אנונימוס לזכויות בעלי-חיים      

זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5220699

אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il


שלום,

 

לפניך גיליון מס' 172 (15.10.2004)

 

בגיליון זה:

  1. חדשות ופעילויות 
  2. תמונת השבוע - האווזים רוצים לקליפורניה!
  3. ינקות מבעד לסורגים - כתבה שנייה על תעשיית החזירים 
  4. פינת התזונה: בננה מטוגנת

 

 בברכה,                 
צוות אנונימוס        

1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד פיטום אווזים

(לקראת התכנסות ועדת החינוך!):

מי שגר/ה בקרבת כביש מרכזי או צומת ראשי ומעוניין/ת לתלות שלט נגד פיטום אווזים בחזית דירתו/ה, מוזמן/ת ליצור קשר עם נעמי: 050-5784663. ניתן להזמין מדבקות נגד פיטום אווזים לחלוקה ולהדבקה.
אנא פנו לנעמי גם להשתתפות בפעילות נוספת נגד פיטום אווזים.
משמרות מחאה קבועות מתקיימות במספר מוקדים.

חיפה: ביום ב' 19:00-17:30 מול מסעדת "הבנק" בשד' הנשיא. לפרטים- הדס: 054-5311230

נתניה: ביום ה' 20:00-18:00 בצומת ליד חנות "איקאה".לפרטים - דני: 09-8919927

רחובות: לפרטים - יצחק: 052-5602576

פרטים נוספים על המאבק בפיטום האווזים, ראו להלן ב"תמונת השבוע".

 

קבוצה למעבר לתזונה צמחית

המפגש הראשון של קבוצת "לאכול מהלב" יתקיים ביום ג' 19.10.2004 בשעה 18:30 בתנועת הצמחונים והטבעונים ברחוב אלנבי 138 קומה 5 (יש מעלית), תל-אביב. למי שרוצה להפחית צריכת מוצרים מהחי, למי שרוצה לעבור לצמחונות או לטבעונות ולמי שרוצה לפגוש עוד א/נשים בדרך - הקבוצה היא מקום להחלפת מידע, עצות וטיפים, למפגש חברתי ולכיבוד טעים וצמחי.

המפגשים ללא תשלום. לפרטים ולהרשמה: יוספה 052-3506837 jooxz@yahoo.co.uk


דחייה נוספת של דיוני בג"ץ

הדיון בעתירות תנו לחיות לחיות והעמותה למען מדע מוסרי בעניין חוות הקופים במושב מזור נדחה ל-21.10.2004 בשעה 11:30 (ההרכב: ברק ,פרוקצ'ה ולוי); הדיון בעתירת תנו לחיות לחיות בעניין תקנות הובלת בעלי-חיים והמשלוחים החיים מאוסטרליה נדחה ל-29.12.2004 בשעה 09:00 (ההרכב: בייניש, לוי וגרוניס).

תודה לעו"ד קרן קלר על העדכון

 

פרס על ניסויים בחתולים ובקופים

פרופ' משה אבלס נבחר כאחד הזוכים לשנת 2004 בפרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) בחסותו של ראש הממשלה. פרופ' אבלס הוא אבי השיטה הפולשנית לניסויים במוחות חתולים וקופים בישראל. הוא ביצע עד היום כ-100 מחקרים במאות חתולים וקופים, כולם כ"מחקר בסיסי". למידע מטעם האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים על ניסוייו: 1, 2.
כדאי כתוב לוועדת הפרס ולמחות על הבחירה בחוקר המקיים ניסויים אכזריים, ואף הביא עמו לאחרונה את שיטותיו לאוניברסיטת בר-אילן, אף על-פי שקיימות שיטות בלתי פולשניות לבצע מחקרים במוח בני-אדם.
לשמות חברי ועדת הפרס  ולכתובת למשלוח מכתבים

 

סרטונים באתר אנונימוס

דף חדש וידידותי באתר אנונימוס מציע 9 סרטונים בעברית. מומלץ!

 

בעיתונות הישראלית

ידיעות אחרונות מחאה דמוקרטית כמעשה טרור. בכתבה "יצאו מהכלובים" (24 שעות,13.10.2004,  עמ' 11-10) מדווח מודי קרייטמן באופן מסולף ומגמתי על פעילות התנועה הגדולה (והמשפיעה) לזכויות בעלי-חיים בבריטניה. פעילי זכויות בעלי-החיים מכונים בכתבה "טרוריסטים" ו"אויבי הציבור", תוך הכפשות שונות ומשונות על ראשי המאבק. הכתבה מושפעת מניסיונות של ממשלת בריטניה להגביל את המחאה (בדומה לנעשה בארה"ב). 
כדאי להגיב לכתבה ולמחות על הניסיון להציג את המחאה הלגיטימית כאלימה, תוך התעלמות מהאלימות האמיתית, המענה והורגת מיליוני בעלי-חיים מדי יום. לצורך התגובה ניתן להיעזר בכתבה מאוזנת יותר באותו נושא, שהתפרסמה באתר ה-BBC (לתרגום לעברית של הכתבה) ובכתבות שפורסמו בזכויות בעלי-חיים השבוע על מאבקי זכויות בעלי-חיים בבריטניה: 1, 2, 3, 4.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109 תל-אביב. פקס: 03-6082546. דואל: tgoovot@yedioth.co.il

 

הארץ הנדירות משתלמת? בכתבה "לדולפינים הנדירים אין סיבה לחשוש ממופעים – האו"ם לצדם" (10.10.2004, עמ' א14) נסקרת החלטת הוועדה לפיקוח על מינים בסכנת הכחדה של האו"ם לאסור את הסחר בדולפיני האירוודי ועל החלטות נוספות, וביניהן החלטה על מדיניות כלל-אפריקאית לצמצום הסחר בחטי פילים.

 לתגובות: הארץ, רח' זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 6810012-03, דואל: letters@haaretz.co.il

 

הארץ השמדה המונית. בכתבה "מועצת הלול השמידה יותר ממאה אלף עופות - עקב חריגה ממכסות הביצים" (13.10.2004, עמ' ג7) מדווח עמירם כהן על השמדה המונית של תרנגולות, שנועדה להקטין את עודפי הביצים. כדאי להגיב ולמחות על סבלן המיותר בעליל של מאה אלף תרנגולות, שסבלו כל חייהן מכליאה בתנאי צפיפות קיצוניים רק כדי להטיל ביצים "מיותרות".

לתגובות: הארץ, רח' זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 6810012-03, דואל: letters@haaretz.co.il

 

הארץ טבח הדרבנים. בכתבה "הסיבה להיעלמות הדרבנים מישראל: 200 שקל לק"ג בשר בשוק השחור" (11.10.2004 עמ' א12) מדווח דוד רטנר על הצלחתו הנדירה של פקח רשות הטבע והגנים, הנאבק לבדו בציידי דרבנים על פני שטח עצום. הציידים מאתרים את הדרבנים בלילות בעזרת כלבים והורגים אותם במכות. לדברי פקח הרשות, "הקנס המרבי הוא 5,000 שקל, והציידים צוחקים בדרך החוצה מבית המשפט ואומרים שאת זה הם מחזירים בליל ציד מוצלח אחד".

לתגובות: הארץ, רח' זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 6810012-03, דואל: letters@haaretz.co.il

 

תא סטודנטים לזכויות בעלי-חיים מוקם באוניברסיטת תל-אביב. לפרטים - אורי: tzone@walla.com 050-7923232

 

יומן חייתי 4 - התוכנית העוסקת בזכויות בעלי-חיים מוקרנת בערוץ 25 - מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ד' 22:30, יום ו' 24:00. התוכנית מוקרנת גם בערוץ הפתוח של yes: יום ב' 19:00, יום שבת 17:00. אתר התוכנית מציע אפשרות צפיה. 


למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.

ולגרעין הפעילות החדש באילת - תמר: 053-919830
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

2. תמונת השבוע
האווזים רוצים לקליפורניה!


בעקבות האיסור על פיטום עופות בקליפורניה  ערכה אנונימוס ביום ב', 10.10.2004, מיצג מול שגרירות ארצות-הברית בתל-אביב. פעילה בתחפושת אווז הגיעה לשגרירות כדי לבקש ויזת הגירה לאווזים, כי בישראל מתעכב ביטול הפיטום בגלל סחבת במשרד החקלאות ובוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. האירוע  סוקר  על-ידי  גיל  חורב  במעריב (11.10.2004)  במסגרת דיווח על החוק הקליפורני. 

 

כולנו יכולים לעזור!
בקרוב תתכנס ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לדיון נוסף בנושא פיטום אווזים. בישיבותיה האחרונות הביעה הוועדה תמיכה בהחלטת בג"ץ האוסרת פיטום אווזים, אולם היא החליטה להאריך את תוקף התקנות המתירות פיטום לתקופת זמן נוספת, לאחר שחלק מחבריה שוכנעו כי במשרד החקלאות נעשים מאמצים להפחית את סבלם של האווזים, באמצעות שינויים קוסמטיים בתהליך הפיטום. בדיונים הקודמים בוועדה, הדגישו חבריה את ההשפעה העצומה שהשפיעו עליהם המכתבים שקיבלו מהציבור. שלחו מכתבים לחברי ועדת החינוך והתרבות, והבהירו להם מדוע יש להתנגד לפיטום אווזים, תהיה השיטה אשר תהיה. העלו בפניהם את הנקודות הבאות:

  • המטרה של תהליך הפיטום, בכל שיטה שהיא, היא לגרום לאווזים באופן מכוון ניוון שומני של הכבד, מצב פתולוגי המוגדר כמחלה. במצב זה הכבד מתנפח, ונגרמת פגיעה במערכות הגוף השונות. בכך אין הבדל בין שיטות פיטום שונות. בכל שיטה של הלעטה מדובר על האכלה כפויה של האווז בכמויות אדירות של מזון. למידע נוסף על פיטום אווזים.
  • כבר בשנת 2001 קראה ועדת החינוך למשרד החקלאות לפעול להסבה מקצועית למפטמים, כדי למנוע פגיעה בהם, לאור העובדה כי הענף עומד להיסגר. ביולי 2003 הצטרף גם בג"ץ לקריאה זו, לאחר שקבע שפיטום אווזים אינו חוקי. משרד החקלאות לא קידם את ההסבה, וכעת הוא דורש פיצויים מופרכים למפטמים, דרישה שמטרתה לטרפד את סגירת הענף, שמונה כ-25 מפטמים בלבד.
  • קליפורניה הצטרפה זה מכבר לרשימת המדינות האוסרות בשטחן פיטום של עופות מים. בקליפורניה קיימת תעשייה של פיטום עופות מים, ובכך היא מצטרפת למדינות אשר הפסיקו תעשייה אשר הייתה קיימת בשטחן, כגון: פולין, איטליה וצ'כיה. אין כל סיבה שמדינת ישראל תפגר אחרי המדינות הללו ברמתה המוסרית.

כתובת חברי/ות ועדה: לכבוד ח"כ ..., משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950.
שמות חברי/ות הוועדה, שאליהם רצוי לפנות: יו"ר הוועדה, מלי פולישוק בלוך (שינוי), טלב אלסאנע (רשימה ערבית מאוחדת), גלעד ארדן  (ליכוד), אורי יהודה אריאל (האיחוד הלאומי), מוחמד ברכה (חד"ש), ענבל גבריאלי (ליכוד), גילה גמליאל (ליכוד), משה גפני (יהדות התורה), מגלי והבה (ליכוד), ראלב מג'אדלה (עבודה מימד, ללא כתובת דואל), משולם נהרי (ש"ס), מרינה סולודקין (ליכוד), גילה פינקלשטיין  (מפד"ל), יולי תמיר  (העבודה מימד).

 

הנחיות נוספות לכתיבה

  • בפנייה לחברי הכנסת הדתיים (גפני, נהרי ופינקלשטיין) רצוי לציין בס"ד בראש הדף
  • פנייה במכתב או בפקס עדיפה על פנייה בדואר אלקטרוני. מספרי הפקס של חברי ועדת החינוך והתרבות מופיעים בדף הוועדה באתר הכנסת

3. ינקות מבעד לסורגים
כתבה שנייה על תעשיית החזירים

בכתבה הקודמת תיארנו את התאים דמויי הצינוק, שבהן מוחזקות רוב החזירות ההרות במדינות המתועשות. לקראת סיום ההריון, מעבירים החקלאים את החזירות למתקן כליאה אחר – שאיננו טוב יותר מתאי ההריון. על כך בכתבה זו.

הדחף לקנן
לקראת סיום ההריון, מחפשות החזירות מקום מוסתר לבנות בו קן מחומרים רכים, שם יעברו עליהן השבועות הראשונים לחיי הגורים. הדחף לקנן הוא עז וספונטני: קרוב ליממה לפני הלידה, החזירות מבצעות פעולות טיפוסיות של נבירה, סידור וטיפול בחומרי הקינון, גם כאשר מספקים להן קן מושלם מן המוכן. אולם גישה לחומר קינון, כגון קש, ניתנת רק למיעוטן של החזירות בתעשיית הבשר. 7-3 ימים לפני מועד הלידה המשוער, מוכנסות רובן לתא מלאכותי, שבו מצפה להן קרקע מחורצת או מחוררת, חשופה לחלוטין, העשויה ממתכת או מפלסטיק. החזירות מבצעות את תנועות הקינון האופייניות בסביבה חשופה זו וסובלות מתסכול. למצוקה זו יש ביטוי פיסיולוגי (רמות גבוהות של ההורמון קורטיזול בדם) העלולה להפריע לתהליך הלידה. המצוקה מגבירה את שכיחות תמותת הגורים בלידה. חוסר האפשרות לקנן פוגע בתכונות האימהיות של החזירה: חזירות שלא זכו לבנות קן, מפתחות קשר חלש עם הגורים – בהשוואה לחזירות שבנו קן. הן נענות פחות לקריאות המצוקה שלהם, מאפשרות הנקות קצרות יותר ונוטות יותר למעוך את הגורים.

 

תא ההנקה
תאי הנקה (או "תאי המלטה" – farrowing crates) הוכנסו לשימוש בשנות השבעים, בניסיון למנוע מהאמהות למחוץ גורים למוות – בעיה שתפוצתה גוברת עם עליית מספר הגורים לשגר (תוצאה של ברירה מלאכותית) ולידת גורים קטנים. מכלאת ההנקה היא מבנה זעיר, בשטח טיפוסי בן 2.2X2.8 מטרים, ובתוכו מרחב תנועה קטן לגורים, מתקן חימום וסורגים הסוגרים על גוף האם ומונעים ממנה תנועה, מלבד מעבר בין עמידה לשכיבה. יש הקושרים את האם במקום לכלוא אותה בכלוב (פרקטיקה זו אסורה באיחוד האירופי) ואילו הפיתוחים ה"מתקדמים" מאפשרים לאם להסתובב. הלידה עצמה עלולה להיות קשה, כאשר עיכוב בלידת גור אחד עלול להרוג אותו ואת הבאים אחריו, ותשישות האם עלולה להוביל לבעיות בהפקת החלב.

 

מוות במעיכה
הגבלת התנועה אמורה להפחית את שכיחות המקרים, שבהם נלכד גור תחת גוף האם כשהיא רובצת או מתגלגלת. ככל הנראה, רוב המתקנים הללו מצליחים לצמצם במקצת את תמותת הגורים ממעיכה. אולם מסתבר שרק 50-20 אחוזים מכלל הגורים מתים בתאונות כאלה; האחרים מתים כתוצאה מסיבות אחרות, אשר מתפתחות בסיוע התנאים הקשים בתא ההנקה. כרבע מן הגורים מתים ממחלות, וביניהן בולטות הצטננות ודלקת המעיים. בארצות-הברית מתייחסים יותר ויותר לאם כאל הגורם להעברת מחלות, וגישה זו תורמת להפרדה מוקדמת בינה לבין הגורים וכליאתם בכלובים סטריליים, באופן יחסי. גורם תמותה מרכזי אחר הוא תת-תזונה. לכ-10% מכלל החזירות יש הפרעות בהפרשת החלב. הפרעות אלה מכפילות את שיעור תמותת הגורים. מצוקה היא גורם חשוב להתפתחות הפרעות אלה; לחזירות שחיות במרעה חופשי, אין כמעט בקשיים בהפרשת החלב. גם החזירות הכלואות עצמן סובלות לעתים מתת-תזונה, לאחר שהן מסרבות לקום, לאכול ולשתות. במקרים אלה, הישרדותם של הגורים תלויה בהזנה מלאכותית מהירה.

 

גורים וחיתוכים
משקלה של האם ושיניהם החדות של האחים והאחיות במאבק על הגישה לעטין, הם סכנות מוכרות לגורים בתקופת ההנקה. אך סכנות גדולות לא פחות נשקפות ישירות מידי החקלאים, בסדרת פעולות כירורגיות ללא הרדמה (שיטות להפחית מן הכאב של פעולות אלה אינן מצויות בשימוש המוני):

  • סירוס: הפעולה כוללת חיתוך וקריעה של רקמות. הגורים זועקים בקולות מצוקה קשים, ויומיים-שלושה לאחר הניתוח הם ממעטים בפעילות, גופם רועד, רגליהם רועדות, חלקם מקיאים וכולם נמנעים בתחילה משכיבה ואחר-כך מנסים לשכב תוך הימנעות מהישענות על החלק האחורי של גופם.
  • חיתוך הזנב: החיתוך נועד למזער התקפות חזירים כלואים ומשועממים על הזנב. החיתוך פוגם בתפקודו של הזנב כאיבר המשמש לתקשורת. קצות העצבים שנחתכו נצברים לעתים לגושים (נוירומות) שעלולות לגרום כאב כרוני עז, אף ללא גירוי חיצוני.
  • קיצוץ השיניים: בקן חופשי הגורים יכולים לברוח זה מזה, אך בתא ההנקה עלולות פגיעותיהם ההדדיות להיות חמורות. החקלאים קוצצים את השיניים תוך חשיפת הדנטין – פעולה הגורמת כאב למשך שעות או ימים.
  • חיתוך באוזניים: יש חקלאים המנקבים את אוזני הגורים להחדרת תוויות, ויש המבצעים בהן חתכים גדולים יותר, שצורתם משמשת לזיהוי. הכאב תלוי בגודל החתך ובמיקומו. החתכים עלולים שלא להחלים היטב ולגרום נזק נוסף.

 

גמילה מוקדמת
במשפחות של חזירים פראליים (חזירים מבויתים שחיים חיי חופש מלאים) גמילת הגורים מחלב האם היא תהליך הדרגתי מאוד, המסתיים בגיל שלושה-ארבעה חודשים. החקלאים מצאו, שאם גומלים את הגורים בגיל מוקדם יותר, ניתן עד מהרה להפרות את האם מחדש – וכך להבטיח "ייצור" גורים רבים יותר לשחיטה. כיום, גיל הגמילה הממוצע בצפון/מערב אירופה הוא 3-5 שבועות, ובצפון אמריקה – שבועיים-שלושה; בחסות אנטיביוטיקה וחיסונים, יש הגומלים את הגורים בגיל שבוע בלבד. בתאי הנקה, הגמילה הממושכת, למרות יתרונה היחסי עבור הגורים, פוגעת באם: באופן טבעי, האם מבקשת לשהות בנפרד מן הגורים פרקי זמן הולכים ומתמשכים מגיל שלושה שבועות ואף פחות; כשהדבר נמנע ממנה, ניכרים בה סימני מצוקה. כצפוי, עבור הגורים הגמילה היא תהליך טראומטי ואף מסוכן. המעבר מחלב אם למזון יבש, כרוך בירידה זמנית בכושר הספיגה של המעיים ובכושר החיסוני שלהם. התוצאות הן שלשול, עיכוב בהתפתחות ולעתים – מוות, בעיקר בגורים הצעירים יותר. החוקרים החקלאיים נאבקים בפגעים אלה על-ידי פיתוח מזונות מתאימים. לגמילה הפתאומית והמוקדמת יש ללא ספק השלכות נפשיות קשות על הגורים, אך בכך החוקרים כמעט שלא התעניינו ואין על כך מידע רב. תופעה הרסנית נוספת של הגמילה המוקדמת, באה לידי ביטוי חודשים רבים מאוחר יותר: בלידה הבאה של האם, גוברים הסיכויים ללדת גורים מתים.

 

בלות מוקדמת
תקופת הלידה וההנקה היא המסוכנת ביותר בחיי החזירות. הן מתות מאי-ספיקת לב, מהלם, ממכת חום, מהרעלת דם ומכיבים. גם כאשר החזירות רק חולות, מותן נגזר. למשל, בצפון אמריקה מקובל, שחזירות המסרבות לאכול, יישלחו לשחיטה מיד לאחר גמילת הגורים. רוב החקלאים מסרבים לטפל בהן כי חזירות אלה איבדו את ערכן הכספי, ושאריות התרופות בגופן אף יפחיתו את ערך בשרן. בעיה נפוצה בעקבות השהייה ללא תזוזה על קרקע מלאכותית היא צליעה – אך הטיפול אינו יעיל בתנאי כליאה צפופים אלא דורש מקום נוח ונרחב, וייתכן שגם טיפול וטרינרי, שהחקלאי אינו יכול לבצע בעצמו. התמריץ הכלכלי הוא אפוא להחזיק את החזירה כשרגליה נפוחות ודלוקות ללא טיפול - עד לגמילת הגורים ושליחתה למשחטה. החזירות הפגועות יצטרפו לאותן אמהות, שלא ילדו די גורים חיים כדי שהחזקתן בחיים תמשיך להיות משתלמת מבחינה כלכלית. 

 

תמונה: Farm Sanctuary


מקורות
The Welfare of Intensively Kept Pigs, A Report of the Scientific Veterinary Committee (EU), Adopted 30 September 1997, pp. 31-35, 61-64, 100-112.
Timothy E. Blackwell, “Production Practices and Well-Being: Swine", in The Well-Being of Farm Animals: Challenges and Solutions, edited by G. John Benson and Bernard E. Rollin, (Ames, Iowa: Blackwell, 2004), pp. 247-252.
תמונות
ADM Alliance Nutrition, University of Pennsylvania, Vegan Outreach, Farm Sanctuary

4. פינת התזונה: בננות מטוגנות

החומרים
שלושת רבעי כוס קמח תופח
כף אבקת סוכר
כוס בירה לבנה
כפית תמצית וניל
6 בננות בשלות
חצי כוס שמן לטיגון
 
אופן ההכנה

  1. מערבבים את הקמח, אבקת הסוכר, הבירה ותמצית הווניל.
  2. מקלפים את הבננות וטובלים בתערובת הבירה.
  3. מטגנים בשמן עמוק עד להזהבה.
  4. מניחים על נייר סופג לספיגת עודפי השמן, ומגישים חם.

    

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: תפוז; נענע

 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

  

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il