פעילות 

ירושלים: הרצאה על תזונה

ביום ב', 16.3.2009, ב-18:00, ירצה דרור הרשקוביץ במרכז הקהילתי הצמחוני (רח' בלפור 8) בנושא תזונה נכונה מהצומח בהקשר הצמחוני/טבעוני. יינתן דגש לאומגה 3, B12, סידן, חלבונים, שיפור התזונה ואורח-חיים בריא. ההרצאה מיועדת לצמחונים/טבעונים חדשים וותיקים, ולכל המתעניינים בתזונה נכונה.

לפרטים: info@anonymous.org.il או: 03-6204878

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

אנונימוס מקיימת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך ביום א', 5.4.2009.

דרוש מידע

מכיר/ה משק המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו לכתובת ella.anonymous@gmail.com

תל-אביב: הפגנה נגד ציד כלבי ים

ביום ד', 18.3.2009 בשעה 16:00, מול שגרירות קנדה, ברח' נירים 3, תל-אביב, תקיים "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות" עצרת זיכרון לכלבי הים בקנדה. בואו לבושים שחור והביאו פרחים ונרות. כתבו מכתבים מחאה נגד ציד הגורים לשגרירות ולראש ממשלת קנדה, והביאו את המכתבים לאירוע. לפרטים: ג'יין 050-2005411, מיצי 077-4005062, 054-422114.

כדאי לחתום על הצהרה בפני ממשלת קנדה, שלפיה תחרים/י מוצרים שמקורם בתעשיית הדיג הקנדית כל עוד מתקיים ציד כלבי הים (כמובן, אין בהצהרה זו כל התחייבות לקנות דגים וסרטנים מקנדה לכשייפסק הציד!).

כדאי לכתוב: ניסויים וקוסמטיקה

ב-11.3.2009 נכנס לתוקף באיחוד האירופי חוק האוסר לערוך ניסויים בבעלי-חיים למטרות פיתוח מוצרי קוסמטיקה; האיסור חל לא רק על מבדקים במוצרים המוגמרים אלא גם על מבדקים במרכיביהם. כמו כן, נאסרה מכירת מוצרי קוסמטיקה שמרכיביהם נוסו על בעלי-חיים לאחר תאריך זה (איסור המכירה מסויג בהיתר לגבי ניסויים מסוימים, עד 11.3.2013).

בישראל התקבל במאי 2007, ביוזמת ח"כ גדעון סער, איסור על עריכת ניסויים בבעלי-חיים למטרות פיתוח מוצרי קוסמטיקה. הצעת חוק נוספת של ח"כ סער לאיסור על ייבוא מוצרי קוסמטיקה וניקיון שנוסו על בעלי-חיים, עברה בקריאה טרומית והועברה לידי ועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה ראשונה. הצעתו של ח"כ סער נועדה, לפי ההסבר הנלווה אליה, "ליישר קו עם מדינות האיחוד האירופי", וכניסת החוק האירופי לתוקף מגבירה את דחיפות העניין ביתר שאת.

כדאי לכתוב לח"כ סער ולבקש ממנו לשוב ולקדם את יוזמתו החשובה והמהפכנית מהכנסת הקודמת, לצד משימות חשובות אחרות שהוא ממלא כיום בניהול המדינה, מתוקף תפקידו כיו"ר סיעת הליכוד. 

ח"כ גדעון סער, הכנסת, קריית בן גוריון, ירושלים 91950.

פניות אישיות באתר של ח"כ סער, או פקס 02-6753525, דואל gsaar@knesset.gov.il

כדאי לכתוב: התעללות והחוק

בשבוע האחרון הוצפה העיתונות בכתבות על התעללות בבעלי-חיים: ילדים שורפים בשיטתיות כלבים, צעיר חטף כלב והכה אותו למוות, אדם הרג את החתול שבביתו – מקרים המצטרפים לכתב-האישום שהוגש (7.3.2009) נגד ויטלי פרידלנד, שנחשד ברצח מאות חתולים בפתח-תקווה ונתפס כשתכנן לרצוח אדם (כזכור, בנובמבר 2008 נעצר בפתח-תקווה רוסטיסלב בוגוסלבסקי, שרצח שני אנשים ופצע קשה אדם שלישי, וזאת לאחר שרצח במשך חמש שנים לפחות כ-500 חתולים). בתגובה לכך, הגיש ח"כ אופיר פינס-פז הצעת חוק שנועדה להטיל עונש מרבי של 5 שנות מאסר על הרג מכוון של כלבים או חתולים (העונש המרבי כיום לפי חוק צער בעלי-חיים הוא 3 שנות מאסר, ואין בלשון החוק איסור מפורש על הרג).

כדאי לכתוב לח"כ פינס-פז, להודות לו על יוזמתו החשובה ולהעיר שהמשטרה ובתי-המשפט אינם ממצים עם המתעללים אף את החוק הקיים, עקב חוסר מודעות. הכנסת מסוגלת לשנות את המצב דרך עבודת הוועדות והפעלת לחץ על הממשלה בעניין הקצאת תקציבים, הן להסברה ולהשתלמויות במשטרה ובמערכת המשפט בנושא חוק צער בעלי-חיים ואכיפתו, והן להוספת שיעורים בנושא צער בעלי-חיים בכל מערכת החינוך.

ח"כ אופיר פינס-פז, הכנסת, קריית בן גוריון, ירושלים 91950.

פקס 02-6496172, דואל ophirpinespaz@gmail.com  או pinespaz@knesset.gov.il

כדאי לכתוב גם למשרד לביטחון פנים ולהדגיש שההתעללות המתמשכת אפשרית רק כשהנורמה היא שלא נתפסים ולא נענשים על פשעים כאלה. חומרת המקרים מבהירה, שהמשרד לביטחון פנים צריך להגדיל באופן משמעותי את התקציב המיועד לאכיפת חוק צער בעלי-חיים, ולערוך לשוטרים השתלמויות מסודרות בנושא.

הכתובת: פניות ציבור, יחידת הדובר במשרד לביטחון הפנים, ת"ד 18182, ירושלים 91181.

פקס 02-5847872, דואל Applications@mops.gov.il

בעיתונות

"שיעור בזכויות בעלי חיים", וואלה!, 12.3.2009.

אריק בינדר, "הצעת חוק: 5 שנות מאסר להורגי חיות בית", nrg מעריב, 10.3.2009.
אחיה ראב"ד וארז ארליכמן,  "כתב אישום: הצעיר חטף כלב והתעלל בו למוות", ynet ,10.3.2009.

ליאור פרי, "הרג את החתול וטען: הוא גרם לי לאסטמה", mynet ,9.3.2009.
אילן מציק, "פ"ת: בן 18 מואשם בהרג מאות חתולים", ynet ,8.3.2009.

לוח ההיכרויות לצמחונים

לוח ההיכרויות של אנונימוס סייע לצמחונים/ות רבים לפגוש בני/בנות זוג החולקים עמם העדפות אידיאולוגיות וקולינריות. דרושה עזרה בהפצת מודעות ועלוני פרסומת ללוח – בחנויות, במסעדות, במוסדות אקדמיים וכו'. לפרטים: אורי uri.anon@gmail.com

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות בעניין בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

וואלה! עובדי המשחטה. ברשימה "דעה: הקורבנות האמיתיים של מפעל עוף העמק" (8.3.2009) מגיב עידן סייר לסגירת המשחטה "עוף העמק" ולהתבטאויות עובדים בסגנון "שוחטים אותנו": "לכל אדם מגיע להתפרנס בכבוד. גזלת הפרנסה מבני אדם, לטובת תאגידי ענק שישתלטו על הרווחים לאחר סגירתה של המשחטה, היא בלתי מוסרית. אבל מה, בעצם, כן מוסרי בכל הסיפור הזה? הפרנסה של בני אדם אינה ערך עליון, ויש דברים חשובים ממנה. כשמדובר בעיסוקים בלתי חוקיים ובלתי מוסריים כגון סחר בעבדים, סרסרות בזנות, סחר בסמים, רובנו ככולנו מבקשים לחסל עיסוקים אלה, גם אם המשמעות של זה היא לגזול את פרנסתם של האנשים העוסקים בהם. אך מה נאמר על אדם שהתפרנס כל חייו מהרג של יצורים חסרי ישע, גם אם הדבר חוקי ומקובל?"

הארץ ביצים גדולות. בכתבה "לולנים: ביצים גדולות גורמות סבל לתרנגולות" (12.3.2009) מספרת עפרי אילני על מאמציהם של לולני מרעה חופשי בבריטניה, לשכנע את הצרכנים להימנע מקניית ביצים גדולות .זאת משום שהטלתן גורמת לתרנגולות סבל רב יותר מהטלת ביצים קטנות יותר. הקטנת הגודל הממוצע של ביצה הוא אפשרי, על-ידי שינוי הרכב המזון של התרנגולות.

הרג ציפורים בבריכות דגים. בעלי בריכות הדגים משמידים המוני ציפורים מדי שנה בניסיון למנוע מאוכלות הדגים שביניהן להגיע לדגים. רבות מהציפורים שנהרגות, אפילו אינן אוכלות דגים אלא נקלעו למקום במקרה. להערכת החברה להגנת הטבע, מדי שנה מתות יותר מ-3,000 ציפורים לאחר שהסתבכו ברשתות שנועדו לחסום את הגישה לבריכות. רשות הטבע והגנים גם התירה לחקלאים לירות בעופות ולהרוג עד שישה קורמורנים ביום. אולם בשטח נמצאות גופות ירויות של עופות ממינים רבים, ומעריכים שהיקף ההרג הרבה יותר נרחב מהמותר. לאחרונה החליטה רשות הטבע והגנים לאסור ירי באש חיה על עופות כדי לסלקם מבריכות, שדות ומפעלים חקלאיים. יהיה מותר להבריח עופות באמצעות חזיזים, נפצים ותחמושת נפיצה שאינם קטלנית. האיסור ייכנס לתוקף בחודש יולי.

מקורות

אביב לביא, "כבר לא מתות בסתר: ניצחון לציפורים בקרב מול החקלאים", nrg מעריב, 12.3.2009.

צפריר רינת, "מאות ציפורים מתו ברשתות מגן שהציבו חקלאים בבריכות דגים" הארץ, 12.3.2009.

ארז ארליכמן, "בדרך: איסור לירות בעופות נודדים באזורי חקלאות", ynet, 9.3.2009.

הארץ סוסים. בכתבה "הסוסים הישראליים לא יוכלו יותר לשמש למירוצים" (10.3.2009) מדווח יובל אזולאי על חדשות טובות לסוסים בישראל: "הארגון העולמי לתיעוד סוסי המירוץ מגזע 'טורוברד' הודיע בימים האחרונים כי הוא גורע את ישראל מרשימת המדינות שמנהלות רישום סוסים מגזע זה. המהלך צפוי להביא לפגיעה כלכלית קשה במגדלי סוסי המירוץ בישראל בעקבות ירידת ערך הסוסים הישראליים, וצפוי למנוע ייבוא וייצוא של סוסים אלה מהארץ."

הארץ (מוסף) כלבים. בכתבה "חיה רעה" (12.3.2009) מדווח שי פוגלמן: "שלוש שנים אחרי שנקבעה התקנה שאוסרת למכור כלבים מסוכנים, המסחר בהם פורח, בלי פיקוח ובלי אכיפה, באתרי האינטרנט ובין מאכערים. וכשזה לא חוקי, אז עד הסוף: הרוטווילרים והאמסטפים נפגשים בסופי שבוע לקרבות דמים, כספי הימורים עוברים מיד ליד, והכלבים גומרים את הלילה במכלאות הווטרינריות, פצועים ומטורפים."

ynet אסון באוסטרליה. בכתבה "צפון אוסטרליה: מצב חירום בשל דליפת נפט" (13.3.2009) מדווחת סוכנות רויטרס על דליפת של כ-30 טונות של נפט ליד חופי צפון-מזרח אוסטרליה. בינתיים זוהתה פגיעה רק במספר קטן של צבי-ים וציפורים.

יומן חייתי תכנית מס' 18 משודרת באינטרנט ובערוץ 98 (ערוץ "מכאן") בכל יום ג' ב-23:30, לילות שישי ב-02:30 בלילה, ובמוצ"ש בחצות.

תזונה

הארץ גזר. בפינה "מתכון: סלט גזר בשמן מתובל" (עכבר העיר, 11.3.2009) מגיש דורעם גונט מתכון לסלט גזר חמוץ-חריף עם זרעי כוסברה, כמון וחרדל.

הארץ מש. בכתבה "פולי מש: מש ערך מוסף"  (גלריה / עכבר העיר, 13.3.2009)  מציג דורעם גונט את פולי המש בתור צמח גמיש במיוחד לשימוש במאכלים שונים, ומסביר כיצד להכינם למטרות שונות, ובכלל זה כיצד להנביטם. גונט מציע שלושה מתכונים עם מש (מומלץ להשתמש בתחליפי ביצה, ובסילאן במקום דבש).

הארץ הנבטה. בטור "כמה קערות, מעט מים ואור" (גלריה / עכבר העיר, 13.3.2009) מציגה רחל טל-שיר יתרונות שיש בנבטים מבחינה תזונתית וקלות הגידול בבית, ומציגה מתכון המבוסס על גרעיני כוסמין וחמנייה שהונבטו.

הכבשה שבאה לארוחת ערב
מצפון וצמחונות בכיף, בספרם של סטיב סמולמן וג'ואל דריידמי

מה יעשה אוכל בשר שפגש כבשה קטנה וגילה שהיא זקוקה לו ורוחשת כלפיו אמון וחום? על כך בספר לגיל הרך, שיעורר מחשבות גם במבוגרים. אריאל צֹבל קרא, התבונן – וממליץ בהתלהבות.

"זאביק הרגיש מוזר. הוא מעולם לא התחבק עם ארוחת הערב שלו. ופתאום הוא כבר לא היה כל כך רעב." (מתוך הספר)

תקציר

הספר "הכבשה שבאה לארוחת ערב" הוא יצירת מופת לילדים בגילאי 8-4. הספר התפרסם לראשונה באנגליה בשנת 2006, זכה במספר פרסים, תורגם לכמה שפות ויצא לאור בעברית ב-2008. המדובר בספר מקסים עם איורים שובי-לב, ובו-בזמן זוהי יצירה עם עוצמה של אגדה קלאסית או מיתוס קדום.

הסיפור נפתח בתלונותיו של הזאב זאביק על כך שנמאס לו לאכול מרק ירקות, והנה נוקשת על דלתו כבשה קטנה ואובדת. הזאב מזמין אותה להיכנס ומתכנן להכין ממנה שווארמה. אולם שוב ושוב צץ משהו חדש שמפריע לו לממש את תוכניתו – הכבשה רועדת מקור, בטנה מקרקרת, היא משהקת, נוחרת. הזאב מוצא את עצמו מטפל בה עד שהיא שוקעת בשינה בחיקו – ובהתעוררה נותנת לו נשיקה. כאן הוא נשבר: הזאב לא רוצה עוד לאכול את הכבשה אבל גם לא בוטח בעצמו, ולכן הוא מלביש אותה בבגדים חמים ומשלח אותה אל הלילה המושלג. אך הדאגה לגורלה גוברת עליו והוא רץ לחפש אחריה ביער. לבסוף הוא שב לבדו, רטוב ומודאג – ומופתע למצוא את הכבשה מול האח שבביתו. כוונותיו הטורפניות נעלמו, והזאב מציע לה להישאר ולחלוק עמו מרק ירקות.

הדחקה והרחקה

עלילת "הכבשה שבאה לארוחת ערב" עוסקת במאבק פנימי בעניין אכילת בשר: נהנתנות מול מצפון. הנושא מוגש בעטיפה חביבה ומשעשעת עד כדי כך, שביקורות והערות על הספר באינטרנט אינן מזכירות כלל צמחונות אלא טוענות שזהו ספר על כוחם של החיבוק והנשיקה לרפא אכזריות. בין אם זוהי כוונת היוצרים ובין אם לאו, ההתעלמות מהעניין המרכזי ביצירה נובעת ודאי מהדחקת הבעיה המוסרית שבאכילת בשר. ברוח זו, אפשר לקרוא אפילו ספר בשם "ילדים, אל תאכלו בשר!!!" בתור מטאפורה לגמילה מהמוצץ.

המאבק המוסרי מורחק מן הזירה האנושית לעולם של חיות, אבל ההרחקה היא חלקית. שלא כמו משלים הלוקחים עניין אנושי ומעבירים אותו בשלמותו לעולם של חיות מטאפוריות, כאן הכבשה, שנאכלת במציאות על-ידי בני-אדם, לא הוחלפה בסיפור בחיה אחרת. אם הכבשה היא מטאפורה, היא מייצגת... כבשה. זאת לעומת הזאב, בעל הבית, שעשוי בהחלט לייצג אדם. שתי הדמויות שבספר מדברות, הולכות על שתיים ומשתמשות ברגליהן הקדמיות כבידיים; אולם הן לבושות באופן חלקי בלבד, ואנושיותו של הזאב מבלבלת במיוחד בכל הנוגע לאכילת בשר: תוכניותיו הטורפניות נעות בין בישול לפי מתכון בספר בישול (כמו אדם מן היישוב) לבין בליעה מיידית בפה מלא שיניים (כמו טורף מהקריקטורות) ובדרך-כלל מדובר פשוט ב"לאכול" את הכבשה. במילים אחרות – אם לפנינו משל, יש בו רציפות של משמעויות בין המשל לנמשל, המחדדת את המסר: כאן עוסקים בצמחונות!

בשר עם שם

החיבור לעולם האמיתי של צרכני בשר אנושיים, מעמיק בזכות הכינוי שזאביק מדביק לבת-החסות שלו: "שווארמה", בתרגום של תומר קרמן. שמה של מנת הבשר מתגלגל לאורך הסיפור: בתחילה, זאביק חולם על שווארמה ובודק כיצד יוכל להפוך את האורחת הבלתי צפויה לשווארמה. אחר-כך, כשהוא כבר נבהל מהאפשרות שיתפתה לאכול אותה, הוא מטיח בה מי/מה היא: "שווארמה!" ולבסוף, כשלא נותרת בלבו אלא דאגה לשלומה, הוא שואל אותה: "את רעבה, שווארמה?" ומציע לה את מרק הירקות שלו. כך, המושג הצרכני אינו נעלם אלא משנה משמעות: מה שהיה בתחילה שם של מאכל, אמצעי פסיכולוגי להפוך את הזולת ל"אוכל" – הופך בהדרגה לשם פרטי של בת-חסות אהובה. המילה הופכת לתזכורת אירונית לניצחון המצפון על הנהנתנות האדישה.

יש להעיר, שבנוסח המקורי שכתב סטיב סמולמן, המאכל הוא תבשיל אנגלי מטלה או מכבש, עם שם חביב יותר משווארמה: hotpot (בתרגום מילולי: קדרה חמה). המאיירת, ג'ואל דריידמי, התייחסה ל-hotpot באיורים מצמררים (שאחד מהם מופיע על כריכת הספר) ובהם מוצגת כפולת עמודים בספר בישול: בדף אחד כבשה וגזרים, ובדף האחר הכבשה מתבשלת חיה בתוך סיר. קשה לחשוב על מסר ברור יותר נגד אכילת בשר.

כבשה וזאב כבר נפגשו במשל של איסופוס, אולם שם הסתיים המפגש בטריפה מהירה.

(איור מאת Harrison Weir, מתוך תרגום משלי איסופוס של George Fyler Townsend משנת 1867)

מיתוס הכבשה והזאב
לספר "הכבשה שבאה לארוחת ערב" יש איכות על-זמנית הנשענת, בין השאר, על הדמיון לסיפורים ידועים, כגון כיפה אדומה, או משל הזאב והכבש מאת איסופוס. ניתן אף לזהות בספר עיבוד לחזון אחרית הימים של ישעיהו (י"א: ו'-ז'):

"וגר זאב עם-כבש, ונמר עם-גדי ירבץ; ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נהג בם. ופרה ודב תרעינה, יחדו ירבצו ילדיהן; ואריה, כבקר יאכל-תבן."

מחבר הספר מוכר יותר כמאייר, ובין השאר הוא אייר סדרות של עיבודים חופשיים לסיפורי התנ"ך והברית החדשה. אולי העבודה בהשראת התנ"ך העלתה בסמולמן את הרעיון לכתוב ספר בנושא "וגר זאב עם-טליה; וזאב כצאן יאכל-מרק-ירקות".

שלא כמו חזונו הגלובלי של ישעיהו, כאן מדובר במפגש נקודתי אחד. אולם דווקא ההתמקדות מעניקה לסיפור איכות מיתית: זהו המפגש הגורלי האולטימטיבי, טורף/נטרף אחד-על-אחד בשומקום. המאיירת הצרפתייה הרחיקה את בקתתו המבודדת של הזאב ממולדתה ומאנגליה (וכמובן מישראל) ליער טייגה אי-שם בצפון – כדי למקד הכל, ללא הסחות-דעת, במאבק המתחולל בנפשו של אוכל הבשר לנוכח האמון, החולשה וההזדקקות של "חיית המאכל". המפגש מזכיר התרסה שמטיחים צמחונים באוכלי בשר, "מה היית עושה אם היית צריך לשחוט את החיה בעצמך? או הקנטה שפולטים אוכלי בשר בעוברם ליד עדר כבשים, "וואלה בא לי עכשיו איזה שווארמה!" אמנם מדובר בספר לגיל הרך, אך סמולמן ודריידמי מעיזים לעשות כאן ניסוי מחשבה רציני מאוד: מה באמת יקרה לאוכל בשר שפגש בחיה, אשר את בשר בנות-מינה הוא רגיל לאכול?

"הממלכה השלווה", גרסת ארה"ב, 1834: ציור המתאר את חזון ישעיהו, מאת Edward Hicks

הרגש ההורי

תשובת היוצרים אינה פשוטה. לא די בזה שהטורף פגש את טרפו פנים אל פנים: המפגש עצמו לא המיס את הניכור. לא די בזה שהטרף נזקק לטיפול: התאווה הרצחנית ממשיכה להתפרץ במקביל לחמלה. מה שדרוש כדי לבטל את הקונפליקט הוא מערכת יחסים עם הטרף. הזאב אינו מסוגל לעמוד בפני הפגנת החיבה מצד ארוחתו המיועדת, ובמקביל לכך, עצם הטיפול בה מזיז אצלו משהו. לתדהמתו, הוא הופך לאבא מאמץ: בתחילה, בתור אב טרי, הוא מנער את הכבשה הקטנה בהיסטריה, בניסיון לגרום לה להפסיק לשהק; אחר-כך הוא לומד לטפוח על גבה ולהרדים אותה, ולבסוף האבהות משתלטת כליל על הטורפנות. זאביק מתחיל לחשוב על הכבשה כישות נפרדת ממנו ומענייניו: האם היא תאבד ביער? תקפא מקור? תיטרף בטופרי אוח? (כאן מסתבר שמדובר בזאב ממוצא עירוני, שלא למד מעולם לטפל בכבשים ולכן הוא פתוח לאמץ בלב שלם; אצל חקלאים מנוסים יותר, המצפון כבר דוכא בשיטתיות). אפשר ללמוד מ"הכבשה שבאה לארוחת ערב", שהתקווה להביס את האגואיזם האדיש של אכילת בשר טמונה בהתעוררות של תחושת אחריות הורית כלפי החיות. נותר רק לקוות, שהתעוררות כזו לא מחייבת טיפול בחיה אובדת בבקתה מבודדת, כי אם כך – שבנו לחזון אחרית הימים.

מתאים לכל בית

"הכבשה שבאה לארוחת ערב" יכולה להיכנס עם המסר הצמחוני שלה לכל בית, לעבור את הצנזורה של כל אם ואב, ולשבות את לבם של כל ילדה וילד. אולי אם במקום "שווארמה" (כמה ילדים בגיל היעד מכירים שווארמה? או hotpot?) הופיעו "שניצל" או "פולקע", היו כמה חיוכים מתחלפים במבט חשדני. אז האם הספר יכול לעורר בילדים קטנים רתיעה מאכילת בשר טלאים, לכל הפחות? אולי, אבל זהו ספר שהורים קוראים לילדיהם, ופרשנות ההורים היא שתכריע. מעבר לכך, חוויית ההורות של הזאב – והצמחונות שמתפתחת בעקבותיה – ודאי לא תדבר אל לבם של הקטנים, ובעיקר הקטנות, שיזדהו יותר עם הכבשה. גם זה טוב, ואין טעם לצפות מספר אחד לחולל מהפכה. ובעצם "הכבשה שבאה לארוחת ערב", כמו שהוא, כבר מהווה מהפכה קטנה: סוף סוף ספר ילדים הקושר בין יחסי קירבה, מצפון ואכילת בשר. וכל זה בהנאה גדולה.

עדות להצלחה העצומה של הספר ולהתאמתו לכל בית: תרגום מהיר לשפות נוספות

הספר
סטיב סמולמן וג'ואל דרידמי, הכבשה שבאה לארוחת ערב, (אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2008). 26 עמודים.

Steve Smallman and Joëlle Dreidemy, The Lamb Who Came for Dinner, (London: Little Tiger Press, 2006).

פינת התזונה
סלט הִירוֹסִימָה

חומרים

חבילת אטריות שעועית
2 כפות שמן שומשום
רבע עד חצי כוס רוטב סויה
גזר חתוך לגפרורים
בטטה
2 כפות גדושות של זרעי שומשום שחור (אפשר גם שומשום מלא)

הכנה

1. להשרות את אטריות השעועית בתוך קערת מים רותחים למשך כ-10 דקות.
2. לאדות את הבטטה בסיר עם מעט מים במשך כ-10 דקות. לחתוך לגפרורים.
3. לסנן את האטריות. לזלף עליהן את שמן השומשום ואת רוטב הסויה ולהניח לרבע שעה.
4. להוסיף את הגזר והבטטה ולבזוק את השומשום.

מתכון: מתן אפיק ודניאל מרגלית, המרכז הקהילתי הצמחוני בירושלים (בעקבות סדנת בישול יפני)