זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

מידע שימושי בזמן מלחמה

• תושבי הצפון מתבקשים להניח בחוץ כלים עם אוכל ובמיוחד כלים עם מים, כולל כלים מתחת לברז מטפטף
• תושבי אזורים אחרים יכולים לסייע באימוץ חיות, בשיכון זמני לחיות ובמבצעי הצלה
• באתר הב הב יש ערוץ חירום לסיוע לחיות בצפון, המאפשר תקשורת בין מבקשי העזרה למציעי העזרה בתחומים כגון: אימוץ חיות שננטשו, אירוח חיות זמני, הובלת חיות מן הצפון וסיוע בציוד ובמזון לחיות נטושות.
• מוקד תנו לחיות לחיות מטפל בפניות משפחות מעוניינות לארח בעלי-החיים מהצפון. טלפון: 03-6241776 בין השעות 17:00-9:00; 054-5259871 בשעות הערב; דואל anatr@letlive.org.il
• לאימוץ: כלבים מכלביית הבשן, המקלט היחיד לכלבים בגליל העליון, מצוי תחת לחץ כבד במיוחד. דרושים גם מתנדבים שיסייעו להפעלת המקלט ולחיפוש כלבים משוטטים והאכלתם: 052-2657904
• עמותת אהב"ה (24 שעות ביממה): 09-9588833. או 03-6446888 או בדואל: animalsavers@gmail.com
• עמותת כרמי חי בכרמיאל – לעזרה לחיות ומידע מקומי על מקומות מחסה לבעלי-חיים נטושים, במוקד העירוני 106 (לפי מידע מ-ynet)
•  לאימוץ כלבים בעקבות לחץ הנטישות – חדרה אוהבת חיות: 054-6473581
• בית הרופאים הווטרינרי במכבים מציע לכל "חיות המחמד" שנפגעו מהמצב באזור הצפון טיפול וטרינרי רפואי חינם. טלפון (24 שעות ביממה): 1-800-20-16-16
• קבוצה בנהריה להבאת אוכל לבעלי-החיים: רסקיו שירותים וטרינריים ניידים, טלפון 057-5800296, דואל rsqvet@walla.co.il (לפי פרסום ב-ynet)
• ד"ר רענן רפאלי מקריית שמונה, למקרה של פציעת כלב או חתול: 052-4711211
• רשימת פנסיונים במרכז ובדרום
• קו מידע טלפוני של השירותים הווטרינריים: 04-9910640 או 04-9910524 או 04-9811925. פועל בימים א'-ה' בין השעות 18:00-08:00. מעבר לשעות הפעילות יש תא קולי והפניה למספרי טלפון ניידים למקרים דחופים.

• מוקד השירותים הווטרינריים בצפון: 524 / 04-9910640
• מוקד מידע של המשרד להגנת הסביבה וארגון נוח (24 שעות ביממה): 08-9292285
• המועצה האזורית הגליל העליון מפעילה מוקד חירום: 6816617 (או סיומת 622 או 301), דואל mashlat@galil-elion.org.il. המועצה מוסרת גם שמנהלי קהילות בקיבוצים, שהתארגנו לטיפול בכלבים העזובים, מוזמנים לפנות אל עפר סיוון: 050-7675153 לקבלת שקי אוכל.
• מאמרי עצות לטיפול בכלבים, בחתולים ובסוסים במצבי לחץ
• הנחיות השירותים הווטרינריים למיגון "חיות מחמד" ולטיפול בהן בעת מלחמה

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה לפעילים/ות, אשר מעוניינים להפעיל דוכני הסברה במקום מגוריהם. ההכשרה כוללת פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכנים שיופעלו לאחר מכן במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  rotvia@gmail.com

פעילות בחופשת הקיץ

בעיתונות הישראלית

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 9, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. מלחמה בלבנון ובישראל
בעלי חיים לאחר 31 ימי הפצצות

לאחר 31 ימי לחימה בין ישראל לחיזבאללה, האסונות האקולוגיים מחמירים, בלולים העופות גוועים בהמוניהם, וברחובות חיות רבות הזקוקות נואשות למים ולמזון. לפניכם סיכום ידיעות שהתפרסמו השבוע בעיתונות ובהודעות מטעם ארגונים (מעודכן ל-11.8.2006).

אסון בלולים
את המוות ההמוני של תרנגולים בלולי תעשיית הבשר ניתן היה לצפות כבר בראשית המלחמה. ב-25.7 מסר מזכיר ארגון מגדלי העופות להתאחדות חקלאי ישראל, ששתי המשחטות הגדולות בצפון, "עוף הגליל" ו"זוגלובק", נסגרו, ו"כתוצאה מכך אין למגדלי העופות לאן לשלוח את העופות לשחיטה ונוצר חשש שהעופות יישארו בלולים מעבר למועד". החשש של הלולנים הוא לפרנסתם בלבד, אולם גם לתרנגולים לא מדובר בחדשות טובות. אפילו במקרה שהלולנים עדיין מספקים להם מזון ומים, הלול מתוכנן כך שיתמלא עד אפס מקום עם הגיע העופות לגודל מסוים (בגיל 7 שבועות בערך). הצצה בתוצאות של כלכלה אכזרית זו מספק גיל סלומון (nrgtv, 8.8) בראיונות במושב מירון. לולן אחד מספר לכתב, שהעופות בלול מבוגרים מעבר לתוכנית החקלאית, ומאות עופות ביום מתים בלול "מהחום ומהלחץ ומהדחיסות ומהגודל". קצב התמותה צפוי להתגבר, ו"בעוד שבוע כבר חצי מהלול יכול להתפגר", לדברי הלולן, אשר מתעקש להישאר במירון, ודאי בתקווה למכור את התרנגולים למשחטות דרומיות. רכז ענף הלולים במושב, המגדל 100 אלף עופות, מציין ביובש שיש תמותה של "קרוב לשניים-שניים וחצי טון בשר ביום". משמעות הדברים: כאלף תרנגולים ביום מתים לאחר גסיסה איטית במושב מירון בלבד.

לול טיפוסי של תעשיית הבשר לקראת משלוח העופות לשחיטה: צפיפות רצחנית בימים רגילים, ובמלחמה המצב קשה עוד יותר

השריפות
לפי דינה קרפט (New York Times, 8.8), כתוצאה מירי הרקטות נשרפו בשטח ישראל למעלה מ-36,000 דונם – כשליש מהם שטחי יער – ואילו לפי נורית פלתר (ידיעות אחרונות, 10.8) "יותר מ-100 אלף דונם שדות ירוקים עלו באש". גם בלבנון גרמו הפצצות צה"ל שריפות רבות, אולם לא נמסרה הערכה להיקפן. קרפט מוסרת, שהלהבות הגיעו לעתים לגובה עד 40 מטר, וצילומים מראים חומות אש, שאינן מאפשרות לאף חיה בלתי מעופפת להינצל. השריפות תפסו את ישראל בלתי מוכנה: לשירותי הכבאות אזל התקציב לשכור מטוסים קלים לפיזור חומרי כיבוי. בינתיים סיפקה קק"ל תקציב חירום, אך הממשלה לא פעלה – בעוד החיות נשרפות בשטח. אהוד אמיר מוסר (local, 7.8), שהכבאים בצפון מאיימים כי יפסיקו לעבוד בגלל בעיית התקציב.

שריפות בצפון הארץ, מתוך "התמונות שלכם מגבול הצפון", וואלה!, 11.8.2006
מימין: שריפה בגליל (צילם: בר אילן); משמאל: חיילים מכבים שריפות ביער בירייה (צילם: יאיר בן צבי)

שריפות בהיקף כה גדול לא רק מחסלות חיות במקום, אלא גם דנות למוות חיות שנמלטו, בגלל השמדת הצמחייה שממנה ניזונו. כך גם נוצר לחץ אקולוגי קשה במקומות שלא נשרפו. אורי בינדר (nrg מעריב, 6.8) דיווח שמשפחות של שפני סלע שברחו מהיערות בגלל השריפות, מגיעות אל גינות הבתים במערב קריית שמונה, "ומחסלות את כל מה שאכיל." תושבים מתלוננים על הרס הגינות, וגורם ברשות הטבע והגנים השיב:

"זה בעל חיים עקשן, שצריך לאכול, אבל נעשה את הכל כדי לסייע לתושבים שנפגעו ונספק להם ייעוץ להקמת גדר מתאימה, שתמנע מהשפנים להיכנס."

ביטוי נוסף למצוקת בתי-הגידול, שסוקר בתקשורת, הוא מעבר של עשרות פרות משטח ישראל ללבנון. לדברי נורית פלתר, הן ניצלו פרצה בגדר כדי להגיע למרעה, לאחר ששטחי המרעה שלהן נשרפו.

אסון אקולוגי בים
ב-13 וב-15 ביולי הפציץ צה"ל את תחנת הכוח ג'ייא, דרומית לביירות, ויש הטוענים שהתוצאה היא האסון האקולוגי הגדול ביותר בתולדות לבנון. כמעט חודש לאחר מכן, אין דיווחים על תחילת מבצע ניקיון. Environmental News Service מוסר (8.8) שכמה ממדינות אירופה שלחו ללבנון מומחים וציוד, אך נראה שעבודת הניקיון לא תחל לפני הפסקת האש. יותר מ-140 קילומטר של חוף בלבנון, בנוסף לחלקי חוף בסוריה, זוהמו ב-10,000 עד 35,000 טון נפט שנשפכו לים. מומחה איטלקי שהגיע לסוריה לאמוד את הנזק, מצביע על תוצאות הרסניות למין הנמצא ממילא בסכנת הכחדה, בגלל דיג – טונה כחולת סנפיר. הטונות נודדות מהאוקיינוס האטלנטי למזרח הים התיכון ומטילות שם. הביצים צפות על המים וכעת מושמדות על-ידי הנפט. גם צבי הים הירוקים נמצאים בסכנת הכחדה, ובימים אלה הם בוקעים בחופי לבנון ונחנקים בנפט תוך זמן קצר. החופים מלאים בדגים ובסרטנים מתים.

צילומי לוויין של הזיהום בחופי לבנון בעקבות הפצצת חיל האוויר (התוואי הבולט בחוף הוא ביירות, ולמעלה מסומן גבול סוריה).

מקור:  (The Center for Satellite Based Crisis Information (ZKI
מימין: צילום לוויין של חוף לבנון המזוהם, 3.8.2006.

משמאל: צילום לוויין מעובד הכולל נתוני שישה צילומים עד 10 באוגוסט: האזורים הצבועים מזוהמים, כשהבהירים ביותר צולמו מזוהמים פעם אחת, ובכהים ביותר זוהה זיהום בכל הצילומים.

אסון אקולוגי בלבנון, תמונות מביירות:

מימין: סרטן טובל בקצות רגליו בנפט, ודאי לפני שיכוסה בזיהום וימות (BloggingBeirut.com);

משמאל: דגים מתים מהנפט בחוף רמלט אל-ביידה, שהיה פופולארי לפני המלחמה, 6.8.2006 (EPA).

חתולים, כלבים וארנבונים בישראל
הדיווחים על חילוץ כלבים וחתולים פחתו בשבוע האחרון. אלי אשכנזי (הארץ, 8.8) מצטט את אחת המחלצות, גאיה גולדברג, המסכמת את המצב ביישובי הצפון:

"החתולים פשוט 'נגמרים', הם איבדו את מקורות המזון והמים שלהם, כמו פחי האשפה. האומללות של הכלבים היא בחוסר האונים שלהם, הם לא יכולים אפילו לקפוץ על הפחים. הרבה מהם נפצעים או נדרסים. הרבה מתנדבים מגיעים לעזור ואנחנו מצליחים לאסוף כלבים ולהעביר אותם לכלביות, אבל הכלביות מלאות כבר והמצב קשה."

מתנדבים עדיין מפזרים מים ומזון, ומדי פעם מחלצים חיות – למשל, לפי דיווח (ynet, 10.8) ב"צער בעלי-חיים תל-אביב" התקבלו ארנבונים, שננטשו בתוך כלובים בנהריה, בחיפה ובעכו.

אשכנזי מדווח, ש"כלביית גשר הזיו" בקיבוץ שבגליל המערבי, עדיין פועלת אך מלאה עד אפס מקום. מפעילי הכלבייה, מוטי וציונה סודאי, הם מהמעטים שנותרו בקיבוץ: "לא עזבנו בגלל הכלבים, אין לי ברירה אחרת. לקחתי על עצמי אחריות." במועצה המקומית סירבו בביטול לבקשתו של סודאי למגן את הכלבים. הוא מספר: "כבר נפלה קטיושה 50 מטר מהכלבייה אבל אנחנו חייבים להישאר עם הכלבים ולהרגיע אותם." אנשים נוספים המסתכנים בשל האחריות שלהם לחיי כלבים וחתולים, נחשפים בתקשורת. מאתיו קלמן (The Boston Globe, 8.8) מצטט זוג ממעלות-תרשיחא, רגינה ופול כהן: "יש לנו שישה חתולים שהם כמו הילדים שלנו, לא יכולנו לעזוב אותם." לדברי עדי הגין (nrg מעריב, 10.8), בכלבייה העירונית של חיפה הטיפול בכלבים מתבצע בקושי:

"צוות מאובזר באמצעי מיגון של אפוד וקסדות מגיע מדי יום לטפל בכלבים וד"ר דגן מבטיח שהם מקבלים את אותם התנאים בדיוק: תאיהם מנוקים, מזון ומים טריים ניתנים להם ועובדי המקום משתדלים לשמור עבורם על השגרה."

אלי אשכנזי מזכיר גם פגיעות ישירות בחיות. הווטרינר ד"ר גיל שביט מהמושבה יסוד המעלה סיפר לו, שלמרפאתו מגיעים חתולים וכלבים שנפגעו מרסיסי הרקטות, מהכדוריות שעפות מהן או מההדף. חלק מהכלבים הפגועים נאספו על-ידי חיילים. מגיעים גם כלבים שלקו בחרדה: "אותם כלבים מסרבים לאכול ולשתות ומסתתרים כשהם רועדים מתחת לכסא או שולחן."

דיווחים מלבנון
ארגון זכויות בעלי-החיים הלבנוני, BETA, לא פרסם בשבוע האחרון דבר, מלבד מודעה נואשת לטייסים או לאנשים המסוגלים לממן טיסות: "אנו מחפשים גיבור שיטיס את החיות למקום בטוח". לפי הודעת דואל ממתאמת חילוץ בארצות-הברית (8.8), BETA הצליח לחלץ 150 כלבים ו-100 חתולים מביירות וסביבתה ולשכן את החיות במשק חזירים נטוש בהרים מעל ביירות. אולם שוטרים ביקרו פעמיים במקום ואיימו לירות בכל הכלבים אם לא יסולקו משם. בהוראת שר הפנים, אחמד פתפאת, נצטוו פעילי BETA לסלק את החיות תוך שלושה ימים בגלל תלונות התושבים על הנביחות ("שזה מגוחך בהתחשב בכך שיש הפצצות כל הלילה"). מועד האולטימטום פקע, ובינתיים אין בידינו מידע אם השוטרים מימשו את האיום.

חתול עם פצעים פתוחים ליד סירות דיג הרוסות בנמל קואזי – פרבר דרומי של ביירות (AP).

לפי העיתון Naharnet מביירות (6.8), חוקרת ומחלצת ותיקה מטעם הארגון האמריקאי PETA, מישל רוקה, הגיעה ללבנון והיא מתכננת להוציא חיות לאימוץ בחו"ל. רוקה חילקה עלוני הסברה לאזרחים, לצבא, למשטרה ולארגונים, בבקשה לשחרר חיות קשורות הנראות במצוקה, לתת להן מים ובמידת האפשר לקחת אותן. רוקה הגיעה עד צור וחילקה אוכל ומים לחיות. דרכה דרומה חסומה על-ידי צבא לבנון, אולם החיילים הלבנונים שמחו לקחת ממנה מזון לכלבים ולהאכיל כלבים בעצמם. בבינת ג'בייל היא נתקלה באיש חיזבאללה שנתן לכלב במצב גרוע את "קופסת הטונה האחרונה שלי. אם אני גיליתי רחמים כלפי הכלב אולי אלוהים ירחם עלי." עם זאת, מפקדי החיזבאללה המקומיים גילו עוינות כלפי יוזמת הפעילה האמריקאית לסייע לחיות. רוקה מסכמת, שבדרום לבנון "הגוויות של חתולים, כלבים, עזים וכבשים, מזהמות את הדרכים ונמחצות על-ידי כפריים הנמלטים מן הגבעות בכלי רכב עמוסים." בהודעת PETA היא סיפרה (3.8), שראתה בכל מקום חיות עם כוויות, חיות גוועות מרעב וחיות מתות, וכלבים רבים כלואים במלונות ואינם יכולים לברוח. ועם זאת, עדיין יש אזרחים לבנונים שנותרו מאחור ודואגים לחיות שלהם ולחיות ברחובות.

מקורות
“סיוע מיוחד למגדלי העופות בגליל: מועצת הלול תיתן מחיר מובטח למגדלי העופות בצפון”, התאחדות חקלאי ישראל, 25.7.2006.

אביב פרנקל, "החיות בגן החיות בחיפה כלואות בשל המלחמה" (וידיאו), חדשות 10 (וואלה!), 5.8.2006.

אורי בינדר, "הנשק החדש של הסורים: שפני סלע", nrg מעריב, 6.8.2006.

גיל סלומון ואלירן חיאט, "הם פוגעים גם בלולים" (וידיאו), nrg מעריב, 6.8.2006.

אהוד אמיר, "האם יופסק כיבוי השריפות?" , local, 7.08.2006

"נמשך חילוץ בעלי החיים מקו העימות", וואלה!, 8.8.2006.

אלי אשכנזי, "למעלה מ-8,000 כלבים וחתולים ננטשו בצפון", הארץ, 8.8.2006.

עדי הגין, "וטרינרים תחת אש", nrg מעריב, 10.8.2006.

"עשרות פרות עברו את הגבול ללבנון", וואלה!, 10.8.2006.

נורית פלתר, "הפרות עברו את הגבול", ידיעות אחרונות , 10.8.2006, עמ' 19.

"הם נוטשים גם ארנבים", ynet (ידיעות אחרונות), 10.8.2006.

“PETA Dispatches Animal Rescue Specialist After U.S., Other Governments Force Evacuees to Leave Animals Behind to Starve” (news release), PETA, 3.8.2006.

“U.S. Rights Group: 'War is Absolute Hell for Animals Too'”, NaharNet, 6.8.2006.

Richard Solash, “Lebanon: Oil Spill Causing Ecological Crisis”, Radio Free Europe / Radio Liberty, 6.8.2006.

Bassem Mroue and Aron Heller (Associated Press), “The War’s Toll on Environment”, The Philadelphia Inquirer, 7.8.2006.

Dina Kraft, “Dry Forests in Northern Israel Are Damaged as Hezbollah’s Rocket Attacks Ignite Fires”, New York Times, 8.8.2006.

Matthew Kalman, "For Some, Bomb-Proof Room is Best Option”, The Boston Globe, 8.8.2006.

Jane Garrison, “Urgent -  Officials want to shoot all dogs in BETA shelter” (e-mail), 8.8.2006.
“Lebanon Oil Spill a Biodiversity Disaster, Cleanup Blocked”, Environment News Service (ENS), 8.8.2006.

3. סמינר אנונימוס, אוגוסט 2006

שלושה ימים גדושים ומלאים של סדנאות, אוכל טוב, הכרת שיטות הסברה, לימוד דרכי פעילות אפקטיביות – והיכרות עם עשרות פעילות ופעילים לזכויות בעלי-חיים. לפניכם סיכום סמינר הפעילות החמישי של אנונימוס.

תמונה קבוצתית (חלקית), סמינר אנונימוס, אוגוסט 2006

סמינר בצל המלחמה
הסמינרים של אנונימוס מאפשרים לפעילים לזכויות בעלי-חיים מרחבי הארץ להכיר אנשים מאזור מגוריהם, ללמוד על עבודת ההסברה של אנונימוס, להצטייד בידע שימושי על אורח-חיים טבעוני ולחזור לאזור מגוריהם ולהפיץ שם את הידע והרעיונות שרכשו. הסמינר החמישי של אנונימוס התקיים בתל-אביב בין 6 ל-8 באוגוסט. כמחצית מן המשתתפים הם תושבי צפון הארץ, אך נוכחות גבוהה זו אינה בהכרח תוצאה של המקלט שסיפק הסמינר מההפגזות. המלחמה נותרה ברקע, וגרמה רק לצמצום מסוים בהתנסות שתוכננה מראש בהסברה ברחובות – בהנחה שהציבור כעת אינו בשיא פתיחותו למסרים של זכויות בעלי-חיים. בסמינר השתתפו כ-35 איש, ברובם הגדול בנות ובני נוער, שהגיעו באישור הוריהם (מתחת לגיל 16 אף נדרש אישור מיוחד ואישור של אחד מהמדריכים). מכון הכושר "אברי באדי" תרם באדיבותו את מקום הלינה, והסדנאות התקיימו במרכז הפדגוגי המשולב, ליד גן מאיר.

לאכול טוב
יותר ממחצית המשתתפים היו טבעונים, והם התנסו בהרחבת התפריט. האחרים – כמעט כולם צמחונים – התנסו בשלושה ימי טבעונות, אשר כללו, בין השאר, מגוון של דגני בוקר וממרחים בבקרים, מגוון "תחליפי בשר" בצהרים, ומנות חמות כגון ספגטי בולונז טבעוני ותבשיל טופו ופטריות בערב. את ההתנסות השלימו שתי הרצאות: הנטורופתית אפרת אבידור הרצתה על תזונה ובריאות, ואריה רווה, מפעיל המזנון הטבעוני בודהא בורגרס, הגיש הרצאת היכרות עם תזונה טבעונית.

פעילות חברתית בגן מאיר

הפנים אל הפעילות
הסמינר כלל הרצאה על בעלי-חיים במשקים חקלאיים, סדנה על התמודדות עם קשיים במשפחה שאינה צמחונית או טבעונית, ושיחה על צמחונות בין חברים שאינם טבעונים. אולם מוקד הסמינר החמישי של אנונימוס, אף יותר מהסמינרים הקודמים, היה בהקניית כלים לפעילות יעילה. הסדנאות המרכזיות כללו:

• פעילות בבית-הספר ובמקום העבודה: הכנה ותחזוק של עיתון קיר בנושא זכויות בעלי-חיים, הזמנת הרצאות, ניהול פינה באתר בית-הספר, כתיבת טור בעיתון בית-הספר, הפקת פינת עיון בספרייה, פרויקט אמנותי, הפקת יום זכויות בעלי-חיים, הקמת קבוצת פעילות, בקשה מאורגנת לאספקת מוצרים מן הצומח במזנון, ועוד.
• התארגנות לפעילות ביישוב שלך: הערכת יכולת העבודה של הפעילים המעורבים, בדיקת תנאי השטח והשגת אישורי פעילות במידת הצורך, קביעת מטרות, לוחות זמנים וחלוקת תפקידים, הקמת קבוצה ושמירה על קשר עם הקבוצה, ארגון פעילויות הסברה בסיסיות.
• כתיבת מכתבים לנמענים שונים: תגובות לעיתונים המרכזיים בדפוס או באינטרנט (טוקבקים), פניות לחברות ולגופים מסחריים, מכתבים לקובעי מדיניות, העלאת נושאים הקשורים בזכויות בעלי-חיים בפורומים מגוונים.

קבוצות בעבודה

יסודות ההסברה
בסמינר נערכה התנסות בדוכן הסברה בשטח, ואליה נוספו ארבע סדנאות הכנה, שפיתחו בחודשים האחרונים רותם אייל ואלכסנדר אייל כחלק ממערך ההכשרה של אנונימוס לעבודה בדוכני הסברה. תוכנית הסדנאות כוללת ארבעה חלקים:

1. "הסברה שנוגעת": אילו מכשולים גורמים לקהל חוסר אכפתיות בנוגע לפגיעה בחיות, וכיצד להתגבר על קשיים אלה? הסדנה הציעה הנחיות: ליצירת תחושת היכרות וקרבה עם החיות למרות המרחק וההפרדה מהן; לגישור על תחושת הפער הביולוגי שבינינו לבינן; ולהתמודדות עם תגובות של ייאוש, תחושת אשמה וכעס מצד הקהל.
2. "לא רק אידיאולוגיה": מדוע אנשים שלמדו על הפגיעה בחיות והשתכנעו שצריך וניתן להפסיק לממן אותה, עשויים להמשיך לרכוש מוצרים מן החי? הסדנה כללה דיון בקשיים אישיים במעבר לצמחונות ולטבעונות, כגון התמודדות עם סוגיות של בריאות, טעם וקשרים משפחתיים וחברתיים – והנחיות כיצד לסייע לאנשים להתגבר עליהם.
3. "להתקדם צעד אחד": לזהות היכן נמצא האדם שמולך בדרך לצמצום הפגיעה בחיות ולפעילות למענן, ולסייע לו ללכת צעד נוסף קדימה, בקצב שלו – מבלי לנסות להשיג "הכל או לא כלום". כיצד להתמודד עם התחמקויות, הסחות-דעת, הבעת חוסר אמון ביכולת לשנות, התנגדות תוקפנית, ועוד.
4. "אנחנו מסכימים...": כיצד להימנע מהאשמות ולמצוא את המכנה המשותף בין אמונותיו של האדם שניצב לפנינו לבין הנושא שאנו מבקשים לקדם – גם כאשר לכאורה קיים בינינו פער גדול, שעלול להביא להאשמות הדדיות.

עם הפנים קדימה
האווירה בסמינר הייתה מצוינת, התגובות נלהבות ומשתתפים רבים הצהירו על כוונתם להרחיב באופן שיטתי את הפעילות שלהם באזור מגוריהם, ובעיקר בתוך בתי-הספר. מסכמת מארגנת הסמינר, רעות הורן:

"עם פרוץ המלחמה, עלו מחשבות על ביטול הסמינר. אבל החלטנו שפעילות בתל-אביב דווקא מתאימה למצב, ובדיעבד זו הייתה החלטה נכונה.
עם השנים אנחנו מתקדמים יותר ויותר בהכשרה לפעילות. אם בעבר האירועים שלנו הסתפקו בהצגת מידע וחומר למחשבה, כיום המשתתפים יוצאים עם כלים שמסייעים לחיות טוב יותר עם המידע הקשה ועם ההתלהבות האידיאולוגית, ובונים יכולת להעביר הלאה את הידע והרעיונות, מתוך רגישות לקהל. הסמינר הוא שיא של פעילות שנתית שוטפת בהכשרת פעילים, ומרגש לראות עד כמה הדברים מחלחלים. בתום הסמינר, נרשמו תשעה משתתפים להמשך תוכנית ההכשרה שלנו להפעלת דוכני הסברה, וכבר השבוע דיווחו לי על פעילות הסברה ראשונה שנערכה במודיעין, בהשראת הסמינר."

4. פינת התזונה
קוראים שואלים: צמחונות – לא לכולם?

שואל עומרי גור: בנעוריי ניסיתי להיות צמחוני, אבל זה לא השפיע עליי טוב: הרגשתי רע מאוד, סבלתי מסחרחורת, מחולשה ועוד. האם יכול להיות שתזונה צמחית לא מתאימה לכולם? אולי יש אנשים שפשוט לא יכולים להיות צמחונים?

תשובה
תזונה צמחית מאוזנת מספקת את כל המרכיבים התזונתיים הדרושים לגוף האדם (חוץ מוויטמין B12, שגם תזונה בשרית אינה מספקת בכמות הדרושה, ולכן מומלץ לכלל האוכלוסייה לצרוך אותו כתוסף מזון). עם זאת, צריך לזכור, שתזונה צמחונית (או טבעונית) היא תזונה שמוגדרת על דרך השלילה: ההגדרה "צמחוני" מעידה מה לא אוכלים – בשר חיות (או כל מזון מהחי) – מבלי לפרט מה כן אוכלים. לכן, תזונה צמחונית (או טבעונית) אכן יכולה להיות טובה או גרועה – תלוי מה אוכלים במסגרתה.

בתפריט המודרני הממוצע מהווים המזונות מהחי את המקור העיקרי לחלבונים ולמינרלים (כגון סידן, ברזל ואבץ). המזון הצמחי שרוב האנשים אוכלים הוא דל כי הוא נתפס כתוספת בלבד – הם ממעטים לאכול קטניות, נבטים, ירקות ופירות, והדגנים שהם אוכלים (לחם לבן, אורז לבן וכו') אינם מלאים אלא עברו תהליך עיבוד, שהרס את רוב היתרונות התזונתיים שיש בהם. אם המעבר לצמחונות מתפריט כזה כרוך רק בוויתור על בשר (ומוצרים אחרים מהחי) אכן נותרים עם תפריט דל, שאינו מספק את המרכיבים התזונתיים הדרושים לגוף.

אם החלפת ארוחה של שניצל עם אורז לבן במנה כפולה של אורז לבן – לא פלא שבריאותך התדרדרה. אנו ממליצים לך ללמוד מניסיון העבר, אך המסקנה היא לא לוותר על הצמחונות, אלא הפעם לבנות תפריט צמחוני מאוזן. לשם כך תוכל להיעזר באתר הצמחונות, או בתזונאי.

לשאלות ותשובות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון