זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

עמק הטל

סדנה: ביום ה', 18.5.2006, בשעה 18:00, תתקיים בעמק הטל (ליד רחובות) סדנת סויה וטופו: שימושים שונים לסויה, הכנת טופו, קציצות טופו, חלב סויה ועוד. מחיר: 50 ₪, כולל ארוחה מלאה. יש להירשם מראש: 08-9492380

פיטום אווזים וברווזים: עדכון

אנונימוס ממשיכה במבצע האכיפה ומבצעת סיורים במפטמות בכל רחבי הארץ. מהסיורים עולה כי אכן רוב מפטמות האווזים נסגרו, וצוות העמותה נערך לסייר במפטמות אחדות, שעדיין יש חשש כי מתבצע בהן פיטום אווזים, בניגוד לחוק. עם זאת, לפי החלטת משרד החקלאות, האיסור על פיטום ברווזים (מולארדים) ייכנס לתוקפו רק ביולי 2006. בישראל, קיים רק משק אחד לפיטום ברווזים, אולם מספר מפטמי אווזים ניסו לעקוף את האיסור לפטם על-ידי הסבה לפיטום ברווזים ואף קיבלו מהשירותים הווטרינריים היתר לכך. בעקבות תלונת אנונימוס, הובטח כי מדובר בהיתר חד-פעמי בלבד וכי ומעתה לא יינתנו עוד היתרים לפטם ברווזים במפטמות אווזים.

יו"ר חדש לוועדת החינוך והתרבות

הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד) מונה ליו"ר ועדת החינוך והתרבות. בשאלון ששלחה אנונימוס למועמדים לכנסת ה-17, התבלט מלכיאור בעמדותיו המתקדמות: הוא הבטיח לתמוך בשורה של רפורמות למען בעלי-חיים, והוסיף "נקודת המוצא מבחינתי היא שאסור מסיבות של רווח ותיעוש להגיע למצב של אכזריות כלפי בעלי-חיים".

כתבו לח"כ מלכיאור, ברכו אותו על כניסתו לתפקיד, ובקשו ממנו לפעול לקידום תקנות במסגרת חוק צער בעלי-חיים, שעל אישורן אמונה ועדת החינוך והתרבות.

ח"כ מיכאל מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950; פקס: 02-6753158

בעיתונות הישראלית

חדשות HOT (וואלה!) שחיטה. בכתבה המצולמת "מי הבטיח לכם שחיטה כשרה?" (8.5.2006) מדווחים אורטל לוי ומאיר דהן על התרחבות תופעת שחיטת בעלי-חיים מחוץ לבתי-המטבחיים וללא פיקוח וטרינרי. נציגי הרשויות מבהירים שהבשר מסוכן למאכל, וששיווקו נערך בכל מקום. הכתבה חושפת תמונות מהמציאות שמאחורי תעשיית הבשר. למידע נוסף על שחיטה שחורה

הארץ פיטום דמגוגי. בטור "צער בני אדם" (דה מרקר, 9.5.2006, עמ' 4) מקבל חי בנימיני, מזכיר ארגון מגדלי האווזים, במה למסור מידע חסר בסיס (אבטלת "מאות משפחות"; תוכנית מחקר "שיאפשר לחקלאים לעמוד בדרישת בג"ץ") בניסיון להפעיל לחץ ציבורי על הממשלה לשלם למפטמים.

למעוניינים להגיב: פרטים נוספים בנושא המחקר (1, 2) והתעסוקה

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב גינה ביתית. בכתבה "אפונה וגזר" (4.5.2006) מספק אהרון ברגר הנחיות מפורטיות להקמת גינת ירק ביתית.

nrg מעריב מדריך צרכנים. בכתבה "המוצר לא נוסה על חיות" (10.5.2006) מסוקרת השקת המדריך לצרכנים 2006, ובו מפורטות שמות חברות המצהירות כי אינן מבצעות ניסויים בבעלי-חיים.

  
nrg מעריב בריאות לחיות. בטור "מכתב גלוי לשר הבריאות" (9.5.2006) פונה ענת רפואה אל שר הבריאות החדש, יעקב בן-יזרי, ומבקשת שלא לזנוח את החיות הכלואות במעבדות שנמצאות באחריותו,  ומזכירה את מחדלי המועצה לניסויים בבעלי-חיים בפיקוח על הניסויים ובאישור חלופות.

nrg מעריב חותך ומתרץ. בטור "הפעם הראשונה שלי" (12.5.2006) בחרה מערכת nrg לתת במה לסטודנט לביולוגיה בשם אבנר גורן, המספר עד כמה נהנה מהרג צפרדע וחיתוך גופה. הכותב כופר לחלוטין במוסר ומציע תחת זאת דימוי מעוות של "האבולוציה" כמאבק רצחני – תירוץ דומה לזה המשמש להצדקת מלחמות, כיבוש והשמדת-עם.

02net ירושלים ברשת מקרא צמחוני? בכתבה "צמחונות והריגת בעלי חיים - לפרשת אחרי מות" (5.5.2006) בוחן הרב יונתן מילוא את יחס המקרא לצמחונות, ומוצא שאכילת בשר הותרה תחת תירוצים של פרגמטיות וחוסר בשלות של התרבות לעבור לצמחונות. למידע נוסף על יהדות וזכויות בעלי-חיים

ynet התרת דם. בכתבה "היכונו להסתער: בשר הג'מוס הוכרז ככשר" (8.5.2006) מוסרת נטע סלע, שהרב הראשי הספרדי, שלמה עמאר, אישר כי תאו המים האסיאתי (ג'מוס בערבית) הוא בהמה כשרה לאכילה.

הגורים מאוזבקיסטן. משרד החקלאות הטיל קנס על נחמה רונן, אשר בתוקף תפקידה כיו"ר דירקטוריון מסוף המטענים בנמל התעופה בן-גוריון, סירבה לאפשר השארת גורי כלבים במחסני מסוף המטענים והצילה בכך את חיי רובם. הגורים הובאו מאוזבקיסטן לישראל באפריל 2005, ונמסרו לטיפול על-ידי הווטרינר, ד"ר יובל סמואל, שאף הוא נקנס.

תנו לחיות לחיות תבעה הוצאות טיפול מהאדם שאחראי להבאת הגורים. זאת בנוסף על הקנס שקיבל, בסך 17,000 ₪. בכתבה בנושא, מביאה הדר פרבר דברים חשובים מפי עו"ד קרן קלר נגד טיפוח כלבים גזעיים והמסחר בהם.

מקורות

הדר פרבר, "תנו לחיות לחיות תובעת את ייבואן הגורים מאוזבקיסטן", nfc, 10.5.2006.

"תובעים את היבואן", nrg מעריב, 10.5.2006.

אלי סניור, "פרשת הגורים: השר שמחון מתערב לטובת רונן", ynet (ידיעות אחרונות), 8.5.2006.

יובל אזולאי, "נחמה רונן נקנסה ב-2,500 ש' בגלל פרשת הכלבים האוזבקיים", הארץ, 8.5.2006, עמ' א9.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

נענע הרג "משופר"? בידיעה "מקדונלד'ס שולחת את העופות לתאי הגזים" (9.1.2005) מדווח על ניסויי מקדונלנד'ס בהרג עופות באמצעות גז, בניסיון לענות על דרישת הצרכנים למנוע שיטות הרג הכרוכות בעינויים קשים עוד יותר.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 8, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. חלופדשות
חדש באתר אנונימוס: חדשות תקופתיות על חלופות לניסויים בבעלי-חיים

חדש בעברית: מידע על חלופות

חלופדשות הוא עלון תקופתי, המתארח באתר אנונימוס. העלון מופק על-ידי הנציגות הישראלית של הרשת הבינלאומית לחינוך הומני (InterNICHE). אינטרניש הוא ארגון ללא מטרות רווח, הפועל בלמעלה מ-40 מדינות לקידום המודרניזציה של הוראה במדעי החיים, תוך שימת דגש על אמצעי הוראה חדשניים, שאינם כוללים שימוש פוגעני בבעלי-חיים.

חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) התשנ"ד-1994, סעיף 9, קובע:

    "לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעל-חיים אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות."

בפועל, נערכים בישראל המוני ניסויים, שאינם עומדים בהוראה זו של החוק. אחת מן הסיבות למצב קשה זה היא הבורות הנפוצה במוסדות הוראה ומחקר בכל הנוגע לחלופות לניסויים בבעלי-חיים. חלופדשות נועד לסייע בשינוי המצב בישראל. מטרת העלון היא להעלות את המודעות לאמצעי מחקר עדכניים ובעלי פוטנציאל להחליף ולצמצם את השימוש בבעלי-חיים למטרות מחקר, בדיקת תרופות ומוצרי צריכה, ולמטרות הוראה.

חלופדשות מתבסס על שני כתבי-עת מדעיים, המובילים בתחום החלופות לניסויים בבעלי-חיים: ATLA ו- ALTEX. כתבי-עת אלה מפרסמים מאמרים מדעיים בסטנדרט גבוה, מידע מכנסים, חדשות וידיעות מרחבי העולם (בדגש על אירופה וארצות-הברית) ודיווחים מסדנאות ממוקדות. המאמרים כוללים מחקרים, הבוחנים אמצעי מחקר חדשניים ובעלי פוטנציאל להחליף בעלי-חיים במחקר הביו-רפואי, תוך התמקדות על מחקר בתאים בתרבית, על סימולציות ומודלים ממוחשבים, ועל מחקר אחראי בבני-אדם.

חלופדשות מגיש תקצירים בעברית של המידע מתוך שני כתבי-העת המובילים. לתקצירים נלווים הסברים בסיסיים לגבי השיטות והמונחים הנדונים בכל מאמר, ולכל תקציר מצורף מראה-מקום למקור שעל-פיו תומצת.

גיליון 1

השבוע עלו לאתר אנונימוס שני הגיליונות הראשונים של חלופדשות. זהו הפרסום הראשון של העלון ברשת. לפניכם תוכן גיליון מס' 1 (פברואר 2006):

1. קיטים וירטואליים לחיזוי השפעות פוגעניות של תרופות וכימיקלים
2. מבדק מבחנה חדש המבוסס על מעבר זרם חשמלי ומאפשר הערכה מדויקת של רעילות תרופות וכימיקלים
3. האיחוד האירופי משחרר הצהרה חדשה לגבי ניסויים בבעלי-חיים
4. מצע גידול לתאים בתרבית – ללא רכיבים מבעלי-חיים
5. מבדק מבחנה יעיל לבדיקת נוכחות הרעלן הניורוטוקסי BoNt C1 במקום מבדק בעכברים
6. שימוש במבדקי מבחנה לבדיקת רעילות למערכת העצבים
7. מחקר רב-מעבדתי למבדק תאים במבחנה ככלי לחיזוי פעילות מסרטנת של כימיקלים
8. הזדמנויות להחלפת שימוש בבעלי-חיים בחקר אלח-דם
   

גיליון 2

בגיליון מס' 2 (מאי 2006) מופיעה סקירת שלושה מאמרים מתוך גיליון ATLA האחרון, מאת שלושה חוקרי סרטן: נייט, ביילי ובלקומב. החוקרים מציגים ראיות נוקבות לכך, שבדיקת חומרים מסרטנים בשיטות הסטנדרטיות, דהיינו בבעלי-חיים, היא בלתי-מספקת ומטעה; במקביל לכך הם סוקרים אמצעי מחקר חדישים, בעלי פוטנציאל לבצע מודרניזציה ולשפר את איכות בדיקת החומרים המסרטנים. נתונים אלה הופיעו לראשונה בקונגרס העולמי החמישי לחלופות, שנערך באוגוסט 2005 בברלין, ותקציר הנתונים התפרסם גם בכתב-העת היוקרתי BMJ, עם תגובת נציגים ממשרדי הממשלה האמריקאיים, שאותם מבקרים הכותבים במאמרם.

עוד בגיליון: סקירה בעקבות פרסום הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים על ניסויים בבעלי-חיים בבריטניה ובהולנד לשנת 2004. הנתונים מפורטים מאוד וכוללים את מספר הפרטים מכל מין, חלוקה לפרוצדורות ומטרות מחקר וחתכים נוספים. ניתן לקוות, שבזכות הלחץ הציבורי המופעל על המועצה הלאומית לניסויים בבעלי-חיים, באמצעות הארגונים להגנה על בעלי-חיים, ייחשפו נתוני השימוש בבעלי-חיים בישראל בפירוט הדומה למקובל באירופה. כיום, הנתונים שמתירה המועצה לפרסום, אינם כוללים את כל המוסדות העורכים ניסויים בבעלי-חיים בישראל ואת תעשיית הביטחון, או אפילו פירוט מינימאלי לסוג הניסויים הנערכים.

הנושא האחרון בגיליון מתייחס לביקורת שהתפרסמה ב-ALTEX על תפקוד הוועדות הפנימיות בגרמניה. לפי החוק הגרמני, ניסוי בבעלי-חיים יתבצע רק אם הנזק שנגרם לבעלי-החיים מוצדק על-ידי תועלת משמעותית שצפויה מהניסוי. לפי מחקר נוסף, שהתפרסם בקונגרס העולמי החמישי לחלופות והתבסס על סקירה מקיפה, ברוב המוחלט של המקרים אין הניסויים המבוצעים בבעלי-חיים מוצדקים בתועלת ממשית.

תוכן גיליון מס' 2:

1. בדיקת חומרים מסרטנים בבעלי-חיים – שיטה עם כושר חיזוי נמוך לבני-אדם
2. חלופות לבדיקת חומרים מסרטנים בבעלי-חיים
3. ניסויים בבעלי-חיים בבריטניה: ניתוח הנתונים הסטטיסטיים משנת 2004
4. ניסויים בבעלי-חיים בהולנד: נתוני שנת 2004 וניתוחם
5. ליקויים בתפקוד ועדות האתיקה בגרמניה

הגיליונות הבאים

לפני פרסום גיליון 3 של חלופדשות, יתפרסמו שני גיליונות ממוקדי נושא. האחד יעסוק בשימוש בבעלי-חיים בהוראה ויתבסס על שני מקורות מידע: מאמרים והרצאות שהוצגו בכנס השני של אינטרניש, שהתקיים באוסלו, במאי 2005; ותוכן הסדנאות וההרצאות שהתמקדו בנושא זה בקונגרס החמישי לחלופות שנערך בברלין, באוגוסט 2005.

לפרטים נוספים: תמיר לוסקי, אינטרניש ישראל, tlousky@gmail.com, טל': 052-3871618

3. החזיר ששר לירח
ספרו של ג'פרי מאסון על העולם הרגשי של "חיות משק"

החזיר ששר לירח מגיש סיפורים קטנים מחייהם של חזירים, תרנגולות, כבשים, עזים, פרות, אווזים וברווזים, בניסיון להתחקות אחר מה שנשלל מהם במשקים המתועשים. אריאל צבל סוקר את הספר וממליץ עליו בחום.

שלוש מהדורות להחזיר ששר לירח.צפוי גם סרט תחת כותרת זו.

ידע ומוסר
ג'פרי מוסאייף מאסון (בתמונה) הוא מחברם או שותף בכתיבתם של כ-20 ספרים: חלקם על תחום התמחות ישן שלו – סנסקריט ותרבות הודו; חלקם על תחום התמחות אחר – פסיכולוגיה ובפרט ביקורת על הפסיכואנליזה; והאחרים על בעלי-חיים, בדגש על עולמם הרגשי. ספרו הבולט ביותר (עם סוזן מקארת'י) שתורגם לעברית הוא כשפילים בוכים. עבור מאסון, העניין בחיי הרגש של חיות שונות הוא בראש ובראשונה מוסרי:

"ככל שאנו יודעים יותר על חיות משק, כך הן נראות לנו עמוקות יותר. ככל שאנו יודעים פחות, כך פוחתת החשיבות של חייהן. זה בלתי אפשרי להכירן ולא לכבד אותן, לא לחוש שאכפת כיצד מתנהלים עבורן החיים שלהן. זה בלתי אפשרי להבין שאבותיהן היו מסוגלים לחוש רגשות עמוקים ומורכבים, כגון נוסטלגיה, חמלה, אהבה, שמחה, אכזבה, ואחרים, ולא לתהות האם החיים שהן חיות מאפשרים להן לבטא רגשות אלה." (החזיר ששר לירח, עמ' 222)

בהתאם לגישה זו, החזיר ששר לירח: עולמן הרגשי של חיות משק (2004) עובר בחופשיות בין תיאור התנהגותן ורגשותיהן המשוערים של החיות לבין טענות מוסריות אינטואיטיביות, המוגשות בלשון פשוטה.
 
מקורות מגוונים
מאסון כתב את הספר בגלל מחסור בספרות למבוגרים בנושא "חיות משק". כל מה שצרכנים בוגרים נחשפים אליו בעניין "חיות משק" הוא המוצרים שמופקים מגופן. מאסון רוצה להגיע אל הקהל הזה ולפתוח בפניו צוהר לעולם הנסתר של קורבנות הצריכה. אולם היכן ניתן למצוא מידע בנושא? המחקר המדעי ממעט להתייחס לרגשות של חיות, מלבד דיווחים יבשים על "עקה" בתנאי ניצול קשים. מאסון אינו מעוניין בהכללות יבשות על תכונות מבודדות בתנאים שבהן לא נותר הרבה מן החיה. הוא רוצה לנסות להכיר את החיה השלמה, החופשייה לבטא את מלוא מורכבותה. לכן הוא פנה למקומות שבהם מוחזקות החיות במספרים קטנים ובתנאים טובים, שם צפה בהן בעצמו ושוחח עם האנשים המכירים אותן לאורך זמן. רבים מהמקומות האלה מיוחדים: בתים פרטיים עם שטח פתוח, שם מחזיקים חזיר, תרנגולות וכדומה ללא ניצול כלכלי, לעתים כ"חיות מחמד"; או מקלטים לחיות משק, שם מצילים חיות ממשקים מתועשים. מאסון מצא גם סיפורים מעניינים במשקים המנצלים חיות למטרות מסחריות, בקנה-מידה קטן ומתוך אמפתיה יוצאת-דופן. עם זאת, רוב מפגשיו עם חקלאים הסתיימו במפח-נפש, ומאסון מגייס שיחות כאלה כדי להמחיש לנו, עד כמה חקלאים אטומים כלפי החיות. מאסון נעזר גם במגוון גדול של מקורות אחרים מתקופות שונות – מחקרים, זיכרונות, ספרות – והתוצאה היא אוסף יוצא מן הכלל של סיפורים קטנים על חיות.

חיי הכלא בראי החופש
החזירים, התרנגולות והחיות האחרות, לפי מאסון, אינם בהכרח מובנים לבני-אדם. אבל הם מתנהגים בצורות מגוונות מאוד, ומכאן נרמזים חיי רגש עשירים. מאסון אינו נוקט בזהירות המקובלת בשיח המדעי בכל הנוגע לפענוח רגשות ומחשבות של החיות מתוך התנהגותן. אבל הוא נוקט בעיקרון אחד, שיש לגביו הסכמה גם בין חוקרים ספקנים: כדי ללמוד על עולמן הרגשי של החיות המנוצלות בתנאי תיעוש, צריך להסתכל על חיות חופשיות.

"החיות המבויתות שחיות במשקים שלנו מרוחקות רק במידה מעטה מאוד מאבותיהן חיות הבר ולכן קיימים בהן כל הרגשות ששייכים לאותן חיות בר אשר קיימות בתנאי חופש. מכאן נובע שכליאה תהיה מכאיבה עוד יותר לחיות משק, משום שהיא מתנגשת עם רגשות שהתפתחו בתנאים רחוקים מאוד. (אנו יכולים רק לדמיין את הרגשות של חיות משק הנתונות במשקים מתועשים, שם זה בלתי אפשרי לבצע התנהגות טבעית בעלת משמעות כלשהי)." (עמ' 1)

קשרים אישיים
למרות האמור לעיל, מאסון כמעט שלא מתאר את החיות בתנאי בר. אחת הסיבות לכך היא הנדירות של "חיות משק" בתנאי בר, וכתוצאה מכך נדירות התצפיות בהן. אולם נראה שסיבה מהותית יותר היא חוסר העניין של מאסון בתצפיות מרחוק, והעדפתו ליצור קשר אישי עם החיות וללקט סיפורים על אנשים שיצרו קשרים אישיים כאלה. כך, החזיר ששר לירח מרכז לקט מרשים של סיפורים קצרצרים על היכרויות אישיות בין אנשים לחיות אינדיבידואליות. רוב הסיפורים מתייחסים לחייה של חיה מסוימת בין בנות מינה, למשל: תהליך ההשתקמות של חיות שחולצו ממתקנים חקלאיים, וחברויות בין חיה פגועה לחיה בריאה. אולם מספר מפתיע של סיפורים עוסק בחברויות בין חזיר, תרנגולת, או אווז וכו' – לבין יצור ממין אחר – "חיית משק" אחרת או אדם. קשרים כאלה מרגשים לקריאה – ולכן, מן הסתם, מאסון נמשך לסיפורים כאלה. כמובן, הם אינם דומים כלל למעקב אחר חיות בר חופשיות, כפי שהובטח בראשית הספר, אך הם מעידים על גמישות התנהגותית/רגשית מפתיעה של החיות.

שלושה חברים – כמו שמאסון אוהב לספר עליהם.

(צילום: Markell Deloatch / Poblic Opinion. הצילום העליון: Farm Sanctuary)

משקים מתועשים כחור שחור
כספר שנוצר מתוך ביקורת על הפגיעה הרגשית בחיות הנתונות במשקים מתועשים, החזיר ששר לירח דווקא ממעט לגעת בנושא זה. בניגוד לסיפורים האינדיבידואליים המרתקים על החיות בתנאים של חופש יחסי, מאסון כאילו נגרר באי-רצון לתאר פה ושם את המתרחש במכלאות צפופות והמוניות, בתיאורים לאקוניים של מאפייני התעשייה בכללה – כמו בעלון הסברה. לעומת המאמץ הנלהב שהוא עושה לשער מה מרגישות חיות חופשיות, הוא אינו מרחיב בהשערות לגבי רגשותיהן במכלאות המוניות ומזוהמות. חוויית התרנגול בלול המתועש, למשל, אינה מתוארת בפני עצמה, אלא היא מצטיירת בתור שלילת מהותו של התרנגול החופשי. הרגשות במשק המתועש נבלעים במעין חור שחור: כשמביטים לשם לא רואים דבר, וניתן לדעת על רגשות כאלה רק כשמתבוננים בנסיבות פחות קיצוניות. זוהי לאו דווקא עמדתו של מאסון כמתעד אובייקטיבי, אלא יותר תגובת-בטן לנורא מכל.

הצצה למפעל לבעלי-חיים
אחד משיאי הספר הוא ביקור של מאסון בלול "פטמים" – תרנגולי בית בתעשיית הבשר. תרנגולים אלה רגישים באופן קיצוני למחלות כתוצאה מהברירה המלאכותית, ובדרך-כלל לא מאפשרים להיכנס לשם. מאסון הצליח לארגן ביקור כזה דרך "חבר של חבר של חבר".

"כשנכנסתי פנימה, כמעט התעוורתי ממראה 25,000 תרנגולים לבנים לגמרי, מכונסים זה בצמוד לזה רחוק ככל שעיני יכלו לראות. זה היה כמו אולם מראות, תרנגולים ללא סוף, כולם באותו גודל, עומדים זה ליד זה, אוכלים מזון, שותים מים, באור מלאכותי, וכמעט בדממה מוחלטת. ציפיתי לרעש ולריח נורא. אבל היה שם שקט עד מוות; הרגשתי כאילו השקט בא מייאוש, לא משביעות רצון. הקרובים ביותר הביטו בי, והייתה לי תובנה איומה שאני מכזיב את התרנגולים האלה [...]." (עמ' 92)
"מה הרגישו התרנגולים האלה? ובכן, הייתה שם פאניקה, אפילו טוני [הלולן] יודה בזה. ייאוש? תחושה שהכול לשווא? תקווה שהדברים ישתפרו? אני יודע מה אני הרגשתי: הסכמתי עם הבן שלי, אילן, שהתלווה אלי: 'בבקשה תן לי לצאת, אני מרגיש רע'." (עמ' 94) 

הריחוק של מאסון מהלול המתועש ניכרת בכך שהביא למתקן כזה ילד בן שש, כאילו מדובר בעוד סיור מרתק למשק ביתי קטן. מאסון כותב בקלילות בדרך-כלל, אך מול המוני העופות הוא כאילו חדל מלראות או שנגמרו לו המילים לתאר את מראה עיניו. לא נותר לו אלא להתבונן פנימה לתאר מה הוא עצמו מרגיש.

סיפורים מהלב
הקטע שצוטט לעיל חריג בספר. מאסון מעדיף להתבונן ב"חיות משק" בשיאן, לא באסונן. זהו כוחו הגדול של החזיר ששר לירח: אף על-פי שמטרתו קשורה בזוועה, כיף לקרוא אותו – בניגוד גמור לחומר ההסברה הסטנדרטי שמפיצים ארגונים נגד משקים מתועשים. הוא פורש עולם מרתק של חזירים, תרנגולות, כבשים, עזים, פרות, אווזים וברווזים – חיות בעלות אישיות ייחודית, שמחת משחק, חיבה לנוחות ולפינוקים, חברים קרובים, יכולת להבחין בין אנשים מסוכנים למיטיבים, הקרבה גדולה בדאגה לצאצאים, ועוד ועוד. סיפורים מהלב, השזורים במסר חשוב, והופכים את החזיר ששר לירח לספר על בעלי-חיים המומלץ ביותר כיום לתרגום לעברית – בתקווה שתימצא הוצאה לאור שתרים את הכפפה!

מקור

Jeffery Moussaieff Masson, The Pig Who Sang to the Moon: The Emotional World of Farm Animals, (London: Vintage, 2004).

4. פינת התזונה: מסעדה צמחונית

קפה בירנבאום, נחלת בנימין 31 תל-אביב, א'-ו': 16:00-06:30, 03-5600066, כשר

קפה בירנבאום הוא מוסד ותיק, הפועל מזה עשרות שנים ומנוהל על-ידי שתי אחיות, המגישות אוכל צמחוני ביתי, איכותי ובריאותי. האטרקציה בבירנבאום היא מזנון חופשי (בופה), שמציב מגוון של עשרות (!) תבשילים וסלטים צמחונים, כמעט כולם טבעונים. הגישה לבר חופשית – אפשר להעמיס את הצלחת שוב ושוב, השירות עצמי והמבחר העצום משתנה מדי יום. המחיר – 42 ₪ לאדם.

רשימה חלקית של התבשילים שהוגשו ביום אחד: נתחי סויה, פלאפל סויה, תבשיל שעועית אדומה, פרוסות קישואים, בטטה, תפוחי-אדמה, ירקות סיניים, אורז מלא עם ירקות וצנוברים, גריסים עם ירקות ושומשום, פירה עדשים כתומות, קוסקוס וקינואה. הסלטים כללו: קוביות סלק, חצילים בטחינה, עדשים שחורות, גזר מרוסק, קוביות קולרבי עם שומשום, סלט בורגול, שעועית אוזוקי, פולי סויה בעשבי תיבול ומש.

לסקירת מסעדות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון