פעילות 

קורס לפעילים בירושלים

ביום ב', 16.2.2009, בשעה 18:00, תערוך אנונימוס מפגש שלישי בבית תנועת הצמחונים והטבעונים היהודים, רח' בלפור 8, ירושלים, במסגרת קורס לפעילים/ות ולמעוניינים/ות להצטרף לפעילות בירושלים. הקורס הוא הזדמנות למפגש וללימוד, כבסיס להקמת קבוצה קבועה לזכויות בעלי-חיים בירושלים. מנחה: עומר גינזבורג.

המפגש האחרון ביום ב', 23.2. הרשמה מראש – חובה, בטל' 03-6204878 או בדואל info@anonymous.org.il

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

אנונימוס מקיימת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך ביום ג', 3.3.2009.

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות בעניין בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

דרושים דוברי ערבית

לאנונימוס דרושים מתנדבים דוברי ערבית (כשפת אם) לקריינות בערבית לסרטוני הסברה ולמשימות התנדבותיות נוספות. לפרטים: info@anonymous.org.il

גיזום ברגע האחרון

בקרוב תתחיל עונת הקינון. פשוש, בולבול, שחרור, צופית, תור מצוי ומינים נוספים – יקננו בהמוניהם בחצרות בתוך יישובים, גם בעומק הערים. גיזום עצים ושיחים עלול להרוג גוזלים ישירות או לגרום למותם או לנטישת הביצים בעקבות חשיפת הקן. לכן מי שמתכוון/ת לגזום עצים ושיחים בחצר בגלל הפרעה לשבילים, סכנה לחוטי חשמל וכדומה – כעת הימים האחרונים שניתן לעשות זאת תוך סיכון מועט לציפורים, עד תום עונת הקינון (ביולי, לכל המוקדם). ציפורים מעטות כבר עשויות לדגור ולכן יש לבחון היטב את העצים והשיחים לפני הגיזום. כדאי לזכור, שמעבר למטרדים ולסכנות הנגרמים על-ידי עצים ושיחים, כדאי להימנע מגיזום בכלל. למידע נוסף על ציפורים בעיר

מפגשים בירושלים

ביום ה', 19.2.2009 בשעה 17:00, יקיים המרכז הקהילתי הצמחוני (רח' בלפור 8) סדנת בישול יפני מסורתי: השימוש במוצרים יפניים כגון אצות ומיסו, הכנת ממתקי אורז, לימוד ערכים תזונתיים – וארוחה מהמאכלים שלמדנו להכין. תשלום: 25 ש"ח או לפי היכולת.

לפרטים: ijvsjlem@013net.net או יוסי 052-2598773. לרשימת התפוצה של המרכז.

יומן חייתי 18

תכנית מס' 18 של "יומן חייתי" משודרת באינטרנט ובערוץ 98 (ערוץ "מכאן") בכל יום ג' ב-23:30, לילות שישי ב-02:30 בלילה, ובמוצ"ש בחצות.

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

וואלה! כנסת חדשה. בכתבה "לתשומת לב המחוקק הטרי" (11.2.2009) מוצעים מספר נושאים התובעים טיפול דחוף בכנסת ה-18, ובראשם שינוי הרפורמה המתוכננת בתעשיית הביצים, שמאיימת להנציח בישראל את השימוש בכלובי סוללה.

ynet עיקורים. בכתבה "המדינה תקצה 6 מיליון שקלים לסירוסים ועיקורים" (12.2.2009) מדווח שהסכם בין משרדי החקלאות והאוצר יבטיח 2 מיליון שקלים לשנה לסירוס חתולים וכלבים בשלוש השנים הבאות, בהתאם לתיקון שהתקבל לחוק צער בעלי-חיים ("צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים") ושחלקו התקציבי (4.5 מיליון שקלים בשנה) נגנז במסגרת חוק ההסדרים.

nrg מעריב נכים. בכתבה "שיקום מהיר על ארבע" (11.2.2009, המגזין, עמ' 12) מתארת עדי כץ את יכולתם המהירה של חתולים וכלבים להסתגל לנכויות קשות.

ynet מוטורולה. בכתבה "ב'מוטורולה' לכדו חתולים; העירייה: זה פלילי" (11.2.2009) מדווח ארז ארליכמן שהנהלת חברת "מוטורולה-ישראל" ברח' קרמניצקי בתל-אביב הזמינה את חברת ההדברה "חלד" כדי להיפטר מחתולים בשטח החברה. לפרטי החברה

ynet ביוב ממשחטה. בכתבה "הביוב באור יהודה נפרץ ועושה דרכו לתל אביב" (9.2.2009) מדווח אסף שמואלי: "צינור הביוב הראשי של אור יהודה נפרץ וזרם חזק של ביוב, בתוספת שפכים ממשחטת עופות, זורמים לעבר נחל איילון."

ynet הבטחות ירוקות. בכתבה "כנסת ירוקה? תראו מה מבטיחים הח"כים" (8.2.2009) נמסר על שאלון בעניינים סביבתיים שערכה החברה להגנת הטבע בקרב המתמודדים לכנסת ה-18.

הארץ חמורים ודגים. בכתבה "גן עדן לחמורים עצובים" (10.2.2009) מספר יובל אזולאי על פרויקט השיקום של חמורים וסוסים שמנהל משרד החקלאות. במרכז הכתבה 80 חמורים שנקלטו בין בריכות הדגים של קיבוץ גבע, ושיקומם הפך לחלק מתעשיית הדגים.

ynet הרעלה. בכתבה "עמק יזרעאל: מי הרעיל את עשרות העגורים?" (9.2.2009) מדווח ארז ארליכמן על הרעלת 40 עגורים לפחות בעמק יזרעאל.

הארץ במקום רעל. בכתבה "רעש במקום רעל: החקלאים ממתנים את המאבק במזיקים" (9.2.2009) מספר צפריר רינת על מאבקם של חקלאים בעופות וביונקים האוכלים יבולים ותוקפים חיות כלואות במשקים. ברשות הטבע והגנים מעריכים ש-80 הרעלות בשנה מיועדת למאבק ב"מזיקים", ומנסים להביא את החקלאים לשימוש בשיטות פחות קטלניות.

ynet לוויתנים. בכתבה "דין רודף" (13.2.2009) מראיין ארז ארליכמן טלפונית את קפטן פול ווטסון מארגון Sea Shepherd, המדבר מאזור אנטארקטיקה בעוד הוא וצוותו נאבקים בציידי לוויתנים מיפן. ווטסון: "כל יום שהם לא צדים הם שורפים דלק, זמן ומפסידים 3 מיליון דולר... זו האחריות שלנו להגן על האוקיינוסים ובעלי-החיים שבתוכם." הקפטן מזמין ישראלים להצטרף לצוותו.

ynet  משק כלבים. בכתבה "ארה"ב: מאות כלבים שוחררו מחוות הרבעה" (11.2.2009) מספר ארז ארליכמן על מבצע לחילוץ 283 כלבים שהוחזקו בתנאים קשים ביותר במשק כלבים בקרוליינה הצפונית. משקים כאלה אופייניים לתעשיית הכלבים הגזעיים, והמבצע עשוי לסייע בקידום החקיקה נגד תנאי החזקה קשים במיוחד לכלבים.

תזונה וצמחונות

nrg מעריב ישר מהחקלאי. בטור "שר החקלאות הפרטי של משפחת לביא" (8.2.2009) מספר אביב לביא על קניית ירקות ופירות ישירות מהחקלאי, המבצע משלוחים עד הבית.

הארץ בריאות וחוק. בטור "תנו לחיות" (6.1.2009, עכבר העיר / גלריה, עמ' 3) תוהה רחל טל-שיר מדוע לא ננקטת פעולה רשותית נגד מוצרי מזון מן החי ומוצרים מעובדים, אף על-פי שהוכח עד כמה הם מסוכנים לבריאות.

ynet הרב קוק. בכתבה "יהודי - צמחוני?" (9.2.2009) סוקרת צופיה הירשפלד ספר חדש, "על הרמוניה, צמחונות ושלום": מאמרי הרב קוק, שנערכו על ידי תלמידו הרב דוד הכהן ("הנזיר"), בהוצאת תנועת ראש יהודי. 

תעשיות החי כמזהמות מים בישראל
לפי פסקי-דין בנושא זיהום מים, 2008-2004

תעשיות בעלי-החיים אחראיות לזיהום מים יותר מכל גורם אחר בישראל – כך עולה מסקירת פסקי-דין בשנים האחרונות. אריאל צֹבל מגיש סקירה בנושא, בשני חלקים.

רפת חלב בקיבוץ גבעת חיים, ספטמבר 2007. מצב המים בסביבה תלוי ביעילות של מחסומי הבטון.

התמונות בכתבה צולמו במשקים שלא הורשעו בעבירות על חוקי הגנת הסביבה.

השאלה הסביבתית
השיקול הבוער ביותר להימנע מצריכת מוצרים מן החי הוא ההחלטה המוסרית שלא לממן פגיעה בבעלי-חיים. אולם גם שיקולים בריאותיים וסביבתיים מובילים למסקנה חד-משמעית נגד צריכת מוצרים מן החי. למרבה הצער, ההיבט הסביבתי של תעשיות בעלי-החיים הוזנח דווקא על-ידי הגופים העוסקים באיכות הסביבה. אלה מתייחסים לתעשיות בעלי-החיים באופן מבוזר מדי: משקי עופות לבשר, שדות מספוא, מפעלי מזון לחיות, משקי חלב, משחטות יונקים, שדות מרעה וכו' – כל אלה נלקחים בחשבון זה בנפרד מזה, כאילו הם שייכים לתחומים נפרדים לחלוטין. לעתים דווקא מתייחסים לכל ענפי החקלאות כמקשה אחת, ללא הבחנה בין גידול מזון צמחי לאדם, לבין גידול מספוא וגידול חיות. שיטות סיווג אלה הולכות שולל אחר דמיון טכני או הבדלים טכניים בין תעשיות שונות. אולם כך אובדת לחלוטין התמונה המתבקשת מנקודת-המבט הצרכנית: אכילת-כל מממנת בהכרח קבוצה גדולה של תעשיות חקלאיות ותעשיות נלוות, בעוד שטבעונות חפה לחלוטין מתמיכה כלכלית במקבץ ספציפי של תעשיות מגוונות. במילים אחרות, הפרספקטיבה הצרכנית קובעת קשרים הכרחיים בין תעשיות שונות, ומראה לנו אילו נזקים סביבתיים נובעים מאכילת-כל. דרוש אפוא ניתוח סביבתי מנקודת-מבט טבעונית.

ערמות של הפרשות בלול ביצים במושב כפר חיים, דצמבר 2007.

אין בתקופה שסקרנו פסקי-דין נגד לולים מזהמים, אולם המצב בשטח מעיד שגם הם מקור לזיהום ניכר.

פסקי-דין כמדד לנזק סביבתי
הערכת משקלן של תעשיות בעלי-החיים בהרס הסביבה בישראל היא משימה מורכבת ביותר, הדורשת נתונים בהיקף עצום מהשטח ושקלול של אינספור גורמים. אולם גם הערכה חלקית, על בסיס מאגר נתונים ממוקד, מספקת תוצאות מאלפות. אפשרות צנועה אחת היא לבחון את פסקי-הדין שניתנו בישראל בעניין זיהום. כמובן, זיהום איננו הדרך היחידה להרוס את הסביבה, ופסקי-הדין אף אינם משקפים בהכרח את מצב הזיהום בפועל: יתכן שלמשרד להגנת הסביבה (שהוא התובע כמעט בכל המקרים) יש תחומי אכיפה מועדפים מטעמים שאינם קשורים בזיהום דווקא, ויתכן שיש זיהומים שהחוק סלחן לגביהם, או שקשה לאתרם. עם זאת, עבודת האכיפה של המשרד נרחבת במידה מספקת כדי ליצור תמונה מעניינת מבחינה סטטיסטית. הרשימה שלפניכם מבוססת אפוא על פסקי-דין שמופיעים באתר המשרד. התמקדנו רק בפסקי-דין שהתקבלו בשנים 2008-2005, ושמוינו על-ידי מנוע החיפוש שבאתר תחת הערך "זיהום מים".

כמה מזהמות תעשיות-החי?
מתוך 157 פסקי-דין בנושא "זיהום מים" בארבע השנים הנדונות, 47 עוסקים בתעשיות בעלי-חיים. מדובר אפוא בכ-30% מכלל פסקי-הדין בנושא בשנים אלה.* זהו שיעור עצום, המציב את תעשיות בעלי-החיים – לפי המדד של פסקי-דין בנושא – בתור מזהם המים הגדול ביותר במדינת ישראל. לשם השוואה, כ-30 פסקי-דין (19%) עוסקים בזיהום על-ידי רשויות מקומיות (בעיקר שפכים ואתרי פסולת),** ו-25 פסקי-דין (16%) עוסקים בתחום התחבורה (בעיקר תחנות דלק ומוסכים). רק 4 פסקי-דין (2.5%) עוסקים בתעשיות המזון מן הצומח (כולם נגד מפעלי מזון).

מצעד המזהמים
רפתות הן המזהם הגדול ביותר: 24 פסקי-דין עוסקים בנושא. בנושא חזיריות יש 7 פסקי-דין, משחטות – 6, מפעלי קומפוסט ממשק חי ומזון עבור משק חי – 5, אווזיות – 4, ובריכות דגים – 1.

מאחר שפסקי-הדין כוללים לעתים מספר משקים יחד, או שהם מתייחסים לערעורים, כדאי להבהיר בכמה מוקדי זיהום עוסקים פסקי-הדין הללו: 22 רפתות, 13 חזיריות, 4 אווזיות, 4 משחטות, 4 מפעלי קומפוסט/מזון, ומספר לא ידוע של בריכות דגים בבעלות חברה אחת.

זיהום מתמשך
חשוב להדגיש, שכמעט בכל המקרים, מדובר בזיהום רציף במשך שנים (אמנם התביעה מסתמכת בדרך-כלל על תצפיות בתאריכים ספציפיים, אך הן נערכו במשך שנים). רק בארבעה מקרים – בשלושה מפעלים ובבריכות הדגים – מדובר באירוע חד-פעמי. לפי שאר פסקי-הדין וככל שידוע לתובעים, הזיהום שגורמות תעשיות בעלי-החיים נמשך בממוצע ארבע שנים. בפועל, פרק הזמן הממוצע ממושך עוד יותר, כי המועדים של חלק מהזיהומים הממושכים ביותר לא צוינו.

פרק הזמן הממוצע שחלף בין מועד סיום הזיהום שבעטיו הוגשה התביעה לבין מתן פסק-הדין הוא 3 שנים וארבעה חודשים בקירוב. פרק הזמן שחלף מאז ראשיתו של הזיהום ועד למתן פסק-הדין הוא כמעט כפול.

ענישה
ברוב התביעות יש מספר נאשמים, הכוללים קיבוץ או חברה, וכן מנהלים בתחומים שונים. באופן טיפוסי, המנהלים בקיבוצים סופגים עונשים צנועים מאוד – קנס בסך כמה אלפי שקלים או עבודות שירות בהיקף עשרות שעות; לעתים קרובות הם אף יוצאים פטורים מכל עונש. הקיבוץ או החברה סופגים קנס משמעותי: בראשית התקופה שנסקרה, הקנס האופייני למזהמים עומד על 100 עד 200 אלף ₪, ובסוף התקופה הוא בין 200 ל-300 אלף ₪. מנהלי חברות פרטיות עשויים להיקנס בעשרות אלפי שקלים, ואילו בעלי משקים עצמאיים נושאים בעצמם בקנסות הכבדים. העונש הכבד ביותר הוטל ב-11.3.2008 על חאתם עראף: קנס בסך 700,00 ₪ או 36 חודשי מאסר. עראף הפעיל וניהל חזירייה באזור אעבלין, וצבר קנסות על עבירות שונות. האפשרות להמיר מאסר בקנס מקובלת במשפט בכלל, ורק במקרה אחד נגזר מאסר בפועל: רוחנא בוראז אליאס, אף הוא מנהל חזירייה באעבלין, נדון ב-23.1.2005 לשישה חודשי מאסר. במקרה נוסף, נדון מזהם לשלושה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות.

סגירת עסקים
משקים ועסקים מזהמים אחרים עומדים בפני איום סגירה אם ימשיכו לזהם ולא יעמדו בדרישות מסוימות לניהול סביבתי של העסק. חלקם התמהמהו, אך רובם צייתו לדרישות. הזיהום נפסק בכל המקרים. ב-11 פסקי-דין מוזכרים סגירת העסק, או צו סגירה שייכנס לתוקף אם בעל העסק לא יעמוד בתנאים מסוימים עד מועד מסוים. ברוב המקרים לא נכתב בבירור אם העסק נסגר בעקבות ההליכים נגדו. האווזיות (מפטמות אווזים) נסגרו ממילא עקב האיסור על פיטום אווזים. בשלושה מקרים מוזכר צו לסגירת רפת אם לא תעמוד בתנאים מסוימים; והוצאו צווים דומים נגד שלוש חזיריות. משחטת עופות אחת, "הודו בני ברק בע"מ ובונים ברלינר שמחה", נסגרה בעקבות ההליכים המשפטיים נגדה.

רפת במושב רמת צבי, ספטמבר 2008

* הרשימה כוללת את כל פסקי-הדין בנושא, ובכלל זה פסקי-דין על ערעורים, המופיעים בשיעור קטן. יש לציין, שלא כל התביעות התקבלו במלואן ושאחדים מהערעורים התקבלו בחלקם (למשל: הפחתת קנסות); אולם בכל המקרים העוסקים בתעשיות בעלי-חיים, כולל הערעורים, בית-המשפט לא חלק על הטענות העיקריות בדבר זיהום.
** קל לזהות את אשמת הרשות המקומית כשמדובר במקרה הנפוץ, של הזרמת ביוב על-ידי הרשות; אולם יש צורות שונות של שיתוף-פעולה בין הרשות המקומית לבין מזהם אחר, ולכן קשה להגדיר כאן מספר מדויק.

בשבוע הבא נביא את חלקה השני של הסקירה

פינת התזונה: פשטידת כרובית

חומרים

3 פרחי כרובית חתוכים
בצל קצוץ דק
חצי כוס חלב סויה
חצי כוס קמח תופח
1 כפית טְבִּיט (תבלין לחמין עיראקי)
1 כפית בהרט
מלח
פלפל שחור גרוס

שמן זית

הכנה

1. מבשלים את הכרובית ומסירים מהאש לפני שהיא רכה מדי. מסננים.
2. מטגנים את הכרובית עם הבצל במעט שמן.
3. מועכים את הכרובית והבצל, מוסיפים חלב סויה, מעט שמן ותבלינים. במידת הצורך, מוסיפים עוד חלב סויה או קמח, עד לקבלת מרקם לא סמיך ולא נוזלי מדי. מערבבים היטב.
4. מכניסים לתבנית משומנת ואופים בתנור בחום בינוני עד שהפשטידה מזהיבה.

גיוונים

אפשר להוסיף שום מטוגן וכוסברה. אפשר גם להכין את הפשטידה עם ברוקולי, קישואים ועוד.

מתכון: יפה וגנר, פורום צמחונות וטבעונות בנענע

צילום: FreeDigitalPhotos.net