זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

עבודה משרדית בתל-אביב

לאנונימוס דרושים/ות מתנדבים/ות לאיוש המשרד, הכולל מענה לפניות הציבור בטלפון, באינטרנט ובדואר. דרושה התחייבות לשנת התנדבות (לא בהכרח ברציפות). הפעילות מתקיימת לפחות אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים או/ו הערב, למשך שלוש שעות. לפרטים: info@anonymous.org.il 03-6204878

רגשות בירושלים

ב-21.11.2006, בשעה 20:00, ייערך במועדון האמנויות דיילה מפגש בנושא "להסמיק עם הדגים – על רגשות, בעלי-חיים וא/נשים: ערב של שיחה, כיבוד, וכבוד לרגשות – של בעלי-חיים אנושיים ולא-אנושיים." הכתובת: דיילה, שלומציון המלכה 4,  ירושלים. לפרטים נוספים: 03-6204878

משמרות בחיפה

משמרות מחאה נגד ההטעיה על אריזות הביצים מתקיימות מדי שבוע ביום ב', בשעה 19:00-17:00, במרכז זיו בחיפה (רח' טרומפלדור, פינת ברל כצנלסון). המשמרות יבוטלו אם מזג-האוויר לא יאפשר לקיימן. לפרטים נוספים – דנה: 050-6353733

דרושה משפחה צמחונית

פרויקט טלוויזיוני ייחודי שישודר בערוץ ג'טיקס (ערוץ ילדים בלווין ובכבלים) יתעד שמונה ארוחות ערב של משפחות שונות. אחת התוכניות תוקדש למשפחה צמחונית, שצריכה לכלול לפחות ילד אחד בגיל 13-9. המשפחות ייבחרו בקרוב והצילומים ייערכו בחנוכה. צופי התוכנית יבחרו את המשפחה האהודה עליהם, וזו תזכה בטיסה משותפת ליורודיסני. משפחות המעוניינות להשתתף בתוכנית מוזמנות לפנות לאנונימוס: info@anonymous.org.il 

תלמידים/ות נגד ניצול חיות לבידור

תלמידי/ות חטיבת-הביניים "רנה קסין" (מעלות דפנה, ירושלים) החלו בשנת הלימודים תשס"ו בפעילות נגד ניצול בעלי-חיים במופעי בידור (קרקסים), תחת הסיסמה "שמים סוף לבידור אָלים!". השנה תתמקד הפעילות ביצירת קשרים עם בתי-ספר ועם תלמידים/ות ברחבי הארץ, אשר מעוניינים להצטרף ל"שרשרת בתי-ספר נגד בידור אלים", לקיים פעילות בבית-ספרם ובאזור מגוריהם, ולהשתתף בפגישה עם שרת החינוך.

צוות הפעילות שואף להקים אתר הסברה על הפגיעה בחיות בתחום הבידור, ובכלל זה: קרקסים; מופעי קוסמות (בימי-הולדת, מסיבות פרטיות וכד'); רכיבה על בעלי-חיים (כגון סוסים, גמלים ופילים); כליאת בעלי-חיים בכלובים ובאקווריומים קטנים במקומות ציבוריים כ"קישוט"; ניצול בעלי-חיים בפרסומות, בתכניות טלוויזיה ובסרטים. תיעוד של פגיעות כאלה, בצילום ובכתב, יתקבל בברכה. יש לצרף שם מקום, כתובת מדויקת ותאריך ושעת התיעוד, ובמקרה של פרסומות וכד' – מספר ערוץ, שם תוכנית/פרסומת ותאריך ושעת שידור. לפרטים: schools_for_animals@walla.com

בעיתונות הישראלית

הטעיה על אריזות ביצים. השבוע סוקר בעיתונות קמפיין "הביצה שהתחפשה": נמרוד הלפרן מציג את עיקרי נושא ההטעיה והפעילות נגדו; ובידיעות אחרונות נסקר אתר "הביצה שהתחפשה". לכתבות:

הביצה שהתחפשה", 24 שעות (ידיעות אחרונות), 5.11.2006, עמ' 10.

אילן יצחייק, "עלו ברשת מצלמות מכל העולם", ynet (ידיעות אחרונות), 5.11.2006. 

נמרוד הלפרן, "בלבולי ביצים", דה מרקר (הארץ), 10.11.2006.

אנונימוס הפיקה סרטון אינטרנט פארודי על השקרים שמפיצה תעשיית הביצים. מומלץ לשלוח את הקישור לסרטון לכל רשימת התפוצה שלך!

וואלה! אסון הובלה. בידיעה "משאית שהובילה עופות התהפכה בצפון - מאות תרנגולות ברחו" (9.11.2006) נמסר: "בצומת ישי שבעמק יזראעל התהפכה הלילה משאית שהובילה עופות. בגלי צה"ל דווח כי מאות תרנגולות שברחו מכלוביהן מתרוצצות כעת במקום התאונה. מרכז התנועה הארצי של מחוז הצפון מבקש מהנהגים לשמור על עירנות." היידעה אינה מפרטת כמה תרנגולות נמחצו כתוצאה מהתאונה.

למידע נוסף על הובלת עופות

ynet הכחדת דגים. בכתבה "חוקרים: בעוד כ-50 שנה לא ישארו דגים בים" (5.11.2006) מדווח אבי בליזובסקי על מחקר שהתפרסם ב-Science, ולפיו אוכלוסיית הדגים בימים ובאוקיינוסים מתקרבת במהירות להכחדה כתוצאה מפעילות אדם. עם זאת, באזורים מוגנים מדיג, האוכלוסייה מתאוששת. סיבה נוספת להימנע מאכילת דגים. 

ynet ביו בלי אתיקה. בכתבה "חוקרים מבקשים ליצור עוברים היברידיים של אדם ופרה" (8.11.2006) מדווח אבי בליזובסקי על יוזמה של מדענים להשתמש בביצית שנלקחה מפרה ולהזריק לתוכה חומר גנטי אנושי כדי ליצור תאי גזע עובריים. הכתבה כוללת פרסומת עצמית של הנסיינים ותגובה של ביואתיקון, הקובע שמחקר כזה "מפר את זכויות האדם". הכתבה מתעלמת מהפגיעה בפרות במחקרים כאלה. למידע נוסף על ביוטכנולוגיה

ידיעות אחרונות פרות ושום. בכתבה "פרה חדשה: בטעם שום" (6.11.2006, עמ' 24) מספקת נורית פלתר במה ליחסי ציבור מטעם משרד החקלאות, עבור תוכנית להאבסת פרות בחציר שום. זאת בעקבות מחקר שמצא, כי פרות המנוצלות לחלב סובלות מקרציות ומפרעושים, ואכילת חציר שום מביאה להרחקתם. הדברים מובאים בהקשר של פרסום בשר בקר.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

ידיעות אחרונות שליטה בפרות. בכתבה "פרה מונחית לוויין" (8.11.2006, עמ' 27; ב-ynet: "בצפון: איתור לוויני לפרות בעזרת GPS") מעבירה נורית פלתר פרסום נוסף לתעשיית הבשר מטעם משרד החקלאות, המתמקד בהתפעלות בטכנולוגיית שליטה בפרות על-ידי מתקן המוצמד לפרה ומעביר מידע עליה למרכז בקרה.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

חיות במצעד. העיתונות סיקרה השבוע בהרחבה חריגה את המאבק סביב נסיונה של "תנועת קוממיות" להצעיד ברחובות ירושלים עשרות פרות וסוסים כמפגן סמלי נגד מצעד הגאווה. עמותת תנו לחיות לחיות הגישה בקשה לצו-מניעה (3.11.2006), שנדחתה. המשטרה אישרה להצעיד שמונה כבשים, ארבעה חמורים ועשרה כלבים "בלבד". תל"ל עתרה לבג"ץ, אולם העתירה נתקלה בשופט אשר גרוניס, שקבע כי "בעת הזו לא ניתן לומר שקיים סיכון סביר לגרימת סבל או התעללות בבעלי-החיים שישתתפו בהפגנה". המפגינים הובילו לבסוף ברחובות "כמה עיזים, חמורים וכלבים". כתבות נבחרות:

יוסי דורפמן, "לא להשתמש בחיות במצעד הגאווה", msn,  3.11.2006.

"יהיו חמורים במצעד?", nrg מעריב, 6.11.2006.
אפרת פורשר ועדי הגין, "מצעד הבהמות הגיע לבג"צ", nrg מעריב, 8.11.2006.
אפרת פורשר ועדי הגין, "בג"צ הכריע ומצעד הבהמות יצא לדרכו", nrg מעריב, 9.11.2006.
אבירם זינו, "אבנים בגהה, 'מצעד בהמות' בירושלים", ynet  (ידיעות אחרונות), 9.11.2006.

הארץ (גלריה) עינוי "חינוכי". בכתבה "פינת ליטוף" (7.11.2006, עמ' ד2) מביאה ריבי רונן עדות על קיפוד שנכפה עליו לשמש שעשוע ב"חוג ליטוף" ומצטטת מדברי אחדים מהעוסקים בניצול חיות במסגרות חינוך.

הגפן טובחים בחזירים. בכתבה "חזירים מחושמלים" (8.11.2006) מדווח שמעון שגיא על שיטות המועצה המקומית ורשות הטבע והגנים להרחקת חזירים מזכרון יעקב, שנועדו בעיקרן להביא לחשיפתם ולחיסולם. לא נמסר על תוכנית לסגירה יעילה של פחי הזבל, שמוזכרים כמקור המשיכה העיקרי לחזירים. כדאי להגיב:

ראש מועצת זכרון, מר אלי אבוטבול, דואל: eliab@zy1882.co.il פקס כללי של המועצה: 04-6390304

ynet גירוש. בכתבה "איך לגרש את החולד מהגינה?" (5.11.2006) מציג תומר פרת מכשיר המשמיע רעש, שנועד להטריד חולדים ולגרום להם להתרחק מבלי לפגוע בהם.

וואלה! בשר מזוהם (1). בכתבה "נכשל נסיון הברחה של בשר מזוהם לישראל" (8.11.2006) נמסר: "700 קילו בשר שהוברח מהשטחים נתפס על ידי מפקחים של משרד החקלאות בדרך למסעדות בישראל. [...] תפיסה זו התאפשרה הודות לשתי תפיסות קודמות שהיו בשבועות האחרונים, הקשורות לשני המבריחים והודות לחומר מודיעיני."

הארץ בשר מזוהם (2). בכתבה "משרד הבריאות: אסור לנשים הרות לאכול טונה" (9.11.2006, עמ' א14) מדווחת ראלי סער, שמשרד הבריאות ממליץ לנשים הרות להימנע לחלוטין, במשך ההריון, מאכילת דגים גדולים מסוג טונה בהירה ומקרל, וכן להגביל מאוד את צריכת שאר הדגים. מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, פרופ' יונה אמיתי, הסביר כי "ההמלצה נובעת מהסכנה במצבורי כספית בדגים, שעלולים לגרום לנזק התפתחותי לעובר".

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet ירוקים. בטור "כלכלה ירוקה - שיא עונת הפטרוזיליה" (6.11.2006) מספק השף ניר צוק (שאינו צמחוני) טיפים על עשבי תיבול בשיא העונה.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון.

לפרטים – עומר: 0503-305006 omerginzburg@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה למעוניינים/ות להפעיל דוכני הסברה. בתוכנית: פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד להפעלת דוכנים במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; וואלה!

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. מסתובבים באריזונה
חוק חדש להגנת חזירות ועגלים

ב-7.11.2006 קבעו תושבי אריזונה איסור על החזקת חזירות ועגלים בתאים זעירים. זהו הישג נדיר ובחלקו אף תקדימי בחקיקה האמריקאית. לפניכם עיקרי הקמפיין, החוק והשלכות החוק.

גלגולי החוק
ב-7.11.2006 נערכו בארצות-הברית בחירות. גופים שאינם חלק מהממשל, זכאים להגיש במסגרת הבחירות הצעות חוק להצבעה ישירה על-ידי האזרחים – משאל עם. זוהי אפשרות להעביר חוקים מתקדמים, באופן יחסי, שהממשל השמרני נוטה לבלום. באריזונה, הבחירות סיפקו הזדמנות יוצאת-דופן להביא לחקיקה להגנה על חיות המנוצלות בחקלאות – תחום שמוזנח כמעט לגמרי בחקיקה האמריקאית ולא ניתן לקדמו במערכות השלטון מול הכוח שמפגינים שם בעלי ההון החקלאי. כדי להביא הצעת חוק בנושא זה למשאל עם באריזונה, נדרשו 200,000 חתימות אזרחים (באריזונה 5.13 מיליון תושבים). ביולי 2006 זכתה הצעה 204 ("חוק הטיפול ההומאני בחיות משק") ב-218,000 חתימות תמיכה, ובעקבות זאת אושרה הבאתה למשאל עם. ב-7 בנובמבר זכתה ההצעה ברוב משכנע: 11 מתוך 15 המחוזות באריזונה תמכו בהצעה, עם 61.6% מכלל קולות המצביעים (לעומת 38.4% שהתנגדו). כך הפכה אריזונה למדינה הראשונה בארצות-הברית שאוסרת תאי בידוד לעגלים ולמדינה השנייה (אחרי פלורידה) שאוסרת תאי בידוד לחזירות בהריון.

"חוק הטיפול ההומאני בחיות משק"
אלה הם עיקרי הצעה 204: 

חלק 2.
א. [...] לא יקשור אדם או יכלא חזירה במהלך ההיריון או עגל המגודל לבשר, במשק, במשך יום כלשהו או רובו, באופן שמונע מחיה זו:
1. לשכב ולמתוח את אבריה באופן מלא; או
2. להסתובב בחופשיות. [...]
ד. 5. "להסתובב בחופשיות" משמעו להיות מסוגל להסתובב במעגל שלם ללא מכשול, ובכלל זה קשירה, או במקרה של מכלאה (כולל מה שמתואר בדרך-כלל כ'תא הריון' לחזירות ו'תא עגל חלב' לעגלים) מבלי לגעת באף אחד מצדי המכלאה.

המדובר אפוא לא בחוק "רווחת בעלי-חיים" כללי שניתן לפרשנויות שונות, אלא בנוסח המכוון במפורש נגד השיטות הנהוגות בתעשיות החזירים ו"עגלי החלב". החוק אינו חל על חזירים ועגלים בהובלה, בתצוגות, בירידים וברודאו, במהלך המתה, בניסויים, בטיפול וטרינרי ובמשך שבוע לפני ההמלטה הצפויה. עברה על הוראות החוק נחשבת בתור misdemeanor class 1, והעונש המרבי הוא 2,500 דולר קנס וחצי שנת מאסר. ההצעה קובעת "תקופת מעבר" ממושכת: החוק ייכנס לתוקף רק בסוף שנת 2012.

"עגלי חלב" בארצות-הברית (Farm Sanctuary)

המאבק
הצעה 204 כוונה ללב ההסכמה הציבורית. מאחוריה עמדה קואליציית ארגונים תחת השם Arizonans for Humane Farms, שעיקר משתתפיה הם ארגוני רווחת בעלי-חיים מאריזונה, HSUS (ארגון רווחת בעלי-החיים הגדול בארצות-הברית, עם 10 מיליון חברים, מתוכם 188,000 מאריזונה) ו-Farm Sanctuary. התעמולה נגד ההצעה, מטעם תעשיות בשר החזיר והבקר, כללה את הטענה השקרית שארגון PETA הרדיקלי, באופן יחסי, הוא בין מממני הקמפיין לטובת הצעה 204 – כביכול עדות לכך שמדובר במזימה לכפות על הציבור האמריקאי טבעונות! בפועל, לא זו בלבד שבהצעה תמכו רק גופים הנחשבים כמתונים, אלא גם רוח הקמפיין הייתה אנטי-צמחונית. למשל, אחד מתומכי הקמפיין הבולטים, השריף של מחוז מריקופה, הופיע בטלוויזיה בתשדיר לטובת הצעה 204 כשהוא מבשל בשר חזיר, ואמר: "אני אוכל בשר ואני נהנה מסטייק טוב כמו כל אחד אחר. אבל אני מאמין שחיות המגודלות למזון ראויות לחיים הוגנים ולמוות רחום." בקמפיין תפסה מקום משמעותי גם ביקורת מסוג אחר על תיעוש משק החי: הנזק הסביבתי, אובדן הפרנסה של בעלי משקים משפחתיים והנזק לבריאות הצרכנים. גישה זו אפשרה לגייס תמיכה עצומה להצעה 204. בין התומכים היו לא רק ארגוני רווחת בעלי-חיים רבים וארגונים סביבתיים, אלא גם 18 פוליטיקאים מאריזונה, 12 עיתונים (אשר פרסמו מאמרי מערכת הקוראים לתמוך בהצעה), מאה עסקים וארגונים קהילתיים, 10 ארגוני דת נוצריים, 108 וטרינרים – וכן ארגוני חקלאים וחקלאים עצמאיים, המגדלים חזירים לבשר במרעה חופשי. תעשיית הבשר התגוננה באמצעות פרסום מידע שקרי על יריביה, על השלכותיו הצפויות של החוק ועל המצב במשקים (טענות אלה הופרכו על-ידי צילומים במשק התעשייתי באריזונה וראיונות עם עובדים, כפי שניתן לראות בסרטון הסברה). התעשייה גם תקפה באמצעות הצעת חוק משלה (SCR 1035). ההצעה נועדה להוסיף לחוקת אריזונה סעיף, האוסר כל הגבלה חוקית שהיא על החקלאות באריזונה, תוך ביטול כל חוק רלוונטי שנכנס לתוקף החל מראשית שנת 2006. הצעה זו נדחתה ב-14.3.2006.

חזירות בתאי הריון בארצות-הברית (Farm Sanctuary)

המצב בשטח
בארצות-הברית נשחטים כמיליון "עגלי חלב" בשנה, לאחר שארבעת חודשי חייהם עוברים עליהם כשהם קשורים בצווארם בשרשרת קצרה. באריזונה אין משקים גדולים כאלה. במדינה פועלים כ-180 משקים לחזירים, תוך מגמה מהירה של צמצום במספר המשקים, הגדלתם ותיעושם. משק אחד בלבד מביניהם רלוונטי להצעה 204 – אולם מדובר במשק ענק. המשק, במחוז סנופלייק, שייך לחברת (Pigs For Farmer John (PFFJ, וממנו נשלחים לשחיטה רבע מיליון חזירים בשנה. בכל רגע נתון כלואים בו 140,000 חזירים, ובכלל זה 13,500 עד 16,000 חזירות הרות. עד גיל 7 חודשים הן מוחזקות במכלאות קבוצתיות על רצפת בטון. בשלב זה מזריעים אותן באופן מלאכותי וסוגרים אותן בתאי הריון, שהם כלובי ברזל באורך 2.1 מטר וברוחב 60 ס"מ בלבד – מרחב שבתוכו כלואה חיה במשקל 180 ק"ג. החזירות אינן יוצאות עוד מהכלוב אלא כשמעבירים אותן לכלוב זעיר אחר – תא הנקה – לתקופות של 20 יום. לאחר שבע המלטות, בגיל שלוש בערך, הורגים אותן.

השלכות החוק

בכל הנוגע ל"עגלי חלב", החוק החדש אמור לאו דווקא לשנות מצב קיים, אלא בעיקר למנוע כניסת תעשייה זו לאריזונה. בנוסף לכך, הוא אמור למנוע חדירת משקי חזירים מתועשים נוספים לתוך אריזונה. מאחר שהחוק ייכנס לתוקף לאחר יותר משש שנות "מעבר", החזירות הכלואות כיום במתקני PFFJ לא יזכו ליהנות ממנו. עם זאת, כאשר ייכנס החוק לתוקף, סביר להניח שהשינוי לא יהיה קוסמטי בלבד, של כליאת חזירות ועגלים בכלובים מעט גדולים יותר, אלא הם יועברו למכלאות קבוצתיות. מעבר לכך, מדובר בהישג חשוב ביותר מול תאגידי הבשר האמריקאיים. הארגונים שהביאו להישג, מקווים שכעת יהיה קל יותר להעביר חוקים דומים גם במדינות אחרות בארצות-הברית.

 מקורות

Vote Yes on Proposition 204, accessed 11.11.2006.

"An Initiative Measure Proposing Amendment to Tit 13, Chapter 29, Arizona Revised Statutes by Adding Section 13-2910.07; Relating to Cruel and Inhumane Confinement of Animals”, Arizona Secretary of State, accessed 11.11.2006.

“Victory! Voters Pass Proposition 204”, Farm Sanctuary, accessed 11.11.2006.

“Surviving a Misdemeanor Charge”, ASUA Legal Services, accessed 11.11.2006.

“Election '06: Animals Win in Arizona and Michigan”, The Humane Society of the United States, 7.11.2006.

Margot Roosevelt, “Campaign '06: Treating Pigs Better in Arizona”, Time, 6.11.2006.

“Snowflake-Area Farm May Be Only One Affected by Prop. 204”, The Arizona Republic, 1.11..2006.

“Range News Endorses Those Who Don't Mislead Voters”, Arizona Range News, 25.10.2006.

“Prop. 204: YES”, Arizona Daily Star, 22.10.2006.

“A Simple Case of Decency”, The Arizona Republic, 19.10.2006.

“Oppose Arizona S.C.R. 1035 Limit on Agriculture Regulations”, Farm Sanctuary, last update: 30.3.2006.

3. ציור תיעודי מתוך התופת
כתבה שנייה על סו קו

בשבוע שעבר פתחנו בסדרת כתבות על הציירת והמאיירת, סו קו (Sue Coe), ובחנו את השילוב שיצרה בין ציור לפעילות חברתית. השבוע נעסוק בערך התיעודי של עבודתה.

"אם למשחטות היו קירות זכוכית, האם לא כולם היו צמחונים?
אבל למשחטות אין קירות זכוכית. הארכיטקטורה של משחטות היא אטומה, מתוכננת עבור הכחשה, כדי להבטיח שלא נראה אפילו היינו רוצים להסתכל. [...]
"עם פרסום הספר הזה, ג'נוסייד המינים שמתרחש במשחטות העולם אינו מוסתר עוד מן העין. הוא נחשף בפני כולנו לחזות בו."

טום ריגאן בהקדמה לבשר מת, עמ' 3

עדת ראייה גראפית
קשה לסווג את סו קו. רוב היצירות שלה מהוות שילוב של אמנות גבוהה, איור לעיתון ועבודה עיתונאית בפני עצמה. היא האמנית החיה היחידה שמיוצגת על-ידי גלריה סן אטיין בניו יורק, אשר מתמחה, בין השאר, באקספרסיוניזם אוסטרי וגרמני. בראיון ל-Media Reader הסבירה קו: "בחרתי בסן אטיין כי הם מייצגים את קתה קולביץ (Kollwitz), שאיתה אני מרגישה שיש קשר אורגני." קולביץ (גרמניה, 1945-1867) יצרה רישומים והדפסים עזים, המתארים את אומללותם של  קורבנות עוני ומלחמות – מתוך דגש על  חוויית נשים וילדים. החמלה של קו מזכירה את קולביץ, והעוצמה הרגשית שלה מזכירה את קולביץ ואת כמה מהאקספרסיוניסטים שפעלו בתקופתה. מקורות השראה בולטים אחרים של קו הם ציירי המאה ה-19: פרנסיסקו גויה בסדרת "אסונות המלחמה" שלו, והדפסים שפרסם אונורה דומיה (Daumier) בעיתונות. גויה, דומיה, קולביץ ואמנים נוספים שהשפיעו על קו, פעלו על הגבול שבין עיתונאות, אקטיביזם חברתי ואמנות. הם ציירו בתור עדי ראייה לאירועי תקופתם, בתקווה שמראה העיניים ישפיע.

ציור במקום צילום
אולם מדוע יש צורך בציור תיעודי כיום, בעולם שבו כל אחד יכול לתעד התרחשויות בווידיאו ולהפיץ את התוצאות בזול – באינטרנט ועל גבי תקליטורים? תשובה אפשרית אחת היא, שפרסום איורים בעיתון גדול, כפי שעשתה קו במשך שנים, עדיין משפיע לא פחות מאיורים במאה ה-19 – בהתחשב בתפוצתו העצומה של העיתון. אולם במקרה של קו, יש לכך סיבה מהותית נוספת, כפי שהבהירה בראיון ל-Arkangel:

"גוף העבודות שכונס תחת הכותרת בשר מת הוא מסע בין כ-40 משחטות ומכלאות, הרוב בארצות-הברית, כמה בקנדה ואחת בבריטניה. מכיוון שאסור להכניס מצלמות למשחטות, ובעיקר לגדולות שבהן, לקחתי אתי את מחברת הסקיצות שלי, ותיעדתי מה שראיתי ודיברתי עם העובדים. [...]
"אורזי הבשר [המונח האמריקאי למפעילי משחטות] יכלו לראות מה אני מציירת, זה צויר באולם ההרג, וזה היה אמת, זה לא היה צילום שאני מצלמת ואז 'לוקחת' מהם... אם הם רצו את הרישום הם יכלו לקבל אותו."

דווקא מאחר שמדובר בכלי תיעוד מיושן ולא אמין לכאורה, האחראים במשחטות ראו במחברת ובעיפרון ציוד "בלתי מזיק", שאין בכוחו לחשוף את מה שהם מבקשים להסתיר. הציור, כביכול במסורת ציירים גדולים (כגון רמברנדט) שציירו חיות שחוטות, סיפק לעתים גם סיפור כיסוי משכנע באוזני אחראים חשדנים.

ציור מוער כאמצעי תיעוד טבעי

"כאשר אנחנו לומדים רישום, אנחנו לומדים איך לחשוב ולראות. העניין באמנות הוא להאט את מהלך הזמן, לא להאיץ אותו."

סו קו בראיון ל- Media Reader Quarterly

"כאשר אני רושמת, ישנו גם זמן שאני מבלה עם הנושא, יש אינטימיות ברישום."

סו קו בראיון ל- Arkangel Magazine

הציורים של "עדי ראייה גראפיים", כמו סו קו, מפיק תוצאה אינטנסיבית יותר ממכשירי תיעוד מכאניים. ללא מכונה שמתווכת בין חושי הצופה לקורבן המתועד, עם מבט מודע וממוקד בכל פרט ופרט שיופיע על הנייר ותוך שהות ממושכת במחיצת הקורבן – ציור הוא האמצעי הטבעי לתיעוד אמפתי, בליווי הערות מילוליות ישירות על דף הרישום. אמנם, קו לא שהתה בדרך-כלל זמן רב במקום אחד, ולכן האמפתיה ניכרת יותר בציורים המוגמרים, שנוצרו בסטודיו. הרישומים מן המשחטות עצמן אינם קלים להבנה ואינם חזקים כמו ציורים מעובדים, אולם הם המסמך התיעודי האותנטי. בבשר מת מוצגים כ-40 דפי מחברת שנוצרו במשחטות. אלה שימשו את קו לאחר מכן כקטעים מקומפוזיציות גדולות יותר, ורבים מהטקסטים שרשמה במקום, מופיעים בספר כמעט מילה במילה. במחברת מתוארים ברישום בהול ובלשון קצרנית, "עז ממתינה להישחט"; "גורר עז להרג"; "כבשה מנסה להימלט"; "טביעת היד הטבולה בדם על הצמר של כבשה שנשחטה כעת"; "כבשים מיובשות מנסות להתמתח מבעד לתיבת הריסון כדי לשתות את הדם והמים שזרמו מהמשחטה"; "פרה עם סרטן בעין"; "עובד המכלאה מכה העגל שקרס ומצליף בו"; ועוד המוני פרטים אחרים. ההתחקות האטית אחר משמעות הקווים והמילים במחברת של קו, משחזרת חוויה מחליאה של סיור במשחטה עצמה.

מימין: שניים מתוך שלושה צילומי PETA שהשתמשה בהם קו ליצירת הציור שמשמאל, "מפרידים את תרנגולי ההודו החולים ומכים בהם למוות" (2000). לצפייה בגרסה מוגדלת באתר גלריה סן אטיין

ציור לפי צילום
לעומת תיעוד צילומי, הכוח של הציור של קו טמון דווקא בהיעדר היומרה לייצוג אובייקטיבי של המציאות ובנטייה המופגנת לפרשנות, תוך השמטת פרטים חסרי חשיבות והבלטת פרטים חשובים (לעתים קרובות תוך שימוש מושכל במערכות סמלים, הראויות לדיון נפרד). שיטת עבודה זו ניכרת בשימוש שעושה קו בצילומים ככלי-עזר לציור. הצילומים שהיא עצמה צילמה אינם נחשפים, אולם לעתים קרובות ניתן לזהות בעבודתה עיבוד לפי צילומים ידועים. למשל, באחד מן הציורים מתוך סדרה על שפעת העופות, "מפרידים את תרנגולי ההודו החולים ומכים בהם למוות", היא נעזרה בשלושה צילומים מוכרים שמפרסם הארגון PETA (שניים מהם מובאים למעלה). כפי שניתן לראות בדימוי התרנגול הקרוב, תווי הפנים הודגשו מאוד. אם תרנגול ההודו שבצילום נראה שקוע הרחק מאתנו בדמדומי הגסיסה שלו, ההגדרה הגראפית החריפה של קו מחזירה אותו לחיים. העין העמומה שבצילום, נפערת בחדות בציור ומפנה אלינו מבט אחרון, שתופס את המבט שלנו ויוצר קשר שאי-אפשר להתחמק ממנו. ציור אחר, ראשוני יותר, נוצר על בסיס צילום של פריקת כבשים אלימה מתוך סרט שצילם צוות אנונימוס בנמל אילת, והוא ממחיש את יתרונות הציור: אם בצילום כמעט כל הדמויות חסרות פנים, הרי שבהדפס נחשפו בפירוט פניהם של האנשים והכבשים. העדות הצילומית המנוכרת על פעולה רחוקה ורגעית של זריקת כבש, הפכה בציור לניתוח של אישיות, כוונות וחוויות. פני הפועלים חושפים רוע, קשיחות ואימה, פעולת הזריקה נראית מכוונת יותר, ולכל אחד מהכבשים יש פנים, לעתים תמימים ולעתים מיוסרים.

צילום אנונימוס באילת, קיץ 2002, והדפס אבן של קו לפי הצילום (טכניקת ההדפס יוצרת היפוך ימין-שמאל). 

לצפייה בגרסה מוגדלת באתר (Sue Coe Diredt (Graphic Witness

תעודה מסוגים שונים
קו מסכמת אפוא בציוריה מידע שאינו קיים בשום צילום בודד. כמה מעבודותיה ממוקדות מאוד בהתרשמות ישירה כלשהי, כגון דיוקן של עז הממתינה לשחיטה, או איש המצליף בעגל שקרס. עבודות אחרות משחזרות אירועים שסוקרו בעיתונות ועובדו על-ידי קו בפרשנות חדשה לגמרי. כך, למשל, בכבשי השוטים מופיע הדפס המתאר את אסון האונייה "פאריד פארס", אשר נשרפה כשהובילה 40,605 כבשים מאוסטרליה ב-1980. כל הכבשים נהרגו, וקו מנסה לשחזר את רגעיהם האחרונים: מתים מחנק, נשרפים במכלאות, קופצים מהקומות הגבוהות של האוניה, מהססים לקפוץ למים, או טובעים בין הגלים בעוד שעובדי האוניה נמלטים בקושי בסירות הצלה ודוחפים מהן והלאה כבשים שנותרו חיים במים. סוג אחר של עבודות תיעודיות, הנפוץ בבשר מת, הוא תיאורים כוללים של משחטות, המסכמים את הרשמים שאספה קו בשטח ומציגים בתוך מסגרת אחת אירועים שונים, שבמציאות ודאי לא ניתן לראות מנקודת-מבט אחת ברגע נתון. כך מגלה ציור המשחטה בטוקסון שבאריזונה כבשים ממתינים בחוץ ורואים את ההרג שבאולם, עובד תופס אחד מהם לקראת גרירתו לשחיטה, עזים תלויות מדממות לאחר שנדקרו, עובדים תופסים עז ודוקרים אותה על הרצפה, עובדים אחרים מעבדים גוויות, ראשי חזירים בחבית. לעתים מופיע בתוך התיאור הכללי מקרה מיוחד שתפס את עינה של קו, כמו חזיר נמלט על חייו ועובדים רודפים אחריו בעליצות, או פרה קורסת שהחלב מעטיניה יוצא תחת לחץ גופה וזורם עם הדם אל הביוב.

מימין לשמאל, עם קישורים לדימויים מוגדלים באתר (Sue Coe Diredt (Graphic Witness והאחרון באתר Artnet: משחטת טוקסון (1989); איש מצליף בעגל שקרס (1991); עז מחוץ למשחטה (1991); עזים לפני כבשים (פרט; 2002).

מסמך
בשר מת וסדרות אחרות שיצרה קו הם בין העדויות המפורטות והחזקות ביותר שנוצרו על החקלאות התעשייתית. אפילו הטקסט של בשר מת לבדו, המשלב תיאורים של המתרחש לנגד עיניה בזמן אמיתי בשילוב הרהורים והסברים, הוא אחד מן המסמכים החשובים ביותר על הזוועה שמאחורי המזון מן החי. נביא כאן תיאור אופייני אחד, המציג את הרגעים שלפני ההרג במשחטת עגלים במונטריאול (עמ' 54):

"דלת ברזל ענקית נפתחת, ושני עגלים נדחפים דרכה בעזרת שוקר חשמלי. הם נדחפים לתא ריסון, קופסת מתכת. קשה להם מאוד להידחק פנימה, והם לא רוצים לעשות את זה, מכיוון שהם רואים הכל וזה מפחיד אותם. לוקח הרבה זמן להכריח אותם. עגלי חלב בקושי עומדים ממילא, מכיוון שחייהם הקצרים עברו עליהם בתא והם קיבלו רק חלב לשתות, בלי מספוא לבנות את העצמות שלהם. לכן העצמות שלהם לא יכולות לתמוך בהם. הפרווה של העגלים מטונפת בדרך-כלל בשלשול. האיש בצד השני של תא הריסון מתחיל להיות מתוסכל, כי העגלים לא נכנסים עד הסוף. הם בשני-שליש הדרך פנימה. הדלת נופלת עליהם שוב ושוב. זו דלת פלדה, והיא ממשיכה להתרומם ולצנוח. היא נוחתת על הגב שלהם שוב ושוב. אז העגלים חוטפים מכות חשמל מאחור ונמחצים מלמעלה. לבסוף הם נכנסים לתא. הם לחוצים יחד ולא יכולים לזוז. אני רואה שלאוזניים שלהם מוצמד מספר המפטמה שלהם. הם מסתכלים מסביב בפראות, לא משמיעים קול, הראשים שלהם רועדים, כאילו הם מוכי שיתוק."

מקורות

Sue Coe Direct, accessed 3.11.2006.

Sue Coe, Galerie St. Etienne, accessed 3.11.2006.

“Witness Statement - An Interview with Sue Coe”, Arkangel Magazine, accessed 3.11.2006.

Elin Slavick, “Art <> Activism: An Interview with Sue Coe”, Media Reader Quarterly, issue 4, accessed 3.11.2006.

Sue Coe and Judith Brody, Sheep of Fools, (Seattle, WA: Fantagraphics Books, 2005).

Catherine Clyne, “’At Home’ with Artist Sue Coe”, Satya 59, June 1999.

Sue Coe and Alexander Cockburn (introduction), Dead Meat (paperback), (New York and London: Four Walls Eight Windows, 1996).

4. פינת התזונה
תבשיל סויה, אספרגוס, גזר, תירס ונבטים

החומרים
חצי צרור אספרגוס
400 גרם גזר גמדי (מופשר)
קופסת שימורי תירס גמדי
כוס פתיתי סויה מבושלים (רצוי מאורכים)
בצל
כוס נבטים סיניים
שמן לטיגון
שליש כוס רוטב סויה
3 כפות סילאן

אופן ההכנה

1. חותכים את גבעולי האספרגוס לארבעה חלקים, חולטים במים רותחים כ-5 דקות ומסננים.
2. בינתיים מטגנים את הבצל עד להזהבה.
3. מוסיפים למחבת את פתיתי הסויה, הגזר, האספרגוס, הנבטים והתירס ומערבבים.
4. מוסיפים את רוטב הסויה והסילאן, מערבבים ומבשלים כ-10 דקות, עד להתרככות הנבטים.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון