זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית 

nrg מעריב ניסויים מיותרים. בכתבה "טוני בלייר, במיוחד בשבילך" (12.6.2006) מדווחת ענת רפואה על מחקר מקיף במימון משרד הבריאות הבריטי, לבדיקת הרלוונטיות של ניסויים בחיות עבור בני-אדם; מתוך ששת הטיפולים שנחקרו, בחמישה הושגו תוצאות שונות בבעלי-חיים ובבני-אדם, ובטיפול אחד נמצאה תוצאה זהה. המחקר חושף נתק בין מבצעי הניסויים לבין רופאים המטפלים בבני-אדם, ומבקר את הנסיינים על רשלנות, עמימות, סתירות ועוד. קישור למחקר במשרד הבריאות הבריטי

nrg מעריב להזדקן בכבוד. בכתבה "אל תשליכני לעת זקנה" (16.6.2006) מציג הווטרינר ד"ר פרוידנטל מספר בעיות שכיחות הפוקדות כלבים זקנים ומציע דרכי טיפול.

nrg מעריב פינות עינוי. בכתבה "היד שמלטפת" (14.6.2006, עמ' 17) מספרת עדי כץ על התפשטות "פינות ליטוף" בקניונים, שם נותנים לילדים לענות ולהרוג חיות קטנות. כץ כותבת על "ערך חינוכי" של עינויים אלה, אף על-פי שמדובר בחינוך להשתמש בחיות כחפצים. הכתבה מעודדת תלונות ודיווח: בעקבות פנייתה של מבקרת בקניון גבעתיים להנהלת הקניון, נסגרה "פינת הליטוף" במקום. בשירותים הווטרינריים וברשות הטבע והגנים מתחמקים מפיקוח בפועל אך מעודדים את הציבור לדווח.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il
 

דה מרקר אנטיביוטיקה בלול. בכתבה "וטרינר מומחה למחלות עוף: "בגידול עופות בישראל משתמשים ביותר מדי כימיקלים שלא לצורך" (15.6.2006) נחשפים מעט מהייסורים שעוברים עופות בתעשיית הבשר, כשהעילה לעניין העיתונאי בנושא היא מסע פרסום לבשר תרנגולים המולעטים בפחות תרופות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ראש 1 קרקסים בירושלים. בכתבה "מי כאן החיות?" (15.6.2006) מדווחת ירדן וינטר על פעילות הנוער בחטיבת-הביניים "רנה קסין" להביא לאיסור על קרקסים עם חיות בירושלים.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

גלובס כלבים מסוכנים? בכתבה "ועדת הכלכלה סירבה לאפשר לעולים חדשים וישראלים חוזרים להכניס לארץ כלבים המוגדרים כמסוכנים" (15.6.2006) מדווח צבי לביא שוועדת הכלכלה של הכנסת סירבה ב-14.6.2006 לאשר תקנות חדשות, שיאפשרו לעולים חדשים ולישראלים חוזרים להכניס לארץ כלבים הנמנים על שמונת הגזעים, שהוגדרו כחוק כמסוכנים. להודעת ועדת הכלכלה

nrg מעריב התעללות רשותית. בכתבה "כתב אישום נגד עובדי המועצה שהתעללו בחיות" (13.6.2006) נמסר על כתב-אישום בגין התעללות בבעלי-חיים, שהגיש משרד החקלאות נגד עובדי תברואה והווטרינר הרשותי במועצה האזורי מטה בנימין. החקירה נוהלה בעקבות חשיפה בכלבוטק.

הארץ (ניו יורק טיימס) בקולנוע. כתבתו "חיה בסרט" (15.6.2006, עמ' ד5 גלריה) של וויליאם המילטון היא כמעט פרסומת לשימוש בחיות בקולנוע. למידע מפורט על ניצול חיות בקולנוע  

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב לורן ללא פרווה. בידיעה "חם בלב" (11.6.2006) נמסר שחברת האופנה האמריקאית "פולו ראלף לורן" הודיעה כי תחדל להשתמש בפרווה החל מהחורף הקרוב.

תזונה בעיתונות הישראלית

ידיעות אחרונות טבעונות בריאה. בכתבה "עברי זה בריא" (15.6.2006עמ' 15-14) מספר איתמר אייכנר על בריאותם המופלגת של קהילת העברים הישראלים מדימונה: במשך 37 שנות חייהם בישראל, היו בקהילה בת 2,500 הנפשות רק מקרה אחד של שבץ, שני מקרי סרטן ואפילו לא התקף לב אחד. העברים הישראלים אינם צורכים מוצרים מן החי, אוכלים מגוון גדול של מוצרים טבעיים תוך המעטה בצריכת מוצרים טבעוניים מזיקים (ממתקים, קפה וכו'), ומקפידים לבצע פעילות גופנית. הקהילה מחזיקה במסעדת "טעם החיים"

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

וואלה! מזון על הכוונת. בכתבה "גובשה תוכנית לאומית לטיפול בעודף שומן" (16.6.2006) מדווח שכוח משימה לאומי למניעת עודף משקל, בהשתתפות נציגי משרד החינוך, משרד הבריאות, ארגוני רופאים ועוד, גיבש את התוכנית הלאומית הראשונה לטיפול בבעיית עודף המשקל בישראל. המסקנות יוגשו בקרוב למשרד הבריאות. בין ההמלצות: לשים דגש על חינוך לאורח חיים בריא החל מגן הילדים ועד סוף התיכון, ולכלול בתוכנית הלימודים שיעורים שיעסקו בתזונה.

הארץ סויה. בכתבה "מי מחליט מה בריא?" (16.6.2006, עמ' ד2 גלריה) מנסה רחל טל שיר להציג את ההיסטוריה של צריכת הסויה בישראל תוך התחמקות מטענה מחייבת על הדיון בעניין הערך התזונתי של הצמח, ומסכמת באבחנה: "השאלה אם פולי סויה בריאים או לא וגם השאלה עד כמה מוצר מעובד יכול להיות בריא הן משניות, כך נראה, בהשוואה לצורך העצום לאכול מנה חמה מבלי להתאמץ כלל."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

תיקון טעות

בעקבות הצהרת מכון התקנים על בחינה מחודשת של סימון מוצרי מזון, פרסמנו בשובע שעבר מידע על סימון מוצרים מן החי. בכתבה נפלה טעות בעניין סימון "שלילי" של מוצרים, המציין במפורש ניצול חיות על המוצר. בפועל, באיחוד האירופי יש חובת סימון ביצים מכלובים כ"ביצים מתרנגולות בכלובים". לכתבה המתוקנת

יומן חייתי 9

תוכנית חדשה ליומן חייתי, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: הניסויים בחיות ב-HLS והמאבק נגד החברה; אנימציה נגד ניסויים בבעלי-חיים, בדיבוב לעברית; "הבחירה-צמחונות" ברוח הבחירות האחרונות; קבוצת צעירים בריטיים הדנים בשאלות על בשר וצמחונות; ועוד. ניתן לצפות בתוכנית בכבלים, בלוויין ובאינטרנט. לזמני שידור ולצפייה בתוכניות קודמות

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

2. אנונימוס ב-WSPA
רשמים מכינוס בינלאומי במלאות 25 שנה ל-WSPA

נעמה הראל השתתפה בכינוס של ארגון WSPA לציון 25 שנות פעילותו להגנה על בעלי-חיים והיא מביאה רשמים מהכינוס.

על WSPA
ארגון World Society for the Protection of Animals)  WSPA) נוסד בשנת 1981, והוא פועל במגוון תחומים הקשורים להגנה על בעלי-חיים: חיות בר, חיות "מחמד", חיות המנוצלות בתעשיות המזון, חיות המנוצלות בתעשיות הבידור ועוד. משרדו הראשי של הארגון נמצא בלונדון, אולם חברים בו מעל 600 ארגונים ביותר מ-140 מדינות, מכל רחבי העולם, וכך מצליח הארגון לפעול ברמה גלובלית. שיתוף-הפעולה של WSPA עם ארגונים מקומיים שונים הביא לשורה של הצלחות, ובהן מניעת הקמת משק לניצול דובים בוויאטנם, איסור על "מלחמות פרים" בברצלונה, חילוץ מאות אלפי בעלי-חיים ממוקדי אסון (כגון הצונאמי באסיה) בכל רחבי העולם, הקמת מרפאות וטרינריות באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה, השקת תכנית לכיבוד בעלי-חיים ביותר מארבעים מדינות ברחבי העולם ועוד. גם האיסור על פיטום אווזים בישראל הוא תולדה של שיתוף פעולה בין אנונימוס ל-WSPA.

הכינוס בסימן גלובלי
בתאריכים 9-8 ביוני 2006 ערך WSPA כינוס חגיגי לציון 25 שנות פעילות. הכינוס נערך בלונדון והשתתפו בו למעלה מ-300 נציגי ארגונים החברים ב-WSPA מ-110 מדינות. הכינוס נערך ברוב פאר והדר במלון Royal Lancaster, בפתח ההייד פארק, ואורח הכבוד היה שר החינוך, המדע והטכנולוגיה של קניה, ד"ר נח ווקסה, שנשא דברי ברכה. גם ראניא, מלכת ירדן, שלחה דברי ברכה שהוקראו בכינוס. בכינוס הושק פרוקט הדגל של WSPA – "חיות חשובות לי". מטרת הפרויקט היא השגת עשרה מיליון חתימות של אזרחים מרחבי העולם, הקוראים לאו"ם להכיר בבעלי-חיים כיצורים חשים, המסוגלים לחוש סבל וכאב, ושהאנושות מחויבת לדאוג לרווחתם. בשנה הבאה מתכנן WSPA לערוך כנס בהשתתפות שרי מדינות מכל רחבי העולם לצורך קידום הכרזת האו"ם. "לבעיה גלובלית דרוש פתרון גלובלי", הכריז פיטר דיוויס, המנהל הכללי של WSPA. זו אינה הצהרת זכויות בעלי-חיים, שתבטל את ניצולם, אולם זה ניסיון להשיג הכרה ראשונית ברמה בינלואמית בחשיבות ההגנה על בעלי-חיים. חשוב לציין, כי ההצהרה מכירה בכך שהפגיעה החמורה ביותר בבעלי-חיים מתקיימת בתעשיות המזון מהחי, אשר מנצלות כ-60 מיליארד חיות ברחבי העולם. למידע נוסף על הפרויקט ולחתימה על העצומה

היחס לחיות משק
שמחתי לגלות כי העיסוק בחיות משק הפך למרכזי ביותר באג'נדה של ארגון לרווחת בעלי-חיים כמו WSPA. אין ספק, כי רשת התיאום בין מאות ארגונים ברחבי העולם, המשאבים הכספיים העצומים והקשרים עם מוקדי כוח יכולים להביא להישגים שארגוני שטח מקומיים, כדוגמת אנונימוס, אינם יכולים להשיג. בכינוס היה דגש מיוחד על הגנה על חיות במשקים – הדו"ח על התפשטות המשקים המתועשים למדינות המתפתחות, בעיקר באסיה ובדרום אמריקה, נתפס כבעיה המרכזית בתחום ההגנה הגלובלית על בעלי-חיים, ובכינוס ניסו לעודד ארגונים ממדינות מתפתחות, שברובם אינם עוסקים בהגנה על חיות במשקים, לעסוק בתחום זה. אך דווקא בשל כך התאכזבתי עמוקות (וכמוני גם נציגי ארגוני זכויות בעלי-חיים אחרים) מהעובדה שצמחונות – שלא לדבר על טבעונות – אינה נמצאת באג'נדה של הארגון. ב-WSPA אין רואים במשקים שאינם מתועשים, משקי ה-free range, את הרע במיעוטו או שלב ביניים להפסקת הניצול. ניכר היה שהם שבויים לחלוטין בצילומים המעמתים בעלי-חיים על כרי דשא ירוקים לעומת אותן חיות במשקים מתועשים, ומתעלמים לחלוטין משורה ארוכה של פגיעות בחיות, הקיימות גם במשקי "המרעה החופשי": מיצירת עיוותים גנטיים באמצעות ברירה מלאכותית ועד ההרג עצמו.

המוניטין של אנונימוס
הדבר המפתיע ביותר, מבחינתי, היה המוניטין שצברה אנונימוס, בעיקר (אם כי לא רק) לאור המאבק בפיטום אווזים – כמעט שלא הייתי צריכה להציג את הארגון שאותו אני מייצגת: מסתבר שארגונים בכל העולם שמעו על אנונימוס והישגיה, ושמחו מאוד לפגוש נציגה של הארגון. הוצפתי בנשיקות, חיבוקים, ברכות, מחמאות, תקתוקי מצלמות, מתנות והמון שאלות בנושאים אסטרטגיים על הקמפיינים של אנונימוס. לקראת סיום הכנס, הציג נציג WSPA שניים-שלושה ארגונים בולטים מכל תחום פעילות (חיות "מחמד", חיות בר, חיות בתעשיות הבידור, חיות משק וכו') מבין למעלה מ-600 הארגונים החברים ב-WSPA. בתחום של הגנה על חיות משק צוינו לשבח שני ארגונים – CIWF, הארגון האירופי הוותיק ורב-ההשפעה, ו-Anonymous for Animal Rights, Israel. סרטון קצר, המציג את פעילות אנונימוס, הוקרן בכינוס וגרף מחיאות כפיים סוערות.

נציגי ארגונים מהמזרח התיכון בכנס 25 שנה ל-WSPA

מזרח תיכון חדש?
אף על-פי שחלק מההרצאות בכנס היו בהחלט מעניינות ומועילות, אין ספק כי השיחות עם נציגי ארגונים מכל העולם, היו מעניינות ומועילות עוד יותר. בארוחת הערב החגיגית, הושיבו את נציגי הארגונים לפי שיוכם הגיאוגרפי, וכך התוודעתי לארגונים למען בעלי-חיים הפועלים במזרח התיכון – לבנון, ירדן, כווית, איראן ועוד. רוב הארגונים פועלים בעיקר למניעת אכזריות כלפי חתולים וכלבים, אולם יש גם ארגונים כמו BETA (ביירות למען יחס אתי לבעלי-חיים, שהוקם בהשראת PETA) שפועלים גם לקידום צמחונות. האווירה סביב השולחן הייתה מצוינת – כל הנציגים שמחו לפגוש נציגה מישראל והיו סקרנים מאוד לגבי הפעילות למען בעלי-חיים בארץ. כולנו עמדנו על האבסורד בכך שאנו יודעים מה קורה באוסטרליה, באירופה ובארצות-הברית, בכל הנוגע לפעילות להגנת בעלי-חיים, אך לא יודעים מה קורה במדינה שכנה. יש לקוות, כי בעקבות הכנס ישתנה המצב ותיווצר לכל הפחות רשת של חילופי מידע על הנעשה באזור. בעיקר עמדנו על חשיבותה של רשת כזו בנוגע לנושאים בעלי עניין משותף, כמו הובלת צאן ובקר מאוסטרליה למזרח-התיכון והחשש שתעשיית פיטום האווזים הישראלית תעבור לירדן.

נציגת אנונימוס עם נציגי ארגונים מכווית, מלבנון וממונגוליה

3. תזונה ומחלות
כתבה שנייה על "מחקר סין"

בשבוע שעבר הבאנו כתבה ראשונה על מחקר סין, ספר התזונה המקיף של ד"ר ט' קולין קמפבל, והתמקדנו בקשר שבין צריכת חלבון מן החי למחלת הסרטן ולעלייה ברמת הכולסטרול. השבוע אנו סוקרים את חלקו השני של הספר, העוסק בקשר שבין צריכת מוצרים מן החי למחלות נוספות.

מחלות לב
תפקוד לקוי של הלב וכלי הדם אחראי לכ-40% ממקרי המוות בארצות-הברית. קמפבל מביא שורה של מחקרים מקיפים, המראים התאמה ברורה בין צריכת מוצרים מן החי לבין מחלות לב. אחד הניסויים המרשימים בוצע בידי לסטר מוריסון, שהחל ב-1946 לעקוב אחר מאה אנשים ששרדו לאחר התקף לב: 50 מהם המשיכו לצרוך מזון אמריקאי רגיל, ו-50 עברו לתפריט "ניסיוני" – עם הגבלות ניכרות על אכילת בשר, ביצים ומוצרי חלב. אחרון צרכני התפריט האמריקאי הרגיל נפטר בתום 12 שנים – כאשר 19 מבין 50 החולים שאכלו מזון צמחי בעיקרו, היו עדיין בין החיים. קמפבל מציין, שהמחקר "הקדים את זמנו" ונשכח, ובמחקרים שהשיגו תוצאות דומות נטו החוקרים להתמקד בכולסטרול ובשומן רווי כגורמי המחלה – למרות הנתונים, המראים שלא רק שומן מן החי אחראי להצטברות משקעים בכלי הדם, החוסמים את זרימת הדם התקינה, אלא גם חלבון מן החי. קמפבל תולה את ההתעלמות מהנתונים בכך, שביקורת על מזון מן החי נתפסת כאיום על ערכים אמריקאיים. בינתיים צומצם שיעור התמותה ממחלות לב בזכות טיפולים, כגון ניתוחי מעקפים, אולם תפוצת המחלות לא ירדה, והטיפולים מותירים נזקים רבים. רק חוקרים ורופאים מעטים עוסקים במניעת המחלות. אחד מהם הוא קולדוול ב. אסלסטין, שטיפל בקבוצת חולי לב, שעברו יחד 48 אירועי לב במשך 8 שנים. הוא הורה להם להפסיק לצרוך את כל מוצרי הבשר והחלב וכן שמנים. בין 47 מהמטופלים שהקפידו על תפריטם, לא היה אפילו אירוע לב אחד במשך 11 השנים הבאות; אצל 70% מהם אף נפתחו סתימות שהיו בעורקים. מחקר חשוב נוסף ביצע ד"ר דין אורניש בקבוצת חולי לב, שעברו הפחתה דרסטית במזון מן החי, תרגילי הרגעה ופעילות גופנית. במשך שנת הניסוי, חלה נסיגה במחלת הלב ב-82% מהמטופלים; שכיחות כאבי החזה ירדה ב-91%, לעומת עלייה ב-165% בקבוצת הביקורת (חולי לב שהמשיכו באורח-חיים כמקודם). מחקרים נוספים מראים תוצאות דומות, אולם מוסדות הבריאות האמריקאיים עדיין ממליצים לציבור על שינויי תזונה "מתונים", הנמצאים עמוק בתחום הסכנה למחלות לב. מסכם קמפבל (עמ' 132):

"מוסדות הבריאות שלנו מטעים את הציבור במתכוון בכל הנוגע למחלות לב, כל זאת בשם 'מתינות'."

השמנה
2/3 מכלל האמריקאים סובלים ממשקל-יתר, תוך סיכון גבוה למחלות קטלניות וקשיי תפקוד ניכרים. קמפבל קובע בחריפות, שלטווח הארוך אין תועלת בדיאטות, המבוססות על הפחתת קלוריות דרסטית או התמקדות ברכיב מסוים. הפיתרון הוא מעבר לתזונה על בסיס מזונות מלאים מן הצומח בלבד (ללא הגבלת כמויות או ספירת קלוריות) בשילוב עם פעילות גופנית. השפעתה של הנטייה התורשתית להשמנה היא זניחה; בסין הכפרית לא מצא הצוות של קמפבל אנשים שמנים, לעומת סינים שמנים רבים באמריקה. הצמחונים רזים יותר גם כשהם צורכים יותר קלוריות. ניסויים בשינוי תזונתי באוכלוסיות גדולות, הניבו תוצאות מרשימות. למשל, במרכז פריטיקין עברו 4,500 אנשים הסובלים ממשקל-יתר לתזונה צמחית מלאה ללא הגבלת כמות, עם פעילות גופנית; כבר לאחר 12 יום ניכרה ירידה של 2.5 ק"ג, ולאחר שנה הגיעה הירידה במשקל ל-12 ק"ג. קמפבל מזהיר נגד "צמחונות ג'אנק-פוד", הכוללת תוספות של שמנים וסוכר וכן שימוש בקמח לבן (לחם לא מלא, פסטה לא מלאה, מאפים מקמח לבן וכו').

סוכרת מסוג 2
95-90% מכלל מקרי הסוכרת הם מסוג 2, כלומר: ליקויים בתגובת הגוף לאינסולין – ההורמון שמווסת את הסוכר בגוף. מחלה זו מגבירה באופן משמעותי את הסיכון למות ממחלת לב, שבץ, לחץ דם גבוה, עיוורון, מחלות כליות, מחלות במערכת העצבים ועוד. בעבר הייתה סוכרת מסוג 2 טיפוסית לבני 40 ומעלה, אולם כיום קרוב למחצית החולים בארצות-הברית הם ילדים. קמפבל מביא נתונים מובהקים לכך, שניתן למנוע את התפתחות המחלה ואף לרפאה באמצעות צריכת מזונות מלאים מן הצומח. שכיחות המחלה באוכלוסיות שונות עולה ככל שעולה שיעור השומן במזון ויורד שיעור הפחמימות (דהיינו, יותר מזון מן החי). למשל, שכיחות הסוכרת בקרב ילדי מהגרים יפנים בארצות-הברית היא פי ארבעה מן שכיחות המחלה ביפן; ומעקב בן שש שנים אחר תזונתן של 36,000 נשים במדינת איווה הראה התאמה בין נדירות הסוכרת לבין צריכה גבוהה של דגנים מלאים וסיבים תזונתיים. אחד מחוקרי הסוכרת המוערכים בעולם, ג'יימס אנדרסון, בדק את מצבם של חולים הניזונים מתפריט בסגנון אמריקאי העונה להמלצת "התאחדות הסוכרת האמריקאית", לעומת תזונה שעיקרה מזון צמחי מלא. לאחר שלושה שבועות בלבד, 24 מבין 25 חולי סוכרת מסוג 2 ויתרו כליל על השימוש בתרופות; כמו כן, חולי סוכרת מסוג 1 (שגופם אינו מייצר אינסולין, "סוכרת נעורים") הפחיתו את השימוש בתרופות ב-40%, ורמת הכולסטרול בדמם צנחה ב-30%. מחקרים נוספים בשינויי תזונה הראו תוצאות חיוביות. למרות זאת, רוב החוקרים, ואפילו אנדרסון, אינם מפרסמים את הדרישות התזונתיות הברורות העולות ממחקריהם, בטענה ששינוי תזונתי גדול הוא "לא מעשי".

סרטן: השד, המעי והערמונית
מעבר לדיון בסרטן הכבד בראשית הספר, קמפבל בוחן עוד שלושה סוגי סרטן. מוצרים מן החי גורמים להקדמת הווסת הראשונה, לאיחור בהפסקת הווסת ולרמות גבוהות בדם של הורמונים נשיים (כגון אסטרוגן ופרוגסטרון) וכולסטרול. כל התופעות הללו מגדילות באופן ניכר את הסיכון ללקות בסרטן השד. קמפבל מזכיר, שהתרופות הנפוצות למניעת סרטן השד, נועדו להפחית את פעילות האסטרוגן; אלא שניתן למנוע מראש רמות אסטרוגן מסוכנות על-ידי תזונה צמחית. התזונה מהווה גורם מכריע גם בעניין כימיקלים (כגון דיוקסין) המעודדים את הופעת המחלה – כי 95-90% מהם נקלטים דרך מזון מן החי. קמפבל מתייחס גם לסרטן המעי הגס וסרטן פי-הטבעת, מחלות שתפוצתן תואמת באופן מובהק את שיעור צריכת הבשר. מחקרים רבים ומקיפים, קושרים בין צריכת סיבים תזונתיים (הנמצאים רק בצמחים) לבין מניעת המחלה, ומחקרים נוספים מרמזים, שהמניעה נובעת משילוב של צריכת מזון צמחי מלא עם צריכת בשר נמוכה. קמפבל מתייחס גם לסרטן מהסוג הנפוץ ביותר בקרב גברים אמריקאיים – סרטן הערמונית (פרוסטטה). קיים קשר מובהק בין תפוצת המחלה לבין שיעור צריכת מוצרי חלב, שכמות החלבון והסידן הגבוהות שיש בהם, מעודדות את התפתחות המחלה. קיימת גם התאמה גבוהה בין צריכת מוצרים מן החי בכלל לנטייה לחלות בסרטן הערמונית.

מחלות אוטואימוניות
קיימות עשרות מחלות אוטואימוניות – שבהן המערכת החיסונית מזהה מרכיבים של הגוף עצמו בתור פולשים זרים ומשמידה אותם. חלבונים שהתפרקו מחלב פרה לתוך דמו של צרכן חלב, נוטים במיוחד לגרום למערכת החיסונית להשמיד חלבון חיוני בנוסף לחלבון הפולש. קמפבל מציג סוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים") בתור מחלה מובהקת, שבה מעורר חלב פרה הרס בגוף – הרס תאי הלבלב האחראים לייצור אינסולין. אף על-פי שאין מסקנה אחידה לגבי עוצמת השפעתו של החלב, החוקרים כמעט תמימי דעים שצריכתו מגבירה את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 1. טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית אחרת, טיפוסית לתרבות המערב, שבה נפגעים האותות החשמליים שעוברים במערכת העצבים. נושא התזונה נותר בשולי מחקר המחלה, אף על-פי שמחקרים מצביעים על השפעת התזונה על הטרשת הנפוצה, ובכלל זה מעקב במשך 34 שנים אחר התזונה של 144 חולים. החוקר, רוי סוואנק, מצא ש-5% בלבד מאלה מביניהם שצרכו מזון דל בשומן רווי (דהיינו, מעט מוצרים מן החי) מתו, לעומת 80% מהחולים שצרכו כמויות גדולות של שומן רווי. קמפבל מסכם את הנושא בניסיון זהיר לקשר בין כל המחלות האוטואימוניות ובינן לבין צריכת מוצרים מן החי, ובעיקר חלב. הממצאים בתחום זה חלקיים בלבד, אולם התעלמות סמכויות הבריאות מנושא התזונה אינה רציונלית.

אוסטיאופורוזיס ועוד
האמריקאים (וגם הישראלים) מוצפים במידע על יתרונם לכאורה של מוצרי חלב למניעת אוסטיאופורוזיס – מחלה שגורמת לחולשת העצמות. למרות זאת, תפוצת המחלה גבוהה באופן מובהק דווקא באוכלוסיות שצורכות יותר מוצרי חלב. חלבון מן החי מגביר את החומציות בגוף, ותגובת הגוף לאיזון החומציות כרוכה בהפרשת סידן. למעשה, מחקרים סמכותיים מראים שגם צריכת סידן מוגברת, מגדילה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. חלב פרה עשיר הן בחלבון והן בסידן, ולכן הוא מזיק במיוחד. קמפבל מסכם, שהמאבק היעיל ביותר במחלה משלב פעילות גופנית סדירה, תזונה מלאה מן הצומח והמעטה בצריכת מלח. את סקירת המחלות הטיפוסיות למערב מסיים קמפבל בדיון באבנים בכליות, במחלות עיניים (התנוונות המקולה וקטרקט) ובירידה בתפקודים הקוגניטיביים (דמנציה ואלצהיימר). בכל המקרים קיימות עדויות רבות לכך, שתזונה מן החי תורמת להתפתחות המחלות במקביל ליתרונות שיש לתזונה מן הצומח במניעתן. הנתונים אינם בהכרח מפורטים וברורים דיים, אולם הם מספקים כדי להתייחס אליהם במלוא הרצינות בניסיון למנוע מחלות אלה ולטפל בחולים.

דימוי: Rod Walker

מקור

T. Colin Campbell and Thomas M. Campbell II, The China Study: The Most Comprehensive Study of Nutrition Ever Conducted and the Startling Implications for Diet, Weight Loss and Long-Term Health, (Dallas: Benbella Books, 2005), part II.

4. פינת התזונה: כדורי אנרגיה

החומרים
500 גרם תמרים מגולענים
2/3 כוס אגוזי מלך
3 כפות חמאת בוטנים
3 כפות טחינה
קוקוס לציפוי

אופן ההכנה

1. טוחנים במעבד מזון את התמרים, האגוזים, חמאת הבוטנים והטחינה.
2. יוצרים כדורים באמצעות הידיים.
3. מפזרים קוקוס טחון על צלחת שטוחה ומגלגלים כל כדור בצלחת עד שהוא מתכסה במעטפת קוקוס.
4. מצננים במקרר או במקפיא. 

הערה
ניתן לגוון ולהוסיף לתערובת גרעיני חמניות, שקדים, פיסטוקים וכו'.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון