זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

50 מיליארד חיות בתקשורת

לרגל יום ההזדהות הבינלאומי עם בעלי-החיים במשקים, הופיעה בעיתונות התייחסות נדירה לחיות המעונות והמתות במשקים חקלאיים ברחבי העולם ובישראל. הוזכרו כמה עובדות בסיסיות על משקים מתועשים, תוך ציון אמצעי המאבק העיקרי הנתון בידי כולנו – הימנעות מצריכת מוצרים מן החי. העיתונים סיקרו גם את מסיבת אנונימוס שהתקיימה תחת הכותרת "כמה רוע אפשר למנווע", כאירוע המציין את סיום המאבק בפיטום עופות מים בישראל.  

כתבות

"השבוע: העולם מזדהה עם סבלן של חיות המשק", ynet (ידיעות אחרונות), 8.10.2006. 

"השבוע יצויין היום הבינלאומי למען חיות המשק", וואלה!, 8.10.2006.

כתב עתי"ם, "ההתעללות שוכללה לדרגת אמנות", msn, 8.10.2006. 

הדר פרבר, "יום בינלאומי למען בעלי-חיים במשקים", Nfc,  9.10.2006.

"כמה רוע אפשר למנוע", nrg מעריב, 9.10.2006.

מירוצי סוסים בישראל

ב-11.10.2006 נפתח אתר מירוצי הסוסים בגלבוע. למרות פסק הלכה של הרב הראשי, שלמה עמאר, האוסר צפייה במירוצי סוסים, למקום הגיעו בין 5,000 ל-20,000 צופים (לפי הערכות בעיתונים שונים). האירוע סוקר בהרחבה בכלי התקשורת. בכל כתבות העיתונות הוזכרה הפגנת "הכל חי", בהשתתפות עשרות פעילים. חלקם פרצו למסלול ונגררו מהמקום באלימות על-ידי שוטרים. עתירת העמותה בנושא צפויה להידון בבג"ץ בדצמבר. העיתונות הביאה בהרחבה את עיקרי הטיעונים נגד מירוצי הסוסים, תוך התייחסות לניסיון האכזרי ממדינות שבהן מתקיימים מירוצים כאלה; זאת לצד ציטוטים ארוכים של הבטחות מפי מארגני המירוצים על התנאים הנפלאים והשונים לחלוטין שניתנים, כביכול, לסוסים בישראל. יש לציין במיוחד את כתבתה של גליה סיון (נענע) המביאה בפירוט נתונים, שהתפרסמו בעיתון הבריטי Guardian. בין הנתונים שהביאה סיון: כ-5,000 סוסים חדשים מוכנסים לעולם המירוצים האנגלי בשנה. רק 35% מהם מגיעים לקו הזינוק. את השאר הורגים, וקיים קשר הדוק בין תעשיית המירוצים למשחטות הסוסים. מחקרים במדינות שונות מציגים את תוצאות המירוצים: דימומי אף כרוניים, כיב קיבה בכל הסוסים תוך 8 שבועות מתחילת עונת המרוצים, פצעים בבטן, פצעים בריאות, דלקת ריאות, קריסת ריאות, דלקות מעיים וקיבה, והתנהגות סטריאוטיפית כתוצאה מכליאה באורווה במשך 20 שעות ביממה.

כתבות (רשימה חלקית)

גליה סיון, "הם יורים רק בסוסים", נענע, 10.10.2006.

יובל הימן, "מסלולי היסורים", מעריב (המגזין), 10.10.2006.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

דני ברנר, "מפגינים פוצצו את מירוץ הסוסים", nrg מעריב, 11.10.2006.

שרון רופא-אופיר, "רבבות הגיעו להיפודרום שנפתח; בחוץ הפגינו", ynet (ידיעות אחרונות), 11.10.2006. 

נמרוד הלפרן, "מצליפים ומרוויחים", הארץ (דה מרקר), 11.10.2006.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il 

יוסי מזרחי, "חדש בישראל מירוצי סוסים חוקיים", ערוץ 2 קשת, 11.10.2006. 

אלי אשכנזי, "מירוץ הסוסים הראשון בישראל: פוטנציאל תיירותי או התעללות?", הארץ,12.10.2006, עמ' א8.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

אורן כספי, "מירוץ בצל המאבק", nrg מעריב, 12.10.2006.

לשלוח לחברים!

צוות יומן חייתי הפיק סרטון פרסומת קצרצר לטובת צמחונות. מומלץ לשלוח בדואל לכל רשימת המכותבים שלך קישור לסרטון עם הבאנר שמשמאל.

עוד בעיתונות הישראלית

nrg מעריב מבדקי רעילות באירופה. בכתבה "חיות על מזבח הבטיחות" (9.10.2006) נמסר על תקנות חדשות לבדיקת כימיקלים (REACH) הצפויות להתקבל באיחוד האירופי. אישורן יביא למוות בייסורים של  16 מיליון עד 45 מיליון חיות. ב-10 באוקטובר נערכה בוועדת הסביבה ההצבעה שמוזכרת בכתבה. הוועדה אישרה ברוב גדול את ההצעה לקיים מבדקי רעילות רבים, תוך מתן עידוד לשימוש בחלופות למבדקים בחיות. מידע נוסף:

"EU: REACH: firm stand by Environment Committee at second reading", noticias.info, 11.10.2006.

msn הרעלת בקר. בכתבה "חשד: הפרות הורעלו בגלל סכסוך חקלאים" (10.10.2006) מדווח יוני לובלינר על קורבנות כמעט שגרתיים של תעשיית הבשר: פרות ופרים שהורעלו, ככל הנראה בידי חקלאים. 35 פרות ופרים מתו מההרעלה ליד הכפר ריחניה שבגליל העליון, בנוסף למספר לא ידוע של חיות בר.

הארץ ציד ועבריינות. בידיעה "עברייני ציד נתפסו כשבידם עשרות חוגלות" (8.10.2006, עמ' א7) מדווח אלי אשכנזי שפקחי רשות הטבע והגנים עצרו ארבעה ציידים מהצפון וברשותם 81 חוגלות שהרגו, לאחר כניסת איסור הציד לתוקף ב-5.10.2006 (בעקבות עתירת החברה להגנת הטבע לבג"ץ). גם לפני כניסת האיסור לתוקף נתפסו עבריינים, שחרגו מההיתר שקיבלו. ברמת סירין נתפסו ציידים כשבידיהם שלושה דורבנים שהרגו.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
 

הארץ טבח באמצעות זיהום. בטור "גורלה של ציפור" (8.10.2006, עמ' ב2) מתאר צפריר רינת את השמדת הטבע בישראל דרך גורלה של ציפור אחת, שצולמה לפני שבועות אחדים כשהיא נאבקת על חייה בזוהמה הרעילה של נחל לכיש.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב עגורים בסכנה. בכתבה "מלחמת החקלאים בציפורים" (8.10.2006) מדווח על ניסיון החקלאים בעמק החולה לגייס כסף להאכלת להקות העגורים שמתחילות להגיע כדי לחרוף בעמק. לפני שהחלו להאכיל אותם, נהגו החקלאים לגרשם ואף להרוג בהם.

הארץ גדר ההפרדה. בכתבה "עוד ערימת פסולת, עוד גבעה חרבה" (11.10.2006, עמ' ב3) מתאר צפריר רינת את ההרס האקולוגי שגורמים הרחבת ההתנחלויות וגדר ההפרדה, לצד הזנחה וזיהום בשטחי הרשות הפלשתינית. בתי-הגידול של היונקים הגדולים נקטעו בפתאומיות על-ידי הגדר, ויש חיות שנלכדות בה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ סכנה לחיות בצבא. בכתבה "האם חיות בר 'ישוחררו' מהצבא אל מותן?" (9.110.2006, עמ' א19) מדווח צפריר רינת על גזרה חדשה שהטילו השירותים הווטרינריים, אשר עלולה להביא לטבח מאות חיות בר. אנטילופות, כבשי בר, איילים ויעלים שוכנו בבסיסי צה"ל כמקלט, שם התקבלו בברכה כי דיללו צמחייה ומנעו בכך שריפות. השירותים הווטרינריים החליטו לדרוש מהצבא לחסן את כל החיות ולבצע בהן בדיקות דם. זו דרישה לא מעשית, שמשמעותה הוצאה להורג.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ כלבתולים עוורים. בכתבה "החוש הששי" (11.10.2006, גלריה, בית החיות, עמ' ד3) סוקרת ריבי רונן את עולמם של חתולים וכלבים עוורים – כתוצאה ממחלות זיהומיות ותורשתיות. המסקנה: חתול או כלב עיוור יכול להנות מחיים טובים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet  טיפול בחתול. בסקירה "הדרך לבריאות החתול" (8.10.2006) מגיש ד"ר איתי גל מידע על בריאות החתול: תזונה, חיסונים וטיפול במחלות. בהזדמנות זו כדאי להיזכר שקיים מזון בריאות טבעוני לחתולים.

וואלה! דגים מתים. בכתבה "מים עכורים ודגים מתים בנחל הבניאס" (8.10.2006) נחשפים חלק מנזקי תעשיית הדגים. שמורת הטבע של נחל הבניאס זוהמה לאחרונה בשפכים, שמקורם המשוער הוא בריכת הדגים בקיבוץ דן. דגים מתים צפים בנחל.

הארץ (דה מרקר) דגים הורגים. בכתבה "גפילטע מסוכן" (12.10.2006, צרכנות, עמ' 26) מוסר עמירם כהן כי 7 מקרי מוות ו-84 מקרים של זיהום חמור אירעו ב-4 השנים האחרונות בקרב צרכני דגים מבריכות, שנפגעו מהזיהום במהלך ניקוי הדג: "הסימפטומים מפגיעת החיידק מתבטאים בפצעים הגורמים לכאבים עזים, בצקות, דלקות תת עוריות ולבסוף זיהום בדם העלול לגרום למות."

Nfc צמחונות לבריאות (1). בכתבה "פירות וירקות למניעת אבני מרה" (8.10.2006) מסקרת יפעת גדות את אחת מתוצאותיו של "מחקר האחיות" האמריקאי, שהוא אחד ממחקרי התזונה הגדולים ביותר שנערכו: לנשים האוכלות בקביעות פירות וירקות יש סיכויים נמוכים יותר לפתח אבני מרה.

Nfc צמחונות לבריאות (2).  בכתבה "אגוזי מלך - מצילים מנזקי השומן" (10.10.2006) מסקרת יפעת גדות את תוצאותיו של מחקר חדש, המוצא שאגוזי מלך יעילים יותר משמן זית במניעת התקשות העורקים – תופעה המגדילה את הסיכון למחלות לב ולשבץ. הגורם לתופעה הקטלנית: אכילת מוצרים מן החי.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון.

לפרטים – סלבה: 03-6204878 sviridovsky@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה למעוניינים/ות להפעיל דוכני הסברה. בתוכנית: פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד להפעלת דוכנים במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. בתעשייה כבר לא "דואגים" לחיות
הסרת הלוגו המטעה מאריזות הביצים בארצות-הברית

בספטמבר 2006 נסוגה תעשיית הביצים האמריקאית באופן סופי מפרסום מידע כוזב על אריזות הביצים בכל הנוגע לאופן הטיפול בתרנגולות. זאת בעקבות מאבק שניהל הארגון Compassion Over Killing. להצלחת המאבק יש השלכות על הטעיית צרכנים גם בישראל.

מרילנד, פברואר 2005, לול ISE America: תרנגולות בלול עם אישור Animal Care Certified מטעם התאחדות יצרני הביצים האמריקאית. (מתוך חקירת  Compassion Over Killing)

Care
Animal Care Certified (בקיצור: ACC) הוא לוגו, שהופיע במשך מספר שנים על רוב אריזות הביצים בארצות-הברית. הביטוי שעל הלוגו מטעה. עבור הצרכן האמריקאי התמים, לוגו ACC מעיד שהמוצר נבדק ואושר לפי תקן של טיפול טוב ודואג לחיות. המילה המטעה היא "care" – אשר בשפת היום-יום מתקשרת לדאגה, אכפתיות, תשומת-לב וטיפול טוב.

יוזמת ה"רווחה" של התעשייה
את לוגו ACC המציאה התאחדות יצרני הביצים של ארצות-הברית (UEP). מדובר בניסוח שנועד ליצור רושם של "טיפול" בתרנגולות במובן המקובל בשפת היום-יום. הלוגו הוא תגובת UEP לביקורת הגוברת על זוועות כלובי הסוללה בתעשיית הביצים. ב-1999, שכרה UEP "ועדה מדעית מייעצת לרווחת בעלי-חיים", במטרה מוצהרת להביא לניסוח הנחיות ל"שיפורי רווחה" בחיי התרנגולות בתעשיית הביצים. לפי דיווח UEP, הוועדה הפיקה המלצות שעל פיהן פרסמה UEP באוקטובר 2000 "הנחיות התאחדות יצרני הביצים לגידול בעלי-חיים עבור להקות המטילות של ארה"ב". UEP אישרה שימוש בלוגו ACC לכל לולן או חברת ביצים, שהתחייבו לפעול לפי הנחיות אלה. באופן רשמי, הלולים אמורים להיבדק אחת לשנה כדי לוודא עמידה בהנחיות. מעל 80% מכלל "יצרני" הביצים בארצות-הברית התחייבו לפעול לפי ההנחיות מאז שנת 2002.

עיקרי "תוכנית הרווחה"
הנחיות UEP אינן תוכנית הרווחה שהן מתיימרות להיות. ביסודן, ההנחיות מגדירות את הפרקטיקות הנחשבות כרווחיות ביותר בתעשייה, וקובעות פרקטיקות אלה בתור דרישות מינימום. זוהי תופעה מוכרת ב"רפורמות רווחה" שנוצרו מתוך התעשייה (כך נוצרו גם התקנות לפיטום אווזים שהעביר משרד החקלאות הישראלי בכנסת בשנת 2001, שבג"ץ קבע שאינן חוקיות). למשל, במסמך הנחיות UEP נאמר, שהקצבת שטח הקטן מ-430 סמ"ר עד 555 סמ"ר לתרנגולת (בהתאם לזן התרנגולות) מפחיתה באופן משמעותי את תפוקת הביצים. במקביל לכך, ההנחיות עצמן מורות להקציב בהדרגה שטח כזה בדיוק לתרנגולת –  "כדי להביא רווחה מיטבית לתרנגולת"... ההנחיות כוללות פירוט על אספקה יעילה של מים, מזון, אוויר ואור, המלצה לבצע קיטום מקור, המלצה לבצע הרעבה או "השרה כפויה" והנחיות ללכידה ולהרג יעילים של תרנגולות, שתפוקת הביצים שלהן ירדה.

האם לתוכנית יש ערך בשטח?
הנחיות UEP התקבלו באופן גורף ומיידי בתעשייה כי הן מציעות עקרונות ניהול יעילים ומועילים ללולנים. תפיסת הרווחה שעומדת מאחורי התוכנית היא גרוטסקית: "רווחה" נתפסת כשוות-ערך ל"יעילות כלכלית". עם זאת, אין לזלזל ביתרונות האפשריים של חלק מן ההנחיות. למשל, לדברי נציג UEP, לפני התוכנית הייתה הקצבת השטח הנפוצה לתרנגולת בכלוב 342 סמ"ר, ובחלק מהלולים אף הוקצבו 258 סמ"ר לתרנגולת בלבד! אם כן, במידה שלולנים יצייתו להנחיות לספק 555-430 סמ"ר לתרנגולת, מדובר בשיפור עצום. אמנם, כדי לבצע פעולה אלמנטרית כמו מתיחת כנפיים, תרנגולות זקוקות ל-1,955 סמ"ר בקירוב. לכן המושג "רווחה" אינו במקומו בכל הנוגע להנחיות. אולם ההנחיות קובעות שהתרנגולות יעמדו על רצפת הכלוב במקום זו על זו – שיפור משמעותי, אומלל ככל שיהיה. בדומה לכך, אספקת מים קבועה, אספקת אוויר לכל חלקי הלול, איסור על שיטות הרג איטיות במיוחד ועוד – הנחיות אלה ואחרות מהוות שיפור ביחס למצב הקיים בלולים רבים; כל זאת מבלי שההנחיות כוללות הרעה בולטת ביחס לפרקטיקות קיימות. נותרות אפוא שתי שאלות פתוחות: ראשית כל, עד כמה השפיעו ההנחיות על הנעשה בשטח, אם בכלל? מנגנון האכיפה של UEP כמעט שלא מגיע ללולים וממילא הוא חסר שיניים. ושנית, עד כמה ייעול הלולים – שנובע מההנחיות – יפגע בתרנגולות בעתיד בגלל הגדלת רווחי תעשיית הביצים? בעיה דומה קיימת בכל רפורמה, שאינה מבטלת פרקטיקה מסוימת אלא מסתפקת בביצוע שינויים קוסמטיים.

מרילנד, פברואר 2005, לול Red Bird Farm: הזנחה בלול עם אישור Animal Care Certified מטעם התאחדות יצרני הביצים האמריקאית. זוהי אחת התמונות הפחות קשות לצפייה מתוך חקירות Compassion Over Killing בלולים בעלי אישור.

לוגו ACC – הטעיית הצרכנים
בחזרה מהלולים עצמם אל הספירה הצרכנית: כאן אין עוד חשיבות לשאלה, האם לתוכנית UEP יש ערך כלשהו בשטח. השאלה היא, איזה מידע מקבלים הצרכנים וכיצד משפיע מידע זה על הרגלי הצריכה שלהם. כאן אין ספק שהלוגו מטעה. צרכנים המבקשים לקנות ביצים מלולים פחות גרועים מהסטנדרט האמריקאי, מחפשים מידע על האריזה. הם עלולים לפרש את נוסח הלוגו בתור אישור לכך, שהביצים מגיעות מלולים נטולי כלובים (וכמובן ללא הרעבה, האפלה ממושכת, קיטום מקור ועוד – במידה שהצרכן שמע על פרקטיקות אלה). מנקודת-המבט של כל אדם נורמלי – מלבד אנשי תעשיית הביצים –  הביטוי Animal Care עומד בסתירה מוחלטת לכלובים. המילים המטעות בלוגו נבחרו בקפידה כדי לענות על הרגישויות של חלק מצרכני הביצים. מדובר אפוא בהונאת הצרכנים.

ראשית המאבק נגד לוגו ACC
את המאבק נגד תעשיית הביצים האמריקאית נטל על עצמו ארגון קטן וצעיר, Compassion Over Killing, שנוסד ב-1995 על-ידי נוער. הארגון פועל מתוך וושינגטון די.סי. ובתקופת המאבק הועסקו בו רק שלושה-ארבעה עובדים בשכר. במאי 2003 ביצעו אנשי COK חקירה ראשונה בלול של חברת Ise-America ממרילנד, שמשווקת ביצים עם הלוגו ACC. בלול נחשפו תנאים קשים. ביוני פתח הארגון את אתר האינטרנט EggScam.com ובו ידע לציבור על הטעיית הצרכנים, ובמקביל לכך פנה ל"משרד לשיפור עסקי" (ארגון לאומי להגנת הצרכן, ללא סמכות אכיפה) בטענה שלוגו ACC הוא פרסום כוזב. בנובמבר הכריע "המשרד לשיפור עסקי" לטובת COK וקבע, שלוגו ACC מטעה ויש להפסיק להשתמש בו. תעשיית הביצים פעלה לשינוי ההחלטה, אולם במאי 2004 אשרר המשרד את החלטתו הקודמת. שתי ההחלטות זכו לסיקור בעיתונות הארצית. באותו חודש נכנסו אנשי COK ללול תעשייתי אחר במרילנד, וחשפו שם זוועות נוספות בחסות ACC. בחודשים הבאים המשיכה העיתונות לסקר את ממצאי COK מהלולים, על רקע נושא הלוגו המטעה.

מתוך הקמפיין: גרסת הלוגו Animal Care Certified לפי COK (מימין) ולפי Bay Area Vegetarians

הקמפיין מגיע לרשויות החוק
ב-25.8.2004 השתכנעו ב"משרד לשיפור עסקי" שתעשיית הביצים אינה מצייתת להחלטתם, והפנו את המקרה באופן רשמי ל"משרד המסחר הפדרלי", שבסמכותו לאכוף חקיקה בענייני הונאת צרכנים. פעולת המשרד הממשלתי התנהלה בעצלתיים, ובפברואר 2005 הגישו COK וארבעה צרכני ביצים תביעה על הונאת צרכנים נגד שתי חברות שיווק ו"יצרן" ביצים אחד. במקביל לכך תיעד הארגון את התנאים המחרידים בשלושת הלולים הגדולים ביותר במרילנד, אשר שניים מהם קיבלו אישור ACC. בספטמבר 2005 החליטה אחת החברות שנתבעו על-ידי COK, רשת הסופרמרקטים Giant (כ-200 סופרמרקטים במרילנד) להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית-המשפט. הרשת התחייבה להוריד את לוגו ACC מאריזות הביצים שנמכרות תחת המותג Giant, בתמורה להסרת התביעה.

ניצחון על תעשיית הביצים
ב-30.9.2005 הגיעה "ועדת המסחר הפדרלית" להחלטה היסטורית: תעשיית הביצים בכל רחבי ארצות-הברית לא תטביע עוד על אריזות הביצים את הלוגו המטעה ACC. אריזות עם הלוגו המטעה יוסרו מהמדפים עד 31.3.2006. במקום הלוגו המטעה, מותר להטביע לוגו בעל צורה זהה אך עם מסר מילולי מדויק: United Egg Producers Certified. כלומר, הלוגו מדווח שהביצים באריזה אושרו על-ידי UEP (התאחדות יצרני הביצים) – ללא כל רמז לתנאי החיים של התרנגולות. באופן כללי, UEP עמדה בהסכם, אם כי לוגו ACC עדיין נמצא לעתים בחנויות. השלב הבא במאבק סוקר בתקשורת ב-21.9.2006:  לאחר חקירה מטעם הרשויות ב-16 ממדינות ארצות-הברית, הגיע התובע הכללי להסכם מרצון עם UEP. לפי ההסכם, UEP מתחייבת שלא להשתמש בעתיד בלוגו שהוסר, וכן להימנע מכל ייצוג מוטעה של סוג הטיפול ורמת הטיפול בתרנגולות. בנוסף לכך, תשלם UEP  100,000 דולר – בעיקר לכיסוי הוצאות פרקליטי המדינות ולהסברה לצרכנים. המאבק עובר כעת לשלב הבא: ב-27 בספטמבר הגישו COK וקבוצת סטודנטים למשפט עתירה למינהל המזון והתרופות (FDA). העתירה מבקשת לחייב את חברות הביצים בארצות-הברית לחשוף את שיטותיהן, בדומה למקובל באירופה.

הלוגו הישן והמטעה (משמאל) והלוגו החדש שהתקבל בעקבות מאבק Compassion Over Killing

השלכות המאבק על הלוגו
הסרת הלוגו המטעה מאריזות הביצים היא פרי עבודתו של ארגון קטן, שרובו מתנדבים, נגד תעשייה המחזיקה 228 מיליון תרנגולות. הצלחת הקמפיין מנעה – ותמנע במשך שנים – בחירה מוטעית של צרכנים, אשר ביקשו לקנות ביצים שנלקחו מתרנגולות במשקים נטולי כלובים אך בפועל נלקחו מכלובי סוללה. הקמפיין זכה להד ניכר באמצעי התקשורת הלאומיים בארצות-הברית, ובמהלכו נחשפו מיליוני צרכנים לכמה מן העובדות של תעשיית הביצים. סביר להניח, שרבים מהם החלו בעקבות המידע להחרים ביצים מכלובים ואולי ביצים בכלל. לכאורה, בלולים לא השתנה דבר עם החלפת הלוגו, אולם הצלחת הקמפיין נתנה דחיפה לפיתוח חלופות לכלובי סוללה בארצות-הברית. מפרספקטיבה ישראלית, COK הוא ארגון בממדים ישראליים, שהביס תעשיית-ענק אמריקאית. תנאי המאבק לא היו קלים כי מנקודת-המבט של התעשייה, היא אכן יזמה רפורמה שהולמת את הלוגו. המידע על אריזות הביצים של חברות רבות בישראל מטעה באופן הרבה יותר בוטה וללא כל תירוץ. נקווה, שבעקבות יוזמת אנונימוס, תיאסר בקרוב הפצת מידע מטעה על אריזות הביצים גם בישראל.

למעשה, גם הלוגו החדש אינו מספק מידע ברור אלא תחושת ביטחון חסרת בסיס.

בתמונה: עלון הסברה של הארגון HSUS על משמעות הלוגו החדש.

מקורות

“‘Animal Care Certified’ Eggs”, Compassion Over Killing (COK), accessed 13.10.2006.

“Egg Industry Investigations”, COK, accessed 13.10.2006.

“VICTORY: COK Wins ‘Animal Care Certified’ Campaign!”, COK, accessed 13.10.2006.

United Egg Producers Certified, accessed 13.10.2006.

“FDA Petition Seeks to Mandate Full Disclosure on Egg Cartons”, DrugNewswire.com, 4.10.2006.

“AG, Egg Group Reach Deal on Hen Treatment”, KTVZ/NPG of Oregon, 21.9.2006.

Associated Press, “Egg Industry to Drop Logo”, Los Angeles Times, 21.9.2006.

United Egg Producers Animal Husbandry Guidelines for U.S. Egg Laying Flocks, 2006 Edition.

3. הובלת יונקים בארצות-הברית
עדויות מחקירה שנערכה לקראת ההכרה בחוק 28 השעות

בשבוע שעבר סקרנו את ההכרזה ההיסטורית של משרד החקלאות האמריקאי (20.9.2006) שמעתה יוכרו משאיות המובילות בעלי-חיים בתור "כלי רכב", אשר חל עליו החוק המחייב מתן מים, מזון ומנוחה לחיות המובלות לאחר 28 שעות נסיעה. לפניכם עיקרי החקירה, שתרמה ללחץ על משרד החקלאות לכבד את החוק.

חקירת COK
בחודשים יולי-אוגוסט 2005 יצא חוקר מטעם הארגון Compassion Over Killing לקליפורניה, קולורדו, נברסקה ופנסילבניה, במטרה לאסוף מידע על תנאי הובלת בעלי-חיים ברחבי ארצות-הברית ומעבר לגבולותיה. החוקר הגיע למרכזי ממכר בעלי-חיים, למשחטות ולתחנות עצירה למשאיות הובלה, הסתכל לתוך משאיות וצילם באופן סמוי. כמו כן, הוא אסף מידע רב מפיהם של נהגי משאיות. המידע מן החקירה מלמד, כי אף על-פי ש-28 שעות ללא מים, מזון ומנוחה עולות לחיות בסבל קשה ולעתים במוות, אכיפת חוק 28 השעות תוכל למנוע סבל קשה ממיליוני חיות, כי מסעות רבים מתקיימים על פני אלפי קילומטרים ומתמשכים הרבה מעבר ל-28 שעות. אנו מביאים קטעים שכתב החוקר ביומנו בין 15 ל-30 ביולי. מצורפות גם הערות מתוך חקירות מצומצמות יותר, ששימשו לביקורת על סירוב משרד החקלאות לאכוף את חוק 28 השעות.

מסעות שגרתיים נמשכים יותר מ-28 שעות
ב-Junction City שבקנזס (מרכז ארצות-הברית) עקב חוקר COK אחר בקר שנשלח מאזורי הרבייה שבמזרח ארצות-הברית למרכז היבשת, ושוחח עם הנהג:

"הוא אומר שהמסע מהמשק בווירג'יניה למפטמה הזו בקנזס אורך בין 24 ל-30 שעות, ושהבקר לא מקבל מזון, מים או מנוחה מחוץ למשאית במשך כל המסע – אלא אם לפעמים 'הבעלים' מבקש שיתנו להם לנוח איפה שהוא לאורך הנתיב. הנהג אמר לי שכמעט תמיד הבקר רעב וצמא כשהם מגיעים, ובמקרים מסוימים בקר מת במשאית במהלך המשא."

החוקר שוחח עם נהג משאית שהכילה 283 חזירים, עם הגיעה לנברסקה (מרכז ארצות-הברית) במהלך מסע לרוחב כ-2/3 מהארץ:

"הנהג הצהיר שהחיות לא יקבלו מזון או מנוחה לאורך כל המסע שלהן – שיארך לפחות 35 שעות ויסתיים במודסטו, קליפורניה –  והן גם לא יקבלו גישה למים מלבד מה שהותז עליהם למטרות קירור. הטמפרטורה היום באזור נברסקה הגיעה ל-35 מעלות צלזיוס."

נהג אחר שעצר בנברסקה סיפר לחוקר,

"שפעם בחודש הוא עצמו מוביל בקר מאתר מכירות קטן במזרח ניו יורק לצ'יוואוואה, מקסיקו. הוא טוען שהנסיעה לוקחת לו בדרך-כלל 48 שעות מבלי לתת לבקר כלל מזון, מים או אפשרות לנוח. אף על-פי שהוא מבצע את הנסיעה הזו אחת לחודש, הוא אמר שהמסע נערך שלוש פעמים בחודש ושהבקר 'אם יש להם מזל' עשוי לרדת מהמשאית באסמי מכירות לחיות משק לאורך הדרך, כאשר מתדלקים את המשאית. עם זאת, בדרך-כלל, הוא הסביר שלא פורקים את הבקר – ולכן שוללים מהם מזון, מנוחה ומים במשך 48 שעות לפחות."

בפנסילבניה פגש החוקר נהג, שטען שיש חוק חוק פדרלי המחייב נהגים לפרוק את החיות ולספק להן מזון ומים אחרי 36 שעות נסיעה, אלא שבדרך-כלל הנהגים לא עוצרים אם הם כבר במרחק שעות אחדות מהיעד. הוא גם אמר שנהוג להוביל פרות מתעשיית החלב מהחוף המזרחי לחוף המערבי ולהפך, ומסע זה אורך יותר מ-36 שעות.

נהג בנברסקה סיפר לחוקר על הובלת חיות מחוץ לארצות-הברית, ומסר,

"שהוא הוביל בקר מקוויבק [מזרח קנדה] למקסיקו ושלפרות המגיעות מקנדה למקסיקו לא מרשים 'לדרוך על אדמת ארצות-הברית' בגלל מחלות, כולל מחלת הפרה המשוגעת – ולכן החיות נותרות כלואות במשאית ללא מזון ומים במשך כל המסע."

הארגון הגרמני Animals' Angels עקב בשנת 2005 אחר הובלת 200 חזירים מ-Lethbridge, קנדה, לקליפורניה. המסע ארך 35 שעות (מדובר במסלול הרבה יותר קצר מקוויבק-מקסיקו), בטמפרטורות קיצוניות וללא מנוחה, מים או מזון. יש להדגיש, שכליאת החיות במשאית עלולה להתעכב בפועל מעבר לזמן הנסיעה המתוכנן בהתאם לאורך המסלול. כמו כן, החיות לאו דווקא מקבלות מים לפני ההעמסה ולאחר הפריקה, ולכן הצום עלול להיות ממושך הרבה יותר ממשך הנסיעה.

בתוך המשאית
בפנסילבניה (ליד ניו יורק)  שוחח החוקר עם נהג, שהעמיס 125 חזירים על משאיתו והתכונן לנסיעה קצרה, יחסית, לאוהיו – 7 וחצי שעות במסע ללא תקלות. הנהג ציפה שלא ימותו חזירים בדרך. בחוץ שררו 32 מעלות צלזיוס.

"בזמן שהוא הסביר לי שהוא מוודא שלא לצופף את החזירים יותר מדי במזג אוויר חם, ראיתי את החזירים במשאית – נראה שהיה להם מעט מקום לזוז והם נשענו זה על זה בגלל מחסור במקום. נראה גם שהיו להם שריטות וחתכים בכל חלקי הגוף. חזירים רבים כבר התנשמו בכבדות, זמן קצר בלבד לאחר שהועמסו."

נהג בנברסקה סיפר לחוקר על הובלת חזירים,

"וטען שבמהלך נסיעה אחת, אחד החזירים 'התפוצץ' לאחר 22 שעות של נסיעה בחלל סגור. החזירים האחרים, הוא הסביר, 'טיפלו בו' והם היו מכוסים לגמרי בדם. במהלך מסע אחר, הנהג הזה טוען ש-40 מתוך 290 חזירים מתו במשאית וב-7 נוספים היה צורך לירות בתוך המשאית במשחטה."

בשיחה עם אחד הנהגים שהוזכרו לעיל, בירר החוקר על מצבם של החזירים, כשהטמפרטורה בחוץ מגיעה ל- 35 מעלות.

"כששאלתי אם יש חזירים שמתים במהלך הנסיעה, הוא הצביע על חזיר שכבר מת וציין שחזיר נוסף מת בחלק אחר של המשאית. הוא אמר שהחזירים האלה יישארו במשאית עם החזירים החיים עד סוף הנסיעה. מאוחר יותר הבחנתי שאחד החזירים דוחף בחרטומו את פניו של חזיר מת.

"בין החזירים ששרדו, נראה שרבים סבלו ממספר פציעות וביניהן שריטות, חבלות, שפשופים וחתכים על הגוף, הרגליים והאוזניים, וחלקם דיממו. הבחנתי בחזיר אחד שהיה לו משהו שנראה כמו נפיחות בגחון וחזיר אחר שהעור בפלג גופו האחורי נראה אדום באופן לא נורמלי.

"אף על פי שהמשאית הייתה עמוסה כל-כך בחיות שהחזירים נאלצו להישען ולשבת זה על זה, כולל על אחד מהחזירים המתים, הנהג הצהיר שהוא היה יכול להכניס הרבה יותר מ-283 חזירים למשאית. ליד המשאית היה ריח האמוניה חזק, ואפשר היה להרגיש שהטמפרטורה בתוך המשאית גבוהה במידה ניכרת מהטמפרטורה בחוץ. רבים מהחזירים התנשמו בכבדות; חלק העלו קצף בפה, ואחד השתעל ללא הפסק. נראה שכמה מהחזירים נאבקו מכיוון שכדי לנוע במשאית צריך לטפס על האחרים. ראיתי גם חזירים שלעסו זה את אוזניו של זה. הנהג הסביר שלפעמים החזירים נלחמים זה בזה במשאית.

"בזמן שדיברנו, הנהג התיז על החזירים מים במשך כ-45 דקות. הוא הסביר שזה נועד לקרר אותם. בזמן שהוא התיז על החיות, הוא שוב ושוב משך את קצה הצינור מהפה של חזירים שניסו לשתות מהצינור. לאחר שרוססו במים, נראה שכמה חזירים ליקקו את המים מהעור של חזירים אחרים בשעה שחזירים אחרים ניסו לתפוס מים שטפטפו מהחלק העליון של המשאית."

לאחר הנסיעה
מאחר שהמשאיות נותרות סגורות בדרך, תוצאות הנסיעה נחשפות בעיקר עם סיומה. החוקר צפה במתרחש בחצר של משחטה בלוס אנג'לס, קליפורניה, לשם הגיעו משאיות עמוסות בחזירים מיוטה (מעל 500 ק"מ משם). הטמפרטורה בחוץ הייתה כ-27 מעלות צלזיוס.

"ראיתי חזיר מת אחד אחרי השני, מונפים על-ידי מלגזה ומושלכים לתוך פחי זבל. זה נמשך כמה שעות עד שהפחים התמלאו והרגליים והגופות של החזירים הציצו מראש הפח. נראה שהחזירים האלה לא נשחטו – סביר להניח שהם מתו במהלך ההובלה."

החוקר צפה במצבן של החיות לאחר ההובלה גם בבית מכירות פומביות לחיות בפנסילבניה:

"בתוך משאית אחרת, ראיתי פרה פצועה עם חתכים ושפשופים על הגב שלה; היא התנשמה בכבדות ולא הייתה מסוגלת לקום. היא הושארה במשאית כמעט שעתיים – במשאית הייתה גם פרה מתה, שנמצאה בדיוק לפניה כל הזמן.

"בזמן שהסתכלתי בפרה הפצועה הזו במשאית, רכב אחר הגיע עם פרות חלב נוספות – שגם שתיים מהן לא היו מסוגלות לעמוד."

הפרות נגררו מהמשאיות בעזרת שרשרת שנקשרה לרגל אחת. לאחר שעתיים בא אחד העובדים וירה בראשיהן. אחת הפרות גססה ממושכות לאחר הירי. אחד העובדים אמר שמתו בנסיעה חיות רבות, יחסית, בגלל החום ועיכוב בכביש.

תופעות דומות תועדו בחקירות אחרות. חוקרי Animal’s Angels, שעקבו אחר 200 חזירים בדרכם מקנדה לקליפורניה, ציינו שביציאה מהמשאית ניכר שכמה חזירים סובלים מכאבים חזקים – לאחד נשברה רגל, שלושה צלעו באופן קשה, ושניים לקו בהתקף לב זמן קצר לאחר הפריקה. מקרה נוסף, קשה במיוחד, תועד בסוף יוני 2006. 2,644 חזירים נשלחו במשאיות מאוהיו למקסיקו. לאחר 28 שעות נסיעה לפחות, חנו המשאיות בבראונסוויל, טקסס, והנהגים לא טרחו לתת לחיות לצאת. החזירים נותרו כלואים במשאיות 48 עד 72 שעות נוספות (מעבר לזמן הנסיעה עצמה) בטמפרטורה שהגיעה בשעות היום ל-35 מעלות צלזיוס. כתוצאה מכך, מתו 150 מהם. דיווח על האסון הגיע לארגון HSUS, שפנה למשרד החקלאות. אסון בראונסוויל הפך למקרה הראשון של הובלת בעלי-חיים במשאיות, שהסכים משרד החקלאות לחקור בהתאם לחובתו לפי חוק 28 השעות.

התמונות לכתבה לקוחות מתוך חקירת Compassion Over Killing

לסרטון (3:26 דקות) מתוך החקירה (קישורים מתחת לתמונת הפרה השוכבת)

מקורות

“OK Investigation Exposes Farmed Animal Suffering During Interstate Transport: Investigation Log Notes”, Compassion Over Killing (COK), accessed 13.10.2006.

“COK Investigation Exposes Farmed Animal Suffering During Interstate Transport: Transcripts from Truckers' Conversations with our Investigators”, COK, accessed 13.10.2006.

“Death of Approximately 150 Pigs in Texas Highlights USDA's Refusal to Implement Federal Humane Animal Transport Law”, The Humane Society of the United States (HSUS), 6.7.2006.

“Loophole on Wheels: Trucks and the 28-Hour Law”, HSUS, 4.10.2005.

4. פינת התזונה
חדש על המדף – טילון וקסטה טבעוניים

חברת ריאו, המשווקת גלידות טבעוניות באריזות ביתיות, משווקת גם גלידות אישיות בצורת טילון (גביע ופל ובו גלידת טופו וניל, ציפוי שוקולד ושבבי בוטניים קלויים) וקסטה (סנדוויץ ביסקוויט ובו גלידת וניל טופו ופצפוצי שוקולד). הטילונים והקסטות נמכרים ביחידות בודדות (5.5 ₪ לטילון, 3.9 ₪ לקסטה) או באריזת חיסכון משפחתית (5 טילונים ב-22 ₪, 10 קסטות ב-27.5 ₪).  

לסקירת מוצרים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון