פעילות 

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

מדברים זכויות בעלי-חיים

ביום ב', 22.9.2008, בשעה 19:30, תקיים אנונימוס שיחה מונחית בהנחיית אריאל צבל, במסגרת מפגשים חודשיים בנושאי הפילוסופיה והתיאוריה של זכויות בעלי-חיים. אין צורך בידע מוקדם כדי להשתתף. לפני השיחה נתכנס לכיבוד קל ולהפתעות, והשיחה תחל ב-20:00 בדיוק. רצוי להודיע על השתתפותך בטלפון 03-6204878 או בדואל.

נושא המפגש: הדילמות המוסריות הגדולות: כשלא יתכן פתרון פשוט לקונפליקט בינינו לבין חיות ממין אחר.

מקום: המרכז העירוני לקהילה הגאה, רח' טשרניחובסקי 22א' תל-אביב (לשעבר בי"ס דב הוז), כניסה דרך גן מאיר, המרכז צמוד לגן בצד שפונה לכיוון רח' אלנבי.

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס (03-6204878) אפשר לקבל כרוזים בגודל A3.

כדאי לכתוב: פיקוח על לולים

ב-8.9.2008 נצפו ותועדו תרנגולות מתעשיית הביצים, שהושלכו לגסוס למוות מצמא, משברים ומפציעות במסגרת השמדה שגרתית של לול תרנגולות (ראו כתבה מורחבת בהמשך). כתבו לממונה על אכיפת חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות, ודרשו ממנה לפקח באופן הדוק יותר על הנעשה בלולים. כתובתה:

ד"ר דגנית בן דב, השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות, ת.ד. 12, בית-דגן 50250. פקס:03-9681661. dganitb@moag.gov.il

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 20:00-18:00, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה.

אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-החיים, בתמורה למגורים במרכז תל-אביב, או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

הרצאות

אנונימוס קולטת מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

חיות וסביבה

לאכול ירוק. העיתונות ממשיכה לעסוק בהתחממות כדור הארץ ולהזכיר את הצעתו של ראש הפאנל לבחינת שינויי האקלים  מטעם האו"ם לאכול פחות בשר כדי למנוע את האסון האקולוגי.

איתמר שאלתיאל, "בכיר באו"ם: המנעו מאכילת בשר", נענע 10, 8.9.2008.

"בכיר בריטי: התחממות כדור הארץ חמורה יותר מהמלחמה הקרה", nrg מעריב,  7.9.2008. 

"רוצים למנוע התחממות כדור הארץ? אל תאכלו בשר", הארץ, 7.9.2008.

נענע 10 הרעלות. בכתבה "תושבי מצפה רמון שכלביהם הורעלו: מתעלמים מאיתנו" (8.9.2008) מדווחת נויה נרדימון על הרעלות שיטתיות ומתמשכות של חיות במצפה רמון, ועל טיפול משטרתי לקוי בעניין.

הארץ האכלה. בכתבה "השקנאים זוכים לקבלת פנים יפה מהרגיל" (12.9.2008, עמ' 12 ) מדווח צפריר רינת שיוזמה להרחקת העופות מבריכות הדגים באזור החולה על-ידי האכלתם במרוכז, צמצמה השנה באופן ניכר את מספר מקרי הירי של בעלי בריכות הדגים עליהם: "התוצאה היא דיווח על מקרה בודד של ירי, לעומת עשרות ואף מאות מקרים של ירי בעוף המוגן שהתרחשו בשנים קודמות בכמה אזורים."

nrg מעריב החרמת רובים. בכתבה "המדינה החרימה נשק של ציידי חוגלות" (7.9.2008) מדווח אורי בינדר על הרשעת חמישה ציידים בציד לא חוקי של חוגלות, לאחר שנתפסו כשברשותם גופות 71 חוגלות. "תחילה פסק בית המשפט כי רק רובה אחד מבין החמישה יועבר לידי המדינה אבל לאחר ערעור של רשות הטבע והגנים פסקו שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, רות אבידע, ניל הנדל ורויטל כץ כי כל אמצעי הנשק יועברו לידי המדינה."

נענע 10 זיהום. בכתבה "השחף המזוהם בעולם" (6.9.2008) מדווחת סוכנות רויטרס שבביצי שחף השנהב, מין ארקטי נדיר, "נתגלה הריכוז הגבוה ביותר של PCB, המשמש זמן רב במוצרים כצבע ופלסטיק, ושל מדביר המזיקים DDT. [...] הכימיקלים ארוכי החיים, שנסחפו לצפון באמצעות רוחות וזרמים שכיחים מהמרכזים המתועשים, מסיימים את מסעם במקרים רבים בקוטב הצפוני, היכן שהם מצטברים ברקמות השומן של חיות, דגים וציפורים."

יומן חייתי 17 התוכנית לזכויות בעלי-חיים בערוץ המקומי ובאתר יומן חייתי: קליפים באנימציה לשיריו של עדי מדנס; וסרטון בריטי: מורה נבוכים על צמחונות: 'מזון לחיים'. בערוץ 98: יום ג' ב-23:30, יום ו' ב-2:30 ומוצ"ש בחצות.

המעצרים הפוליטיים באוסטריה

למעלה משבוע חלף מאז שחרור העצירים, וב-11.9.2008 פרסם ד"ר מרטין באלוך סיכום של האירועים. את האשמה בפעולות הדיכוי המנופחות והלא-חוקיות הוא ממקד במפלגה השמרנית, שלאורך כל הדרך התנגדה לרפורמות שקידמו הארגונים להגנה על חיות באוסטריה, ו-VGT התעמת מולה במערכות הבחירות. לדבריו, מספר מסמכים על התנהלות הדיכוי נחשפו לאחרונה. ההוראות הגיעו ממשרד הפנים, וכללו: אזהרת בתי-ספר נגד "הרדיקליות" של VGT; פשיטת שירותים חשאיים ב-2005 על משרד הארגון בניסיון (כושל) למצוא חומר מרשיע על עבירת מס; פגישות חשאיות בין נציגי המפלגה לבין השירותים החשאיים בניסיון לגבש קווי פעולה נגד הארגון; מתקפה תקשורתית על VGT כ"איום טרור"; בעצת השירותים החשאיים, "יריבינו הפוליטיים" נרשמו במשטרה כאילו הם מתכוונים לקיים הפגנה בכל מקום שבו ביקש VGT להפגין, כדי שהמשטרה תוכל להשיב ל-VGT שהמקום כבר תפוס. בסוף 2006, לאחר שלא נמצא כל פרט מרשיע נגד VGT, הוקמה יחידת משטרה מיוחדת עם 32 סוכנים, שמטרתה היחידה היא להרשיע את הארגון. יחידה זו היא שקיימה מעקבים אינטנסיביים אחר חברי VGT וארגונים נוספים. שיא הדיכוי הגיע בפשיטה ובמעצרים ב-21.5.2008, אולם החומר ה"מרשיע" כולל רק סעיפים מגוחכים, כגון ה"אשמה" שהעצירים התכתבו ביניהם בפורומים סגורים, או שיש להם קשרים עם ארגונים בחו"ל.
החלטת בית-המשפט בעניין צפויה תוך 4-2 שבועות. אמנם העצירים חופשיים כעת, אך המשטרה רוקנה את משרדיהם של VGT ושישה ארגונים נוספים להגנה על חיות, ולא החזירה אף פריט. אפילו השחרור נערך תוך המשך הדיכוי: ד"ר באלוך לא קיבל בחזרה את המחשב שלו, את מפתחות דירתו, מכוניתו ומשרדו, ונחסמה גישתו לחשבון הבנק שלו.

תזונה 

הארץ טבעונאי. בטור "מיץ ירוק" (12.9.2008, עכבר העיר / גלריה, עמ' 2) מספרת רחל טל שיר על התנסותה בתפריט של מזון צמחי נא (טבעונאי) לפי שיטת ויקטוריה בוטנקו ומציעה שמונה מתכונים לשייקים ירוקים.

ynet סלט. בטור "מלא בריאות: סלט קוסקוס מלא, ירקות קלויים ורימון" (7.9.2008) מציע רני פולק מתכון ש"מתאים כמנה ראשונה, כתוספת, או כארוחת צהריים בריאה שמכינים מראש ולוקחים לעבודה."

Nfc אנוקי. בפינה "פטריות אנוקי טריות בצורת זר פרחים" (9.9.2008) מציגה גלית יצחק פטריות מתקתקות המסייעות בחיזוק מערכת החיסון ובהורדת לחץ הדם ורמת הכולסטרול בדם.

ynet  לוביה טרייה. בטור "שעועית עם עין שחורה: פסטה עם לוביה טרייה" (11.9.2008) מציעים חיים כהן ואלי לנדאו מתכון של שעועית המוכרת יותר בצורתה המיובשת.

וואלה! על הטבעונות. בטור "עוף? לא טוב" (12.9.2008) חושפת תמי ניניו את שיקוליה להימנע מטבעונות: שילוב תחושה ביחס למציאות במשקי ביצים וחלב, עם תחושה שטבעונות היא אתגר קשה – ושתי התחושות אינן מלוות לעת עתה בבירור עובדות רציני. למי שחווה תחושות דומות במחשבה על טבעונות או צמחונות כדאי לפנות לאנונימוס ולהשתתף בפעילות של העמותה.

מתעשיית הביצים למכולת זבל

תמונות נדירות של הרג שגרתי בתעשיית הביצים: ב-8.9.2008 צילמו פעילי תנו לחיות לחיות הרג תרנגולות שהגיעו ל"סוף דרכן" מטעמים כלכליים. כמו תמיד בתעשיות המזון מן החי, עין זרה חושפת זוועות סמויות.

השמדה בצד הכביש

ב-8.9.2008 הבחינו נהגים שנסעו בכביש מס'  4, דרומית לצומת רעננה, בתרנגולות המושלכות אל מכולות בשטח הצמוד ללול ענק ברמות השבים. למקום הוזעקה ניידת של תנו לחיות לחיות, ופעילי העמותה צילמו תמונות נדירות של ההשמדה. הם גם חילצו כ-20 תרנגולות, הזעיקו את המשטרה והגישו תלונה במשטרה נגד מפעילי הלול.

המכונה

ההשמדה התבצעה לפי ההליכים המקובלים בתעשיית הביצים. הברירה המלאכותית להטלה מוגברת ולקיחת הביצה בכל יום, בנוסף על תנאי החיים הקשים בכלובים, גורמים להתדרדרות מהירה במצבן של התרנגולות. בגיל שנתיים בקירוב, פוחת כושר ההטלה שלהן במידה כזו שלא משתלם להחזיקן בחיים  – ואז מחסלים אל כולן. בעבר עשו זאת בכל אמצעי אלים וזמין, ומאז שנת 2002 משתמשים במכונה ניידת, שמוצבת בפתח הלול ומחשמלת את התרנגולות למוות. זוהי המכונה שתיעדו פעילי תנו לחיות לחיות, והיא חוסכת מהתרנגולות הובלה בתנאי זוועה לאתר הרג מרוחק; המוות עצמו אמור להיות מהיר מאוד. למרות זאת, בין מאות התרנגולות המתות שצולמו במכולה שמתחת למכונה, נראו גם כמה תרנגולות חיות. במקומון mynet כפר סבא נמסרה טענתו של אחת ממפעילי המכונה, ולפיה הייתה תקלה במכונה ולכן לא כל התרנגולות נהרגו. עוד נמסר בעיתון:

"למקום הגיע גם הוטרינר העירוני של מועצה אזורית דרום השרון, ד"ר משה רפאלוביץ', שבחן את הנעשה במקום והחליט לסגור את הפעילות בלול. לדבריו, 'הוריתי על הפסקה מיידית של העבודות עד לבירור העניין, שלאחריו תתקבל החלטה האם ובאיזה אופן ניתן להמשיך את העבודות במקום. במקביל ייבדקו שיטות העבודה במקום ובמידת הצורך למשרד החקלאות.'"

אולם אבי פנקס מעמותת חי משק (העמותה למען חיות המשק), שמכיר את המכונה היטב על רקע מאמציו לשנות את שיטות ההרג האיטיות שהיו נהוגות בעבר, מסביר שאין סיבה להניח שהייתה תקלה:

"לפי התיאור לא נראה שהייתה בעיה עם המכונה. המסוע העליון מביא את התרנגולת קרוב למסוע התחתון, שם הראש נוגע בקוטב החשמלי ונגרם החישמול. כאשר התרנגולות מתקרבות למסוע התחתון הן שומעות את הרעש של המסוע. יכול לקרות שברגע זה אחת מהן מרימה את הראש, ואז אין מגע עם המסוע התחתון ואין חישמול. זה נדיר, אני עמדתי די הרבה זמן ליד המכונה כשעבדה ליד לול, ולא זכור לי שתרנגולת הרימה את הראש."

נטישה והפקרה

כך יוצאות מהמכונה תרנגולות אחדות בעודן חיות ובהכרה מלאה. אם יניחו להן בשלב זה הן צפויות למות בייסורים ממשא הגופות של חברותיהן ללול, או מהתייבשות. מצבן הקשה ניכר גם במקרה שלפנינו: מבין 20 תרנגולות שחילצו פעילי תנו לחיות, 8 מתו בדרך בגלל מצבן הקשה, ושתיים עדיין מטופלות (10 הנותרות הועברו לחצר עם מרעה חופשי).

אם כן, במקרה של פליטת תרנגולות חיות מהמכונה, הפועלים אמורים לאסוף ולתלות אותן לניסיון חישמול נוסף. הפועלים שעברו ברמות השבים לא טרחו לעשות זאת, ולכן ניתן להאשימם בעבירה של נטישת בעלי-חיים. הווטרינר ד"ר יובל סמואל, שהיה במקום, חזה בהפקרה בוטה עוד יותר: לדבריו, תרנגולות חיות הושארו תלויות במכונה טרם החישמול בזמן שהפועלים יצאו לאכול ארוחת צהרים. ד"ר סמואל גם ראה תרנגולות פגועות שהושארו לגסוס ולמות על מצע ההפרשות שברצפת הלול. בצילום ניתן לראות שמדובר בעשרות, ואולי מאות תרנגולות פגועות בלול אחד, כלומר  – אין ספק שההפקרה שיטתית.

העגלה

פעילי תנו לחיות לחיות תיעדו גם שיטת משונה להעברת התרנגולות מהכלובים למכונת ההרג: בעגלת קניות. התרנגולות בעגלה נערמו זו על גבי זו והדבר גורם ללא ספק סבל וסכנת שברים. אולם כדאי לזכור ששיטת ההעברה המקובלת היא תפיסת התרנגולות ברגליהן, לרוב 4-2 בכל יד. כך, כשהן תלויות במהופך, מובילים אותן בדרך שעלולה לארוך מספר דקות. נראה שסכנת השברים בשיטה הרגילה גדולה עוד יותר.

אם כן, הייחוד במקרה שנחשף ב-8.9.2008 אינו באכזריות מיוחדת, אלא בעצם העובדה שההרג נחשף. כך נראית תעשיית הביצים ביום רגיל.

בהכנת הכתבה השתתף דדי שי

כל הצילומים באדיבות תנו לחיות לחיות; תודה לאבי פנקס ולד"ר יואב סמואל שהתראיינו עבור הכתבה

מקורות נוספים

נויה נרדימון, "לול ליד נתניה: עשרות תרנגולות הומתו בצורה אכזרית", נענע 10,  10.9.2008.

שלומית צור, "תיעוד: התרנגולות הושלכו חיות ל"מכולות מוות", ynet ,9.9.2008.

מה שומעות וחשות חולדות?
התפיסה החושית של חולדות והשלכותיה על רווחתן במעבדות (2)

בשבוע שעבר הצגנו את כישורי הראייה המיוחדים לחולדות, את החולשות של עיניהן ואת הסבל שהן עוברות במעבדות בגלל חוסר הבנה ועניין בראייה שלהן מצד אנשי המעבדה. השבוע אנו ממשיכים במסקנות הסקירה הנרחבת של שרלוט ברן ובוחנים את חוש השמיעה והמישוש של החולדות.

ג'ואני, חולדת "מחמד", מדגימה אוזניים ושפם לתפארת (צילום: PKMousie)

תדר ועוצמת צלילים
החולדות ואנחנו שומעים באופן דומה תחום רחב של צלילים, אך את הצלילים הנמוכים ביותר שאנו שומעים הן לא שומעות. ככל הנראה הן קולטות אותם דרך תחושת רטט בפני השטח. בקצה השני של הסקאלה, הן שומעות צלילים "על-קוליים" – עד 80 קילוהרץ, לעומת 20 קילוהרץ בבני-אדם צעירים. הן גם עלולות להיפגע מרעש חזק בכל תדר, אם כי לא ידוע עד כמה הן רגישות לרעש. בכל הנוגע לבני-אדם, החוק האירופי מחייב להגן על אוזניהם בסביבת עבודה שיש בה רעש תכוף בעוצמת 80 דציבלים ומעלה; במעבדות נמדד רעש בעוצמת 90-80 דציבלים בתדר שגם אנחנו שומעים, וכן 75-50 דציבלים בתדר גבוה יותר, שהחולדות שומעות ואנחנו לא. רוב הרעש נגרם מטיפול מהיר בציוד מתכת, אולם עובדי המעבדה לאו דווקא נחשפים לרעש זה במלוא עוצמתו כי הם פחות קרובים למקור הרעש. בגובה האוזניים של החולדה, אפילו מילוי כלי המזון רועש מאוד – 90-80 דציבלים, בעיקר בתדר על-קולי. רבות מהפעולות השקטות לכאורה במעבדה, מייצרות רעש עז באוזני החולדות. מסכי מחשב מרעישים ברציפות בעוצמת 84-68 דציבלים בתדר על-קולי, וכך גם נורות פלואורסצנט. מתקנים לרחיצת כלובים, זרנוקים, ברזים דולפים, כיסאות חורקים, אזעקות אש ומתקנים נוספים – כולם יוצרים רעש בתדרים שונים, וביניהם על-קוליים.

ניסוי בחולדה ב-West Chester University, מבט מקרוב ומרחוק על הדגמת ציוד.

מעבר למצוקות המובנות מאליהן שבבידוד חולדה בתוך קופסה שקופה וזעירה, שימו לב לכך שהיא מוקפת בציוד אלקטרוני

ובנורות פלואורסצנט, הפולטים צלילים חזקים בתדר גבוה. לכן בעוד שהאנשים בחדר חווים שקט, החולדה סובלת מרעש חזק.

נזקי רעש
קיים מידע מועט בלבד על הפגיעה שנגרמת לחולדות עקב החשיפה לרעש. מחקר אחד מצא שהתפרצויות קצרות של רעש בתדר 2 קילוהרץ ובעוצמת 120 דציבלים גורמת "ייאוש התנהגותי" בחולדות. על בסיס נתונים אלה ואחרים משערת ברן, שתאורת פלואורסצנט (הנפוצה במעבדות) עלולה לגרום לחולדות מצוקה ניכרת בגלל הרעש העל-קולי שמשמיעות הנורות. מדענים יודעים להימנע מעריכת ניסויים בשעה שהם עצמם שומעים רעש חזק בבניין, בהנחה שהדבר יפריע לניסוי; נימוק זה צריך להוביל גם לשליטה בצלילים בתדר גבוה. לשם כך ברן ממליצה שהמעבדה תצטייד במכשיר שנועד לגלות צלילים כאלה.

תקשורת קולית
חולדות מקיימות ביניהן תקשורת צלילים מורכבת, רובה בתדר גבוה. לימוד הצלילים האלה והאזנה להם בציוד מיוחד מאפשרים להבין טוב יותר מה החולדות מרגישות, מה הן צריכות – ומה נשלל מהן במעבדה. קריאה על-קולית מסוימת, בתדר 50-40 קילוהרץ, אופיינית לגורים, והיא מעוררת את האם לאסוף את הגור. קול ממושך בתדר 22 קילוהרץ מופק בדרך-כלל במצבים לא נעימים – מכאב גופני ועד לתבוסה חברתית; וציוץ בתדר 50 קילוהרץ מקושר בדרך-כלל למצבים חיוביים. בפועל התמונה מורכבת יותר, והמשמעות של רבים מהקולות לא מובנת היטב לחוקרים. יש תצפיות בשינויי התנהגות בתגובה לקולות, ובכלל זה מענה קולי. לחולדות יש יכולת מצוינת להבחין בין קולות שונים, למשל – חולדות המכירות בני-אדם יכולות לזהות שפות, טון דיבור, קצב דיבור ומבטא, והשמיעה היא אחד מהכלים המאפשרים להן לזהות אישית בני-אדם. ניתן לשער שדקויות שמיעתיות כאלה אובדות במעבדה רועשת, אולם ברן אינה מתייחסת לכך.

חדר מכרסמים טיפוסי באוניברסיטה באוסטין, טקסס: נורות הפלואורסצנט מרעישות תמידית בתדר גבוה,

ומתקני המתכת יוצרים רעש עז כשעובדי המקום מתעסקים בהם.

איכון הד
יתכן שחולדות יכולות להתמצא בסביבתן בעזרת איכון הד (echolocation או biosonar) – שהוא המערכת המשמשת עטלפים להתמצאות. אמנם במקרה של חולדות לא מדובר ביכולת לבנות תמונה סביבתית באמצעות הד. אולם חוקרים בדקו התנהגות של חולדות עיוורות וחולדות בחשיכה מוחלטת, ונמצא שהן מפיקות צלילים, מעין קליקים. ההנחה היא, שהצלילים פגעו בחפצים סמוכים והחולדות קלטו את הצליל החוזר והעריכו באמצעותו היכן ממוקמים, למשל, מדפים שניתן להגיע אליהם בקפיצה בלבד. ברן אינה מציינת השלכות שיש ליכולת זו על החיים במעבדה.

השפם
חוש המישוש של חולדות דומה ככל הנראה לזה של בני-אדם, עם שני הבדלים בולטים. הבדל אחד טמון בשפם: שערות השפם של חולדות רגישות ביותר, בדומה לקצות האצבעות של פרימאטים. לשערה אחת יש יכולת הבחנה מישושית גבוהה יותר מאשר לגוף כולו. לשערות מיוחדות אלה, שצומחות לא רק בצדי הפנים אלא גם על פרקי הרגלים הקדמיות, יש ייצוג ניכר במוח. בחולדה שגדלה בסביבה עשירה בגירויים, לכל שערה כזו יש ייצוג מובחן במוח. לחולדה יש יכולת להעביר את השערות באופן נפרד זו מזו על פני משטחים ולהגיע כך להבחנות מישושיות דקות. שערות השפם מסוגלות לקלוט אפילו הבדלי תדר של תהודה מכנית.

הגוף הנצמד
החולדות רגישות באברים נוספים, ובעיקר בפה, באף ובכפות הרגליים הקדמיות, ויש להן גם שערות חישה על כל הגוף. לחולדות יש רגישות מישושית כוללת, שאינה דומה לתכונות אנושיות: הן מעדיפות להיצמד למשטחים אנכיים (קירות). ככל שהן חוששות יותר, כך הן מרבות להיצמד לקירות, ואולי תכונה זו אינה רק מישושית אלא קשורה ברצון של החולדה להימנע מחשיפה לאור.

חולדות רגישות למגע על פני כל הגוף והן נוטות להיצמד לקירות (מתוך אתר המתמחה בלכידת חיות "מטרד" ושחרורן)

מישוש במעבדה
הכלובים העירומים במעבדות מונעים התפתחות תקינה של חוש המישוש. האזור במוח שאחראי על המישוש, נותר מצומק וללא הבחנות ברורות בתוכו. כאשר מספקים לחולדות "העשרה", האזור הרלוונטי במוח גדל פי 1.5. בתנאי מעבדה רגילים, האזור במוח שאחראי על הרגליים האחוריות נותר מנוון ולכן חולדות מבוגרות מתקשות ללכת – נכות שניתן למנוע על-ידי "העשרה". היעדר מגע גופני עם חולדות מוביל לנשיכה עצמית ולהתעסקות יתירה בזנב.

מעבר לדלות הסביבתית והחברתית, נהוגה במעבדות התקפה ישירה על חוש המישוש: ברירה מלאכותית של מכרסמים ללא שפם או עם שפם קצר מאוד, ולעתים ללא פרווה בכלל. קורה גם שחולדות קוצצות זו את שפמה של זו – תופעה נפוצה יותר בעכברים. חולדות נטולות שפם מתקשות להתמצא בסביבתן והן מסתמכות יותר על חוש הראייה, במידת האפשר. השפם חיוני כדי להתחמק מנשיכות בזמן קרבות – בעיה נפוצה כאשר מכניסים חולדות זרות יחד לכלוב אחד. השפם חשוב גם לשחייה – הוא מסייע להשאיר את הראש מעל לפני המים, וחולדה ללא שפם עלולה לטבוע. מאחר שהשימוש במבוכי מים ובמבדקי שחייה אחרים נפוץ במעבדות, גם זוהי בעיה משמעותית.

השפם מעביר לחולדה מידע חיוני לשמירת ראשה מעל לפני המים

(התצלום אינו במעבדה אלא של חולדת "מחמד" בשם טריקסי בעת רחצה בכיור, מאת PKMousie)

מקור

Charlotte C. Burn, "What is it Like to Be a Rat? Rat Sensory Perception and its Implications for Experimental Design and Rat Welfare", Applied Animal Behaviour Science 112 (1-2), July 2008, pp. 1-32.

פינת התזונה
חלה קלועה עם דבש תמרים, תפוחים וקינמון

מתכון לשתי חלות

חומרים

שליש כוס צימוקים אורגניים כהים
500 גרם קמח חיטה מלאה אורגנית
חצי כף שמרים יבשים
חצי כף מלח ים
רבע כוס דבש תמרים
שני תפוחים חתוכים לקוביות קטנות
2 כפות סיידר תפוחים
כפית קינמון
4 כפות שמן זית

ההכנה

1. משרים ל-24 שעות שליש כוס צימוקים עם שתי כוסות מים חמים בקערת זכוכית ומכסים. בזמן זה יישטפו אל תוך מי ההשריה "שמרים" טבעיים החיים על קליפות הענבים, שיתנו טעם, צבע וריח עמוקים לחלות הקלועות ויעזרו בהתפחת הבצק.
2. בקערה רחבה מערבבים קמח ושמרים, מוסיפים תפוחים, דבש תמרים, סיידר וקינמון ומערבבים היטב. 
3. מוסיפים לבצק את המים שבהם הושרו הצימוקים (אפשר לצרף את הצימוקים או את חלקם), מתחילים בתנועות לישה ומוסיפים מעט מים פושרים במידת הצורך. מכסים במגבת ומניחים לחצי לשעה.
4. מוסיפים מלח ושמן ולשים שלוש דקות, עוטפים במגבת ומניחים לשעה וחצי.
5. מקמחים משטח נוח לעבודה, מגלגלים בעדינות את כדור הבצק ומחלקים לשישה חלקים שווים. קולעים שתי חלות ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
6. מתפיחים במשך שעה וחצי נוספות ומכניסים לתנור חם מאוד. מנמיכים את החום ל-190 מעלות ואופים כ-30 דקות עד שהחלות זהובות ושחומות בתחתיתן.
7. מוציאים ומצננים על רשת.

מתכון: רויטל ממטבח "זרעי קיץ"