זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

כתב-אישום נגד מפטמי אווזים

ביום ב', 8.1.2007, הגיש משרד החקלאות בבית-משפט השלום בראשון לציון כתב-אישום נגד האחים לגזיאל ממושב בן זכאי. סעיפי האישום כוללים עינוי בעלי-חיים, התעללות והתאכזרות (הפרת חוק צער בעלי-חיים) וכן שחיטה לא חוקית של עופות (הפרת תקנות מחלות בעלי-חיים). זהו כתב-האישום הראשון בישראל המוגש נגד מפטמי אווזים. מאז כניסת איסור הפיטום לתוקף, באפריל 2006, התריעה אנונימוס בפני הרשויות כי שני האחים ממשיכים לפטם אווזים, אולם רק בסוף נובמבר 2006 פשטה המשטרה על המשקים, בעקבות עדות של עובדים תאילנדים שהועסקו במקום. האירוע התקדימי זכה לסיקור נרחב בעיתונות:

עמירם כהן, "לראשונה: שני אחים הואשמו בפיטום אווזים בניגוד לחוק", הארץ, 9.1.2007, עמ' א11.
אלי סניור, "תקדים: כתב אישום נגד מפטמי אווזים", ynet, 8.1.2007.
"כתב אישום ראשון נגד מפטמי אווזים", וואלה!, 8.1.2007.
"האישום: עינוי אלפי אווזים", nrg מעריב, 8.1.2007.
יואב כהן, "כתב אישום נגד מפטמי אווזים", msn, 8.1.2006.

יעל רוטשילד, "תקדים: כתב אישום באשמת פיטום אווזים", Nfc, 8.1.2007.

"Brothers accused of torturing animals", The Jerusalem Post, 8.1.2007.

פורום משפטי באנונימוס

אנונימוס מקימה פורום עורכי-דין ומשפטנים מתנדבים, להתייעצות ולהכוונה משפטית. לאחר מפגש ראשוני בתל-אביב, תתנהל מרבית הפעילות בדואל, והמעוניינים יבצעו משימות משפטיות. להצטרפות – חגי: info@anonymous.org.il

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

שיטת חדשה להרג עופות: חנק. ב-7.1.2006 הודיעו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות שרכשו מארצות-הברית שתי מכונות להרג המוני של עופות בתנאי חירום, כגון השמדת לול בעקבות התפשטות שפעת העופות (כזכור, בהתפרצות שאירעה בישראל במרץ 2006, הושמדו עופות בזרחן אורגני – רעל הגורם מוות איטי ומיוסר). לפי ההודעות שהתפרסמו בעיתונות, "שיטת ההמתה מתבצעת בארה"ב באמצעות תערובת של מים, אוויר ותרכיז קצף. הקצף גורם לחנק מהיר של העופות באמצעות חסימת דרכי הנשימה העליונות. החנק לוקח פחות מכמה שניות ועל-כן עומד בחוק צער בעלי-חיים." עוד נמסר: "שימוש בשיטה זו מתאים לעופות שגדלים על רפד, פטמים והודים, בכל הגילאים, ומאפשרת תמותה בשיעור של 100% מהעופות. השיטה איננה מתאימה לעופות מים או מטילות." המכונות שרכשה ישראל ויגיעו בפברואר, מאפשרות השמדה של כל התרנגולים בלול תוך 20 דקות על-ידי שני אנשים.

מקורות

"קצף להשמדה המונית", nrg מעריב, 8.1.2007.

גלית יצחק, "המתת עופות באמצעות קצף כיבוי אש", Nfc, 7.1.2007.

"טכנולוגיה חדשה להמתת עופות במקרי חירום: המתה באמצעות קצף כיבוי אש", נטו ניוז,7.1.2007.

גלובס גדיעת קרניים. בכתבה "ביהמ"ש: לא ייתכן שהמדינה תגיש כתב  אישום  רק  בשל ההד  הציבורי  שעורר תחקיר  בתוכנית  'כלבוטק'" (6.1.2006) סוקר נועם שרביט את פסק-הדין המזכה מאשמת התעללות בבעלי-חיים בעלי חברה, שגדעו קרני פרות ללא הרדמה. ראו כתבה מורחבת בנושא זה בהמשך הגיליון.

כל הזמן (מעריב) התעללות בירושלים. בכתבה "יורדים על ארבע" (12.1.2007, עמ' 57) מגיש יובל הימן תחקיר, הקובע שהתעללות בכלבים, בחתולים, בחמורים ובסוסים נפוצה במיוחד באזור ירושלים, והרשויות אינן פועלות למניעתה. בהיעדר אכיפה, התעללות עד מוות נעשית באופן יומיומי על-ידי "צעירים משועממים" ומראה חיות עם פצעים פתוחים או שברים, וכן חיות שרופות ותלויות, הוא תופעה נפוצה. לדברי מאבטח שצוטט בכתבה, "אם תיכנס לתוך העיר העתיקה תראה שמתוך 5,000 או 7,000 חתולים שיש שם, לאיזה 1,500 מהם אין זנב או אוזניים. או שהם חותכים להם את הזנב או את האוזניים, או ששורפים אותם." לדבריו, כשמתעללים בסוסים הם [המשטרה] משתדלים להגיע, אבל כשמדובר על כלבים או חתולים, אין עם מי לדבר." הכתב מוסיף: "המצב מדאיג עוד יותר בפריפריה של ירושלים, ביישובים שנמצאים תחת תחום שיפוטן של מטה בנימין, מטה יהודה ועיריית מעלה אדומים." לתגובות:

ראש עיריית ירושלים, מר אורי לופוליאנסקי, פקס: 02-6296014 דואל: lpuri@jerusalem.muni.il
מנהל השירות הווטרינרי ירושלים, ד"ר זוהר דבורקין, פקס: 02-5322413
שר הפנים, רוני בר און, רח' קפלן 2, הקריה, ירושלים 91950. פקס: 02-6701585 דואל: sar@moin.gov.il

השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, המשרד לביטחון פנים, קריית הממשלה, ירושלים 91181. פקס: 02-5811551 דואל: sar@mops.gov.il

ynet חלופה חדשה. בכתבה "פיתוח כחול-לבן: סימולטור לאימון מנתחים" (7.1.2007) מדווח ד"ר איתי גל על מכשיר מהפכני שפיתחו מדענים ישראלים, המאפשר למנתחים להתאמן על דגם ממוחשב של גוף המנותח שלפניהם, רגע לפני הניתוח. התוצאה: ניתוח מדויק וקצר יותר, עם אחוזי הצלחה גבוהים. וכמובן – ללא עינוי בעלי-חיים.

nrg מעריב יתרון החלופות. לקראת דיון המועצה לניסויים בבעלי-חיים בנושא ניסויים בהוראה, סוקרת הכתבה "הקץ לניסויי סטודנטים בבעלי-חיים?" (12.1.2007) חלופות לניסויים אלה, ומראה כי שיטות הוראה שאינן כרוכות בוויוויסקציה נמצאו יעילות יותר.

nrg מעריב כלבים מעוותים. בכתבה "גם כן גזעי" (10.1.2007) סוקרת עדי כץ שורה ארוכה של בעיות בריאות שמהן סובלים כלבים גזעיים – בעיות נשימה, פריצות דיסק, התקרחות, נשירת שיניים, שפתיים נפוחות, ריור בלתי פוסק, משקל יתר ועוד. עם זאת, כץ אינה מסיקה את המסקנה המתבקשת – להמליץ לציבור להימנע כליל מרכישת כלבים גזעיים, רכישה שמעודדת את המשך ההרבעות המזיקות. תחת זאת מסתפקת כץ בהמלצה "לקנות כלב אצל מגדל אחראי" – ומתעלמת בכך מהעובדה, שרבות מבעיות הבריאות אינן תקלה אלא תוצאה הכרחית של העיוות הגנטי של הגזע; כמו כן, מגדלים "לא אחראים" הם חלק בלתי נפרד ממעמדם של הכלבים כסחורות. למידע נוסף בנושא

ידיעות חיפה ציד חוחיות. בכתבה "נחשפה רשת ציידי ציפורים וחיות בר" (11.1.2007) מדווח איל לרמן שפקח רשות הטבע והגנים חשף ב-5.1.2006 צייד חוחיות הקשור בסחר מסועף בחיות בר. בתא המטען ברכב הצייד נמצאו 26 חוחיות שניצודו והוחבאו שם. אחד החשודים שוחרר בערבות על סך 5,000 שקל בלבד, "כדי להבטיח את התייצבותו למשפט", אף על-פי שמתנהלים נגדו כבר שני תיקים על עבירות זהות.

עצירת הגדר. ב-9.1.2006 הודיע שר הביטחון, עמיר פרץ, על כוונתו להקפיא את בניית גדר ההפרדה באזור מדבר יהודה, בקטע בן 30 ק"מ שבין מצודת יהודה (בית יתיר) ונחל חבר, במטרה לבחון חלופות. זאת לאחר שחברי כנסת פנו לשר וביקשו את התערבותו לשם עצירת העבודות בגלל הפגיעה הצפויה בחי ובצומח של מדבר יהודה. הח"כים מרציאנו ואריאל הציעו חלופות לתוואי, שלא יפגעו בחי ובצומח ואף יהיו זולות יותר.

כתבות

צפריר רינת, "פרץ עצר בניית גדר ההפרדה במדבר יהודה", הארץ, 10.1.2007, עמ' א10.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

רועי שרון, "ניצחון לירוקים: תוקפא בניית הגדר בדרום", nrg מעריב, 9.1.2007.

חנן גרינברג ומירי חסון, "פרץ מקפיא את גדר ההפרדה באזור יהודה",  ynet, 9.1.2007.

הארץ דגים באילת. בכתבה "אחרי שנים של מאבק: החלה הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת" (9.1.2007) מדווח צפריר רינת: "במפרץ אילת החלה בימים האחרונים הוצאתם של הכלובים לגידול דגים מהים. [...] הצעד הוא תחילת יישום של החלטת ממשלה מלפני שנה וחצי, על הפסקה הדרגתית של פעילות הכלובים. ההחלטה אושרה לאחר מאבק ציבורי ארוך של מדענים ושל פעילי סביבה, שטענו כי הפרשות הדגים מזהמות את מימי המפרץ ומסכנות את שוניות האלמוגים שבו."

הארץ לא רק דגים. בידיעה "9 שקנאים נורו בדצמבר באזורי בריכות דגים בצפון" (7.1.2007, עמ' א7) מדווח צפריר רינת על קורבנות נוספים של תעשיית הדגים.

הארץ (לה מונד) ציד אכזרי. בכתבה "איסלנד לא מוותרת על ציד לווייתנים" (12.1.2007, עמ' א17) מדווחים בנואה הופקן וז'ראר למארקי על החלטת ממשלת איסלנד לחדש את ציד הלווייתנים, תוך הפרת האמנה הבינלאומית שהתקבלה ב-1982 ויושמה במדינה מ-1989, ועל ההתנגדות שההחלטה מעוררת.

תזונה בעיתונות הישראלית

Nfc עשבים מזינים. בכתבה "להיות בריאים עם עשבי תיבול" (9.1.2007) סוקרת יפעת גדות המלצות של חוקרים מאוניברסיטת מישיגן ולפיהן צמחי תבלין יכולים לעזור לשמור על משקל בריא, למנוע סוגי סרטן מסוימים, להוריד את לחץ הדם, להקל על בחילות והצטננויות ועוד. למקור (באנגלית)

הארץ (גרדיאן) חלב. בכתבה "האם הבריטים יוותרו על חלב בשעת התה?" (10.1.2007, עמ' א14) סוקרת שרה בוסלי מחקר (מגיליון 9 בינואר, European Heart Journal) שמצא כי הוספת חלב לתה מנטרלת השפעתו החיובית של התה על הלב. לפי תוצאות המחקר, הקזאין, חלבון החלב, גורם לירידה בריכוז הקטקינים בתה, הפועלים כנוגדי חמצון ואחראים להשפעות החיוביות של התה על הלב. החוקרים ממליצים להימנע מהוספת חלב לתה.

Nfc בשר ומחלות לב. בכתבה "מזונות עשירים בברזל מסוכנים לחולי סוכרת" (10.1.2007) סוקרת יפעת גדות מחקר חדש, שלפיו צריכה של בשר אדום ומזונות אחרים העשירים בברזל heme, כמו כבד עופות ומאכלי ים, מעלה את הסיכון למחלות לב בחולי סוכרת. למקור (באנגלית)

Nfc נגד מוצרים מהחי. בכתבה "אכילת בעלי-חיים ותוצרתם" (8.1.2007) סוקר אלירן דה-מיו את החסרונות באכילת מזון מהחי ואת היתרונות באכילת מזון צמחי: "מזון חי וטבעי אפשר למצוא בצומח בלבד. מזון טבעי מכיל שפע של מרכיבי תזונה חיוניים. תזונתם של אנשים חולים מבוססת בדרך כלל על מזון שלא ראוי להם. מוצרי חלב, בשר, דגים וביצים, אינם ראויים למאכל אדם. אנשים רבים בחרו להפסיק לצרוך מוצרים אלו, והם אינם סובלים ממחסורים כלל."

nrg מעריב בשבחי הירק. בכתבה "חסה מלאת מעלות" (10.1.2007) סוקרת ד''ר דינה ראלט תוצאות מחקר חדש, שמצא כי חומר המצוי בשפע בירקות כמו תרד, סלק וחסה יכול לסייע בשמירה על לחץ דם תקין. המחקר הראה כי הניטרטים המצויים בירקות יכולים להוריד לחץ דם ולעזור בשמירה על בריאות כלי הדם. למקור (באנגלית)

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – עומר:

0503-305006 omer@anonymous.org.il

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. האיחוד האירופי, 2006
סיכום שנתי של החקיקה לרווחת בעלי-חיים במוסדות האיחוד האירופי

לפניכם סיכום ההתפתחויות העיקריות בחקיקה לרווחת בעלי-חיים בשנת 2006 באיחוד האירופי – הגוף המשמעותי ביותר בעולם בתחום זה. הסקירה מתייחסת רק לנעשה במוסדות האיחוד ולא להתפתחויות שאירעו ב-25 המדינות החברות בו.

תוכנית חומש
ב-23 בינואר התקבלה בנציבות האירופית "תוכנית הפעולה של הקהילה האירופית להגנה על חיות ולרווחתן 2010-2006". תוכנית חומש זו כוללת לוח-זמנים לביצוע משימות, המהוות צעדים ראשונים של חקיקה במוסדות האיחוד האירופי.

ביוני החליטו שרי החקלאות של מדינות האיחוד לתמוך בתוכנית החומש, הכוללת סימון "רווחה" כלל-אירופי למוצרים מן החי שמקורם בשיטות גידול עם רמת רווחה גבוהה יחסית; המסר שהתקבל אינו חד-משמעי וכולל עיכובים למטרת מחקר נוסף על ההשלכות הכלכליות של הסימון. הוסכם שיש צורך בחקיקת רווחה מיוחדת בעניין בקר בתעשיות הבשר והחלב, ובעניין כבשים, תרנגולי הודו וברווזים; הוסכם גם שיש לחפש חלופות לניסויים בתעשיית הקוסמטיקה ולשפר את מערכות המעקב אחר כלי-רכב להובלת חיות.

ב-12 באוקטובר אישרו חברי הפרלמנט האירופי ברוב גדול שורה של החלטות הקשורות ברווחת בעלי-חיים, לפי דו"ח שהגישה חברת המפלגה הנוצרית דמוקרטית הגרמנית, אליסבת יגל (Jeggle) במסגרת תוכנית החומש. בין ההחלטות:

• יסומנו מוצרי בשר וחלב "ידידותיים לבעלי-חיים"
• הסימון יורחב מעבר ל"חיות משק"
• האיחוד ינקוט בגישה מתוכננת יותר בעניין רווחת בעלי-חיים במהלך דיוני ארגון הסחר העולמי
• עידוד ליבואני מוצרים מן החי לציית לחוקי האיחוד
• איסור על ייבוא ציפורי בר (התקבל סופית ב-11.1.2007)
• ייקבע איסור על המסחר במוצרים מסוימים, וביניהם פרוות כלבי ים
• יוחמרו ההגבלות על הובלת "חיות משק" ותחוזק האכיפה (רפורמה בתחום זה נכנסה לתוקף ב-5.1.2007)
• יעודכן בעדיפות גבוהה חוק הניסויים בבעלי-חיים, כולל הסדרה של ניסויי מחקר בסיסי
• חברי הפרלמנט קראו למדינות לאסור קרבות תרנגולים וקרבות כלבים, אך ההצעה לאסור "מלחמות פרים" נפלה.

כל ההחלטות הללו הן חלק ראוי לציון בתהליך מתמשך, ושלב היישום עדיין רחוק ברוב התחומים.

פרוות חתולים וכלבים
בהצבעת 12 באוקטובר אישרו חברי הפרלמנט האירופי הצעה נוספת בשלב מתקדם: איסור מוחלט על כל מסחר בפרוות חתולים וכלבים: ייבוא, ייצוא, מסחר ועיבוד מוצרים. ב-20 בנובמבר קיבלה הנציבות האירופית הצעה דומה, תוך גיבוש כללים לשיטות זיהוי הפרווה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. פרוות חתולים וכלבים מיובאות בעיקר מסין. הן נמצאות בפרטי ביגוד והנעלה ובבובות קטנות של חתולים וכלבים. התוויות על המוצרים שקריות (למשל: "פרווה סינתטית") וללקוחות אין דרך לדעת ממה עשוי המוצר. תהליך החקיקה אמור להתחיל בקרוב בפרלמנט, ואם יתנהל כצפוי, יהיו מוצרים אלה בלתי חוקיים עד שנת 2008.

בתמונה: מעילי פרווה בידי שניים ממנהיגי המאבק הבולטים: חבר הפרלמנט סטרואן סטיבנסון, והת'ר מילס.

ניסויים בבעלי-חיים
ב-10 באוקטובר נערך בוועדת הסביבה של הפרלמנט האירופי דיון שני בעניין תקנת REACH (הסדרה, הערכה ואישור של כימיקלים). הוועדה אישרה את החלטותיה מנובמבר 2005, והדגישה את הצורך לקדם את השימוש בחלופות לניסויים בחיות. עוד הצהירה הוועדה, שהנציבות והמדינות החברות צריכות להקצות יותר משאבים לפיתוח, לאישור וליישום של מבדקים ללא שימוש בחיות, ושיש להיוועץ ב"מרכז האירופי לווידוא שיטות חלופיות" בעניין הצעות הכוללות מבדקים בחיות. הקואליציה האירופית להפסקת ניסויים בחיות (ECEAE) מוסרת, שהצבעה סופית על תקנת REACH צפויה בקרוב. תקנה זו מקדמת בדיקות בטיחות בכ-30,000 חומרים שנכנסו לשוק לפני 1981. חמש שנות מאבק על REACH הביאו לשיפורים ניכרים בנוסח הטיוטה הסופית:

• מספר החיות שמעריכה הקואליציה כי ינוצלו למבדקים ירד מ-45 מיליון ל-12-8 מיליון (המספרים הרשמיים נמוכים במידה ניכרת)
• נקבעה חובה על חברות הכימיקלים לחלוק מידע, שימנע כפל ניסויים
• פיתוח חלופות והשימוש בהן הפך לאחת ממטרות התקנה
• חברה שמעוניינת באישור לשימוש בכימיקל תצטרך להגיש תוכנית מבדקים שתפורסם לתגובות הציבור במשך 45 יום (הזדמנות להצביע על מבדקים מיותרים).

הנציבות האירופית מוסרת על התקדמות בעבודת "השותפות האירופית לגישות חלופיות למבדקי בעלי-חיים", גוף שנוסד שנה קודם לכן כשיתוף בין הנציבות לגופים מסחריים העורכים מבדקים בחיות. ב-21 ביוני פרסמה "השותפות" תוכנית פעולה לפי העקרונות של עידון הניסויים בחיות, צמצומם והחלפתם (“3 Rs”). התוכנית כוללת מיפוי של 3 Rs המצויים בשימוש כיום, שיפורם, תכנון ניסויים לפי עקרונות אלה בעתיד, ניסוח תקנות לפיהם וקידום חלופות למבדקים בחיות (23 חלופות כבר אושרו ו-30 נוספות נמצאות בהליכי אישור). הנציבות גם מוסרת, שפרסמה הנחיות לסימון מוצרי קוסמטיקה בתור "לא נוסה על בעלי-חיים". ההנחיות כוללות קריטריונים אחידים ודרישה מחברות המסמנות את מוצריהן להוכיח שלא נערכו ניסויים בחיות במהלך פיתוח המוצר.

בין 16 ביוני ל-18 באוגוסט אספה הנציבות האירופית תגובות מאזרחי האיחוד בעניין הצעת "דירקטיבה 86/609/EEC על הגנת חיות המשמשות לניסויים ולמטרות מדעיות אחרות". התקבלו 42,655 תגובות – המספר השלישי בגודלו בהיסטוריה של שאלונים אלה. רוב המגיבים הביעו תמיכה בהעלאת הסטנדרט לרווחת בעלי-חיים. למשל, 93% השיבו בחיוב לשאלה אם יש לעשות יותר עבור רווחת החיות בניסויים, ו-79% השיבו בשלילה לשאלה אם יש מימון ציבורי מספק לפיתוח חלופות. תשובות אלה משפיעות על המשך החקיקה בתחום.

דגים
ב-19 בדצמבר קיבלה ועדת CITES של הנציבות האירופית את הצעת גרמניה לספק הגנה חדשה לשני מיני כרישים: קוצן מצוי (Squalus acanthias, בתמונה) ולאמנה (Lamna nasus). לפי ההצעה, ייכללו שני המינים תחת הנספח השני לאמנת CITES ("הוועידה לסחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה") הקובע שמדינות מייצאות חייבות להגביל את כמות הדגים שהן לוכדות באופן שלא יסכן את אוכלוסיות הבר. ההחלטה שקיבלה הוועדה תוגש להכרעת כלל המדינות החברות ב-CITES ביוני 2007, והיא הופכת האיחוד האירופי למוביל עולמי בהגנה על כרישים. עם זאת, עדיין יש צורך בהחלטה אירופית נפרדת כדי להגביל את הדיג בתוך מים אירופיים. הקוצן המצוי נלכד בימים בכל רחבי העולם ומיוצא לאירופה למאכל אדם. הדייגים לוכדים בעיקר נקבות הרות. מהלאמנה שולחים את הבשר לאירופה ואת הסנפירים לאסיה. הדיג המאסיבי הביא להכחדת כרישים אלה, בעיקר בצפון האוקיינוס האטלנטי. כיום אין כל הגנה בינלאומית למינים אלה, ותוכניות לאומיות לא הצליחו להביא להתאוששות האוכלוסיות. שלושה מיני כרישים כבר מוגנים תחת CITES, אך הסחר בהם זעיר בהשוואה לסחר בקוצן המצוי ובלאמנה.

ב-28 בספטמבר אימצה הנציבות האירופית הצעה, הקובעת את "כלל הלכידות המותרות" (TACs) של דגי מים עמוקים בשנתיים הקרובות. מינים אלה גדלים ומתרבים באיטיות, ואוכלוסיותיהם נכחדות עקב הדיג. ההצעה שקיבלה הנציבות מפחיתה ב-33% את היקף הלכידות המותר בשנת 2007, וב-33% נוספים ב-2008. בפועל, עקב הכחדת המינים, הדייגים כבר לא מגיעים למכסות המותרות.

דיונים בין שרי המדגה של מדינות האיחוד בעניין הפחתת היקף הדיג, הסתיימו ב-23 בדצמבר בהחלטות עגומות לדגים. הוחלט לצמצם את היקף דיג הבקלה ב-14% (לעומת הפסקה מוחלטת שביקשו אקולוגים ימיים) וכדי "להמתיק את הגלולה" לדייגים, הועלו מכסות הדיג בשישה מיני דגים אחרים. לדברי האקולוגים, החלטת השרים עלולה להביא להתמוטטות מוחלטת של אוכלוסיית הבקלה בצפון האוקיינוס האטלנטי.

ב-15 במאי התקבלו באיחוד האירופי כללים חדשים למאבק בסחר הבלתי חוקי בקוויאר (ביצי חדקן) הנסמך על דיג בלתי חוקי של החדקן בים הכספי. כללים אלה, במסגרת תקנה שקיבלה הנציבות האירופית ונכנסה לתוקף מספר שבועות לאחר מכן, יסייעו להגנה על נקבות החדקן, אשר נלכדות ומומתות להפקת הביצים. הכללים דורשים, שכל פחית קוויאר הנסחרת בשטח האיחוד תישא תווית סטנדרטית, המעידה על כך שהסחר חוקי; כל המפעלים העוסקים באריזת ביצי חדקן צריכים לפעול תחת רישיון מיוחד. המדובר בהחמרת תקנה משנת 2001, שדרשה סימון פחיות במדינות גדולות בלבד. האיחוד האירופי הוא יבואן הקוויאר הגדול בעולם – 43% מהסחר העולמי, והיצואניות העיקריות הן רוסיה ואירן. באופן רשמי לכידת החדקן מוגבלת, אך מעריכים שהיקף הלכידה הבלתי חוקית גדול פי 12-5 מהיקף הלכידה החוקית. 

תרנגולים בתעשיית הבשר
במאי 2005 אימצה הנציבות האירופית טיוטת דירקטיבה להגבלת הפגיעה בתרנגולים בתעשיית הבשר. מאחר שמדובר בתעשייה ההורגת מעל 5 מיליארד קורבנות בשנה ברחבי האיחוד, לכל תיקון קטן יש השלכות עצומות. במהלך 2006 קודמה הדירקטיבה וציפו שהיא תתקבל במועצת השרים בדצמבר, אולם שרי 5 מדינות סירבו לדון ברפורמה שהוצעה, ובעקבות זאת הנשיאה הזמנית של האיחוד, פינלנד, משכה את ההצעה. המדינות הסרבניות הן צרפת, פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה – ארבע מהן חברות חדשות באיחוד ותגובתן ממחישה את הנזק שנגרם לבעלי-החיים מהכנסתן הפתאומית של מדינות כה רבות ללא מסורת של הגנה על חיות. בעקבות כישלון הדיונים, נותרה התעשייה הגדולה ביותר ללא כל הגבלות רווחה ספציפיות.

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

3. ללא הרדמה, ללא אחריות משפטית
על פסק-הדין בעניין גדיעת קרני פרות

ב-4.6.2006 זיכתה שופטת בית-משפט השלום בקריית גת, טלי חיימוביץ, קבלנים העוסקים בגדיעת קרני פרות. העובדים הועמדו לדין על התעללות בפרות, לאחר שבראשית שנת 2002 חשפה אנונימוס שהם כורתים קרניים ללא אמצעים לשיכוך כאבים. עו"ד יוסי וולפסון סוקר בשלושה חלקים את מהלך המשפט ואת פסק-הדין, ומשרטט אנטומיה של כשל משפטי.

נושא חדש ישן

בשנת 1889 דן בית-המשפט הבריטי באישום נגד חקלאי בשם ווילי, שהואשם בחיתוך קרני פרות. בית-המשפט מצא אותו אשם בעבירה על החוק הבריטי נגד התאכזרות לבעלי-חיים. מאה ושבע שנים מאוחר יותר, זיכה בית-משפט בקריית גת נאשמים שהודו בכך שגדעו קרני פרות ללא שום פעולה להפחתת הכאב. מה מוביל שופטת במאה העשרים ואחת, בחברה שמתגאה ברגישותה הגוברת להגנת בעלי-חיים, לסטות מהקו הכללי של הפסיקה בנושא ואף מהלכות מפורשות של בית-המשפט העליון, ולשחרר ללא כל ענישה אנשים שבבירור ביצעו התעללות קשה בבעלי-חיים? עיון בפסק-הדין ובפרוטוקולים של הדיון מגלה כמה סיבות אפשריות ומעוררות מחשבה.

פרקטיקה שלא עמדה למשפט: צריבת מספר. הכווייה הקרה מכאיבה לא פחות מכוויה בברזל מלובן.

(כל התמונות צולמו על-ידי פעילי אנונימוס בקיבוץ גת, 30.12.2001)

העובדות
ב-30.12.2001 צילמו פעילי אנונימוס עובדים של החברה "א.א. כוויות בע"מ", בבעלות אחיקם (איקי) חצאל, כשהם מבצעים עבודה שגרתית בקיבוץ גת. התמונות שצילמו הפעילים באותו יום קשות לצפייה. העובדים מובילים את העגלות (פרות צעירות) לגדר החצר ומקבעים את ראשיהן בין הברזלים. העגלות המבוהלות מתנגדות, וכדי להתגבר עליהן, מעקמים את זנבותיהן. העובדים מגלחים בגסות מלבנים רחבים בשני צדי הגוף של כל עגלה. עובד פוצע את אחת העגלות תוך כדי הגילוח, והפצע המדמם לא מטופל. לאחר מכן צורבים העובדים מספרים על העור המגולח: מצמידים בכוח לעורן של העגלות תבניות מספר שקוררו בקרח יבש, והעגלות מתפתלות ומנסות להתחמק, לשווא. השלב הבא הוא חיתוך הקרניים. העובדים יודעים עד כמה הגדיעה כואבת, ושהעגלות ינסו להימלט. כדי למנוע לחלוטין מהעגלה להניע את צווארה ואת ראשה שכבר נתון בסד, מוחדר נזם לאפה ואחד העובדים מותח אותו בכל כוחו הצדה או קדימה. כעת נשלף קאטר ענק, ואחד העובדים קוצץ את הקרן ופוער פצע מדמם. הפסקת הדימום נעשית באמצעות כווייה בלוחית מתכת, שלובנה על-ידי להביור. אין לטעות באימה ובכאב של העגלות, הנלחמות להשתחרר וגועות בכאב תופת. עגלות שקרניהן קטנות יותר, עוברות ניתוח ללא הרדמה: עקירת ניצני הקרניים באמצעות מכשיר מתכת מלובן. באף אחת מהפרוצדורות לא נעשה שימוש במשככי כאבים או בהרדמה. העובדים מודעים היטב לסבלן של העגלות, אבל לבם קהה בסבל הזה, והם אינם חשים אף שמץ של מבוכה אל מול המצלמות. בזמנו מסר חצאל לתחקירני אנונימוס, שהוא מציע לרפתנים להשתמש בהרדמה תמורת 35 ₪. בעדותו במשפט אין זכר לכך, כאילו כל עניין ההרדמה חדש לו.

החשיפה
התמונות הקשות עשו את דרכן לתוכנית כלבוטק. כבר למחרת, 14.1.2002, הוציאו השירותים הווטרינריים הוראה, ולפיה:

"הסרת בסיסי הקרניים והורדת קרניים לאחר גיל עשרה ימים חייבת להיעשות בהרדמה... מומלץ לכל הרפתנים להסיר את הקרניים באמצעות משחה (צריבה כימית) בעשרת הימים הראשונים לאחר ההמלטה. [...] אי מילוי הנחיות אלו תחשבנה כעבירה על חוק צער בעלי-חיים."

הנושא הועלה לדיון גם בוועדת הכלכלה של הכנסת. אף על-פי שכבר בשלב זה נשמעו טונים אפולוגטיים, ההסכמה הייתה כללית: מדובר בעבירה ברורה על חוק צער בעלי-חיים. במקביל לכך הוגשה תלונה במשטרה, ובעקבותיה הוגש כתב האישום, שממנו זוכו חצאל והעובד שלו.

ריסון העגלה לקראת הניתוח: אלימות קשה וסבל ניכר עוד בטרם התקרב הברזל המלובן לראש 

שיטות שונות להסרת קרניים
השיטה שעליה ממליצים השירותים הווטרינריים למניעת צמיחת הקרניים היא אפוא שימוש במשחה המכילה סודה קאוסטית, זמן קצר לאחר שהעגלה באה לעולם (והופרדה מאמה). ללא ספק, זוהי שיטה "אסתטית" יותר מגדיעה, אבל ודאי לא נטולת סבל. במשפטו של חצאל, הוא הביא עדי הגנה שהעידו על הסבל שנגרם בשיטה זו. כך העיד אלון קמה ממושב אביגדור:

"השריפה של החומר הכימי מעיקה הרבה יותר על הוולד, עושים זאת בגיל צעיר מדי לטעמי. הוא סובל מזה. הוא מגרד את עצמו, בועט בעצמו. לא סימפטי."

לדברי מלכה רוס מקיבוץ כרמיה:

"כשאני תופסת את העגלה ופוצעת אותה בקרן בטוח שזה כואב לה. אני מגלחת לה את הקרן, וזה קצת צריך לצאת דם, כי אחרת המשחה לא עובדת. אני פוצעת אותה."

ולדברי רכז הרפת בקיבוץ גרופית, שהתבקש להשוות את השימוש במשחה לקיטום בצבת:

"הפעולה היא יותר דרסטית, כי החומר למעשה שורף, גומר את האזור אך העגלה היא קטנה, והיא מגיבה, היא לא אוהבת את זה."

דברים אלו, שנאמרו אמנם במטרה לעמעם את חומרת מעשיו של הנאשם, מקבלים חיזוק מהוועדה המדעית הווטרינרית של האיחוד האירופי, שקבעה בדו"ח משנת 1995 (עמ' 79):

"[...] אם מבצעים קיטום קרניים, יש לעשות שימוש בהרדמה ואלחוש מתאימים, והדבר צריך להיעשות באמצעות ברזל מלוהט לפגיעה בכפתורי הקרניים, בגיל 3-1 שבועות. הברזל המלוהט לפגיעה בכפתורי הקרניים עדיף על אשלג קאוסטי, שכן גורמי צריבה עלולים להמשיך ולייצר כאב לאחר שהניתוח הושלם."

השיטה שנבחרה
השימוש בברזל מלובן בשילוב הרדמה ואלחוש בגיל צעיר הוא מסובך מהשימוש במשחה הקאוסטית. בעוד שהשימוש במשחה נעשה בידי הרפתן עצמו, השיטה המועדפת על הוועדה המדעית הווטרינרית מחייבת עבודת קבלן ועזרת וטרינר לצורך ההרדמה. השירותים הווטרינרים בחרו, אם כן, שלא לחייב את הרפתנים בשיטת הטיפול שגומרת סבל מינימאלי, אלא בשיטה הנוחה שגם מצטלמת טוב... בחירה זו משתלבת היטב עם ההתנהלות הכללית של השירותים הווטרינריים, כפי שהיא משתקפת בפסק-הדין: האינטרסים הכלכליים של תעשיית החי ושיקולי יחסי-ציבור של הרשויות הם המובילים, ואילו הגנת בעלי-החיים נזנחת.

גדיעת קרן: ניתוח קשה ללא הרדמה

המקרה האנגלי
לפני שננתח את פסק-הדין המזכה, כדאי לחזור אל אנגליה של שלהי המאה ה-19. חוואי מנורפולק הועמד שם לדין על כך שניסר את קרניהם של שלושים ושניים פרים שברשותו בחודש אוקטובר 1888. החוק לא התייחס ספציפית לחיתוך קרניים אך קבע באופן כללי, שאסור לאדם "להתעלל או לענות באכזריות" בעל-חיים (מונחים אלו התגלגלו אלינו דרך החקיקה המנדטורית ומהווים בסיס לחוק צער בעלי-חיים הישראלי, הקובע בסעיף 2(א) "לא יענה אדם בעל-חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי"). הוכח באותו מקרה שמעשי חיתוך הקרניים היו נוהג מקובל במספר מחוזות, ואף הובאו עדים להגן על הנוהג, שאחד-עשר מהם ביצעו חיתוך קרניים בעצמם. עניין זה לא הרשים את בית-המשפט. גם התועלת שבחיתוך לא הביאה לזיכוי החוואי. בית-המשפט קיבל את הטענה, שחיתוך הקרניים נשא עמו תועלת משמעותית לחקלאים: העלאה משמעותית במחיר הפרות, הכנסת בעלי-חיים רבים יותר לחצר אחת או לקרון רכבת אחד, הפיכת בעלי-החיים נוחים יותר באופיים, מניעת מצבים שבהם בעל-חיים אחד מרחיק את משנהו מהאבוס, נטייה לעלייה מהירה יותר במשקל ומניעת פגיעות נגיחה. כל היתרונות האלו אינם מספקים, לדעת בית-המשפט האנגלי, "נחיצות" שיכולה להצדיק ולהתיר פגיעה בבעלי-החיים. בית-המשפט דן גם באמונתו הכנה של הנאשם, שמעשיו מוצדקים על-פי החוק – ודחה טיעון זה בלשון חריפה ביותר. טיעון כזה, אם יתקבל, יביא לכך (כלשון בית-המשפט), שהיצורים שחובתו של האדם להגן עליהם מהתעללות, יהיו לעתים קרובות הקורבנות המיוסרים של בורות גסה ותאוות בצע.

בשבוע הבא נביא את חלקו השני של ניתוח פסק-הדין: השופטת, החוק ובג"ץ

מקורות
ת"פ (קריית גת) 727/02 מדינת ישראל נ' חצאל (פרוטוקולים, פס"ד מ-4.6.2006, החלטה מ-25.12.2006).

בג"ץ 9232/01 "נוח" התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי-חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6) 212.

חוזר של מנהל השירותים הווטרינריים לציבור הרפתנים, 14.1.2002.

Report of the Scientific Veterinary Committee, Animal Welfare Section, on the Welfare of Calves (Brussels, 9 November 1995).

Ford v. Wiley [1889] 23 QB 203.

4. פינת התזונה
סלט חסה מתוק-חריף

החומרים

ראש חסה

חצי חבילת נבטי חמניות

חצי רימון מפורק לגרעינים

קלמנטינה

3 שיני שום כתושות

חצי לימון סחוט

כפית שמן זית

מעט מלח

אופן ההכנה

1. חותכים או קורעים את החסה לחתיכות קטנות בתוך קערה גדולה
2. מפזרים על החסה את הנבטים
3. חותכים את פלחי הקלמנטינה לחתיכות דקות ומפזרים
4. מפזרים את גרעיני הרימון, השום, השמן והמלח
5. מערבבים מעט – ערבוב יתר יפיל את הרימון, הקלמנטינה והנבטים לתחתית הקערה

הערה: חסה עגולה (אמריקאית / אייסברג) היא לרוב קטנה ומתוקה יותר מחסה ארוכה (ערבית / רומית). לכן ניתן להפחית מעט במרכיבים המתוקים (חמניות, רימון, קלמנטינה) בחסה עגולה, להוסיף מעט מהם בחסה ארוכה.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון