זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, שי חרמון דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

אשדוד
הפגנה נגד ניצול בעלי-חיים בקרקס מדראנו תתקיים ביום ב', 23.5.2005 בשעה 18:00, ברחבת הקרייה (מול אגד). לפרטים – יסמין: 054-5711261 או גיא: 052-6441054

חיפה
קבוצת נוער לזכויות בעלי-חיים: ביום ה', 19.5.2005, בשעה 17:30, תתקיים במחנה נווה שאנן של המחנות העולים (רח' הגליל, ליד בית-הספר תל-חי) פגישה ראשונה לנוער בגילאי חטיבת הביניים (ז'-ט') המעוניין לפעול למען בעלי-חיים במספר עמותות. לפרטים – נועם ורדי: 052-4638506

עמק הטל (רחובות)

ארבעה מפגשי הסדנה "מסעדה טבעונית עצמית", בהנחיית אורנית חומש, יתקיימו בימי א', בשעות 17:00-20:00, החל מ-15.5.2005. במפגש הראשון: מוצרי סויה – טופו, חלב, אוקרה, מיונז ללא ביצים ועוד.

סדנת קוסמטיקה ורוקחות מן הטבע בת 3 מפגשים תיערך בחודש יוני בהנחיית ענת אלון. לפרטים: 08-9455091
הסדנאות בתשלום. להרשמה – ליליה מוצקין: 08-9492380. לאתר עמק הטל

לוח היכרויות – גרסה חדשה

לוח ההיכרויות של אנונימוס, המיועד לטבעונים/ות וצמחונים/ות, המעוניינים להכיר בת/בן זוג עם העדפות מצפוניות וקולינריות דומות, עבר לאחרונה שדרוג. באמצעות המערכת החדשה, אפשר להזין באופן עצמאי מודעה, הכוללת טקסט ותמונה. בנוסף ללוח ההיכרויות, פועל גם לוח כללי לצמחונים/ות, לשותפות בדיור ובפעילויות שונות.

דרושים: חוקרים פרטיים

לאנונימוס דרושים חוקרים/ות פרטיים/ות בהתנדבות. נא לפנות לדואל: info@anonymous.org.il

דרושה: עזרה בשיפוצים

אנונימוס מבקשה עזרה בשיפוצים ובתיקונים קלים, כגון התקנת מדפים. העבודה בתל-אביב. לפרטים – מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il

בעיתונות הישראלית

Nfc פמלה ו-KFC. בכתבה "פמלה אנדרסון קוראת להחרים את KFC" (מ-8.5.2005) מדווחת הדר פרבר על מצבם של אפרוחים הגדלים בקצב רצחני עבור תעשיית הבשר, בעקבות חשיפה באוסטרליה.

Nfc  פמלה  והשימפנזה.  בכתבה  "פמלה  אנדרסון   מסרבת   לשחק   עם   שימפנזים"  (10.5.2005) מדווחת הדר פרבר על סירובה של פמלה אנדרסון להצטלם בסרט עם שימפנזה, בגלל הפגיעה בקופים בתעשיית הקולנוע. השימפנזה הוחלף ברובוט.

סאגת הגורים נמשכת. לפי דיווחים בכל כלי התקשורת (10-12.5.2005) גורי הכלבים שיובאו מאוזבקיסטן לישראל וחולצו – בחלקם – מהסגר אכזרי, יישארו בישראל עד 15 במאי לפחות, בעקבות עתירת תנו לחיות לחיות לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בניסיון למנוע את גירושם. למידע נוסף על מסחר בכלבים גזעיים 

לעצומה למניעת גירוש הגורים וכתבות נבחרות בנושא:

עדי הגין, "יגורשו אחרי החג", nrg מעריב, 10.5.2005.

אלי סניור, "פסיקה: גורי הכלבים יוחזרו מחרתיים לאוזבקיסטן", ynet (ידיעות אחרונות) 10.5.2005.

יובל אזולאי, "עוכבה החזרת גורי הכלבים לאוזבקיסטאן בשל עתירה", הארץ, 12.5.2005.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg  מעריב  עסקים  מסוכנים.  בטור  "ילד  בגוף   עכבר" (9.5.2005) קוראת ענת רפואה להפסקת הניסויים במעבדות הלימוד בחוגים למדעי הטבע באקדמיה, ומספרת על הצלחתם בלימודים של סטודנטים בפקולטה לחקלאות, שלמדו ללא פגיעה בחיות, לעומת סטודנטים שביתרו חיות.

כל הזמן לדאוג גם לחמורים. בכתבה "יש חמור בבית" (6.5.2005, עמ' 36) מדווח גילי איזיקוביץ על הצעת עמותת "הכול חי" לתקן את חוקי העזר העירוניים של ירושלים כך שיספקו הגנה לסוסים ולחמורים. כדאי לכתוב לעיתון ולהביע תמיכה ביוזמה.

לתגובות: כל הזמן (מעריב), הלל 14, ירושלים. פקס: 02-6230129 (או 02-5222849) דואל: kolazman@maariv.co.il

וואלה!  הברחת  חיות  בר.  בכתבה  "סוכלו  ניסיונות  להחדיר  חיות  נגועות  כפעולת  טרור" (11.5.2005) מדווחת מערכת וואלה! על הקלות שבה מוברחות חיות בר לישראל, בעיקר כשעשוע לעשירון העליון. המחדל הרשותי אינו נובע רק ממחסור באמצעי אכיפה בגבולות, אלא גם מזלזול בתי-המשפט בנושא.
 

הארץ פילים בים המלח. בכתבה "פרס בודק הקמת ספארי ענק בנגב, אבל מדענים מזהירים: "החיות החדשות יתחרו בוותיקות ועלולות לגרום להכחדתן" (9.5.2005, עמ' א10) מדווח צפריר רינת על יוזמה להקמת ספארי בנגב ועל האיום הטמון בכך על קיום האקולוגיה המקומית.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

Nfc סכנה לחיות בחולות. בכתבה "לא בונים בחולות ניצנים" (8.5.2005) מדווחת הדר פרבר על התוכנית לבנות למתנחלי גוש קטיף שיפונו יישוב דרומית לאשדוד, ולחסל בכך שמורת טבע ייחודית. לכתבה מצורפת עצומה נגד השמדת השמורה.

ידיעות נוספות בעניין:

"ארגון 'מגמה ירוקה' מקים מאהל מאבק בניצנים", וואלה!, 8.5.2005.
יובל יועז וצפריר רינת, "השר פינס: בתוכנית ניצנים יש 'מנגנון השמדה'", הארץ, 11.5.2005.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

נגד מירוצי סוסים

עצומה בינלאומית נגד מירוצי סוסים בישראל

למידע נוסף על פגיעה בסוסים בעסקי המירוצים

הודעות קבועות

דוכנים שבועיים באוניברסיטת חיפה (רונאל: ronel.b@gmail.com).

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (nirit.sh@gmail.com).

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס (מיטל: 052-2267559 tultul22@walla.co.il).

יומן חייתי 5 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בלוויין ובכבלים.

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

מידע נוסף על על פעילויות קבועות

3. עד שייפסק הפיטום
המאבק נגד פיטום האווזים חוזר לזירה המשפטית

חזרה לבית-המשפט

פסיקת בג"ץ האוסרת פיטום אווזים, ניתנה ב-11.8.2003 ונכנסה לתוקפה ב-1.4.2005. אולם בפועל המשיכו המפטמים לפטם כרגיל לאחר תאריך זה. למשטרה הוגשו תלונות נגד מספר בעלי משקים, בצירוף עדויות והוכחות מצולמות לפיטום. לתלונות אין בינתיים תוצאות בשטח. במשטרה טענו, שרשות האכיפה לצורך זה אינה המשטרה אלא יחידת הפיצו"ח (יחידת הפיקוח על הצומח והחי) של משרד החקלאות, המסרבת לאכוף את הפסיקה כמתחייב. אולם יש לזכור, שתפקיד המשטרה אינו לחקור עבירות בלבד אלא גם למנוע אותן, ובקשות חוזרות מן המשטרה להחרים את מכונות הפיטום, מהלך שהוא בתחום סמכותה החוקית, לא נענו. משרד החקלאות, מצדו, יכול היה למנוע העברת אווזים חדשים למפטמות, והשירותים הווטרינרים אף הורו כך בתחילה, אבל הוראה זו בוטלה בעקבות הנחיה מגבוה. היות שהחוק כבר איתנו, והרשות המבצעת (משרד החקלאות והמשטרה, במקרה זה) מסרבת לאכוף את החוק, לא נותר אלא לפנות לרשות השופטת. ואכן, לאור סירוב משרד החקלאות לאכוף את פסיקת בג"ץ, הגישו אנונימוס ותנו לחיות לחיות (להלן: "המבקשות") בקשה לצו מניעה נגד אחד ממשקי הפיטום, אשר נגדו היו ראיות ברורות שאספו פעילי אנונימוס.

מהו צו מניעה?
סעיף 17א בחוק צער בעלי-חיים מאפשר לארגון מוכר למען בעלי-חיים, שיש לו יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה על סעיף 2 או 4 בחוק צער בעלי-חיים (סעיף 2 אוסר התעללות) לפנות לבית-משפט השלום בבקשה כי יוציא צו, שיאסור על ביצוע המעשים – צו מניעה. בהליך של הוצאת צו מניעה, נאסרו מופעי "קרבות אדם-תנין" בחמת-גדר, ולאחרונה גם נאסר בהליך זה, אמנם באופן זמני,  גירוש גורי הכלבים הגוססים לאוזבקיסטן.

תגובת המפטם
המפטם שנגדו הוגשה הבקשה לצו-מניעה (להלן: "המשיב") באמצעות בא-כוחו, עו"ד יעקב נאמן, נקט בתשובתו טון מתלהם, המכסה על היעדר טיעון משפטי. הוא ביקש מבית-המשפט לדחות את הבקשה על הסף, משום שלטענתו הבקשה קנטרנית והוגשה בחוסר ניקיון כפיים. את טענתו זו הוא תלה בכך, שבבקשה שהגישה אנונימוס לבית-המשפט, לא מוזכרות שתי טענות אשר הוזכרו באתר האינטרנט של העמותה, בעקבות פרסומן בעיתונות: טענה אחת היא, שהפיטום אינו נערך עוד לפי התקנות שבג"ץ פסל אלא לפי אמנה חדשה; והשנייה, ששר החקלאות מעוניין לקדם הצעת חוק שתתיר פיטום אווזים.

חובת התקנת תקנות
בתגובתן לתגובת המשיב, הצביעו המבקשות על כך, שהמשיב אינו מנסה אלא להסיט את תשומת-לבו של בית-המשפט מהעובדה, שבג"ץ פסק חד-משמעית כי הפיטום בלא תקנות – אסור. דעת הרוב בפסיקת בג"ץ מאוגוסט 2003 קובעת במפורש:

"אשר על כן, מציעה אני לקבל את העתירה ולקבוע כי הוראות התקנות לעניין הליך הפיטום בטלות ופרקטיקת הלעטת האווזים על פי התקנות, אסורה... במידה ויוחלט להמשיך בקיום הענף לייצור כבד אווז, יהיה על המחוקק להתקין תקנות שתבטחנה שימוש באמצעים באופן שהסבל הנגרם לאווזים על ידי הפרקטיקה הקבועה בתקנות, יופחת במידה משמעותית."

משמעותם הברורה של דברים אלה היא, שבהיעדר תקנות – אסור לפטם אווזים, יהיה אופן הפיטום אשר יהיה. כדי לפטם בשיטה כלשהי, דרושה תחילה הכרה של החוק בשיטה זו. יתרה מכך, ימים ספורים לפני כניסת פסיקת בג"ץ לתוקף, פנו משרד החקלאות והמפטמים לבג"ץ וביקשו הארכה לתקופה ההשהיה (התקופה שבה יש היתר מיוחד לפטם אווזים, אף על-פי שהפיטום עומד בסתירה לחוק צער בעלי-חיים). בבקשת ההארכה הכריזו משרד החקלאות והמפטמים, שאם לא תתקבל ההארכה, יאבדו המפטמים את פרנסתם. בג"ץ דחה בקשה זו (31.3.2005) והתייחס לכך, שוועדת החינוך של הכנסת כבר סירבה להאריך את תקנות הפיטום. לדברי בג"ץ:

"פסק הדין [מאוגוסט 2003] כרך יחדיו את ההחלטה באשר לבטלות התקנות ואת איסור השימוש בפרקטיקה של פיטום אווזים. לא ניתן להפריד בין הדברים. משנמצא כי לא ניתן להאריך את מועד ההשעייה בכל הנוגע לבטלות התקנות, אף לא ניתן לעשות כן בכל הנוגע לאיסור השימוש בפרקטיקה."

חוסר הרלוונטיות של "האמנה"
המבקשות הצביעו על כך, שמעבר לעובדה שאין ל"אמנת" המפטמים כל תוקף משפטי, היא גם חסרת כל תוקף מדעי ואינה מפחיתה את סבלם של האווזים. ימים ספורים לאחר שהצהירו המשיבים בפני בג"ץ, שלא מצאו שיטת פיטום חדשה, שתפחית מסבלם של האווזים באופן משמעותי, ושדרוש מחקר ממושך בניסיון למצוא שיטה כזו – הם חתמו על "אמנה", שמהווה כביכול פרקטיקה חדשה, המפחיתה את סבלם של האווזים במידה משמעותית. אין מנוס מהמסקנה, כי הפרקטיקה "החדשה" הומצאה על-ידי המפטמים בן-יום, מבלי שנבחנה בכלים מקצועיים, במטרה להכשיר את המשך הפיטום הבלתי חוקי. תגובת המבקשות כללה השוואה בין התקנות שבוטלו על-ידי בג"ץ לבין הכללים שנקבעו ב"אמנה". ההשוואה מבהירה, שההבדלים בין התקנות ל"אמנה" הם זניחים. מסתבר חד-משמעית, שאין בכללים אשר נקבעו בה כדי להפחית את סבלם של האווזים, ובעניינים מסוימים אף מוחרף הלחץ עליהם. עוד צוין בתגובת המבקשות, שמדובר ב"אמנה" וולונטרית לחלוטין, נעדרת מנגנוני אכיפה כלשהם, ויישומה תלוי ברצונם הטוב של המפטמים בלבד.

הדיון
בדיון שנערך בבית-משפט השלום ברמלה ביום ג', 10.5.2005, אמרה השופטת נאוה קפלינסקי שאינה מוצאת ממש בטענות המשיב לפסול את הבקשה לצו-מניעה על הסף. המשיב, מצדו, ניסה למשוך זמן ולא הציג טענות ענייניות. הוא חזר על כך שצפויה חקיקה, שתהפוך את הדיון למיותר. לדבריו, נמסר מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות, שתוך מספר ימים תהיה מוכנה הצעת החוק המתיר פיטום אווזים, וההצעה תנוסח כ"הוראת שעה". עוד ביקש המשיב, שהיועץ המשפטי לממשלה יצורף כצד לדיון – בקשה שניתן היה למסור בכתב מראש ולא בדיון עצמו. עם זאת, לאור מהות הנושא, ומאחר שממילא לא ניתן היה לסיים את הדיון בו ביום, הורתה השופטת שפרוטוקול הדיון יועבר ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד החקלאות, כדי שיודיעו את עמדתם בנוגע לצירופם כצד לדיון. הדיון הבא בתיק ייערך בקרוב.

מה לעשות?
ככל הנראה, המפטמים ומקורביהם לוחצים כעת על משרד החקלאות לקדם הצעת חוק, שתתיר פיטום אווזים. אם עוד לא כתבתם לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה וליו"ר השדולה הירוקה בכנסת – כתבו להם לפי פרטים אלה. בנוסף לכך, כתבו גם ליועץ המשפטי לממשלה, והעלו בפניו את הנקודות הבאות:

• באוגוסט 2003 פסק בג"ץ שפיטום אווזים עומד בסתירה לחוק צער בעלי-חיים, האוסר התעללות בהם, וקבע שהאיסור ייכנס לתוקפו ב-1.4.2005.
• בג"ץ התנה המשך הפיטום אחרי תאריך זה בהתקנת תקנות בעניין. תקנות כאלה לא הותקנו.
• בדיון האחרון שערכה ועדת החינוך והתרבות בנושא, בינואר 2005, היא הביעה את עמדתה החד-משמעית נגד כל שיטה של פיטום אווזים.
• המפטמים קיבלו תקופת התארגנות ארוכה, בת מספר שנים, לסגירת הענף. הן שופטי בג"ץ והן חברי ועדת החינוך קראו למשרד החקלאות להיערך בתקופה זו לסגירת הענף ולמציאת פרנסה חלופית למפטמים. משרד החקלאות לא עשה זאת וכעת הוא מנסה לחתור תחת הפסיקה והחוק.
• "אמנת" המפטמים היא מסמך יחצ"ני ותו לא, נטול כל תוקף משפטי ומדעי כאחד.
  

הכתובת למכתבים:
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, משרד המשפטים, רח' צלאח א-דין 29, ירושלים

ההוצאות הכספית, הכרוכות הן במאבק המשפטי ליישום החוק הקיים והן במאבק הלוביסטי למניעת חקיקה המאפשרת פיטום, גבוהות במיוחד. אנא, תרמו ככל יכולתכם להצלת האווזים! להורדת טופס תרומה

תודה לעו"ד יוסי וולפסון על הייעוץ בהכנת הכתבה

3. תקן עולמי לרווחת בעלי-חיים

כבשים הם הקורבנות הבולטים של הובלה בינלאומית, תחום אשר הנחיות OIE עשויות לשפר

OIE

בשנים האחרונות מתגבש תקן עולמי להגנת על בעלי-חיים, על-ידי הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE). בארגון חברות 167 מדינות, והוא עוסק בקביעת תקנים למניעת הפצתן של מחלות בעלי-חיים, בריכוז ובמסירת מידע הנחוץ למשימה זו ובסיוע טכני במיגור מחלות למדינות נזקקות. תקני ה-OIE מוכרים על-ידי ארגון הסחר העולמי, ולכן יכולות מדינות לסרב לייבא מוצר מסוים אשר אינו עומד בתקני OIE, תוך חסינות יחסית מפני צעדי הענישה הנהוגים בעקבות הפרת הסכמי סחר חופשי. לתקני OIE אין תוקף של חוק, אך הם מהווים השראה לחקיקה.

הנחיות חלוציות

החלטת OIE לעסוק ברווחת בעלי-חיים התקבלה בשנת 2001. באוקטובר 2002 מונתה "קבוצת עבודה קבועה לרווחת בעלי-חיים" והוקמו קבוצות מומחים לניסוח המלצות בתחומים השונים שנבחרו. הוחלט להתמקד תחילה בחיות המנוצלות בחקלאות (יבשתית וימית). עד כה, גובשה הצעה להנחיות בתחומים הבאים:

• הובלת בעלי-חיים ביבשה ובים
• שחיטה "הומאנית"
• הרג בעלי-חיים במסגרת של מאבק במחלות

בקרוב צפויה הקבוצה לעסוק גם בתנאי החיים של חיות במשקים ובמקומות אחרים. מסמך ההנחיות שגובשו עד כה בנושאים שלעיל, כולל כ-200 עמודים והוא מבוסס על מיטב הידע המקצועי בכל תחום. ההנחיות מתייחסות להתחשבות בצרכים שונים של החיות, כמו גם להכשרת עובדים בנושא, לשיפור המתקנים שבאים במגע עם החיות, לאחריות המשפטית על רווחת החיות בשלבים שונים של הטיפול בהן, ועוד. העיקרון המנחה את ההנחיות הוא לאפשר "עסקים כרגיל" בחקלאות, ובו-בזמן למנוע מן החיות סבל שאינו הכרחי מנקודת מבט כלכלית. במסגרת מגבלה זו, ההנחיות מאכזבות לעתים בכלליות ובעמימות שלהן, שאינה מאפשרת לאסור לפיהן פרקטיקות מסוימות. עם זאת, אין ספק שהן מחמירות – לטובת החיות – הרבה יותר מן החוקים במדינות רבות החברות ב-OIE. במדינות רבות אין כל חקיקה להגנה על-בעלי-חיים, וההנחיות עשויות לשמש בסיס לחקיקה כזו ולהכשרה מקצועית של עובדים חקלאיים. בנוסף לכך, אם יתקבלו ההנחיות כתקן, הן יקלו על מדינות שכבר יש בהן חקיקה מתקדמת יחסית להגנה על חיות, למנוע ייבוא בעלי-חיים לשטחן, במקרים שבהם הטיפול בבעלי-חיים אלה בארצות המייצאות הוא לקוי.

התקן העולמי וישראל

בוועידה הכללית הקרובה של OIE, שתיפתח ב-22.5.2005 בפאריס, יוחלט אם לאמץ את התקן המוצע. החלטה זו תהיה בעלת השפעה עולמית מכרעת בכל הנוגע לרבות מן הפגיעות הקיצוניות ביותר בחיות. ישראל תיוצג בוועידת OIE על-ידי מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ'. כדאי לפנות לד"ר חיימוביץ' ולבקש ממנו לתמוך באימוץ התקן שהוצע ולהביע בפני הוועידה את דאגת הציבור בישראל בעניין סבלם של בעלי-חיים בהובלות בינלאומיות. יש חשיבות רבה גם בהשתתפותו של ד"ר חיימוביץ' באירוע שמפיק עבור באי הוועידה ארגון רווחת בעלי-החיים Compassion in World Farming ב-23.5.2005. באירוע יוצג בהקרנת בכורה סרט בשם "רווחת בעלי-חיים –העולם צופה".

למכתבים:

ד"ר משה חיימוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים, ת.ד. 12, בית דגן 50250. פקס: 03-9681641 דואל: cvo_vsah@moag.gov.il

תודה לעו"ד יוסי וולפסון על הסיוע בהכנת הכתבה

4. פינת התזונה: חוק הברזל

אחד המיתוסים הנפוצים לגבי צמחונות הוא שלצמחונים חסר ברזל, או בגירסה אחרת – "צריך בשר בשביל ברזל". אמנון יונש מפריך את המיתוס.

הרגלי הצריכה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה סקר מקיף על הרגלי המזון של הישראלי הממוצע, שאת תוצאותיו ניתן למצוא בשנתון הסטטיסטי לישראל. לפי ממצאי הסקר, ישראלי צורך בממוצע 25.7 מ"ג ברזל. זאת בעוד שהכמות היומית המומלצת היא 8.7 מ"ג לגבר או לאישה מעל גיל 50 ו- 14.8 מ"ג לאישה עד גיל 50. נשים בגיל הפוריות זקוקות לכמות ברזל גדולה יותר בשל איבוד ברזל בדם המחזור החודשי. מקורות הברזל בתזונה הישראלית, לפי נתוני הסקר, הם כדלקמן:

בשר (לא כולל דגים) – 2.3 מ"ג (9%)
דגים – 0.3  מ"ג (1%)
ביצים – 0.4 מ"ג (1.5%)
מוצרי חלב – 0.2 מ"ג (1%)
מוצרים מהצומח – 22.5 מ"ג (87.5%)

קל להיווכח כי המקורות העיקריים לברזל, גם בקרב אוכלי בשר, הם מהצומח. רק שמינית מכמות הברזל מקורה במזונות מהחי. נתונים אלה מראים שצמחונים האוכלים רק את המרכיב הצמחי מהתזונה  של ישראלי ממוצע מקבלים כמות ברזל מספקת. מטבע הדברים, צמחונים אוכלים יותר מזון צמחי מכלל האוכלוסייה, כך שמצבם אפילו טוב יותר ואכן, מחקרים מראים שצמחונים וצמחוניות צורכים כמות ברזל מספקת ואינם סובלים ממחסור בברזל בשיעור הגבוה מכלל האוכלוסייה (ראו מקורות למטה).

שאלה של ספיגה
טענה מקובלת נוספת היא, שהברזל מהצומח הוא "פחות טוב". הברזל נחלק לשני סוגים – haem ו-non-haem. הראשון קיים רק במזון מהחי, בעוד שהשני קיים גם במזון מהחי וגם בצומח. ברזל haem  נספג טוב יותר בגוף, אך הוא קיים רק בשיעור של 40% במזון מהחי, המהווים כ-5% מאספקת הברזל של ישראלי ממוצע (ראו הנתונים שלעיל). כלומר, יותר כ-95% מהברזל בתזונה של ישראלי ממוצע הוא מסוג non-haem. בהתחשב בכמותו הקטנה במזון, היתרון של הברזל הזמין יותר מהחי הוא מזערי, גם עבור אוכלי בשר. נשאר אפוא לבחון את הגורמים המשפיעים על ספיגתו של הברזל מהסוג השני. חומצה פיטית (הנמצאת בדגנים עתירי סובין), פוליפנולים (למשל טאנין, הנמצא בתה), סיבים תזונתיים וסידן מגבילים את הספיגה. גם חומצה אוקסאלית, הנמצאת בתרד, מפריעה לספיגה, ולכן "מיתוס פופאי" הוא שגוי, שכן תרד אינו מקור טוב לברזל חרף שיעור הברזל הגבוה. לעומתם, ויטמין C מגדיל באופן ניכר את ספיגת הברזל בגוף.

קשה ואף בלתי אפשרי לשלוט על כל רכיבי המזון המפריעים לספיגה. כמות הברזל המומלצת חושבה תוך התייחסות לשיעור ספיגה ממוצע. אין צורך לחשב ולבחון את ההשפעות ההדדיות. בתזונה מאוזנת ומגוונת, לא תיווצר בעיה קבועה של הרכב המפריע לספיגה. עם זאת, כדאי לשמור על שני הרגלים:

1. מומלץ לא לשתות תה עד שעה לפני או אחרי הארוחה, שכן תה מגביל את הספיגה עד לשליש מהכמות. ההמלצה אינה חלה על חליטות של צמחים אחרים.
2. כוס מיץ תפוזים או לימונדה עם הארוחה, תביא לספיגה של כמות ברזל כפולה ואף יותר, שכן משקאות אלה עשירים בוויטמין C, המשפר את ספיגת הברזל.

מקורות צמחיים לברזל
מקורות טובים לברזל הם ירקות עלים ירוקים כהים, קטניות, שמרי בירה, פירות יבשים, אגוזים וגרעינים. להלן פירוט של כמויות ברזל במ"ג לכל מאה גרם במזונות שונים מהצומח:

פטרוזיליה מיובשת 97.8
מיורן מיובש 82.7
פיסטוק 14
שמרי בירה 14
שומשום מלא 10.4
מולסה 10
ריחן (בזיליקום) ירוק 9.8
טחינה מלאה 9
קמח סויה 8.5
זרעי אבטיח 8.5
נענע 8
פלפל חריף 7.8
נבטי מש (נבטים סינים) 7.6
זרעי חמניות (גרעינים שחורים) 7.5
חומוס יבש 7.3
עדשים יבשים 7
פול יבש 6
קאשיו, כוסברה, נבט חיטה, צנוברים ושקדים 6-4
בוטנים, אפונה, זיתים, לחם חי, פקאן, פטל, צימוקים, תאנים יבשות, תמר יבש 4-2
ברוקולי, לחם שיפון, מלון, ערמונים, סברס, קוקוס, תמר לח 2-1

סיכום
לרוב האוכלוסייה ולצמחונים בפרט, לא חסר ברזל במזון. חוסר בברזל יכול להיווצר אם לא צורכים מספיק ויטמין C, מרבים לשתות תה עם הארוחה או נוקטים בתזונה לא מגוונת יוצאת-דופן, הדלה בברזל. לצמחונים יש דווקא יתרון מבחינה זו, מכיוון שהם צורכים לרוב יותר ויטמין C.

מקורות

B. Anderson et al., "The Iron and Zinc Status of Long-Term Vegetarian Women", American Journal of Clinical Nutrition 34 (6), 1981, pp. 1042-1048.
A. Draper & E. Wheeler, The Diet and Food Choice of Vegetarians in Greater London, Center of Human Nutrition, London, 1989.

למידע תזונתי נוסף

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il