click here to read online

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 471 (10.7.2010)

  1. פעילות
  2. חינוך או חיתוך: מאבק הלולנים בחיתוך מקורים, 1955-1950 (כתבה שנייה) 
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: צזיקי בטחינה 
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                  אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ד', 14.7.2010, בשעה 19:00, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
 

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. בעקבות הצלחת תכנית ההרצאות בבתי-הספר ולרגל החופש הגדול, אנו מרחיבים את התכנית לקהלי יעד נוספים, כגון: בסיסי צבא, תנועות נוער, מרכזים קהילתיים וחוגי-בית (מינימום 30 איש להרצאה). ניתן להתאים את ההרצאה לנוער החל מגיל חטיבת-הביניים ולמבוגרים בכל גיל. לפרטים ולהזמנה: 03-6204878 או info@anonymous.org.il
 

פעילות תמורת מגורים

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.
לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il

 

ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: 077-63204425 או vegnymous@gmail.org.il
 

כדאי לכתוב: איסור על סחר בפרוות

בכתבה "הקרב על החוק שאוסר לייבא פרוות: משבר דיפלומטי או הצלת הארנבונים" (הארץ, 9.7.2010) מדווח יובל אזולאי על פעילותו של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין בן-אליעזר, לסיכול הצעת החוק לאיסור על ייבוא פרוות לישראל, שהעלתה ח"כ רונית תירוש. התנגדותו של השר להצעת החוק באה בעקבות לחץ מצד שגרירי מדינות המייצאות פרוות, ובראשן דנמרק וקנדה. כדאי לכתוב לשר בן-אליעזר ולבקש ממנו שלא להיכנע לשיקולים זרים ולהסיר את התנגדותו לחוק.
מר בנימין בן-אליעזר, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, פקס 02-6662908 binyaminb@knesset.gov.il
בנוסף לכך, כדאי לכתוב גם לחברי ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, הצפויים לדון בקרוב בהצעת החוק, ולבקש מהם לתמוך בהצעת החוק.
 

הרצאה בירושלים

ביום א', 11.7.2010, בשעה 20:00  תתקיים בזנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8)  – הרצאתה של ד"ר נעמה הראל על ייצוג בעלי-חיים ביצירתו של פרנץ קפקא. קפקא הרבה לייצג בעלי-חיים ביצירותיו, והדבר נתפס לרוב כאלגורי לתכנים אנושיים. בהרצאה נבחן את סיפורי החיות של קפקא באופן שאינו אלגורי, תוך התמקדות בהוויה החייתית וביחס שלה להוויה האנושית. אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הסיפורים. הכניסה חופשית.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

סדנת תזונה בתל-אביב

בשבת, 17.7.2010, בין השעות 21:15-19:30, במרכז צ'אנדרה יוגה (אשתורי הפרחי 4, מתחם בזל), ינחה זהר צמח וילסון סדנה בנושא סוכר, בריאות  והקשר שבין אוכל ומצבי רוח. עלות: 50 ש"ח. להרשמה ולפרטים נוספים
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


חינוך או חיתוך
מאבק הלולנים בחיתוך מקורים, 1955-1950 (כתבה שנייה ואחרונה)

בשבוע שעבר הבאנו כתבה ראשונה על יחס הלולנים בישראל של אמצע המאה ה-20 לגילויי תוקפנות בין תרנגולות. נוכחנו שהלולנים הוותיקים הבינו שהתוקפנות נובעת מהגדלת הצפיפות בלול, ולכן התנגדו לחיתוך (קיטום) המקור. השבוע מגיש חגי כהן את הכתבה השנייה בסדרה, ובה מתואר ניצחון הצפיפות וחיתוך המקור – למרות התנגדות הלולנים הוותיקים.
 
"כל מום הוא רע"
לולנים ותיקים שכתבו על בעיית הניקור ההדדי בין התרנגולות בלולים, גילו בדבריהם את חשיבותם של ערכים מסורתיים כמו מניעת סבל, רגישות אסתטית והעדפת התפתחות תקינה על פני ניוון וחולי. לולנים אלה נרתעו ממראן העלוב של התרנגולות המקוטמות, וחיתוך המקור נתפס בעיניהם כהשחתת גוף, המביאה תרנגולות להתפתח באופן "ננסי" או "מנוון":
"על השאלה: לקטם או לא לקטם [...] אני יכול לענות: לא לקטם. [...] המסקנה שלי: תרנגולת מקוטמת בעלת-מום היא, וכל מום הוא רע. לפי נסיוני אפשר להמשיך ב'שב ואל תעשה', אם מקדישים לעופות קצת יותר זמן וסבלנות. [...] אני נוהג להשבית את שמחתן ע"י כך שאני מבקר כל שעה בלהקות, מרחיק מהן את 'בעלי המקצוע', שכבר הספיקו ללמוד את המלאכה. [...] אחרי כמה שבועות נפסק הניקור לגמרי." (אפשטיין, 1950, עמ' 109-108)

לעתים הקיטום אינו מצליח גם במונחים של חסידי הקיטום, עד כדי כך שהתרנגולת מתקשה

לאכול כי המקור קצר מדי או בגלל נפיחות וכאבים כרוניים. (צולם בשלושה לולים שונים בישראל)

 
פתרונות חינוכיים
בספרות החקלאית שנכתבה לפני שנות ה-50, תוארו התרנגולות פעמים רבות כילדות שובבות הנוטות "להתקוטט". בהתאם לגישה זו, הפתרונות שהוצעו לא היו אלימים. הלולנית, שהכירה היטב את מגוון הפעולות שהמקור השלם משמש להן, לא ביקשה לחתוך את האיבר המשמש לתרנגולות כידיים, כמסרק וכמעדר. כשהניקור תואר בדימויים של מריבות ילדים, נטו הכותבים להמליץ גם על פתרונות שעיקרם שיפור תנאי השיכון או ה"חינוך" של התרנגולים: "היציאה בין הפרגיים [כלומר, שליחה לשחיטה] תהיה קטנה יותר במידה שהבטחנו להם שיכון טוב ודאגנו למניעת מדנים וקטטות בין התרנגולים" (משק העופות, 1949, עמ' 231). בלול המסורתי נתפס הניקור כ"הרגל מגונה", שמקורו בחינוך ובתנאי מחיה לקויים. כך, גם הפתרון שנמצא לבעיה דומה לשיטה לגמילת ילדים מ"ההרגל המגונה" של מציצת אגודלם על-ידי מריחתה בחומר מר, או למתן צעצועים לפעוט כדי שיפרוק עליהם את מרצו ואת נטייתו ללעוס. כך, למשל, במאמר הבא:
"[אז] הופיעו לראשונה פחיות המגן [פחיות שנתלו בסיכה על בשר אחורי העופות]. מהאמצעי הזה העופות כמעט ואינם סובלים, אך אני חדלתי להשתמש בו מטעמים סאניטריים ואסתטיים. התחלתי להשתמש במסנוורים, והייתי מרכיב אותם שבועיים לפני ראשית ההטלה. נראה לי שאם מרכיבים את המסנוורים קודם לכן, מפריע הדבר להתפתחותן של הפרגיות. חלק קטן של הפרגיות לא יכלו להסתגל למכשיר הזה, כרבולותיהן הצטמקו, והייתי נאלץ להפסילן. בקיטום המקורים אין לי ניסיון פרטי, ולא אחווה כל דעה על כך. לעומת זאת, הייתי מתמסר לפעולה אחרת, היינו: שבני העופות בצעירותם, וגם לאחר מכן, לא ירכשו להם בכלל את ההרגל המגונה הזה. הצפיפות בלול גורם לניקור: יהיה נא ברור, כי כל מה שאנו מרבים ומדחיקים יותר אפרוחים, פרגיות או מטילות על מטר משטח הרצפה – בה במידה עולה סכנת הניקור.
"[...] אם בין האפרוחים קרה מקרה של ניקור באצבעות, יש למרוח מייד את מקום הפצע בזפת או במשהו אחר, כדי לכסות על הדם. [...] במקרה של ניקור ממשי יש לכן למרוח הרבה אפרוחים בתמרחת המרה הזאת, למען יטעמו מזה כל בני הלהקה ויגמלו מן הנקירה. כאשר מונעים את הניקור בגיל צעיר, ישפיע הדבר להמעטת הפגע אצל הפרגיות המבוגרות. [...] טוב גם לשים לפני העופות כמה ראשי לפת או סלק, והם ינקרו בזה כל היום." (פרידמן, 1950, עמ' 151)

מימין: איור תחת הכותרת "אין צורך לעופות בהתעמלות," בקטע המציע לתלות עבור התרנגולו

 ירקות, אך לא בגובה המאלץ אותן לקפוץ (משק העופות, כרך א', חוברת א', 1948/9, עמ' 10).

משמאל: צילום של תרנגולת עם פחית מגן ואיור של "מסנוורים" (מתוך מאמרו של יצחקי, 1952, עמ' 157).

 
חסידי חיתוך המקור
חסידי חיתוך המקור לא בחלו בהצגת האלימות בלול כנתון טבעי, שנובע מתוקפנות העופות ולא מתנאי הכליאה הקשים. תפיסה זו, משהוצגה לעולים שלא הכירו ברובם התנהגות של עופות בתנאים נורמליים, סייעה לקבלת הקיטום כלגיטימי. מדריך משרד החקלאות, דוד נפחא, חש עדיין צורך להתנצל כשהמליץ ב-1950 על הקיטום כאמצעי "היעיל ביותר" למניעת ניקור: "יעיל", הוא הבהיר, ולא "טוב" – "מפני שקשה להגיד הטוב ביותר, שכן הטוב ביותר הוא להשאיר את העופות במצבם הטבעי – שלא יהיו קאניבלים ביניהם." (ההדגשות במקור)
 
אך הבחנה זו בין הטוב לבין היעיל לא שימשה אלא כמס-שפתיים רטורי, המנותק מהקשר מעשי. את "ההעשרה הסביבתית" לתרנגולות כאמצעי להפחתת הניקור, מכנה נפחא בלגלוג "'ריפוי בעיסוק' כביכול". הוא מונה שלושה פתרונות אפשריים לבעיית הניקור – ו"להשאיר את העופות במצבם הטבעי" כבר אינו אחד מהם. פתרון זה הועלה על הכתב רק כדי לסמן את הגישה ה"ישנה" כמנוגדת לעצם קיומה של החקלאות המודרנית. מבין הפתרונות הרלוונטיים, לדעתו, דוחה נפחא את השימוש ב"פחיות המתחברות מעל פי הטבעת של העוף" במטרה להגן מניקור על האזור המועד לתקיפה. הנימוקים לדחיית הפחיות הם דלקות שהתפתחו כתוצאה מהצמדת הפחית לבשר העוף בסיכה, והצטברות הפרשות בפחית. את הפתרון השני – "מסנוורים" הננעצים בנחיריים ומטשטשים את ראיית התרנגולת כך שתתקשה לנקר – דוחה נפחא בנימוק שהמסנוורים גורמים לקריעת קרום האף, זיבת דם, דלקת מוגלתית, סתימת נחיריים, קושי בנשימה והסתבכות עד מוות ברשת הלול. לאחר הצגה מגמתית זו של שני פתרונות גרועים, מוצג בהרחבה הפתרון המומלץ – קיטום המקור – תוך התעלמות מהאפשרות למנוע מראש את הדחף לנקר באלימות. נפחא מסביר שהטענות בדבר "ניוון" שחל בלהקות מקוטמות, אינן מבוססות. הוא מכנה את הקיטום "מצווה", ותולה את כל האשמה לסבל שגורם הקיטום במכונה מתוצרת הארץ, שהיא "פרימיטיבית":
"הלהב שלה עבה מאוד; הוא אינו מתלבן וגורם, כנראה, לכאבים חזקים לתרנגולת בזמן הקיטום ('יודע צדיק נפש בהמתו'). [...] ראיתי מקרים שאחרי קיטום במכונה הנ"ל היו מקרים של שטפי-דם שנמשכו שעות, וזה, כמובן, מחליש את התרנגולות." (נפחא, 1950, עמ' 105)
נפחא מביע אפוא רחמים על התרנגולות, אך רק כל עוד סבלן נובע משיטה הגורמת נזקים כלכליים. רק במקרים כאלה ייוותרו הרחמים לגיטימיים מעתה והלאה.
 
ניצחון הקוטמים
נראה כי עד 1948 היה הקיטום נדיר, ואילו ב-1950 כבר היה "נפוץ בקנה מידה גדול", לפי נפחא. ב-1952 כתב משה הדרי מ"הוועדה הטכנית" בכתב-העת "משק העופות": "מאז שנתקבל הקיטום כשיטה המתאימה ביותר למניעת הניקור בין העופות, התחילו לחפש אחר מכונת קיטום משוכללת" (גם הוא, כמו נפחא, מודה כי לעופות המקוטמים על-ידי המכונה הישראלית "נגרמים שטפי דם וסבל מיותר"). מאמרים שהתפרסמו בספרות החקלאית מ-1952 ואילך, משקפים את ניצחונה המוחץ של אסכולת ה"קוטמים". א. יצחקי, אשר כותב בפשטות כי הקיטום הוא "האמצעי הטוב, הזול והיעיל ביותר למניעת הניקור [...] בלי לגרום נזק לבריאות העופות ולהתפתחותם," מצדיק זאת עדיין גם במונחים המיושנים של "טובת העופות":
"בני עופות רבים [...] נופלים קרבן בכל שנה לנגע הניקור. לפעמים קורה שהלולן עומד חסר-אונים נוכח העובדה המעציבה, שעליו להוציא מהלהקה מדי יום ביומו עשרות עופות מתים או מנוקרים קשה." (יצחקי, 1952, עמ' 156)
יצחקי מודה כי הניקור קשור בצפיפות וכי הוא "אחת התופעות הצמודות להחזקת-עופות אינטנסיבית," אולם נראה כי כעת, שנתיים בלבד לאחר העימות הגדול בנושא, הפחתה משמעותית של הצפיפות או ויתור על חזון התיעוש כבר אינם נחשבים כפתרונות לגיטימיים. חיתוך המקור מאפשר את קיום הלול התעשייתי, ולכן נותר לטפל רק בנזקים הבולטים ביותר שהוא גורם. יצחקי מטיף לכך ש"השאיפה צריכה להיות למנוע שהניקור לא יופיע בלהקה כלל. לשם זה יש להניח מראש, שסכנת הניקור צפויה בכל להקה ויש לעשות למען מניעתה." לכאורה מדבר יצחקי בקולה של האסכולה הישנה, הדוגלת בפתרון "מניעתי". אולם למעשה, הוא מציג את הטיפול בסימפטומים גרידא בתור הפתרון ה"מניעתי" המוצלח ביותר! יצחקי עושה זאת על-ידי שימוש חדש במילה "ניקור": אם בחקלאות שלפני התיעוש תואר הניקור בתור "הדחף התוקפני לנקר" או כ"פעולות ניקור המתבצעות בין פרטים," במשמעות החדשה מדובר רק ב"נזק הכלכלי הנגרם מן הניקור." במובן זה, הניקור אכן "נמנע". כך סיפח סגנון המחשבה החדש את מושגי קודמו, תוך ריקונם מתוכן, והקיטום השגרתי תואר מעתה כ"התערבות מונעת" או "פעולת מנע".

שיטה שהמציא לולן ממדינת וושינגטון לחינוך תרנגולות נגד ניקור הדדי: הוא מתח בלול חוט המחובר בזרם חשמל, אל החוט קשר את העוף שנוקר ומת, ותרנגולות שניסו לנקר בעוף קיבלו זרם חשמלי. (מתוך: המשק החקלאי, כרך כ"ד, 1963, עמ' 23).

 
מדוע נעלמה החמלה?
מאמצע שנות ה-50 ועד היום, ממשיכה הספרות החקלאית לעסוק בניקור ההדדי, אולם התיעוש והצפיפות אינם מצוינים עוד בין הסיבות לתופעה. אלה הפכו למובנים מאליהם – ולכן לא ראויים לציון – ומאוחר יותר, בלתי נראים כלל. כך מצטייר הקיטום כמעט כאקט פילנטרופי, שנועד למנוע מהעופות סבל, פציעות ומוות. כאשר במסגרת הנחיות לביצוע הקיטום אין מנוס מאזכור הסבל שהוא גורם לעופות, מוגש מידע זה באמצעות מונחים מרחיקים ומקצועיים: "אכף", "הכבדה" או "עקה". הסבל אינו מוזכר עוד בהקשר שיש בו כדי לערער על שיטת הקיטום, אלא רק כדי לעודד מזעור נזקים שעלול הקיטום לגרום – קשיי אכילה, הקאות, דימומים וכדומה.
 
לפני תיעוש הלולים, שררה חפיפה ניכרת בין מצוקות התרנגולת לבין הפגיעה ב"יצרנותנה". כל עוד הייתה חפיפה זו נרחבת ומורכבת, היווה סבל התרנגולת אמת-מידה מצוינת להערכת בעיות, ותשומת-לב כלפי הסבל תוגמלה היטב מבחינה כלכלית. משעה שהצטמצם מאוד היקף החפיפה בין מצוקות לבין "יצרנות", הפך העניין של הלולנים בסבל ובהנאה למיותר מבחינה כלכלית. תפעול מיומן של מנגנוני-ענק אוטומטיים, שאינם תלויים עוד בהתנהגות של התרנגולות וברגשותיהן, איפשר להניח להן לסבול מצוקות מתמשכות מבלי שהדבר יפגע ברווחים. האמפתיה, שהייתה כלי עבודה יעיל כל עוד חיו התרנגולות בעצמאות יחסית במשך שנים רבות ובתנאים מגוונים – איבדה את יעילותה ואפילו את מובנה עם התיעוש. אם כן, תיעושן הרצחני של התרנגולות איננו תולדה של אידיאולוגיה חדשה, שהציעה לראות בתרנגולות "מכונות הטלה"; היה זה התיעוש שהצמיח את הצדקותיו לניצול חסר המעצורים וחסר התקדים של בעלי-חיים, כמו גם את ההתרחקות וההתעלמות מהעובדות הבלתי נעימות.

תרנגולת קטומת מקור בלול של כפר הנוער מאיר שפיה, 22.3.2009

 
מקורות
עוזי ברלד, "החודש בלול", השדה, כרך ס"ב, אפריל-מאי 1982, עמ' 1272-1271.
משה הדרי, "מקטמה משוכללת", משק העופות, כרך ד' 1952, חוברת ז', עמ' 143.
א. יצחקי, "על נגע הניקור ואמצעים למניעתו", משק העופות, כרך ד' 1952, חוברת ח', עמ' 157-156.
מ. פרידמן, "לשאלת הרפד הגבוה והניקור", משק העופות, כרך ב' 1950, חוברת ו', עמ' 151.
אריה אפשטיין, "לא לקטם", משק העופות, כרך ב' 1950, חוברת ד', עמ' 109-108.
דוד נפחא, "לשאלת קיטום העופות", משק העופות, כרך ב' 1950, חוברת ד', עמ' 105-104.
סנדר הררי, "קיטום המקורים לאור הנסיון של שנה אחת במשקנו", משק העופות, כרך ב' 1950, חוברת א', עמ' 24.
"הטיפול בבני העופות", מאמר מערכת, משק העופות, כרך א' 1949, חוברת ח', עמ' 231.

חדשות

nrg מעריב אל על והקופים. בכתבה "50 שעות בארגז: קופי חוות מזור נשלחים לארה"ב" (5.7.2010) מדווחת טל ליברגל על מעורבתה של חברת אל על בהטסת קופים מחוות מזור לאירופה ולארצות-הברית, שם ייערכו בהם ניסויים. בנוסף לאכזריות הכרוכה בניסויים עצמם, הקופים סובלים גם מההובלה במטוס. בשנת 2009 הובילה אל על 240 גורי קופים: "הקופים נרכשו על ידי מעבדה בטקסס. הם הוטסו מישראל לנמל התעופה של לוס-אנג'לס ומשם הועברו במשאית לטקסס, מדובר בזמן טיסה של כ-15 שעות וזמן נסיעה של כ-30 שעות. לשעות האלה מצטרפות שעות ההמתנה, זמן פריקה ועיכובים נוספים, מדובר לכל הפחות בכ-50 שעות. 'בכל אותן שתיים ורבע יממות (לפחות) נמצאים הקופים בחרדה ובסטרס עצומים, מתבוססים בשתן ובצואה.'"

 
nrg מעריב דיג לא חוקי. בכתבה "נתפס: משיט דייגים הדגים בניגוד לחוק" (5.7.2010) מספרת דליה מזורי על מבצע של רשות הטבע והגנים לתפיסת דייגים שעסקו באזור חדרה בדיג באמצעות רובי דיג תוך צלילה במים עמוקים, שיטה שנאסרה בחוק מכיוון שהיא מאפשרת לדייגים להגיע עד לבתי-הגידול של הדגים ובכך לפגוע קשות בהתפתחות אוכלוסיית הדגים. העונש המרבי על עבירות מסוג זה הנו שלושה חודשי מאסר בפועל, או קנס בסך 12,900 שקל. משרד החקלאות קורא לדווח על אירועי דיג החשודים כאסורים במוקד 073-2211133.
 
הארץ אש. בכתבה "השריפות לא שוככות: כ-2,000 דונמים נוספים עלו באש" מדווח פאדי עיאדאת על שריפות גדולות בגליל העליון ובגולן ובמוקדים נוספים. בשלושת החודשים האחרונים נשרפו כ-20 אלף דונמים של יערות קק"ל. בכמה מהמקרים מדובר בהצתה שמטרתה "להבריח את הנחשים והחרקים."
 

קליפורניה: איסור מכירת ביצים מכלובים. ב-6.7.2010 חתם מושל קליפורניה על חוק המחייב שלא יימכרו במדינה ביצים שהוטלו בתנאים שאינם עומדים בהוראות "הצעה 2" (חוק "סטנדרטים לכליאת חיות משק"). "הצעה 2", שעברה במשאל-עם בנובמבר 2008 ותיכנס לתוקף בתחילת שנת 2015, אוסרת גידול תרנגולות בשטח קליפורניה בתנאים שאינם מאפשרים לתרנגולת לעמוד, לשכב, להסתובב או למתוח את איבריה מבלי שתיאלץ לגעת בתרנגולת אחרת או בדופן מתחם הכליאה. מהוראות אלה משתמע בבירור איסור על כליאה בכלובי סוללה, לראשונה בארצות-הברית. החוק החדש מוסיף לכך איסור על מכירת ביצים שלמות (כלומר, האיסור אינו חל על ביצים מעובדות) אם הלולים שבהם הוטלו ביצים אלה אינם מאפשרים לתרנגולות חופש תנועה כנדרש ב"הצעה 2". בפועל, מדובר באיסור על ייבוא ביצים שלמות שהוטלו בכלובי סוללה מחוץ לקליפורניה – 20-10% מכלל הביצים שנצרכות במדינה המאוכלסת ביותר בארצות-הברית. החוק הקליפורני יביא אפוא להפחתת השימוש בכלובים במדינות אחרות. את החוק יזמו חבר האסיפה, ג'יירד הפמן (בתמונה מימין), ומנהיג הרוב בסנאט, דין פלורז, והצעת החוק עברה באסיפה ברוב 9-65 ובסנאט ברוב 7-23. החוק, שייכנס לתוקף ב-2015, מבטל את החשש של מתנגדי "הצעה 2", שתעשיית הביצים הקליפורנית תקרוס לטובת ביצים מיובאות מכלובי סוללה במדינות סמוכות. האיסור על מכירת ביצים שמקורן בכלובים מהווה תקדים עולמי; במדינות אירופיות רבות יש ירידה ניכרת במכירת הביצים מכלובים (בשווייץ הופסקה מכירתן כליל) אך הבסיס לכך הוא וולונטרי בעיקרו, בתגובה לאיסור על השימוש בכלובים בשטח המדינה.

מקורות
Wyatt Buchanan, "Law Extends State's Egg Mandates to Imports", San Francisco Chronicle, 7.7.2010.
"Governor Schwarzenegger Signs Landmark Egg Bill into Law," The Humane Society of the United States (HSUS), 6.7.2010.

 

אוהיו: הסכם לרווחת בעלי-חיים. ב-30.6.2010 דיווח ארגון ההגנה על חיות הגדול בעולם, HSUS, על הסכם שנערך בחסות מושל אוהיו, טד סטריקלנד (בתמונה), בין ראשי החקלאות במדינה לבין HSUS ו-OHF ("תושבי אוהיו למען משקים הומאניים"). בשנת 2009, במאבק מול הלובי של תעשיות בעלי-החיים הענקיות במדינה, נכשל HSUS בניסיון להעביר רפורמה לרווחת בעלי-חיים באוהיו. HSUS ו-OHF פנו לקדם הצעת חוק לרווחת בעלי-חיים, שנועדה לעמוד למשאל-עם בבחירות הקרובות. ביום שבו תכנן OHF להעביר למזכיר המדינה חצי מיליון חתימות תושבים התומכים בהצעת החוק, הושג ההסכם החדש בתמורה להקפאת הצעת החוק (במידה שההסכם לא יכובד, החתימות שכבר נאספו ישמשו לחידוש הצעת החוק בבחירות הבאות). ההסכם כולל: איסור על השימוש בתאי בידוד לעגלים, החל מ-2017; איסור על שימוש בכלובי הריון חדשים לחזירות החל מסוף 2010; הפסקת השימוש בכלובי הריון קיימים תוך 15 שנים; מורטיוריום על מתן רישיונות להכנסת כלובי סוללה חדשים לשימוש בתעשיית הביצים; חובה להשתמש בשיטות המתה "הומאניות" לחיות חולות ופצועות במשקים; איסור להוביל פרות שקרסו לשחיטה (למאכל אדם); החמרת הענישה על עריכת קרבות תרנגולים, לפי דרגת felony; חקיקה נגד משקי כלבים; וחקיקה נגד רכישת "חיות אקזוטיות מסוכנות" בתור "חיות מחמד".

מקורות
John Dinon, "Deal Was Good for Animals", Ohioans for Humane Farms (The Toledo Blade), 6.7.2010.
"Landmark Ohio Animal Welfare Agreement Reached Among HSUS, Ohioans for Humane Farms, Gov. Strickland, and Leading Livestock Organizations", HSUS, 30.6.2010.
 
ynet חינוך לאדישות. בטור "השכלה חיה: מי מפסיד מפגיעה בחיות המעבדה?" (7.7.2010) מבקר תמיר לוסקי את ההשפעה החינוכית של ניסויים בבעלי-חיים הנערכים במסגרת הלימודים. לדבריו, אילוץ סטודנטים להשתתף בניסויים כאלה מביא לפליטתם מהמערכת של סטודנטים בעלי רגישות גבוהה לחיות, ולהקהיית הרגישות בקרב הסטודנטים הנותרים. כך מונצחת האדישות כלפי חיות בממסד המדעי, המעודד את המשך הניסויים. עם זאת, מציין לוסקי לטובה כי במוסדות לימודיים רבים קיימת כיום מגמה לנטוש את השימוש בניסויים בבעלי-חיים להוראה.
 
ynet התעללות כבידור. בכתבה "ספרד: מחאה נגד פסטיבל מירוץ השוורים המסורתי" (6.7.2010) מספרים ארז ארליכמן ו-AP על מחאתם של פעילים לזכויות בעלי-חיים נגד עינוי פרים למטרות בידור בספרד, במסגרת "מלחמות פרים" והרצת פרים ברחובות. המאבק הציבורי בנושא הוביל לאחרונה להצבעה נגד "מלחמות פרים" בפרלמנט של קטלוניה, והכרעה בעניין צפויה להתקבל בקרוב.
 

תזונה ומתכונים

וואלה! תפוחים. בטור "שלגיה, לתשומת לבך" (8.7.2010) מציע אורן גולדפינגר מתכונים שונים על בסיס תפוחים: משקה תפוחים, סלט עשבי תיבול, תפוחים ודלורית, ודפי אורז עם תפוחים וחמוציות.

 

nrg מעריב סלק. בטור "בטעם ארגמן: סלט סלק מעורר תשוקות רדומות" (5.7.2010) מציגה שחר שילוח מתכון לסלט עדשים שחורים וסלק.

 

וואלה! שמן זית. בטור "פרשת האי היווני" (4.6.2010) מגישה עופרי זוטא מתכונים על בסיס שמן זית ופירות: קראמבל פירות ועלי פילו במלית תפוחי עץ.

 

ynet ירקות. בטור "3 הפתעות עם ירקות" (8.7.2010) מגיש השף יואב בלימן מתכונים לסלט עגבניות, ארטישוק בשמן זית, וירקות מאודים בשמן זית.  

פינת התזונה
צזיקי בטחינה

מרכיבים (2 מנות)
2 מלפפונים גדולים
חופן שמיר קצוץ
4 כפות טחינה משומשום מלא
שום קצוץ
כף לימון סחוט טבעי
מלח לפי הטעם
מים קרים
 
הכנה
  1. קוצצים את המלפפון לריבועים קטנים.
  2. מערבבים את הטחינה עם מים קרים עד שמתקבל מרקם דליל ואחיד.
  3. מוסיפים את כל שאר המרכיבים ומערבבים היטב.
 
מתכון וצילום: נטלי שוינקלשטיין, מתוך הבלוג מתכונים בריאים מצולמים

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), דדי שי, כנען עוזיאל, חגי כהן

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן