הקטלני של דירים מודרניים. מתוך ספר הדרכה לגידול חזירים:

"בזמן של מזג-אוויר חם, יש ללחות השפעה רבה על מידת החום של הסביבה עבור החיה. כאשר החיות חוות טמפרטורות אוויר גבוהות (מעל טמפרטורת הגוף)  הדרך היחידה שבה הן יכולות לאבד חום היא באמצעות התאדות. מכיוון שחזירים אינם מזיעים באופן פעיל, הם מסוגלים לאבד חום באמצעות התאדות רק דרך פתחי הנשימה שלהם ועל-ידי מריחת מים על עורם (באמצעות התפלשות, למשל). חזירים שומרים על קרירות לא באמצעות הזעה, אלא על-ידי בקרת חום התנהגותית.

"כאשר הלחות גוברת, יש לחיה פחות אפשרויות לאדות מים מעורה או ממערכת הנשימה. אם טמפרטורת האוויר עולה על טמפרטורת הגוף והלחות היחסית היא 100% (והתאדות איננה אפשרית) אז החזירים נמצאים בסכנה של מוות משבץ לב."

(McGlone and Pond, פרק 13)

מסתורי האוורור
באתר הדרכה למגדלי חזירים, כתב מומחה אחד לאוורור:

"אוורור מזערי הוא כמו פוליטיקה – לכל אחד יש דעה בעניין. הבעיה היא שאוורור איננו מדע מדויק. [...] החזירים יאמרו לך אם נוח להם. השתמש בהיגיון בריא.

(Sang 2005)

אולם הגיון בריא אינו מספיק. אוויר צח הוא עניין להגיון בריא – לא "אוורור מזערי", שמשמעו תנאי המינימום להחזקת החזירים בחיים, כשכל טעות משמעה מוות. לפי משרד החקלאות הבריטי (DEFRA):

"אפילו כאשר יש די אוויר, הכרחי לפזר אותו באופן אחיד בין כל החזירים. מערכות אוורור מודרניות תוכננו להשיג זאת, אולם בתעשייה קיימות עדיין מערכות לקויות מיסודן."

מעבר לפגעי טבע בלתי צפויים, הבעיה ביצירת אוורור נאות היא ריבוי הגורמים, שאין אפשרות לחשב במדויק את השפעתם. אוויר הניתן לנשימה צריך להימצא בכמות מספקת בגובה המתאים על פני כל הדיר. לשם כך דרושה זרימת אוויר – אך אסור שתהיה מהירה מדי – וזו מושפעת ממספר המאווררים, עוצמתם, גובהם, הזווית שבה הם קבועים, מבנה פני השטח שבהם נתקל האוויר (כולל מכשולים), תקינותם בתנאי הזיהום הגורמים בלאי מהיר, וכמובן – הטמפרטורות והלחות השוררים במקומות שונים במבנה. מערכת האוורור אמורה לשלוט הן בטמפרטורות והן במידת הלחות, ובתנאי חום היא כוללת מערכות לפיזור מים – אולם בתנאי הצפיפות מתערבים המים בקלות בצואה ובשתן, והופכים לבוץ שנמרח באזור מרבצם הצר של החזירים ומסכן את בריאותם. כל הגורמים הללו לא רק מסובכים להערכה, אלא גם דורשים נוכחות בשטח – ומי ירצה לשהות באוויר קטלני כזה במשך שעות, או אפילו לשלם לפועלים שיעשו זאת? הדירים הגדולים מבוססים על מערכות מדידה אוטומטיות המפוזרות בדיר, ואלה קשורות במערכות בקרת אקלים, המופעלות באורח אוטומטי. וגם כאשר יד אדם מעורבת במערכת האוורור, היא אינה נמצאת בדיר עצמו, אלא על המקלדת, מול מסך מחשב המדווח על הנתונים מן השטח – מן הסתם בחדר ממוזג.

מקורות
(כתבות בלתי מתוארכות נסקרו ב-10.6.2005)

“Who We Are”, “Murphy-Brown, LLC”, Smithfield Foods.
“Ventilation”, LA Systems Ltd.
“Ventilation and Air Distribution”, DEFRA.
Bob Sang, “Setting Minimal Ventilation”, Farms.com.
Associated Press, “500 Pigs Die in Ventilation Failure", Richmond Times-Dispatch , 9.6.2005.
Scott Harper and Linda McNatt, “State Will Investigate Heat Deaths of 513 Pigs in Sussex”, The Virginian-Pilot, 9.6.2005.
“Ventilation, Air Quality and Environmental Management”, chap. 13 in: John McGlone and Wilson Pond, Pig Production: Biological Principles and Applications, (New York: Thomson Delmar Learning, 2002).

4. פינת התזונה
לכבוד שבועות – מרק יוגורט טבעוני

החומרים
גביע גבינת שמנת טופו (340 גרם)
כוס חלב סויה
2 מלפפונים
2 בצלים ירוקים קצוצים
חצי כוס עלי שמיר קצוצים
3 כפיות שום כתוש
מיץ שנסחט מלימון גדול
חצי כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור

אופן ההכנה

1. מערבבים בקערה את גבינת הטופו עם חלב הסויה.
2. מקלפים את המלפפונים ומגררים בפומפיה. מוסיפים לקערה.
3. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים.
4. מגישים קר.

הערת גיוון: ניתן להשתמש בתערובת גם כרוטב יוגורט – לצורך זה יש להפחית את כמות חלב הסויה, לקבלת עיסה סמיכה יותר.

מתכונים נוספים לשבועות בפורום צמחונות ב"נענע"

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il