זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

עגלי חלב בהארץ

לכתבה "התקנות מתעכבות, אך חקלאים משפרים מיוזמתם את תנאי המחיה של עגלי החלב" (7.11.2005, עמ' א8) מאת תמרה טראובמן (הרביעית בסדרה החשובה "חוות החיות") כותרת אופטימית. טראובמן ביקרה במחולה, שם נראה כי שיטת הגידול כיום אמנם גרועה פחות  – במידה ניכרת  – משיטות הגידול המוכרות של "עגלי חלב", הכוללות כליאה בצינוק ושלילת מזון ונוזלים חיוניים. כל זאת ביוזמת בעל המשק. עם זאת, הצהרתו, שרמת ההמוגלובין של העגלים במשקו זהה לרמת ההמוגלובין של עגלים רגילים (עדות לכאורה לתזונה תקינה) טעונה בדיקת דם ולא הצהרה גרידא. על המשק השני, במושב כפר יהושע, מדווחת טראובמן  – מבלי לספק כל רמז למקור שעליו היא מסתמכת  – שבעל המשק החל ליישם את השיטה הנהוגה במחולה. במשק לייכט במושב בצרה, לא מצאה טראובמן שיפור בפועל אלא הצהרות בלבד מפי בעל המשק, כאילו המצב שם השתנה. כזכור, ב-3.10.2005 הגישה אנונימוס תלונה נגד בעל המשק על הצמאת העגלים במקום. תמונות העגלים הלועסים דליים ריקים לקוחות מסרט שצילם צוות אנונימוס במשק.

בכתבה מובאת תגובה קצרה של משרד החקלאות, ללא הערות הכתבת. בתגובה, מצוין ש"כתיבת תקנות אורכת זמן"  – מבלי להזכיר שוועדה מקצועית של המשרד השלימה כתיבת המלצות ביוני 2002 ומאז נוקט המשרד סחבת, וכי טיוטת התקנות שהציע לאחר לחצים, נדחתה בכנסת כי ביקשה להעניק חסות של חוק להתעללות במשך עשר שנים. עוד נמסר בתגובת המשרד, שבאנגליה "ענף עגלי החלב לא נאסר". אולם התקנות האנגליות לרווחת חיות משק משנת 2000 אוסרות את רוב הפרקטיקות המזוהות עם "עגל חלב" (כגון התנאים שנצפו בבצרה): בידוד לאחר גיל חודשיים, כליאה בתאים זעירים, מניעת מזון מוצק והצמאה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

לחוק האנגלי: 

Statutory Instrument 2000 No. 1870, The Welfare of Farmed Animals (England) Regulations 2000.

ידיעות חיפה הפגנה. בכתבה "פעילי אנונימוס הפגינו נגד הצמאת העגלים" (11.11.2005, עמ' 56), מדווחת מיכל ירון, על הפגנת אנונימוס בחיפה.

הפגנה נגד ניסויים בקופים בבר-אילן

ההפגנה תתקיים ביום א', 13.11.2005, בשעה 11:00, באוניברסיטת בר-אילן, שער הרכב. ארגון: תנו לחיות לחיות. לפי הודעת הארגון, במכון לחקר המוח באוניברסיטה כלואים כעת שישה גורי קופים, ופרופ' אבלס וד"ר סלובין עושים בהם ניסויים במחקר בסיסי (לא למטרות רפואיות). הנהלת האוניברסיטה לא שעתה לדרישת הכנסת להקים ועדה אתית מיוחדת, היא מסרבת להידבר עם הארגונים להגנת בעלי-חיים ומסרבת לקיים דיון ציבורי בסוגיית הניסויים בבעלי-חיים בחקר המוח.

 
ידיעות אחרונות ניסויים בקופים. בכתבה "בשם המדע" (במהדורה המודפסת: 24 שעות, 7.11.2005,  עמ' 2) מציגה אתי אברמוב את המחלוקת סביב ניסויים בקופים, בעקבות קניית קופים על-ידי אוניברסיטת בר-אילן.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

 
עוד בעיתונות הישראלית

מעריב סופשבוע השמדת עופות. בכתבה "על השחיטה" (11.11.2005, עמ' 36) מספרת עדי כץ בפירוט על השמדת 200 העופות בפינת החי של קיבוץ חצרים, בפקודת משרד החקלאות שסירב לכל אלטרנטיבה, בעקבות חשד למחלת ניוקאסל. אנשי הקיבוץ מוצגים בכתבה כקורבנות, אולם הם כבר מתכננים לאכלס את הכלובים בעופות חדשים. לבסוף, משרד החקלאות מאשים את הקיבוץ בכל.

תגובות: מעריב סופשבוע, ת.ד. 20010, תל-אביב. פקס: 03-5632065  דואל:  sofash@maariv.co.il

nrg מעריב ניסויים בחיות באירופה. בטור "כימילכוד 22" (9.11.2005)  מציגה ענת רפואה ידיעה על תוכנית חדשה של נציבות האיחוד האירופי, המבקשת להפחית את מספר הניסויים שנערכים בחיות באיחוד מ-11 מיליון בשנה ל-9 מיליון, הודות לשימוש גובר בחלופות לניסויים בחיות, זולות ואמינות יותר. אולם הפרלמנט האירופי מבקש להעביר תקנות, שיחייבו בדיקה מחודשת של 30 אלף כימיקלים והגדלת מספר הניסויים בחיות ב-3.9 מיליון בשנה. רפואה מסבירה את האינטרסים הכלכליים שעומדים מאחורי התקנות הדרקוניות. 

כתבה נוספת: סוכנויות הידיעות, "התעשייה מוכנה להפחית את מספר הניסויים בחיות, הפוליטיקאים חושבים אחרת", הארץ, 8.11.2005.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg  מעריב   ויוויסקציה   במכללה.    בכתבה    "בתוכנית    הלימודים:    ניסויים   בבע"ח" (9.11.2005) מדווחת עדי הגין על יוזמה של המכללה האקדמית ת"א-יפו להקים מעבדה לניסויים בחיות, בראשות חנן פרנק. הקמת המעבדה תמוהה במיוחד לאור העובדה, שמדובר במוסד להוראה ולא למחקר. לפרטי התקשרות עם יחידות המכללה.

מעריב  כפרות.  בכתבה  "הצעת  חוק:  לאסור  קיום  מנהג  'כפרות'" (10.11.2005, עמ' 24) מדווח אריק בנדר על הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ רשף חן (שינוי) לאסור עינוי תרנגולים עבור "כפרות". ח"כ משה גפני (דגל התורה) הגיב בהתייחסות ל"פסק הלכה של הרב אלישיב ושל כל גדולי הרבנים שאם מנהג זה גורם לצער בעלי-חיים אסור לעשותו. אבל, אם המנהג יוגבל בחקיקה, זה יגרום למלחמות דת ואז נצטרך להיות נגדו."

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

nrg   מעריב    כלבת.    בידיעה   "חתולת    הבסיס    נדבקה   בכלבת" (8.11.2005) מדווח יובל לידור על חתולה מאומצת בחרמון, שמתה מכלבת. זוהי הזדמנות להזכיר למטפלים בחתולים ובכלבים בצפון לחסן את החיות.

דרוש/ה

דרוש/ה משווק/ת בטלפון (טלמרקטינג) לתוכנית ההרצאות של אנונימוס ולגיוס כספים לעמותה. לפרטים: רותם rotem_eyal@yahoo.com

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, והוא מורכב ממדריכים, אשר רכשו ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

לפרטים ולתיאום, פנו לאבימור: avimor18@gmail.com טלפון: 03-6204878

לחם בריאות בעמק הטל

סדנה להכנת לחם מחמצת ולחם שאור, שילוב טופו בלחם ואפיית מגוון לחמים, תתקיים בעמק הטל (ליד רחובות), 18.11.2005 בשעות 12:30-09:30, בהנחיית אורנית חומש. מחיר: 50 ש"ח או לפי היכולת. הרשמה: info@emekhatal.org או 050-6670183.

הודעות קבועות

דוכני הסברה בנהריה (עומר גינזבורג: 0525-305006)

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@yahoo.com)

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: tultul22@walla.co.il)

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. הנאשמים: יצואני כבשים
כתב-אישום נגד חברת משלוחים חיים באוסטרליה

מיליוני כבשים נשלחים מאוסטרליה לשחיטה במדינות אחרות. המסעות הממושכים והאכזריים ביותר בעולם נערכים למזרח התיכון, ובכלל זה לישראל. בשנת 2003 פתח הארגון Animals Australia בצעדים משפטיים נגד חברה אחת, בעקבות תקלות שגרתיות במשלוח כבשים לכוויית. בימים אלה הוגש נגדה כתב-האישום.

טחנות הצדק טוחנות לאט
בינואר 2005 הבאנו עדכון על ניסיון הארגון Animals Australia להביא להרשעת בעלי אוניית התובלה "אל כוויית" בעבירה על חוק רווחת בעלי-החיים של מערב אוסטרליה. במוקד התלונה עמד מסע של 103,222 כבשים מנמל פרמנטל (פרת') שבמערב אוסטרליה לכוויית, בנובמבר 2003. התלונה הוגשה בדצמבר, ובמרץ 2004 התנערה המשטרה מאחריות והעבירה את החקירה לארגון בעל סמכויות, RSPCA. ביוני חשפה תוכנית טלוויזיה ניגודי אינטרסים בעניין החקירה בתוך RSPCA, ובעקבות זאת העביר Animals Australia את התלונה למנהלת הכללית של המחלקה לממשל מקומי ופיתוח אזורי. המנהלת לא פעלה כנדרש. ב-24.1.2005 פנה עורך-דין מטעם Animals Australia לבית-המשפט העליון של מערב אוסטרליה בבקשה שיאיץ במנהלת לבצע את עבודתה. תוך ארבעה ימים הודיע בית-המשפט, שלעתירה יש בסיס ושימוע ייערך ביולי 2005. ביולי מינה פרקליט המדינה בלש משטרה לחקור את התלונה במשותף עם הממשלה ועם משרד פרקליט המדינה. שנתיים לאחר ביצוע העבירה, ב-10.11.12005, הגישה משטרת מערב אוסטרליה, בשם ממשלת המדינה ומשרד פרקליט המדינה, כתב-אישום נגד חברת Emanuel Pty Ltd ושניים ממנהליה, על הפרת חוק רווחת בעלי-החיים המקומי.

החקירה הסמויה
הבסיס העיקרי למהלך המשפטי הוא חקירה סמויה שנערכה בכווית במשך שמונה ימים לאחר עגינת ה"אל כוויית". החוקרים היו לין ווייט, שהצטרפה ל- Animals Australia לאחר 18 שנות עבודה במשטרת דרום אוסטרליה, וחוקר מטעם הארגון הבריטי CIWF, שזהותו נותרה סמויה, אך נמסר שיש לו ניסיון רב בעבודה עם המשטרה ועם המכס בבריטניה. החקירה לא נערכה בגלל תקרית מיוחדת, אלא משום שכוויית היא היבואנית הגדולה של בעלי-חיים מאוסטרליה: 1.5 מיליון כבשים חיים בשנה, וכן עגלים ואיילים. בנוסף לכך, במהלך אסון הקורמו אקספרס אמר הווטרינר הראשי של ממשלת אוסטרליה, ד"ר גארדנר מוריי, שלפי בדיקה שביצע, מצב הכבשים על הקורמו אקספרס היה טוב יותר ממצבם של הכבשים בשני משלוחים אחרים מאוסטרליה לכוויית. ה"אל כוויית" היא האונייה הגדולה ביותר בין כלי השיט המובילים בעלי-חיים מאוסטרליה.

"אל כוויית": מעל מאה אלף כבשים באונייה אחת (Animals Australia)

בנמל כוויית סיטי
החוקרים מצאו, שאלף כבשים לפחות נספו במהלך המסע. הם תיעדו חיות מתות וגוססות, זיהומי עיניים חמורים ועיוורון, ופצעי טראומה. בפריקת הכבשים לנמל, נרמסו חיות חולות ופגועות בפרסות חברותיהן, משום שאיש מבין העובדים הרבים במקום לא טרח לעזור להן. העובדים הרבו להכות את הכבשים במקלות מבלי להבין כיצד לגרום לכבשים לנוע בכיוון מסוים ללא שימוש אלימות. החוקרים עקבו אחר הכבשים למכלאות של שלושה יבואנים, במרחק חצי שעה מהנמל, במדבר.

מתוך החקירה; מימין: במהלך הפריקה, נמצאו כבשים מתים והפועלים גררו אותם לצד הסיפון

משמאל: בהיעדר עזרה מהפועלים, כבשים חלשים נרמסו בפריקה

שווקים בכוויית
מהמכלאות (שאת הנעשה בהן לא הצליחו החוקרים לראות היטב) הובלו הכבשים לשווקים. בשוק נראו אנשים גוררים כבשים על הקרקע בתנוחות משונות. לעתים קרובות משכו את הכבש באוזניים כדי לזרזו. רגליהם של כבשים רבים נקשרו בחוט תיל. ההובלה נעשתה בתא המטען של הרכב, כאשר הטמפרטורה בצל הגיעה עד 45 מעלות. במקרה אחד ראו החוקרים אנשים דוחסים שלושה כבשים גדולים מאוד בכוח רב לתא מטען אחד. בשוק החיות המרכזי נצפו גם איילים אדומים מאוסטרליה. החוקרים עקבו אחר אייל אחד, שנאבק ככל יכולתו עד שנקשר בקרניו בתיל, כשראשו מדמם והוא מתנשם בכבדות. בשווקים קטנים יותר נראו כבשים במכלאות קטנות, בסמיכות לחדרי שחיטה מזוהמים.

מתוך החקירה; מימין: קונים סוחבים עגלים מהשוק לתא המטען של רכב פרטי

משמאל: פועל גורר כבש ברגלו למשחטה

שחיטה מאולתרת בכוויית
החוקרים עקבו אחר כבש שנקנה בשוק לשחיטה עבור טקס חנוכת חנות תכשיטים. רגלי הכבש נקשרו בתיל. הוא נמשך מהמכונית ברגלו, שנשברה מעומס המשקל. הכבש גם הושלך לקרקע. השוחט חיכה עשר דקות לאיש דת שיגיע, ואז שחט ללא נוכחותו. ארבע דקות לאחר חיתוך הגרון, הכבש עדיין התעוות בכאב. אז ניגש שוחט אחר לבצע חתך נוסף. לאחר דקה, הכבש עדיין התעוות אך כנראה כבר לא היה בהכרה. בשלב זה החל השוחט לבתר אותו. לפי תג האוזן של הכבש, מקורו ליד Bunbury במערב אוסטרליה.

שחיטה ממוסדת בכוויית
החוקרים תיעדו שחיטה בשתי משחטות בכוויית סיטי. שתי המשחטות לא עמדו בדרישות החלאל (המקבילה האיסלאמית לשחיטה כשרה): בנוסף על הפרת טקסים דתיים מסוימים, הכבשים נשחטו במספר חיתוכים, קשורים בגפיהם, תחת יחס אלים ובנוכחות חיות אחרות. כל אלה אסורים לפי חוקי החלאל. במשחטה הגדולה שבה ביקרו החוקרים, שוחטים 3,000-2,000 כבשים אוסטרליים בלילה. כבשים שהגיעו ב"אל כוויית" נגררו כשרגליהם תפוסות בידי הפועלים, והכבשים נאבקים בכל כוחם להשתחרר. הפועלים נאבקו בכבשים כדי להפוך אותם על הגב, והחוקרים הבחינו במקרה אחד בכבש שירכו נקעה ממקומה במהלך מאבקו להשתחרר. לקראת השחיטה, הפכו את הכבשים בשורה מעל לתעלת ניקוז, כאשר כבשים רבים מוטלים על כבש שנשחט שניות קודם לכן. השחיטה הייתה איטית, לעתים בשלוש תנועות סכין. החוקרים הבחינו במקרים רבים, שבהם כבשים מצמצו והרימו את ראשיהם לאחר החיתוכים – עדות מובהקת למצב של הכרה ויכולת לחוש כאב ואימה. כבשים שהתגודדו בפינת החדר נאלצו לראות את חבריהם נשחטים.

החוק האוסטרלי
לפי דיווח Animals Australia, מספר פרקטיקות שנצפו בכוויית אסורות לפי החוק האוסטרלי:

היעדר התערבות לעזור לחיות חולות ופגועות במהלך הפריקה ואחריה
גרירת כבשים ברגליהם
ריסון כבשים על-ידי קשירת גפיהם בתיל
הובלת חיות בתא המטען של מכונית
גרימת מצוקה וטיפול בלתי הולם באיילים בשוק כוויית
חיתוך הגרון של כבשים בהכרה מלאה (גם שחיטת חלאל באוסטרליה מותרת רק לאחר הימום חשמלי)

לפי כתב-האישום של הרשויות האוסטרליות, חברת Emanuel Pty Ltd הפרה את הסעיפים הבאים בחוק רווחת בעלי-החיים של מערב אוסטרליה:

19 (1) לא יתאכזר אדם לבעל-חיים; [ובכלל זה:]
19 (3) (א) הובלת בעל-חיים באופן העלול לפגוע בו;
          (ב) כליאת בעל-חיים באופן שעלול לגרום לו פגיעה בלתי הכרחית;
          (ד) הימנעות מאספקת מזון הולם.

אם כן, גם אם בעלי החברה אינם נושאים באחריות חוקית לכל מה שנעשה לכבשים בכוויית, אולם נראה שיש די והותר עבירות כדי להרשיעם על מה שנעשה לכבשים כשעדיין היו ברשותם.

מהלך היסטורי
גלניס אוגג'ס, מנהלת Animals Australia, מסרה לעיתונות:

"כתב-האישום הזה הוא המשמעותי ביותר שהוגש אי-פעם בכל הנוגע לחוקים להגנה על בעלי-חיים באוסטרליה. כעת זה כבר לא עניין של בריתות פוליטיות או שיקולים כלכליים – כעת מוטל על המערכת המשפטית של מערב אוסטרליה לקבוע אם המשלוחים החיים מפרים את חוק רווחת בעלי-החיים."

עו"ד הארגון, מרטין בנט, אמר:

"המשלוח הנדון של כבשים חיים היה משלוח טיפוסי לתעשייה בכל הנוגע לטיפול בכבשים ולשיעור התמותה, ובתור שכזה, לתוצאות המשפט עשויות להיות השלכות נרחבות על הטרגדיה של המסחר בכבשים חיים בכלל."

מסר דומה נשמע מפי החקלאים, אמנם מטעמים שונים. התאחדות החקלאים של מערב אוסטרליה מסרה לרשת ABC, שאם התביעה תצליח, יהיה בכך איום על כל תעשיית המשלוחים החיים של אוסטרליה.

מקורות

“Live Export Company Charged With Animal Cruelty”, Animal Australia, 10.11.2005.
“Animals Australia Live Export ‘Al Kuwait’ Cruelty Complaint”, Animal Australia, November 2005.
“Kuwait Investigation Report”, Animal Australia, November 2005.
“Firm Charged over Cruelty in Live Sheep Exports”, ABC, 10.11.2005.

3. ארנבונים והמגע האנושי
תעשיות הארנבונים: בשר, פרווה וצמר, כתבה שלישית

בכתבות קודמות הראינו שתעשיית הארנבונים העולמית אינה זוכה לתשומת-לב רבה למרות היקפה הגדול, וסקרנו את תנאי הכליאה הקשים אשר נהוגים בתעשייה. השבוע אנו סוקרים את הטיפול הישיר בארנבונים בתעשייה ומזכירים: בישראל משווקים פרוות וצמר מארנבונים.

פחד, מאבק וכניעה
ארנבונים בשבי עוברים טיפולים רבים מידי אדם. הם מבויתים דיים כדי שניתן יהיה להרגילם בקלות יחסית למגע אדם מוכר. בכך ניתן לצמצם את החרדה שהם חווים תחת הטיפולים ולצמצם גם את המאבקים חסרי הסיכוי של הארנבון ואת הסכנה שייפצע במהלכם. מחקר חדש אף מראה, שמגע אנושי בסמוך לזמן ההנקה בשבוע הראשון לחיי הגורים, מפחית במיוחד את תגובות הבהלה שלהם. אולם ספק אם מחקר זה ודומיו ישפיעו על הנעשה בתעשייה. בתור חיות קטנות, הארנבונים חששנים מטבעם והם קורבנות נוחים לטיפול אגרסיבי במיוחד – למשל: הרמת הארנבון כשהוא תלוי באוזניו. כל טקסט הדרכה לטיפול בארנבונים ממליץ להרים ארנבונים מהגב או מתחת לגוף ומסתייג מהרמת הארנבונים באוזניהם, אולם האזכור הנפוץ של שיטה זו מעיד, מן הסתם, על שכיחותה. בטקסט הדרכה למגדלי ארנבונים, מבהיר ארגון המחקר המדעי והתעשייתי של אוסטרליה (CSIRO) מהם השיקולים שעשויים לעצור חקלאים מאלימות יתרה:

"יש לטפל בארנבונים בזהירות כי טיפול גס עלול לגרום נזק בלתי הפיך לשרירים ועלול להפחית מערך הפגר."

ההגנה שמציע CSIRO איננה לארנבונים דווקא:

"ארנבונים ינשכו וישרטו את המטפל שלהם אם הם במצוקה או מפוחדים ולכן נבון ללבוש כפפות כותנה כדי להגן על ידיך."

ספר ההדרכה לגידול ארנבונים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מציין מהו הנזק הצפוי לארנבונים:

"אם החיה נאבקת והיצרן מרגיש שאינו יכול לשלוט בה, עדיף פשוט לשמוט אותה כדי שהיא תיפול על ארבע רגליים ואז להרימה שוב כראוי לאחר שתיים-שלוש שניות. אם המגדל שומר על אחיזתו בארנבון נאבק, הוא מסתכן בכמה שריטות מרושעות ועלול אפילו לשבור את עצם הגב של הארנבון."

טיפול בדילול
ארנבונים מקבלים חיסונים וטיפולים רפואיים מסוימים, בעיקר דרך מי השתייה. אולם כפי שממליצים מדריכי הקולג' החקלאי באוניברסיטת וושינגטון:

"הדרך הטובה ביותר לשמור על החיות שלך בריאות היא להתרחק מחיות חולות או בעלות טפילים או בעיות עור, נשימה או עיניים... אם יש לך ארנבון חולה, בודד אותו."

מעבר לכך, לא משקיעים הרבה בטיפול בארנבונים, ומעדיפים לחסל חיות חולות, חלשות ובלתי רווחיות מטעמים אחרים – "דילול" בעגה החקלאית. ה"דילול" מתחיל בינקות, במקרה שנקבה ילדה גורים רבים מכפי שהיא או שכנותיה יוכלו להיניק בקלות. החקלאים "מדללים" את רוב הזכרים וכל נקבה שמסרבת להזדווג במהירות, לטפל בגורים, או שאינה "מייצרת" גורים בריאים בכמות מסחרית. לפי אוניברסיטת וושינגטון, מחצית מהנקבות מתות ו"מדוללות" בשנה, ולפי FAO, במשקים אינטנסיביים עלולים "לדלל" עד 10% מהנקבות שבמכלאה בחודש.

הפריה "טבעית"
ההפריה הטבעית ביותר במשקי ארנבונים כרוכה בהתערבות אנושית רבה. בדרך-כלל, מחזיקים את הנקבות בנפרד מהזכרים. כדי לאפשר הזדווגות, לוקח עובד המשק את הנקבה מתוך הכלוב שלה ומניח אותה בכלוב של זכר. במצב זה, ההזדווגות אמורה להתרחש תוך עשרים שניות עד שתי דקות, והמסע מן הכלוב ובחזרה אמור להימשך עד חמש דקות. אולם לא כל הנקבות מקבלות חיזור-בזק שכזה. יש הנאבקות בזכר, ואז אמור העובד להוציא אותן מיד. עם זאת, המלצת אוניברסיטת וושינגטון היא, שהעובד יחזיק את הנקבה בכוח כדי שהזכר יבעל אותה. שיטה אחרת היא השארת הנקבה עם הזכר, עד מספר יממות, אולם כאן מזהירים ש"החיות עלולות לפצוע זו את זו באופן תמידי". יש המחזיקים מספר נקבות בכלובים, שפתוחים לפרוזדור המקשר ביניהם. לזכר יש גישה לפרוזדור והוא יכול להזדווג עם הנקבות ללא הגבלה. כדי למנוע מהן לעבור מכלוב לכלוב, קושרים אותן בצווארן לכלוב שלהן. השיטה הקרובה ביותר למצב הטבעי היא כליאת זכר בין עשר נקבות, אולם בשבי יש לנקבות נטייה להרוג את גורי שכנותיהן.

הזרעה מלאכותית
באירופה גובר השימוש בהזרעה מלאכותית בארנבונים. כדי לחלוב זרע מהזכר, מכניסים לכלוב שלו נקבה, ועובד המשק מחזיק את הזכר כשבין רגליו פות מלאכותית עם מבחנה. הפליטה אמורה להתרחש מספר שניות לאחר הכנסת הנקבה לכלוב. באיטליה ובצרפת יש כיום מרכזים, שמתמחים בחליבת זרע מארנבונים. בעלי המשקים קונים מהם זרע ומפרים את הנקבות בהזרעה מלאכותית. תהליך ההזרעה נפתח בהזרקת הורמון לנקבה כדי לעורר אותה לבייץ. בהזרעה עצמה מוחזקת הנקבה על-ידי שני אנשים. הנקבה עוברת את התהליך שוב לאחר 21 יום למקרה שההזרעה הראשונה נכשלה. במשקים אינטנסיביים באירופה, במקרה שהנקבה הרתה, היא תוזרע שוב תוך 48 שעות לאחר לידת הגורים.
 
מישוש, קעקוע, סירוס
לפי אוניברסיטת וושינגטון, עובדי המשק ממששים את הנקבה 17 ימים לאחר ההרבעה כדי לחוש אם היא הרה. העובדים מוזהרים: "השגרים יאבדו אם הנקבות מטופלות בגסות". הלידה מתרחשת לעתים על רצפת הרשת של הכלוב ולא בתיבת הקינון – מסיבות שאינן מוסברות בדברי ההדרכה (מתוך הפרעה נפשית שנובעת ממצוקה? בגלל זיהום בתיבה?). על העובד מוטל להכניס את הגורים במהירות לתיבה המרופדת, והאם אמורה להיכנס בעקבותיהם ולהיניק; "אם אין תגובה תוך כמה שעות, שים את האם בתיבת הקינון והחזק אותה עד שהגורים יתחילו לינוק." גורים שהועברו מכלוב לכלוב וצעירים המושארים בחיים לרבייה, עוברים קעקוע של מספר זיהוי באוזן, באמצעות דקירות מחט. זכרים שהושארו בחיים לאחר גיל שלושה חודשים (למשל: בתעשיית הפרווה) – עוברים סירוס. לפי FAO, אדם אחד אוחז ברגלי הארנבון כשהוא הפוך, בעוד שהשני חותך את שק האשכים ואת האשכים, וחותך או מרסק את הצינוריות המחברות אותם לבטן. הטיפול הרפואי היחיד שמוזכר בהדרכה הוא מריחת יוד "כי הוא [הפצע] מחלים תוך חמישה או שישה ימים" – אין רמז לשימוש בהרדמה.

איור הסבר "סירוס ארנבון זכר צעיר". מתוך ספר ההדרכה מאת Lebas ואחרים (בהוצאת FAO), פרק 7.

אנגורה: גזילת צמר
גזעי האנגורה הם בעלי שיער ארוך במיוחד והם מנוצלים לתעשיית הצמר. הרוב הגדול של צמר האנגורה בעולם מיוצר בסין. צמר הנקבות ארוך יותר ולכן הורגים את הזכרים בגיל צעיר, בעוד שהנקבות מוחזקות כשלוש שנים, מורבעות לעתים רחוקות ועוברות הורדת שיער אחת ל-100-90 יום. הורדת השיער מתחילה בריסון אלים, למשל: על-ידי מתיחת רגלי הארנבון לכיוונים שונים וקשירתן ברצועות למתקן ריסון. לפי מידע מאוניברסיטת דקוטה הדרומית, "יש להפעיל שיטות טיפול וריסון הולמות כדי להבטיח הגנה מפני שריטות וחתכים תוך כדי התהליך." לפי FAO, בסין נפוץ גז של ארנבוני אנגורה באמצעות מספריים, ובמרכז אירופה ובדרום אמריקה משתמשים במגזזה חשמלית. מאבק הארנבון בגוזז עלול להוביל לחתכים מדממים מהמספריים או המגזזה. שיטה אחרת, שנאסרה במספר מדינות מטעמי התאכזרות, היא מריטת שיער. המריטה, ביד או בעזרת מסרק, אמורה להיערך תוך כדי הערכת מידת הרפיון של השיער ומריטת שערות רפויות בלבד, בהתאמה לנשירה הטבעית. בצרפת משתמשים מאז שנות השמונים בתוסף מזון, הגורם לרפיון השיער. מורטת מנוסה ממישיגן מסבירה, שהמריטה נמשכת 45 דקות לארנבון אחד על-ידי מורטת לא מנוסה, וזמן העבודה יורד עד 20 דקות עם הניסיון. במשך כל הזמן הזה, הארנבון מרוסן בתנוחות שונות, כשמורטת לא מנוסה עלולה לתלוש שערות המחוברות לגוף בחוזקה. הארנבונים, ובעיקר הצעירים, מנסים לבעוט ולנשוך ככל יכולתם.

גז ארנבון אנגורה בניו זילנד

הריסון האגרסיבי איננו חלק מייעול תעשייתי: המדובר במשק הפתוח לתיירים והתמונה צולמה במהלך הדגמה לתיירים

גז ארנבון אנגורה בסין (FAO)

אנגורה ללא צמר

ייסוריהם של ארנבוני האנגורה לא מסתיימים במריטה או בגז, אלא הם ממשיכים עם חשיפת גופם הבלתי מוגן לקור, לפי FAO:

"רוב האבדות של אנגורות בוגרים מתרחשות במהלך הימים שלאחר איסוף השיער מכיוון שהחיות מתקשות אז לשמור על שיווי המשקל התרמי. הן הופכות רגישות במיוחד לחיידקי נשימה... קצב החידוש השנתי של הלהקה הוא 35-25%."

ארנבון אנגורה בכלוב חשוף לאחר הגז (תצלום תיירות בניו זילנד)

לפי ההנחיות לחקלאים, חובה לספק לארנבון סביבה מבודדת או חימום במשך שבועיים

בשבוע הבא נביא את הכתבה אחרונה בנושא תעשיית הארנבונים

מקורות

Pegg Thomas, “The Gentle Art of Plucking an Angora Rabbit”, Bella Online, accessed 11.11.2005.

"Inside the Wool Industry", People for the Ethical Treatment of Animals (PETA), accessed 11.11.2005.

"Raising Rabbits: Helpful Suggestions for Beginners", College of Agricultural, Human, and Natural Resource Sciences, Pullman, Washington, accessed 1.11.2005.

"Meat Rabbit Farming - An Introduction", CSIRO Australia, accessed 1.11.2005.

K. Csatádi, K. Kustos, Cs. Eiben, Á. Bilkó and V. Altbäcker, “Even Minimal Human Contact Linked to Nursing Reduces Fear Responses Toward Humans in Rabbits”, Applied Animal Behaviour Science 95 (1-2), November 2005, pp. 123-128.
Janice C. Swanson, and James I. McNitt, "Rabbits", South Dakota State University, updated 19.10.2004.

F. Lebas, P. Coudert, H. de Rochambeau and R.G. Thébault, The Rabbit - Husbandry, Health and Production (revised version), Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), Rome, 1997.

A. L. Podberscek, J. K. Blackshaw and A. W. Beattie, “The Effects of Repeated Handling by Familiar and Unfamiliar People on Rabbits in Individual Cages and Group Pens”, Applied Animal Behaviour Science 28 (4), January 1991, pp. 365-373.

4. פינת התזונה: מאפינס שוקולד

החומרים (כ-10 מאפינס)

כוס וחצי קמח
כוס סוכר
2 כפות קקאו
2 כפיות אבקת אפייה
חצי כפית מלח
כף חומץ
רבע כוס שמן
כפית תמצית וניל
כוס מים חמים
חצי כוס שוקולד צ'יפס 

אופן ההכנה

1. מערבבים בקערה את כל החומרים היבשים – קמח, סוכר, קקאו, אבקת אפייה ומלח.
2. מוסיפים את השמן, תמצית הווניל, החומץ והמים, ומערבבים.
3. מוסיפים את השוקולד צ'יפס ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מעבירים את התערובת לתבנית למאפינס (ממלאים עד לשלושת רבעי כל שקע), ואופים כ-20 דקות.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון