פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ג', 22.6.2010,
בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך
הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים
להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
הפגנה נגד כליאת
תרנגולות
 ביום ב', 14.6.2010, בשעה 08:00, תתקיים בגן הוורדים
בירושלים הפגנה הקוראת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שלא
לאשר תקנות המתירות כליאת תרנגולות בכלובים. תקנות כאלה צפוי לקדם משרד
החקלאות. תחת זאת נדרוש מהוועדה לקדם את גיבושן של תקנות האוסרות לכלוא
תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים, בדומה לתקנות שהתקבלו במדינות רבות.
לאישור הגעה ולפרטים
נוספים: אבימור avimor@anonymous.org.il או
054-4311054
פעילות תמורת מגורים
באנונימוס קיימת אפשרות
ייחודית של מגורים בדירת
פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות
גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת
קמפיין הרפורמה בתעשיית
הביצים.
לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.i
פעילויות קבועות
חפשו בדף ההודעות של
אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים;
הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים
פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
ג'ונתן ספרן פויר בצומת
ספרים
 ביום ד', 16.6.2010, בשעה 19:30, יתארח בסניף "הספרייה" של צומת
ספרים בדיזנגוף סנטר (שער 6, קומה ב') הסופר ג'ונתן ספרן פויר, לרגל
השקת ספרו החדש "לאכול בעלי חיים".
מארחת: נועה מנהיים, עורכת ספרות מקור ראשית בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן. הכניסה
חופשית. השיחה תתקיים בשפה האנגלית. לפרטים: 03-6205986
הרצאה בירושלים
ביום ג', 15.6.2010,
בשעה 20:00, תרצה בזנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) ד"ר נעמה
הראל על חמלה כלפי חיות, המהווה מוטיב מרכזי ביצירתם של סופרים יהודים
בולטים במזרח אירופה במפנה המאה העשרים: מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם,
ברדיצ'בסקי, פיירברג, גנסין ואחרים.
לפרטים על כל אירועי
זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
התנדבות באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
על כרעי תרנגולת
חייהם ומותם של 230 מיליון תרנגולים
בשנה בישראל (חלק א')
צריכת בשר עופות מממנת פגיעה בחיות רבות יותר מכל שאר העופות
והיונקים שנפגעים בתעשיות המזון, הלבוש, הניסויים ותחומי ההתעללות האחרים.
מספר הקורבנות עצום וגם חומרת הפגיעה קשה במיוחד, עקב השילוב שבין עיוותי גוף
תורשתיים שנגרמו לעופות לבין תנאי חיים ירודים מאוד. לפניכם סקירה תמציתית של
המצב בתעשיית העופות לבשר בישראל. הסקירה מובאת בשני חלקים.*
טבע ותעשייה
בגיל שישה שבועות,
הגיל שבו נשחטים תרנגולי-בית עבור תעשיית הבשר, עופות דומים בטבע רחוקים
עדיין מעצמאות. הם כמעט אפרוחים, שעוד לומדים להתמצא בשטח ולברור לעצמם מזון,
בחסותה של אמם. הקשר עם האם החל כשהיו עדיין עוברים בביצה, ונמשך בטיפולה
הצמוד בשבועות הראשונים לחייהם. ההגנה וההדרכה שמקבלים אפרוחים בטבע, כמו גם
האפשרות לספק את סקרנותם בסביבה מגוונת, נשללים מהם בתעשיית הבשר. כאן הם
בוקעים במדגרות, נכלאים בסביבה צפופה וחדגונית, ומטופלים כאילו הם לא יותר
ממכונות ביולוגיות לייצור בשר. בהתאם לתכלית יחידה זו – להתפטם ולצבור בשר –
הם מכונים בעגה החקלאית "פטמים".
כ-220 מיליון תרנגולי-בית ("פטמים") מומתים בישראל מדי שנה, בנוסף על
כ-8 מיליון תרנגולי-הודו. מלבד אלה, אפרוחים רבים מושמדים בתור "עודפים",
"נפלים" וכדומה, עוד בטרם הגיע ללולי הפיטום – מספר הביצים המודגרות בישראל
בשנה הוא למעלה מ-300 מיליון. מספרים אלה ממקמים את ישראל בין הצרכניות
הגדולות בעולם של מוצרי לול לאדם.
כל האפרוחים בתעשיית הבשר בוקעים במתקנים להדגרה
מלאכותית.
הפריה בסגנון תעשייתי
מקורם של ה"פטמים" הוא
ב"להקות רבייה".
התרנגולות בלהקות אלה מטילות ביצים, שיילקחו להדגרה מלאכותית ומהן יבקעו
ה"פטמים". רוב להקות הרבייה כלואות בלולים צפופים, ללא כלובים. בלהקה
אופיינית, סוגרים במתחם אחד כאלף תרנגולות ומאה זכרים, החיים יחד עד לשחיטתם,
בגיל 16-13 חודשים בערך. הזכרים מותאמים מטבעם לחיים בקרב להקת נקבות קטנה,
מבלי להיתקל לעתים קרובות בזכרים בוגרים אחרים. ריבוי הזכרים בלהקת הרבייה
מעורר תוקפנות רבה ביניהם, העלולה להסתיים בפציעות ובמוות.
בלולי רבייה רבים בעולם, כורתים את קצה המקור של הזכרים ("קיטום מקור")
כדי להפחית את נזקי התוקפנות.
תרנגולי-הודו אינם יכולים להפרות את התרנגולות בהזדווגות. זוהי תוצאה של
עיוות מבנה גופם, כפי שיוסבר בהמשך. התרנגולים חווים אפוא תסכול רב,
והתרנגולות נפגעות מניסיונות ההזדווגות של זכרים, הכבדים מהן כפליים. יש
לולים שבהם קוצצים את טפריהם של הזכרים, ולעתים אצבעות שלמות, כדי למתן את
פציעת התרנגולות בעת ניסיונות ההזדווגות.
במקום הפריה טבעית, תעשיית תרנגולי-ההודו כולה מבוססת על הזרעה מלאכותית, ושיטה זו
צפויה להתפשט גם בלהקות רבייה של תרנגולי-בית. ההזרעה מתחילה בסחיטת זרע:
לופתים את התרנגול כדי למנוע ממנו לזוז, והמזריע לוחץ על אבר-המין עד שנפלט
הזרע. במקרים רבים גורמת פעולה זו פציעה ודימום. עתה עוברים המזריעים לנקבה:
לופתים אותה, והמזריע לוחץ בחוזקה על בטנה ועל גבה, וגורם בכך להבלטת הנרתיק.
הזרע מוזרק לנרתיק מתוך מזרק שבקצהו צינורית, המוחדרת לנרתיק.
תרנגולי-הודו אינם יכולים להפרות את התרנגולות בהזדווגות.
צולם בכפר מנחם, דצמבר 2007.
המרוץ אחר השניצל
כאשר חושבים על פגיעה
בבעלי-חיים, אנו נוטים להתייחס לפעולות אלימות שנעשות בחיות, לתנאי כליאה
קשים ולטיפול לקוי. אולם בתעשיית בשר העופות קיימת בעיה חמורה אף יותר מכל
אלה: ברירה מלאכותית.
מאז אמצע המאה ה-20, שוקדים בתעשיית העופות על "פיתוח"/"טיפוח"
קווים (קבוצות מוגדרות היטב מבחינה גנטית) שניתן יהיה להפיק מהם רווחים
גדולים יותר. בכל דור של תרנגולים, נבררו רק אלה שמצטיינים בתכונות קיצוניות
מסוימות, והם הוכלאו עם עופות שנמצאו חריגים באופן דומה. השיקולים הכלכליים
הכתיבו שלוש מטרות עיקריות לברירה המלאכותית בתעשיית בשר העופות: צבירת משקל
רב במהירות; צבירת מרב המשקל באברים שנמכרים ביוקר לצרכנים (בעיקר החזה,
שנמכר כ"שניצל"); וצבירת המשקל על בסיס כמה שפחות מזון.
המהירות והקלות שבה מתרבים תרנגולים, איפשרה ל"מטפחים" לברור את העופות
החריגים מבין המוני עופות ולהכליאם במהירות כזו, שתוך כמה עשרות שנים הוחרפו
התכונות החריגות והפכו לעיוותים קיצוניים ולנכויות מולדות. למשל, בהשוואה בין
קצב הגדילה של אפרוחי תרנגולי-בית מגזע אשר נוצל בתעשייה ב-1957 לעומת קו
נפוץ משנת 2001, נמצא שבגיל 42 יום היה משקל העופות משנת 2001 גדול כמעט פי 5
ממשקל העופות מהגזע הקרוב יותר למין הטבעי.
עקב המחיר שמשלמים הצרכנים עבור "שניצלים", רוכז המשקל העודף באופן לא
פרופורציונלי בחזה. כך, למשל, בין השנים 1940 ל-1980 הוכפל שיעורו של משקל
החזה של תרנגולי-הודו מתוך משקל הגוף כולו; ובין השנים 1997 ל-2007, עלה
שיעורו של משקל בשר החזה של תרנגולי-בית מ-15.4% ל-20.5% מתוך משקלו הכולל של
הגוף. עיוותים כאלה גורמים פגיעות בריאותיות כה חמורות, עד שלעתים הם כרוכים
בנזק כלכלי ולכן התעשייה מפעילה בשני העשורים האחרונים ברירה מלאכותית
"מתקנת". אולם הברירה לטובת שלוש המטרות העיקריות של התעשייה לא נפסקה, בעוד
שהברירה ה"מתקנת" נותרה בתור מטרה משנית בלבד, עד לגבול הרווחיות. בתעשייה
מתגאים, שבכל שנתיים יורד ביום אחד גיל שחיטת תרנגולי-הבית; כלומר, העופות
צוברים בשר מהר יותר ומצבם ממשיך להתדרדר.
אפרוחים בתעשיית הבשר מגיעים כיום בגיל שבו הם נשלחים
לשחיטה למשקל גדול פי 5 בערך
מאפרוחים שנוצלו בתעשייה לפני כ-50 שנה. צולם ברמת ישי,
ינואר 2008.
קורבנות של גוף מעוות
העופות משלמים מחיר
כבד בעקבות עיוות מבנה גופם. השלד נותר קטן ביחס לנפח השרירים העצום והוא
נתון ללחצים בגיל שבו העצמות עדיין חלשות. משקל החזה המופרז מושך את האפרוחים
קדימה ומקשה עליהם ללכת ואפילו לעמוד, ורגליהם הופכות למוקד של פציעות ומחלות:
פגמים ונפיחויות במפרקים, סיבוב הרגליים בזווית לא טבעית ועיוות מבנה הרגל.
בעיות כאלה עלולות לפקוד את רוב העופות בלולים מסוימים; רבים מן העופות
סובלים מכאבים ומנכות חמורים עד כדי כך, שהם מתקשים להגיע לכלי המזון והשתייה
שלהם. בארצות-הברית הוערך, ש-1.1% מכלל האפרוחים בלולים מתים כך מרעב
וצמא.
העצמות החלשות אינן נושאות את משקל הגוף הגדל
במהירות
כמו השלד, כך גם הלב והריאות אינם עומדים בקצב המופרז של התפתחות
השרירים. אחת מתוצאותיו של פער זה היא הצטברות נוזלים בחלל הבטן, הגורמים
לעלייה בלחץ-הדם עד שהלב לא מסוגל עוד לעמוד בעומס. מחלה זו נקראת מיימת (ascites), ולפי
הערכות משנות ה-90, היא הורגת 4.7% מהפטמים בעולם, ובכלל זה ארבעה מיליון
תרנגולים בשנה בישראל. תופעה אחרת היא מוות מהיר כתוצאה מאי-ספיקת לב –
"סינדרום המוות הפתאומי" (SDS), הפוקד עד אחוזים אחדים מכלל העופות, במדינות
מסוימות.
מעבר לעיוותים אנטומיים ופיסיולוגיים הממוקדים בגדילה מהירה ובעיוות
מבנה הגוף, ברירה מלאכותית אינטנסיבית לתכונות מעטות מחלישה את המערכת
החיסונית וגורמת לרגישות גוברת למחלות. במקביל לכך, ההמוניות והזוהמה בלולים
הם מצע אופטימלי להתפתחות מוטציות קטלניות של פתוגנים. הזנים הקטלניים של
וירוס שפעת העופות
– קטלניים לעופות המתועשים אך בדרך-כלל לא לעופות בר – הם רק התוצאה המפורסמת
של מגמה זו, מבין מחלות רבות. מחלת ניוקאסל,
למשל, עשויה לגרום למותם של מיליון עופות בשנה בישראל – חלקם לאחר גסיסה אטית
מהמחלה עצמה וחלקם קורבנות ה"טיפול" המקובל: השמדה של כל הלהקה בתוך הלול
עצמו.
אחת מתוצאות הברירה המלאכותית היא אפוא מוות המוני. בהשוואה בין עופות
1957 לעופות 2001 שצוינה לעיל, שיעור התמותה הוכפל בקו המאוחר יותר. בישראל,
לפי שלושה מחקרים עדכניים, 5.5% עד 8.4% מכלל האפרוחים מתים במהלך שהותם
בלול.
תוצאה עגומה נוספת של הברירה המלאכותית קשורה בתיאבון הרב של העופות
ובמטבוליזם המאפשר צבירת משקל מהירה. תכונות אלה אינן מספיקות לבוא לידי
ביטוי הרסני בשישה שבועות של חיים בלול פיטום, אך בלהקות רבייה התרנגולים
חיים למעלה משנה. עם התבגרותם, עופות שיאכלו כאוות-נפשם ישמינו מאוד ופוריותם
תיפגע. התעשייה נאבקת בבעיה בעיקר על-ידי הגבלת המזון עד לחלק קטן ממה
שהעופות היו אוכלים אילו ניתן להם מזון באופן חופשי. אם כן, בלהקות הרבייה,
התרנגולות והתרנגולים מורעבים לתקופות ממושכות בגלל הפיזיולוגיה שלהם, שעוותה
באמצעות ברירה מלאכותית.
משקל החזה המופרז מושך את האפרוחים קדימה ומקשה עליהם ללכת
ואפילו לעמוד
ורגליהם הופכות למוקד של פציעות ומחלות. צולם בניר
משה, אוגוסט 2009.
*המאמר שוכתב ועודכן על-ידי אריאל צבל, על בסיס מאמרם של חגי כהן, אריאל
צבל ונעמה הראל בחוברת "זכויות בעלי-חיים" שהפיקה אנונימוס באביב 2002.
רשימת המקורות למאמר תובא באתר אנונימוס לאחר פרסום חלקו
השני.
חדשות
 ynet איסור דיג. בכתבה "הצלחה
ל'גרינפיס': נאסר דיג הטונה בים התיכון" (10.6.2010) מדווחים ארז ארליכמן
ו-AP על החלטת הנציבות האירופית להכריז על סיום עונת הדיג של הטונה
כחולת-הסנפיר, זמן קצר לאחר פתיחתה. זאת בעקבות מחאת ארגונים
סביבתיים, שהצביעו על סכנת ההכחדה למין כתוצאה מדיג אינטנסיבי, שמאיים לא רק
על דגי הטונה עצמם, אלא גם על מערכות אקולוגיות שלמות התלויות
בהם. במהלך דיג הטונה נפגעים גם בעלי-חיים נוספים רבים, ביניהם כרישים
וצבי-ים.
 ynet מזון בע"מ. הכתבה "תראו מה אתם באמת אוכלים" (6.6.2010) סוקרת את הסרט "מזון בע"מ", המבקר את
תיעוש הניצול החקלאי של בעלי-חיים, וחושף את תנאי הגידול הקשים של
בעלי-החיים במשקים התעשייתיים, את נזקיו הבריאותיים של משק-החי המודרני, ואת
תרומתו להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה וליצירת מפגעים סביבתיים
נוספים.
mynet דו"ח זיילר. בכתבה "ליקויים
חמורים בבתי המטבחיים" ( 8.6.2010) סוקר דורון סלומון את ממצאי דו"ח זיילר, החושף
ליקויים קשים בהתנהלות השירותים הווטרינריים, וביניהם אחסון בשר בתנאי
היגיינה ירודים כגון מקררים שהכילו צואה ושתן, ומתן אישורים להובלת
בעלי-חיים או תוצרת מהחי מבלי שעברו בדיקה וטרינרית כנדרש.
TheMarker חרם צרכנים. בכתבה "פעילים
לזכויות בעלי-חיים קוראים לחרם על קבוצת בזק" (7.6.2010) מדווח אמיתי זיו
על קריאתם של פעילים לזכויות בעלי-חיים להחרים את חברת בזק, בשל מעורבותו של
אלי הולצמן – דירקטור בחברת בזק ומנכ"ל  בי-קומיוניקיישנס, החברה הבורסאית שמחזיקה בבזק – בפעילות חוות
מזור, המשמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שנחטפו במאוריציוס, בדרכם לניסויים
באירופה.
הארץ לאכול בעלי-חיים. בטור "סיפור
על תאווה, ניצול והתפכחות" (גלריה / עכבר העיר 7.6.2010) סוקרת רחל
טל-שיר את ספרו חדש של ג'ונתן ספרן פויר, "לאכול בעלי-חיים",
ומסכמת באופטימיות: "אין ספק שעכשיו יותר מתמיד יש סיכוי שספר מהסוג הזה,
בזכות התגברותן של מגמות ירוקות ואתיות, גם בזכות כוחם המתעצם של הלוחמים
למען זכויות בעלי-חיים, ימצא לו קהל קוראים ותומכים."
 nrg מעריב סיוע לחתולים. הכתבה "חדש:
מוקד סיוע לחתולים ברחוב" (8.6.2010) מדווחת על הקמתו של מוקד סיוע
המפעילה עמותת S.O.S חיות במטרה לעזור בעיקור וסירוס של חתולי רחוב ולסייע
לחתולים במצבי מצוקה.
 ynet התחשמלות. הכתבה "זרם קטלני: נשר צעיר התחשמל למוות בצפון" מספרת על הסכנה
הנשקפת לציפורים מקווי מתח גבוה: בשנה שעברה נמצאו 164 עופות שנפגו
מקווי חשמל, ביניהם חסידות לבנות ושקנאים מצויים, דיות שחורות, נשרים ועיטי
שמש. מאז 1996, פעלה רשות הטבע והגנים בשיתוף עם חברת החשמל במטרה למגן קווי
מתח גבוה מפני התחשמלות של ציפורים, אך במשך שנים הוזנח
הפרויקט בשל היעדר מימון מספק.
 ynet קורבנות הנפט. הכתבה "מדענים:
עדיף להמית עופות שזוהמו בנפט" (10.6.2010) דנה בפעילות לניקוי עופות
שנפגעו מדליפת הנפט במפרץ מקסיקו, ומציגה ביקורת מפי מדענים
הטוענים שפגיעת הנפט בעופות היא כה קשה, עד שגם לאחר הטיפול בהם לא
ישרדו רובם בטבע יותר מימים ספורים, ורק 1% מהעופות שיטופלו, יצליחו
לשרוד מעל לשנה. לכן ממליצים מדענים אלה על המתת חסד לעופות
הפגועים. מנגד, בארגון International Bird Rescue Research Center, מביעים
אופטימיות באשר ליכולת השרידה של עופות שיטופלו וטוענים כי שיעור ההישרדות
שלהם עומד על 80-50%.
 nrg מעריב הכחדת נחשים. בכתבה "מדענים
מזהירים: אוכלוסיית הנחשים בסכנה" (10.6.2010) מדווח אלכס דורון כי ב-20
השנים האחרונות פחתה האוכלוסייה העולמית של מספר מיני נחשים בכ-90%, בעיקר
עקב ציד עבור תעשיית העור והרס בתי-גידול.
וואלה! חינוך לאדישות. בטור
"בעל
זבוב" (6.6.2010) טוען עידן סייר כי אדישות למצוקותיהם של בעלי-חיים היא
לעתים קרובות תוצאה של חינוך המדכא את נטייתם הטבעית של ילדים לחמלה.
תזונה וצרכנות
 כבוד לטבעונות. המסעדה
הטבעונית-בריאותית, בודהה
בורגרס, נכללת במדריך "100 המסעדות הטובות בישראל" של
TimeOut, לשנים 2011-2010. תחת הכותרת "עושים כבוד לטבע" (10.6.2010,
עמ' 20) מוסבר: "התפריט כולל מבחר בורגרים טבעוניים על בסיס טופו ועדשים
שמגיעים עם רטבים תואמים, ובעינינו, הם לא פחות טובים מ(כמעט) כל המבורגר
בשרי. [...] החלק הכי נועז מתערבב בתוך השייקים הבריאותיים וכולל עלי
פטרוזיליה טחונים עם פירות וחלב סויה ואפילו שייק חמאת בוטנים או חלב
חרובים." במקביל לכך הפיק עכבר העיר את הפרויקט "עכבר מנות זהב – 60 מנות
הדגל הטובות בתל-אביב" (8.6.2010) ובו מופיעה "שווארמה של מסעדה בודהה
בורגרס" בין המנות העיקריות הנבחרות (המנה הרביעית בדף שבאתר "מנות
הזהב").
 וואלה! נשנושים. בטור "יש לנו פיצוח"
(10.6.2010) מגיש אורן גולדפינגר מדריך לנשנושים טבעוניים לקראת המונדיאל,
כולל מתכונים לצ'יפס ירקות, טופו נאגטס, אגוזים מתובלים, שקדים מקורמלים
ומתובלים, ופופקורן עם שום ושמרי בירה.
ynet טחינה. בטור "בשלל צבעים:
חמש טחינות משודרגות" (10.6.2010) מציעה יעל גרטי ואריציות שונות להכנת
טחינה: טחינת םלפלים צהובים קלויים, טחינת אריסה, טחינת לימון כבוש, טחינה
ירוקה, וטחינת עגבניות מיובשות.
 ynet במיה. בטור "בלי ריר
וסיבים: שני מתכוני במיה נפלאים" (10.6.2010) מציג ניר צוק מתכונים לסלט
במיה ובצל ירוק ולבמיה צרובה.
וואלה! סלטים. בטור "סלט חדיש
ומחודש" (6.6.2010) מגישה עופרי זוטא מתכונים לסלט קינואה אדומה, עשבי
תיבול וגרעיני חמנייה ולסלט טאבולה ואזוקי מונבט.
פינת התזונה: שירות משלוחי גרנולה
MyGranola, טל': 077-5595250, הזמנות טלפוניות: א'-ה' 16:00-09:00, אתר
 MyGranola הוא שירות משלוחים לגרנולה בהרכבה אישית
("מיקס"). ניתן להזמין את הגרנולה דרך אתר החברה. הזמנה טלפונית
ניתן לבצע רק בשעות הפתיחה, והמשלוח מגיע תוך 3-1 ימי
עסקים.
כל מיקס גרנולה מורכב מבסיס גרנולה אחד ועד חמש תוספות לבחירה
הארוזים בגליל קרטון. למעט דבש, המופיע בחלק מבסיסי הגרנולה ובחלק קטן
מהתוספות, כל המרכיבים צמחיים לחלוטין. באתר גם ניתן לראות פירוט של המרכיבים
התזונתיים של המיקס שהוזמן.
הבסיסים הטבעוניים ומרכיביהם
ב-MyGranola מציעים ארבעה צירופים טבעוניים שנחשבים כמנת בסיס: קוקוס
וקינמון; דגנים בטעם השדה; לא קלוי מומתק בסילאן (מוזלי); וללא שיבולת שועל.
מרכיבי הבסיסים האלה כוללים: שיבולת שועל, גרעיני חמנייה, פשתן (לא
קלוי), נבט חיטה, סובין חיטה, שומשום, קוקוס, סילאן, סוכר קנים
וקינמון, איזומלט (ממתיק ללא סוכר), נבט חיטה, פצפוצי אורז,
קורנפלקס (מתירס) וסיבים תזונתיים.
התוספות לגרנולה
כל התוספות למנות הבסיס אינן כוללות מוצרים מן החי, והן מופיעות תחת
הכותרות: פירות יבשים; אגוזים וגרעינים; דגנים; שוקולד ומתוקים; ואורגני.
מרכיבי התוספות הם: אוכמניות, אננס, בננה, דובדבן, חמוציות, ליצ'י,
מלון, מנגו, משמש, פפאיה, צימוק חום ובהיר, קווי, קליפות הדרים, שזיף, תאנה,
תות שדה, תמרים, אגוזי ברזיל, לוז, מלך, פקאן, קשיו, מקדמיה וקוקוס,
בוטנים, גרעיני דלעת וחמנייה, פיסטוק, צנובר, שקדים, סיבים תזונתיים,
פשתן, פצפוצי אורז, קורנפלקס, קינואה תפוחה, שברי סויה, שיבולת
שועל, חלבה, ברנפלקס וסוכריות גומי (ללא ג'לטין).
המחיר
מחיר מיקס בסיסי ללא
תוספות: 21.9 ₪ ל-600 גרם. מחירי התוספות גורמים למחיר להאמיר:
הם נעים בין 1.5 ₪ עד קרוב לקרוב ל-5 ש"ח לכל תוספת. מנה ממוצעת
עשויה אפוא לעלות מעל 40 ₪ ל-600 גרם.
מחיר משלוח גליל אחד בתל-אביב ובמתחם הבורסה ברמת-גן: 7 ₪ (המשלוח
חינם משלושה גלילים ומעלה). מחוץ לתל-אביב, מחיר משלוח גליל הוא
21-15 ₪. המחיר יורד עם הגדלת ההזמנה עד למשלוח חינם ברחבי הארץ ל-6
גלילים ומעלה.
סקרה: כרם אביטל. צילום: aMichiganMom
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צֹבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, כרם אביטל
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן |
|
