פעילות

לפעול באנונימוס

דרושים: תיאום הרצאות

פעילויות קבועות

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

• שוק חופשי וקינוחים: ביום ה', 18.2.2009, בשעות 13:00 עד 17:00, יתקיים בזנגביל שוק חופשי: להעביר הלאה את מה שלא צריכים ולקחת דברים של אחרים. וגם אוכל, שתייה, מוסיקה ומכירת קינוחים טבעוניים. ההכנסות יוקדשו ל"יומן חייתי".
• ארוחה קהילתית: ביום ג', 23.2.2010, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.

לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773

כדאי לכתוב: הרחבה להצעת החוק נגד פרוות

ב-7.2.2010 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הרחבה להצעת החוק להגבלת הסחר בפרוות. על-פי ההרחבה, שהציע שר החקלאות שלום שמחון, הצעת החוק תאסור לא רק סחר וייבוא של פרוות כלבים וחתולים (כפי שאושרה במקור) אלא תחול גם על פרוות של בעלי-חיים ממינים אחרים. עם זאת, האיסור לא יהיה תקף לגבי מספר מינים המנוצלים בתעשיית המזון (פרים, כבשים וגמלים) ולגבי כובעי שטריימעלאך העשויים מפרווה.

כדאי לכתוב לשר שמחון, להודות לו בחום על היוזמה להרחבת הצעת החוק, ולבקש ממנו להמשיך לפעול לשיפור מצב בעלי-החיים. ניתן לציין שכשר החקלאות נתונה בידיו האפשרות להשפיע במיוחד על גורלם של בעלי-חיים בתעשיות המזון, ובפרט על התרנגולות בתעשיית הביצים, המוחזקות בכלובים קטנים שאינם מאפשרים להן אפילו לפרוש כנפיים.

מר שלום שמחון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250. shalomsi@moag.gov.il

מקורות

יהונתן ליס ועמירם כהן, "ייאסר ייצור וייבוא פרוות מכל הסוגים, חוץ מאלה המיועדות לצרכי מסורת", 7.2.2010.

דליה מזורי, "הממשלה אישרה: ייאסר השימוש בפרוות כל בעלי החיים", nrg מעריב, 7.2.2010.

"האם הגיע הסוף למעילי הפרווה בישראל?" וואלה!, 7.2.2010.

 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות; פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה

העטין ותנועת התיישבות
מבט קצר על פרה ברפת חלב

בפרסומות למוצרי חלב מרבות לככב פרות. בדרך-כלל הן מצוירות, והמצולמות המעטות שביניהן נראות כמו פרות-דוגמניות, שאין קשר בינן לבין הפרות האמיתיות בתעשייה. אבל גם התעשייה עצמה נהנית מיחסי-ציבור מצוינים, ומצליחה להחדיר למדורי הכלכלה בעיתונות את הרעיון הפטריוטי ש"תנובת החלב של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם." אם תמונה של "הפרה הישראלית" הזו מתפרסמת בעיתון, אפשר להיות בטוחים שבחרו בדוגמנית של הרפת – פרה בריאה וצעירה מאוד, עם עטינים קטנים.
 
אז איך באמת נראים עטינים שמפרישים חלב בכמות שיכולה להגיע ל-8% ממשקל הגוף מדי יום? את התשובה לשאלה הזו אפשר לחפש בכל רפת אקראית. מצויד במצלמות סטילס ווידיאו, בחרתי להציץ ברפת של קיבוץ, שנבחר רק בגלל קרבתו למקום מגורי, במרכז הארץ. לא חיפשתי רפת "שיאנית" בייצור חלב, ואפשר לשער שמה שמצאתי ברפת הזו דומה למצב ברפתות אחרות.

חדשות

nrg מעריב התעללות אורגנית. בכתבה "עופות מעוותים גנטית ימכרו כאורגניים" (9.2.2010) מדווחת דליה מזורי על החלטת ועדת הכלכלה של הכנסת, שהתקנות להסדרת תוצרת אורגנית מהחי לא יאסרו על שימוש זני עופות שעוותו גנטית לקצב גדילה מהיר, בניגוד לבקשת אנונימוס, וזאת לאור התנגדות משרד החקלאות. העיוות התורשתי, כתוצאה מברירה מלאכותית, הוא מגורמי הסבל המרכזיים בעופות בתעשיית הבשר, ומקור לקשיים בהליכה ובעמידה, לבעיות בתפקוד הלב ולמחלות כגון מיימת.

nrg מעריב חקלאות במשפט. בכתבה "'האדם עושה שימוש לרווחתו בבע"ח תוך פגיעה והתאכזרות'" (13.2.2010) סוקר אביב לביא את פסק-הדין נגד מפטם האווזים רן ואחנון, ומתייחס לביקורת העולה מדברי השופט אברהם הימן על היחס הכללי לבעלי-חיים בחקלאות: "איני דן בשאלה האם גידול בעלי-חיים בדרך שאינה טבעית להם הוא מעשה ראוי. איני עוסק בשאלות האם גידול עופות ופיטומם לשם צריכת בשרם, או לצורך הטלת ביצים, כשהם מצויים בצפיפות עד אפס מקום, בכלובים צרים בלי יכולת לנוע ובלי מתן שינה באופן שאור דולק בלולים במשך כל שעות היממה, הוא התעללות בבעלי-חיים [...] איני דן בשאלה אם שינויים גנטיים והורמונליים הגורמים לעטיני הפרה לגדול לממדים עצומים, עד כדי להגיע כמעט אל הקרקע, לשלולית הבוץ בה היא רובצת או עומדת שעות רבות, הם מעשים ראויים או שמא התאכזרות."

 

ynet עזרה ראשונה. בכתבה "חדש בת"א: טיפול לילי חינם לחיות במצוקה" (9.2.2010) מספר ארז ארליכמן על שירות טיפול חירום וטרינרי לבעלי-חיים חסרי בית. השירות יאפשר לתושבים למסור לטיפול בעלי-חיים הזקוקים לעזרה ראשונה ללא תשלום, על-ידי פנייה למוקד העירוני (בטלפון 106), בתנאי שיתחייבו שבעל-החיים אינו שלהם. מאחורי היוזמה עומד חבר מועצת העירייה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות).

 

nrg מעריב חילוץ סוסים. בכתבה "עכו: חולצו 11 סוסים שעברו התעללות קשה" (10.2.2010) מובא סיפור הצלתם של 11 סוסים שהוחזקו במחסנים ללא חלונות, ללא אוורור, בחושך מוחלט, בסירחון ובלכלוך. הסוסים פונו על-ידי משרד החקלאות והועברו למתקן מוגן במטרה לשקמם ולהעבירם למאמצים.

 

ynet ערעור. בכתבה "המדינה ערערה: השליכה כלבים מהחלון ולא נכלאה" (8.2.2010) מדווח ארז ארליכמן על הערעור שהגישה פרקליטות המדינה על העונש הקל – מאסר על תנאי – שנגזר על אישה שזרקה מחלון הקומה הרביעית שני כלבים. ההחלטה על הגשת הערעור התקבלה לאחר מחאה ציבורית.

 

nrg מעריב סכנה לחיות בנגב. בכתבה "פנייה לביהמ"ש העליון: לאסור עבודות כרייה בסמר" מסופר על המאבק למניעת הרס חולות סמר בנגב, שהצטמצמו לשליש מגודלם המקורי, שהתפרס בעבר על כ-700 דונם, עקב כריית חול, עיבוד חקלאי והזרמת שפכים. עמותת אדם טבע ודין ערערה לבג"ץ נגד אישור עבודות כרייה נוספות באזור, שצפויות להתחדש בחודש הבא אם לא יתקבל צו-מניעה.

 

הארץ בריכות חורף. בכתבה "אחרי שרובן המוחלט נעלמו, בריכות החורף ישומרו כחלק מהפארקים העירוניים" (8.2.2010) מספר צפריר רינת על ההתעניינות הציבורית והרשותית הגוברת בשימור בריכות חורף – מערכות אקולוגיות ייחודיות, המבוססות על מי גשמים וחיוניות להישרדותם של של עופות מים ודו-חיים ממינים רבים. מאז תחילת המאה ה-20, פחת מספר בריכות החורף בארץ בכ-80%, כתוצאה מבנייה, מניקוז ומייבוש.

 

ynet השלכות אקולוגיות. הכתבה "'מסך הברזל' מנע פלישת בעלי-חיים לגוש המזרחי" (8.2.2010) סוקרת מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, החושף את ההשלכות האקולוגיות ההרסניות של הסחר בציפורי בר. המחקר מראה כי במזרח אירופה, שם לא התקיים סחר ניכר בציפורים "אקזוטיות", השתמר מגוון מינים גדול יותר ביחס למערב אירופה, שם ציפורי בר שנסחרו בתור "חיות מחמד" נמלטו לטבע המקומי והשתקעו בו. המחקר מזהיר, שעם פתיחת הסחר בציפורי בר במזרח אירופה, עלולים המינים הזרים להתפשט גם שם. בכתבה מתוארות ציפורים שנמלטו והתרבו במערב אירופה ובישראל במונח המאיים והמטעה "מינים פולשים", בעוד שבפועל מדובר בקורבנות הסחר.

 

הארץ אלטרואיזם. בכתבה "אבולוציה במחקר: אותרו שימפנזים אלטרואיסטים" (7.2.2010) מספר צפריר רינת על ממצאי מחקר חדש, החושף התנהגות אלטרואיסטית בקרב שימפנזים החיים ביער טאי שבחוף השנהב באפריקה: הם מאמצים גורי שימפנזים יתומים ומטפלים בהם כאילו היו ילדיהם. התנהגות זו נצפתה אף בקרב שימפנזים זכרים. ממצאים אלו מערערים על מסקנות ממחקרים שנערכו על שימפנזים בשבי, ובהם לא נצפתה התנהגות דומה.

  

תזונה וצרכנות

ידיעות ירושלים גן ילדים טבעוני. בכתבה "ילדים יקרים, מחר לא נאכל בשר" (12.2.2010, עמ' 58) מספרת ידידה פרץ על התארגנות הורים ירושלמית להקמת גן ילדים טבעוני. עדי פרידמן, ממובילות היוזמה, מסבירה: "הרעיון עלה לראשונה כשהייתי בהריון עם הבת שלי. חשבתי שאני רוצה לגדל אותה לפי העקרונות שאנחנו חיים לפיהם בבית, בלי שהיא תאלץ לעמוד במצב שמציעים לה ארוחה עם בשר, והבנתי שאין כיום עבורה שום פתרון." למעוניינים להצטרף למיזם, ניתן לפנות לדואל tivo.garden@gmail.com

 

וואלה! סנדוויץ'. בטור "תקועים בין שתי פרוסות" (10.2.2010) מציג אורן גולדפינגר עצות להכנת כריכים טבעוניים ומגיש מתכונים פשוטים לממרחים ולמילויים נוספים לכריך: מטבוחה, סלט קישואים קלויים, פסטו ברוקולי, רוטב חרדל משודרג, גבינת קשיו, מקושקשת טופו, פרוסות טופו במרינדה וממרח שקדייה וחרובים.

 

ynet אצות. בטור "בת הים הקטנה: סגולתיה של האצה" (10.2.2010) מגישה פיליס גלזר מדריך לשימוש באצות במטבח, הכולל מתכונים טבעוניים למרק דשי ולסלט מלפפונים ואצות. מתכון נוסף, לממרח פסטו פקאן ואצת אלווה, אינו טבעוני, אך ניתן להמיר בו את הגבינה (המשמשת להפחתת המליחות בלבד) בטופו.

 

וואלה! חיטה. בטור "כשהחיטה תופסת מקום של כוכב" (7.2.2010) מגישה עופרי זוטא מתכונים לסלט חיטה עם גזר, חציל ועשבי תיבול, גריסים עם פטריות ואפונה, וכרוב בתנור.

פינת התזונה
סמבוסק במילוי חומוס

מרכיבים לבצק

2 כוסות קמח מלא

2 כפות שמן זית כתית מעולה

חצי כפית מלח

שליש כוס מים

 

מרכיבים למלית

כוס וחצי גרגירי חומוס מבושלים היטב

2 כפות טחינה גולמית משומשום מלא

2 כפות שמן זית כתית מעולה

כמון

כורכום

מלח

פלפל

 

הכנה

1. לערבב את מרכיבי הבצק לעיסה אחידה.
2. ליצור מהבצק 12 עיגולים קטנים ולרדד אותם לעובי אחיד.
3. לערבב את כל מרכיבי המלית ולמעוך אותם מעט.
4. למלא כל עיגול בצק בכף אחת מהמלית, לקפל, לסגור ולהדק בקצוות.
5. לאפות במשך רבע שעה בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות. בסיום האפייה הסמובסק צריך להיות מוזהב קלות. 

מתכון וצילום: הבלוג של nataly210  – נטלי שוינקלשטיין בישול בריא טבעוני